Baba Kama
Daf 6a
פִּיסְקָא. נְכָסִים שֶׁהֵן שֶׁלִּבְנֵי בְרִית. פְּרָט לְשׁוֹר שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל שֶׁנָּגַת לְשׁוֹר שֶׁלְּנָכְרִי. מִנְּכָסִין הַמְיוּחָדִין. וְלֹא מִנִּכְסֵי הֶפְקֵר. חוּץ מֵרְשׁוּת הַמְיוּחֶדֶת לַמַּזִּיק שֶׁהוּא פָטוּר. נוֹהֲגִין הֵן בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק וְהַמַּזִּיק. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. אִילּוּ תַנָּא. חוּץ מֵרְשׁוּת הַמְיוּחֶדֶת לַמַּזִּיק וְשָׁתַק. הָיִיתִי אוֹמֵר. אֶחָד חָצֵר שֶׁלַּשּׁוּתָפִין וְאֶחָד חָצֵר שֶׁאֵינָהּ לִשְׁנֵיהֶן חַייֶבֶת. וְלָמָּה תַנָּא. נוֹהֲגִין הֵן בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק וְהַמַּזִּיק. אֶלָּא זֶה שׁוֹמֵר חִנָּם וְהַשּׁוֹאֵל נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מִכֵּיוָן דְּתַנָּא. חוּץ מֵרְשׁוּת הַמְיוּחֶדֶת לַמַּזִּיק. אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁהֵן נוֹהֲגִין בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק וְהַמַּזִּיק. וְלָמָּה תַנָּא. נוֹהֲגִין הֵן בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק וְהַמַּזִּיק. אֶלָּא לְהוֹצִיא חָצֵר שֶׁאֵינָהּ שֶׁלִּשְׁנֵיהֶן. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי חָצֵר שֶׁלַּשּׁוּתָפִין חַייֶבֶת וְחָצֵר שֶׁאֵינָהּ לִשְׁנֵיהֶן פְטוּרָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֲפִילוּ חָצֵר שֶׁאֵינָהּ לִשְׁנֵיהֶם חַייֶבֶת. מָאן דָּמַר חָצֵר שֶׁלַּשּׁוּתָפִין חַייֶבֶת וְחָצֵר שֶׁאֵינָהּ לִשְׁנֵיהֶן פְטוּרָה. 6a דִּכְתִיב מֵיטַב שָׂדֵהוּ. וּמָאן דָּמַר. אֲפִילוּ חָצֵר שֶׁאֵינָהּ לִשְׁנֵיהֶן חַייֶבֶת. דִּכְתִיב וּבִיעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר. מִכָּל מָקוֹם.
Traduction
Il faut payer le dommage, dit la Mishna, si ce sont des biens des fils de l’Alliance''. Cette règle équivaut à exclure le cas où le bœuf d’un israélite a heurté de la corne le bœuf d’un païen idolâtre, et de même il y a obligation ''s’il a causé du dommage à un propriétaire'', non au sujet d’un bœuf abandonné (bien qu’après cette lésion quelqu’un ait déclaré le prendre). ''Partout, excepté dans le domaine du défendeur'', on est alors dispensé, ''et il en est de même d’une place commune au demandeur et au défendeur''. R. Jérémie dit: si la Mishna avait parlé seulement de l’exemption dans le domaine du défendeur, et rien de plus, on aurait supposé le maintien de l’obligation soit dans une cour appartenant aux deux à titre d’associés, soit d’une cour qui n’appartient à aucun des deux. Pourquoi, ajoute-t-on ensuite: ''c’est l’usage de payer la perte dans une place commune au demandeur et au défendeur''? C’est pour dire que le paiement est dû, en cas d’accident dans une place commune aux deux, si le bœuf a été remis en surveillance à un gardien gratuit ou à un emprunteur, ou à un gardien salarié, ou à un loueur (et a dit au contraire: par l’expression ''excepté dans le domaine du défendeur'', on ne saurait pas que le paiement est dû en cas de dommage ''dans une place commune aux deux''; mais, par ces derniers termes on exclut de l’obligation la cour qui n’appartient pas aux deux. Selon un enseignement (38)Cf. ci-après, (5,3) ( 4d)., le dommage survenu dans une cour que tous deux ont en association, entraîne l’obligation de la dette; mais il y a dispense dans une cour qui n’est à aucun des deux. Selon une autre version, il faut payer même pour le dommage survenu dans une cour qui n’est à aucun des deux. La première opinion a pour base les mots (Ex 22, 4): il devra payer du meilleur de son (39)''Ce possessif (superflu) vise la propriété du demandeur; le dommage devra être arrivé là, non ailleurs.'' champ. La seconde opinion a pour base ces mots (ibid. 4): qui comment un dégât dans le champ d’autrui, dans une propriété quelconque.
