Vayedaber

Le texte Le vocabulaire Les révisions

משנה: הַקּוֹנֶה שְׁנֵי אִילָנוֹת בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ הֲרֵי זֶה לֹא קָנָה קַרְקַע. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר קָנָה קַרְקַע. הִגְדִּילוּ לֹא יְשַׁפֶּה. וְהָעוֹלֶה מִן הַגֶּזַע שֶׁלּוֹ וּמִן הַשָׁרָשִׁים שֶׁל בַּעַל הַקַּרְקַע וְאִם מֵתוּ אֵין לוֹ קַרְקַע. קָנָה שְׁלֹשָׁה קָנָה קַרְקַע. הִגְדִּילוּ יְשַׁפֶּה. הָעוֹלֶה מִן הַשָׁרָשִׁים שֶׁלּוֹ וְאִם מֵתוּ יֵשׁ לוֹ קַרְקַע.

Traduction

Si un individu achète 2 arbres dans le champ d’un autre, il n’a pas acquis le terrain autour d’eux. R. Meir dit: le terrain est acquis. Si les branches s’étendent beaucoup, le propriétaire du champ n’a pas le droit de les couper; ce qui sort du tronc appartient à l’acheteur des arbres; ce qui sort de la racine appartient au propriétaire du champ. Si les arbres se dessèchent, l’acheteur n’a pas le droit d’en planter d’autres à leur place (n’ayant pas le sol à lui). S’il a acheté 3 arbres, il a acquis le terrain qui leur est nécessaire; si les branches s’étendent au delà de ce terrain, le propriétaire du champ peut exiger qu’on coupe ce qui dépasse le terrain de l’acheteur. Ce qui sort du tronc ou des racines appartient à l’acheteur; si les arbres se dessèchent, l’acheteur a le droit au terrain (pour en planter d’autres à leur place).

Pnei Moshe non traduit

מתני' בבהמה גסה. אין דרך למכור מכל אלו אלא כל אחד בפני עצמו ומ''ה לא מכר אבל בבהמה דקה לא חשיבי כולי האי ודרך למכור את הרגלים עם הראש ואת הכבד עם הקנה אבל איפכא לא שהחשוב אינו נמכר עם מי שאינו חשוב:

קנה שלשה. דחשיבי שדה האילן קנה קרקע שיש בין אילן לאילן ותחתיהן וחוצה להן כמלא אורה וסלו כדי שיכול לעמוד מלקט הפירות עם הסל שלו והני מילי כשיש בין אילן לאילן לא פחות מארבע אמות ולא יותר על ט''ז אמה אבל אם יש בין אילן לאילן פחות מארבע אמות או יותר מט''ז אמה לא קנה קרקע:

ואם מתו. שיבשו האילנות אין לו קרקע לשיוכל ליטע אחרים במקומן:

ומן השרשין. כל שהן למטה מן הארץ של בעל הקרקע:

שלו. של בעל האילן ולא שיניחנו שם ויגדל דחיישינן שמא תגביה הקרקע עד שיתעבה האילן היוצא מן הגזע מקצתו בקרקע ויראו כשלשה אילנות ויאמר לו לוקח שלש אילנות מכרת לי ויש לי קרקע אלא יקוץ אותו לשריפה:

והעולה. מגוף האילן מן הגזע כל שהוא למעלה מן הארץ ורואה פני החמה:

לא ישפה. לא יכרות אותם בעל הקרקע אע''פ שהצל שלהם מזיק לקרקע שלו דכיון דאין לו קרקע לבעל האילנות הרי בעל הקרקע שיעבד לו קרקעו כל צרכן כל זמן שהן קיימים:

הגדילו. הרחיבו הענפים:

מתני' הקונה שני אילנות. סתמא לא קנה קרקע כלל ואפילו מקום האילן כדתנן בסיפא והרי הוא כמי שקנאן לפירותיו:

הקנה. הריאה ונקראת על שם הקנה שלה וכל אלו הדברים במקום שלא נהגו אבל במקום שנהגו הכל כמנהג המדינ':

