Baba Batra
Daf 8b
רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁתֵּי שָׂדוֹת בְּנִכְסֵי הַגֵּר הַמֵּיצַר בֵּינְתַיִים. תָּלַשׁ מֵאַחַת מֵהֶן לִקְנוֹת חֲבֵירָתָהּ וְלֹא לִקְנוֹת הַמֵּיצַר. הִיא נִקְנֵית וַחֲבֵירָתָהּ אֵינָהּ נִקְנֵית. רִבִּי זֵירָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. 8b נִתְכַּוֵון לִקְנוֹת [מִן] הַמֵּיצַר. וּשְׁרַע מִינָּהּ. אָמַר רַב חִסְדָּא. בְּנִיכְסֵי הַגֵּר תָּלַשׁ בִּצְפוֹנָהּ שֶׁלַּשָּׂדֶה לִקְנוֹת דְּרוֹמָהּ וְלֹא אֶמְצַעִיתָהּ. צְּפוֹנָהּ נִקְנֵית דְּרוֹמָהּ לֹא נִקְנֵית תַּמָּן תַּנִּינָן. אִם הָיָה מְחוּבָּר לַקַּרְקַע וְתָלַשׁ כָּל שֶׁהוּא קָנָה. שְׁמוּאֵל אָמַר. לֹא קָנָה אֶלָּא מַה שֶׁתָּלַשׁ. אָמַר רִבִּי אֶבְדַּומָא נְחוּתָא בְּנִיכְסֵי הַגֵּר אִתְאֲמַר. רַב חִסְדָּא אָמַר רִבִּי יִצְחָק. בְּגִין דְּלָא תֵימַר קַשְׁיָא לִשְׁמוּאֵל אַתֲּ מַר בְּנִיכְסֵי הַגֵּר אִתְאֲמָרַת
Traduction
R. Yassa dit au nom de R. Yohanan: si entre 2 champs des biens abandonnés d’un prosélyte (qu’il suffit d’avoir émondés pour les acquérir) il y a un sentier étroit de séparation, et si l’on a sarclé l’un avec l’intention d’acquérir aussi l’autre, non le chemin de séparation, on aura seulement acquis le 1e champ, non le second. R. Zeira demanda en présence de R. Yossé (58)Même traité, 1, 5 (p. 228).: Qu’arrive-t-il si l’on se propose d’acquérir le sentier étroit de séparation entre les 2 champs? Il n’y a pas répondu. R. Hisda dit: pour les biens d’un prosélyte, si en l’émondant l’on a pris possession de la partie septentrionale en vue d’acquérir la partie septentrionale, ou la partie méridionale en vue d’acquérir la partie méridionale, sans appliquer son attention à acquérir la partie médiale, la partie septentrionale se trouvera seule acquise, non la partie méridionale (comme pour le sentier de séparation entre 2 champs d’un prosélyte). On enseigne plus loin (5, 9): Celui qui achète du lin à son prochain ne l’acquiert qu’après l’avoir déplacé; de ce qui adhère encore à la terre il suffit d’avoir détaché une parcelle pour acquérir l’ensemble; selon Samuel, on n’acquiert alors que ce qui est détaché. R. Abdimé le marcheur (allant souvent à Babylone) dit: l’avis de Samuel se rapporte seulement aux biens d’un prosélyte (alors, la pensée seule du possesseur actuel ne suffit pas). R. Hisda observa au nom de R. Isaac: est-ce à dire que cette restriction a été émise par R. Abdimé pour que l'on n’objecte pas l'avis opposé de la Mishna, disant qu’il suffit d’avoir arraché une parcelle pour acquérir le tout? Ce n’est pas, et l’avis de Samuel se rapporte à n’importe quel bien.