Pnei Moshe non traduit
שנגח לשור של עכו''ם. דרעהו כתיב ולא מנכסי הפקר אם נגח שור של הפקר לשורו וקדם אחר וזכה בו פטור:
חוץ מרשות המיוחדת וכו'. ומפרש הש''ס דה''ק חוץ מרשות המיוחדת למזיק שהוא פטור בה אבל נוהגין הן הנזקין ברשות הניזק והמזיק:
ושתק. ותו לא הוי תני ורשות הניזק והמזיק בתשלומין:
הייתי אומר אחד חצר וכו'. כלומר דודאי דיניהן שוה דבין בחצר של שניהן ובין בחצר שאינה של שניהן חייב בה על הנזק דלא ממעט התנא אלא המיוחדת למזיק לחוד משום דא''ל תורך ברשותי מאי בעי:
ולמה תנא. וא''כ למה לי תו למיתני רשות הניזק והמזיק בתשלומין כיון דלא ממעיט ליה חצר שאינה לשניהם:
אלא זה שומר חנם וכו'. הא דקתני רשות הניזק והמזיק בתשלומין בהכי איירי שמסרו לשורו לא' מן אלו הד' שומרים והוזק מן שורו של שומר ולהכי קרי ליה רשות הניזק והמזיק שהרי ברשותו מסרו לו וקבל עליו שמירתו וקמ''ל דמסתמא קבל עליו שמירת נזקיו ושמירת גופו ואם הוזק משורו חייב השומר בתשלומין כל א' מהן לפי דינו:
א''ר יוסי מכיון דתנא וכו'. ר' יוסי פליג על ר' ירמיה וס''ל כהך תנא דלקמיה דחצר שאינה לשניהן פטור ורשות הניזק והמזיק דקתני בדוקא קתני להוציא חצר שאינה לשניהן:
דכתיב מיטב שדהו. הך קרא בתשלומין הוא דכתיב ודריש לה הכי מדלא כתיב מיטב שדה ישלם ש''מ דאשדה דלעיל קאי שדהו של הניזק או אם היא חצר של שותפין שפיר נמי קרינן ביה שדהו שהרי יש לו חלק בה ולהוציא חצר שאינה לשניהן ואם הכניס שם פירותיו פטור בה על השן ורגל דלא קרינן ביה שדהו:
ומ''ד חייבת. דייק ליה מדכתיב ובער בשדה אחר מ''מ כלומר דעכ''פ שדה אחר קרינן ביה דלאו רה''ר היא:
רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. חָצֵר הַשּׁוּתָפִין חַייֶבֶת. אָמַר רִבִּי יָסָא. וַאֲנָא דְאַייְתִיתָהּ מֵהָדָא דְתַנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָא. אַרְבָּעָה כְּלָלוֹת הָיָה רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי מֵאִיר בִּנְזָקִין. כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ רְשׁוּת לְנִיזָּק וּלְמַזִּיק כְּגוֹן פוּנְדָקֵי וַחֲצַר הַשּׁוּתָפִין וּכְיוֹצֵא בָהֶן. עַל הַשֵּׁן וְעַל הַרֶגֶל פָּטוּר. עַל הַנְּגִיחָה וְהַנְּגִיפָה וְהַנְּשִׁיכָה וְהָרְבִיצָה וְעַל הַבְּעִיטָה וְהַדְּחִייָה אִם תָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק וּמוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם מִן הָעֲלִייָה. לַנִּיזָּק וְלֹא לַמַּזִּיק חַייָב בַּכֹּל. לַמַּזִּיק וְלֹא לַנִּיזָּק פָּטוּר מִן הַכֹּל. וְהַכֹּל מוֹדִין בְּשֶׁאֵין רְשׁוּת לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה כְּגוֹן בִּקְעָה וּרְשׁוּת הָרַבִּים וּכְיוֹצֵא בָהּ. עַל הַשֵּׁן וְעַל הַרֶּגֶל פָּטוּר. עַל הַנְּגִיחָה וְעַל הַנְּגִיפָה וְהַנְּשִׁיכָה וְהָרְבִיצָה וְהַבְּעִיטָה וְהַדְּחִייָה תָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק וּמוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם מִן הָעֲלִייָה.
