Baba Batra
Daf 5a
משנה: מִי שֶׁהָיָה כּוֹתְלוֹ סָמוּךְ לְכוֹתֶל חֲבֵירוֹ לֹא יִסְמוֹךְ לוֹ כוֹתֶל אַחֵר אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת. וּבַחֲלוֹנוֹת מִלְּמַעֲלָן וּמִלְּמַטָּן וּמִכְּנֶגְדָּן אַרְבַּע אַמּוֹת.
Traduction
Si un individu avait un mur près de celui de son voisin (30)Si les 2 murs se joignent en angle droit, ou sont disposés en forme de DELTA, dit le commentaire., il ne peut pas élever un second mur s’appuyant aussi contre celui du voisin (sans la permission du voisin), à moins de laisser entre ces deux murs parallèles un intervalle de 4 coudées (31)Pour donner au mur de la solidité, il est bon de laisser autour de lui un espace libre.. Si un individu veut élever près des fenêtres de son voisin un mur qui doit être plus haut que ces fenêtres, il devra l’élever jusqu’à 4 coudées au-dessus des fenêtres; si le mur doit être bas, l’homme devra l’abaisser jusqu’à 4 coudées au-dessous (pour qu’il ne puisse pas voir, à travers les fenêtres, ce qui se passe chez son voisin). Si le mur doit être vis-à-vis des fenêtres, il faut l’en éloigner à la distance de 4 coudées (pour ne pas empêcher la lumière d’entrer par les fenêtres).
Pnei Moshe non traduit
מתני'. מי שהיה כותל סמוך לכותל חבירו. כמין גא''ם ובא לעשות כותל שני כנגד כותל חבירו עד שיעש' השלשה כתלים כמין בי''ת הרי חבירו מעכב עליו עד שירחיק מכנגדו ד' אמות כדי שיהיה המקום בין שני הכותלים רחב כדי שיוכלו לדוש בו רבים שדריסת רגל בקרקע הסמוך לכותל מחזקת יסודות הכתלים ומעמדת אותם ודוקא בכותל גינה או בכותל חצר בעיר חדשה דלא דשו בה רבים ולא נתחזק הקרקע כל צרכה אבל בכותל חצר שבעיר ישנה סומך ואינו צריך להרחיק וכן אם לא היה בכותל חבירו ד' אמות או יותר אינו צריך להרחיק שכותל שהוא פחות מד' אמות אינו צריך חיזוק:
ובחלונות. שבכתלים כן הוא הדין:
מלמעלן ומלמטן ומכנגדן ארבע אמות. אם החלון למעלה הוא בכותל חבירו ובנה זה כותל כנגד החלון מלמטה אם נשאר מראש הכותל פחות מד' אמות בגובה הרי זה כופהו למעט הכותל כדי שלא יעמוד על ראש הכותל וישקיף בעד החלון:
ומלמטן. היתה החלון למטה בכותל חבירו כופה לזה שבנה הכותל כנגדו להגביה כותלו בגובה ארבע אמות מן החלון כדי שלא יביט בו:
ומכנגדן. דצריך להרחיק הכותל מן החלון ד' אמות כדי שלא יאפיל אורו. וכן הדין בכתלים דרישא דמתני' כדמפרשינן בגמרא:
תַּנֵּי. 5a לִשְׁכֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. מִשֶּׁקִּיבֵּל עָלָיו אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אַף מִשֶּׁקִּיבֵּל עָלָיו יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. דּוּ יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. אִינּוּן אָֽזְלִין וְאַתְייָן לְהָכָא בְּעַייִן לָךְ וְלָא מַשְׁכְּחִין לָךְ וּמַרְבִּין עָלֵינוּ הַדֶּרֶךְ. רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי מָנָא. חַד אָמַר. מָהוּ לִשְׁכֵינוֹ. מַשְׁרִיתֵיהּ גַּו דִּרָתֵיהּ. מִשֶּׁקִּיבֵּל עָלָיו אֵין יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. רַב הוּנָא אָמַר. מָהוּ לִשְׁכֵינוֹ. מִיפְתַּח לֵיהּ חֲנוּת. מִשֶּׁקִּיבֵּל עָלָיו אֵין יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. אַתְייָא דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל כְּרִבִּי מֵאִיר. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. וְעַל כּוּלָּן אָמַר רִבִּי מֵאִיר. אַף עַל פִּי שֶׁהִתְנָה עִמָּהּ יְכוֹלָה הִיא שֶׁתֹּאמַר. סְבוּרָה הָיִיתִי שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה לְקַבֵּל וְעַכְשָׁיו אֵינִי יְכוֹלָה.
