Vayedaber

Baba Kama

Daf 25a

משנה: הַחוֹפֵר בּוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר וָמֵת חַייָב. אֶחָד הַחוֹפֵר בּוֹר שִׁיחַ וּמְעָרָה חֲרִיצִים וּנְעִיצִים חַייָב. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר בּוֹר. מַה הַבּוֹר 25a שֶׁהוּא כְדֵי לְהָמִית עַד עֲשָׂרָה טְפָחִים אַף כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְדֵי לְהָמִית עַד עֲשָׂרָה טְפָחִים. הָיוּ פְחוּתִין מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר וָמֵת פָּטוּר וְאִם הוּזַּק בּוֹ חַייָב. הַחוֹפֵר בּוֹר בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּפְתָחוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּפְתָחוֹ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּפְתָחוֹ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד אַחֵר חַייָב.

Traduction

Si un individu creuse un puits (dans son domaine privé), ouvrant sur un domaine public, ou s’il le creuse dans un domaine public et laisse son ouverture dans un domaine privé (164)Nous suivons la version du Babli, qui lace ce avant le suivant, à l'inverse du texte jérusalémite moins logique., ou s’il le creuse dans son domaine privé et laisse son ouverture dans le domaine privé d’un autre individu, il est condamné à payer le dommage des hommes et des choses qui tombent dans le puits. Si un individu creuse un puits dans le domaine public, et un bœuf ou un âne y tombe et meurt, l’individu doit payer le dommage à la condition que le puits ait une profondeur de 10 palmes, car la chute à cette profondeur peut faire mourir un bœuf ou un âne. Si le puits n’a pas cette profondeur, le propriétaire est acquitté même si l’animal meurt, mais il est condamné à payer le dommage si l’animal reçoit une blessure.

Pnei Moshe non traduit

מתני' אחד החופר בור. הוא עשוי עגול:

שיח. ארוך וקצר:

ומערה. מרובעת ומכוסה בקרוי אלא שיש לה פה:

חריצין. רחבין ומרובעין כמערה אלא שאינן מקורין:

נעיצין. קצרים מלמטה ורחבים מלמעלה:

שהוא כדי להמית עד עשרה טפחים. כלומר שיש בו עשרה טפחים דסתם בור הוא עשרה טפחים והוא כדי להמית:

ואם הוזק בו חייב. ואפי' בחפירה כל שהוא כדאמרי' הכא בפ''ק הלכה ב':

ופתחו לר''ה. וכ''ש אם חפרו בר''ה ופתחו לר''ה כדמפרשינן בגמרא. בר''ה ופתחו לרה''י. וכגון שהפקיר רשותו דלא מצי למימר מאי בעית ברשותי ונפל דרך פיו לתוכו:

ברה''י ופתחו לרה''י אחר. אע''ג דאין כאן צד ר''ה:

חייב. ובלבד אם הפקיר רשותו אותו שפי הבור לתוכו:

הלכה: הַחוֹפֵר בּוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים כול'. כְּתִיב כִּי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר וְכִי יִכְרֶה אִישׁ בּוֹר. אֶחָד בּוֹר לִנְזָקִין וְאֶחָד בּוֹר לְמִיתָה. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. אֶחָד בּוֹר שֶׁלְּמִיתָה וְאֶחָד בּוֹר לִנְזָקִין שְׁנֵיהֶן מִמִּקְרָא אֶחָד נִתְרַבּוּ. וּכְשֶׁהוּא בָא לְבוֹר שֶׁלְּמִיתָה אַתָּ מַר. פָּטוּר עַל הַכֵּלִים. וּכְשֶׁהוּא בָא לְבוֹר שֶׁלִּנְזָקִין אַתָּ מַר. חַייָב עַל הַכֵּלִים. אֵין לִי אֶלָּא בְּשֶׁחָפַר. לָקַח יָרַשׁ נִיתַּן לוֹ בְמַתָּנָה מְנַיִין. שֶׁנֶּאֱמַר אוֹ כִי יִכְרֶה אִישׁ בּוֹר. וְכִי יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהַבְקִיר נְזָקָיו בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. תִּיפְתָּר כְּרִבִּי יוֹסֵי בֵירִבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר. שְׁלֹשָׁה (דְבָרִים) שֶׁהֵן סְמוּכִין לִרְשׁוּת כִּרְשׁוּת.

