Vayedaber

Baba Batra

Daf 32b

משנה: 32b מִי שֶׁפָּרַע מִקְצָת חוֹבוֹ וְהִשְׁלִישׁ אֶת שְׁטָרוֹ וְאָמַר לוֹ אִם לֹא נָתַתִּי לוֹ מִכָּן וְעַד יוֹם פְּלוֹנִי תֶּן לוֹ שְׁטָרוֹ הִגִּיעַ הַזְּמַן וְלֹא נָתַן רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יִתֵּן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא יִתֵּן. מִי שִׁנִּמְחַק שְׁטָר חוֹבוֹ מַעֲמִיד עָלָיו עֵדִים וּבָא לִפְנֵי בֵית דִּין וְהֵן עוֹשִׂין לוֹ קִיּוּם אִישׁ פְּלוֹנִי בֶּן אִישׁ פְּלוֹנִי נִמְחַק שְׁטָרוֹ בְּיוֹם פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֵידָיו.

Traduction

Un débiteur a payé une partie de sa dette, et (au lieu de prendre une quittance) il a laissé le créancier remettre l’acte de prêt à un tiers en lui disant: ''si je ne te donne pas d’ici à tel jour le reste dû, tu rendras l’acte au créancier pour qu’il se fasse payer la dette entière''. Si au jour venu le débiteur n’a pas envoyé le reste, selon R. Yossé, le tiers porteur doit rendre l’acte (au créancier, selon la convention), R. Judah dit qu’il ne doit pas le rendre. Si l’acte d’un individu s’efface spontanément (192)V. En tombant à l'eau., il doit appeler des témoins (193)Quand l'acte est encore lisible, et qu'ils en prennent connaissance. et aller avec eux devant le tribunal; les témoins alors font un nouvel acte, où ils écrivent: ''Un tel, fils d’un tel, avait tel acte qui s’est effacé tel jour; tel et tel étaient ses témoins''.

Pnei Moshe non traduit

מתני' והשליש את שטרו. המלוה והלוה מסרו השטר ביד שליש שטורח היה להם לכתוב שובר וסמכו על השליש:

רבי יוסי אומר יתן. דסבירא ליה אסמכתא קניא המבטית לחבירו דבר ואומר לו כשיהיה כך יש לפלוני עלי כך וכך וסומך בלבו בשעת התנאי שיוכל לקיים וכשהגיע הזמן אינו יכול לקיים זו קרויה אסמכתא ולדברי ר' יוסי קניא ולענין פסק הלכה אסמכתא לא קניא אא''כ קנו מידו בב''ד חשוב והקנה לו מעכשיו:

מי שנמחק שטר חובו. ויש עדים שראו שנמחק מעצמו או נטשטש על ידי מים:

מעמיד עליו עדים. שיודעים מאימתי נכתב ומה היה כתוב בו והן עושין לו קיום בפני ב''ד וכותבין לו כל מה שהיה כתוב באותו שטר:

מתני' מי שפרע מקצת חובו. במלוה בשטר ואיכא למיחש פן יחזור המלוה ויתבע כל החוב:

משנה: מִי שֶׁפָּרַע מִקְצָת חוֹבוֹ רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר יַחֲלִיף. וְרִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יִכְתּוֹב שׁוֹבָר. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה נִמְצָא זֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת שׁוֹמֵר שׁוֹבְרוֹ מִן הָעַכְבָּרִים. אָמַר לוֹ רִבִּי יוֹסֵה וְכֵן יָפֶה לוֹ וְאַל יֵרַע כּוֹחוֹ שֶׁל זֶה.

Traduction

Si le débiteur a payé une partie de la dette, R. Juda dit de renouveler l’acte de prêt (196)On déchire le premier, et le créancier en reçoit un second pour le reste dû.. R. Yossé dit: on laisse l’acte de prêt intact, et on donne au débiteur une quittance. R. Judah objecte que si l’on agit ainsi, le débiteur serait obligé de garder constamment la quittance, de peur qu’elle ne soit dévorée par les souris (197)Ou qu'elle se perde autrement.. Mais R. Yossé répondit: Il vaut mieux agir ainsi (198)Par la date du 2e contrat, le créancier n'aurait plus le même recours contre le débiteur. pour ne pas diminuer le droit du créancier.

