Vayedaber

Yevamoth

Daf 62a

משנה: גִּיּוֹרֶת שֶׁנִּתְגַּייְרוּ בָנֶיהָ עִמָּהּ לֹא חוֹלְצִין וְלֹא מְייַבְּמִין אֲפִילוּ הוֹרָתוֹ שֶּׁל רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא בִקְדוּשָּׁה וְלֵידָתוֹ בִקְדוּשָּׁה וְהַשֵּׁינִי הוֹרָתוֹ וְלֵידָתוֹ בִקְדוּשָּׁה וְכֵן שִׁפְחָה שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ בָנֶיהָ עִמָּהּ.

Traduction

Si une femme païenne s'est convertie avec ses fils au Judaïsme (dont l'un est mort sans enfant), les autres fils n'épouseront pas la veuve et ils ne pratiqueront pas la cérémonie du déchaussement, pour permettre à la veuve d'épouser un autre individu (435)Cf. (Ketubot 4, 3). L'institution du Yiboum et de la Haliça, dit M. Rabbinowicz, était plutôt un usage national qu'une institution religieuse. Elle concerne la famille. C'est ainsi que Booz, en épousant Ruth la veuve d'un parent éloigné, a dit ne pas pouvoir l'épouser avant d'avoir l'avis d'un parent plus rapproché du défunt que lui. Voilà pourquoi, selon la Mishna, cette institution n'est applicable qu'aux juifs de naissance.. Il en est ainsi même lorsque le premier des fils a été conçu avant la consécration de la mère (avant sa conversion au Judaïsme), et qu'il est né après cela, tandis que le second a été conçu et est né après cette conversion. Il en est de même d'une femme païenne esclave, qui a été affranchie avec ses fils (pour devenir libres comme juifs).

Pnei Moshe non traduit

מתני' גיורת שנתגיירו בניה עמה. והורתן ולידתן שלא בקדושה:

לא חולצין כו'. דאחוה מן האב בעינן וגרים אין להם שאר מן האב דרחמנא אפקרי' לזרעי' כזרע בהמה שנאמר וזרמת סוסים זרמתם:

אפי' הורתו של ראשון כו' כדמפרש בבבלי דאפילו השני הורתו ולידתו בקדושה והוי אמינא דכשתי אמהות דמי ותיהוי עליה כנכרית בעלמ' ואי בעי לייבומי מייבם קמ''ל דאפ''ה אסור' וקיימא עליה באיסור אשת אח:

רִבִּי אַבָּהוּ רִבִּי לָֽעְזָר בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. שְׁנֵי לָאוִין וְכָרֶת אֶחָד לָאוִין חוֹלְקִין כְּרִיתוּת. מַאי טַעֲמָא עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ וּבְמַתְכּוּנְתָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ כָּמוֹהוּ. וּכְתִיב אִישׁ אֲשֶׁר יִרְקַח כָּמוֹהוּ. הֲרֵי כָאן שְׁנֵי לָאוִין וְכָרֶת אֶחָד. לָאוִין חוֹלְקִין כְּרִיתוּת. 62a וּכְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר. לְמֵידִין מִקַּל וָחוֹמֶר וְאֵין עוֹנְשִּׁין מִקַּל וָחוֹמֶר. מְנָן לֵיהּ. וְאַתְייָה כְהַהִיא דְתַנֵּי חִזְקִיָה. וּבַת כֹּהֵן כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת. מַה תַלְמוּד לוֹמַר אִישׁ. לְהָבִיא אֶת הַבָּא עַל בַּת בִּתּוֹ מִן הָאוֹנְסִין שֶׁתְּהֵא בִשְׂרֵיפָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אֲפִילוּ לְאַזְהָרָה אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ.

