Baba Batra
Daf 13b
משנה: הַמּוֹכֵר אֶת הֶחָצֵר מָכַר בָּתִּים בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת אֲבָל לֹא אֶת הַמִּטַּלְטְּלִין. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ הִיא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ הֲרֵי כוּלָּן מְכוּרִין. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא מָכַר לֹא אֶת הַמֶּרְחָץ וְלֹא אֶת בֵּית הַבַּד שֶׁבְּתוֹכָהּ. רִבִּי לִעֶזֶר אוֹמֵר הַמּוֹכֵר אֶת הֶחָצֵר לֹא מָכַר אֶלָּא אֲוֵירָהּ שֶׁל חָצֵר.
Traduction
Si un individu vend une cour, il a compris dans la vente les maisons, les citernes et les caves qui s’y trouvent, mais non pas les choses qui s’enlèvent; s’il a dit qu’il vend la cour avec tout ce qui est dedans, toutes ces choses sont vendues; cependant même dans ce cas, la maison de bains et le pressoir n’y sont pas compris. R. Eléazar dit: Celui qui vend une cour n’a vendu que l’air de la cour (92)Le jour qu'elle donne, non ce qui ouvre sur elle..
Pnei Moshe non traduit
מתני' מכר בתים. הפתוחים לתוכה ובורות שיחין ומערות שבתוך החצר ואע''ג דהמוכר בית לא מכר בור ושיח ומערה לגבי חצר מיהא בטלין הן:
בין כך ובין כך. אפי' אמר כל מה שבתוכה לא מכר את המרחץ ובית הבד שאינן בכלל החצר:
לא מכר אלא אוירה. של חצר אבל לא בתים ואינך ואין הלכה כר''א:
משנה: הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת מָכַר אֶת הַדֶּלֶת אֲבָל לֹא אֶת הַמַּפְתֵּחַ. מָכַר אֶת הַמַּכְתֶּשֶׁת הַקְּבוּעָה אֲבָל לֹא הַמִּיטַּלְטֶלֶת. מָכַר אֶת הָאִיצְטְרוֹבִּיל אֲבָל לֽא אֶת הַקֶּלֶת. מָכַר הַתַּנּוּר מָכַר הַכִּירַיִם. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ הוּא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ הֲרֵי כוּלָּן מְכוּרִין.
Traduction
Si un individu vend une maison, il comprend dans la vente les choses fixes qui s’y trouvent comme la porte, ou le mortier ou la meule qui est fixe, mais non pas celles qui s’enlèvent comme la clef, ou le four, ou la meule mobile. S’il a dit qu’il vend la maison et tout ce qu’il y a dedans, toutes ces choses sont vendues, comme en vendant le four, le fourneau est inclus.
Pnei Moshe non traduit
מתני' המוכר את הבית. סתם:
מכר את הדלת. שכל תשמישי הבית הקבועים בו בכלל הבית הם:
אבל לא המפתח. דאע''ג דלפעמים קבוע הוא אין קביעותו קביעות גמור:
המכתשת הקבועה. בקרקע:
האיסטרובל. עגול של עץ שעליו מעמידין הריחיים וקבוע הוא:
אבל לא את הקלת הכלי שהקמח יורד לתוכו שהוא כמו כפיפה של עץ ומיטלטל הוא:
מכר תנור. הקבוע וכן כיריים הקבועים:
הרי כולן מכורין. כל הני תשמישי דמני ברישא אבל שאר כלי תשמיש אינם מכורין דאפילו אמר וכל מה שבתוכו לא רבה אלא תשמישין המיוחדים לבית כגון מפתח וקלת וכיוצא בהן:
משנה: 13b וְלֹא אֶת הַבּוֹר וְלֹא אֶת הַדּוּת אַף עַל פִּי שֶׁכָּתַב לוֹ עוּמְקָה וְרוּמָה וְצָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ. וּמוֹדֶה רִבִּי עֲקִיבָה בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ חוּץ מֵאֵילּוּ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ. מְכָרָן לְאַחֵר רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ וַחֲכָמִים אוֹמְרִים צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ.