Traduction
On a enseigné (27)Ibid.: lorsqu’une boutique ou une étable était installée dans une maison avant qu’un voisin vienne y établir un magasin, ce dernier ne peut interdire en rien l’installation antérieure, sous prétexte de ne pas pouvoir dormir à cause du bruit du marteau, ou du moulin, ou de la mauvaise odeur, ou des enfants qui passent; si le premier locataire a sous-loué à un autre voisin, le second locataire peut dire qu’il n’accepte pas cette servitude à l’égard d’un autre voisin; mais dès que le second locataire a accepté le nouveau voisin, il ne peut plus s’opposer à son installation dans les mêmes conditions que le premier; selon R. Simon b. Gamliel, même après avoir accepté le nouveau voisin, le second locataire peut s’opposer à des installations qui le gênent, en faisant valoir que les gens habitués à venir chez le boutiquier continueront à demander après lui, en ne le trouvant pas, de sorte que lui (second locataire) serait la cause de marches inutiles. R. Hanina et R. Mena expliquent diversement les 2 opinions qui précèdent: d’après R. Hanina, la transmission par le premier locataire à un autre voisin consiste à louer son habitation comme simple demeure, et lorsque le second locataire a accepté ce voisin, il ne peut plus s’y refuser sous prétexte de dérangement (mais il le pourrait si le nouveau venu voulait installer une boutique). D’après R. Mena, la location à un autre voisin implique même la faculté d’ouvrir la boutique, et puis le second locataire y a consenti, il ne peut plus s’y opposer. L’avis opposé à R. Simon b. Gamliel est conforme à celui de R. Meir, qui dit ailleurs (28)Tr (Ketubot 7, 11).: En tous les cas énumérés (de sortie par contrainte), R. Meir dit que, malgré la condition établie avec la femme, celle-ci peut s’y refuser, en arguant qu’elle avait supposé pouvoir accepter, et elle ne peut pas (29)De même ici, malgré la condition d'acceptation, le second peut la refuser..
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא שם. והכי איתא התם אם קדמו חנות ורפת את האוצר אינו יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן לא מקול הפטיש ולא מקול הריחיים ולא מפני ריח רע ולא מקול תינוקות לשכנו אין יכולין לכופו רבן שמעון בן גמליאל אומר לשכנו יכולין לכופו ע''כ. והכי פירושא אם קדם הוא בחנות או ברפת שלו בחצר קודם