Traduction
R. Yossa dit au nom de R. Yohanan: le dommage survenu dans la cour de deux associés entraîne l’obligation de le payer. Quant à moi, dit R. Yossa, qui ai rapporté cet avis, je puis expliquer en quel cas l’obligation a lieu, d’après l’enseignement de R. Oshia (40)Tossefta, ch. 1 fin, où le texte est plus complet que dans la présente version.: R. Simon b. Eléazar au nom de R. Meir avait enseigné 4 règles générales en fait de dommages, savoir qu’en toute place où entre soit le demandeur, soit le défendeur, p. ex. une auberge, ou une cour d’associés, ou d’autres lieux analogues, il y a dispense pour dommage causé par la dent ou le pied; pour la lésion par les cornes, ou pour avoir poussé, mordu, couché, rué, ou s’être étendu, la moitié du dommage causé est payable pour l’animal tam, et le dommage entier est dû s’il provient d’un animal muad; si c’est dans un lieu qui est au défendeur, non au demandeur, il ne faut rien payer; enfin dans un lieu qui n’est à aucun des deux, on doit le tout pour la lésion par la dent ou par le pied, et pour les autres modes de lésion on distingue entre le tam et le muad. R. Tarfon dit: le dommage entier est dû en tous les cas (41)Or, l'avis de R. Yohanan (de rendre le payement obligatoire dans la cour des associés) se réfère à la lésion de la dent ou du pied.. Cependant, ces deux interlocuteurs (en désaccord seulement pour la lésion par la corne, survenue chez le demandeur) sont d’accord que, dans un lieu qui n’est à aucun des deux, comme dans une vallée, ou sur la voie publique, la lésion par la dent ou le pied n’entraîne pas d’obligation; pour les autres lésions, le tam fera payer la moitié, et le muad l’entier.
Pnei Moshe non traduit
ואנא דאייתיתה מהדא דתני ר' הושעיה. לפי שר' יוחנן סתם דבריו וקאמר חצר השותפין חייבת פירש ר' יסא דבריו ואמר אני למדתי במה הוא אומר חייבת וכחכמים דלקמן. וחסר כאן בבא דאין רשות לזה ולא לזה וכן חסר דברי חכמים וה''ג בתוספתא. ארבעה כללים היה רשב''א אומר בנזקין כל מקום שיש רשות לניזק ולא למזיק חייב בנזק שלם למזיק ולא לניזק פטור מן הכל לזה ולזה כגון חצר השותפין והבקעה על השן ועל הרגל פטור על נגיחה ועל נגיפה ועל נשיכה ורביצה ועל בעיטה מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק כל מקום שאין רשות לא לזה ולא לזה כגון חצר שאינה של שניהן על השן ועל הרגל משלם נזק שלם על נגיחה ועל נגיפה על נשיכה ועל רביצה ועל בעיטה מועד משלם נ''ש ותם משלם ח''נ ר''א ור''ש אומרים ר' טרפון היה אומר על הכל משלם נ''ש וחכמים אומרים על השן ועל הרגל משלם נזק שלם על נגיחה ועל נגיפה על נשיכה ועל רביצה ועל בעיטה מועד משלם נ''ש ותם משלם ח''נ. ע''כ בתוספתא. והשתא היינו דקאמר ר' יסא שלמד מהאי ברייתא במאי קאמר ר' יוחנן חצר השותפין חייבת על השן ורגל. הוא דקאמר וזהו כחכמים דר' טרפון דודאי הא דמחייב ר' טרפון על הכל בחצר הניזק הוא וכן בחצר השותפין דהוי כחצר הניזק אם היא מיוחדת לשניהן לפירות אלא דר' טרפון מחייב בה אפילו על הקרן דס''ל משונה קרן בחצר הניזק נ''ש משלם ועלה קאמרי חכמים דעל השן ורגל הוי כחצר הניזק ונ''ש משלם ועל הקרן לעולם הוא שוה דבכל מקום תם משלם ת''נ ומועד נזק שלם:
והכל מודים. ר' טרפון וחכמים דלא פליגי אלא בקרן ובחצר הניזק וכן בחצר השותפין אבל בקעה ורה''ר וכיוצא בה שאינה של שניהם הכל מודי' דעל השן ורגל פטור ודלא כרשב''א משום ר' מאיר:
ועל הנגיחה וכו'. אפילו לר''ט תם משלם ח''נ ומועד משלם נזק שלם מן העליה:
Baba Kama
Daf 6b
משנה: 6b שׁוּם כֶּסֶף שָׁוֶה כֶסֶף בִּפְנֵי בֵית דִּין וְעַל פִּי עֵדִים בְּנֵוּ חוֹרִין בְּנֵי בְרִית. וְהַנָּשִׁים בְּכְלָל הַנֶּזֶק וְהַנִּיזָּק וְהַמַּזִּיק בְּתַשְׁלוּמִין.