Pnei Moshe non traduit
תלש מאחת מהן. תלש עצים ועשבים כדי לתקן את השדה דבנכסי הגר קנה בכה''ג:
לקנות חבירתה. כלומר לקנות גם חבירתה עם אותה השדה שהחזיק בה:
ולא לקנות המיצר. לא נתכוון להחזיק בהמצר שבנתיים דאלו החזיק במצר בעיא היא לקמיה:
היא נקנית. לא קנה אלא אותה השדה שהחזיק בה לבד ולא את חבירתה:
נתכוון לקנות המיצר ושרע מינה. ולמטה ממנה מן המיצר וכלומר שהחזיק המיצר ע''מ לקנות אותן השדות מהו אם מהני חזקת המיצר להשדות דכאפסרא דארעא הוא או לא ולא איפשיטא:
לקנות דרומה ולא אמצעיתה. שלא נתכוון לקנות כלום באמצע השדה והוי כמיצר המפסיק בין שתי השדות לא קנה אלא מקום צפונה בלבד וכגון שאין השדה זו מצויינת במצריה:
תמן תנינן. לקמן בפ' הספינה הלוקח פשתן מחבירו ה''ז לא קנה עד שיטלטלנו ממקום למקום ואם היה מחובר לקרקע ותלש כל שהוא קנה:
לא קנה אלא מה שתלש. כדמפרש רבי אבדומא למילתיה:
נחותא. שהיה רגיל לירד לבבל:
בניכסי הגר אתאמר. לא אמר שמואל לא קנה אלא מה שתלש אלא בנכסי הגר דס''ל דכיון דאויר באמצע לא קנה השאר ודמיא להא דרב חסדא דלעיל ובנכסי הגר הוא דאמרי' הכי שאין דעת אחרת מקנה אותו:
בגין דלא תימר קשיא לשמואל. וכי בשביל שאתה סבור משום דלא תקשה אדשמואל ממתני' דקתני ותלש כל שהוא קנה דמשמע דקנה הכל את דחיק אנפשיך לאוקמי לדידיה בנכסי הגר לא היא אלא דשמואל אפי' בעלמא קאמר למילתיה:
Baba Batra
Daf 9a
משנה: רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר ג̇ חֳדָשִׁים בָּרִאשׁוֹנָה וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים בָּאַחֲרוֹנָה וּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בָּאֶמְצָע הֲרֵי שְׁמוֹנָה עָשָׂר חֹדֶשׁ. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר חֹדֶשׁ בָּרִאשׁוֹנָה וְחֹדֶשׁ בָּאַחֲרוֹנָה וּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בָּאֶמְצָע הֲרֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר חֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בִּשְׂדֵה הַלָּבָן אֲבָל בִּשְׂדֵה הָאִילָן כָּנַס אֶת תְּבוּאָתוֹ מָסַק אֶת זֵיתָיו כָּנַס אֶת קֵייצוֹ הֲרֵי אֵילּוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים.
Traduction
Il suffit, d’après R. Ismaël, que le défendeur l’ait cultivé, pendant les 3 derniers mois de la première année, pendant la deuxième année entière et pendant les 3 premiers mois de la 3e année, en tout 18 mois; d’après R. aqiba, il suffit même que le défendeur l’ait eu en possession un mois de la 1re année, la 2e année entière, et 1 mois de la 3e année, en tout 14 mois. R. Ismaël dit: les 18 mois dont j’ai parlé sont nécessaires pour un champ de culture (dont tous les produits se récoltent à la même époque); mais quand il s’agit d’un champ couvert d’arbres (53)Les produits, dit Rashi, se récoltent à des époques différentes, comme les raisins, les olives et les figues., si le défendeur a récolté le blé, cueilli les olives et les figues, ces trois récoltes comptent pour 3 ans.
