Vayedaber

Baba Batra

Daf 11a

משנה: שְׁנַיִם מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁאֲכָלָהּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְנִמְצְאוּ זוֹמְמְין מְשַׁלְּמִין לוֹ אֶת הַכֹּל. שְׁנַיִם בָּרִאשׁוֹנָה וּשְׁנַיִם בַּשְּׁנִייָה וּשְׁנַיִם בַּשְׁלִישִית מְשַׁלְּמִין בֵּינֵיהֶם. שְׁלֹשָׁה אַחִים וְאֶחָד מִצְטָרֵף עִמָּהֶן הֲרֵי אֵילּוּ שָׁלֹשׁ עֵדִיּוֹת וְהֵן עֵדוּת אַחַת.

Traduction

Si deux témoins ont déposé qu’un tel individu a possédé le champ d’un autre pendant 3 ans et l’on trouve que ces témoins sont faux, ils doivent payer au propriétaire toute la valeur du champ qu’ils ont voulu lui faire enlever. S’il y avait trois séries de deux témoins, chacune pour l’une des 3 années de possession, et ils sont démentis tous, chaque groupe paiera le tiers de la valeur du champ; s’il y avait 3 frères, dont chacun dépose son témoignage pour une année, et un autre qui dépose pour tous les 3 ans, ils comptent pour 3 groupes séparés, et leur témoignage est admis. S’ils sont tous démentis, ces 3 groupes comptent pour un (en ce sens qu’ils ne paient chacun que le tiers de la valeur du champ).

Pnei Moshe non traduit

מתני' משלמין לו את הכל. מה שרצו להפסידו דמי הקרקע וכן הפירות שהיה צריך לשלם להמערער:

משלשין ביניהן. כל כת יתנו השליש שהרי הן שלשה כיתות לשלשה שנים:

שלשה אחין. שהן מעידין לכל שנה ושנה אח אחד ואחד מצטרף עמהן ומעיד עם כולן:

הרי אלו שלש עדיות. דאשנה דמסהיד האי לא מסהיד האי ולפיכך עדותן כשרה:

והן עדות אחת. לענין הזמה שאין נעשין זוממין עד שיזומו כולן ואם הוזמו כולן משלמין השלשה אחין החצי וזה שנצטרף עם כל אחד מהן משלם החצי האחר:

משנה: אֵילּוּ דְבָרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם חֲזָקָה וְאֵילּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם חֲזָקָה. הָיָה מַעֲמִיד בְּהֵמָה בֶחָצֵר תַּנּוּר וְכִירַיִם וְרֵיחַיִם וּמְגַדֵּל תַּרְנְגוֹלִין וְנוֹתֵן זִבְלוֹ בֶחָצֵר אֵינָהּ חֲזָקָה. אֲבָל עָשָׂה לִבְחֶמְתּוֹ מְחִיצָה גְּבוֹהָה י̇ טְפָחִים וְכֵן לַתַּנּוּר וְכֵן לַכִּירַיִים וְכֵן לָרֵחַיִם. הִכְנִיס תַּרְנְגוֹלִין לְתוֹךְ הַבַּיִת וְעָשָׂה מָקוֹם לְזִבְלוֹ עָמוֹק ג̇ אוֹ גָבוֹהַּ ג̇ הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה.

Traduction

Voici les choses pour lesquelles on peut invoquer la possession d’usage, et voici celles pour lesquelles on ne peut pas l’invoquer. Si un individu avait placé pendant trois ans sa bête dans la cour d’un autre, ou s’il y avait pendant 3 ans son four ou son moulin, ou s’il élevait ses poules dans la cour de l’autre, ou s’il y mettait son fumier, il ne peut pas invoquer la possession d’usage (70)''Tout cela, dit le commentaire, peut s'enlever à chaque instant; le propriétaire de la cour peut donc dire: je l'ai permis jusqu'à présent, maintenant je ne veux plus le permettre.''. Mais si l’individu a fait dans la cour de l’autre une haie de séparation haute de 10 palmes pour sa bête, ou pour son four, ou pour son moulin, ou s’il a introduit ses poules dans la maison de l’autre, ou s’il a fait dans la cour de l’autre une élévation de 3 palmes, ou une excavation d’autant pour son fumier, il peut invoquer la possession d’usage (71)''Il peut dire à son voisin: tu m'as vendu ou accordé le droit de faire cet usage; si tu ne me l'avais pas vendu ou donné, tu ne m'aurais pas laissé cet usage pendant 3 ans sans y faire opposition.''.