שעשה זה את האוצר דין אחד להם שלעולם אין יכול למחות בידו לא מקול התינוקות ולא מפני הנכנסין והיוצאין מחמת חנותו של זה כמו שאין יכול למחות בידו לעולם שאינו יכול לישן מקול הפטיש ומקול הריחיים אפי' לא קדם החנות אלא שהחזיק בה כך אין יכול למחות מפני הנכנסין ויוצאין אם קדמו בחנות קודם שבא זה לדור בחצר וכן הדין אם קדם הרפת להאוצר אינו יכול למחות בידו מפני ריח רע:
לשכינו. אבל אם רוצה זה להשכיר לשכנו החנות או הרפת אין יכולין לכופו כלומר חבירו שבחצר אינו יכול לכוף אותו לומר לו לדידך סברת וקבילית עלי ולא לשכנך משום דאמרי' ליה הואיל וזה קדמך ובעל כרחך צריך אתה לסובלו מאי איכפת לך בינו לבין אחר ובשקיבל עליו חבירו מיירי כדאמר הכא ורשב''ג סבר אף לשכנו אם רוצה להשכיר לו יכולין לכופו שלא יניח שם אחר במקומו ואע''פ שקדמו החנות או הרפת וכדמפרש טעמיה לקמן. וממילא רווח לן שמעתתא בהסוגיא אלא דהש''ס מוסיף בה דברי' בהבריית' או שהיה גירסתם כך בהתוספתא ומכל מקום חדא היא לענין הדין והכוונה ולקמן פליגי בה אמוראי בפירושא דלשכנו באיזה ענין מיירי:
לשכינו יכול לחזור בו. אדלעיל קאי דמייתי לה להרישא דתוספתא אם קדמה וכו' וכמו שהבאתי וכלומר אע''פ שקדמה החנות או הרפת וזה השכיר לשכנו יכול זה לחזור בו ולומר איני רוצה בשכן אחר:
משקיבל עליו. לזה השכן האחר שוב אינו יכול לחזור בו והיינו אין יכולין לכופו דקתני בתוספתא וכדפרישית דכיון שקיבל עליו לשכנו אין יכולין לכופו לבעל החנות או לבעל הרפת להוציאו משם:
אף משקיבל עליו. זה לשכנו שהשכירו לו זה יכול הוא לחזור בו ולומר איני רוצה בשכן זה ואינו יכול לומר לו מאי איכפת לך ביני ובין אחר מפני שיכול לומר ודאי איכפת לי:
אינון אזלין. אלו שהורגלו לבא אצלך ילכו ויבאו תמיד לכאן לבקש אותך ולשאול אחריך כאשר לא ימצאוך ואינו רוצה שירבו עלי הדרך ואף ע''ג דכבר קיבל עליו לזה השכן בתחלה משום דרשב''ג כר''מ ס''ל כדקאמר לקמן:
רבי חנינא ורבי מנא. פליגי באיזה ענין מיירי הא דפליגי ת''ק ורשב''ג הכא:
מהו לשכינו. דקאמר ת''ק משקיבל עליו אינו יכול לחזור בו:
מישרתיה גו דרתיה. אם השכיר לו זה לשרות ולדור בדירתו תחתיו בהא הוא דאינו יכול לחזור בו חבירו דלא ס''ל לת''ק האי סברא דרשב''ג שמרבה עליו את הדרך אבל לפתוח לו חנות לזה השכן בהא לא פליג ת''ק אדרשב''ג משום דיכול חבירו לומר לו מה שקבלתי עלי ונתרציתי לזה השכן מפני שהייתי סבור שזה השכן לא בא אלא לדור כאן ולא לפתוח לו חנות:
מהו לשכינו. אפי' מיפתח ליה חנות דקסבר ת''ק דאומר לו מאי איכפת לך בין אם הייתי פותח לי חנות או זה השכן וכבר קבלת עליך ונתרצית לשכן אחר:
אתייא דרשב''ג. דקאמר אף משקבל עליו יכול לחזור בו ולומר סבור הייתי שיכולני לקבל ועכשיו איני יכול לקבל:
כרבי מאיר דתנינן תמן. בכתובות סוף פ' המדיר ואלו שכופין אותו להוציא וכו' אע''פ שהתנה עמה וכו' וה''נ אפי' התנה עמו בפירוש וקבל עליו יכול הוא לומר לו כן:
אֲבָל אֵינוֹ יָכוֹל לְמַחוֹת וְלוֹמַר לוֹ. אֵינִי יָכוֹל לִישַׁן מִקּוֹל הַפַּטִּישׁ וְלֹא מִקּוֹל הָרֵחַיִּם אוֹ מִקּוֹל הַתִּינוֹקוֹת. אִילֵּין דְּמַלְפִּין טַלַּייָא וְאִילֵּין דְּעָֽבְדִין מסוגין אִילֵּין לְאִילֵּין יָֽכְלִין חַבְרֵיהוֹן לְמִימְחֵי בִּידֵיהוֹן. דּוּ יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. אִינּוּן אָֽזְלִין וְאַתְייָן בָּעֵי לָךְ וְלָא מַשְׁכְּחִין יָתָךְ וְהֵן מַרְבִּין עָלֵינוּ אֶת הַדֶּרֶךְ. אִילֵּין צִיפּוֹרָאֵי מַמְחִין אִילֵּין לְאִלֵּין מְסַמְּרֵיה דִנְוָולַיָּה. הוֹרֵי רִבִּי אַבִּימֵי בַּר טוֹבִי מִיתֵּן חַד נְוָול בֵּין כּוֹתֶל לְכוֹתֶל. הוֹרֵי רִבִּי יִצְחָק בַּר חֲקוּלָה מְרַחֲקַת אִילֵּין מָרוּשְׁתִּיַּה מִכּוֹתְלָא ד̇ אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אִילֵּין עָמוּדַיָּא דְרַכִּינִין מִכּוֹח קִרְייֹת אִינּוּן רַכִּינִין. שׁוּרָא דְחָמְץְ מִן קָל גִּורֵי פַרְסַייָא נְפַל.
Traduction
Le voisin ne peut pas empêcher quelqu’un de travailler, en disant qu’il ne peut pas dormir par le bruit du marteau, ou par celui de la meule, ou par celui des enfants''. Cette plainte n’est pas admissible à l’égard de ceux qui instruisent les enfants; mais à ceux qui leur apprennent à se faire des signes (signa), les autres habitants de la cour peuvent s’opposer, en disant: ils vont et viennent, demandant après toi, sans te trouver, et nous causent des troubles par leurs marches. Les habitants de Sephoris s’interdisaient réciproquement de clouer les cheville de l’ensouple (occupant tous des métiers de tisserand, et se gênant mutuellement par ces bruits). Pour obvier à cet inconvénient qui nuisait à l’exercice de leur profession, R. Abimé b. Toubi décida qu’il n’y aura qu’une ensouple séparée de chaque côté par un intervalle du mur (pour ne pas gêner le voisin). De même, R. Isaac b. Haqila décida que l’on n’établira une scierie qu’à 4 coudées au moins d’un mur mitoyen avec le voisin. R. Yossé b. R. Aboun dit: les colonnes de soutènement de la maison sont affaiblies par le bruit du sciage des cèdres, comme les parois de la tannerie chancellent pas l’effet de la mauvaise odeur, au point que le rugissement des lions de Perse les ferait tomber.