Pnei Moshe non traduit

יחליף. יקרע אותו השטר ויכתבו לו אחר כפי חשבון הנשאר:

יכתוב שובר. אם רוצה המלוה יכתוב שובר להלוה:

א''ר יהודה נמצא זה. הלוה צריך לשמור שוברו מן העכברים שמא יאבד ויגבה המלוה את כל חובו:

וכן יפה לו. להמלוה שיהא הלוה צריך לשמור שוברו וימהר לפרוע לו:

ואל ירע כחו של זה. המלוה לכתוב לו שטר אחר שהיה זמן חובו מוקדם וישוב עתה מאוחר ולא יוכל לטרוף לקוחות אלא מזמן השטר השני והלכה כר' יוסי שכותבין שובר:

הלכה: כּוֹתְבִין שְׁטָר לַלּוֹוֶה כול'. תַּנֵּי. עִיצּוּמִים. רִבִּי אַבָּהוּ גָּבֵי רִבִּי אָחָא גָבֵי רִבִּי אִמִּי גָבֵי. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי לֹא גָבֵי. אָמַר רִבִּי מָנָא. אַף עַל גַּב דְּלֵית רִבִּי יוֹסֵי גָּבֵי עִיצוּמִין מוֹדֶה בָּהוּ דִיהַב בְּרֵיהּ גַּו אוּמְנוּתָא וְעַצְמוֹן בֵּינֵיהוֹן דְּהוּא גָבֵי.

Traduction

En ce qui concerne les assurances (194)V. (Gitin 5, 8) fin. données (promesses), R. Abahou, R. Aha et R. Amé ont réclamé judiciairement les sommes convenues (considérant les promesses faites comme des engagements). R. Yona et R. Yossé ne les ont pas réclamées. R. Mena dit: quoique R. Yossé ne soit pas d’avis de réclamer judiciairement le montant des promesses faites, il reconnaît toutefois que lorsque quelqu’un met son fils en apprentissage chez un maître à certaines conditions, faites avec ce dernier, celui-ci est en droit de réclamer la somme promise.

Pnei Moshe non traduit

גמ' עיצומים. זהו תנאי אסמכתא. והכי איתא בתוספתא בפ''ק דמציעא שנים שנתעצמו זה בזה ואמר אחד מהן לחבירו אם לא באתי מכאן ועד יום פלוני יהא לך בידי כך וכך הגיע הזמן ולא בא יתקיים התנאי דברי ר' יוסי א''ר יהודה היאך זוכה זה בדבר שלא בא לתוך ידו. ופליגי הני אמוראי בהלכתא ר' אבהו גבי בהני שטרות דס''ל כמ''ד אסמכתא קניא:

ר' יונה ור' יוסה לא גבי. דס''ל כמ''ד אסמכתא לא קניא:

אע''ג דלית ר' יוסי גבי עיצומים. האי ר' יוסי אמורא חבירו דר' יונה וס''ל דלא קניא מ''מ מודה הוא בזה שנותן בנו לאומן ללמדו אומנות:

ועצמון ביניהון. וכתבו בשטר על זמן פלוני בתנאי כך וכך דבכה''ג גובין באלו עצומין וכן אמר בהאי תלמודא פ' הניזקין הלכה ח' ויהיב טעמא מפני חיי הבריות שימצאו ללמד אומנות להתפרנס מהן:

הלכה: מִי שֶׁפָּרַע מִקְצָת חוֹבוֹ כול'. רַב אָמַר. עוֹשִׂין לוֹ קִיּוּם בֵּית דִּין. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. אֵין עוֹשִׂין לוֹ קִיּוּם בֵּית דִּין. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. אִילּוּ אָמַר רַב מַתְנַייָה לָא הֲוָה מֵימַר הָדָא מִילְּתָא.