Pnei Moshe non traduit
מתני' שלשה חדשים וכו'. לפי שיש תבואה גדילה לג' חדשים כגון שעורים ושבולת שועל ועדשים ונמצא אוכל שלש תבואות בשמנה עשר חדש:
ר''ע אומר חדש שיש דבר שגדל לשלשים יום כגון שחת וירקות לפיכך אם אכלה ארבעה עשר חדש הוי חזקה ור' ישמעאל סבר אכילת שחת וירקות לאו כלום הוא ולא הוי חזקה אלא באכילת תבואה ופירות גמורים ומיהו לכ''ע צריך י''ב חדש באמצע מפני שבאמצע צריך אכילה חשובה לשנה שלימה:
בד''א. שצריך שמנה עשר חדש לשדה הבעל:
בשדה לבן. של תבואות שהכל נלקט בפרק אחד ולפיכך שיעור שלשה שנים בעינן:
אבל בשדה האילן. שפירותיה נלקטין לפרקים ענבים בפרק אחד וזיתים בפרק אחד ותאינים בפרק אחד:
כנס את תבואתו. יין של גפנים:
ומסק את זיתיו וכנס את קייצו. ליקט תאינים ויבשן והכניסן לביתו הרי זו חזקה כאלו הן שלש שנים ואין הלכה לא כר' ישמעאל ולא כר''ע:
משנה: שָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת לַחֲזָקָה יְהוּדָה וְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְהַגָּלִיל. הָיָה בִיהוּדָה וְהֶחֱזִיק בַּגָּלִיל בַּגָּלִיל וְהֶחֱזִיק בִּיהוּדָה אֵינָהּ חֲזָקָה עַד שֶׁיְּהֵא עִמּוֹ בַּמְּדִינָה. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה לֹא אָֽמְרוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים אֶלָּא כְדֵי שֶׁיְּהֵא בְאִיסְפַּמְיָא וְיַחֲזִיק שָׁנָה וְיֵלְכוּ וְיוֹדִיעוּהוּ שָׁנָה וְיָבוֹא לַשָּׁנָה הָאַחֶרֶת.
Traduction
La Palestine, par rapport à la possession, est divisées en 3 parties, savoir: la Judée, la Pérée, et la Galilée. Si donc le propriétaire d’un champ se trouve p. ex. en Judée, et si un autre prend en possession le champ qui se trouve en Galilée et dit qu’il l’a acheté (en se fondant sur les 3 ans de la possession comme d’une présomption), ou bien si le propriétaire se trouve en Galilée et un autre prend en possession le champ qui se trouve en Judée, une telle prise de possession est de nulle valeur, sauf si le propriétaire se trouve dans le même pays que le champ. R. Juda dit: la loi exige une possession de trois ans pour le cas où le propriétaire serait au loin, p. ex. en Espagne, éloigné de son pays à la distance d’une année de marche; il faut alors que le possesseur possède le champ pendant une année (pour que tous les habitants du pays l’apprennent); puis une 2e année pour qu’un voyageur arrive dans le pays où le propriétaire se trouve, et lui annonce l’usurpation de son champ, et une 3e année pour que le propriétaire puisse revenir faire opposition à cette occupation illégale.
Pnei Moshe non traduit
מתני' שלש ארצות בארץ ישראל חלוקות זו מזו לענין חזקה שאם החזיק באחת מאלו הארצות והיה בעל הקרקע באחרת אין חזקתו חזקה לפי שאין שיירות מצויות מזו לזו ואע''פ שאינן שעת חירום ומלחמה סתם יהודה וגליל כשעת חירום דמי ואם היה בעל הקרקע מוחה לא היה מי שיודיע לזה המחזיק לפיכך היה ראוי לזה המחזיק ליזהר בשטרו וכיון שלא נזהר הפסיד:
עד שיהא עמו במדינה. אחת שיהיו שניהם ביהודה או שניהם בעבר הירדן ואע''פ שזה בעיר אחת וזה בעיר אחרת דכיון דשיירות מצויות היה לו למחות וכיון דלא מיחה הפסיד:
אמר ר' יהודה טעמי' דר' יהודה דקסבר דטעמא דחזקה לאו משום דעד תלת שנין מזדהר אינש בשטריה טפי לא מזדהר אלא דס''ל דטעמא הוי משום דלא שבק אינש דאכלי ארעא דידיה אפי' שעה אחת ושתיק והאי דנתנו שיעור שלשה שנים כדי שאם היה באספמיא שהוא רחוק מהלך שנה מארץ ישראל ויחזיק שנה וכו' אבל אם היה עמו בעיר הוי חזקה לאלתר ובשלש ארצות הללו שאין שיירות מצויות בתלת שנין מיהת הוי חזקה ואין הלכה כרבי יהודה:
הלכה: רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר. שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים כול'. שְׁמוּאֵל אָמַר. זוֹ דִבְרֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרִבִּי עֲקִיבָה. אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים. ג̇ שָׁנִים קָצִיר. ג̇ שָׁנִים בָּצִיר. ג̇ שָׁנִים מָסִיק. רַב אָמַר. זוֹ דִבְרֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרִבִּי עֲקִיבָה. אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים. ג̇ שָׁנִים מֵעֵת לָעֵת. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. כְּשֵׁם שֶׁחֲלוּקִין כָּאן כָּךְ חֲלוּקִין בִּשְׁנֵי אֱלִיָּהוּ.