Traduction
Si, l’on vend un bâtiment, la citerne n’est pas vendue, quoiqu’il ait été écrit dans l’acte qu’il vend le bâtiment avec sa profondeur et sa hauteur. Le vendeur est obligé d’acheter le droit de passer par le bâtiment pour arriver à sa citerne; telle est l’opinion de R. aqiba. Les autres docteurs disent qu’il n’a pas besoin de l’acheter. R. aqiba, d’accord avec les autres docteurs, dit que le vendeur n’a pas besoin d’acheter le passage, s’il a écrit dans l’acte qu’il vend le bâtiment, excepté la citerne. Si un individu vend la citerne à l’un, en gardant le bâtiment à un autre, R. aqiba dit que l’acheteur n’a pas besoin d’acheter le droit de passer par le bâtiment; les autres docteurs disent qu’il doit l’acheter (s’il ne l’achète pas, il sera obligé de passer par un autre chemin moins commode).
Pnei Moshe non traduit
מתני' ולא את הבור. חפירה בקרקע:
ולא את הדות. בנין הבנוי בבור אע''פ שכתב לו עומקה ורומה לפי שהעומק והרום אינו נקנה בסתם ומהני הא דכתב לו עומקא ורומא שיקנה הרום שהוא האויר בלבד והעומק שהוא עובי הארץ אבל לא קנה הבנינים שבעומק ושבאויר עד שיכתוב לו מארעי' תהומא עד רום רקיעא שאז קנה הבור והדות שבעובי הקרקע:
וצריך ליקח לו דרך. המוכר צריך ליקח לו דרך מן הלוקח כדי שיכול לילך לבור ודות ששייר שכל המוכר בעין יפה הוא מוכר ולא שייר לו דרך:
וחכמים אומרים אינו צריך. דקסברי מוכר בעין רעה הוא מוכר ושייר דרך לעצמו:
חוץ מאילו. שא''ל בפירוש חוץ מבור ודות דתנאי שלא לצורך הוא ולאטפויי דרך קאמר:
מכרן לאחר. מכר הבור והדות בלבד לאחר ושייר הבית לעצמו:
ר''ע אומר א''צ. להלוקח ליקח לו דרך שהמוכר בעין יפה הוא מוכר וכשמוכר לו הבור והדות מכר לו הדרך ג''כ והלכה כר' עקיבא:
הלכה: וְלֹא אֶת הַבּוֹר כול'. לְאֵי זֶה דָבָר כָּתַב עוּמְקָא וְרוּמָא. שֶׁאִם רָצָה לְהַשְׁפִּיל יִשְׁפִּיל לְהַגְבִּיהַּ יַגְבִּיהַּ. רַבָּה בַּר רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְרִבִּי עֲקִיבָה דִידָן דְּהוּא רַבָּנָן דְּרִבִּי חִייָה. רִבִּי זְעִירָא רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְרִבִּי עֲקִיבָה דְּרִבִּי חִייָה דְּהוּא רַבָּנִן דְּבַבְלָאֵי.
Traduction
Pourquoi dans l’acte de vente est-il question de ''profondeur et hauteur'' si la citerne n’est pas compris? Cette stipulation permet à l’acquéreur de creuser où il veut, ou de surélever sa maison à son gré (non d’user de la citerne déjà bâtie). R. Aba b. R. Houna dit au nom de Rav: on adopte pour règle l’avis de R. aqiba dans notre Mishna, qui équivaut à celui des sages interlocuteurs de R. Hiya dans une barayeta (où ils disent que la vente faite libéralement est valable). Selon R. Zeira ou R. Jérémie au nom de Rav au contraire, l’avis prédominant de R. aqiba correspond à cela de R. Hiya, équivalant aux autres sages, qu’à Babylone on permute avec R. aqiba – (90)Suit un passage traduit (Ketubot 13, 7)..
Pnei Moshe non traduit
גמ' לאיזה דבר כתב עומקה ורומה. אם לא קנה בור ודות:
שאם רצה להשפיל. לחפור בקרקע ישפיל ויחפור בה בורות ואם רצה להגביה ולבנות ע''ג הבית בונה אבל בור ודות של מוכר לא קנה:
הלכה כר' עקיבא דידן. דמתני' דהוא רבנן דר' חייא בברייתא ששונה דבריו בלשון חכמים דאינהו סברי מוכר בעין יפה מוכר:
הלכה כר''ע דר' חייא. ר' זעירא היה שונה בברייתא דר' חייא דברי ר''ע כמתני'. דהוא רבנן דבבלאי שבבבלי היו מחליפין דברי ר''ע לדברי חכמים:
הלכה: הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת כול'. כֵּינִי מַתְנִיתָא. מָכַר אֶת הַמַּכְתֶּשֶׁת הַחֲקוּקָה אֲבָל לֹא אֶת הַקְּבוּעָה.