Traduction

Selon Rav, le nouveau contrat (exigé par R. Juda) consiste en une confirmation par le tribunal (sans attestations); selon R. Hiya, il n’est pas besoin de confirmation juridique (un autre contrat devant témoins suffit). R. Jérémie dit: si Rav avait entendu l’opinion professée par R. Hiya (qu’il n’est pas besoin d’intervention juridique), il n’aurait pas énoncé son avis contraire (il eût adopté l’avis de R. Hiya).– (201)Ici se trouve indûment une phrase, qui, selon le commentaire, a sa vraie place ci-après, 10 (16)..

Pnei Moshe non traduit

גמ' רב אמר עושין לו קיום ב''ד. הא דקתני יחליף ב''ד הוא דעושין לו שטר אחר אבל לא העדים:

אין עושין לו קיום ב''ד. כלומר אין צריך בב''ד דוקא אלא אפי' העדים יכולין לעשות לו שטר אחר:

אילו שמע רב מתנייה. אלו שמע רב להא מתנייה דתני ר' חייא דאין צריך ב''ד לא הוה מימר הדא מילתא דדוקא בב''ד והוי חזר ביה:

שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ בְעִיר אַחַת כול'. וְאֵין יְכוֹלִין לְהוֹצִיא שְׁטָר חוֹב זֶה עַל זֶה כול'. כְּגוֹן דָּֽמְרִין כֵּן. אֲנִי פְלוֹנִי בֵּן פְּלוֹנִי לוֹוֶה מִמְּךָ פְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עָרֵב.

Traduction

–Rav dit: dans le 2e contrat pour le reliquat de dette, on rappelle la date du 1er; Samuel dit que ce rappel est inutile (et l’on inscrit la date de la rédaction nouvelle). R. Hiya professe le même avis. R. Yohanan objecte contre l’avis de Rav: si l’on doit rappeler la date du 1er contrat dans le 2e, comment R. Yossa a-t-il pu dire (dans la Mishna): ''Il vaut mieux agir ainsi pour ne pas diminuer le droit du créancier''? (celui-ci n’y perdrait rien, si la 1re date restait présente, elle est donc jugée inutile).

Pnei Moshe non traduit

כגון דאמרין כן אני פלוני וכו'. לקמן אמרי' הכי לענין עדות שטרי המוקדמין והתם הוא דשייכא ואיידי דנקט התם פלוגתא דרב ושמואל לקמיה דשייכא על האי מתני' נקט נמי להא כדרך הש''ס הזה. ובספרי הדפוס מצוין זה על הלכה דלקמן וטעות המדפיסים הוא וכן בכמה ציונים בפרקין הועתק שם בטעות:

כּוֹתְבִין שְׁטָר לַמּוֹכֵר כול'. אָמַר רִבִּי עוּקְבָּה. תַּנָּה בִּכְתוּבּוֹת דְּבֵי לֵוִי. הָאוֹמֵר. אָבַד שְׁטָרִי. בֵּית דִּין עוֹשִׂין לוֹ קִיּוּם. תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אֲפִילוּ בִשְׁטָרֵי בֵירוּרִין בֵּית דִּין עוֹשִׂין לוֹ קִיּוּם.

Traduction

– R. Ouqba dit: on a enseigné au sujet des contrats, à l’école de Levi (195)Cf. ci-dessus, 4, 4., que si quelqu’un déclare avoir perdu des actes juridiques, on lui délivre une nouvelle expédition. On a enseigné que R. Simon b. Gamliel dit: même pour des actes de compromis (ne pouvant pas donner lieu à une réclamation), le tribunal délivre une autre expédition de ce qui est perdu ou effacé.