Traduction
Là, dit Samuel, la Mishna exprime l’avis de R. Ismaël et R. aqiba: mais selon les autres sages, si quelqu’un a entrepris en 5 années successives la moisson, la vendange et la cueillette des olives, il y a présomption qu’il est le vrai propriétaire du champ. De même,Rav dit que la Mishna exprime l’avis de R. Ismaël et R. aqiba; selon les autres sages, il faut 3 année complètes, jour pour jour. R. Samuel b. Nahman dit au nom de R. Jonathan: le désaccord d’opinion au sujet des 3 ans de possession se renouvelle pour les années de sécheresse (60)V. Midrash Rabba sur (Lv 19). prédites par Elie (1R 17, 1)
Pnei Moshe non traduit
גמ' שלש שנים קציר וכו'. כלומר שלש שנים יקצור את התבואה וימסוק את הזיתים ויבצור את הענבים דשלשה שנים בעינן לכל מה שיאכל מהשדה אשר החזיק בה:
מעת לעת. שלש שנים שלימות ממש:
כשני אליהו. דאמר אם יהיה טל ומטר שלש שנים וגו' וחלוקין אם היו שלשה שנים מיום אל יום או לא:
רַב חִסְדָּא אָמַר. מְשֹׁךְ בְּהֵמָה זוֹ לִקְנוֹת קָנָה. לִקְנוֹת וְולָדוֹתֶיהָ [לֹא] קָנָה. לִקְנוֹת הִיא וּוְלָדוֹתֶיהָ (לֹא) קָנָה. אָמַר רִבִּי נָסָה. הָדָא דְתֵימַר. בְּשֶׁלֹּא הָֽיְתֵה עוֹבָרָה. אֲבָל אִם הָֽיְתֵה עוֹבָרָה עָשׂוּ אוֹתָהּ כְּאֶחָד מֵאֵיבָרֶיהָ. וְהָתַנֵּי. הַמּוֹכֵר עוֹבָרֵי בְהֶמְתּוֹ לַחֲבֵירוֹ לֹא עָשָׂה כְלוּם. ווְלָדֵי שִׁפְחָתוֹ לַחֲבֵירוֹ לֹא עָשָׂה כְלוּם. מַעְשְׂרוֹת שָׂדֵהוּ לַחֲבֵירוֹ לֹא עָשָׂה כְלוּם. אַוֵּיר חוֹרֵבָתוֹ לַחֲבֵירוֹ לֹא עָשָׂה כְלוּם. אֶלָּא מוֹכֵר לוֹ בְהֵמָה 9a וּמְשַׁייֵר לוֹ עוֹבָרָהּ. מוֹכֵר לוֹ שִׁפְחָה וּמְשַׁייֵר לוֹ ווְלָדָהּ. מוֹכֵר לוֹ שָׂדֶה וּמְשַׁייֵר לוֹ מַעְשְׂרוֹת. מוֹכֵר לוֹ חוֹרֵבָה וּמְשַׁייֵר לוֹ אַוֵּירָהּ.
Traduction
R. Hisda dit: lorsque quelqu’un dit à autrui d’attirer un animal pour constituer l’achat, l’animal lui sera acquis de ce fait: s’il lui dit d’acquérir ainsi ses petits, la transmission sera valable; mais s’il lui dit d’acquérir l’animal avec ses petits, l’acquisition ne sera pas accomplie. Toutefois, dit R. Nassa, c’est vrai lorsque la bête ne porte pas (n’est pas enceinte): mais lorsqu’elle porte, les petits font partie intégrante de la mère, comme un de ses membres (et la transmission est loisible) – (59)Suivent 2 passages déjà traduits, le 1er en (Demaï 6, 3), le 2e en (Qidushin 4, 2) (ibid.)..
