Vayedaber

Yevamoth

Daf 70a

הלכה: בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים אֵין מְמֵאֲנִין כול'. תַּמָּן תַּנִּינָן. רִבִּי יוּדָה בַּר אַבָּא הֵעִיד חֲמִשָּׁה דְבָרִים. שֶׁמְּמֵאֲנִין אֶת הַקְּטַנּוֹת. וְעַל עֵדוּת חוֹלְקִין. עַל עִיקַּר עֵדוּת חוֹלְקִין. כָּךְ הָֽיְתָה עִיקַּר עֵדוּתָן. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים. אֵין מְמֵאֲנִין אֶלָּא אֲרוּסוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. אֲרוּסוֹת וּנְשׂוּאוֹת. וְקַשְׁיָא עַל דְּבֵית הִלֵּל. נִישּׂוּאֶיהָ הִתִּירָהּ וְזַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּבְהֵפֵר נְדָרֶיהָ כְּאִשְׁתּוֹ לְכָל דָּבָר. וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. 70a מִשֵּׁלָּךְ נָֽתְנוּ לָךְ. בְּדִין הָיָה שֶׁלֹּא הָיוּ נִישּׂוּאֶיהָ נִישּׂוּאִין. וְהֵן אָֽמְרוּ שֶּׁיְּהוּ נִישּׂוּאֶיהָ נִישּׂוּאִין. וְהֵן אָֽמְרוּ שֶׁתְּמֵאֵן בּוֹ וְתֵצֵא.

Traduction

On a enseigné ailleurs (486)(Eduyot 6, 1).: R. Juda b. Aba atteste cinq décisions légales, entre autres que l'on apprend aux filles mineures en quel cas elles peuvent (ou doivent) refuser l'époux donné par le père. Or, y a-t-il discussion (comme ici entre Shammaï et Hillel) en cas d'attestation? La discussion porte sur l'objet spécial de l'attestation apportée par R. Juda (487)Il autorise le refus, sans préciser les cas que Schammaï et Hillel viennent spécifier., et la voici: d'après l'école de Shammaï, il a été attesté que '' la mineure peut refuser seulement si elle a été fiancée; d'après celle de Hillel, ce refus est permis, soit aux filles fiancées, soit à celles qui ont été mariées contre leur gré. '' On peut objecter par conséquent à Hillel que, si le mariage est valable à l'égard d'une mineure, et qu'elle est considérée comme épouse sous tous les rapports, de façon que le mari bénéficie de ce qu'elle trouve au dehors, ou du produit de son travail manuel, et qu'il peut annuler le vœu d'interdit prononcé par elle, pourquoi est-il dit ici qu'elle peut refuser ce mari et annuler l'union? C'est comme si tu donnais du tien, fut-il répondu; c'est-à-dire en droit strict, un tel mariage ne serait pas valable; ce sont les sages qui l'ont déclaré valable, et ont par contre autorisé la mineure à refuser le mari imposé et à le quitter.

Pnei Moshe non traduit

גמ' תמן תנינן. ריש פרק ו' דעדיות:

שממאנין את הקטנות. מלמדין אותן למאן היכא דצריכין למיאון כגון ההיא דתנן לקמן שני אחין נשואין שתי אחיות יתומות אחת גדולה וא' קטנה ומת בעלה של גדולה כו' כדמפרשינן התם:

ועל עדות חולקין. בתמיה אם מקובלין היו שממאנין היו יודעין אימתי ממאנין מן האירוסין או מן הנישואין והיאך חולקין בית שמאי ובית הלל בזה:

על עיקר עדות חולקין. כלומר דרבי יודה בן בבא לא העיד אלא שמלמדין למאן סתם ובהא נחלקו בית שמאי ובית הלל דבית שמאי אומרים דכך היתה עיקר עדותו דאין ממאנין אלא ארוסות וב''ה אומרים אף הנשואות:

וקשיא על דב''ה נשואי' התירו. לקטנה וכאשתו לכל דבר היא:

וזכאי במציאתה כו' ואת אמר הכין. בתמיה שתמאן בו ותעקור נשואיה:

ומשני משלך נתנו לך. כלומר דנשואין מדבריהם וכן מיאונה דבדין היה שלא היו נשואים כלומר דמן התורה אין נשואין לקטנה אלא על ידי אביה והן אמרו דנשואין הן על יד אמה ואחיה והן נמי אמרו דיוצאה במיאון:

מַה טַעֲמוֹן דְּבֵית שַׁמַּי. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן נִמְצֵאתָה עוֹשֶׂה כָּל הַבְּעִילוֹת שֶׁבָּעַל בְּעִילַת זְנוּת. אָמַר רִבִּי אָבִין. אַתְיָא דְבֵית שַׁמַּי כְּרִבִי לָֽעְזָר. דְּתַנֵּי. רִבִּי לָֽעְזָר אָמַר. אַף הַפָּנוּי הַבָּא עַל הַפְּנוּיָה שֶׁלֹּא לְשׁוּם אִישּׁוּת הֲרֵי זוֹ בְעִילַת זְנוּת. הָדָא אָֽמְרָה. עָֽבְרָה וּמֵיאֲנָה מִן הַנִּישּׂוּאִין עַל דְּבֵית שַׁמַּאי אֵין מֵיאוּנֶיהָ מֵיאוּנִין. נִכְנְסָה לַחוּפָּה וְלֹא נִבְעֲלָה. מַה אַתְּ עֲבַד לָהּ. כַּאֲרוּסָה כִנְשׂוּאָה. אֲרוּסָה שֶׁבִּיהוּדָה שֶׁלִבּוֹ גַס בָּהּ. מַה אַתְּ עֲבַד לָהּ. כַּאֲרוּסָה כִנְשׂוּאָה.

Traduction

Pourquoi l'école des Shammaïtes n'accorde-t-elle pas de droit à celle qui a été mariée? Selon eux, si cette rupture est autorisée, toutes les cohabitations qui ont eu lieu auparavant équivaudraient à de la débauche par rétroaction (hypothèse inadmissible). R. Abin dit: l'avis de Shammaï est conforme à celui de R. Eleazar, qui a dit (488)Ci-dessus, (6, 5.): même un célibataire qui cohabite avec une femme célibataire, en dehors du but conjugal, commet un acte de débauche (il en sera de même, selon Shammaï, en cas de possibilité de rupture du mariage d'une mineure). Cette argumentation prouve que si, malgré l'interdit, la fille mineure mariée a refusé le mari imposé, l'école de Shammaï n'autorise pas ce refus. Si la femme a passé sous le dais nuptial, sans avoir encore cohabité, comment Shammaï la considère-t-il? Est-elle comme une fiancée (qui a la faculté du refus), ou comme une femme mariée (qui n'a plus ce droit)? De même, la fiancée en Judée, qui laissée seule avec son futur a pu se laisser aller à accomplir l'acte conjugal, a-t-elle les prérogatives du refus comme une fiancée ordinaire, selon Shammaï, ou est-elle considérée comme mariée (eu égard à la cohabitation)?

Pnei Moshe non traduit

מ''ט דב''ש. דאין מיאון בנשואה:

אם אומר את כן. דאפילו מן הנשואין ממאנת נמצא כל בעילותיו בעילת זנות ואין אדם עושה בעילתו בעילת זנות וממנעי ולא נסבי לה ומעקרא תקנתא דרבנן וכן אמר בבבלי ריש פירקין לפי שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות. א''נ דמפרשינן הכא שאין לנו לעשות בעילתו בעילת זנות וכדלקמן וחדא טעמא הוא:

כרבי לעזר דתני רבי אלעזר כו'. לעיל בפרק הבא על יבמתו דכל ביאה שהיא שלא לשם אישות מיקריא בעילת זנות וכן נמי לבית שמאי:

הדא אמרה כו'. זאת אומרת מדאמרינן טעמייהו דב''ש משום הכי הוא ש''מ דאפילו בדיעבד אין מיאונה מיאון מן הנשואין לב''ש דאין לנו לעשות בעילותיו בעילת זנות ולקמן פליגי בה אמוראי בדיעבד לב''ש:

מה את עבד לה. לב''ש היך הדין נכנסה לחופה ולא נבעלה דלא שייכא טעמייהו אם כארוסה היא וממאנת או כנשואה וכן איפכא בארוסה שביהודה דלבו גס בה ובא עליה קודם החופה אם ממאנת הואיל וארוסה היא או כנשואה עבדינן לה הואיל וחיישינן שמא נבעלה ולא איפשיטא. ובבבלי קאמר דנכנסה לחופה כו' לא פלוג רבנן ואפשר דבארוסה שביהודה נמי לא פלוג רבנן ואפילו לקולא דכל ארוסה ממאנת:

נִרְאֵית שֶּׁלֹּא לְמֵאֵן אֲפִילוּ כֵן חוֹזֶרֶת וּמְמָאֵנֶת. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. קְטַנָּה שֶׁהַשִּׂיאָה אָבִיהָ וְנִתְגָּֽרְשָׁה וְהָֽלְכָה הִיא וְהִשִּׂיאָה אֶת עַצְמָהּ אֲפִילוּ כֵן חוֹזֶרֶת וּמְמֵאֶנֶת.

Traduction

⁠— Si elle semble ne pas vouloir opposer un refus (par suite du second mariage contracté en sa minorité), lui sera-t-il permis pourtant (selon Hillel) d'avoir recours au refus à l'égard de ce second mariage? On peut résoudre cette dernière question, de ce qu'il est dit (dans une barayeta): si une fille mineure que son père a mariée est répudiée, et qu'elle va ensuite se marier elle-même à un autre, il lui est permis après réflexion, de renoncer à ce second mariage (le refus est formellement permis en ce cas).

Pnei Moshe non traduit

נראית שלא למאן. בעיא אחריתא היא אם בנשואים הראשונים נראית שלא למאן כגון שהשיאה אביה ואם נתגרשה והשיאה את עצמה אם אעפ''כ אמרינן דחוזרת וממאנת לבית הלל:

נישמעיני' כו'. ת''ש דתני בברייתא בהדיא דחוזרת וממאנת:

מַה טַעֲמוֹן דְּבֵית שַׁמַּי. בַעֲלָהּ שֶׁנִּשֵּׁאת לוֹ לִרְצוֹנָהּ מְמֵאֶנֶת. יְבָמָהּ שֶׁנָּפְלָה לוֹ עַל כָּרְחָהּ אֵינָהּ מְמֵאֶנֶת. מַה טַעֲמוֹן דְּבֵית הִלֵּל. אִם בְּעִקָּר הִיא מְמֵאֶנֶת לֹא כָּל שֶׁכֵּן בְּיָבָם. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מְמֵאֵנֶת הִיא בְּיָבָם לַעֲקוֹר זִיקַת הַמֵּת לְהַתִּיר עָרָה לְאָבִיהָ וְכַלָּה לְחָמִיהָ. רַב וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. אֵינָהּ מְמֵאֶנֶת בְּיָבָם לַעֲקוֹר זִיקַת הַמֵּת לְהַתִּיר צָרָה לְאָבִיהָ וְכַלָּה לְחָמִיהָ. רַב וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כְּבֵית שַׁמַּאי. דְּבֵית שַׁמַּאי אוֹמְרִים. בְּבַעַל. מַה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּאוֹמֶרֶת. אֵי אֶיפְשִׁי לֹא בְנִישּׂוּאֵיךְ וְלֹא בְנִישּׂוּאֵי אָחִיךְ. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהִיא עוֹקֶרֶת. וְאִם בְּאוֹמֶרֶת. אֶפְשִׁי בְנִישּׂוּאֵיךְ אֲבָל לא בְנִישּׂוּאֵי אָחִיךְ. רַב וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. בְּאוֹמֶרֶת. אֶפְשִׁי בְנִישּׂוּאֵיךְ אֲבָל לֹא בְּנִישּׂוּאֵי אָחִיךְ רוֹצָה אֲנִי. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. וְכוּלָּן אִם מֵתוּ אוֹ מֵאֵנוּ אוֹ נִתְגָּֽרְשׁוּ אוֹ שֶׁנִּמְצְאוּ אַילוֹנִית צָרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת. נִתְגָּֽרְשׁוּ לֹא הִימֶינּוּ. וְדִכְוָותָהּ מֵאֵנוּ הִימֶּינּוּ. תַּנֵּי רִבִּי חִזְקִיָּה כֵן. אִם מֵאֵנוּ בְחַיֵי הַבַּעַל צָרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת. לְאַחַר מִיתַת הַבַּעַל צָרוֹתֵיהֶן חוֹלְצֹת וְלֹא מִתְייַבְּמֹת.

