Vayedaber

Baba Kama

Daf 18b

תַּמָּן תַּנִּינָן. וְכֵן שְׁלֹשָׁה שֶׁהִטִּילוּ לַכִּיס. הוֹתִירוּ אוֹ פָחֲתוּ כָּךְ הֵן חוֹלְקִין. אָמַר רִבִּי בּוּן. 18b נִרְאִין דְּבָרִים בְּשֶׁנָּֽטְלוּ מַרְגָּלִית. דִּיכוֹל מֵימַר לֵיהּ אִילּוּלֵי עֲשַׂרְתֵּי דֵינָרַיי לֹא הֲוִיתָה מְזַבִּין כְּלוּן. אֲבָל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֵחָלֵק מֵבִיאִין לָאֶמְצָע וְחוֹלְקִין. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר וַאֲפִילוּ דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֵחָלֵק. דִּיכִיל מֵימַר לֵיהּ. אַתְּ פְּרַגְמָטַּיָּא דִידָךְ סַגִּין וְאַתְּ מַנְעָא מַזְבִּנְתָּא. אֲנָא פְּרַגְמָטַּיָּא דִידִי קָלִיל וַאֲנַא הֲפַךְ וּמִתְהַפֵּךְ בְּדִידִי וּמַטִּי בָךְ. עַד כְּדוֹן בְּשֶׁהָֽייְתָה פְּרַגְמָטַּייוֹ נְתוּנָה כָאן. הָֽיְתָה פְּרַגְמָטַּייוֹ נְתוּנָה בְּרוֹמֵי. דִּיכִיל מֵימַר לֵיהּ. עַד דְּאַתְּ סְלִיק לְרוֹמֵי אֲנַא הֲפַךְ וּמִתְהַפֵּךְ בְּדִידִי הָכָא וּמַטִּי בָךְ.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

תמן תנינן. בפ' מי שהיה נשוי הל''ד מי שהיה נשוי לשלשה נשים ומת כתובתה של זו מנה ושל זו ר' ושל זו ש' ואין שם אלא מנה חולקות בשוה וכו' וכן שלשה שהטילו לכיס זה מנה וזה ר' וזה ש' ופיחתו אי הותירו בסחורה כך הן חולקין לפי מספר השותפין בשיוה וגרסי' שם קצת מהסוגיא ובשינוי נוסחא:

נראין דברים. לא שנו דחולקין בשוה אלא בשנטלו מרגליות כלו' שלקחו בממון השותפין אבן טובה א' וכיוצא בה דבר שאינו דרכו ליחלק וכלומר שא''א לקנות מקצת ממנה אלא כמות שהיא בזה חולקין הריוח בשוה:

דיכיל מימר ליה. משום שיכול לומר בעל סך המעות המועט לבעל סך הרב אילו לא עשרה הדינרין שלי לא הייתה יכול לקנוס כלום מפני שהוא דבר שא''א לקנות אלא כולה כמות שהיא ואם יפחות לך אפי' כסך המועט שלי לא היית יכול לקנות' וכמוני כמוך בריוח הסחורה זאת:

אבל דבר שדרכו לחלק. ואפשר לקנות ממנו כמו שהוא חפץ:

מביאין לאמצע וחולקין. כלומר משום שדרכה של הסחורה כזו שמביאין אותה לאמצע וחולקין בה כל אחד לפי הממון ומה''ט אם נשאו ונתנו ביחד ולא חלקו הסחורה חולקין הריוח לפי הממון שהרי כל אחד מהן היה יכול לקנות בתחלה כפי סך ממונו ואומר בעל סך הגדול לבעל סך הקטן הלא בתחלה בלא הממון שלך הייתי קונה כפי סך הממון שלי ולא נהניתי מן הסך שלך וגם אתה לא הפסדתה כלום שאם היית נושא ונותן בפני עצמך כפי סך הקטן שלך לא היה לך ריוח אלא דבר מועט וכמו כן תטול עכשיו:

אמר רבי לעזר. דלא היא שאפי' בדבר שדרכו לחלק ולא חלקו ונתעסקו ביחד חולקין בשוה:

דיכיל מימר ליה וכו'. מפני שעדיין יש טענה לבעל סך הקטן שהרי הוא יכול לומר אם היינו חולקין היה לי ריוח בסך המעט אשר בידי כמו אתה בסך הגדול שלך:

את פרגמטיא דידך סגין. מפני שאתה לפי הסך שלך היה מגיע לחלקך סחורה הרבה והיית צריך להתעכב זמן רב עד שתמכור הסחורה שלך ובין כך הייתי אני מהפך בממון שלי הסך המועט בסחורה מועטת קונה ומוכר וחוזר קונה ומוכר עד שהייתי מגיע לריוח גדול כפי הריוח בסחורה מרובה שלך וא''כ עתה אשר לא חלקנו והיינו עוסקין ביחד צריך שלא אפסיד כלום ויש לי חלק בריוח כפי אשר יש לך:

עד כדון. עד כאן שיכול לטעון זאת הטענה כשהיו הסחורות נתונות כאן במקומן ולא היו צריכין להוציא הוצאות ולשלח הסחורות למקום רחוק כדי למכרן בטוב:

היתה פרגמטייו נתונה ברומי אבל אם היו צריכין לשלח הסחורות לעיר רומי למקום רחוק מאי איכא למימר שהרי עכשיו אינו יכול זה לטעון כך שהרי אינו יכול להוציא הוצאות רבות על דבר מועט שלו אם היה מתעסק בשלו בפ''ע:

דיכיל מימר ליה. אפ''ה יש לו טענה ואפי' בכה''ג מפני שיכול לומר לו (אם) אתה היית צריך לשלח לעיר רומי למכור סחורות הרבה שלך לפי שא''א לך למכור לך כ''כ במקומינו אבל אני בסחורה המועטת שלי בעוד שאתה היית הולך למקום רחוק הייתי מהפך בכאן ואיני צריך להוצאה מרובה אלא קונה ומוכר במקומי והייתי מגיע לריוח כפי הריוח מהסחורה שלך:

Baba Kama

Daf 19a

משנה: שׁוֹר שֶׁהוּא מוּעָד לְמִינוֹ וְאֵינוֹ מוּעָד לְשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ. מוּעָד לָאָדָם וְאֵינוֹ מוּעָד לַבְּהֵמָה. מוּעָד לַקְּטַנִּים וְאֵינוֹ מוּעָד לַגְּדוֹלִים. אֶת שֶׁהוּא מוּעָד לוֹ מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם וְאֶת שֶׁאֵינוֹ מוּעָד לוֹ מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. אָֽמְרוּ לִפְנֵי רִבִּי יְהוּדָה הֲרֵי שֶׁהָיָה מוּעָד בַּשַׁבָּתוֹת וְאֵין מוּעָד בִּימוֹת הַחוֹל. אָמַר לָהֶם בַּשַּׁבָּתוֹת מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם וּבִימוֹת הַחוֹל מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. אֵימָתַי הוּא תָּם מִשֶּׁיַּחֲזוֹר בּוֹ שְׁלֹשֶׁת יְמֵי שַׁבָּתוֹת.

Traduction

Si un bœuf est un muad pour les animaux de son espèce, non pour ceux d’une autre espèce, s’il est un muad pour les hommes, non pour les animaux, ou s’il est un muad pour les petits animaux et non pour les grands, son propriétaire paiera le dommage entier, lorsque le bœuf aura blessé ceux pour lesquels il est un muad; le maître paiera la moitié du dommage si le bœuf a blessé ceux pour lesquels il n’est pas un muad. On demanda à R. Juda, comment déciderait-on au cas où le bœuf est un muad, les jours de Shabat (quand il ne travaille pas), et non pas les autres jours de la semaine? R. Juda répondit: son propriétaire paiera le dommage entier causé par le bœuf un samedi, et la moitié du dommage qu’il fera les autres jours. Quand ce bœuf redeviendra-t-il un tam? Quand il aura passé 3 jours de Shabat sans faire de mal.

