הלכה: וְלֹא אֶת הַבּוֹר כול'. לְאֵי זֶה דָבָר כָּתַב עוּמְקָא וְרוּמָא. שֶׁאִם רָצָה לְהַשְׁפִּיל יִשְׁפִּיל לְהַגְבִּיהַּ יַגְבִּיהַּ. רַבָּה בַּר רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְרִבִּי עֲקִיבָה דִידָן דְּהוּא רַבָּנָן דְּרִבִּי חִייָה. רִבִּי זְעִירָא רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְרִבִּי עֲקִיבָה דְּרִבִּי חִייָה דְּהוּא רַבָּנִן דְּבַבְלָאֵי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' כיני' מתניתא. כן צריך לגרוס במתני' כמו שהוא בתוספתא ריש פרק ג':
החקוקה. כגון סלע היוצא מן הכותל וחקק שם מכתשת אבל לא את הקבועה דס''ל להאי מ''ד כל המחובר לקרקע אינו כקרקע:
הלכה כר''ע דר' חייא. ר' זעירא היה שונה בברייתא דר' חייא דברי ר''ע כמתני'. דהוא רבנן דבבלאי שבבבלי היו מחליפין דברי ר''ע לדברי חכמים:
גמ' לאיזה דבר כתב עומקה ורומה. אם לא קנה בור ודות:
שאם רצה להשפיל. לחפור בקרקע ישפיל ויחפור בה בורות ואם רצה להגביה ולבנות ע''ג הבית בונה אבל בור ודות של מוכר לא קנה:
הלכה כר' עקיבא דידן. דמתני' דהוא רבנן דר' חייא בברייתא ששונה דבריו בלשון חכמים דאינהו סברי מוכר בעין יפה מוכר:
משנה: 13b וְלֹא אֶת הַבּוֹר וְלֹא אֶת הַדּוּת אַף עַל פִּי שֶׁכָּתַב לוֹ עוּמְקָה וְרוּמָה וְצָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ. וּמוֹדֶה רִבִּי עֲקִיבָה בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ חוּץ מֵאֵילּוּ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ. מְכָרָן לְאַחֵר רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ וַחֲכָמִים אוֹמְרִים צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אבל לא את הקלת הכלי שהקמח יורד לתוכו שהוא כמו כפיפה של עץ ומיטלטל הוא:
מתני' המוכר את הבית. סתם:
מכר את הדלת. שכל תשמישי הבית הקבועים בו בכלל הבית הם:
אבל לא המפתח. דאע''ג דלפעמים קבוע הוא אין קביעותו קביעות גמור:
המכתשת הקבועה. בקרקע:
האיסטרובל. עגול של עץ שעליו מעמידין הריחיים וקבוע הוא:
מכר תנור. הקבוע וכן כיריים הקבועים:
הרי כולן מכורין. כל הני תשמישי דמני ברישא אבל שאר כלי תשמיש אינם מכורין דאפילו אמר וכל מה שבתוכו לא רבה אלא תשמישין המיוחדים לבית כגון מפתח וקלת וכיוצא בהן:
מתני' מכר בתים. הפתוחים לתוכה ובורות שיחין ומערות שבתוך החצר ואע''ג דהמוכר בית לא מכר בור ושיח ומערה לגבי חצר מיהא בטלין הן:
בין כך ובין כך. אפי' אמר כל מה שבתוכה לא מכר את המרחץ ובית הבד שאינן בכלל החצר:
לא מכר אלא אוירה. של חצר אבל לא בתים ואינך ואין הלכה כר''א:
מתני' ולא את הבור. חפירה בקרקע:
ולא את הדות. בנין הבנוי בבור אע''פ שכתב לו עומקה ורומה לפי שהעומק והרום אינו נקנה בסתם ומהני הא דכתב לו עומקא ורומא שיקנה הרום שהוא האויר בלבד והעומק שהוא עובי הארץ אבל לא קנה הבנינים שבעומק ושבאויר עד שיכתוב לו מארעי' תהומא עד רום רקיעא שאז קנה הבור והדות שבעובי הקרקע:
וצריך ליקח לו דרך. המוכר צריך ליקח לו דרך מן הלוקח כדי שיכול לילך לבור ודות ששייר שכל המוכר בעין יפה הוא מוכר ולא שייר לו דרך:
חוץ מאילו. שא''ל בפירוש חוץ מבור ודות דתנאי שלא לצורך הוא ולאטפויי דרך קאמר:
מכרן לאחר. מכר הבור והדות בלבד לאחר ושייר הבית לעצמו:
ר''ע אומר א''צ. להלוקח ליקח לו דרך שהמוכר בעין יפה הוא מוכר וכשמוכר לו הבור והדות מכר לו הדרך ג''כ והלכה כר' עקיבא:
וחכמים אומרים אינו צריך. דקסברי מוכר בעין רעה הוא מוכר ושייר דרך לעצמו:
