Vayedaber

Baba Batra

Daf 28a

משנה: הִנִּיחַ בָּנִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים הִשְׁבִיחוּ הַגְּדוֹלִים אֶת 28a הַנְּכָסִים הִשְׁבִּיחוּ לָאֶמְצַע. אִם אָֽמְרוּ רְאוּ מַה שֶׁהִנִּיח לָנוּ אַבָּא הֲרֵי אָנוּ עוֹשִׂין וְאוֹכְלִים הִשְׁבִּיחוּ לְעַצְמָן. וְכֵן הָאִשָׁה שֶׁהִשְׁבִּיחָה אֶת הַנְּכָסִים הִשְׁבִּיחָה לָאֶמְצַע. אִם אָֽמְרָה רְאוּ מַה שֶׁהִנִּיחַ לִי בַעֲלִי הֲרֵי אֲנִי עוֹשָׂה וְאוֹכֶלֶת הִשְׁבִּיחָה לְעַצְמָהּ.

Traduction

Un individu a laissé en mourant de grands et de petits enfants. Si les grands ont amélioré les biens de l’héritage, l’amélioration appartient à tous les frères, aux petits comme aux grands. Si les grands ont dit: ''Voyez ce que notre père nous a laissé, nous allons travailler pour notre compte'''' les bénéfices du travail appartiennent à eux. De même, si la veuve (qui est héritière) (163)Son mari avait épousé l'une de ses nièces., a amélioré les biens de l’héritage, l’amélioration appartient à toutes les héritières, à elle et à ses sœurs. Mais si elle a dit: ''Voyez ce que mon mari m’a laissé, je vais travailler pour mon compte'', les bénéfices du travail appartiennent à elle.

Pnei Moshe non traduit

מתני' הניח בנים גדולים וקטנים. אפי' גדולים וקטנים ואין הקטנים יכולין להשביח:

השביחו גדולים את הנכסים. בעודן בתפוסת הבית:

השביחו לאמצע. והני מילי כששבחו הנכסים מחמת נכסים עצמן שלא הוציאו משלהן כלום אלא מנכסי אביהן שכרו פועלים והשביחו הנכסים מחמת עצמן אבל אם חפרו ונטעו והוציאו משלהן מה שהשביחו השביחו לעצמן:

וכן האשה שהשביחה. כגון באשה יורשת שנשא ראובן את בת שמעון אחיו ומת בלא בנים ובנות שמעון אחיו יורשות אותו והיא חולקת עם שאר אחיותיה וסד''א דבההיא הנאה דנפק עלה קלא ששולטת ומשבחת אפי' כי אמרה ראו מה הניח לי בעלי וכו' אפ''ה מחלה ורוצה שיהיה השבח לאמצע קמ''ל שהשביחה לעצמה:

הלכה: הִנִּיחַ בָּנִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים כול'. אָמַר רִבִּי לָא. אִם אָֽמְרוּ בְּבֵית דִּין. דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרֵי. אֲפִילוּ עִירְנֵיָה. רַב אָמַר. אֲפִילוּ סַל אֲפִילוּ קוֹרְדּוֹם. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. אֲפִילוּ מַחַט אֲפִילוּ מוּקָּף צָמִיד פָּתִיל.

Traduction

R. Ila dit: si les grands fils ont fait ladite déclaration par devant le tribunal, il en résulte la conviction que nul n’a voulu se charger de la part du travail incombant aux petits, et ceux-ci n'ont pas de part. A l’école de R. Yanaï on a dit: on répartit le bénéfice entre tous, même provenant de l’usage d’une estrade (ou marchepied), ou selon Rav, même d’un panier, ou d’une hache; selon l’enseignement de R. Hiya, il en est de même d’une simple aiguille, ou même d’un bouchon servant à bien clore un vase.