Pnei Moshe non traduit

מתני' לקטנים. לעגלים:

אמרו לפני ר' יהודה. תלמידיו שאלו לפניו הרי אם הוא מועד בשבתות ולא לימות החול מהו אם חזרה דימות החול חזרה היא:

אמר להן וכו' מאימתי הוא תם וכו'. דחזרה דימות החול לאו חזרה עד שיחזור בו שלשה ימי שבתות ולא נגח אז חוזר לתמותו וטעמא דר' יהודה מפרש בגמרא:

הלכה: שׁוֹר שֶׁהוּא מוּעָד לְמִינוֹ כול'. מִכֵּיוָן שֶׁהָרַג אָדָם אֶחָד אֵינוֹ מוֹעָד. רַב אָמַר. בְּשֶׁהָרַג שְׁלֹשָׁה גוֹיִם. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. בְּשֶׁרָדַף שְׁלֹשָׁה רְדִיפוֹת וְהֵן מְשַׁעֲרִין שֶׁיֵּשׁ בִּרְדִיפָתוֹ נְגִיחָה.

Traduction

Le bœuf n’est-il pas muad dès qu’il a tué un homme? (Comment dès lors admettre l’hypothèse que ce même, bœuf, déjà passible de mort, puisse ne pas être muad envers un animal)? Il peut arriver, dit Rav, que le bœuf tue 3 idolâtres (auquel cas on ne tue pas le bœuf de suite); selon R. Yossé b. Hanina, il s’agit du cas où il a 3 fois poursuivi des hommes, et l’on estime que cette poursuite (en cas d’atteinte) eût été suivie d’un coup mortel (il n’est pourtant pas un muad qui a tué). –

Pnei Moshe non traduit

גמ' מכיון שהרג אדם אחד אינו מועד. בתמיה כלומר הא דינו כמועד בהריגת אדם אחד למיקטליה וכי מאחר דהורגין אותו בהריגת האדם האחד היכי משכחת לה להאי דינא מועד לאדם אינו מועד לבהמה:

רב אמר. משכחת לה בשהרג שלשה עכו''ם דלא קטלינן ליה:

בשרדף שלשה רדיפות. אחרי אנשים והיו משערין ברדיפתו שיש בו כדי נגיחה אם היה משיג אותם וקא משמע לן דאפילו הכי לא הוי מועד לבהמה:

תַּנֵּי. שְׁלֹשָׁה שֶׁהִטִּילוּ לַכִּיס וְנִגְנְבוּ כָּךְ הֵן חוֹלְקִין. וְהָתַנֵּי. בְּאֵילּוּ אֲבָנִים וְנִגְנְבוּ מֶחֱצָה לָזֶה וּמֶחֱצָה לָזֶה. אָמַר רִבִּי שַׁמַּי. סְלָעִים גַּסּוֹת הֵן וְאֶיפְשַׁר לִבְלוֹל לָצֵאת יְדֵי כוּלָּן. אֲבָל אֲבָנִים דַּקּוֹת הֵן וְלֵית יְדַע אִי מִן הָדֵין נְסַב אִי מִן הָדֵין נְסַב. מִסָּפֵק כָּל אֶחָד נוֹטֵל לְפִי כִיסוֹ. 19a מַה חֲמִית בִּגְנֵיבָה מֵימַר אֲנָן קַייָמִין אוֹ אֵינָן קַייָמִין אֶלָּא בְּמִשְׁתַּייֵר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. וַאֲפִילוּ תֵימַר. בִּגְנֵיבָה אֲנָן קַייָמִין. נִמְצֵאת מִידַּת הַדִּין לוֹקָה. הַגַּע עַצְמָךְ. דַּהֲוָה לְדֵין חֲמִשִּׁין וּלְדֵין מֵאָה וְחַמִשִׁין. נִגְנְבוּ חֲמִשִּׁין אִישְׁתַּכַּח דְּהָדֵין דַּחֲמִשִׁיתָה דְלָא מַפְסִיד כְּלוּם.