תַּמָּן אָֽמְרִין. אַדְמוֹן וְרִבִּי עֲקִיבָה. אָמַר רִבִּי לָא. בִּסְתָם חֲלוּקִין. מָה נָן קַייָמִין. אִם דָּבָר בָּרִיא שֶׁיֵּשׁ לוֹ דֶּרֶךְ כָּל עַמָּא מוֹדוּ שֶׁאֵין צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ. אִם דָּבָר בָּרִיא שֶׁאֵין לוֹ דֶּרֶךְ כָּל עַמָּא מוֹדוּ שֶׁהוּא צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ. אֶלָּא נָן קַייָמִין בִּסְתָם. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. אֵינוֹ צָרִיךְ לִיקַּח דֶּרֶךְ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִין. צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר ר' לא. ר' אילא דחי לה דלא היא דבסתם חלוקין ר''ע וחכמים דעל כרחך במה אנן קיימין מתני' דהכא:
אם דבר בריא שיש לו דרך. שפירש לו בבירור שמכר לו הדרך כ''ע מודים שיש לו וא''צ ליקח ממנו:
ואם דבר בריא. שפירש לו שאין לו דרך כ''ע לא פליגי בזה שאין לו אלא ע''כ כן אנן קיימין דבסתם הוא דפליגי אם מוכר בעין יפה הוא מוכר או לא ושאני התם דאפילו הכל יודעין הן שיש לזה דרך שם אפ''ה כל חד וחד מצי מדחי ליה לאו דרכך גבאי ומודה ר''ע לחכמים דהתם והכי איתא להאי סוגיא בכתובות שם הלכה ז':
תמן אמרין. בכתובות אמרנו אדמון ור''ע שניהם אמרו דבר אחד דתנינן התם פ' שני דייני גזילות מי שהלך לו למדינת הים ואבדה דרך שדהו שהחזיקו בה בעלי השדו' שבמצריו אדמון אומר ילך לו בקצרה בעל כרחם יקח לו דרך לשדהו אלא שיברור לו דרך קצרה ולא ירבה ליטול וזהו כר''ע דמתני' דקאמר מכרן לאחר א''צ ליקח ממנו דרך אלא יטול לו הדרך בע''כ של מוכר וקס''ד דאפילו מכר לו בלא דרך יטול בע''כ והיינו כאדמון:
משנה: הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת מָכַר אֶת הַדֶּלֶת אֲבָל לֹא אֶת הַמַּפְתֵּחַ. מָכַר אֶת הַמַּכְתֶּשֶׁת הַקְּבוּעָה אֲבָל לֹא הַמִּיטַּלְטֶלֶת. מָכַר אֶת הָאִיצְטְרוֹבִּיל אֲבָל לֽא אֶת הַקֶּלֶת. מָכַר הַתַּנּוּר מָכַר הַכִּירַיִם. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ הוּא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ הֲרֵי כולָּן מְכוּרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אבל לא את הקלת הכלי שהקמח יורד לתוכו שהוא כמו כפיפה של עץ ומיטלטל הוא:
מתני' המוכר את הבית. סתם:
מכר את הדלת. שכל תשמישי הבית הקבועים בו בכלל הבית הם:
אבל לא המפתח. דאע''ג דלפעמים קבוע הוא אין קביעותו קביעות גמור:
המכתשת הקבועה. בקרקע:
האיסטרובל. עגול של עץ שעליו מעמידין הריחיים וקבוע הוא:
מכר תנור. הקבוע וכן כיריים הקבועים:
הרי כולן מכורין. כל הני תשמישי דמני ברישא אבל שאר כלי תשמיש אינם מכורין דאפילו אמר וכל מה שבתוכו לא רבה אלא תשמישין המיוחדים לבית כגון מפתח וקלת וכיוצא בהן:
מתני' מכר בתים. הפתוחים לתוכה ובורות שיחין ומערות שבתוך החצר ואע''ג דהמוכר בית לא מכר בור ושיח ומערה לגבי חצר מיהא בטלין הן:
בין כך ובין כך. אפי' אמר כל מה שבתוכה לא מכר את המרחץ ובית הבד שאינן בכלל החצר:
לא מכר אלא אוירה. של חצר אבל לא בתים ואינך ואין הלכה כר''א:
מתני' ולא את הבור. חפירה בקרקע:
ולא את הדות. בנין הבנוי בבור אע''פ שכתב לו עומקה ורומה לפי שהעומק והרום אינו נקנה בסתם ומהני הא דכתב לו עומקא ורומא שיקנה הרום שהוא האויר בלבד והעומק שהוא עובי הארץ אבל לא קנה הבנינים שבעומק ושבאויר עד שיכתוב לו מארעי' תהומא עד רום רקיעא שאז קנה הבור והדות שבעובי הקרקע:
וצריך ליקח לו דרך. המוכר צריך ליקח לו דרך מן הלוקח כדי שיכול לילך לבור ודות ששייר שכל המוכר בעין יפה הוא מוכר ולא שייר לו דרך:
חוץ מאילו. שא''ל בפירוש חוץ מבור ודות דתנאי שלא לצורך הוא ולאטפויי דרך קאמר:
מכרן לאחר. מכר הבור והדות בלבד לאחר ושייר הבית לעצמו:
ר''ע אומר א''צ. להלוקח ליקח לו דרך שהמוכר בעין יפה הוא מוכר וכשמוכר לו הבור והדות מכר לו הדרך ג''כ והלכה כר' עקיבא:
וחכמים אומרים אינו צריך. דקסברי מוכר בעין רעה הוא מוכר ושייר דרך לעצמו:
הלכה: הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת כול'. כֵּינִי מַתְנִיתָא. מָכַר אֶת הַמַּכְתֶּשֶׁת הַחֲקוּקָה אֲבָל לֹא אֶת הַקְּבוּעָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' כיני' מתניתא. כן צריך לגרוס במתני' כמו שהוא בתוספתא ריש פרק ג':
החקוקה. כגון סלע היוצא מן הכותל וחקק שם מכתשת אבל לא את הקבועה דס''ל להאי מ''ד כל המחובר לקרקע אינו כקרקע:
הלכה כר''ע דר' חייא. ר' זעירא היה שונה בברייתא דר' חייא דברי ר''ע כמתני'. דהוא רבנן דבבלאי שבבבלי היו מחליפין דברי ר''ע לדברי חכמים:
גמ' לאיזה דבר כתב עומקה ורומה. אם לא קנה בור ודות:
שאם רצה להשפיל. לחפור בקרקע ישפיל ויחפור בה בורות ואם רצה להגביה ולבנות ע''ג הבית בונה אבל בור ודות של מוכר לא קנה:
הלכה כר' עקיבא דידן. דמתני' דהוא רבנן דר' חייא בברייתא ששונה דבריו בלשון חכמים דאינהו סברי מוכר בעין יפה מוכר:
משנה: הַמּוֹכֵר אֶת הֶחָצֵר מָכַר בָּתִּים בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת אֲבָל לֹא אֶת הַמִּטַּלְטְּלִין. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ הִיא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ הֲרֵי כולָּן מְכוּרִין. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא מָכַר לֹא אֶת הַמֶּרְחָץ וְלֹא אֶת בֵּית הַבַּד שֶׁבְּתוֹכָהּ. רִבִּי לִעֶזֶר אוֹמֵר הַמּוֹכֵר אֶת הֶחָצֵר לֹא מָכַר אֶלָּא אֲוֵירָהּ שֶׁל חָצֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אבל לא את הקלת הכלי שהקמח יורד לתוכו שהוא כמו כפיפה של עץ ומיטלטל הוא:
מתני' המוכר את הבית. סתם:
מכר את הדלת. שכל תשמישי הבית הקבועים בו בכלל הבית הם:
אבל לא המפתח. דאע''ג דלפעמים קבוע הוא אין קביעותו קביעות גמור:
המכתשת הקבועה. בקרקע:
האיסטרובל. עגול של עץ שעליו מעמידין הריחיים וקבוע הוא:
מכר תנור. הקבוע וכן כיריים הקבועים:
הרי כולן מכורין. כל הני תשמישי דמני ברישא אבל שאר כלי תשמיש אינם מכורין דאפילו אמר וכל מה שבתוכו לא רבה אלא תשמישין המיוחדים לבית כגון מפתח וקלת וכיוצא בהן:
מתני' מכר בתים. הפתוחים לתוכה ובורות שיחין ומערות שבתוך החצר ואע''ג דהמוכר בית לא מכר בור ושיח ומערה לגבי חצר מיהא בטלין הן:
בין כך ובין כך. אפי' אמר כל מה שבתוכה לא מכר את המרחץ ובית הבד שאינן בכלל החצר:
לא מכר אלא אוירה. של חצר אבל לא בתים ואינך ואין הלכה כר''א:
מתני' ולא את הבור. חפירה בקרקע:
ולא את הדות. בנין הבנוי בבור אע''פ שכתב לו עומקה ורומה לפי שהעומק והרום אינו נקנה בסתם ומהני הא דכתב לו עומקא ורומא שיקנה הרום שהוא האויר בלבד והעומק שהוא עובי הארץ אבל לא קנה הבנינים שבעומק ושבאויר עד שיכתוב לו מארעי' תהומא עד רום רקיעא שאז קנה הבור והדות שבעובי הקרקע:
וצריך ליקח לו דרך. המוכר צריך ליקח לו דרך מן הלוקח כדי שיכול לילך לבור ודות ששייר שכל המוכר בעין יפה הוא מוכר ולא שייר לו דרך:
חוץ מאילו. שא''ל בפירוש חוץ מבור ודות דתנאי שלא לצורך הוא ולאטפויי דרך קאמר:
מכרן לאחר. מכר הבור והדות בלבד לאחר ושייר הבית לעצמו:
ר''ע אומר א''צ. להלוקח ליקח לו דרך שהמוכר בעין יפה הוא מוכר וכשמוכר לו הבור והדות מכר לו הדרך ג''כ והלכה כר' עקיבא:
וחכמים אומרים אינו צריך. דקסברי מוכר בעין רעה הוא מוכר ושייר דרך לעצמו:
הלכה: הַמּוֹכֵר אֶת הֶחָצֵר כול'. רִבִּי יִצְחָק שָׁאַל. עַל דַּעֲתּוֹן דְּרַבָּנִן. מָכַר לוֹ חָצֵר סְתָם מָכַר בָּתִּים בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת אֲבָל לֹא הַמִּטַּלְטְּלִין. אוֹ מָכַר לוֹ אֲפִילוּ הַמִּטַּלְטְּלִין. 14a רִבִּי יִצְחָק שָׁאַל. עַל דַּעֲתֵּיהּ דְּרִבִּי לִעֶזֶר. מָכַר לוֹ חָצֵר סְתָם לא מָכַר אֶלָּא אֲוֵיר הֶחָצֵר. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ. הִיא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ. מָכַר בָּתִּים בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת אֲבָל לֹא הַמִּיטַּלְטְּלִין. אוֹ אֲפִילוּ הַמִּטַּלְטְּלִין. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. זְנָהּ אַייְתִיתֵיהּ מִדְּבֵית לֵוִי. הָיוּ שָׁם (חֲצֵירוֹת) [חֲנוּיוֹת] פְּתוּחוֹת לִפְנִים מְכוּרוֹת. פְּתוּחוֹת לַחוּץ אֵינָן מְכוּרוֹת. לִפְנִים וְלַחוּץ אֵילּוּ וָאֵילּוּ מְכוּרוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מקום הבלן. בעל המרחץ:
ולא את היורה. עצמה:
ובית האורירן. מקום שיושבין האולייארין המסיקין את המרחץ:
וקמין. בית היקמין וכן הוא שם:
ובסלקי. בית היורות:
גמ' תני. בתוספתא שם:
בזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה. מכורין צ''ל אע''פ וכו':
גמ' תני. בתוספתא שם וגריס התם רב יהודה במקום רשב''ג:
אבל לא האיקומנוס. סופר המלך וממונה על המסים:
בזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה. מכורין אע''פ וכו':
שוריה בזיה. הפסקי בקעות שהם חוץ לעיר:
כופרניה. הכפרים שלה:
חולק בים ובנהר. החלק שיש לה בים ובנהר פליגי בה תנאי וקאמר רב חסדא דלא פליגי:
גמ' ר' יצחק שאל על דעתי' דרבנן וכו'. כלומר מתני' היאך מיתפרשא אי כפשטה דבמוכר חצר סתם מיירי ובתים בורות שיחין ומערות בכלל הן חוץ מן המטלטלין או דילמא ה''ק המוכר את החצר ומכר בתים בורות שיחין ומערות וכלומר שפי' לו ואמר חצר עם הבתים ובורות שיחין ומערות אני מוכר לך בהא הוא דאמרינן דלא מכר לו את המטלטלין והא קמ''ל דטעמא הוא דכיון דנחית לפירושא מה שפירש פירש ולא מכר אלא אלו אבל אם מכר לו חצר סתמא ולא נחית למנינא אמרינן דבסתם הכל בכלל ואפי' המטלטלין:
רבי יצחק שאל על דעתי' דר' אלעזר וכו'. וכן נמי איכא לספוקי בפלוגתא דר''א מי נימא דלא פליג ר''א אלא במוכר חצר סתם דשמעינהו לרבנן דקאמרי דבתים בורות שיחין ומערות בכלל מוכר חצר סתם הן ועלה הוא דפליג וקאמר דלא מכר אלא אוירה של חצר אבל בסיפא דבזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה הרי כולן מכורין מודה להו לרבנן דהכל מכור אפי' המטלטלין או דילמא דלר''א דס''ל דבסתם לא מכר לו אלא האויר א''כ כשאמר לו היא וכל מה שבתוכה לא אתא אלא לרבויי בתים בורות שיחין ומערות אבל לא את המטלטלין:
א''ר יוחנן ואנא אייתיתיה מדבית לוי. ואני איני מסופק בפירושא דמתני' דודאי מילתי' דת''ק במוכר חצר סתם מיתפרשא ואייתיתי ראיה מברייתא דתני בי לוי על המתני' היו שם וכו' אלמא דבמוכר חצר סתמא קאמר דהא ודאי אלו לא מצי ליה המוכר לפרש לו דמה לו למנות אלו שאינם בתוך חצירו ועוד אי דחשיב ליה בהדיא א''כ מ''ט פתוחות לחוץ אין מכורות:
היצועין וכו'. מיני כלים ואינן שייכים כ''כ לבית הבד.