Pnei Moshe non traduit

גמ' אם אמרו בב''ד. דכיון שבפני ב''ד אמרו ראו מה שהניח לנו אבא וכו' וכדי שהב''ד יתעצמו בדבר לתקן מי שיטריח בשביל הקטנים ומדלא תקנו להם ודאי לא מצאו ומחלו הכל:

אפי' עירניה. כלי גדול וגבוה שעומדים עליו שומרי השדות וכרמים לראות עליו מרחוק:

אפילו סל וכו'. ואפילו כלי חרס מוקף צמיד פתיל כל אלו שהניח להן והי' להן שכר השכר לאמצע:

אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. הַמַּשִּׂיא אֶת בְּנוֹ בְּבַיִת זָכָה בַּבַּיִת. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. בַּבַּיִת וְלֹא בַּמִּטַּלְטְלִין. רִבִּי לָא חִילֵּק אֶת הַטְּרִיקְלִין בֵּינוֹ לְבֵין בְּנוֹ. רִבִּי חַגַּיי בְּעָא רִבִּי יוֹסֵי. הָיְתָה חוּפָּתוֹ בַּקִּיטוֹן וְעָשָׂה לוֹ הֵסֵב בַּטְּרִיקְלִין מָהוּ. אֲמַר לֵיהּ. לֵית חֲמֵי לֵיהּ מַפְקָה.

Traduction

R. Hanina dit: celui qui marie son fils dans une maison la lui fait acquérir. Toutefois, enseigne R. Oshia, il lui transmet la maison, non les objets mobiliers qui s’y trouvent. R. Ila demanda: quelle est la règle si le père a divisé le triclinium en 2 pièces, destinant l’une au mariage du fils, et se réservant l’autre? (Est-elle données ou non)? R. Hagaï demanda à R. Yossé: si le père a dressé le dais nuptial dans une petite pièce, coitwn, et servi le repas de noces dans le triclinium, faut-il voir dans ce fait la donation des 2 pièces? On ne voit pas pour cela, répond R. Yossé, le père sortir de la maison (donc, la petite pièce seule est donnée).

Pnei Moshe non traduit

חילק את הטריקלין. שהשיא את בנו בחדר אחד של הטרקלין וחלקו ביניהן להיות החדר אחד של בנו והשאר שלו:

ר' חגי בעא ר' יוסי. שאל לר' יוסי אם היתה חופתו בקיטון וזהו חדר קטן שלפנים מן הטרקלין ועשה לו הסב כלומר הסעודה עשה לו בטריקלין מהו אם קנה הכל דהא סעודת הנשואין עשה לו בשאר הטרקלין והוי כמי שהשיאו בבית אחד:

חמי ליה מפקה. בתמיה אם כן רואה הבן להאב יוצא מן הבית ומפקי ליה לגמרי אלא מכיון שהחופה בקיטון הוא שעשה וזהו עיקר הנשואין לא קנה אלא הקיטון:

רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. חוֹלְקִין לַקְּטַנִּים מִפְּנֵי הַגְּדוֹלִים. אֶלָּא עָמְדוּ קְטַנִּים וּמָֽצְאוּ דְבַר יֶתֶר וּמִיחוּ. רִבִּי אַבָּהוּ אוֹמֵר. נִשְׁבָּעִין לָהֶן. אָמַר רִבִּי מָנָא. כָּל הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָייָה חוּץ מִזּוֹ. רִבִּי חִייָה רוֹבָה אָמַר. סְתָם אַחִין שׁוּתָפִין עַד שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת. אָמַר רִבִּי [] בַּר בּוּן. אַף רַב הַמְנוּנָא הוֹרֵי כֵן.

Traduction

– R. Josué b. Levi dit: certes, lors de la déclaration faite par les grands fils de vouloir améliorer leur patrimoine commun, le tribunal devra veiller à ce qu’une part du bénéfice soit faite par eux aux petits (sauf rémunération des ouvriers qui travaillent pour les petits); mais si après cela les petits s’élèvent contre le partage fait, en prétendant qu’il doit leur en revenir davantage, quelle sera la règle? Selon R. Abahou, les grands devront jurer qu’il n’y a plus rien à distribuer; en effet, ajoute R. Mena, d’ordinaire, le demandeur doit prouver son assertion pour obtenir quelque chose d’autrui, sauf en ce cas (en raison de la minorité des héritiers). R. Hiya le grand dit: aussi longtemps que des frères n’ont rien dit au sujet de leur héritage (qu’ils laissent indivis), ils sont associés jusqu’à la 3e génération (164)V. Midrash Rabba sur (Gn 24) sous tous les rapports. R. Aba b. Aboun dit que R. Hamnona professe le même avis.