Traduction

Il est écrit (ibid. 33): Si quelqu’un ouvre une fosse, ou creuse une fosse; la répétition du mot fosse indique que le 1er vise la pénalité capitale, et le second l’obligation de payer le dommage. Selon R. Isaac, l’obligation des 2 pénalités est à déduire du même verset (165)Il parte tour à tour de mort et de simple dommage.; seulement, dans l’application, il faut établir une distinction: en cas de pénalité capitale, rien n’est dû pour le bris des ustensiles, mais en cas de simple dommage il faut tout payer. Par notre verset, on connaît la culpabilité de celui qui a creusé; en est-il de même pour le puits acheté, ou reçu en héritage ou par don? -Oui, en raison du mot superflu ou, l’homme est tenu de couvrir le puits. Des termes de la Mishna, il semble résulter que si le puits entier est dans la rue, où tout est abandonné, le possesseur est irresponsable; est-ce à dire que l’on peut abandonner au dehors les suites de ses dommages? Au contraire, dit R. Yossé b. R. Aboun, le propriétaire est alors responsable, selon ce qu’a dit R. Yossé b. R. Juda (3, 3): trois sujets qui sont proches d’un domaine public sont identifiés avec ce dernier (et l’homme est responsable).

Pnei Moshe non traduit

גמ' כתיב כי יפתח איש בור וגו'. בור תרי זימנא למה לי. אחד בור לנזקין וכו'. כלומר דאי לא הוה כתיב אלא חד בור לא הוי ידעינן בור לנזקין דקרא במיתה משתעי דכתיב והמת יהיה לו הילכך איצטריך בור שני לנזקין:

אמר ר' יצחק. להכי לא איצטריך דאחד למיתה ואחד לנזקין שניהן ממקרא א' נתרבו דונפל שמה שור כתיב ומשמע בין מת בין הוזק אלא כי איצטריך לחלקן בדיניהן:

וכשהוא בא לבור של מיתה אתה אומר פטור על הכלים וכו'. דגזירת הכתוב הוא דממעטינן כלים מבור כדדריש לקמן משור ולא בכליו חמור ולא בכליו ואי לא הוה כתיב אלא חד בור ה''א דממעטינן כלים אפי' בבור של נזקין להכי כתב בור אחרינא לרבות בבור של נזקין לחייב בו על הכלים:

מנין שנאמר או כי יכרה. או לרבות הלקוח וירש וניתן לו במתנה שאם לא כיסהו חייב:

וכי יש לו רשות וכו'. אמתני' פריך דקתני החופר בור ברשות היחיד ופתחו לרשות הרבים וקס''ד דבדוקא קתני שחפר ברשותו ופתחו לרשות הרבים אבל אם חפרו ופתחו ברשות הרבים דהכל הפקר הוא פטור ואמאי וכי יש לו רשות להפקיר נזקיו ברשות הרבים והרי נזקיו הוא שחפרו שם:

תיפתר כר' יוסי בר' יהודה דאמר שלשה דברים וכו'. כלומר לא תידוק מינה הכי דאדרבא עיקר חיובא דבור ברשות הרבים הוא ואפי' הפקר הוא דמי נתן לו רשות לחפור ברשות הרבים ומתני' רבותא קתני דלא תימא הואיל וחפר ברשותו לא מיחייב קמ''ל כר' יוסי בר''י דאמר לעיל בפ''ג הלכה ג' שלשה דברים בבור שהן סמוכין לרשות הרבים כרשות הרבים נחשבין והכא נמי טעמא מש''ה היא דאע''פ שהחפירה ברשותו היא הואיל וסמוך לרשות הרבים ופתחו לתוכו חייב. דר' יוסי בר''י פירשתי שם עיין עליו:

רִבִּי מָנָא בָּעֵי. מָהוּ שֶׁיֵּעָשֶׂה אֶת הָעוֹמֶק כְּגוֹבָה. וְהֵיכִי דָמֵי. אִין בְּהַהוּא דַאֲתֵי מִן עֵיל חֲמֵי לֵיהּ. אֶלָּא בְּהַהוּא דַאֲתֵי מִן לְרַע.