גמ' ותימר אכן. בתמי' והלא עיקר בית הבד על שם הקורה הוא ואמאי לא מכר את הקורה:
ומאן תניתה ר' אלעזר וכו'. ותרי תנאי ואליבא דר''א:
דתני. בתוספתא שם ולא גריס התם בשם ר''א:
היקבין. הסלים שמניחין בהן הזיתים:
האסורין. הנסרין העוצרים:
בזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו. מכורין צ''ל בין כך וכו':
משנה: הַמּוֹכֵר אֶת בֵּית הַבַּד מָכַר אֶת הַיָּם וְאֵֶת הַמַּמָּל וְאֶת הַבְּתוּלוֹת אֲבָל לֹא מָכַר אֶת הַכִּירִים וְלֹא אֶת הַגַּלְגַּל וְלֹא אֶת הַקּוֹרָה. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ הוּא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ הֲרֵי כוּלָּן מְכוּרִין. רִבִּי לִעֶזֶר אוֹמֵר הַמּוֹכֵר אֶת בֵּית הַבַּד מָכַר אֶת הַקּוֹרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אוצרות של עצים. שמניחין בהן העצים להחם את המרחץ:
מגורות של מים. בריכות השופכות מים למרחץ:
הבילניות. וילאות שמסתפגין בהן:
הספסלים. שיושבין עליהן:
מתני' הנסרים. לוחות שמשימין עליהן הבגדים:
מתני' המוכר את העיר מכר בתים. וכל שכן חצירות שהן עיקר העיר:
בית השלחין. גנות ופרדסין השייכין לעיר:
אבל לא את המיטלטלין. מאני תשמישתא כגון תנור וכיריים וכיוצא בהן וכ''ש שלא מכר חטי ושערי:
אפילו היו בה בהמה ועבדים. דמטלטלי דניידי נינהו כלן מכורין וכ''ש חיטי ושערי דהוו מטלטלי דלא ניידי:
מכר את הסנטר. העבד הממונה לשמור העיר ואין הלכה כרשב''ג:
הממל. הרכב העליונה ובה מפרכין הזיתים:
מתני' מכר את הים. האבן הגדולה הבנויה בארץ שטוחנין עליה זיתים:
הבתולות. כלונסות של ארז שמעמידין בהן את הקורות שנועצין אותן בארץ בראש הגת מכאן ומכאן ונוקבין זה כנגד זה ונותנין בריחיים מזה לזה ומעמיד הקורה על הבריחים:
אבל לא מכר את הכירים. נסרים כבדים שנותנין על האמתחת שמשימים בהם הזיתים הכתושים כדי לכבשן:
הגלגל. שמגלגל האבן ומכביד על הזיתים הכתושים להוציא שמנן:
מכר את הקורה. ואין הלכה כר''א:
הלכה: הַמּוֹכֵר אֶת הֶבַּד כול'. כָּל עַצְמוֹ אִם אֵין לוֹ קוֹרָה אֵינוֹ קָרוּי בֵּית הַבַּד. וְתֵימַר אָכֵן. וּמָאן תַנִּיתָהּ. רִבִּי לִעֶזֶר. דְּתַנֵּי בְשֵׁם רִבִּי לִעֶזֶר. הַמּוֹכֵר אֶת בֵּית הַבַּד מָכַר אֶת הַיְּקָבִין וְאֶת הָאֲסוּרִין וְאֶת הַמַּפְרִיכוֹת וְאֶת הָרֵיחַיִם הַתַּחְתּוֹנָה אֲבָל לֹא אֶת הָעֶלְיוֹנָה וְלֹא אֶת הַשַּׂקִּין וְלֹא אֶת הַמַּרְצוּפִּין שֶׁבְּתוֹכוֹ. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ. הוּא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא מָכַר הַיָּצוּעִין וְהַשּׁבוין וְהַחֲרוּתִין שֶׁבְּתוֹכוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מקום הבלן. בעל המרחץ:
ולא את היורה. עצמה:
ובית האורירן. מקום שיושבין האולייארין המסיקין את המרחץ:
וקמין. בית היקמין וכן הוא שם:
ובסלקי. בית היורות:
גמ' תני. בתוספתא שם:
בזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה. מכורין צ''ל אע''פ וכו':
גמ' תני. בתוספתא שם וגריס התם רב יהודה במקום רשב''ג:
אבל לא האיקומנוס. סופר המלך וממונה על המסים:
בזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה. מכורין אע''פ וכו':
שוריה בזיה. הפסקי בקעות שהם חוץ לעיר:
כופרניה. הכפרים שלה:
חולק בים ובנהר. החלק שיש לה בים ובנהר פליגי בה תנאי וקאמר רב חסדא דלא פליגי:
גמ' ר' יצחק שאל על דעתי' דרבנן וכו'. כלומר מתני' היאך מיתפרשא אי כפשטה דבמוכר חצר סתם מיירי ובתים בורות שיחין ומערות בכלל הן חוץ מן המטלטלין או דילמא ה''ק המוכר את החצר ומכר בתים בורות שיחין ומערות וכלומר שפי' לו ואמר חצר עם הבתים ובורות שיחין ומערות אני מוכר לך בהא הוא דאמרינן דלא מכר לו את המטלטלין והא קמ''ל דטעמא הוא דכיון דנחית לפירושא מה שפירש פירש ולא מכר אלא אלו אבל אם מכר לו חצר סתמא ולא נחית למנינא אמרינן דבסתם הכל בכלל ואפי' המטלטלין:
רבי יצחק שאל על דעתי' דר' אלעזר וכו'. וכן נמי איכא לספוקי בפלוגתא דר''א מי נימא דלא פליג ר''א אלא במוכר חצר סתם דשמעינהו לרבנן דקאמרי דבתים בורות שיחין ומערות בכלל מוכר חצר סתם הן ועלה הוא דפליג וקאמר דלא מכר אלא אוירה של חצר אבל בסיפא דבזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה הרי כולן מכורין מודה להו לרבנן דהכל מכור אפי' המטלטלין או דילמא דלר''א דס''ל דבסתם לא מכר לו אלא האויר א''כ כשאמר לו היא וכל מה שבתוכה לא אתא אלא לרבויי בתים בורות שיחין ומערות אבל לא את המטלטלין:
א''ר יוחנן ואנא אייתיתיה מדבית לוי. ואני איני מסופק בפירושא דמתני' דודאי מילתי' דת''ק במוכר חצר סתם מיתפרשא ואייתיתי ראיה מברייתא דתני בי לוי על המתני' היו שם וכו' אלמא דבמוכר חצר סתמא קאמר דהא ודאי אלו לא מצי ליה המוכר לפרש לו דמה לו למנות אלו שאינם בתוך חצירו ועוד אי דחשיב ליה בהדיא א''כ מ''ט פתוחות לחוץ אין מכורות:
היצועין וכו'. מיני כלים ואינן שייכים כ''כ לבית הבד.