Traduction
Il faut rectifier ainsi un passage de la Mishna: S’il vend une partie, savoir le mortier qui est creusé (dans le roc ou adhérent au mur), non posé là (91)Tossefta, ch. 2., etc.
Pnei Moshe non traduit
גמ' כיני' מתניתא. כן צריך לגרוס במתני' כמו שהוא בתוספתא ריש פרק ג':
החקוקה. כגון סלע היוצא מן הכותל וחקק שם מכתשת אבל לא את הקבועה דס''ל להאי מ''ד כל המחובר לקרקע אינו כקרקע:
תַּמָּן אָֽמְרִין. אַדְמוֹן וְרִבִּי עֲקִיבָה. אָמַר רִבִּי לָא. בִּסְתָם חֲלוּקִין. מָה נָן קַייָמִין. אִם דָּבָר בָּרִיא שֶׁיֵּשׁ לוֹ דֶּרֶךְ כָּל עַמָּא מוֹדוּ שֶׁאֵין צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ. אִם דָּבָר בָּרִיא שֶׁאֵין לוֹ דֶּרֶךְ כָּל עַמָּא מוֹדוּ שֶׁהוּא צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ. אֶלָּא נָן קַייָמִין בִּסְתָם. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. אֵינוֹ צָרִיךְ לִיקַּח דֶּרֶךְ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִין. צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
תמן אמרין. בכתובות אמרנו אדמון ור''ע שניהם אמרו דבר אחד דתנינן התם פ' שני דייני גזילות מי שהלך לו למדינת הים ואבדה דרך שדהו שהחזיקו בה בעלי השדו' שבמצריו אדמון אומר ילך לו בקצרה בעל כרחם יקח לו דרך לשדהו אלא שיברור לו דרך קצרה ולא ירבה ליטול וזהו כר''ע דמתני' דקאמר מכרן לאחר א''צ ליקח ממנו דרך אלא יטול לו הדרך בע''כ של מוכר וקס''ד דאפילו מכר לו בלא דרך יטול בע''כ והיינו כאדמון:
אמר ר' לא. ר' אילא דחי לה דלא היא דבסתם חלוקין ר''ע וחכמים דעל כרחך במה אנן קיימין מתני' דהכא:
אם דבר בריא שיש לו דרך. שפירש לו בבירור שמכר לו הדרך כ''ע מודים שיש לו וא''צ ליקח ממנו:
ואם דבר בריא. שפירש לו שאין לו דרך כ''ע לא פליגי בזה שאין לו אלא ע''כ כן אנן קיימין דבסתם הוא דפליגי אם מוכר בעין יפה הוא מוכר או לא ושאני התם דאפילו הכל יודעין הן שיש לזה דרך שם אפ''ה כל חד וחד מצי מדחי ליה לאו דרכך גבאי ומודה ר''ע לחכמים דהתם והכי איתא להאי סוגיא בכתובות שם הלכה ז':
Baba Batra
Daf 14a
משנה: הַמּוֹכֵר אֶת הָעִיר מָכַר בָּתִּים בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת מֶרְחֲצָאוֹת וְשׁוֹבְכוֹת בֵּית הַבַּדִּין וּבֵית הַשְׁלָחִין אֲבָל לֹא אֶת הַמִּטַּלְטְלִין. וּבִזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ הִיא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ אֲפִילוּ הָיוּ בָהּ בְּהֵמָה וַעֲבָדִים הֲרֵי כוּלָּן מְכוּרִין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. הַמּוֹכֵר אֶת הָעִיר מָכַר אֶת הַסַּנְטָר.