Pnei Moshe non traduit

מתני' שיש להן חזקה. אם החזיק בקרקע חבירו שלשה שנים בענין זה הויא חזקה:

היה מעמיד בהמתו בחצר. האי תנא בחצר השותפין קמיירי דאהעמדת בהמה כדי וכיוצא בה לא קפדי אהדדי ומשום הכי לא הויא חזקה ואפילו אי אחזיק להאי מילתא שלשה שנים:

אבל עשה לבהמתו מחיצה וכו'. דכה''ג ודאי קפדי אי שתיק לה ג' שנים ולא מיחה ודאי הויא חזקה:

הכניס תרנגולין לתוך הבית. אף על גב דלא עביד מעשה מקפיד אדם בהם משום דמטנפי כל מה שבבית:

הלכה: אֵילּוּ דְבָרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם חֲזָקָה כול'. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. נָהֲגוּ הַשּׁוּתָפִין לִהְיוֹת מַתִּרִין זֶה לָזֶה בַּתַּרְנוֹגַלִּין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מַתְנִיתָא לֹא אָֽמְרָה כֵן. אֶלָּא שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין לְהַעֲמִיד רֵיחַיִם וְתַנּוּר וּלְגַדֵּל תַּרְנוֹגַלִּין. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. גִּידֵּל תַּרְנָגַּלִּין בֶּחָצֶר שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְיֵאוּת. מַה נַפְשֵׁךְ. אִם יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְגַדֵּל הֲרֵי זֶה גִידֵּל. אִם אֵין לוֹ רְשׁוּת לְגַדֵּל הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה.

Traduction

Selon R. Eléazar, les associés permettent d’ordinaire l’un à l’autre d’y élever des poules. R. Yossé dit que la Mishna loin de s’exprimer ainsi dit: ''Il leur est défendu à tous deux d’ériger dans la cour commune un moulin ou un four, ou un poulailler''. A ce sujet R. Eléazar dit: l’acte d’élever les volailles dans une cour qui ne vous appartient pas, constitue une présomption de possession (non dans la cour de 2 associés). Cet avis est bien fondé, ajoute R. Yossé, en vertu de ce dilemme: ou bien l’élevage a eu lieu avec l’autorisation du propriétaire, et celui-ci ne réclamera rien; ou bien, l’élevage a eu lieu sans autorisation, mais aussi sans réclamation du propriétaire, ce qui équivaudra à une présomption de possession.

Pnei Moshe non traduit

גמ' נהגו השותפין להיות מוותרין זה לזה בתרנגולין. אין מקפידין זה על זה בגידול תרנגולין ואף על פי דבחצר חבירו מעכב עליו אפי' בגידול תרנגולין וכיוצא בהן לחוד בלי העמדת מחיצה מ''מ השותפי נהגו להיות מוותרין זה לזה ומתני' היה מעמיד וכו' בחצר השותפין מיירי:

מתניתא. דריש פ''ה דנדרים לא אמרה כך דקתני השותפין שנדרו הנאה זה מזה שניהן אסורין מלהעמיד שם ריחיים ותנור ומלגדל תרנגולין. והש''ס לא חש להשיבו לו כאן וסמיך אדשני ליה התם דקאמר מפני שנדרו הנייה זה מזה הא אם לא נדרו הנייה זה מזה סתמן כמוותרין אילו לאילו ור''א ס''ל דאף ויתור אסור במודר הנאה:

א''ר יוסי ויאות. הוא דדוקא בחצר השותפין קתני במתני' משום דלא קפדי אהדדי הלכך אין לו חזקה אבל בחצר שאינה שלו מה נפשך אם נתן לו זה רשות לגדל הרי זה מגדל ברשות ואם אין לו רשות לגדל ואף על פי כן גידל וזה ראה ולא מיחה בו א''כ הרי החזיק לזה:

הלכה: שְׁנַיִם מְעִידִין אוֹתוֹ כול'. אָמַר לוֹ. מָה אַתָּה עוֹשֶׂה בְתוֹךְ שֶׁלִּי. שֶׁיֵּשׁ לִי בָהּ שְׁנֵי חֲזָקָה. וְהָלַךְ וְהֵבִיא עֵדִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָהּ שְׁנֵי חֲזָקָה. וְהָלַךְ זֶה וְהוּזְמוּ עֵדָיו. הֲרֵי זֶה נוֹתֵן לוֹ הַשָּׂדֶה וְאוֹכֶל פֵּירוֹת שֶׁלְּג̇ שָׁנִים.