Pnei Moshe non traduit
אבל אינו יכול למחות וכו'. פיסקא דמתני' היא:
אילין דמלפין טלייא. מקול התינוקות דקאמר אינו יכול למחות דוקא באלו דמלמדין לתינוקות תורה:
ואילין דעבדין מסוגין. אבל אלו שמלמדין התינוקות לעשות ציונים וסימנים להבין אלו לאלו ברמזים וחשבונות וכיולא בהן מסוגין מלשון סיגנום ולשון לעז הוא והרבה נשתמשו במלה זו בזה התלמוד ובמ''ר ויש לו דוגמא בלשון המקרא סוגה בשושנים:
יכלין חבירהון. באלו יכולין בני החצר למחות ולומר שהן מרבין עלינו את הדרך:
מסמריה דנווליה. מחום העולה מהאשפה. סמרא מלשון סמר בשרי ויש לו דוגמא בהש''ס בפ' מקום שנהגו עד דלא פרח צימרא מינה. נוולא אשפה. בדניאל ב' ובתיכון נולי יתשמון. ובני ציפורי היו מקפידין על זה ומוחין זה לזה שלא יעשו אשפות אצל הכותל שבחצר:
בין כותל לכותל. בין כותלו לכותל חבירו התיר להם ליתן שם אשפה א' לשניהם:
אילין מרושתיה. מקומות שכורתין שם הארזים לנסרים. וטור כרותות ארזים. במלכים ו' תרגומו וסידרא חד דמריש אעי ארזין. והורה להם לרחק מהכותל ד' אמות כדמפרש ר' יוסי בר' בון טעמא:
אילין עמודיא דרכינין. עמודי הבית שנעשו רכין וחלושין ונרתעין מכח קריית קול של כריתות ארזים אלו נעשו כן ולפיכך צריך להרחיק:
שורא דחמץ. החומה שהיא אצל המחמצן והוא מקום ששורין הבגדים במים עם צואת הכלבים עד שמחמיצין ומסריחין:
מן קל גורי פרסייא נפל. היא חלושה כל כך שתוכל לנפול אפי' מקול שאגת גורי אריות השוכנים בארץ פרס וכלומר שנברכת הכובסין כזה קשה לכותל הרבה וצריך להרחיק:
Baba Batra
Daf 5b
משנה: מַרְחִיקִין אֶת הַסּוּלָּם מִן הַשּׁוֹבָךְ אַרְבַּע אַמּוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא תִקְפּוֹץ הַנְּמִייָה. וְאֶת הַכּוֹתֶל מִן הַמַּזְחֵילָה אַרְבַּע אַמּוֹת כְּדֵי שֶׁיְּהֵא זוֹקֶף אֶת הַסּוּלָּם. מַרְחִיקִין אֶת הַשּׁוֹבָךְ מִן הָעִיר חֲמִשִּׁים אַמָּה וְלֹא יַעֲשֶׂה אָדָם שׁוֹבָךְ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ חֲמִשִּׁים אַמָּה לְכָל רוּחַ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בֵּית אַרְבַּעַת כּוֹרִין מְלֹא שֶּׁגֶר הַיּוֹנָה. וְאִם לְקָחוֹ אֲפִילוּ בֵּית רוֹבַע הֲרֵי הוּא בְחֶזְקָתוֹ.
Traduction
Si un individu veut placer une échelle sur le mur qui sépare sa cour de celle de son voisin, et si son voisin a près de là un colombier, il doit éloigner son échelle du colombier à la distance de 4 coudées, pour que la martre (32)Rashi a le mot (vieux français) Martrena. ne puisse monter sur l’échelle et tuer les pigeons. Si l’on veut construire un mur près de la gouttière qui se trouve sur le mur de son voisin, il faut l’en éloigner à la distance de 4 aunes, pour que le voisin ait un espace libre de quoi y placer une échelle, quand il veut monter sur le mur (et nettoyage la gouttière, qui est souvent bouchée, ce qui empêche l’écoulement de l’eau). Un colombier doit être éloigné de la ville (33)Cf. Baba Qama 7, 10. à la distance de 50 coudées (pour que les pigeons ne mangent pas dans les champs des autres); il ne faut pas placer un colombier chez soi, si l’on ne possède pas de tous les côtés du colombier un tel espace. R. Juda dit: il faut un espace égal à un champ qui produit 4 kour; c’est l’espace qu’un pigeon parcourt en un seul vol. Mais si l’on achète un terrain avec un colombier, quoiqu’il n’y ait autour de ce colombier qu’un espace de terrain produisant le quart d’un Kab (fort peu), on peut le laisser en place (34)Littéralement: le colombier restera en sa possession (en la présomption de possession de l'acheteur: celui-ci a le même droit que le vendeur, lequel a dû acheter ce droit à ses voisins)..