Pnei Moshe non traduit

חולקין לקטנים מפני גדולים. אם אמרו הגדולים ראו מה שהניח לנו אבא ב''ד מפקחין בדבר שיחלוקו ויהא חלק הקטנים בפני עצמן וליתן לאחד להטריח בשבילן דכל זמן שלא יחלוקו יהיה השבח להגדולים לבדן:

אלא. הא מיבעיא לן עמדו הקטנים אח''כ ומצאו דבר יתר ממה שאמרו הגדולים ומיחו בחלוקה זו מהו:

נשבעין להן. הגדולים צריכין שישבעו לפני הב''ד שאין שם יותר לחלק ממה שאמרו בראשונה:

כל המוציא מחבירו עליו הראיה חוץ מזו. מפני שקטנים הן ואינם יודעין בעסק אביהן ואף ע''פ שהן מוציאין יכולין הן למחות הואיל ומצאו דבר יותר:

סתם אחין שותפין. כל זמן שלא חלקו בתפוסת הבית כשותפין הן בכל הדינים:

עד שלשה דורות. כלומר בסתם הן שותפין עד שלשה דורות ומתפרנסין מתפוסת הבית ביחד וכל מה שסיגלו סיגלו לאמצע אבל אם עשו שותפו' בפירוש אפי' כמה וכמה דורות:

אָמַר רִבִּי אִימִּי. בֵּן שֶׁנִּרְאֶה חָלוּק בְּחַיֵּי אָבִיו מַה שֶׁסִּיגֵּל סִיגֵּל לְעַצְמוֹ. כְּהָדָא חַד בַּר נַשׁ אִיתְעֲבֵד סַפָּר. בְּעָא אַחוֹי מִיפְלַג עִימֵּיהּ. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי אִמִּי. אָמַר. כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים. אָדָם שֶׁמָּצָא מְצִיאָה אֶחָיו חוֹלְקִין עִמּוֹ. חַד בַּר נַשׁ נְפַק לִשְׁלִיחוּתָא. בְּעָא אַחוֹי מִיפְלַג עִימֵּיהּ. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי אִמִּי. אָמַר. כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים. אָדָם שֶׁיָּצָא לַלֵּיסְטֶייָא אֶחָיו חוֹלְקִין עִמּוֹ. רִבִּי הוֹרְייָנָה אַחוֹי דְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר סוֹסַרְטַיי בְּעָא אַחוֹי מִיפְלַג עִימֵּיהּ. אָמַר לוֹ. אַלֶכְסַנְדְּרִי אַחוֹי. יְדַע אַתְּ דִּשְׁבַק אָבוּנָן אֲלָפִים.

Traduction

R. Imi dit: un fils qui, déjà du vivant de son père, vivait ostensiblement à part, gardera pour lui seul le bénéfice de son travail (après le décès du père, les frères ne peuvent rien lui réclamer). Ainsi, quelqu’un exerçait la profession de barbier, et au décès de leur père les autres fils voulurent prétendre à une part des bénéfices du premier (165)Arguant que leur père lui a fait apprendre ce métier, source du gain.. La cause fut soumise à R. Amé, qui leur répondit: si quelqu’un fait une trouvaille, est-ce à dire que ses frères ont droit à une part? (de même, le gain de sa profession est à lui seul). Un autre homme ayant accompli un message qui lui fut payé, ses frères (qui n’avaient pas encore partagé l’héritage paternel) prétendirent à une part de ce gain. La cause fut soumise aussi à R. Amé, qui dit: est-ce à dire que si quelqu’un se livre au brigandage, ses frères peuvent prétendre à une part du profit? (donc le gain de son travail lui est réservé seul). R. Horaïna, frère de R. Samuel Sousartieh, qui se livrait de son côté à une profession manuelle, fut en butte aux réclamations de ses frères, demandant une part de son gain; l’un d’eux lui dit: Mon frère Alexandre, sais-tu combien de milliers de pièces d’argent notre père a laissés? Tu sais bien, répondit l’interpellé, qu’il en a laissé seulement deux mille, et le reste est le produit de mon propre travail (déjà commencé du vivant de notre père).