Traduction

Pourquoi, selon Shammaï, n'est-il pas permis à la mineure de rejeter le beau-frère comme mari? C'est que, dit-il, il lui est loisible de repousser un mari qu'elle épouserait de plein gré, mais elle n'a pas cette faculté vis-à-vis de son beau-frère, qui lui incombe par lévirat, malgré elle. Pourquoi l'école de Hillel professe-t-elle l'avis contraire? C'est que, selon eux, s'il est permis à cette mineure de s'opposer à tout mariage en principe, elle aura à plus forte raison ce droit vis-à-vis d'un beau-frère (qui lui incombe par dérivation d'un autre mari décédé) - (489)Suit une page déjà traduite ci-dessus, 1, 2, commencement..

Pnei Moshe non traduit

מה טעמון דב''ש. דאינה ממאנת ביבם:

יבמה שנפלה לו ע''כ. מקידושי ראשון ואינה ממאנת לעקור זיקתה ממנו:

אם בעיקר. בבעל היא ממאנת לכ''ש ביבם דבא מכח הבעל:

ר' יוחנן אמר ממאנת היא ביבם כו'. כל הסוגיא זו עד ובנה על כתיפה גרסינן לה לעיל פ''ק הלכה ב' ושם פירשתי עם הגי' נכונה שבררתי בס''ד וכל הסוגיא ממתני' פליגא על ר''י שייכא להתם ואגב מייתי לה הכא:

Yevamoth

Daf 70b

אָמַר רִבִּי יוּדָן אָבוֹי דְּרִבִּי מַתַּנְייָה. תִּיפְתָּר שֶׁמֵּתוּ וְלֹא מֵאֵנוּ. דְּמַתְנִיתָא אָֽמְרָה כָּל הַיְּכוֹלָה לְמָאֵן וְלֹא מֵאֵנוּ וּמֵתָה צָרָתָהּ חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְייַבֶּמֶת. אָמַר רִבִּי אַבּוּדִימִי. 70b אֲפִילוּ תֵימַר בְּקַייֶמֶת. תִּיפְתָּר שֶׁאֵין שָׁם יָבָם אַחֵר אֶלָּא אָבִיהָ.

Traduction

vide

רִבִּי יוֹנָה אוֹמֵר. מִן הָאֵירוּסִין. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. אֲפִילוּ מִן הַנִּישּׂוּאִין. בְּמַחֲזֵירָה תִנְיָנָא חָזַר בּוֹ רִבִּי יוֹסֵה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי פִּנְחָס. לֹא כֵן אִלְּפָן רִבִּי. אֲפִילוּ מִן הַנִּישּׂוּאִין. אָמַר לֵיהּ. וְהָא קְבִיעָה גַּבָּךְ בְּמַסְמֵירָא.

Traduction

vide

אָמַר רִבִּי זְעִירָה קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. יֵאוּת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה עַד לֹא יַחֲזוֹר. מַה אִילּוּ בִתּוֹ מִן הַנִּישּׂוּאִין בְּלֹא אַיילוֹנִית צָרָתָהּ אֲסוּרָה. מִפְּנֵי שֶׁנִּיתּוֹסַף לָאַיילוֹנִית צָרוֹתֵיהֶן מוּתָּרֹת. אָמַר לֵיהּ. אַיילוֹנִית כְּמִי שֶׁאֵינָהּ בָּעוֹלָם. אִילּוּ שְׁתֵּי יְבָמוֹת אַחַת אַיילוֹנִית וְאַחַת שֶׁאֵינָהּ אַיילוֹנִית וּבָא הַיָּבָם וְחָלַץ לָהּ וּבָא עָלֶיהָ. שֶׁמָּא פָטַר בַּחֲבֵרָתָהּ כְּלוּם. הֲוָה אַיילוֹנִית כְּמִי שֶׁאֵינָהּ בָּעוֹלָם.

Traduction

vide

בִּתּוֹ מְמֵאֶנֶת. וְלֹא נִישׂוּאֵי תוֹרָה הֵן. אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה. רִבִּי הוּנָא בְשֵּׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. תִּיפְתָּר בִּקְטַנָּה שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ וְנִתְגָּרְשָׁהּ. שֶׁהִיא כִיתוֹמָה בְחַיֵי אֶבִיהָ.