משנה: הַמּוֹכֵר אֶת הָרֹאשׁ בִּבְהֵמָה גַסָּה לֹא מָכַר אֶת הָרַגְלַיִם מָכַר אֶת הָרַגְלַיִם לֹא מָכַר אֶת הָרֹאשׁ. מָכַר אֶת הַקָּנֶה לֹא מָכַר אֶת הַכָּבֵד מָכַר אֶת הַכָּבֵד לֹא מָכַר אֶת הַקָּנֶה. אֲבָל בְּדַקָּה מָכַר אֶת הָרֹאשׁ מָכַר אֶת הָרַגְלַיִם מָכַר אֶת הָרַגְלַיִם לֹא מָכַר אֶת הָרֹאשׁ. מָכַר אֶת הַקָּנֶה מָכַר אֶת הַכָּבֵד מָכַר אֶת הַכָּבֵד לֹא מָכַר אֶת הַקָּנֶה.

Traduction

Celui qui vend la tête d’un animal de gros bétail ne vend pas pour cela les pieds, et de même en vendant les pieds, on ne vend pas la tête (tout en distinct). En vendant les poumons, on ne vend pas le foie; en vendant le foie, on ne vend pas les poumons. Pour le menu bétail au contraire, en vendant la tête on ne vend aussi les pieds; mais en vendant ces derniers, on ne vend pas la tête (part capitale). En vendant les poumons, on vend aussi le foie; mais avec ce dernier (inférieur), on n’a pas vendu les poumons.

Pnei Moshe non traduit

ואם מתו. שיבשו האילנות אין לו קרקע לשיוכל ליטע אחרים במקומן:

ומן השרשין. כל שהן למטה מן הארץ של בעל הקרקע:

והעולה. מגוף האילן מן הגזע כל שהוא למעלה מן הארץ ורואה פני החמה:

הגדילו. הרחיבו הענפים:

מתני' הקונה שני אילנות. סתמא לא קנה קרקע כלל ואפילו מקום האילן כדתנן בסיפא והרי הוא כמי שקנאן לפירותיו:

הקנה. הריאה ונקראת על שם הקנה שלה וכל אלו הדברים במקום שלא נהגו אבל במקום שנהגו הכל כמנהג המדינ':

Traduction

Pnei Moshe non traduit

ואם מתו. שיבשו האילנות אין לו קרקע לשיוכל ליטע אחרים במקומן:

ומן השרשין. כל שהן למטה מן הארץ של בעל הקרקע:

והעולה. מגוף האילן מן הגזע כל שהוא למעלה מן הארץ ורואה פני החמה:

הגדילו. הרחיבו הענפים:

מתני' הקונה שני אילנות. סתמא לא קנה קרקע כלל ואפילו מקום האילן כדתנן בסיפא והרי הוא כמי שקנאן לפירותיו:

הקנה. הריאה ונקראת על שם הקנה שלה וכל אלו הדברים במקום שלא נהגו אבל במקום שנהגו הכל כמנהג המדינ':

Traduction

Pnei Moshe non traduit

ואם מתו. שיבשו האילנות אין לו קרקע לשיוכל ליטע אחרים במקומן:

ומן השרשין. כל שהן למטה מן הארץ של בעל הקרקע:

והעולה. מגוף האילן מן הגזע כל שהוא למעלה מן הארץ ורואה פני החמה:

הגדילו. הרחיבו הענפים:

מתני' הקונה שני אילנות. סתמא לא קנה קרקע כלל ואפילו מקום האילן כדתנן בסיפא והרי הוא כמי שקנאן לפירותיו:

הקנה. הריאה ונקראת על שם הקנה שלה וכל אלו הדברים במקום שלא נהגו אבל במקום שנהגו הכל כמנהג המדינ':