Traduction

Si au lieu de creuser la terre sur la voie publique on y a élevé une petite hauteur, est-on aussi coupable? En quel cas cette question est-elle posée? Pour ceux qui arrivent, le haut de la voie est visible; mais pour ceux qui descendent, il n’est pas visible; est-on alors coupable? (Question non résolue).

Pnei Moshe non traduit

מהו שיעשה את העומק כגובה. כמו כעם ככהן. וכלומר אם חייב ג''כ בשעשה מקום גבוה ברשות הרבים והוזקו בה כמו החופר בור בעומק או דילמא דוקא בור חייבה התורה דאית ביה הבלא אבל מקום גבוה לא:

והיכי דמי. הבעיא שלך:

אין בהוא דאתי מן עיל. כלומר אם המקום גבוה (הוה) שעשה בא לו לההולך כנגדו מלמעלה כגון שעשאו באמצע שיפוע ההר וזה ההולך מלמטה פוגע בו כנגדו מלמעלה בלאו הכי פטור הוא דהא חמו ליה והיה לו להזהר בעצמו שהוא רואה מקום גבוה לפניו ובלאו הכי לא דמי לבור שאין דרך אדם להתבונן בחפירה בדרך ומאי קמיבעיא לך:

אלא בההוא דאתי מן לרע. שהמקום הגבוה בא לו מלמטה כנגדו שהוא הולך מלמעלה למטה ולא ראה זה המקום גבוה לפניו ודמיא לבור שאין דרך להתבונן בו ומיבעיא לן אם דוקא במקום דאית ביה הבלא קפדה התורה או כל היכא דאית ביה תקלה ואפי' ליכא הבלא ולא איפשיטא:

Baba Kama

Daf 25b

משנה: בּוֹר שֶׁל שְׁנֵי שׁוּתָפִין עָבַר עָלָיו הָרִאשׁוֹן וְלֹא כִיסָּהוּ וְהַשֵּׁינִי וְלֹא כִיסָּהוּ הַשֵּׁינִי חַייָב. כִּיסָּהוּ הָרִאשׁוֹן וּבָא הַשֵּׁינִי וְגִילֵּהוּ הַשֵּׁינִי חַייָב. כִּיסָּהוּ הָרִאשׁוֹן וּבָא הַשֵּׁינִי וּמְצָאוֹ מְגוּלֶּה וְלֹא כִיסָּהוּ הַשֵּׁינִי חַייָב. כִּיסָּהוּ כָּרָאוּי וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר וָמֵת פָּטוּר. לֹא כִיסָּהוּ כָּרָאוּי וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר וָמֵת חַייָב. נָפַל לְפָנָיו מִקּוֹל הַכְּרִייָה חַייָב לְאַחֲרָיו מִקּוֹל הַכְּרִייָה פָּטוּר. נָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר וְכֵילָיו וְנִשְׁתַּבְּרוּ חֲמוֹר וְכֵילָיו וְנִתְקָֽרְעוּ חַייָב עַל הַבְּהֵמָה וּפָטוּר עַל הַכֵּלִים. נָפַל לְתוֹכוֹ 25b שׁוֹר חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן חַייָב. בֵּן אוֹ בַת עֶבֶד אוֹ אָמָא פָּטוּר.

