Vayedaber

Baba Kama

Daf 28b

משנה: הַשּׁוֹלֵחַ אֶת הַבְּעֵירָה וְאָֽכְלָה עֵצִים אוֹ אֲבָנִים אוֹ עָפָר חַייָב שֶׁנֶּאֱמַר כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָֽצְאָה קוֹצִים וגו'. עָֽבְרָה גָדֵר שֶׁהוּא גָבוֹהַּ אַרְבַּע אַמּוֹת אוֹ דֶרֶךְ הָרַבִּים אוֹ נָהָר פָּטוּר.

Traduction

Si un individu allume un feu qui brûle du bois, ou endommage des pierres, ou la terre, il doit payer; car il est écrit: ''Si le feu sort et trouve des épines, consume la gerbe ou le blé sur pied ou endommage le champ, il doit payer'' (Ex 22, 6). Si le feu qu’il a allumé a causé un dommage, après avoir sauté sur un mur haut de quatre aunes (183)Dépassant d'autant le bois qui brûle., ou après avoir passé une grande route, ou un fleuve, le maître est acquitté.

Pnei Moshe non traduit

מתני' או עפר. שליחכה נירו ונתקלקל:

או דרך הרבים. ט''ז אמות כדגלי המדבר:

הלכה: הַשּׁוֹלֵחַ אֶת הַבְּעֵירָה כול'. חִזְקִיָּה אָמַר. בְּשֶׁמָּסַר לוֹ גַחֶלֶת. אֲבָל מָסַר לוֹ שַׁלְהֶבֶת חַייָב. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הִיא גַחֶלֶת הִיא שַׁלְהֶבֶת. וְקַשְׁיָא עַל דַּעְתֵּיהּ דְּחִזְקִיָּה. אִילּוּ מִי שֶׁרָאָה גַחַלְתּוֹ שֶׁלַּחֲבֵירוֹ מְגַלְגֶּלֶת וְהוֹלֶכֶת וְאֵין כוֹלֶה אוֹתָהּ. 28b שֶׁמָּא אֵינוֹ פָטוּר. אָֽמְרֵי. תִּיפְתָּר בְּשֶׁמָּסַר לוֹ גַחֶלֶת הַפְקֵר. אִינַמֵּי שַׁלְהֶבֶת הֶפְקֵר. וְלֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם.

Traduction

Hiskia dit: la dispense de la Mishna a lieu au cas où l’on a livré à l’un de ces individus un charbon enflammé; mais celui qui aurait livré une flamme ardente serait responsable des suites. Selon R. Yohanan, soit pour le charbon, soit pour la flamme, il n’y a pas de responsabilité. Contre l’avis de Hiskia (supposant qu’il s’agit d’un charbon livré par autrui), est-ce à dire que si l’on voit rouler dans la rue un charbon d’autrui que l’on n’éteint pas, on ne serait pas acquitté? (Est-on tenu de l’éteindre)? Il s’agit du cas, fut-il répondu, où l’on a livré un charbon, ou une flamme déjà abandonnée par quelqu’un, de sorte que l’on ne peut rien conclure de là.

Pnei Moshe non traduit

גמ' בשמסר לו גחלת. לחש''ו בהא הוא דפטור אבל אם מסר לו שלהבת חייב וקס''ד השתא דטעמיה דחזקיה משום דס''ל אשו משום ממונו הוא והילכך ע''כ דמוקי למתני' בגחלת שאינו שלו ומשום הכי בשמסר לו גחלת של חבירו פטור אבל בשלהבת ס''ל דאף שאינו שלו מ''מ כיון דברי היזיקא הוא והוא שמסרו לו חייב:

א''ר יוחנן היא גחלת היא שלהבת. לעולם פטור דקסבר אשו משום חציו הוא והילכך הכא לא חציו הוא דבלא צבתא דחרש לא הוה מדליק ולפיכך אין חילוק ופטור הוא:

וקשיא על דעתיה דחזקיה. דלדידיה מתני' בגחלת של חבירו מיתוקמא:

אילו מי שראה גחלת של חבירו מגלגלת והולכת. כלומר לוחשת והולכת והשלהבת עולה ממנה א''נ הגחלת מגלגלת בר''ה והולכת ואינו מכבה אותה שלא תעלה השלהבת מאליה:

ואין כולה אותה. שאינו מכלה ומכבה אותה:

שמא אינו פטור. בתמיה וכי עליו מוטל החיוב לכבות גחלת של חבירו וא''כ קשיא לחזקיה מאי קמ''ל במתני' דאי לפטורא דגחלת ודאי לא איצטריך דלאו שלו הוא ולא ברי היזיקא ואי משום חיובא דשלהבת והכי הוא מפרש להמתני' השולח את הבערה ביד חש''ו שהם הבעירוה בידים והוא לא מסר להם אלא הגחלת פטור אבל אם כבר הובערה בשלהבת ומסר להם הוא חייב. הא נמי קשיא דהא הגחלת לאו דידיה הוא ולא על דידיה חיובא רמיא כ''א על בעל הגחלת שהניח תקלה בר''ה בדין דאיהו הוא דמיחייב ואי אמרת דמשכחת חיובא על המוצא גחלת של חבירו והובערה בשלהבת אם כן ש''מ דעליו מוטל לכלות ולכבות גחלת של חבירו שהניחה בר''ה בתמיה:

אמרי. לא קשיא ולא תידוק הכי אליבא דחזקיה דתיפתר בשמסר לו גחלת של הפקר:

א''נ שלהבת הפקר. האי אי נמי וכן הוא וכלומר דבגחלת הפקר וכן נמי בשלהבת של הפקר מיירי וא''כ לית ש''מ כלום דדייק' דהרואה גחלת של חבירו דהוא חייב לכלותה דהא ודאי ליתא דאלו בגחלת חבירו חיובא על בעל הגחלת הוא דרמיא והכא ה''ט דחזקי' דכיון דהגחלת הפקר הוא ולא ידעינן מי שהפקיר אותה כשהגביה הוא זכה בה וכשמסר לו הגחלת בלא שלהבת פטור משום דלא ברי היזיקא ואיהו לא קעביד מידי דגרמא בעלמא הוא אבל בשלהב' דברי היזיקא כעושה מעשה בידי' הוא שמסרן לאלו חייב:

אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. וְלִיבָּה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. וְנִיבָּה. מָאן דָּמַר. וְלִיבָּה. דִּכְתִיב בְּלַבַּת אֵשׁ. מָאן דָּמַר. וְנִיבָּה. וְהָיָה בְלִיבִּי כְאֵשׁ בּוֹעֶרֶת.

Traduction

D’après une version, le terme de la Mishna (au sujet de l’intervention d’autrui, ou du vent) est ''allumer''; d’après une autre version, c’est ''souffler''. La première version a pour base ce verset (Ex 3, 2): comme une flamme de feu. La seconde version a pour base ces mots (Jr 2, 9): il était en mon cœur comme une flamme brûlante.

Pnei Moshe non traduit

וניבה. מלשון ניב שפתים ומייתי ראיה מקרא דירמיה שאמר ואמרתי לא אזכרנו ולא אדבר והיה בלבי כאש בוערת וצריך אני להוציא בניב שפתי מה שהוא כאש בוערת בלבי ואף זה בניב שפתיו מוציא ומבעיר האש:

תַּמָּן אָֽמְרִין. בְּרוּחַ שֶׁלְּאוֹנְסִין הִיא מַתְנִיתָא. אֲבָל בְּרוּחַ שֶׁהָעוֹלָם מִתְנָהֵג בּוֹ חַייָב. רִבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. אֲפִילוּ רוּחַ שֶׁהָעוֹלָם מִתְנָהֵג בּוֹ פָּטוּר. שֶׁפְּעָמִים בָּא פְּעָמִים לֹא בָא.

Traduction

Si un fort vent l’a allumé, les deux individus sont acquittés''. Ces mots, dit-on là-bas (à Babylone), sont applicables à un vent violent d’orage; mais pour un vent auquel le monde est habitué, le dommage devra être payé. R. Yohanan et Resh Lakish disent tous deux; même n présence d’un vent auquel le monde est habitué, tous deux sont acquittés, car le vent extraordinaire n’arrive pas toujours (et l’on ne s’en préoccupe pas).

Pnei Moshe non traduit

תמן אמרין. בבבל מפרשין דדוקא ברוח של אונסין שבא בסערה ואינו מצויה מיירי מתני' ובהא הוא דפטורין דלא אסיקו אדעתייהו אבל ברוח מצויה והעולם מתנהג בו חייב:

שפעמים בא פעמים לא בא. כלומר לאו ברוח מצויה תמיד קאמרי דבהא ליכא מ''ד דפטור אלא כלפי מה שאמרו ברוח של אונסין הוא דוקא דפטור עלה קאמרי דאפי' ברוח שהעולם מתנהג בו לפעמים ואינו רוח סערה פטור שלפעמים לא בא ולא הוה להו לאסוקי אדעתייהו:

Baba Kama

Daf 29a

משנה: הַמַּדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ עַד כַּמָּה תַּעֲבוֹר הַדְּלֵיקָה. רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא בְּאֶמְצַע בֵּית כּוֹר. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת כְּדֶרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים וְרִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר חֲמִשִּׁים אַמָּה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַבְעִיר אֶת הַבְּעֵירָה הַכֹּל לְפִי הַדְּלֵיקָה.