Traduction

R. Abahou ou R. Eléazar dit au nom de R. Oshia (432)B., Kritot 3a; Makot 14b; J., (Shabat 7, 1): bien qu'en regard de deux défenses négatives, la Bible énonce un seul châtiment de retranchement, celui-ci est divisé en deux par les dites défenses (en cas d'infraction, il y a double culpabilité), en raison de ce qu'il est écrit (Ex 30, 32): Elle (l'huile) ne devra pas couler sur le corps d'un homme (ordinaire), et vous n'en composerez pas une pareille, dans les mêmes proportions; puis il est écrit (ibid. 33): celui qui en imitera la composition etc. sera retranché de son peuple. Or, comme le texte exprime d'abord deux défenses négatives, puis la pénalité du retranchement, on en déduit que celle-ci est deux fois applicable, aussi bien qu'il y a deux défenses. Conformément à l'avis de R. Ismaël, qui dit (plus haut) de déduire l'interdit concernant la fille issue d'un viol, par raisonnement a fortiori, de l'interdit concernant la petite-fille semblable, sans que cette déduction se réfère au châtiment, d'où sait-on qu'il y a pénalité pour l'union avec la fille? Il se conforme à la déduction que Hiskia a enseigné de tirer du verset (Lv 21, 9): Si la fille d'un cohen commence à se prostituer à un homme, etc.; l'emploi (superflu) du mot homme a pour but d'indiquer que la cohabitation illicite avec la fille de sa fille, née des suites d'un viol, entraîne aussi la pénalité du feu. R. Yossé b. R. Aboun ajoute: même l'avertissement d'interdit de s'unir à une petite-fille née de cette façon est tiré du verset (ibid. 19, 29), disant: tu ne profaneras pas ta fille etc. (sans admettre une déduction du cas de la petite-fille ordinaire).

Pnei Moshe non traduit

שני לאוין וכרת אחד. כל מקום שאתה מוצא בכתוב כן אע''פ שכרת אחד כתיבה הלאוין חולקין כריתות ואם עשאן שניהם בהעלם א' חייב שתים:

מה טעמא. כלומר היכן מצינו דכתיב במפטם שמן המשחה והסך על בשר אדם וגו' וכתיב איש אשר ירקח כמוהו ונכרתה וגו' הרי כאן כו' וחולקין הלאוין לכריתות לחילוק חטאות. והכי אמרינן בריש כריתות ובבבלי מכות:

וכר' ישמעאל. לעיל קאי דילפינן בתו מק''ו דבת בתו וקאמר לר''י דאמר למדין ואין עונשין מק''ו:

מנן ליה. בתו מנין לו ולית ליה לר' ישמעאל דגלויי מילתא בעלמא הוא:

וקאמר אתייא לר' ישמעאל כההיא כו' ובת כהן. הוה ליה למיכתב ומה ת''ל ובת איש כהן להביא את הבא על בת בתו מן האונסין כו' כלומר בת איש היא ואינה בת אשתו אלא מן האונסין כי תחל לזנות את אביה כנומר מאביה בשרפה:

אפילו לאזהרה את ש''מ. דהא לאזהרה נמי אין למדין מבת בתו דאין מזהירין מן הדין אלא את שמע מינה מהאי קרא דכתיב אל תחלל את בתך ודרשינן זו אזהרה לבתו מאנוסתו אל תחללה בזנות וכדר' אילעאי בבבלי סנהדרין שם:

וּמַה טַעֲמָא דְרִבִּי יוּדָה. לא יִקַּח אִישׁ אֶת אֵשֶׁת אָבִיו. זוֹ אֵשֶׁת אָבִיו. וְלֹא יְגַלֶּה כְּנַף אָבִיו. זוֹ אֲנוּסָתוֹ. מַה מְקַייְמִין רַבָּנִן כְּנַף אָבִיו. תַּמָּן אָֽמְרִין וְלָא יָֽדְעִין מִן מַה שְׁמוּעָה. זוֹ כְנַף הַסְּמוּכָה לְאָבִיו. בְּלֹא כָךְ אֵינוֹ חַייָב עָלֶיהָ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָב. אָמַר רִבִּי הִילָא. לְהַתְרָייָה. שֶׁאִם הִתְרוּ בָהּ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָב לוֹקֶה. מִשּׁוּם כְּנַף אָבִיו לוֹקֶה. מוֹדֶה רִבִּי יְהוּדָה בְמַכּוֹת. מוֹדֶה רִבִּי יְהוּדָה בְקָרְבָּן. מוֹדֶה רִבִּי יְהוּדָה בִּשְׁאָר כָּל הַסְּפֵיקוֹת שֶׁהוּא פָטוּר. מוֹדֶה רִבִּי יְהוּדָה שֶׁאִים קִידְּשָׁהּ שֶׁתָּֽפְסוּ בָהּ קִידּוּשִׁין.