Traduction

Deux individus ont en commun un puits; l’un d’eux s’en sert et ne le couvre pas; l’autre s’en sert à son tour et ne le couvre pas non plus (puis un animal y tombe); le second doit payer le dommage. Si le premier après s’être servi du puits l’a couvert, mais le dernier trouvant le puits ouvert (le couvercle s’étant cassé) ne l’a pas couvert, le dernier est condamné au paiement des dommages causés par le puits. Si le propriétaire du puits l’a bien couvert, et un bœuf ou un âne en marchant sur le couvercle est tombé dans le puits, le propriétaire est acquitté; mais si le fermeture n’était pas suffisante, il est condamné à payer le dommage. Si un ouvrier travaille dans le puits, et qu’un bœuf ou un âne, effrayé par le bruit du travail, est tombé en avant, le propriétaire du puits paiera le dommage; si, effrayé par le bruit du travail, il est tombé en arrière, le propriétaire est acquitté. Si un bœuf ou un âne qui tombe dans un puits porte un harnais qui se brise, le défendeur paiera pour l’animal, non pour le harnais. Si un bœuf dont l’intelligence ou l’instinct n’est pas dans sa maturité normale, est tombé dans un puits, le propriétaire est condamné au paiement; mais si un garçon ou une petite fille, ou un esclave ou une femme esclave y est tombée, le propriétaire est acquitté (166)Selon le commentaire, il ne paie rien, si l'homme est mort (si le bœuf tue un homme, le propriétaire du bœuf paie le Kofer seul), mais il paie le dommage si l'homme s'est blessé en tombant..

Pnei Moshe non traduit

מתני' השני חייב. בבבלי מסיק לה כגון שהראשון כשהלך לו מסרו לכיסוי הבור להשני לכסותו ולא כיסהו:

ובא השני ומצאו מגולה. כגון שהתליע ונשבר הכיסוי ולא כיסהו השני חייב:

כיסהו כראוי ונפל לתוכו. כגון שהתליע הכיסוי:

נפל לפניו מקול הכרייה. שהיה חופר בבור ושמע השור ההולך על שפת הבור קול הפטיש ונבעת ונפל על פניו בבור חייב:

לאחריו מקול הכרייה. שנבעת וחזר על עקבו לאחריו ונפל פטור שאין זה דרך נפילה:

ונשתברו ונתקרעו. בכלי שור שייכא שביר' העול והמחריש' ובכלי חמור שייכא קריעה חבילת בגדים ומרדעת שעל גביו:

ופטור על הכלים. בגמרא פליגי בפירושא:

שור חרש שוטה וקטן. כדמפרש בגמרא שור שהוא חרש או שוטה או קטן חייבין עליו אם נפל לבור אבל שור שהוא פיקח אינו חייב עליו דאיבעי ליה לעיוני ומיזל:

בן ובת וכו'. אפי' קטני' פטור מגזירת הכתוב שור ולא אדם:

הלכה: בּוֹר שֶׁלִּשְׁנֵי שׁוּתָפִין כול'. הֵיךְ אֶיפְשַׁר לְבוֹר שֶׁלִּשְׁנֵי שׁוּתָפִים. אָמַר רִבִּי יַנַּאי. תִּיפְתָּר שֶׁנָּֽתְנוּ שְׁנֵיהֶן אֶבֶן הָאַחֲרוֹנָה. וְלָמָּה לֹא פָתַר לָהּ בְּחָפַר זֶה עֲשָׂרָה וְזֶה עֲשָׂרָה. דּוּ בָּעֵי מִיפְתְּרִינֵיהּ בְּבוֹר שֶׁלַּעֲשָׂרָה טְפָחִים שֶׁלִּשְׁנֵי שׁוּתָפִין.

Traduction

Comment peut-il être question d’un puits en commun? (Il est impossible que l’un d’eux n’y ait pas mis la dernière main)? Il s’agit du cas, répond R. Yanaï, où tous deux ont posé la dernière pierre (cause de la solidarité). Pourquoi de ne pas parler du cas où chaque associé a creusé un puits de 10 palmes, de sorte que chacun serait responsable (167)V. ci-dessus, 1, 2.? On a voulu adopter le cas d’un puits de 10 palmes à deux associés, conforme au précédent.