Pnei Moshe non traduit

בן שנראה חלוק בחיי אביו. כלומר שראו אותו מתעסק בפני עצמו בחיי אביו מה שסיגל והרויח סיגל לעצמו ואין האחין יכולין לומר מתפוסת הבית הוא:

איתעביד ספר. סופר ורצו אחיו לחלוק עמו בשכר שמחמת אביהן בא לו מלאכה זו שהוציא עליו ללמדו אומנות זו:

כך אנו אומרים וכו'. בתמיה הרי עכשיו השכר שמרויח כמציאתו הוא:

בעא אחוי מיפלג עמיה. בשכר השליחות שהיו סוברין כל זמן שלא חלקו בתפוסת הבית הכל הוא לאמצע והלכך נמי היה מתמיה רב אמי וכי אם יצא לליסטיא לבקש לו אומנות הליסטים יהו ג''כ חולקין אחיו עמו ולהפריז בדבר אמר כן:

בעא אחוי מופלג עמיה. והוא ג''כ מתעסק בפני עצמו היה ואמר לאחד מהן אלכסנדר אחי יודע אתה דשבק אבונן אלפים כל כך א''ל הלא אתה יודע בעצמך מה שהניח לנו אבינו לא היו אלא אלפיים משלו ומה שהוא יותר הוא מה שסיגלתי בחיי אבי ולעצמי סיגלתי. ולגי' הספר אלכסנדר אחיו וכו' משמע שאחד מן האחין השיב לשאר אחיו כן שלא יטענו לרבי הוריינא כלום:

וְכֵן הָאִשָׁה כול'. אָמַר רִבִּי לָא. אָֽמְרָה בְּבֵית דִּין.

Traduction

– ''Il en est de même si la femme déclare vouloir travailler pour son propre compte''; et la règle est la même, ajoute R. Ila, si sa déclaration a été faite par devant le tribunal (166)Comme ci-dessus, au commencement, pour partager le produit entre les grands fils et les petits..

Pnei Moshe non traduit

וכן האשה וכו'. ופירש רבי אילא דה''נ דאמרם בפני הב''ד כן כדלעיל:

Baba Batra

Daf 28b

משנה: 28b הָאַחִין הַשּׁוּתָפִין שֶׁנָּפַל אֶחָד מֵהֶן לָאוּמָנוּת נָפַל לָאֶמְצַע. חָלָה וְנִתְרַפָּא נִתְרַפָּא מִשֶׁל עַצְמוֹ. הָאַחִין שֶׁעָשׂוּ מִקְצָתָן שׁוּשְׁבִּינוּת בְּחַיֵּי הָאָב חָֽזְרָה הַשּׁוּשְׁבִּינוּת חָֽזְרָה לָאֶמְצַע שֶׁהַשּׁוּשְׁבִּינוּת נִגְבֵּית בְּבֵית דִּין. אֲבָל שִׁילַּח לוֹ חֲבֵירוֹ כַדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן אֵינָן נִגְבִּין מִפְּנֵי שֶׁהִיא גְּמִילוּת חֲסָדִים.

Traduction

Si l’un des frères héritiers qui vivent en commun (avant le partage des biens paternels) a été pris pour le service du roi, les bénéfices et les pertes sont partagés par tous les frères. Si l’un des frères s’est attiré (par sa faute) une maladie dont il a guéri, ses frères ne sont pas obligés de contribuer aux frais du traitement. Si quelques-uns des frères ont fait du vivant du père un contrat en vue des dépenses de noces (167)''Chaque frère en se mariant invite les siens à ses réjouissances, et eux en font autant; si le père a pourvu une fois à la dépense, lors du prochain mariage elle incombera à l'ensemble des héritiers.'', et la dépense mutuelle revient, elle tombera à la masse; car cette contribution pourra être requise par voie de justice. Mais les barils de vin ou d’huile que l’on aurait envoyés à son prochain ne peuvent pas être réclamés par voie de justice, parce que l’on considère ces envois comme actes de bienfaisance.