Pnei Moshe non traduit
מתני' מרחיקין את הסולם מן השובך. מי שיש לו שובך של יונים בחצירו סמוך לכותל שבין שתי חצירות ובא חבירו להעמיד סולם אצל הכותל צריך להרחיק הסולם מן השובך ארבע אמות כדי שלא תקפוץ הנמיה והיא חיה קטנה מן הסולם לשובך ותהרוג את היונים:
מן המזחילה. והוא צנור גדול המונח על אורך הכותל ומימי הגג זבים לתוכו ופעמים אותה המזחילה הולכת לאורך כל הכותל ואם זה הכותל הוא על פני חצר חבירו ומזחילה עליו צריך זה להרחיק ממנה אם בא לבנות כותל בצדה בארבע אמות כדי שיהא מקום לבעל המזחילה להיות זוקף שם סולם לעלות ולתקן המזחילה שלו ולנקותה מעפר וצרורות שיפלו שם הואיל והבעל מזחילה החזיק בזה שתהא מזחילתו מהלכת בפני חצירו של זה:
ומרחיקין את השובך מן העיר. לפי שהיונים מפסידין זרעוני גנות:
אלא אם כן יש לו חמשים אמה. שלא יפסידו היונים בשדה חבירו:
בית ארבעת כורין. בית כור לכל רוח והכור שלשים סאין:
מלא שגר היונה. מרוצת פריחתה בפעם אחת ואין הלכה כר' יהודה:
ואם לקחו. מאחר כמות שהיא אפילו אין לו כל סביביו אלא בית רובע רחוק משדה חבירו:
הרי הוא בחזקתו. שהרי הוחזק הראשון בכך ואין מחייבין אותו להרחיק:
הלכה: מִי שֶׁהָיָה כּוֹתְלוֹ כול'. 5b דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרֵי. בְּבָאִין לְייַשֵּׁב עִיר בַּתְּחִילָּה הִיא מַתְנִיתָא. אָמַר רִבִּי לָא. בְּכוֹתֶל אָטוּם הִיא מַתְנִיתָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בְּכוֹתֶל סוֹדְמִין הִיא מַתְנִיתָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. וּבַחֲלוֹנוֹת בֵּין מִלְּמַעֲלָן בֵּין מִלְּמַטָּן בֵּין מִכְּנֶגְדָּן אַרְבַּע אַמּוֹת. מִלְּמַעֲלָן ד̇ אַמּוֹת שֶׁלֹּא יְהֵא עוֹמֵד וְרוֹאֶה. מִלְּמַטָּן ד̇ אַמּוֹת שֶׁלֹּא יְהֵא עוֹמֵד וְרוֹאֶה. מִכְּנֶגְדָּן שֶׁלֹּא יַאֲפִיל אֶת הַצְּדָדָין. וְתַנֵּי כֵן. מַרְחִיקִין הַכּוֹתֶל מִן הַחֲלוֹן כִּמְלֹא חֲלוֹן.
Traduction
Pour la réédification ''d’un mur près de celui du voisin'', on a enseigné à l’école de R. Yanaï qu’il s’agit là d’une ville neuve (où les fondations n’ayant pas encore été souvent piétinées, il est bon d’avoir des espaces libres aux passants entre les murs). R. Ila dit: il s’agit dans la Mishna de murs bouchés (imperméables). R. Yossé dit: la Mishna parle de mur à construction pleine (sans se soucier du piétinement qui doit consolider). En effet, ajoute R. Yossé b. R. Aboun, la Mishna le confirme en disant: ''Si un individu veut élever près des fenêtres de son voisin un mur qui doit être plus haut que ces fenêtres, il devra l’élever jusqu’à 4 coudées au-dessus des fenêtres, et la même mesure est admise s’il s’agit d’un mur plus bas que celles-ci, ou vis-à-vis d’elles''. Or, l’écart de 4 coudées que le mur devra avoir, soit au-dessus, soit au-dessous, a pour but que l’édificateur du mur ne puisse pas voir à travers les fenêtres, ce qui se passe chez le voisin, et la mesure sera la même pour le mur situé vis-à-vis des fenêtres, dans la crainte que ce mur obscurcisse par son ombre de côté la fenêtre du voisin. Aussi, a-t-on enseigné (35)Tossefta, ch. 1.: on devra écarter de la fenêtre le mur à ériger nouvellement, à la distance de la fenêtre même (de façon à ne pas intercepter le jour).