Traduction
Si un individu vend une ville, il a compris dans la vente les maisons, les puits, les cavernes, les maisons de bains, les colombiers, les pressoirs, les jardins (destinés aux promenades, ou les champs qui entourent la ville); mais il n’a pas compris les objets mobiliers. S’il a dit qu’il vend la ville avec tout ce qui s’y trouve, il a vendu même les bestiaux et les esclaves qui y sont. R. Simon b. Gamliel dit: Si un individu vend une ville, il a compris aussi dans la vente la douane.
Pnei Moshe non traduit
מתני' המוכר את העיר מכר בתים. וכל שכן חצירות שהן עיקר העיר:
בית השלחין. גנות ופרדסין השייכין לעיר:
אבל לא את המיטלטלין. מאני תשמישתא כגון תנור וכיריים וכיוצא בהן וכ''ש שלא מכר חטי ושערי:
אפילו היו בה בהמה ועבדים. דמטלטלי דניידי נינהו כלן מכורין וכ''ש חיטי ושערי דהוו מטלטלי דלא ניידי:
מכר את הסנטר. העבד הממונה לשמור העיר ואין הלכה כרשב''ג:
משנה: הַמּוֹכֵר אֶת בֵּית הַבַּד מָכַר אֶת הַיָּם וְאֶת הַמַּמָּל וְאֶת הַבְּתוּלוֹת אֲבָל לֹא מָכַר אֶת הַכִּירִים וְלֹא אֶת הַגַּלְגַּל וְלֹא אֶת הַקּוֹרָה. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ הוּא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ הֲרֵי כוּלָּן מְכוּרִין. רִבִּי לִעֶזֶר אוֹמֵר הַמּוֹכֵר אֶת בֵּית הַבַּד מָכַר אֶת הַקּוֹרָה.
Traduction
Si un individu vend un pressoir, il a compris dans la vente toutes les choses fixes qui s’y trouvent, savoir le bassin, la pierre de compression et le double tronc, ou piédestal (94)Pour le terme Mischnique Betoulot (littéralement: les vierges), le commentaire offre deux équivalents en langue romane: azmillin (? gemelli) et SHRWRSH, serors., savoir les fourneaux, la roue (pour puiser) et les poutres; s’il a dit qu’il le vend avec tout ce qui est au dedans, toutes ces choses sont aussi vendues. Selon R. Eléazar, la vente du pressoir implique la poutre de pression.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מכר את הים. האבן הגדולה הבנויה בארץ שטוחנין עליה זיתים:
הממל. הרכב העליונה ובה מפרכין הזיתים:
הבתולות. כלונסות של ארז שמעמידין בהן את הקורות שנועצין אותן בארץ בראש הגת מכאן ומכאן ונוקבין זה כנגד זה ונותנין בריחיים מזה לזה ומעמיד הקורה על הבריחים:
אבל לא מכר את הכירים. נסרים כבדים שנותנין על האמתחת שמשימים בהם הזיתים הכתושים כדי לכבשן:
הגלגל. שמגלגל האבן ומכביד על הזיתים הכתושים להוציא שמנן:
מכר את הקורה. ואין הלכה כר''א:
משנה: הַמּוֹכֵר אֶת הַמֶּרְחָץ לֹא מָכַר אֶת הַנְּסָרִין וְאֶת הַסַּפְסָלִים וְאֶת הַבּוֹלָנִיּוֹת. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ הוּא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ הֲרֵי כוּלָּן מְכוּרִין. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא מָכַר לֹא אֶת הַמְּגוּרוֹת שֶׁל מַיִם וְלֹא אֶת אוֹצָרוֹת שֶׁל עֵצִים.