Pnei Moshe non traduit

האומר אבד שטרי. דבמתני' לא קתני אלא נמחק ומוסיף התנא דבי לוי דאפי' אם אמר אבד שטרי ב''ד עושין לו קיום וכותבין לו שטר אחר:

אפי' בשטרי בירורין. דאין עומדין לגבות ואשמעינן רבותא דאף על גב דאינו מפסיד כלום אם נמחק או אבד שטר כזה ומהו דתימא דכל כי האי לא מטריחינן להב''ד קמ''ל:

Baba Batra

Daf 33a

משנה: שְׁנֵי אַחִין אֶחָד עָנִי וְאֶחָד עָשִׁיר וְהִנִּיחַ לָהֶן אֲבִיהֶן מֶרְחָץ וּבֵית הַבַּד. עֲשָׂאָן לִשָׂכָר הַשָּׂכָר לָאֶמְצַע עֲשָׂאָן לְעַצְמוֹ הֲרֵי הֶעָשִׁיר אוֹמֵר לֶעָנִי קַח לָךְ עֲבָדִים וְיִרְחֲצוּ בַמֶּרְחָץ. קַח לָךְ זֵיתִים וּבוֹא וַעֲשֵׂה בְּבֵית הַבַּד. שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ בְעִיר אַחַת שֵׁם אֶחָד יוֹסֵה בֶּן שִׁמְעוֹן וְשֵׁם אֶחָד יוֹסֵה בֶּן שִׁמְעוֹן אֵינָן יְכוֹלִין לְהוֹצִיא שְׁטָר חוֹב זֶה עַל זֶה וְלֹא אַחֵר יָכוֹל לְהוֹצִיא עֲלֵיהֶן שְׁטָר חוֹב. נִמְצָא לְאֶחָד בֵּין שְׁטָרוֹתָיו שְׁטָרוֹ שֶׁל יוֹסֵה בֶּן שִׁמְעוֹן פָּרוּעַ שְׁטָרוֹת שְׁנֵיהֶן פְּרוּעִין. כֵּיצַד יַעֲשׂוּ. יִשַׁלֵּשׁוּ וְאִם הָיוּ מְשׁוּלָּשִין יִכְתְּבוּ סֵימָן וְאִם הָיוּ בְסֵימָנִין יִכְתְּבוּ כֹהֵן. הָאוֹמֵר לִבְנוֹ שְׁטָר בֵּין שְׁטָרוֹתַיי פָרוּעַ וְאֵין יָדוּעַ אֵי זֶהוּ שְׁטָרוֹת כּוּלָּם פְּרוּעִין. נִמְצָא לְאֶחָד שָׁם שְׁנַיִם הַגָּדוֹל פָּרוּעַ וְהַקָּטָן אֵינוֹ פָרוּעַ.

Traduction

Deux frères ont hérité de leur père une maison de bains, ou un pressoir; l’un des frères est pauvre, et l’autre est riche. Si ces objets sont à louer, les deux frères se partagent les bénéfices; mais si le père les a construits pour son propre usage, le frère riche peut faire usage de la maison de bains pour lui et les siens, et à son frère pauvre il peut dire: ''Achète des esclaves et fais usage comme moi de la maison de bains, ou achète des olives et fais usage du pressoir (199)Ce n'est pas ma faute si tu n'en uses pas.''. S’il y a dans la même ville 2 individus homonymes, qui s’appellent par ex. tous les deux Joseph b. Simon, ils ne peuvent pas présenter des actes de prêt l’un sur l’autre. De même, une autre personne ne peut présenter un acte de prêt sur aucun d’eux. Si l’on trouve parmi des actes un écrit disant: ''l’acte de Joseph b. Simon est payé'', les actes des deux homonymes sont payés. -Comment ces homonymes doivent-ils faire pour éviter tous ces inconvénients. -Ils doivent ajouter les noms de leurs grands pères; si leurs grands pères étaient aussi homonymes, on ajoute quelque signe distinctif; s’ils se ressemblent tant qu’ils n’ont point de signe distinctif, mais l’un d’eux est Cohen (ou Lévite) et l’autre ne l’est pas, on ajoute au premier: ''Cohen'' (ou Lévite), pour le distinguer de l’autre. Si un individu dit (en mourant) à son fils: ''un de mes actes de prêt est payé, mais je ne sais pas lequel'', tous les actes sont considérés comme payés. S’il y en a deux qui se rapportent à un seul débiteur, on suppose la plus grande somme payée, non la plus petite.