Traduction

Si un individu allume chez lui le feu, qui passe dans le domaine d’un autre et cause un dommage, quel espace (ou quels obstacles) doit-il comprendre, pour que l’individu ne soit plus responsable de ses ravages? R. Eléazar b. Azariah dit: Si le feu a dû passer par la moitié de l’espace nécessaire pour obtenir un kour (mesure de blé), le propriétaire est acquitté; R. Eliézer dit: la mesure sera de 16 aunes, selon la mesure de la voie publique. R. aqiba dit: 50 aunes. R. Simon dit: on ne peut pas établir de règles générales; tout dépend de la nature de l’incendie et des circonstances.

Pnei Moshe non traduit

מתני' כאילו הוא באמצע בית כור. אם יש לו חצי בית כור לכל רוח פטור:

הכל לפי המדליק. כל כמה שהדליק בין רחוק בין קרוב. ובבבלי מסקינן הכל לפי גובה הדליקה קאמר לפי ערך שיעורה שכשהאש גדולה קופצת למרחוק והלכה כרבי שמעון:

משנה: הַמַּדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ וְהָיוּ בוֹ כֵלִים רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר יְשַׁלֵּם כָּל מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא גָדִישׁ שֶׁל חִטִּין אוֹ גָדִישׁ שֶׁל שְׂעוֹרִין. הָיָה גְדִי כָפוּת לוֹ וְעֶבֶד סָמוּךְ לוֹ וְנִשְׂרַף עִמּוֹ חַייָב. עֶבֶד כָפוּת לוֹ וּגְדִי סָמוּךְ לוֹ וְנִשְׂרַף עִמּוֹ פָּטוּר. וּמוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי יְהוּדָה בַּמַּדְלִיק אֶת הַבִּירָה שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם כָּל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהַנִּיחַ בַּבָּתִּים.

Traduction

Si un individu allume un feu qui amène l’incendie d’un tas de blé et des objets qui étaient cachés dans ce tas, selon R. Judah, il doit payer pour le blé et pour les objets cachés; les autres docteurs disent; il ne doit payer que pour le tas de blé ou d’orge, non pour les objets cachés (185)C'est contraire à l'habitude de cacher là des objets.. S’il y avait dans le tas une chèvre attachée et un esclave auprès, il paiera aussi pour la chèvre (186)Elles s'y trouvent souvent.. Mais si l’esclave était attaché et la chèvre libre, il ne paiera rien (187)Car, pour l'homme tué, il y a la peine capitale.. Les autres docteurs (qui ne font pas payer pour les objets cachés dans le blé) sont d’accord avec R. Juda que, si l’individu cause l’incendie d’une maison, il doit payer pour tous les objets qui y sont cachés; car on a l’habitude de mettre tous les objets dans les maisons (le défendeur est donc responsable).

Pnei Moshe non traduit

מתני' המדליק את הגדיש. שהדליק בתוך שלו והלכה ואכלה בתוך גדיש של חבירו:

ישלם כל מה שבתוכו. דר' יהודה מחייב על נזקי טמון באש:

וחכמים אומרים אינו משלם וכו'. דחכמים דרשי מדכתיב הקמה מה קמה בגלוי אף כל בגלוי ופטרי על נזקי טמון באש אלא דסבירא ליה שמשערין מקום הכלים כאלו הוא גדיש ומשלם שיעור גדיש אם של חטין חטין ואם של שעורין שעורין כשיעור גופן של כלים:

היה גדי כפות לו. דבעלי חיים נמי נתרבו מאו הקמה לרבות כל בעלי קומה ומשום דקם ליה בדרבה מינה ליכא למיפטריה דאינו חייב מיתה על העבד הואיל ואינו כפות היה לו לברוח ופטור עליו ממיתה ומתשלומין:

עבד כפות לו. פטור על הכל ואפי' על הגדי ועל הגדיש דקם ליה בדרבה מינה דחייב מיתה על העבד:

ומודים חכמים לר''י במדליק את הבירה. בבבלי מסקינן מדלא קתני ומודים חכמי' במדליק בתוך של חבירו ש''מ דבתרתי פליגי ר' יהודה וחכמי'. במדליק בתוך שלו פליגי כדלעיל דר''י מחייב על נזקי טמון באש וחכמים פוטרין. ופליגי נמי במדליק בתוך של חבירו דר' יהודה סבר אם הדליק בתוך של חבירו אפי' בגדיש משלם כל מה שבתוכו. ואפי' ארנקי וחכמים סברי כלים שדרכן להטמין בגדיש כגון מוריגין וכלי בקר משלם אבל כלים שאין דרכן להטמין בגדיש לא משלם ומודים חכמים לר' יהודה במדליק בתוך של חבירו את הבירה שדרך בני אדם להניח כלים בבתים שמשלם כל מה שבתוכו והלכה כחכמים:

הלכה: הַשּׁוֹלֵחַ אֶת הַבְּעֵירָה וְאָֽכְלָה עֵצִים כול'. מַה קוֹצִים מְיוּחָדִין שֶׁדַּרְכָּן לִידָּלֵק אַף אֵין לִי אֶלָּא דְבָרִים שֶׁדַּרְכָּן לִידָּלֵק. תַּלְמוּד לוֹמַר גָּדִישׁ. אוֹ מַה גָּדישׁ מְיוּחָד שֶׁתָּלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע אַף אֵין לִי אֶלָּא דָבָר הַתָּלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע. תַּלְמוּד לוֹמַר קָמָה. אוֹ מַה אֵילּוּ וָאֵילּוּ מְיוּחָדִין שֶׁדַּרְכָּן לִידָּלֵק אַף אֵין לִי אֶלָּא דָבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לִידָּלֵק. לִיחֲכָה נִירוֹ סִיפְסְפָה אֲבָנָיו 29a מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹ הַשָּׂדֶה. וְיֹאמַר קוֹצִים קָמָה גָּדִישׁ וְאַל יֹאמַר שָׂדֶה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָן נִיחָא. דְּאָמַר מְשַׁלֵּם כָּל מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ. וְעַל דַּעְתִּין דְּרַבָּנִין דְּאָֽמְרֵי. אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא גָדִישׁ חִטִּים וְגָדִישׁ שְׂעוּרִים. לְאֵי זֶה דָבָר נֶאֱמַר שָׂדֶה וּלְאֵי זֶה דָבָר נֶאֱמַר גָּדִישׁ.

Traduction

Chaque terme de ce verset est indispensable, car le mot épine a cela de particulier qu’il s’agit d’un objet qui d’ordinaire brûle vite, et l’on aurait pu croire que le précepte en question ne se rapporte qu’à de tels sujets; aussi est-il dit gerbe. Si ce dernier mot seul était cité, on eût supposé comme similaire qu’il s’agit seulement d’objets détachés du sol; aussi y a-t-il blé sur pied. D’autre part, les deux termes ont cela de particulier qu’il s’agit d’objets brûlant vite;mais d’où sait-on la règle si le feu a léché le luminaire, ou calciné des pierres? Aussi il est dit: ou le champ. Pourquoi alors ne pas employer les termes: épine, blé sur pied, champ, et non de celui de gerbe? D’après R. Juda, qui applique ce dernier terme à la déduction que l’incendiaire est responsable de tout le contenu de la gerbe, on comprend son emploi; mais d’après les autres sages, qui prescrivent de payer en cas d’incendie la gerbe seule, savoir le froment ou l‘orge, pourquoi après l’emploi du mot champ, ajouter celui de gerbe? (Question non résolue).

Pnei Moshe non traduit

גמ' מה קוצים וכו'. ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה כתיב ודריש לה דכולהו איצטריכו דאי מקוצים ה''א מה קוצים מיוחדין שדרכן לידלק מהר אף אין לי וכו' ת''ל גדיש דלא שכיחא כ''כ לידלק כמו קוצים ואפ''ה חייביה רחמנ':

או מה אילו ואילו וכו'. שעכ''פ נוחין לידלק הן וה''ל פשיעה לגבייהו:

מנין שאין נוחין לידלק כ''כ ת''ל או השדה לרבות לאלו:

ויאמר קוצים קמה שדה ואל יאמר גדיש. כצ''ל:

על דעתיה דר' יודן ניחא. דאמר לקמן דמחייב על הגדיש לשלם כל מה שבתוכו ואפי' טמון בו כלים ניחא דאיצטריך גדיש לרבות את הטמון:

ועל דעתיה דרבנן. דאינן מחייבין אלא מה שהגדיש בתוכו ודרכן לעשות מהן גדיש קשיא:

לאיזה דבר נאמר שדה וכו'. כלומר אחר שנאמר שדה לאיזה דבר נאמר גדיש. ולא איפרקה הקושיא:

הלכה: הַמַּדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ כול'.תַּנֵּי. מַעֲשֶׂה שֶׁעָֽבְרָה דְלֵיקָה אֶת הַיַּרְדֵּן. שֶׁהָֽיְתָה קָשָׁה. עַד כַּמָּה תַעֲבֹר הַדְּלֵיקָה. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת כְּדֶרֶךְ הָרַבִּים. בִּשְׁעַת הָרוּחַ שְׁלֹשִׁים אַמָּה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. שְׁלֹשִׁים אַמָּה. בִּשְׁעַת הָרוּחַ חֲמִשִּׁים אַמָּה. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. חֲמִשִּׁים אַמָּה. בִּשְׁעַת הָרוּחַ מֵאָה אַמָּה. מַעֲשֶׂה בָּעֲרָב שֶׁקָּפַץ הָאוֹר יוֹתֵר מִשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת אָמָּה. אֵימָתַי. בִּזְמַן שֶׁקָּפַץ. אֲבָל אִם הָיוּ עֵצִים מְצוּיִין לְפָנָיו אוֹ שֶׁהָיָה מְסַפְסֵף וְהוֹלֵךְ אֲפִילוּ עַד מִיל חַייָב. עָֽבְרָה נָהָר אוֹ שְׁלוּלִית רְחָבִין שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת פָּטוּר.

Traduction

On a enseigné (184)Tossefta, ch. 6.: Un jour, un incendie traversa le Jourdain, tant il était violent. ''Quel espace le feu doit-il comprendre'' (pour éviter à son auteur la responsabilité)? R. Eliézer dit: ''La mesure sera de 16 aunes, selon la mesure de la voie publique'', et en cas de vent, 30 coudées; R. Juda dit 30 coudées, et en cas de vent 50. R. aqiba dit 50, et en cas de vent 100. Un jour, en un lieu d’Arabie, le feu sauta à plus de 300 coudées. Toutes ces mesures sont vraies lorsque le feu saute spontanément; mais si du bois se trouve échelonné devant lui, ou s’il continue de se propager, fut-ce jusqu’à mille, l’incendiaire est coupable. Si le feu traverse un cours ou un canal large de 8 coudées, l’auteur du feu est acquitté.

Pnei Moshe non traduit

גמ' תני. בתוספתא פ''ו:

שהיתה קשה. הדליקה:

בשעת הרוח. ומוליכה יותר:

בערב. שם מקום:

בזמן שקפץ. ממקום למקום ואע''פ כן אינו הולך למרחוק כ''כ כמו במספסף:

שהיה מספסף. מסכסך בעשבים והולך:

שלולית. אמת המים ועל שם שמחלקת שלל לאגפיה:

עָֽבְרָה גָדֵר שֶׁגְּבוֹהָה אַרְבַּע אַמּוֹת אוֹ דֶרֶךְ הָרַבִּים אוֹ נָהָר פָּטוּר. אָמַר רַבָּה. בְּקוֹדַחַת הִיא מַתְנִיתָא. אֲבָל בִּמְקַטֶּפֶת דִּבְרֵי הַכֹּל חַייָב. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בִּמְקַטֶּפֶת הִיא מַתְנִיתָא. אֲבָל בְּקוֹדַחַת פָּטוּר.

Traduction

Si le feu allumé a causé un dégât après avoir sauté sur un mur haut de 4 coudées, ou sur la voie publique, ou sur un fleuve, l’incendiaire est acquitté''. Il s’agit là, dit Rabba, d’un feu vertical; mais pour celui qui se propage horizontalement, tous sont d’avis que la responsabilité est maintenue. Selon R. Yohanan, au contraire, il s’agit là d’un feu qui se propage horizontalement; mais pour le feu qui brûle en s’élevant, tous sont d’avis d’acquitter l’auteur du feu.

Pnei Moshe non traduit

בקודחת היא מתני'. מלשון אש קדחה באפי כלומר שמקדח ועולה למעלה ולפיכך אם עברה גדר וכו' פטור דלא הוה ליה לאסוקי אדעתיה:

אבל במקטפת. שנכפפת ונסרכה בעשבים והולכת למרחוק חייב. ולגי' הספר ד''ה חייב י''ל לכל תנאי דפליגי במתני' דלקמן בהא ד''ה מודים בה וכן נראה דאדלקמן קאי:

ור' יוחנן אמר במקטפת היא מתניתא. ובהא פליגי לקמן אבל בקודחת במקומה למעלה פטור לד''ה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source