Traduction

On a enseigné (118)Tossefta à Ketubot ch. 10.: si 3 individus ont mis de l’argent en commun dans une bourse, laquelle a été volée, la perte sera répartie entre tous selon les mises. —Mais n’est-il pas dit ailleurs: Si une maison appartenant en commun à deux hommes s’éboule, ils se partageront les matériaux, et si une partie de ceux-ci est ensuite volée, chacun prendra la moitié du reste? (Pourquoi ne s’agit-il plus de partage proportionnel)? R. Samei répond: comme les pierres sont grosses, et qu’il a été impossible à chaque associé de trier celles qui sont à lui, on ignore quelle part le voleur a emportée; en raison de ce doute, le reliquat sera partagé en parts égales, tandis que lorsqu’il s’agit d’un vol d’argent, semblable à de petites pierres, chacun aurait pu séparer sont bien, et par suite on répartit le reste selon les mises. —Est-ce à dire que l’on agit ainsi pour la partie perdue par vol, ou pour le reliquat présent? —Certes, répond R. Yossé b. Aboun, la proportion à répartir entre toutes les mises est applicable aussi à la partie volée; sans quoi, si l’on admet l’hypothèse que le voleur a pris toute la part d’un seul (non d’autres), la mesure judiciaire pourrait devenir injuste. Ainsi, au cas où l’un a mis 50 pièces d’or, un autre 150, sur lesquelles 50 ont été volées, admettra-t-on que le premier, qui a une part de 50 pièces, ne perdra rien (en déclarant au plus fort associé que le vol a dû être effectué sur son avoir? Comme cet argument n’a rien de fondé, il pourrait être rétorqué sans fin; la proportionnalité sera donc de règle).

Pnei Moshe non traduit

תני. בתוספתא דכתובות פ''י והכי איתא התם שלשה שהטילו לכיס ונגנבו מהן מביאין השאר לאמצע וחולקין. ונגנבו כך הן חולקין כלומר דהש''ס מפרש דהא דקתני התם מביאין השאר לאמצע וחולקין והיינו שלפי המעות הן חולקין דכל היכא דקאמר לאמצע כך הוא מיתפרש שממצעין ביניהן כ''א לפי חלקו וכדלעיל והילכך מפרש לה דלאו דוקא קתני מביאין השאר אלא נגנבו כך הן חולקין וכלומר דלענין הפסד הגניבה נמי הדין כן דכיון דהמעות בעין היו מחשבין ההפסד לפי המעות:

והתני בברייתא אחריתא:

באילו אבנים. כגון הבית והעליה של שנים שנפלו ששניהן חולקין באבני' ובאילו אבנים אם נגנבו מהן ההפסד מחצה לזה ומחצה לזה:

א''ר שמי. שאני התם סלעים גסות הן. ונתחלפו כאן השיטות בספרי הדפוס אגב שיטפא דהן קמא והן בתרא. וכצ''ל סלעים גסות הן ולית ידע אי מן הדין נסב אי מן הדין נסב מספק מחצה וכו' כלומר שבאבנים שהן גסות וא''א שיבללו זו עם זו ומספק שאין אנו יודעין מאיזה מהן לקח הגנב מחלק זה או מחלק זה הילכך חולקין ההפסד בשוה:

אבל אבנים דקות הן ואפשר לבלול לצאת ידי כולן כל אחד ואחד נוטל לפי כיסו. כלומר אבל במעות שהן כמו אבנים דקות שאיפשר להן שיבללו כולן ביחד ולצאת ידי כולן כל אחד וכו' וכלומר דאמרינן שמאחר שהמעות מעורבבין היו ולקח הגנב מחלק כולן כל א' וא' נוטל לפי כיסו ובזה יצאנו ידי כולן:

מה חמית מימר בגניבה אנן קיימין. מה ראית לומר ולפרש דגם בהפסד הגניבה הדין כן:

או אינן קיימין אלא במשתייר. או אינו דילמא הברייתא דוקא קתני מביאין השאר לאמצע דבמשתייר הדין נותן שכל אחד נוטל לפי מעותיו שהן כאן בעין לפנינו אבל בהפסד הגניבה אימא לך שנגנב מחלקו של אחד מהן ולא מחלק חבירו וא''כ הדבר בספק הוא וחוזר הדין לדין האבנים שיחלוקו בשוה ומנין לך לחלק ביניהם בסברא זו:

ואפי' תימר בגניבה אנן קיימין. כלומר לעולם בהפסד גניבה נמי הדין כן ועל כרחך לפרש הכי ולומר כהטעם שאמרנו דאנו תולין שהגניבה נעשית ממעות התערובו' ומחלק כולן כל א' לפי חלקו שהיה לו בו דאי לא תימא הכי אלא דאיכא חששא שמא ממעותיו של א' מהן לבדו נגנב אם אתה אומר כן נמצאת מידת הדין לוקה שאין לך לברר הדבר בפסק דין שיחלוקו הפסד הגניבה בשוה:

הגע עצמך דהוה לדין וכו'. שהרי אם היה לא' מהן חמשים זהובים ולאחד מאה וחמשים והגניבה היא חמשים ואם אתה אומר דחוששין אנו שמא הגניבה לא נעשית אלא מחלקו של א' מהן מעתה יאמר בעל החמשים לבעל הק''ן הגניבה נעשית מחלק המרובה שלך ומחלקי לא נגנב כלום אישתכח דהדין דחמישיתה לא מפסיד כלום. בתמיה. וכלומר דאם באנו כאן לספק הזה שמא לא נגנב אלא ממעות א' מהן ומתמת ספק זה אתה אומר שיחלוקו בשוה אין לדבר סוף שהרי יטעון בעל החמשים תולין אנו הספק במרובה ומשלך הוא נגנב ואין לי חלק בהפסד כלום וא''כ מידת הדין לוקה הילכך לא אמרינן הכי אלא והואיל המעות נבללין הן הגניבה נעשית ממעות כולן וחולקין בהפסד כפי המעות זה שליש אחד וזה שני שלישים ושאני גבי אבנים שאינן יכולין להבלל זה עם זה ואין שם ספק אחר אלא הספק הזה בלבד שמא לקח מאלו של א' מהן הילכך התם לעולם ההפסד למחצה:

תַּמָּן תַּנִּינָן. הָאַחֲרוֹן נוֹטֵל מְנָה וְשֶׁלְּפָנָיו חֲמִשִּׁים זוּז. וּשְׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים דֵּינָרֵי זָהָב. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֶׁם רִבִּי זְעִירָא. וְכֵן לְשָׂכָר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. הָדָא דְרִבִּי זֵירָא פְלִיגָא עַל דְּרִבִּי לָֽעְזָר. אָמַר רִבִּי מָנִי. קַשְׁייָתָהּ קוֹמֵי רִבִּי יוּדָן. אָמַר לִי. לֹא מוֹדֶה רִבִּי לָֽעְזָר שֶׁאִם הִתְנוּ בֵינֵיהֶן שֶׁזֶּה נוֹטֵל לְפִי כִיסוֹ וְזֶה נוֹטֵל לְפִי כִיסוֹ. שְׁוָורִים כְּמוּתָנִין הֵן. חָזַר וְאָמְרָהּ קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. אָמַר לֵיהּ. בְּפֵירוּשׁ פְּלִיגֵי. רִבִּי לָֽעְזָר אָמַר. סְתַמָּן חוֹלְקִין בְּשָׁוֶה. רִבִּי זְעִירָא אָמַר. סְתַמָּן זֶה נוֹטֵל לְפִי כִיסוֹ וְזֶה נוֹטֵל לְפִי כִיסוֹ.