הלכה: הַמּוֹכֵר אֶת הָרֹאשׁ בִּבְהֵמָה גַסָּה כול'. רִבִּי יִצְחָק שָׁאַל. מָכַר חֲצִי הָרֹאשׁ מָכַר חֲצִי רַגְלַיִם. מָכַר חֲצִי קָנֶה מָכַר חֲצִי כָבֵד. [מָכַר חֲצִי הַכָּבֵד] מָכַר חֲצִי קָנֶה. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. מָכַר לוֹ יָד כְּמוֹת שֶׁהִיא רֹאשׁ כְּמוֹת שֶׁהוּא בְּנֵי מֵעַיִים כְּמוֹת שֶׁהֶן. נוֹתְנָן לַכֹּהֵן וְאֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ מִן הַדָּמִים. לְקָחָן בַּמִּשְׁקָל נוֹתְנָן לַכֹּהֵן וּמְנַכֶּה לוֹ מִן הַדָּמִים.

Traduction

R. Isaac demanda: si quelqu’un a vendu (du menu bétail) la moitié de la tête, a-t-il vendu en même temps la moitié des pieds, ou vendant la moitié des poumons, a-t-il cédé aussi la moitié du foie? (Ou n’est-ce vrai qu’en cas de vente totale)? On peut résoudre cette question à l’aide de ce qu’il est dit (109)Tossefta au Hulin 9.: l’acquéreur des pattes telles qu’elles sont (sans les peser), ou de la tête telle qu’elle, ou des intestins tels quels, devra remettre au cohen les parts sacerdotales (l’épaule, ou la mâchoire, ou l’estomac), sans pouvoir rien réduire de ce chef sur le prix convenu de vente; celui qui achète un de ces membres au poids devra remettre au cohen les mêmes parts sacerdotales, mais en déduisant le montant sur la somme à verser au vendeur (donc, à défaut de vente au poids, le vendeur peut arguer avoir cédé la partie vendue, à consommer par le simple israélite, pour une moitié équivalente dans une autre part; cela prouve que la vente d’une moitié équivaut à la cession d’une moitié correspondante).

Pnei Moshe non traduit

גמ' ר' יצחק שאל. למאי דתנינן בבהמה דקה מכר את הראש מכר את הרגלים אם לפי המנהג הזה גם במכר לו חצי הראש הדין כן דמכר לו חצי הרגלים וכן בחצי קנה מכר לו חצי הכבד או דילמא דוקא במכר כולו נהגו כן:

מכר חצי קנה. מיותר הוא ול''ג דהא תרווייהו איפשטו:

נישמעיצה מהדא. דתנינן בתוספתא דחולין פ''ט:

כמות שהיא. ולא במשקל:

לקחן במשקל. בכך וכך הליטרא ושקל לו המתנות נותנן הלוקח לכהן שהרי הגזילה אצלו ומנכה לו להמוכר מן הדמים שהרי מכר דבר שאינו שלו. והשתא איפשיטא הבעיא דאי אמרת במכר חצי הראש לא מכר חצי הרגלים א''כ קשיא מאי אריא ליה להתנא לחלק בין לקחן כמות שהן לבין לקחן במשקל הא אפילו בכמות שהן מצינו לחלק דלפעמים מנכה לו מן הדמים וכגון שמכר לו הזרוע שביד או הלחיים מן הראש או הקיבה מן בני המעיים דלאיזה ענין מכר לו דבר שאינו שלו אלא לאו ע''כ דש''מ מכר לו חצי הראש מכר לו חצי הרגלים וא''כ יכול המוכר לומר סבור הייתי שבשביל החצי הרגלים השייכין להלחיים במכר קנית ולא מכרתי לך את הלחיים שהן לכהן וכן בקיבה בשביל חצי הכבד קנית והלכך לא מצינן דמנכה לו מן הדמים אלא כשלקחן במשקל:

נותנן. הלוקח הזרוע או הלחיים או הקיבה לכהן שהרי היה יודע שהמתנות שם וזה לא מכר לו את המתנות ואינו מנכה לו להמוכר מן הדמים כלום:

ודרך אין לו. השתא דרך אין לו לילך לאילנותיו אלא צריך שיקנה לו דרך ואת אמרת דמלא אורה וסלו יש חוצה לו בתמיה:

העולה משרשיו ומגזעו. כלומר אע''פ שהוא רואה החמה כשעלה למעלה מן הארץ אם עיקר גידוליו מן השורש זהו דין שרש לו והרי הוא של בעל הקרקע ואפילו אותו החלק שהוא למעלה מן הארץ ומתערב בעובי הגזע:

גמ' הרואה את הצל. כלומר שהוא תחת הארץ ואינו רואה החמה:

מגזעו. שאינו יוצא אלא ממקום הגזע שהוא למעלה מן הארץ זהו אילן והרי הוא של בעל האילן:

Traduction

A l’école de R. Yanaï on a enseigné: la partie qui est toujours à l’ombre (sous terre) constitue la racine; celle qui est tournée vers le soleil (en haut) forme le tronc. R. Hama b. Ouqba dit au nom de R. Yossé (107)(Maasserot 4, 6) fin.: le produit de la racine et du tronc est considéré comme étant de la racine; mais ce qui sort du tronc seul est de l’arbre. R. Yohanan dit (108)V. J., (Sheviit 1, 2).: l’acquéreur de trois arbres achète en même temps le sol qui est entre eux, au dessous d’eux et aux alentours, dans l’étendue nécessaire à celui qui cueille des figues, ayant son panier à côté de lui. -Quoi, s’écria R. Eléazar, un tel acquéreur n’a pas droit à un chemin de passage pour atteindre ses arbres (il doit payer ce droit à part), et il aurait droit en dehors de l’arbre à l’espace qu’occupe celui qui cueille les figues, ayant son panier à côté de lui (ce n’est guère possible).

Pnei Moshe non traduit

מכר חצי קנה. מיותר הוא ול''ג דהא תרווייהו איפשטו:

נישמעיצה מהדא. דתנינן בתוספתא דחולין פ''ט:

כמות שהיא. ולא במשקל:

ודרך אין לו. השתא דרך אין לו לילך לאילנותיו אלא צריך שיקנה לו דרך ואת אמרת דמלא אורה וסלו יש חוצה לו בתמיה:

גמ' הרואה את הצל. כלומר שהוא תחת הארץ ואינו רואה החמה:

מגזעו. שאינו יוצא אלא ממקום הגזע שהוא למעלה מן הארץ זהו אילן והרי הוא של בעל האילן:

הלכה: הַקּוֹנֶה שְׁנֵי אִילָנוֹת בְּתוֹךְ שֶׁלַּחֲבֵירוֹ כול'. (דִּבְרֵי) [דְּבֵית] רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרֵי. הָרוֹאֶה אֶת הַצֵּל זֶהוּ שׁוֹרֶשׁ. הָרוֹאֶה אֶת הַחַמָּה זֶהוּ גֶּזַע. רִבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָּה בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי. הָעוֹלֶה מִשָּׁרָשָׁיו וּמִגִּזְעוֹ זֶהוּ שׁוֹרֶשׁ. מִגִּזְעוֹ וְלֹא מִשָּׁרָשָׁיו זֶהוּ אִילָן. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הַקּוֹנֶה שְׁלֹשָׁה אִילָנוֹת קָנָה קַרְקַע שֶׁבֵּינֵיהֶן וְתַחְתֵּיהֶן וְחוּצָה לָהֶן כִּמְלוֹא אוּרָה וְסַלּוֹ. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר וְדֶרֶךְ אֵין לוֹ וּמְלוֹא אוּרָה וְסַלּוֹ יֵשׁ לוֹ חוּצָה לוֹ.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

מכר חצי קנה. מיותר הוא ול''ג דהא תרווייהו איפשטו:

נישמעיצה מהדא. דתנינן בתוספתא דחולין פ''ט:

כמות שהיא. ולא במשקל:

ודרך אין לו. השתא דרך אין לו לילך לאילנותיו אלא צריך שיקנה לו דרך ואת אמרת דמלא אורה וסלו יש חוצה לו בתמיה:

גמ' הרואה את הצל. כלומר שהוא תחת הארץ ואינו רואה החמה:

מגזעו. שאינו יוצא אלא ממקום הגזע שהוא למעלה מן הארץ זהו אילן והרי הוא של בעל האילן:

Traduction

Pnei Moshe non traduit

מכר חצי קנה. מיותר הוא ול''ג דהא תרווייהו איפשטו:

נישמעיצה מהדא. דתנינן בתוספתא דחולין פ''ט:

כמות שהיא. ולא במשקל:

ודרך אין לו. השתא דרך אין לו לילך לאילנותיו אלא צריך שיקנה לו דרך ואת אמרת דמלא אורה וסלו יש חוצה לו בתמיה:

גמ' הרואה את הצל. כלומר שהוא תחת הארץ ואינו רואה החמה:

מגזעו. שאינו יוצא אלא ממקום הגזע שהוא למעלה מן הארץ זהו אילן והרי הוא של בעל האילן:

רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. הָרוֹצֶה לִבְנוֹת עִיר כַּתְּחִילָּה נוֹתְנִין לוֹ אַרְבָּעָה דְּרָכִים לְד̇ רוּחוֹת הָעוֹלָם. רִבִּי חֲנִינָה בָעֵי קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. 17a מַה. מֵאַרְבַּע אַמּוֹת עַד שְׁמוֹנֶה אוֹ מִשְּׁמוֹנֶה עַד שֵׁשׁ עֶשְׂרֶה. אָמַר לוֹ. מִשְּׁמוֹנֶה עַד שֵׁשׁ עֶשְׂרֶה. כְּדֵי שֶׁיְּהֵא קָרוֹן הוֹלֵךְ וְקָרוֹן בָּא.

Traduction

R. Samuel dit au nom de R. Jonathan: A celui qui veut en principe bâtir une ville, on accord l’espace de 4 chemins vers les 4 points cardinaux. -Quelle sera leur mesure, demanda R. Hanina devant R. Mena? Auront-ils une largeur de 4 à 8 coudées, ou de 8 à 16? -Ce sera de 8 à 16, fut-il répondu, afin que deux chars se croisant puissent passer librement.

Pnei Moshe non traduit

קרון הולך וקרון בא. אם יפגעו שתיהם זה בזה:

נותנין לו ארבעה דרכים. כדרך הרבים כדמפרש ואזיל:

משנה: אַרְבַּע מִדּוֹת בַּמּוֹכְרִים. מָכַר לוֹ חִטִּים יָפוֹת וְנִמְצְאוּ רָעוֹת הַלּוֹקֵחַ יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. רָעוֹת וְנִמְצְאוּ יָפוֹת הַמּוֹכֵר יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. 17b רָעוֹת וְנִמְצְאוּ רָעוֹת יָפוֹת וְנִמְצְאוּ יָפוֹת אֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. שְׁחַמְתִּית וְנִמְצֵאת לְבָנָה לְבָנָה וְנִמְצֵאת שְׁחַמְתִּית עֵצִים שֶׁלְּזַיִת וְנִמְצְאוּ שֶׁלְּשִׁיקְמָה שֶׁלְּשִׁיקְמָה וְנִמְצְאוּ שֶׁלְּזַיִת יַיִן וְנִמְצָא חוֹמֶץ חוֹמֶץ וְנִמְצָא יַיִן שְׁנֵיהֶן יְכוֹלִין לַחֲזוֹר בָּהֶן. הַמּוֹכֵר פֵּירוֹת לַחֲבֵירוֹ מָשַׁךְ וְלֹא מָדַד קָנָה מָדַד וְלֹא מָשַׁךְ לֹא קָנָה. אִם הָיָה פִיקֵּחַ שׂוֹכֵר אֶת מְקוֹמָן. הַלּוֹקֵחַ פִּישְׁתָּן מֵחֲבֵירוֹ הֲרֵי זֶה לֹא קָנָה עַד שֶׁיְּטַלְטְלֶנּוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְאִם הָיָה בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע וְתָלַשׁ כָּל שֶׁהוּא קָנָה. הַמּוֹכֵר יַיִן וָשֶׁמֶן לַחֲבֵירוֹ וְהוּקְרוּ אוֹ שֶׁהוּזְלוּ אִם עַד שֶׁלֹּא נִתְמַלֵּאת הַמִּידָּה לַמּוֹכֵר מִשֶׁנִּתְמַלֵּאת הַמִּידָּה לַלּוֹקֵחַ. וְאִם הָיָה סִרְסוּר בֵּינֵיהֶן נִשְׁבְּרָה הֶחָבִית נִשְׁבְּרָה לַסִּרְסוּר. חַייָב לְהַטִּיף לוֹ שָׁלֹשׁ טִיפִּין. הִירְכִּינָהּ וּמִיצָּת הֲרֵי זֶה שֶׁל מוֹכֵר. וְהַחֶנְוָונִי אֵינוֹ חַייָב לְהַטִּיף לוֹ שָׁלֹשׁ טִיפִּין. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֵילֵי שַׁבָּת עִם חֲשֵׁיכָה פָּטוּר.