Pnei Moshe non traduit

מתני' שני אחין. איידי דתני רישא מי שפרע מקצת חובו דסבר ר' יוסי כתבינן שובר ואי אבד שוברו יאכל הלה וחדי תנא נמי שני אחין א' עני ואחד עשיר דדמיא לה דאי לית ליה לעני עבדים ולא זיתים אכיל הלה וחדי וכן נמי הא מתני' שנים שהיו בעיר דמיא להו בהאי ענינא:

קח לך עבדים. שיחממו לך המרחץ או קח לך זיתים וכו' ותשמש בהם או אשתמש אני בו וכלומר דבההיא חזקה שהניח לנו אבינו והיה כן לעולם ואין העני כופה את העשיר לקנות חלקו אלא א''כ אמר לו קנה ממני או מכור לי והריני לוה וקונה או אני מוכר לאחרים וקונה הדין עמו:

אינן יכולין להוציא שט''ח זה על זה. דכל אחד מהן יכול לטעון זה השטר שבידך אני החזרתיו לך כשפרעת לי המעות שהלויתיך:

ולא אחר יכול להוציא עליהן שט''ח. דכל חד מצי מדחי ליה לגבי חבריה:

נמצא לאחד בין שטרותיו. שובר ששטרו של יוסף בן שמעון פרוע שטרות שניהן שעליו פרועין:

ישלשו. יכתבו שם אבי אביו:

אם היו משולשין. שהיו גם שמות אבי אבותיהן שוין:

יכתבו סי'. פלוני שהוא ארוך או גוץ וכיוצא בזה:

ואם היו. שוין בסימנין יכתבו כהן אם היה א' מהן כהן ואם היו שניהם כהנים יכתבו דורות דור רביעי:

שטרות כולם. שלו בחזקת פרועין הן:

נמצא לאחד שש שנים. אם נמצא שם על לוה אחד שני שטרות אחד גדול ואחד קטן:

הגדול פרוע. דמסתמא הוא פרוע כדמפרש בגמרא:

והקטן אינו פרוע. דשטר אחד בין שטרותיו קאמר ולא שנים:

משנה: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ עַל יְדֵי עָרָב לֹא יִפָּרַע מִן הֶעָרָב. אִם אָמַר עַל מְנָת שֶׁאֶפָּרַע מִמִּי שֶׁאֶרְצֶה יִפָּרַע מִן הֶעָרָב. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אָמַר אִם יֵשׁ נְכָסִים לַלּוֹוֶה בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא יִיפָּרַע מִן הֶעָרָב.

Traduction

Si un individu prête de l’argent à quelqu’un sur la foi d’un garant, il ne peut pas se faire payer par le garant (200)Il faut d'abord condamner le débiteur et voir s'il n'a pas de quoi payer, avant de s'adresser au garant.. S’il a dit d’avance qu’il prêt l’argent à la condition de se faire payer par le garant, ou par le débiteur, à volonté, il peut se faire payer par le garant. R. Simon b. Gamliel dit: Si le débiteur a de quoi payer, le créancier ne peut dans aucun cas se faire payer par le garant.