Traduction

On lit dans notre Mishna. ''En cas de plusieurs bœufs tués, le possesseur du dernier touchera 100 zouz, celui de l’avant-dernier recevra 50 zouz, et les deux premiers auront chacun droit à 25 zouz''. (c’est la répartition proportionnelle de la perte). De même, dit R. Samuel au nom de R. Zeira (119)Ketubot ibid., lorsqu’il y a eu bénéfice, on le répartit par proportion. Cet avis de R. Zeira, dit R. Yossé, est opposé à celui de R. Eléazar (qui dit ailleurs de partager perte et profit en parts égales, non autrement). R. Mena dit: devant R. Juda j’ai objecté l’avis de la Mishna contre R. Eléazar, lequel m’a répliqué qu’il faut noter une distinction dans la Mishna; car, R. Eléazar admet certes qu’en cas de condition préalable faite entre les associés de prélever à chacun son revenu selon la mise, la condition est valable; or, les chevaux successivement tués sont assimilés à des conditions faites d’avance, et la répartition a lieu par proportion. R. Mena répéta ensuite son observation devant R. Yossé, qui lui répondit avoir entendu une discussion explicite à ce sujet entre R. Eléazar et R. Zeira: selon R. Eléazar, à défaut de décision précise, le partage aura lieu en parts égales (120)Dans la Mishna au contraire, les divers bœufs sont traités comme conditions faites.; selon R. Zeira, même en ce cas, la répartition a lieu selon les mises.

Pnei Moshe non traduit

תמן תנינן. במשנתינו. והש''ס מייתי לה בכתובות שם בתמן תנינן וגריס ה''נ כן כדרכו בכל מקום:

ושנים הראשונים דינר זהב. הרי כאן חלוקת ההפסד כל א' ואחד לפי מעותיו דשותפין הן וכדפרישית לעיל דהאי תלמוד מוקי לה לכולא מתני' אליבא דחד תנא וכר' עקיבא:

וכן לשכר. אם הטילו לכיס והותירו כל אחד נוטל השכר לפי מעותיו וכן הדין במתניתין דקאמר לעיל למ''ד דשותפין הן השביח שור המזיק השביח לשניהן ואם יש כאן עוד נזקין אחרים כך הן חולקין האחרון נוטל חצי השבח ושלפניו החצי ממנו ולהראשונים רביע לכל אחד ואחד:

הדא דר' זעירא פליגא על דר' לעזר. דלעיל דאמר אם לקחו סחורה במעות חולקין בשוה בין לשכר בין להפסד ואפילו בדבר שדרכו לחלק:

קשיתה קומי ר' יודן. הקשיתי קושיא זו לפני ר' יודן ממתני' על ר' לעזר ואמר לי דשאני במתני' דמי לא מודה ר' לעזר שאם התנו ביניהן בתחלה שיהא כל אחד נוטל לפי מעותיו כך הן נוטלין שכל תנאי שבממון קיים:

שוורים כמותנין הן. והלכך בדין דשוורים דמתני' כמו שהותנו בתחלה דמי שהרי לא נשתתפו כאן לדעת אלא שיש לכל אחד חלק בו והוי כמו שלקח זה בשלו וזה בשלו שחולקין לפי המעות:

חזר. ר' מני ובא לפני ר' יוסי ואמרה להא דר' יודן וא''ל ר' יוסי בפירוש שמיע לי דפליגי ר' לעזר ור' זעירא דר' לעזר סבר בסתמן חולקין בשוה ובמתני' כמותנין הן ור' זעירא ס''ל אפילו בסתמן כל אחד נוטל לפי מעותיו ולא ס''ל לחלק בין דינא דמתני' לדינא דעלמא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source