Pnei Moshe non traduit
גמ' בבאין ליישב העיר בתחילה היא מתניתא. בעיר חדשה אבל בעיר ישנה אין חוששין בכותל חצר משום דוושא כדפרישי' במתני':
בכותל אטום היא מתניתא. מלשון כיפה כנגד האוטם בפ''ג דפרה ופי' בערוך איטום בלשון יוני בנין עשוי עמודים. וכלומר דר' אילא קשיא ליה דקתני לא יסמוך לו כותל אחר וכותל קמא היכי סמיך ולפיכך מוקי לה דמתני' מיירי בכותל בנוי ע''ג עמודים וכך היה כותל הראשון שסמך ובזה לא היה צריך להרחיק דאין כאן משום דוושא שהרי יכולין לילך ולדוש בין העמודים:
א''ר יוסי. דלא היא דלעולם בכותל בנין ממש מיירי ולא קשיא כותל קמא היכי סמוך דבכותל סודמין היא מתניתא. סודמין כמו זודמין ופירושו כפול ונדבק הוא מלשון זוג וזווד והכל אחד ודוגמתו תמצא בנדה דף כ''א ע''ב זוגא דמן חדייב. ויש גורסין זווא ולפי' פי' רש''י שני ת''ח והערוך פי' שם חכם אבל נמצא שם בערך זווא הגי' במגילה אייתי זווא מביתיה ופי' זוג של ספרים וכן בפרק מפנין בסופו דקאי מאדים בזווי והרבה כמו כן במקומות בש''ס לפי הגירסות. א''נ סודמין כמו צדמין שנעשה מצדדין וזהו העיקר ומבואר הוא כי דרך הש''ס להשתמש בחלוף האותיות וכן בהפך תמצא לעולם בת''י על סיטרא ציטרא ובריבוי יבא מ''ם או נו''ן. וכן מוכרח האי פירושא הכא מדלקמן. וכלומר דכותל הראשון שסמך מיירי שעשה מודבק לכותל חבירו בראש האחד מן הצד כמין ג''ם ולא שעשאו נגד כותל חבירו והילכך במקום מועט כזה לא היה חושש משום דוושא:
מתניתא אמרה כן. ממתני' גופה ש''מ דבכותל בנין מיירי כולן ושנבנה כותל הראשון מצדי לכותל חבירו דקתני ובחלונות וכו' דמשמע דקאי על החלונות שבאלו הכתלים כיצד יעשה דאף על גב דכן הדין בכל מי שירצה לסמוך כותל כנגד חלונות חבירו מכל מקום משמע דקאי נמי ארישא והיינו הך דחד דינא אית להו ועכ''פ שמעינן דבכותל בנין מיירי דכותל שע''ג עמודים לא צריך חלונות ולא שייך האי טעמא כדמסיים ואזיל:
שלא יהא עומד ע''ג כותלו ורואה בתוך חלון חבירו שמלמעלה וכן אם החלון מלמטה שלא יהא עומד סמוך לכותלו ורואה למטה בתוך חלון חבירו :
מכנגדן שלא יאפיל את הצדדין. דצריך להרחיק הכותל שהוא סומך עכשיו ד' אמות מן כותל שכנגדו ולא יאפיל הצדדין ויאפילו אורה של חלון חבירו שהוא בכותל האמצעי וש''מ דעכשיו הן עשוין כמין בי''ת לפי שהכותל הראשון כמין ג''ם היה והיינו בכותל סודמין:
ותני. בתוספתא שם כן מרחיקין הכותל מן כנגד החלון כדי שלא יאפיל והיינו כמלא חלון והה''ד במתני' כדפרישית:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source