Traduction

Il y a quatre catégories de vendeurs. Si un individu dit vendre du bon froment, et il se trouve que ce blé est mauvais, l’acheteur peut annuler la vente; si le vendeur dit vendre du mauvais froment, et celui-ci se trouve être bon, le vendeur peut annuler la vente; s’il dit vendre du mauvais ou du bon, et il se trouve que le froment est comme il a été annoncé, personne ne peut annuler la vente; s’il dit vendre une sorte de marchandise, p. ex. rougeâtre, et il se trouve qu’elle est d’une autre sorte, p. ex. blanche, le vendeur ou l’acheteur peut annuler la vente; il en est de même s’il dit vendre du bois d’olivier, et il se trouve que c’est du bois de sycomore, ou vice-versa, ou s’il dit vendre du vin, et c’est du vinaigre, ou l’inverse. Si l’acheteur des produits du champ, ou des fruits, a fait l’acte d’attraction, quoiqu’il ne les ait pas mesurés, il es a acquis: s’il les a mesurés, mais s’il n’a pas fait l’attraction, il ne les a pas acquis. Si l’acheteur est intelligent, il peut louer la place de la marchandise (la marchandise lui sera acquise, parce qu’elle se sera trouvée dans son domaine). Si un individu achète du lin, il doit le soulever, ou le déplacer pour l’acquérir. Si le lin n’était pas encore arraché de la terre, l’acheteur peut l’acquérir s’il en arrache un peu. Un individu vend à un autre du vin ou de l’huile, et la marchandise, après que le prix a été convenu entre le vendeur et l’acheteur, est devenue plus chère ou moins chère; si la mesure n’a pas encore été remplie, la marchandise appartient au vendeur (et ils peuvent annuler la vente); si la mesure est déjà remplie, la marchandise appartient à l’acheteur (et la vente est irrévocable). S’il y a un marchand intermédiaire entre le producteur et le consommateur, et que le producteur ait mesuré la marchandise dans le tonneau du marchand, la marchandise versée dans son tonneau lui est acquise; alors si le tonneau se brise, et le vin ou l’huile s’écoule, le marchand subit le dommage. Quand un individu vend ce liquide, il doit ajouter à la mesure 3 gouttes. Si le liquide s’est amassé au fond de la mesure, après que le vendeur l’avait fait pencher, il peut garder ce liquide (l’acheteur y renonce). Le boutiquier n’est pas obligé d’ajouter les 3 gouttes. R. Juda dit: la boutiquier n’est dispensé de cette obligation que le vendredi à la fin de la journée (110)A ce moment, selon la Braïtha, il est très occupé aux préparatifs du Sabbat..