Traduction
Celui qui vend à autrui un bain ne lui vend, ni les cloisons (ou planches), ni les sièges, ni le linge de bain, balaneion; mais s’il déclare avoir vendu le bain avec tous les objets précités, le tout sera tenu pour vendu. En aucun cas, la vente ne comprendra les réserves d’eau, ni les amas de bois.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הנסרים. לוחות שמשימין עליהן הבגדים:
הספסלים. שיושבין עליהן:
הבילניות. וילאות שמסתפגין בהן:
מגורות של מים. בריכות השופכות מים למרחץ:
אוצרות של עצים. שמניחין בהן העצים להחם את המרחץ:
הלכה: הַמּוֹכֵר אֶת הָעִיר כול'. תַּנֵּי. הַמּוֹכֵר אֶת הָעִיר. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. הַמּוֹכֵר הָעִיר מָכַר אֶת הַסַּנְטָר אֲבָל לֹא הָאָיְקוֹמֹנֹס. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ הִיא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ. אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לוֹ. הִיא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא מָכַר לֹא אֶת הַשִּׁורָה וּבְנוֹתֶיהָ וְהַטְּרָשִׁים הַמּוּקְצִין מִמֶּנָּה וְהַבֵּיבָרִין שֶׁל חַיָּה וְשֶׁל אוֹפוֹת וְשֶׁלְּדָגִים. שִׁורָה בְזַייָה. בְּנוֹתֶיהָ כּוּפְרָנֶיהָ. חוֹלֵק בַּיָּם וּבַנָּהָר. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מְכוּרִין. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵינָן מְכוּרִין. אָמַר רַב חִסְדָּא. מָּאן דָּמַר. מְכוּרִין. אֶת שֶׁהֵן בִּתְחוּמָהּ. וּמָּאן דָּמַר. אֵינָן מְכוּרִין. אֶת שֶׁאֵינָן בִּתְחוּמָהּ.
Traduction
La vente de la ville, dit R. Simon b. Gamliel, comprend le douanier, mais non le gérant (96)Selon la version de la Tossefta, ch. 2 qui la le mot ANKELMAS, il s'agit peut-être du greffier, par dérivation de gr. Kalamos, sauf le cas où le vendeur a déclaré qu’il la cède avec tout son contenu. Malgré cette extension, en aucun cas, on ne considère comme vendus ni les lignes de maisons voisines, ni les rocs (blocs de pierre) que l’on en extrait, ni les viviers (vivarium) contenant les bêtes sauvages ou des oiseaux, ou des poissons. Par lignes du voisinage, on entend la banlieue (ou les champs additionnels) et les hameaux suburbains. Quant à la partie séparée de la ville par un étang, ou un cours d’eau, selon les uns, elle est comprise dans la vente; selon d’autres, elle ne l’est pas. Au dire de R. Hisda, ces 2 avis ne sont pas opposés: le premier se réfère à la partie sise dans la limite shabatique (à 2000 pas); le 2e avis se réfère à la partie sise au delà.
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני. בתוספתא שם וגריס התם רב יהודה במקום רשב''ג:
אבל לא האיקומנוס. סופר המלך וממונה על המסים:
בזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה. מכורין אע''פ וכו':
שוריה בזיה. הפסקי בקעות שהם חוץ לעיר:
כופרניה. הכפרים שלה:
חולק בים ובנהר. החלק שיש לה בים ובנהר פליגי בה תנאי וקאמר רב חסדא דלא פליגי:
הלכה: הַמּוֹכֵר אֶת הֶמֶּרְחָץ כול'. תַּנֵּי. הַמּוֹכֵר אֶת הֶמֶּרְחָץ מָכַר בָּתִּים הַפְּנִימִין וְהַחִיצוֹנִים וּבְסִלִקֵי וְקָמִין וּבֵית הָאוֹרְיָרִין. אֲבָל לֹא הַמִּגְדָּלִין וְלֹא הַיּוֹרֶה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. מְקוֹם הַבַּלָּן מָכוּר וּמְקוֹם הָאוֹרְייָר אֵינוֹ מָכוּר. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ הִיא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ. אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לוֹ. הִיא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא מָכַר לֹא אֶת הַמְּגוּרוֹת שֶׁל מַיִם שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן בֵּין בִּימוֹת הַחַמָּה בֵּין בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. וְלֹא בֵית הַכְנָסָה שֶׁלָּעֵצִים. אָמַר לוֹ. הִיא וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ אֲנִי מוֹכֵר לָךְ. הֲרֵי כוּלָּן מְכוּרִין.
Traduction
On a enseigné: celui qui vend un établissement de bains vend du coup les pièces intérieures et extérieures, la colonnade h basilich, la cheminée, camino'', et la guérite du servant de bains, Olearius (le frictionneur), mais ni la tourelle, ni la marmite (où l’on chauffe l’eau). Selon R. Simon b. Eléazar, l’emplacement réservé au maître du bain (balnearius) est compris ni dans la vente, non celle où se tient le servant, sauf le cas où le vendeur a déclaré céder le bain avec tout son contenu. Malgré cette extension, en aucun cas, la vente ne comprendra les réservoirs d’eau dont on se sert l’été et l’hiver, ni le magasin au bois. Si le vendeur a déclaré vouloir céder le bain avec tous ses ustensiles (le service complet), le tout sera considéré comme vendu.