Traduction
Il faut estimer la valeur du dommage en argent payable par un terrain de la valeur du dommage. La condamnation à payer se fera par devant les juges et des témoins, qui doivent être des hommes libres, et des bené-berith (fils de l’alliance). Il n’y a pas de différence si les plaideurs sont des hommes ou des femmes. Le demandeur et le défendeur prennent part souvent tous deux au paiement.
Pnei Moshe non traduit
מתני' שום כסף. שום זה של הניזקין לא יהא אלא בכסף שיהו הב''ד שמין כמה שוה הנזק וכך ישלם לו ובגמרא מפרש לה:
ושוה כסף. וכשבאים לשלם ההיזק לא יפרעו אלא מן הקרקע שהם שוה כסף ולא ממטלטלין שהם עצמן נקראין כסף דכל מידי דמיטלטל אי לא מזדבן הכא מזדבן במתא אחרית'. ובבבלי מוקי לה ביתמי דמדינא דגמרא מטלטלי דיתמי לא מישתעבדי דאיכ' למימר לאחר מיתת אביהם קנאום:
בפני ב''ד. השומא והתשלומין של הנזקין לא יהו אלא בפני ב''ד מומחין:
ועל פי עדים בני חורין ובני ברית. לאפוקי עבדים ועכו''ם שאינן כשרין אפילו לעדות נזקין ואע''פ שעל הרוב אלו הדברים נעשים בפני מעמד מאלו ודומיהן קמ''ל דעכ''פ עדים כשירים בעינן:
והנשים בכלל הנזק. בין שהזיקה היא את אחרים בין שאחרים הזיקוה דין האיש ודין האשה שוין:
והניזק והמזיק בתשלומין. מפרש בגמרא:
משנה: חֲמִשָּׁה תַמִּין וַחֲמִשָּׁה מוּעָדִין הַבְּהֵמָה אֵינָהּ מוּעֶדֶת לֹא לִיגַּח וְלֹא לִיגּוֹף וְלֹא לִישּׁוֹךְ וְלֹא לִרְבּוֹץ וְלֹא לִבְעוֹט. הַשֵּׁן מוּעֶדֶת לוֹכַל אֶת הָרָאוּי לָהּ. שׁוֹר הַמּוּעָד וְשׁוֹר הַמַּזִּיק בִּרְשׁוּת הַנִּיזּוֹק וְהָאָדָם.
Traduction
Il y a 5 tamim (animaux considérés comme inoffensifs). L’animal domestique n’est pas considéré comme habité naturellement à blesser (par méchanceté) avec les cornes, ou en poussant avec le corps, ou en mordant pour faire du mal, ou en se couchant sur un objet pour l’endommager, ou en le foulant (par méchanceté) avec les pattes. Il y a aussi cinq muadim (animaux considérés comme dangereux): 1° La dent de l’animal, quand il mange ce qui convient à sa nature; 2° La patte de l’animal, quand elle brise quelque chose en marchand sans avoir l’intention de le briser méchamment; 3° Le bœuf muad (habitué au mal); 4° Le bœuf qui cause un dommage par méchanceté dans une place qui appartient au demandeur; 5° L’homme qui cause un dommage lui-même (conscient);
Pnei Moshe non traduit
מתני' חמשה תמין. שאינם רגילין להזיק ואם הזיקו אינם משלמין אלא חצי נזק:
וחמשה מועדים. שהם רגילין להזיק ומשלמין נזק שלם:
לא ליגח וכו'. דכולהו הוו תולדה דקרן ומשלמין חצי נזק הרי חמשה תמין:
ושור המועד. ג' פעמים לאלו ליגח וליגוף ולרבוץ ולבעוט ולישוך ולגבי מועד חשיב כולהו לחד דע''י העדאת עדים אתו לידי חיוב הלכך כולהו חדא מילתא היא:
ושור המזיק ברשות הניזק. ואפילו תמה משלמת נזק שלם ובגמרא מוקי לה כר' טרפון ואין כן הלכה:
והאדם. מועד מתחלתו ואם הזיק משלם נזק שלם הרי חמשה מועדין ובבעלי חיים קמיירי ולהכי לא חשיב בור ואש שהן נמי מועדין מתחלתן:
משנה: הַזְּאֵב וְהָאֲרִי הַדּוֹב וְהַנָּמֵר וְהַבַּרְדְּלִיס וְהַנָּחָשׁ הֲרֵי אֵילּוּ מוּעָדִין. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר. בִּזְמַן שֶׁהֵן בְּנֵי תַרְבּוּת אֵינָן מוּעָדִין. וְהַנָּחָשׁ מוּעָד לְעוֹלָם. מַה בֵּין תָּם לְמוּעָד. אֶלָּא שֶׁהַתָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק מִגּוּפוֹ וְהַמּוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם מִן הָעֲלִייָה.