Traduction

Pourquoi R. Juda '' défend-il au fils d'épouser la femme séduite ou violée par son père ''? Parce que le verset disant: un homme ne devra pas épouser la femme de son père (Dt 23, 1) est applicable à la femme légitime, et la suite de ce verset, il ne découvrira pas l'aile de son père, se rapporte à la femme violée par le père. Comment les autres sages (qui ne partagent pas cet avis) expliquent-ils la suite de ce verset? On a répondu là-bas (à Babylone) que l'on ne savait pas d'où pouvait venir cette objection; car, selon eux, on entend par '' l'aile du père '', la femme qui lui est proche par la destination (qu'il devra épouser en vertu du lévirat). -Mais cette femme n'est-elle pas déjà interdite au fils, à titre de femme du père (qui incombe à celui-ci forcément)? -C'est vrai, répond R. Ila; mais il en résulte qu'en cas d'avertissement, il y a double pénalité des coups de lanière, d'abord pour avoir épousé '' la femme de son père '', puis pour avoir découvert '' l'aile du père. '' R. Juda reconnaît (malgré l'interdit de principe) qu'il n'y aura, en cas d'erreur, ni pénalité des coups de lanière, ni offre du sacrifice de péché, et il admet que la femme violée par un de ses parents à degré prohibé (s'il y avait une vraie alliance) lui est permise en ce cas. Il reconnaît aussi que la consécration en mariage de ladite femme (violée par le père) est effective (et qu'en se séparant d'elle, le fils doit lui remettre l'acte de divorce).

Pnei Moshe non traduit

ומ''ט דר' יודה. במתני' דאוסר אנוסת אביו:

דכתיב לא יקח וגו' כנף אביו זו אנוסתו. דכנף שראה אביו ואפי' אנוסתו לא יגלה:

מה כו' תמן אמרין. בבבל אומרים לתרץ אליבא דרבנן:

ולא יודעין כו'. ולא ידענו ממי באה שמועה זו דקשיא לן עלה כדלקמיה:

כנף הסמוכה לאביו. דבבבל אומרין לרבנן דכנף הסמוכה כלומר שהיא סמוכה וראוי' לאביו והיא שומרת יבם שלו כדאמר בבבלי ריש פירקין:

בלא כך כו'. וקשיא דהא בלא כך אינו חייב עליה משום אשת אב בתמיה דהא זקוקה כאשתו דמיא:

א''ר הילא. דל''ק דלהתריי' נ''מ שאם התרו בו משום אשת אב או משום כנף אב לוקה ואם התרו בו משום שניהם לוקה שתים וכדאמר התם על דמקשה ותיפוק לי' משום דודתו לעבור עליו בשני לאוין:

מודה ר''י במכות כו'. דלא אמר אלא דאסור באנוסת אביו אבל אינו לוקה ואינו מביא קרבן:

בשאר כל הספיקות. ובסנהדרין גריס בשאר כל האנשים ועיקר כלומר בשאר כל העריות כגון אנוסת אביו וכיוצא בהן:

שהוא פטור. כלומר מותר דלא אסר אלא באנוסת אביו מההיא דרשא דלעיל:

שאם קידשה. לאנוסת אביו שתפסו בה קידושין וצריכה גט:

רִבִּי חַגַּיי בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. מַהוּ שֶׁיְּהֵא הַוְולָד מַמְזֶר כְּרִבִּי יוּדָה. אָמַר לֵיהּ. לֹא יָבוֹא פְצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה הִפְסִיק הָעִנְייָן. הִפְסִיק הָעִנְייָן לְעִנְייָן אֵשֶׁת אַב. אָמַר לֵיהּ. אֵשֶׁת אַב בִּכְלַל כָּל הָעֲרָיוֹת הָייְתָה וְיָצָאת מִכְּלָלָהּ לְלַמֵּד עַל כָּל הָעֲרָיוֹת לְמַמְזֵר. וְתֵצֵא אֵשֶׁת אָב וּתְלַמֵּד עַל כָּל הָעֲרָיוֹת מִמַּמְזֵר. וְתֵצֵא אֲנוּסָה וּתְלַמֵּד עַל כָּל הָאוֹנְסִין לְאִיסּוּר. אָמַר לֵיהּ. אֵשֶׁת אַב בִּכְלָל כָּל הָעֲרָיוֹת הָֽייְתָה וְיָצָאת מִכְּלָלָהּ לְלַמֵּד עַל כָּל הָעֲרָיוֹת לְמַמְזֵר. אִית לָךְ לְמֵימַר הָכָא אֲנוּסָה בִּכְלָל כָּל הָאוֹנְסִין הָייְתָה וְיָצָאת מִכְּלָלָהּ לְלַמֵּד עַל כָּל הָאוֹנְסִין לְאִיסּוּר. וְתֵצֵא אֵשֶׁת אַב וּתְלַמֵּד עַל כָּל אֲנוּסָתָהּ. אָמַר לֵיהּ. אִם אֵשֶׁת אַב הִיא אֵינָהּ אֲנוּסָה. וְאִם אֲנוּסָה הִיא אֵינָהּ אֵשֶׁת אַב.