Pnei Moshe non traduit
משוך בהמה זו לקנות. שתקנה במשיכה זו קנה:
לקנות וולדותיה לא קנה. כן היא הגי' בפ''ק דקידושין הלכה ד' ונכונה היא דמשיכה דבהמה לא מהני לולדותיה וכדמפרש ואזיל:
לקנות היא וולדותיה קנה. והכי איתא התם דמגו דמהני משיכה לדידה מהני נמי לולדותיה:
הדא דתימר. לקנות ולדותיה לא קנה:
בשלא היתה. הבהמה עוברה אבל אם היתה מעוברת עשו אותה כאחד מאיבריה ומהני משיכה דידה לעוברה:
והתני. ופריך לה הש''ס על הא דקאמר אם היתה עוברה קנה והתניא בברייתא המוכר עוברי בהמתו לחבירו לא עשה כלום משום דהוי דבר שלא בא לעולם:
אויר חורבת לחבירו. להוציא בו זיזין לא עשה כלום דאין כאן על מה לחול הקנין:
ומשייר לו לעצמו דכל כה''ג אמרינן בעין יפה הוא שייר לעצמו:
רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב חִסְדָּא. שְׁלֹשָׁה הֵן שֶׁהֵן נֶאֱמָנִין לְאַלְתַּר. הַחַיָּה וְהַשְּׁייָרָה וְהַמְטָהֶרֶת חֲבֵרוֹתֶיהָ. הַחַיָּה בְשָׁעָה שֶׁיּוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר. מֵהָדָא דִכְתִיב וַתִּקַּח הַמְייַלֶּדֶת וִתִּקְשֹׁר וגו'. שְׁייָרָא. כַּיי דָּמַר רִבִּי סִימוֹן אַחֲוֵי דִיהוּדָה בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רַב. [תִּינּוֹק] כָּל זְמַן שֶׁמּוּשְׁלָךְ לַשּׁוּק אוֹ אָבִיו אוֹ אִמּוֹ מְעִידִין עָלָיו. נֶאֱסַף צָרִיךְ שְׁנֵי עֵדִים וְאָבִיו וְאִמּוֹ נַעֲשִׂין לוֹ כִשְׁנֵי עֵדִים. וְהַמְטָהֶרֶת חֲבֵרוֹתֶיהָ. כַּיי דְתַנִּינָן תַּמָּן. שָׁלֹשׁ נָשִׁים שֶׁהָיוּ יְשֵׁינוֹת בְּמִיטָּה וְנִמְצָא דָם תַּחַת אַחַת מֵהֶן כּוּלָּן טְמֵאוֹת. בָּֽדְקָה אַחַת וּמְצָתָה טָמֵא הִיא טְמֵאָה וְכוּלָּן טְהוֹרוֹת. אָמַר רִבִּי בָּא. וּבִלְבַד מֵעֵת לָעֵת.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
שלשה הן שהן נאמנין. בעדותן לאלתר אבל לאחר זמן אין נאמנין:
החיה. המילדת נאמנת לומר זה יצא ראשון ובכור הוא:
והשיירה. העוברת ממקום למקום ומצאו תינוק מושלך וכשהוא עדיין בשוק בהא הוא דאמרו דאחד מהם נאמן כדר' סימון לעיל:
והמטהרת חברותיה. מחמת שאומרת על עצמה טמאה היא מטהרת חברותיה כהאי דתנינן בפ''ט דנדה:
כולן טמאות. ובמשולבות ודבוקות זו בזו מיירי ואין ידוע מאיזו מהן:
ובלבד מעת לעת. משעה שנמצא הדם תולין בזו לטהר חברותיה אבל לאחר מעת לעת אין תולין בה. ואיתא להא בפ' עשרה יוחסין שם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source