Pnei Moshe non traduit

מתני' האחין השותפין שנפל אחד מהן לאומנות. לעבודת המלך שכן מנהג המלך להעמיד מכל בתי העיר אדם אחד למוכס חדש אחד או ב' חדשים:

נפל לאמצע. כל הריוח מפני שמחמת אביהן באת לו אבל אם מחמת עצמו הוא מפני חריפותו וחשיבותו וחכמתו נלקח לעבודת המלך מה שהרויח הרויח לעצמו:

נתרפא משל עצמו. דוקא שחלה בפשיעה כגון מצינים ופחים וכיוצא בהן דכתיב בהו שומר נפשו ירחק מהם אבל אם חלה באונס שלא פשע הוא בעצמו נתרפא מן האמצע:

שושבינות. דרך השושבינות נוטל סעודה ודורון לחופה ואוכל עמו וחוזר זה ועושה גם כן לזה כשישא אשה ואם שלח האב שושבינות בסתם על יד אחד מבניו וחזרה השושבינות אח''כ לאחר שמת האב חזרה לאמצע מפני שהיא כמלוה שהיא נגבית בב''ד שהמוליך שושבינות לחבירו יכול לחזור ולתבוע ממנו בב''ד שיתן לו שושבינות כדרך שנתן לו והוא שיהו נישואי השני כנשואי הראשון אם בתולה בתולה ואם אלמנה אלמנה ואם פרהסיא פרהסיא ואם בצינעא בצינעא שיכול זה לומר לו איני עושה עמך אלא כדרך שעשית עמי:

אבל שילח לו חבירו כדי יין וכדי שמן. בלא חופה ואי נמי בחופה ואינו הולך לאכול עמו אין זו שושבינות אלא מתנה ואינה נגבית בב''ד:

משנה: הַשּׁוֹלֵחַ סִבְלוֹנוֹת לְבֵית חָמִיו שִׁילַּח שָׁם מֵאָה מְנָה וְאָכַל שָׁם סְעוּדַת חָתָן אֲפִילוּ בְדֵינַר אֵינָן נִיגְבִּין. לֹא אָכַל שָׁם סְעוּדַת חָתָן הֲרֵי אֵילּוּ נִיגְבִּין. שִׁילַּח סִיבְלוֹנוֹת מְרוּבִּין שֶׁיָּבוֹאוּ עִמָּהּ לְבֵית בַּעֲלָהּ הֲרֵי אֵילּוּ נִיגְבִּין. סִיבְלוֹנוֹת מְמוּעָטִין כְּדֵי שֶׁתִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן וְהִיא בְבֵית אָבִיהָ אֵינָן נִיגְבִּין.

Traduction

Si quelqu’un envoie chez son beau-père des cadeaux de fiançailles, fussent-ils d’une valeur de cent Maneh, dès qu’il a pris le repas de fiançailles ne fût-ce qu’une valeur d’un dinar, il n’a plus droit à la restitution des cadeaux; mais s’il n’a pas mangé le repas de fiançailles, il a le droit de reprendre ses cadeaux. Si le fiancé a envoyé de nombreux présents en disant que la future les emportera avec elle au domicile conjugal, ils pourront être redemandés; mais si ce sont de faibles présents, à l’usage de la fiancée dans la maison de son père, on ne pourra plus les réclamer ultérieurement.

Pnei Moshe non traduit

מתני' השולח סבלונות. מנהג חתנים למחרת הקידושין שולחי' לבית ארוסה תכשיטין ומיני מגדנות וכדי יין וכדי שמן ופעמים הולך החתן ואוכל שם:

אינן נגבין. אם מת הוא או שמתה היא או שבא לגרשה דמחמת חבת שמחת אכילה מחל ודוקא שאכל בדינר אבל אכל פחות מדינר לא מחל וגובה הסבלונות:

שלח סבלונות מרובין. וסתמן שיחזרו עמה לבית בעלה או אפי' מועטין ופירש על מנת שיחזרו עמה לבית בעלה הרי אלו נגבין ואורחא דמילתא נקט שדרך סבלונות החוזרין עמה לבית בעלה להיות מרובין ואותן שנשלחו כדי שתתקשט בהן בבית אביה דרכן להיות מועטין:

הלכה: הָאַחִין הַשּׁוּתָפִין כול'. תַּנֵּי. הָאַחִין הַשּׁוּתָפִין שֶׁנָּפַל אֶחָד מֵהֶן לָאוּמָנוּת הַמֶּלֶךְ. בִּזְמַן שֶׁבָּאִין מִכֹּחַ הָאָרִיס נוֹטְלִין מִכֹּחַ הָאָרִיס. מִכֹּחַ בַּעַל הַבַּיִת נוֹטְלִין מִכֹּחַ בַּעַל הַבַּיִת. כְּהָדָא דְרַב נַחְמָן בַּר שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן נִתְפָּשׂ לַבּוּלֵי. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי אִמִּי. אָמַר. אִין אִית בְּנִיכְסוֹי דְנַחְמָן שֶׁנִּתְפַּשׂ לוֹ יִנָּתֵן מִנְּכָסָיו. וְאִם לָאו יִינָּתֵן לוֹ מִן הָאֶמְצַע.

Traduction

On a enseigné (168)Tossefta, ch. 10.: si l’un des frères héritiers qui vivent en commun a été pris pour le service public, lorsqu’il a été appelé à titre de représentant des familles réunies (comme fermier), cette perte incombe à tous ceux qu’il représente; s’il n’est pris que pour une maison, son départ ne concerne que les siens. Ainsi, R. Nahman b. Samuel avait été pris au nom du conseil local, boulh. On soumit à R. Amé, le point de savoir si la perte résultant de ce fait, devrait incomber à tous, ou non, et R. Amé répondit: Si Nahman a été pris en raison de ses biens, il n’aura droit pendant son absence qu’à ses propres biens; sinon, il prendra part aux pertes et bénéfices de tous les siens – (169)Suit un passage traduit (Ketubot 4, 10)..

Pnei Moshe non traduit

גמ' תני. בתוספתא פ''י ובנסחא אחרת. אם מחמת נכסים נפל נפל לאמצע ואם מחמת עצמו נפל נפל לעצמו. ולפי גירסת הספר נמי הכין הוא דמחמת מי שנפל והוא מחמת אביהם או מחמת אריס של בתי האבות נפל לאמצע:

נתפש לבולי. לשון חשיבות ומלה יונית הוא ועל שם זה קראו קוסטנטינבולי עיר המלוכה של קוסטנטין ור''ל שנלקח לעבודת המלך:

אין אית בניכסוי דנחמן שנתפס לו. אם מחמת חשיבותו גרם לו זה:

ינתן לו מנכסיו. כלומר יחשוב לו לנכסיו ושל עצמו הוא:

ואם לאו. אלא מחמת נכסי אביהן ינתן לו מן האמצע יחשוב לו השכר כמו שהוא מן האמצע והריוח לאמצע:

הלכה: הַשּׁוֹלֵחַ סִבְלוֹנוֹת לְבֵית חָמִיו כול'. חַד בַּר נַשׁ שִׁילַּח לָאֲרוּסָתוֹ סִבְלוֹנוֹת מְרוּבִּין. אָֽמְרוּ לֵיהּ קְרִיבוֹי. לֹא תִטְעוֹם תַּמָּן כְּלוּם. אֲזַל וְלָא שְׁמַע לוֹן וְכַל. וְנָפַל בֵּיתָא וּזְכוֹן בְּכוּלָּהּ.

Traduction

Un homme ayant envoyé à sa fiancée de nombreux présents de fiançailles, ses parents l’engagèrent à ne rien manger chez elle (pour qu’en cas d’accident, ces biens ne soient pas acquis à la famille de la future, mais fassent retour aux siens). Il se rendit auprès d’elle, n’écouta pas l’avis des siens, y mangea; la maison s’écroula ensuite sur lui, et la famille de la fiancée prit possession de tous les dons envoyés.