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני. בתוספתא שם:
ובסלקי. בית היורות:
וקמין. בית היקמין וכן הוא שם:
ובית האורירן. מקום שיושבין האולייארין המסיקין את המרחץ:
ולא את היורה. עצמה:
מקום הבלן. בעל המרחץ:
בזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה. מכורין צ''ל אע''פ וכו':
הלכה: הַמּוֹכֵר אֶת הֶבַּד כול'. כָּל עַצְמוֹ אִם אֵין לוֹ קוֹרָה אֵינוֹ קָרוּי בֵּית הַבַּד. וְתֵימַר אָכֵן. וּמָאן תַנִּיתָהּ. רִבִּי לִעֶזֶר. דְּתַנֵּי בְשֵׁם רִבִּי לִעֶזֶר. הַמּוֹכֵר אֶת בֵּית הַבַּד מָכַר אֶת הַיְּקָבִין וְאֶת הָאֲסוּרִין וְאֶת הַמַּפְרִיכוֹת וְאֶת הָרֵיחַיִם הַתַּחְתּוֹנָה אֲבָל לֹא אֶת הָעֶלְיוֹנָה וְלֹא אֶת הַשַּׂקִּין וְלֹא אֶת הַמַּרְצוּפִּין שֶׁבְּתוֹכוֹ. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ. הוּא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא מָכַר הַיָּצוּעִין וְהַשּׁבוין וְהַחֲרוּתִין שֶׁבְּתוֹכוֹ.
Traduction
Le pressoir même qui ne comporterait pas une poutre de pression ne serait pas considéré comme tel (ne pourrait pas servir); comment donc admettre (selon le préopinant) que la vente du pressoir n’implique pas la poutre? En effet, outre l’opinion de R. Eléazar (dans la Mishna) il a été enseigné (95)Tossefta, ch. 2. en son nom: celui qui vend un pressoir vend en même temps les cuves, les ustensiles afférents, les pierres à écraser, et la meule inférieure (fixe), non la meule supérieure, ni les sacs, ni les grandes bourses qui y sont jointes d’ordinaire; ces derniers objets seront seulement inclus si le vendeur a déclaré à l’acquéreur qu’il lui cède le pressoir avec tout son contenu; cependant, en aucun cas, on ne considère comme vendus les revêtements extérieurs et intérieurs du pressoir, ni le tronc durci, que celui-ci contient (comme base).
Pnei Moshe non traduit
גמ' ותימר אכן. בתמי' והלא עיקר בית הבד על שם הקורה הוא ואמאי לא מכר את הקורה:
ומאן תניתה ר' אלעזר וכו'. ותרי תנאי ואליבא דר''א:
דתני. בתוספתא שם ולא גריס התם בשם ר''א:
היקבין. הסלים שמניחין בהן הזיתים:
האסורין. הנסרין העוצרים:
בזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו. מכורין צ''ל בין כך וכו':
היצועין וכו'. מיני כלים ואינן שייכים כ''כ לבית הבד.
הלכה: הַמּוֹכֵר אֶת הֶחָצֵר כול'. רִבִּי יִצְחָק שָׁאַל. עַל דַּעֲתּוֹן דְּרַבָּנִן. מָכַר לוֹ חָצֵר סְתָם מָכַר בָּתִּים בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת אֲבָל לֹא הַמִּטַּלְטְּלִין. אוֹ מָכַר לוֹ אֲפִילוּ הַמִּטַּלְטְּלִין. 14a רִבִּי יִצְחָק שָׁאַל. עַל דַּעֲתֵּיהּ דְּרִבִּי לִעֶזֶר. מָכַר לוֹ חָצֵר סְתָם לא מָכַר אֶלָּא אֲוֵיר הֶחָצֵר. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ. הִיא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ. מָכַר בָּתִּים בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת אֲבָל לֹא הַמִּיטַּלְטְּלִין. אוֹ אֲפִילוּ הַמִּטַּלְטְּלִין. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. זְנָהּ אַייְתִיתֵיהּ מִדְּבֵית לֵוִי. הָיוּ שָׁם (חֲצֵירוֹת) [חֲנוּיוֹת] פְּתוּחוֹת לִפְנִים מְכוּרוֹת. פְּתוּחוֹת לַחוּץ אֵינָן מְכוּרוֹת. לִפְנִים וְלַחוּץ אֵילּוּ וָאֵילּוּ מְכוּרוֹת.