Pnei Moshe non traduit

גמ' היך אפשר לבור של שני שותפין. ואע''ג דמשכחת לה בחצר השותפין והבור של שניהן והפקירו רשותן ולא הפקירו בורן דהא קי''ל בורו ברשותו נמי מיחייב בכה''ג וכדאמר הכא לעיל מ''מ לא ניחא לי' להש''ס לאוקמי סתמא דמתני' אליבא דחד דהא איכא למ''ד דחיובא דבור דוקא בר''ה הוא ובר''ה בור של שותפין היכי משכחת לה דאפי' בשניהם כרוה אי אפשר שלא יגמור כ''א א' מהן לבסוף וא''כ איסתליק ליה מעשה הראשון:

תיפתר. דמשכחת לה שיגמרו שניהן בבת אחת שנתנו שניהן כאחת אבן האחרונה העשויה לחזק הבור ונמצא דעיקר גמר הבור של שניהן הוי:

ולמה לא פתר לה. בהאי גוונא שזה חפר עשרה וזה הוסיף וחפר בור עשרה דקי''ל דשניהן חייבין דכל חד שיעור מיתה עבי' וכדאמרי' לעיל פ''ק הלכה ב':

דו בעי מיפתריניה. מפני שהוא רוצה לפרש ולאוקמי המתני' בבור עשרה ושל שותפין דאמתני' דלעיל קאי ובבור עשרה מיירי:

עָבַר עָלָיו הָרִאשׁוֹן וְלֹא כִיסָּהוּ וְהַשֵּׁינִי וְלֹא כִיסָּהוּ הַשֵּׁינִי חַייָב. רִבִּי בָּא בַּר בִּיזְנָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. נוֹתְנִין לוֹ שָׁהוּת לִכְרוֹת אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן. אִית בָּהּ לְחוּמְרָא וְאִית בָּהּ לְקוּלָּא. פְּעָמִים שֶׁסְּמוּכִין לִלְבָנוֹן. פְּעָמִים שֶׁרְחוֹקִין לִלְבָנוֹן.

Traduction

– ''Si l’un d’eux s’en sert et ne le couvre pas, puis l’autre s’en sert sans le couvrir non plus, le second doit payer le dommage''. R. Abba b. Cahana, ou R. Yassa dit au nom de R. Yohanan: le premier est acquitté pendant aussi longtemps qu’il lui faudrait pour aller couper des cèdres au Liban (devant servir à la couverture). Cette mesure est une aggravation et un allégement; car à ceux qui habitent près du Liban, on laisse peu de latitude; tandis qu’à ceux qui demeurent au loin, on en laisse beaucoup.

Pnei Moshe non traduit

עבר עליו וכו'. וקתני השני שהשתמש בו ולא כסהו הוא חייב אבל הראשון אפי' נודע לו שהבור מגולה הוא פטור ומפרש ר' יוחנן לא דלעולם פטור הוא אלא נותנין לו שהות אחר שנודע לו כדי לכרות ארזים מן הלבנון ולכסותו ואם היה שהות כל כך ולא כיסהו גם הראשון חייב:

אית בה לחומרא. האי שיעורא פעמים שהיא חומרא בשהן סמוכים להלבנון ופעמים שהיא קולא שהן רחוקין מן הלבנון וצריך שהות הרבה וקמ''ל בזה דאע''פ שהיה מצוי לעשות איזה כיסוי בלא שיצטרך לכרות ארזי הלבנון אין הולכין אלא אחרי הכיסוי החזק הנעשה מהן בין לקולא בין לחומרא:

כִּיסָּהוּ כָּרָאוּי. עַד הֵיכָן כִּיסָּהוּ. ייָבֹא כַּיי דְּתַנִּינָן תַּמָּן. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עֲגָלָה מֲהַלֶּכֶת טְעוּנָה אֲבָנִים.

Traduction

Si le propriétaire du puits l’a bien couvert, etc.''. —Jusqu’où faut-il que le puits soit couvert? —On se réglera d’après ce qui a été enseigné ailleurs (168)(Baba Batra 3, 12), Cf. Bikurim t. 1.: On n’établira pas sous la voie publique de cavité devant servir de puits, de citernes ou de cavernes. R. Eléazar le permet, à condition qu’au dessus une voiture chargée de pierres puisse passer (il en sera de même ici).