Pnei Moshe non traduit

מתני' לא יפרע מן הערב. לדין תחלה עד שיתבע את הלוה לדין ויחייבו אותו ב''ד ואם אין לו מה לשלם או שאין בית דין יכולין להוציא ממנו אז יפרע מן הערב:

אם יש נכסים ללוה. התם קאמר דחסורי מחסרא וה''ק ואם אמר על מנת שאפרע ממי שארצה יפרע מן הערב במד''א כשאין נכסים ללוה אבל יש נכסים ללוה לא יפרע מן הערב וקבלן אע''פ שיש נכסים ללוה יפרע מן הקבלן רשב''ג אומר אם יש נכסים ללוה אחד ערב ואחד קבלן לא יפרע מהן. ערב הוא שאמר תן לו ואני ערב קבלן הוא שאומר תן לי ואני נותן לך ואין הלכה כרשב''ג:

משנה: כְּיוֹצֵא בוֹ הָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אַף הֶעָרָב לָאִשָּׁה בִּכְתוּבָּתָהּ וְהָיָה בְעָלֶיהָ מְגָֽרְשָׁהּ יַדִּירֶנּוּ הֲנָייָה שֶׁמָּא יַעֲשׂוּ קָיְנוֹנִייָא עַל נְכָסִים שֶׁל זֶה וְיַחֲזִיר אֶת אִשְׁתּוֹ.

Traduction

R. Simon b. Gamliel dit aussi: pour une femme ne voulant pas épouser quelqu’un sans qu’un autre garantisse son douaire, un garant a répondu, puis son mari la répudie, et elle réclame son douaire au garant. Ce dernier peut exiger que le mari fasse vœu de ne pouvoir plus reprendre sa femme, de crainte que les époux n’aient fait un complot, pour se faire payer et ensuite s’unir à nouveau.

Pnei Moshe non traduit

מתני' כיוצא בו אמר רשב''ג אף הערב לאשה בכתובתה. ואין לבעל נכסים וצריך הערב לפרוע לה כתובתה כשמגרשה בעלה לא יפרע הכתובה עד שידירנה הבעל תחלה הנאה על דעת הרבים נדר שאין לו התרה שלא יוכל להחזירנה דחיישינן שמא דעתו להחזירה ולאכול כתובתה לאחר שתגבנה מן הערב. ומסקנא דערב דכתובה לא משתעבד כלל ואפי' אין לו נכסים לבעל מאי טעמא מצוה קעביד ולאו מידי חסרה ואי ערב דכתובתיה דכלתיה הוא בשביל בנו משתעבד דאבא לגבי בריה שעבודי שעביד נפשיה וקבלן דכתובה משתעבד הוא אפי' לאשה דעלמא וכשהיא רוצה להפרע ממנו לא יפרע עד שידירנה בעלה הנאה על דעת רבים:

הלכה: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ עַל יְדֵי עָרָב כול'. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּשֶׁיֵּשׁ נְכָסִים לַלּוֹוֶה. אֲבָל אֵין נְכָסִים לַלּוֹוֶה יִפָּרַע מִן הֶעָרָב. וְאִם אָמַר. עַל מְנָת שֶׁאֶפָּרַע מִמִּי שֶׁאֶרְצֶה. יִפָּרַע מִן הֶעָרָב וַאֲפִילוּ יֵשׁ נְכָסִים לַלּוֹוֶה.

Traduction

R. Abahou dit au nom de R. Yohanan: si le débiteur a des biens, on ne commence pas par recourir au garant; s’il n’en a pas, on a recours au garant. Si le créancier a fait la condition préalable de pouvoir se rembourser de telle façon qu’il voudra, il peut se faire payer par le garant, si même le débiteur a d’autres biens.

Pnei Moshe non traduit

גמ' ר' אבהו בשם ר' יוחנן. מפרש לפלוגתייהו דת''ק ורשב''ג הכי:

בשיש נכסים ללוה. הוא דלא יפרע מן הערב תחלה אבל אם אין נכסים ללוה יפרע מן הערב ואם אמר על מנת שאפרע ממי שארצה יפרע מן הערב תחלה ואפי' יש נכסים ללוה ועלה קאמר רשב''ג דאם יש נכסים ללוה אפי' אמר על מנת שאפרע ממי שארצה לא יפרע מן הערב:

הלכה: הָאוֹמֵר לִבְנוֹ כול'. תַּנֵּי. לֹא דוֹמֶה אֵימַת שְׁטָר גָּדוֹל לְאֵימַת שְׁטָר קָטָן.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

גמ' לא דומה אימת שטר גדול. טעמא דהגדול פרוע מפרש דזה יש לו אימה ביותר בשטר גדול שעליו ומסתמא פורע אותו בתחלה ואפי' אין לו לפרוע כל הסך מסתמא כל מה שנותן נותן הוא על שטר הגדול כדי לפטור החוב הזה וכשאמר זה השטר פרוע כולו הוא ודאי הגדול פרוע:

תַּמָּן מָרִין. בְּכָל מָקוֹם הֲלָכָה כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל חוּץ מֵעָרָב וְצַיידָן וּרְאָייָה אֲחֲרוֹנָה. אָֽמְרִין. וּבִלְבַד בְּמִשְׁנָתֵינוּ. רִבִּי אִמִּי בַּר קָרְחָה בְשֵׁם רַב. וְלָמָּה אָֽמְרוּ. בְּכָל מָקוֹם הֲלָכָה כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. שֶׁהֲלָכוֹת קְצוּבוֹת הָיָה אוֹמֵר מִפִּי בֵית דִּינוֹ.

Traduction

Ailleurs (202)A Babylone., il est dit qu’en tous cas l’avis de R. Simon b. Gamliel sert de règle, sauf pour la question du gage (d’ici), pour celle de Sidon (203)(Gitin 7, 5), au sujet d'un divorce donné contre remise d'une étole., et pour la dernière preuve (204)Ci-après, (Sanhedrin 2, 13).; et encore est-ce seulement applicable à la Mishna (non à la barayeta). R. Amé b. Qorha dit au nom de Rav: on a dit que partout cet avis sert de règle, parce que ce R. Simon (205)L'édition Krotoschin renvoie à la Biographie de R. S. dans le Mebasser, an 5. énonçait des règles déterminées (bien fondées) au nom de son tribunal (de son école).

Pnei Moshe non traduit

תמן. בבבל אמרין בכל מקום הלכה כרשב''ג חוץ מערב דמתני' וצידן בפ' מי שאחזו וראיה אחרונה בפ' זה בורר דקתני התם בסוף הפרק שני דינים של ראיה ובראיה אחרונה אין הלכה כמותו:

ובלבד במשנתינו. הלכה כרשב''ג במקום שנשנה במשנה אבל לא בברייתא:

שהלכות קצובות. עיקרות ומקובלות מפי בית דינו:

רַב אָמַר. צָרִיךְ לְהַזְכִּיר זְמַן רִאשׁוֹן בַּשֵּׁינִי. וּשְׁמוּאֵל אָמַר. אֵין צָרִיךְ לְהַזְכִּיר זְמַן רִאשׁוֹן בַּשֵּׁינִי. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. אֵין צָרִיךְ לְהַזְכִּיר זְמַן רִאשׁוֹן בַּשֵּׁינִי. 33a רִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי. אִם צָרִיךְ לְהַזְכִּיר זְמַן רִאשׁוֹן בַּשֵּׁינִי. עַל הָדָא אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְכֵן יָפֶה לוֹ וְאַל יֵרַע כֹּחַ זֶה.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

רב אמר צריך להזכיר זמן ראשון בשני. אם מחליף הוא את השטר וכותב לו שטר אחר על חוב הנשאר צריך לכתוב בו הזמן שהוזכר בראשון:

ושמואל אמר אין צריך. וכותב בשטר השני זמן היום אשר נכתב בו וכן תני ר' חייא:

ר' יוחנן בעי. על הא דרב דאם צריך להזכיר זמן ראשון בשני א''כ היאך אמר ר' יוסי על הדא וכן יפה לו ואל ירע כח זה והרי לא הורע כחו של המלוה דהא זמן הראשון כתוב בו ונמצא טורף הוא הלקוחות שקנו אחר זמן הראשון:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source