Traduction

Les ''témoins convaincus de faux doivent payer au propriétaire toute la valeur du champ''; car on suppose le cas où le réclamant aura dit ''que fais-tu dans mon champ? Je l’ai en vertu des 3 années de prescription'' si alors il ne peut pas confirmer son assertion de possession par témoins, l’usurpateur devra rendre, outre le terrain, les produits qu’il en a tirés pendant les 3 années. Lors donc qu’après avoir produit des témoins confirmatifs de son droit ils ont été convaincu de faux, ceux-ci qui ont voulu contribuer à déposséder le véritable propriétaire, et, de plus, à ne pas lui faire restituer les fruits consommés pendant 3 ans, seront condamnés à payer le tout (ces 2 points).

Pnei Moshe non traduit

גמ' אמר לו מה אתה עושה בתוך שלי וכו'. לפרש משלמין לו את הכל קאי דמאי את הכל דקתני והלכך מפרש הש''ס דכשזה טוענו בתחלה מה אתה עושה בתוך שלי ואם לא בירר חזקתו בעדים צריך להחזיר לו את הקרקע וגם דמי הפירות שאכל בשנים האלו והלך זה והביא לו עדים וכשהוזמו עדיו אח''כ ה''ז צריך להחזיר לו את השדה ואוכל פירות כלומר דמי אוכל הפירות של ג' שנים ונמצא שאלו זוממין רצו להפסידו לזה את הכל והיינו משלמין לו את הכל דמי הקרקע ודמי הפירות:

אָמַר רִבִּי זֵירָא. הָדָא אָֽמְרָה. עֵד זוֹמֵם אֵין נִפְסַל בְּבֵית דִּין.

Traduction

Il en résulte, dit R. Zeira (72)''Ci-dessus, (Baba Qama 7, 3); Cf. (Makot 1, 8).'', que le faux témoin ne devient pas seulement impropre à partir du moment de la conviction de faux en justice, mais par son dire même (rétroactivement).

Pnei Moshe non traduit

והתני המוכר לחבירו וכו'. מה שנמצא בספרי הדפוס כתוב כאן טעות הוא ולא שייכא הכא אלא לעיל בסוף הלכה אחר תיבת ה''ז חזקה וכדפרישית לעיל:

הדא אמרה עד זומם וכו'. מילתיה דר''ז אמתני' דפ' מרובה הל' ג' נשנית ואגב דמייתי ליה הש''ס התם תוספתא דהכא הנשנית בדין דמתני' ושייכא לדר' זירא כדנשנית שם מייתי לדר' זירא הכא דרך רמז וקצרה וסמיך אדלעיל וע''ש כי הסוגיא קצרה וארוכה היא ומבואר היטב בס''ד:

וְהָתַנֵּי. הָמּוֹכֵר לַחֲבֵירוֹ וְנִתְעַצֵּל לוֹקֵחַ וְלֹא הֶחֱזִיק בָּהּ וְיָרַד הַמּוֹכֵר וְהֶחֱזִיק בָּהּ. 11a בִּיטְּלָה הַחֲזָקָה אֶת הַמֶּכֶר וְאֶת הַמַּתָּנָה.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

והתני. בניחותא דלא קנה הלוקח עד שיחזיק בה:

וירד המוכר והחזיק בה. כלומר שחזר בו המוכר והקדים את עצמו לתקן איזה דבר בהשדה וכיוצא בה מה שהיה צריך להלוקח לעשות כדי שיקנה בזה:

ביטלה חזקה. כלומר אע''פ שלא אמר המוכר בפירוש שחוזר בו מ''מ מכח חזקה זו שהיה לו ללוקח לעשות ונתעצל וקדמו המוכר בטלה המכר והמתנה וכדתנינן במתני' דצריך שיחזיק בה הלוקח או המקבל המתנה.