Pnei Moshe non traduit

עד היכן כיסהו. עד היכן צריך לכסותו שיהא נקרא כראוי:

ייבא כיי דתנינן תמן. יבא האי דינא כהאי דתנינן בסוף חזקת הבתים אין עושין חלל תחת ר''ה בורות שיחין ומערות ר''א מתיר כדי שתהא עגלה מהלכת טעונה אבנים שיהא חזק כ''כ כדי שראויה להיות עגלה טעונה אבנים מהלכת עליה וה''נ כן ולא חיישינן שמא יתקלקל לזמן:

אָמַר רִבִּי יַנַּאי. לְתוֹכוֹ בֵּין שֶׁלְּפָנָיו בֵּין שֶׁלַּאֲחַרָיו פָּטוּר. חוּצָה לוֹ לְפָנָיו פָּטוּר לְאַחֲרָיו חַייָב.

Traduction

R. Yanaï dit: le terme dedans (où l’animal est tombé) est aussi bien applicable à l’avant qu’à l’arrière, et en ces cas le propriétaire du puits est acquitté: si c’est au dehors, le propriétaire est acquitté pour la chute faite devant, mais il est responsable de l’arrière.

Pnei Moshe non traduit

אמר ר' ינאי לתוכו וכו'. אמתני' קאי והכי פירושא דר' ינאי בכורה קאמר דיניה והיינו דקאמר שלפניו שלאחריו ובסיפא חוצה לו וכו' דמשמע שהכוונה שחילוק נפילת השור בין לפניו נפל או לאחוריו נפל הוא דוקא אם נפל חוצה לו להכורה אבל לא בענין שנפל למקום שהכורה שם דבחיובא ופטורא דהכורה קיימינן הכא ומתוך דבריו נלמד היאך מפרש המתני' וכדלקמן וה''ק לתוכו אם נפל לתוך הבור בזה בעל הכורה לעולם פטור בין שנפל לפניו בין שנפל לאחריו דאע''ג דאיכא למימר דהכורה גרם ליה ליפול שנבעת מחמת קול הכרייה קמ''ל דהכא אמרינן קול גרמא בעלמא הוא ומשום דאי לאו הבור לא היה נופל. והשתא אם הכורה לאו בעל הבור הוא אלא שהבור כבר היתה כרויה וירד זה הכורה לתקנו למטה א''כ עיקר חיובא על בעל הבור הוא דאומר לו אי לאו בורך לא נפיל ולא אשכחן חיובא להכורה כשנפל לתוך הבור:

חוצה לו. לא נפל תוך הבור אלא חוצה לו והכא לבעל הבור ליכא חיובא כ''א על הכורה וטעמא דחיובא דכורה משום דסבר ר' ינאי דהיכא דלא נפל כ''א מחמת קול הכריה לא אמרי' קול גרמא בעלמא הוא ולא אמרינן הכי אלא בנפל לתוך הבור דעיקר ההיזק בתוך הבור הוא אלא שנבעת מחמת הקול ונפל בזה גרמא בעלמא הוי אבל בשנפל חוצה לו הא חזינן דלא נפל אלא מחמת שנבעת ולא היה מעשה דבר אחר שמסייע להיזק זה. אלא דבכה''ג דהחיוב על הכורה איפכא הוא מדין נפל לבור דבזה דוקא אם נפל לאחריו הוא דחייב דהשתא חזינן דלא נפל אלא מחמת שנבעת ונרתע ונפל לאחוריו והכורה חייב אבל אם לפניו נפל בזה הכורה פטור הוא דיכול לומר אפשר בלאו הכי היה נופל שאם לא היה נופל כ''א מחמת שנבעת לאחוריו היה נופל אבל השתא אימר דנתקל מחמת איזה דבר ונפל דרך הליכתו. והשתא מפרשי' המתני' כפשטה לר' ינאי דמתני' שנפל לתוכו מיירי וחיובא על בעל הבור הוא כדאמרן והילכך במתני' לפניו הוא דחייב דונפל שמה כתיב דרך נפילה דוקא ולאחריו פטור דלאו דרך נפילה הוא ולהכורה ליכא למיחייביה דהשתא גרמא בעלמא הואי:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source