Traduction

vide

רִבִּי אָחָא רִבִּי חִנְּנָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין קְטַנָּה יוֹלֶדֶת. דִּלֹא כֵן תַּמְתִּין עַד שֶׁתַּגְדִיל וּתְמֵאֵן בְּבַעֲלָהּ וְתַתִּיר צָרָתָהּ לְחַתְנָהּ. כַּלָּתוֹ שֶׁל רִבִּי יִשְׁמָעֵאל מֵיאֵינָה וּבְנָהּ עַל כְּתֵיפָהּ.

Traduction

vide

רַב הַמְנוּנָא בְשֵׁם אַסִּי. בִּיבָמָה שֶׁנָּֽפְלָה לִפְנֵי שְׁנֵי יַבְּמִין הִיא מַתְנִיתָא. וְעָשָׂה בָהּ אֶחָד מֵהֶן מַאֲמָר תְּמֵאֵן בְּמַאֲמָרוֹ וְתִינָּשֵׂא לַשּׁוּק. וּתְמֵאֵן בְּמַאֲמָרוֹ וְתִינָּשֵׂא לְאָחִיו. תִּיפְתָּר בְּאוֹמֶרֶת. אֵי אֶיפְשִׁי בָךְ. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹסִינָא בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָא. בִּיבָמָה שֶׁנָּֽפְלָה לִפְנֵי חֲמִשָּׁה יַבְּמִין הִיא מַתְנִיתָא. עָשָׂה בָהּ אֶחָד מֵהֶן מַאֲמָר תְּמֵאֵן לְמַאֲמָרוֹ וְתִינָּשֵׂא לְאָחִיו. וּתְמֵאֵן בְּמַאֲמָרוֹ וְתִינָּשֵׂא לַשּׁוּק. תִּיפְתָּר בְּשֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ וְהֵן נִישּׂוּאֵי תוֹרָה.

Traduction

R. Hamona dit au nom d'Assi: lorsque la Mishna autorise une mineure à refuser un beau-frère, il s'agit du cas où elle incombe par lévirat à deux beaux-frères, dont l'un s'est engagé de vive voix à l'épouser; car, après avoir refusé celui qui s'était engagé, elle devient libre et peut épouser un étranger. -Mais pourquoi après avoir refusé celui qui s'était engagé à l'épouser, n'a-t-elle pas la faculté d'épouser le frère? On peut répondre qu'il s'agit du cas où elle a dit vaguement: '' Je ne veux pas de toi '' (sans que l'on sache de quel frère il s'agit). R. Hila, au contraire, dit au nom de R. Simon b. Yossina ou au nom de R. Oshia: la Mishna qui autorise ce refus parle d'une belle-sœur veuve, qui incombe par lévirat à deux beaux-frères, dont l'un s'est engagé envers elle de vive voix; aussi, après avoir refusé celui qui s'était engagé, elle devient libre, et elle peut épouser l'autre frère. -Mais pourquoi, après avoir refusé celui qui s'était engagé, n'a-t-elle pas le droit. d'épouser n'importe quel étranger? On peut répondre qu'il s'agit du cas où le père a marié sa fille mineure au frère décédé, et, en raison de ce mariage légalement valable, l'obligation du lévirat subsiste.

Pnei Moshe non traduit

ביבמה שנפלה לפני שני יבמין היא מתניתא. הא דקתני ממאנת ביבם מדקאמר הכא ותינשא לשוק על כרחך דס''ל להאי מ''ד דממאנת אפילו לזיקתו וכעולא בבבלי דף ק''ז דנישואי קמא קא עקרה וכדלקמן והא דקאמר בשני יבמין לרבותא קאמר וקמ''ל דאפילו בשני יבמין יש מיאון ולאפוקי מהאי מ''ד דאמר התם דאין מיאון בב' יבמין דאין מיאון לחצי זיקה ולהכי מוקי בעשה בה מאמר דכיון דעשה בה הא' מאמר פסלה על אחיו וכשהיא ממאנת בו תינשא לשוק:

ופריך ותנשא לאחיו. דהא לא מיאנה אלא למאמרו ותהא מותרת לאחיו דמאמר דעביד בה שקלה:

ומשני תיפתר באומרת אי אפשי בך. כלומר דקאמרה סתמא אי אפשי בך וכמ''ד לעיל דלא בנישואיך ולא בנישואי אחיך קאמרה והילכך קא עקרה לזיקת נשואי קמא ואסורה לאחיו ומותרת לשוק. א''נ דכיון דאמרה אי אפשי בך איתסרא ליה והויא כבעלת הגט וכיון דאיתסר לה לחד איתסרא לכולהו אחי וכמ''ד בבבלי שם מיאנה בזה אסורה לזה:

ור' הילא פליג דס''ל דמיאנה בזה מותרת בזה והילכך איפכא קאמרינן:

ביבמה שנפלה לפני שני יבמין היא מתני' גרסינן:

ותמאן כו'. דממאנת למאמרו ועדיין הזיקה קיימת ולפיכך תנשא לאחיו:

ופריך ותמאן למאמרו ותנשא לשוק. דמדקאמר בשני יבמין ע''כ דס''ל דממאנת אף לזיקתו דאל''כ מאי איריא בב' יבמין אפילו ביבם אחד כי מיאנה למאמרו עדיין הזיקה קיימת וצריכה חליצה ממנו ולפיכך אפילו לשוק תהא מותרת:

ומשני תיפתר בשהשיאה אביה. לבעלה שמת ונישואי תורה היו והילכך אינה יכולה לעקור זיקה דקמא ממנה במיאונה ותנשא לאחיו והא דקאמר לאחיו קמ''ל דמיאנה בזה מותרת בזה:

אָֽמְרוּ בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּי. מַעֲשֶׂה בְאִשְׁתּוֹ שֶׁלְּפִישׁוֹן הַגַּמָּל שֶׁמֵּיאֲנוּ לָהּ חֲכָמִים שֶּׁלֹּא בְּפָנֶיהָ. אָֽמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּי. מְשָּׁם רְאָייָה. לְפִי שֶׁמָּדַד בִּכְפִישָׁה לְפִיכָךְ מָדְדוּ לוֹ חֲכָמִים בִּכְפִישָׁה. וְקַשְׁיָא. אִילּוּ הָעוֹשֶׂה דָבָר שֶׁלֹּא כְשׁוּרָה שֶׁמָּא מַתִּירִין עֶרְוָה שֶׁלּוֹ. אָמַר רַב חַסְדָּא. הָדָא אָֽמְרָה. עָֽבְרָה וּמֵיאֵנָה מִן הַנִּישּׂוּאִין עַל דְּבֵית שַׁמַּי מֵיאוּנֶיהָ מֵיאוּנִין.

Traduction

Les disciples de l'école de Hillel dirent à ceux de l'école de Shammaï (qui exigent, pour le refus, la présence du mari), qu'il arriva à la femme de Pishon le chamelier (voyageur de profession) d'être autorisée par les sages à prononcer un refus, sans la présence de l'époux. Cet exemple n'est pas une preuve, répondirent les Shammaïtes; car, de ce que le mari avait pris des mesures trompeuses à l'égard de sa future, les sages ont eu recours à une mesure de coercition (et autorisèrent le refus en l'absence du mari). Mais, fut-il objecté, parce que cet homme a commis un acte blâmable, on libérera une femme mariée, dont l'état légal est prohibé (Question non résolue). Ceci prouve, dit R. Hisda, que si malgré l'interdit la femme mariée a formulé le refus de rester avec son mari, ce refus est valable, même selon l'école de Shammaï.

Pnei Moshe non traduit

אמרו בית הלל לב''ש כו'. ועל דקאמרי ב''ש במתני' דדוקא בפניו הוא דמקשו:

לפי שמדד בכפישה. כמו בכפוי' ולשון אונא' כמודד בשולי המדה ועל שהיה מפסיד נכסי מלוג שלה ולפיכך קנסו חכמים:

וקשיא כו'. וכי בשביל שהוא עשה דבר שלא כהוגן נתיר הערוה שלו דהרי נשואה היתה ולב''ש אין ממאנין נשואות:

וקאמר רב חסדא הדא אמרה. דלב''ש בדיעבד הוי מיאון מן הנשואין ופליג אדלעיל ובבבלי משני שם לב''ש תרי קיטרי עבדי ביה שקנסו בו שני קנסות:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source