גמ' ותימר אכן. בתמי' והלא עיקר בית הבד על שם הקורה הוא ואמאי לא מכר את הקורה:
ומאן תניתה ר' אלעזר וכו'. ותרי תנאי ואליבא דר''א:
דתני. בתוספתא שם ולא גריס התם בשם ר''א:
היקבין. הסלים שמניחין בהן הזיתים:
האסורין. הנסרין העוצרים:
בזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו. מכורין צ''ל בין כך וכו':
משנה: הַמּוֹכֵר אֶת הַמֶּרְחָץ לֹא מָכַר אֶת הַנְּסָרִין וְאֶת הַסַּפְסָלִים וְאֶת הַבּוֹלָנִיּוֹת. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ הוּא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ הֲרֵי כולָּן מְכוּרִין. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא מָכַר לֹא אֶת הַמְּגוּרוֹת שֶׁל מַיִם וְלֹא אֶת אוֹצָרוֹת שֶׁל עֵצִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אוצרות של עצים. שמניחין בהן העצים להחם את המרחץ:
מגורות של מים. בריכות השופכות מים למרחץ:
הבילניות. וילאות שמסתפגין בהן:
הספסלים. שיושבין עליהן:
מתני' הנסרים. לוחות שמשימין עליהן הבגדים:
מתני' המוכר את העיר מכר בתים. וכל שכן חצירות שהן עיקר העיר:
בית השלחין. גנות ופרדסין השייכין לעיר:
אבל לא את המיטלטלין. מאני תשמישתא כגון תנור וכיריים וכיוצא בהן וכ''ש שלא מכר חטי ושערי:
אפילו היו בה בהמה ועבדים. דמטלטלי דניידי נינהו כלן מכורין וכ''ש חיטי ושערי דהוו מטלטלי דלא ניידי:
מכר את הסנטר. העבד הממונה לשמור העיר ואין הלכה כרשב''ג:
הממל. הרכב העליונה ובה מפרכין הזיתים:
מתני' מכר את הים. האבן הגדולה הבנויה בארץ שטוחנין עליה זיתים:
הבתולות. כלונסות של ארז שמעמידין בהן את הקורות שנועצין אותן בארץ בראש הגת מכאן ומכאן ונוקבין זה כנגד זה ונותנין בריחיים מזה לזה ומעמיד הקורה על הבריחים:
אבל לא מכר את הכירים. נסרים כבדים שנותנין על האמתחת שמשימים בהם הזיתים הכתושים כדי לכבשן:
הגלגל. שמגלגל האבן ומכביד על הזיתים הכתושים להוציא שמנן:
מכר את הקורה. ואין הלכה כר''א:
הלכה: הַמּוֹכֵר אֶת הֶמֶּרְחָץ כול'. תַּנֵּי. הַמּוֹכֵר אֶת הֶמֶּרְחָץ מָכַר בָּתִּים הַפְּנִימִין וְהַחִיצוֹנִים וּבְסִלִקֵי וְקָמִין וּבֵית הָאוֹרְיָרִין. אֲבָל לֹא הַמִּגְדָּלִין וְלֹא הַיּוֹרֶה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. מְקוֹם הַבַּלָּן מָכוּר וּמְקוֹם הָאוֹרְייָר אֵינוֹ מָכוּר. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ הִיא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ. אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לוֹ. הִיא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא מָכַר לֹא אֶת הַמְּגוּרוֹת שֶׁל מַיִם שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן בֵּין בִּימוֹת הַחַמָּה בֵּין בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. וְלֹא בֵית הַכְנָסָה שֶׁלָּעֵצִים. אָמַר לוֹ. הִיא וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ אֲנִי מוֹכֵר לָךְ. הֲרֵי כוּלָּן מְכוּרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מקום הבלן. בעל המרחץ:
ולא את היורה. עצמה:
ובית האורירן. מקום שיושבין האולייארין המסיקין את המרחץ:
וקמין. בית היקמין וכן הוא שם:
ובסלקי. בית היורות:
גמ' תני. בתוספתא שם:
בזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה. מכורין צ''ל אע''פ וכו':
גמ' תני. בתוספתא שם וגריס התם רב יהודה במקום רשב''ג:
אבל לא האיקומנוס. סופר המלך וממונה על המסים:
בזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה. מכורין אע''פ וכו':
שוריה בזיה. הפסקי בקעות שהם חוץ לעיר:
כופרניה. הכפרים שלה:
חולק בים ובנהר. החלק שיש לה בים ובנהר פליגי בה תנאי וקאמר רב חסדא דלא פליגי:
גמ' ר' יצחק שאל על דעתי' דרבנן וכו'. כלומר מתני' היאך מיתפרשא אי כפשטה דבמוכר חצר סתם מיירי ובתים בורות שיחין ומערות בכלל הן חוץ מן המטלטלין או דילמא ה''ק המוכר את החצר ומכר בתים בורות שיחין ומערות וכלומר שפי' לו ואמר חצר עם הבתים ובורות שיחין ומערות אני מוכר לך בהא הוא דאמרינן דלא מכר לו את המטלטלין והא קמ''ל דטעמא הוא דכיון דנחית לפירושא מה שפירש פירש ולא מכר אלא אלו אבל אם מכר לו חצר סתמא ולא נחית למנינא אמרינן דבסתם הכל בכלל ואפי' המטלטלין:
רבי יצחק שאל על דעתי' דר' אלעזר וכו'. וכן נמי איכא לספוקי בפלוגתא דר''א מי נימא דלא פליג ר''א אלא במוכר חצר סתם דשמעינהו לרבנן דקאמרי דבתים בורות שיחין ומערות בכלל מוכר חצר סתם הן ועלה הוא דפליג וקאמר דלא מכר אלא אוירה של חצר אבל בסיפא דבזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה הרי כולן מכורין מודה להו לרבנן דהכל מכור אפי' המטלטלין או דילמא דלר''א דס''ל דבסתם לא מכר לו אלא האויר א''כ כשאמר לו היא וכל מה שבתוכה לא אתא אלא לרבויי בתים בורות שיחין ומערות אבל לא את המטלטלין:
א''ר יוחנן ואנא אייתיתיה מדבית לוי. ואני איני מסופק בפירושא דמתני' דודאי מילתי' דת''ק במוכר חצר סתם מיתפרשא ואייתיתי ראיה מברייתא דתני בי לוי על המתני' היו שם וכו' אלמא דבמוכר חצר סתמא קאמר דהא ודאי אלו לא מצי ליה המוכר לפרש לו דמה לו למנות אלו שאינם בתוך חצירו ועוד אי דחשיב ליה בהדיא א''כ מ''ט פתוחות לחוץ אין מכורות:
היצועין וכו'. מיני כלים ואינן שייכים כ''כ לבית הבד.
גמ' ותימר אכן. בתמי' והלא עיקר בית הבד על שם הקורה הוא ואמאי לא מכר את הקורה:
ומאן תניתה ר' אלעזר וכו'. ותרי תנאי ואליבא דר''א:
דתני. בתוספתא שם ולא גריס התם בשם ר''א:
היקבין. הסלים שמניחין בהן הזיתים:
האסורין. הנסרין העוצרים:
בזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו. מכורין צ''ל בין כך וכו':
משנה: הַמּוֹכֵר אֶת הָעִיר מָכַר בָּתִּים בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת מֶרְחֲצָאוֹת וְשׁוֹבְכוֹת בֵּית הַבַּדִּין וּבֵית הַשְׁלָחִין אֲבָל לֹא אֶת הַמִּטַּלְטְלִין. וּבִזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ הִיא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ אֲפִילוּ הָיוּ בָהּ בְּהֵמָה וַעֲבָדִים הֲרֵי כוּלָּן מְכוּרִין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. הַמּוֹכֵר אֶת הָעִיר מָכַר אֶת הַסַּנְטָר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אוצרות של עצים. שמניחין בהן העצים להחם את המרחץ:
מגורות של מים. בריכות השופכות מים למרחץ:
הבילניות. וילאות שמסתפגין בהן:
הספסלים. שיושבין עליהן:
מתני' הנסרים. לוחות שמשימין עליהן הבגדים:
מתני' המוכר את העיר מכר בתים. וכל שכן חצירות שהן עיקר העיר:
בית השלחין. גנות ופרדסין השייכין לעיר:
אבל לא את המיטלטלין. מאני תשמישתא כגון תנור וכיריים וכיוצא בהן וכ''ש שלא מכר חטי ושערי:
אפילו היו בה בהמה ועבדים. דמטלטלי דניידי נינהו כלן מכורין וכ''ש חיטי ושערי דהוו מטלטלי דלא ניידי:
מכר את הסנטר. העבד הממונה לשמור העיר ואין הלכה כרשב''ג:
הממל. הרכב העליונה ובה מפרכין הזיתים:
מתני' מכר את הים. האבן הגדולה הבנויה בארץ שטוחנין עליה זיתים:
הבתולות. כלונסות של ארז שמעמידין בהן את הקורות שנועצין אותן בארץ בראש הגת מכאן ומכאן ונוקבין זה כנגד זה ונותנין בריחיים מזה לזה ומעמיד הקורה על הבריחים:
אבל לא מכר את הכירים. נסרים כבדים שנותנין על האמתחת שמשימים בהם הזיתים הכתושים כדי לכבשן:
הגלגל. שמגלגל האבן ומכביד על הזיתים הכתושים להוציא שמנן:
מכר את הקורה. ואין הלכה כר''א:
הלכה: הַמּוֹכֵר אֶת הָעִיר כול'. תַּנֵּי. הַמּוֹכֵר אֶת הָעִיר. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. הַמּוֹכֵר הָעִיר מָכַר אֶת הַסַּנְטָר אֲבָל לֹא הָאָיְקוֹמֹנֹס. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ הִיא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ. אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לוֹ. הִיא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא מָכַר לֹא אֶת הַשִּׁורָה וּבְנוֹתֶיהָ וְהַטְּרָשִׁים הַמּוּקְצִין מִמֶּנָּה וְהַבֵּיבָרִין שֶׁל חַיָּה וְשֶׁל אוֹפוֹת וְשֶׁלְּדָגִים. שִׁורָה בְזַייָה. בְּנוֹתֶיהָ כּוּפְרָנֶיהָ. חוֹלֵק בַּיָּם וּבַנָּהָר. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מְכוּרִין. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵינָן מְכוּרִין. אָמַר רַב חִסְדָּא. מָּאן דָּמַר. מְכוּרִין. אֶת שֶׁהֵן בִּתְחוּמָהּ. וּמָּאן דָּמַר. אֵינָן מְכוּרִין. אֶת שֶׁאֵינָן בִּתְחוּמָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מקום הבלן. בעל המרחץ:
ולא את היורה. עצמה:
ובית האורירן. מקום שיושבין האולייארין המסיקין את המרחץ:
וקמין. בית היקמין וכן הוא שם:
ובסלקי. בית היורות:
גמ' תני. בתוספתא שם:
בזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה. מכורין צ''ל אע''פ וכו':
גמ' תני. בתוספתא שם וגריס התם רב יהודה במקום רשב''ג:
אבל לא האיקומנוס. סופר המלך וממונה על המסים:
בזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה. מכורין אע''פ וכו':
שוריה בזיה. הפסקי בקעות שהם חוץ לעיר:
כופרניה. הכפרים שלה:
חולק בים ובנהר. החלק שיש לה בים ובנהר פליגי בה תנאי וקאמר רב חסדא דלא פליגי:
גמ' ר' יצחק שאל על דעתי' דרבנן וכו'. כלומר מתני' היאך מיתפרשא אי כפשטה דבמוכר חצר סתם מיירי ובתים בורות שיחין ומערות בכלל הן חוץ מן המטלטלין או דילמא ה''ק המוכר את החצר ומכר בתים בורות שיחין ומערות וכלומר שפי' לו ואמר חצר עם הבתים ובורות שיחין ומערות אני מוכר לך בהא הוא דאמרינן דלא מכר לו את המטלטלין והא קמ''ל דטעמא הוא דכיון דנחית לפירושא מה שפירש פירש ולא מכר אלא אלו אבל אם מכר לו חצר סתמא ולא נחית למנינא אמרינן דבסתם הכל בכלל ואפי' המטלטלין:
רבי יצחק שאל על דעתי' דר' אלעזר וכו'. וכן נמי איכא לספוקי בפלוגתא דר''א מי נימא דלא פליג ר''א אלא במוכר חצר סתם דשמעינהו לרבנן דקאמרי דבתים בורות שיחין ומערות בכלל מוכר חצר סתם הן ועלה הוא דפליג וקאמר דלא מכר אלא אוירה של חצר אבל בסיפא דבזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה הרי כולן מכורין מודה להו לרבנן דהכל מכור אפי' המטלטלין או דילמא דלר''א דס''ל דבסתם לא מכר לו אלא האויר א''כ כשאמר לו היא וכל מה שבתוכה לא אתא אלא לרבויי בתים בורות שיחין ומערות אבל לא את המטלטלין:
א''ר יוחנן ואנא אייתיתיה מדבית לוי. ואני איני מסופק בפירושא דמתני' דודאי מילתי' דת''ק במוכר חצר סתם מיתפרשא ואייתיתי ראיה מברייתא דתני בי לוי על המתני' היו שם וכו' אלמא דבמוכר חצר סתמא קאמר דהא ודאי אלו לא מצי ליה המוכר לפרש לו דמה לו למנות אלו שאינם בתוך חצירו ועוד אי דחשיב ליה בהדיא א''כ מ''ט פתוחות לחוץ אין מכורות:
היצועין וכו'. מיני כלים ואינן שייכים כ''כ לבית הבד.
גמ' ותימר אכן. בתמי' והלא עיקר בית הבד על שם הקורה הוא ואמאי לא מכר את הקורה:
ומאן תניתה ר' אלעזר וכו'. ותרי תנאי ואליבא דר''א:
דתני. בתוספתא שם ולא גריס התם בשם ר''א:
היקבין. הסלים שמניחין בהן הזיתים:
האסורין. הנסרין העוצרים:
בזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו. מכורין צ''ל בין כך וכו':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source