Pnei Moshe non traduit

גמ' חד בר נש שלח לארוסתו סבלונות מרובין. והלך גם בעצמו לשם ונתנו לו קרוביו עצה שלא יטעום בבית חמיו כלום כדי שלא יעמדו שם אם ימות והוא לא שמע להם ואכל שם ונפל הבית עליו ומת וזכו בבית חמיו בכל מה ששלח:

חָלָה וְנִתְרַפָּא נִתְרַפָּא מִן הָאֶמְצַע. תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. כָּל מַכָּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ קִיצָּה מִתְרַפָּא מִכְּתוּבָּתָהּ. וְשֶׁאֵין לָהּ קִיצָּה מִתְרַפָּא מִן הַנְּכָסִים. כְּהָדָא קְרֵיבָתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר וָוא הֲוָות חֲשָׁשָׁה עֵיינָהּ. אֲתַת גַּבֵּי רִבִּי יוֹחָנָן. אֲמַר לָהּ. קְצִיץ הוּא אָהֵין אַסְייָךְ. אִין קְצִיץ מִן פֶּרְנֵךְ. אִין לָא קְצִיץ בַּעֲלֵיךְ יְהִיב לִיךְ. וְלֹא כֵן תַּנִּינָן. אַל תַּעַשׂ עַצְמְךָ כְּעֹרְכֵי הַדַּייָנִין. וָמַר רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אָסוּר לְגַלּוֹת לְיָחִיד דִּינוֹ. אָֽמְרֵי. יְדַע הֲוָה רִבִּי יוֹחָנָן דְּהִיא אִיתָא כְשֵׁירָה בְּגִין כֵּן גְלֵי לָהּ. בַּעֲלָהּ בָּעֵי הֵן דִקְצַץ וְהִיא בְּעַייָה הֵן דְלָא קְצַץ. לְמָאן שָֽׁמְעִין. לֹא לְבַעֲלָהּ. אָמַר רִבִּי מַתַּנְייָה. הָדָא דְתֵימַר בְּהַהוּא דְּלֵית דִּינֵיהּ עִמֵּיהּ. בְּרַם בָּהוּא דְּאִית דִּינֵיהּ עִמֵּיהּ אָמַר לֵיהּ מִילְּתָא.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

תני רבן שמעון בן גמליאל אומר. בפ''ד דכתובות הלכה י' גרסינן לה בענין רפואות אשתו ואיידי דאיירי בהאי עניינא מייתי לה הכא:

כל מכה שיש לה קיצה. חולי שיש לה קיצבה שאינה חולה תדיר אינה בכלל מזונות ומתרפאת מכתובתה וכן אם עשו קיצבה עם הרופא בשכרו כדלקמן:

ושאין לה קיצה. הוי בכלל מזונות ומתרפאת משל נכסי בעלה:

הוה חששה עיינה. היתה לה מיחוש עינים ובאת לפני ר' יוחנן ושאל לה אם קצץ זה הרופא שלך:

אין קציץ. אם עשית קצבה עמו בעד שכרו:

מן פרניך. צריכה את לשלם מכתובתיך ואם לאו בעלך צריך שיתן לך לשלם הרופא דכל שאין לו קצבה בכלל מזונות הוא:

ולא כן תנינן וכו'. והיכי עביד ר' יוחנן דכעורכי הדיינין הוא זה שמתוכה תלמד לעשות כן וכהאי דאמר ר' חגי דאסור ליחיד לגלות דינו אם כך הוא יהיה כך:

אמרי. ידע הוה ר' יוחנן בה דאשה כשירה היא ולא תעשה אלא ברצון בעלה ובשביל כך גילה לה וכדמסיק ואזיל:

בעלה בעי וכו'. כלומר שהרי ברצון בעלה הדבר תלוי שאם הבעל רוצה שתעשה קצבה עם הרופא והיא אינה חפצה למי שומעין לא להבעל וא''כ אין חשש לגלות לה שלא תעשה עד שיסכים בעלה עמה:

הדא דתימר. על הא דריב''ל קאי דאמר אסור לגלות ליחיד דינו דדוקא שאין הדיין יודע שהדין עמו אלא אומר אם כך היה הדבר יהיה כן וא''כ ילמד מתוך דבריו לטעון כך וכיוצא בזה:

ברם בהוא דאית דיניה עמיה. אבל אם הוא יודע שהדין עמו וזה בא לשאול מעמו אם כך הוא הדין:

אמר ליה מילתא. אומר לו הרי הדין עמך דאין כאן חשש שילמוד לטעון מתוך דבריו שאינו אומר לו אלא לפי טענותיו הדין הוא כן:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source