Traduction
6° Le loup, le lion, l’ours, le tigre, la panthère, pardali'', et le serpent sont considérés comme muadim (animaux habitués à causer des dommages). R. Eléazar dit: s’ils sont apprivoisés, ils ne sont pas considérés comme muadim; mais le serpent l’est toujours. Entre le Tam et le Muad, il y a cette différence que le premier paie la moitié du dommage d’après le corps de ce qui l’a causé (même à perte), mais le Muad paie le dommage entier, au mieux.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הזאב והארי וכו' הרי אלו מועדין. מתחלתן והא דלא חשיב להו בכלל המועדין דלעיל ולהוי אחד עשר מועדין משום דהני לא שכיחי בישוב:
בזמן שהן בני תרבות. שגידלן אדם בביתו ואין הלכה כר' אליעזר:
מגופו. ואם אינו שוה כמו חצי נזק מפסיד הניזק:
מן העליה. מעידית שבנכסיו ואפי' אין הנוגח שוה שיעור הנזק דבמועד כתיב ישלם שור תחת השור ולא כתיב ביה דמגוף הנוגח יפרע:
הלכה: שּׁוּם כֶּסֶף שָׁוֶה כֶסֶף כול'. אֵין אוֹמְרִים תֵּצֵא פָרָה בְטַלִּית. אֶלָּא שָׁמִין אֶת הַנְּכָסִין בְּבֵית דִּין. שָׁוֶה כֶסֶף. מְלַמֵּד שֶׁאֵין בֵּית דִּין שָׁמִין אֶלָּא נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אַחְרָיוּת. וְאִם תָּפַשׂ הַנִּיזָּק בִּמְטַלְטְלִין שָׁמִין לוֹ מֵהֶן. בִּפְנֵי בֵית דִּין. מְלַמֵּד שֶׁאֵין שָׁמִין לוֹ אֶלָּא בִּפְנֵי בֵית דִּין. עַל פִּי עֵדִים. שֶׁאֵין שָׁמִין אֶלָּא עַל פִּי עֵדִים. בְּנֵי חוֹרִין וּבְנֵי בְרִית. יָֽצְאוּ גּוֹיִים וַעֲבָדִים וּפְסוּלֵי עֵדוּת. וְנָשִׁים בְּכְלָל הַנֶּזֶק. לְפִי שֶׁלֹּא תָפַשׂ הַכָּתוּב אֶלָּא אֶת הָאִישׁ צָרִיךְ לְרַבּוֹת אֶת הָאִשָּׁה. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. וְהַנִּיזָּק וְהַמַּזִּיק בְּתַשְׁלוּמִין. מְשַׁלְּמִין חֲצִי נֶזֶק. מִכַּן שֶׁמְּחַצִּין אֶת הַנֶּזֶק. מִכָּן שֶׁזֶּה מַפְסִיד חֲצִי נֶזֶק וְזֶה מַפְסִיד חֲצִי נֶזֶק.