Baba Batra

Daf 11b

משנה: הַמַּרְזֵב אֵין לוֹ חֲזָקָה וְיֵשׁ לִמְקוֹמוֹ חֲזָקָה. הַמַּזֲחֵילָה יֵשׁ לָהּ חֲזָקָה. סוּלָּם הַמִּצְרִי אֵין לוֹ חֲזָקָה וְלַצּוֹרִי יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. חַלּוֹן הַמִּצְרִית אֵין לָהּ חֲזָקָה 11b וְלַצּוֹרִית יֵשׁ לָהּ חֲזָקָה. אֵי זוֹ הִוּא חַלּוֹן הַמִּצְרִית כָּל שֶׁאֵין רֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם יָכוֹל לִיכָּנֵס בְּתוֹכָהּ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם יֵשׁ לָהּ מַלְבֵּן אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם יָכוֹל לִיכָּנֵס לְתוֹכָהּ הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה.

Traduction

On ne peut pas invoquer le droit de possession (même après 3 ans d’usage) d’une rigole d’eau aboutissant dans l’immeuble d’un voisin; mais ce droit de possession est applicable à la place que le tuyau occupe. Il y a droit de possession pour une gouttière située dans les mêmes conditions. Il n’y en a pas pour une échelle égyptienne (courte), mais il subsiste pour l’échelle tyrienne (longue). Il n’y en a pas pour la fenêtre égyptienne (74)Cf. G. Hoffmann, dans la Zeitschrift fur alttest. Wissenschaft, 1882, p. 55., mais il subsiste pour la fenêtre tyrienne; on nomme fenêtre égyptienne l’espace si étroit que la tête d’un homme ne peut pas passer au travers. R. Juda dit: si elle est entourée d’un carreau de bois, même en étant trop étroite pour laisser passer une tête d’homme, on lui applique le droit de possession.

Pnei Moshe non traduit

מתני' המרזב. צנור קטן שנותנין אותו בסוף צנור הגדול ההולך על פני כל הגג ורגילין לתלותו פעם כאן ופעם כאן לכל ראש שירצו להרחיק קילוח המים מן הכותל ולשון מרזב טיפה של מים זב דרך שם מר מלשון כמר מדלי:

אין לו חזקה. שאם בא בעל החצר להפכו שהיה מונח לרוח דרומי ובא לתת אותו לרוח צפוני אין בעל המרזב יכול לעכב עליו דלאו מידי אפסדיה ואין לו חזקה שיהיה תמיד ברוח זו:

ויש למקומו חזקה. אם בא בעל החצר לעקרו משם לגמרי שלא ישפכו מי הגג לתוך חצירו אינו יכול דלענין זה יש לו חזקה וכבר החזיק זה שיהו מי גגו שופכים דרך אותו מרזב לחצירו:

המזחילה. צינור גדול המחזיק כל אורך הגג והוי מילתא דקביעותא והלכך יש לו חזקה דלא עביד אינש דשתיק בדבר כזה ומדשתק ולא קפיד הדין עם בעל המזחילה המחזיק ואין בעל החצר יכול לזוז אותו ממקומו:

סולם המצרי. קטן הוא ואינו קבוע ולא מקפיד עליו אם נותן אותו לתוך חצר חבירו כדי לעלות בו לגגו או לשובכו והלכך אין לו חזקה:

ולצורי. הוא סולם גדול ומקפידין עליו והלכך יש לו חזקה:

חלון המצרית. חלון קטן שאין ראשו של אדם נכנס בו אין לו חזקה ואם רצה בעל החצר לבנות כנגד החלון ולסתמו אין בעל החלון יכול לומר לו כבר החזקתי בו ואינך יכול לסתום משום דאמר ליה לא נתפייסתי אלא לפי שלא היה לי היזק בו אבל שתחזיק עלי עד שארחיק הבנין לא הנחתי ואפילו הכי אמרינן בזה אם היה רוצה בעל החצר לעכב עליו בתחלה כשפתחו מצי מעכב עליה משום היזק ראי' ואפי' היתה גבוה יותר מד' אמות דמצי אמר ליה שמא תשים ספסל סמוך לחלון ותביט בו:

ולצורית. חלון שראשו של אדם נכנס בו אפילו הוא למעלה מד' אמות יש לה חזקה. וכן אם היה החלון עשוי לאורה ואפילו הוא קטן מאד והוא למעלה מד' אמות. או חלון שהוא למטה מד' אמות. בכל אלו אם הניחו בתחילה לפתוח יש לו חזקה ושוב אין יכול זה לבנות כנגדו ולסתמו דיש חזקה לנזקין חוץ מעשן ואבק ובית הכסא ונידנוד הקרקע שאלו ארבעה אין להם חזקה ואפילו החזיק בהם כמה שנים אבל היזק ראיה בעשיית מעשה כגון פותח חלונות לחצר חבירו יש לו חזקה. וחזקה לנזקים שאמרנו לא בעינן ג' שנים אלא מכי קא נזקא בכדי שיוכל לומר לניזק כבר ידעת בנזק ולא מחית הויא חזקה:

מלבן. בנין מבחוץ כעין משקוף מלמעלה ואסקופא מלמטה ואין הלכה כרבי יהודה:

הלכה: הַמַּרְזֵב אֵין לוֹ חֲזָקָה כול'. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. לְהַאֲרִיךְ וּלְהַרְחִיב בּוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לְכָל אוֹתָהּ הָרוּחַ. וְהָתַנִּינָן. הַמַּזֲחֵילָה יֵשׁ לָהּ רְשׁוּת ד̇ אַמּוֹת. אִית לָךְ מֵימַר. כָּל אוֹתוֹ הָרוּחַ. וְדִכְוָותָהּ הַמַּרְזֵב אֵין לוֹ חֲזָקָה לְכָל אוֹתָהּ הָרוּחַ. וְתַנֵּי כֵן. מְקוֹם הַמַּרְזֵב בֶּחָצֵר יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. מְקוֹם קִילּוּחוֹ בֶּחָצֵר אֵין לוֹ חֲזָקָה.

Traduction

Resh Lakish dit: la possession d’une rigole d’eau ne suffit pas pour avoir la faculté de l’allonger ou de l’élargir (sans la permission du voisin); selon R. Yohanan, le droit de possession de s’étend pas au côté entier (en ce sens que le possesseur de l’immeuble voisin a la faculté de faire dévier l’écoulement sans l’arrêter complètement). En effet, on a enseigné (à l’appui de ce dernier): la présence d’une rigole comporte un droit de possession sur 4 coudées. Or on entend par là que sur le côté entier (dans cette direction), le voisin ne peut pas s’y opposer: de même pour la rigole, la privation de possession s’applique à tout ce côté. On a enseigné aussi de même (77)Tossefta, ch. 2.: l’emplacement occupé dans la cour par la rigole est acquise à celle-ci; mais le lieu de son écoulement dans la cour ne lui est pas acquis (le propriétaire aura la faculté de le détourner).

Pnei Moshe non traduit

גמ' להאריך ולהרחיב בו. הא דקתני המרזב אין לו חזקה לענין זה הוא שאם רצה בעל החצר למחות ביד בעל המרזב שלא להאריך ולהרחיב אותו שלא יתפוס באויר חצירו הרבה הרשות בידו לעכב עליו בזה דאין לו חזקה לכך אבל יש למקומו חזקה שאם בא בעל החצר לעקרו לגמרי אינו יכול:

לכל אותו הרוח. ה''ק לכל אותו הרוח אין לו חזקה שאם בא בעל החצר לשנותו מרוח זו לרוח אחרת הרשות בידו אבל אם בא לעקרו לגמרי אינו יכול:

והתנינן. בניחותא וסייעתא לר' יוחנן היא דמתני' דייקא כוותיה דקתני המזחילה יש לה רשות ארבעה אמות כלומר יש לה חזקה והא דנקט ד' אמות לפי שכך הוא הדין למזחילה שיש לה רשות עד ארבע אמות בענין שזה צריך להרחיק בנין הכותל שלו ממנה מפני זקיפת הסולם כדתנינן בפ' לא יחפור מרחיקין את הכותל ממזחילה ארבע אמות כדי שיזקוף את הסולם והלכך נקט בהאי לישנא:

אית לך מימר כל אותו הרוח. כלומר מאי אית לך למימר במזחילה יש לה חזקה דלענין מאי הוא ודאי ליכא לפרש אלא כל אותו הרוח שאם החזיק זה במזחילה שלו בכל אותו הרוח שעשאה אין בעל החצר יכול לשנות מרוח זו לרוח אחרת:

ודכוותא המרזב וכו'. כלומר דמהא סייעתא לפירושא דר' יוחנן במרזב דבמאי דקתני בסיפא דמזחילה יש לה חזקה בהא גופה הוא דקתני במרזב אין לו חזקה דבמרזב ליכא פסידא לבעליו אם נותן אותו בראש מזחילה זו או בראשה האחרת ובמזחילה ודאי מקפיד הוא לשנותה כולה לרוח אחרת והלכך מחלקי' בין מרזב למזחילה בזה:

ותני. בתוספתא פ''ב בהדיא כן. ושם ט''ס הוא והגי' בכאן היא עיקרית:

המרזב בחצר יש לו חזקה. אם רוצה לעקרו לגמרי אינו יכול דיש למקומו חזקה בחצר אבל מקום קילוחו אין לו חזקה ויכול לשנותו מרוח זו לאחרת:

דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרֵי. עָד שְׁלֹשָׁה עֲוָוקִין בְּכִסֵּא. אָמַר רִבִּי לָא בְשֵׁם דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי. לְעִנְייָן טוּמְאָה אִיתְאֲמָרַת. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי. לְעִנְייָן חֲזָקוֹת אִיתְאֲמָרַת. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי. לְעִינְייָן שַׁבָּת אִיתְאֲמָרַת.

Traduction

A l’école de R. Yanaï on a dit (78)J., (Shabat 3, 6). (au sujet de l’échelle): jusqu’à 3 marches, on ne le considère que comme escabeau; au delà, c’est une échelle. Sous quel rapport a-t-on établi cette distinction? Selon R. Ila, on l’a fixé ainsi au nom de R. Yanaï par rapport à l’impureté (laquelle ne se propagera que sans escabeau); selon R. Hiskia, l’école de R. Yanaï s’est préoccupée de la question du droit de possession (79)Jusqu'à 3 échelons, c'est un siège.; enfin, selon R. Yossé, il s’agit du repos shabatique.

Pnei Moshe non traduit

דבי רבי ינאי אמרי. לפרושי לסולם מצרי קאי. ועיקרא דהאי מילתא בסוף פ' כירה היא והכי גרסינן התם דבי ר' ינאי אמרין עד שלשה ככסא מיכן והילך כסולם. עד שלשה חווקים דין כסא יש לו מכאן ואילך דינו כסולם ופליגי בה אמוראי לענין מאי איתאמרת בדבי ר' ינאי:

לענין טומאה איתאמרת. דאם אין לו ד' עווקין אינו אלא ככסא למנין טומאה ופירושו בענין כסא החווקין כחפוין וכעין דתנן בפכ''ו דכלים כסא שניטלו שנים מחפיו זה בצד זה ר' עקיבא מטמא וחכמים מטהרין מפני שבטל העיקר בטלה הטפלה שעיקר הכסא לישיבה הוא ואף על פי שנשתייר בו בית קיבול טהור הוא והיינו דקאמר לענין טומאה דעד שלשה חיפוין לישיבה עומדת ודין כסא יש לו לענין טומאה מכאן ואילך אינו עומד לישיבה אלא דינו כסולם וכל זמן שראוי לתשמישו מקבל טומאה הוא כדין הסולם:

לענין חזקות איתאמרת. לענין דינא דמתני' דעד ג' שליבות סולם מצרי הוא ואין לו דין סולם שאינו אלא לישיבה כמו הכסא:

לענין שבת איתאמרת. לענין מיעוט הכותל שבין שתי חצירות כדאמרינן בפ' חלון דף ע''ז ע''ב סולם המצרי ממעט סולם הצורי אינו ממעט משום דכובדו קובעו וה''נ קאמר דעד שלשה דינו ככסא וחזי לטלטלו ככסא ואינו ממעט בגובה הכותל וכן היא פלוגתא דאמוראי בהאי תלמודא בענין דין מיעוט בסולם צורי בריש פ' חלון:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source