Pnei Moshe non traduit

עד שיטלטלנו ממקום למקום. היינו הגבהה ואורחא דמילתא נקט דדרך מגביה לטלטל ממקום למקום:

משך. הלוקח מר''ה לסימטא או בחצר של שניהם דאלו בר''ה לא מהניא משיכה:

ואם היה במחובר לקרקע. בגמרא התם מוקי לה כגון שא''ל מוכר ללוקח לך ויפה לי קרקע כל שהוא וקני כל מה שעליה דכיון ששכרו לעשות מלאכה בקרקע שלו ועשה בה מלאכה כל שהו קנה שכירותו וקנה נמי אותו דבר שרוצה להקנות לו עם השכירות לפיכך אם תלש כל שהוא קנה הכל:

והוקרו או שהוזלו. לאו דוקא הוקרו והוזלו אלא לפי שאין דרך לחזור בחנם:

עד שלא נתמלאת המדה. בגמרא מוקי לה דבמדה שאינה של שניהם מיירי אלא אחר השאילה לשניהם ועד שנתמלאה הרי היא שאולה למוכר ומכאן ואילך הרי היא שאולה ללוקח והלכך כל זמן שהיא ברשות מוכר לא קנה לוקח ומשנתמלאת המידה הרי היא ברשות לוקח וקנה וכגון בסימטא או בחצר של שניהם או ברשות לוקח דכליו של לוקח קונים לו שם:

היה סרסור ביניהם. ומדד להן כדרך סרסורים שמודדין בשכר שנותנין להן ונשברה החבית ע''י מדידה נשברה לסרסור וכגון שלא היה מחמת אונס אלא על ידי שלא נזהר יפה במדידה:

חייב להטיף לו שלש טיפין. המוכר ללוקח מן הנדבק בדופני המדה לאחר שעירה היין והשמן:

הרכינה ומיצה. הטה את המדה על צידה אחר שעירה ממנה הטיף ג' טיפין ואח''כ נתאסף מיצת המדה אל שולי הכלי אלא מקום אחד:

הרי זה של מוכר. לפי שהלוקח נתיאש ממנו:

והחנוני אינו חייב להטיף לו שלש טיפין. לפי שהוא טרוד שהוא מוכר כל שעה:

ר' יהודה אומר. לא אמרו שחנווני פטור מלהטיף ג' טיפין אלא ערב שבת עם חשיכה ואין הלכ' כר' יהודה:

אם היה פיקח. הלוקח שוכר את מקומן אם הם מונחים ברשות המוכר ומקומן קונה לו. ומתני' במשאות גדולות איירי דאין דרכן להגביה והילכך שייכא בהו משיכה:

מדד. המוכר ללוקח ברשות הרבים או ברשותו של מוכר ואפי' לתוך כליו של לוקח לא קנה שאין כליו של לוקח קונים לו ברשות הרבי' ולא ברשותו של מוכר אבל אם הלוקח הוא שמדדן קנה ראשון ראשון בהגבהה:

ולא מדד. אע''פ שעדיין לא מדד קנה וכגון שפסק לו מתחלה הדמים בכך וכך המדה דאלו לא פסק לו הדמים אפי' מדד ומשך לא קנה דלא סמכא דעתייהו שהמוכר יכול להעלות הדמים כמו שרוצה והקונה אומר איני קונה אלא בזול:

המוכר פירות לחבירו. ואותן הפירות היו ברשות הרבים:

ונמצאת לבנה וכו'. ואין זה המין שמכר לו והוי מקח טעות לשניהם והלכך שניהם יכולין לחזור בהן:

שחמתית. אדומה. וכל חום תרגומו שחום:

רעות ונמצאו רעות. אע''פ שאינן רעות כל כך שאין למטה מהן לא יכול המוכר לומר לרעות יותר מהן נתכוונתי וכן יפות ונמצאו יפות אע''פ שאינן יפות כל כך שאין למעלן מהן לא יכול הלוקח לומר ליפות יותר מהן נתכוונתי ואין אחד מהן יכול לחזור בו אם היה שם אונאה אלא קנה ומחזיר אונאה:

מכר לו חטים יפות. התנה עמו שיתן לו חטין יפות ונמצאו רעות הוי כאונאה והלכך הלוקח שנתאנה הוא שיכול לחזור בו אבל מוכר אינו יכול לחזור בו אפי' אם הוקרו החטין הרבה:

מתני' ארבע מידות. דינין חלוקין זה מזה:

הלכה: אַרְבַּע מִדּוֹת בַּמּוֹכְרִים כול'. וְהֵיכִי. אִם בְּשֶׁהָֽיְתָה הַמִּידָּה לַמּוֹכֵר חֲזָקָה לַמּוֹכֵר. אִם הָֽיְתָה לַלּוֹקֵחַ חֲזָקָה לַלּוֹקֵחַ. רִבִּי יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל רִבִּי לָא בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה בְּרִיבִי. כֵּינִי מַתְנִיתָא. בְּשֶׁהָֽיְתָה הַמִּידָּה לְאָדָם אַחֵר. תַּנֵּי. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. ו לֵילֵי שַׁבָּת עִם חֲשֵׁיכָה פָּטוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא רְשׁוּת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ חַייָב. מַאי טַעֲמָא אָמַר רִבִּי יוּדָן. אִם שָׂכִיר הוּא בָּא בִּשְׂכָרוֹ.

Traduction

D’après la mesure de qui se règle-t-on (pour savoir si la vente est définitive, ou non)? Si la mesure appartient au vendeur, il y a possession évidente de la part de ce dernier (en son domaine), et si c’est la mesure de l’acheteur, il y a possession évidente pour lui (la transmission est faite, et d’où vient le doute)? Voici, répond R. Juda au nom de Samuel, ou R. Ila au nom de R. Juda b. Rabbi, comment il faut entendre la Mishna: lorsque le récipient appartenant à un tiers, qui l’a prêté un moment à l’acquéreur et au vendeur. On a enseigné que R. Juda dit: le vendredi soir, près de la nuit, on est dispensé de verser les gouttes, étant préoccupé du Shabat; selon les autres sages, il faut en tous cas les verser. Pourquoi ''le boutiquier n’est-il pas obligé''? C’est, dit R. Judan, parce qu’il est écrit (Ex 22, 15): Si c’est un mercenaire (112)Littéralement (selon la traduction de M. le Gr. Rab. Wogue): Si la bête était louée, il l'a eue sous le bénéfice de cette location. Pour les besoins de l'interprétation, l'exégète détourne ici ce verset du sens ordinaire., il sera tenu compte du salaire (le boutiquier le tire du profit de la vente, dont il ne faut pas le détourner).

Pnei Moshe non traduit

גמ' והיכי. דמי הא דקתני עד שלא נתמלאת המדה וכו' במדה של איזה מהן מיירי:

חזקה למוכר. הרי הן ברשות המוכר ואפילו משנתמלאה המידה:

כיני מתניתא. הכי מוקמינן להמתני' בשהיתה המדה לאדם אחר והשאילה לשניהם וכדפרישי' במתני':

תני. בברייתא ר' יודה אומר וכו' ארישא קאי דקתני חייב להטיף לו ג' טיפין ורבי יהודה ס''ל דע''ש עם חשיכה פטור מפני שהוא טרוד ברשות מצוה וחכמים אומרים לעולם הוא חייב אם אינו חנוני:

מאי טעמא. דחנוני פטור אמר ר' יודן כדכתיב אם שכיר הוא בא בשכרו וכלומר שזה כמו שכיר יום הוא וטרוד הוא למכור על יד על יד מפני שכרו ולפיכך הקילו עליו. א''נ י''ל דאדלעיל קאי לפרושי טעמא דנשברה לסרסור מפני שהוא כשומר שכיר לפיכך נתחייב אם נשברה שלא באונס:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source