Traduction
On ne dire pas que le mal causé par une vache sera compensé par le mal que l’étoffe lui a suscité en la faisant trébucher (42)Une dette ne paie pas l'autre., mais on estimera chaque dommage par devant tribunal (43)Sauf à établir le décompte.. En valeur d’argent'' est-il dit, à savoir que le tribunal a recours seulement aux immeubles. Si pourtant le demandeur a pris en garantie des biens mobiliers, on fera l’estimation d’après ces derniers. ''Devant les juges''; devant eux seuls a lieu l’estimation; ''et des témoins'', ils sont indispensables; ''libres et fils de l’alliance'', à l’exclusion des idolâtres, des esclaves, et des gens impropres à témoigner. ''Les femmes aussi sont admises à plaider en fait de dommages''; comme la Bible emploie, dans la section des dommages à régler, le mot homme, la Mishna a du dire que la femme est englobée dans cette loi. R. Ismaël a enseigné: du verset (Ex 21, 1) Voici les lois que tu leur proposeras, on déduit qu’il y a égalité pour toutes les lois bibliques entre l’homme et la femme. – ''Le demandeur et le défendeur prennent parfois part tous deux au paiement''; c’est lorsque le paiement est réduit à la moitié du dommage, auquel cas chacun des deux paiera la moitié de la vente (44)V. ci-après, (3, 7) et 11 fin..
Pnei Moshe non traduit
גמ' אין אומרים תצא פרה בטלית. הכי איתא בתוספתא שאם פרה הזיקה טלית שדרסה עליה בחצר הניזק ואח''כ הזיק הטלית לפרה ברה''ר שנתקלה בטלית ונשבר רגל הפרה אין אומרים יצא הזיקו של זה בהזיקו של זה:
אלא שמין את הנכסין בב''ד. ורואין מה שהזיקו זה את זה ומי שהזיק יותר ישלם ואפילו דמי היזיקן נראה שוין לא יטלו אלא בשומת ב''ד:
שיש להן אחריות. קרקעות וכדפרישית במתני' דביתמי איירי:
ואם תפש הניזק מטלטלין. והוא שתפס מחיים של אביהם והכי אמרינן בתוספתא בהדיא:
בפני ב''ד. מומחין דסתם ב''ד דוקא של מומחין הן ולא של הדיוטות:
ופסולי עדות. קרובים ונשים וכיוצא בהן:
לפי שלא תפש הכתוב אלא את האיש. בפרשה שניה וכי יגוף שור איש את רעהו:
לפניהם. השוה הכתוב אשה לאיש לכל דינין שבתורה:
מיכן שמחצין את הנזק. וזהו הניזק והמזיק בתשלומין שזה מפסיד חצי הנזק וזה חצי הנזק:
הלכה: חֲמִשָּׁה תַמִּין וַחֲמִשָּׁה מוּעָדִין כול'. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי טַרְפוֹן הִיא. בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר. נֶזֶק שָׁלֵם. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. חֲצִי נֶזֶק.
Traduction
Quant à compter de suite comme muad ''le bœuf qui cause un dommage chez le demandeur '', selon R. Yohanan, c’est conforme à ce que dit ailleurs R. Tarfon (45)Ci-après, (2, 7).: dans le domaine du demandeur, le dommage survenu est dû en entier, contrairement à l’avis des autres sages qui n’impose alors que la moitié de la dette.
Pnei Moshe non traduit
גמ' דר' טרפון היא. הא דחשיב שור המזיק ברשות הניזק למועד מתחלתו כר' טרפון אתיא דתנן לקמן בפ''ב ר' טרפון אומר ברשות הניזק נזק שלם:
הלכה: הַזְּאֵב וְהָאֲרִי וְהַדּוֹב כול'. תַּנֵּי. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. אַף הַצָּבוּעַ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִיבִּי אָבִין. לֹא אָמַר רִבִּי מֵאִיר אֶלָּא בַּצָּבוּעַ זָכָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׁעָה שֶׁהוּא קָשֶׁה כָּאֲרִי.
Traduction
A l’énumération des animaux dangereux, R. Meir ajoute la hyène. Mais R. Yossé b. R. Abin dit: selon R. Meir, il s’agit seulement du mâle, lequel à un moment donné devient aussi féroce qu’un lion furieux.
Pnei Moshe non traduit
גמ' אף הצבוע. מועד מתחילתו כמו אלו דחשיב במתני':
שיש לו שעה שהוא קשה כארי. ודורס ואוכל כארי ולפיכך הוא מועד לכך ואם הזיק משלמין בעליו נזק שלם:
הדרן עלך ארבעה אבות נזיקין
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source