Traduction
R. Isaac demanda comment, selon la pensée des sages, il faut entendre la Mishna? S’agit-il de la vente simple d’une cour, comprenant dans les constructions, les puits, la citerne, et les grottes, à l’exclusion des objets mobiliers, ou bien ces derniers ne seront-ils exclus de la vente que si le vendeur a formellement dit vouloir céder la cour avec les parties construites, savoir le puits, la citerne, la grotte, tandis que si la vente avait été faite en termes vagues, les objets mobiliers y seraient compris? De même, R. Isaac demanda comment il faut entendre l’avis de R. Eléazar (à la fin)? Est-ce qu’en cas de vente indéterminée de la cour, on cède seulement l’air, et seulement lorsque le vendeur a spécifié vouloir la céder avec tout ce qu’elle contient, la vente comprendra toutes les constructions de la maison, avec le puits, la citerne et les grottes, à l’exclusion des objets mobiliers, ou bien même en ce cas les objets mobiliers sont-ils inclus dans la vente? - Je ne doute pas, répond R. Yohanan, qu’il s’agit au commencement d’une vente indéterminée de la cour, et je le prouve par l’enseignement énoncé à l’école de Levi (93)Cf. ci-après, (10, 6)., où il est dit: s’il y a là des portes ouvrant vers l’intérieur, elles seront considérées comme vendues; si elles ouvrent vers l’extérieur, elles ne sont pas vendues; si elles ouvrent dans les 2 sens, vers l’intérieur et vers l’extérieur, elles sont vendues (donc, hors de là, il s’agit d’une vente en termes vagues).
Pnei Moshe non traduit
גמ' ר' יצחק שאל על דעתי' דרבנן וכו'. כלומר מתני' היאך מיתפרשא אי כפשטה דבמוכר חצר סתם מיירי ובתים בורות שיחין ומערות בכלל הן חוץ מן המטלטלין או דילמא ה''ק המוכר את החצר ומכר בתים בורות שיחין ומערות וכלומר שפי' לו ואמר חצר עם הבתים ובורות שיחין ומערות אני מוכר לך בהא הוא דאמרינן דלא מכר לו את המטלטלין והא קמ''ל דטעמא הוא דכיון דנחית לפירושא מה שפירש פירש ולא מכר אלא אלו אבל אם מכר לו חצר סתמא ולא נחית למנינא אמרינן דבסתם הכל בכלל ואפי' המטלטלין:
רבי יצחק שאל על דעתי' דר' אלעזר וכו'. וכן נמי איכא לספוקי בפלוגתא דר''א מי נימא דלא פליג ר''א אלא במוכר חצר סתם דשמעינהו לרבנן דקאמרי דבתים בורות שיחין ומערות בכלל מוכר חצר סתם הן ועלה הוא דפליג וקאמר דלא מכר אלא אוירה של חצר אבל בסיפא דבזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה הרי כולן מכורין מודה להו לרבנן דהכל מכור אפי' המטלטלין או דילמא דלר''א דס''ל דבסתם לא מכר לו אלא האויר א''כ כשאמר לו היא וכל מה שבתוכה לא אתא אלא לרבויי בתים בורות שיחין ומערות אבל לא את המטלטלין:
א''ר יוחנן ואנא אייתיתיה מדבית לוי. ואני איני מסופק בפירושא דמתני' דודאי מילתי' דת''ק במוכר חצר סתם מיתפרשא ואייתיתי ראיה מברייתא דתני בי לוי על המתני' היו שם וכו' אלמא דבמוכר חצר סתמא קאמר דהא ודאי אלו לא מצי ליה המוכר לפרש לו דמה לו למנות אלו שאינם בתוך חצירו ועוד אי דחשיב ליה בהדיא א''כ מ''ט פתוחות לחוץ אין מכורות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source