Traduction

R. Hagaï demande devant R. Yossé: est-ce que l'enfant issu de cette union illégale est illégitime selon R. Juda? -Non, répond R. Yossé, puisque le texte biblique, interrompt la série des défenses, et, après avoir interdit de '' découvrir l'aile du père '', parle de la défense d'admettre en Israël l'homme aux organes broyés, ou le mutilé (avant de parler du mamzer, illégitime). -Est-ce à dire qu'il y a aussi interruption (433)Avec suppression de la défense. pour la femme légitime du père (et qu'un enfant né d'elle et du fils 'est pas mamzer)? -Non, fut-il répondu, car la femme du père fait partie de la liste des mariages prohibés (434)Cf. ci-dessus, (4, 16.), et c'est précisément de ce cas qu'est déduite la règle générale, d'appeler mamzer l'enfant né d'une union interdite. Mais, comme par le texte concernant la femme du père, on sait d'une façon générale que les enfants nés à l'état d'interdit sont mamzer, la défense de s'unir à celle que le père a violée devrait s'étendre aux autres cas, à celui où une femme a été violée par un parent au degré prohibé (et qu'il ne soit pas permis de l'épouser)? -Non, fut-il répondu, ce n'est pas comparable: le cas de la femme du père fait déjà partie de l'ensemble des unions illicites, et l'on n'a pu en déduire l'application générale de la règle à tout enfant issu d'une de ces unions; tandis que de l'union avec une femme violée, laquelle ne fait pas partie d'un tel ensemble, on ne saurait déduire une généralité analogue. Mais pourquoi ne pas déduire le cas de la femme violée par le père, du cas de la femme légitime? C'est que, fut-il répondu, il y a une grande différence entre ces deux cas, en ce que la femme légitime diffère beaucoup de la femme violée et non épousée.

Pnei Moshe non traduit

מהו שיהא הולד ממזר לר''י. באנוסת אביו:

לא יבא פצוע דכא הפסיק הענין. בין ולא יגלה כנף אביו ללא יבא ממזר לומר לך דאנוסת אביו אין הולד ממזר:

ופריך הפסיק הענין לאשת האב. דהא בחד קרא כתיבי לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו ונימא נמי דהפסיק הענין מאשת אב דלא הוי ממזר:

אשת אב בכלל כל העריות. דכבר מפורשת בפ' עריות:

ויצאת כו'. כלו' דממנה למדו על כל עריות. דח''כ דהוי ממזר וכדאמרי' סוף החולץ:

ותצא כו'. דנימא דיצאת אשת אב ללמד על כל העריות לממזר:

ותצא אנוסה. קרא דלא יגלה כנף אביו ללמד נמי על כל האונסין של עריות לאיסור:

א''ל. לא דמי דבשלמא אשת אב בכלל כל העריו' היתה והילכך אמרינן ויצאת מכללה כו':

אית לך למימר. אבל יש לך למימר דאנוסה בכלל כו' בתמיה דהיכן מצינו אזהר' לאונסין דנימא בכלל היתה:

ותצא אשת אב ותלמד על כל. נימא דאשת אב גופה מלמד על כל הכתוב דכתיבא בה על עריות לממזר ועל האונסין לאיסור:

אנוסתה. כלומר ואנוסתה נמי תלמד:

א''ל. דלא שייך לומר כן דהרי חלוקין הן:

אם אשת אב היא לא מיקריא אנוסת אב כו'. ולאו כחדא הוו ללמד זה על זה:

Yevamoth

Daf 62b

הלכה: גִּיּוֹרֶת שֶׁנִּתְגַּייְרָהּ כול'. וַהֲלֹא הַגֵּר חַייָב עַל אִמּוֹ וְאֵינוֹ חַייָב עַל אָבִיו כְּדִבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. 62b אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל. אֵת שֶׁהוּא חַייָב עַל אִמּוֹ חַייָב עַל אָבִיו. וְאֵת שֶׁאֵינוֹ חַייָב עַל אִמּוֹ אֵינוֹ חַייָב עַל אָבִיו. מוֹדֶה רִבִּי עֲקִיבָה בִשְׁתּוּקִי שֶׁהוּא חַייָב עַל אִמּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חַייָב עַל אָבִיו. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מַה פְלִיגִין. בְּגֵר שֶׁהָֽיְתָה הוֹרָתוֹ שֶּׁלֹּא בִקְדוּשָּׁה וְלֵידָתוֹ בִקְדוּשָּׁה. אֲבָל בְּגֵר שֶׁהָֽיְתָה הוֹרָתוֹ וְלֵידָתוֹ בִקְדוּשָּׁה אַף רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי מוֹדֶה.

Traduction

En maudissant un seul de ses parents, on est aussi coupable que pour les deux (436)Torath Cohanim, section Qedoschim, ch. 9.; et même un prosélyte est coupable de ce chef à l'égard de sa mère, non pour le père (dont il est séparé depuis sa conversion), selon l'avis de R. Yossé le Galiléen. R. aqiba dit: l'expression il a maudit son père et sa mère (Lv 20, 9) indique qu'en cas de culpabilité pour l'offense envers le père, on l'est aussi envers la mère; mais si on ne l'est pas pour le père (comme c'est le cas du prosélyte), on ne l'est pas non plus pour la mère. R. aqiba reconnaît toutefois que, pour les familles dites Shtouké (437)Dont on connaît seulement la mère. V. (Qidushin 4, 1)., on est coupable à l'égard de la mère, bien qu'on ne le soit pas à l'égard du père. R. Jacob b. Aha ou R. Yossa dit au nom de R. Yohanan: il n'y a de discussion (entre R. Yossé et R. aqiba) qu'au sujet du prosélyte '' qui a été conçu avant la consécration de la mère (avant sa conversion) et qui est né après ce fait ''; mais si la conception et la naissance du prosélyte ont eu lieu après sa conversion, R. Yossé le Galliléen reconnaît qu'il y aculpabilité (en cas d'offense envers chacun des parents,à l'instar de R. aqiba qui ne distingue pas entre le père et la mère).

Pnei Moshe non traduit

גמ' והלא הגר כו'. ברייתא היא בת''כ בפ' קדושים פ' ט' ורישא דברייתא הכי היא אביו ואמו קלל מה ת''ל. דהלא כבר נאמר אשר יקלל את אביו ואת אמו. לפי שנאמר ומקלל אביו ואמו מות יומת יכול לא יהי' חייב עד שיקלל שניהם בבת אחת ת''ל אביו קלל אמו קלל אפי' אחד מהם. דברישא דקרא סמך קלל לאביו והכא לאמו לומר לך אפי' קלל א' מהם חייב:

והלא הגר חייב על אמו ואינו חייב על אביו. כלו' מכאן נשמע דהגר חייב על אמו אע''פ שאין חייב על אביו דאין אבות לעכומ''ז דהרי אפילו על אחד מהן חייב:

ר''ע אומר אביו ואמו קלל את שהוא חייב על אביו חייב על אמו גרסינן וכן הוא התם. כלומר דלהכי אתי ייתורא דקרא אביו וגו' ללמדך על הגר שאינו חייב על קללת אמו הואיל ואין חייב על קללת אביו. ולר''ע נפקא ליה דאין צריך לקלל שניהם מדר' יונתן דאמר משמע זה בפני עצמו כו' עד שיפרוט לך הכתוב יחדיו:

מודה ר''ע בשתוקי כו'. דוקא בגר דאביו ידוע ואינו חייב על אביו קאמר דאינו חייב על אמו לאפוקי שתוקי דטעמא דאינו חייב על אביו משום דלא ידעינן מנו:

מה פליגין. ע''כ לא פליגי רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבה דרבי יוסי הגלילי מחלק דמצינו דחייב על אמו ולא על אביו ורבי עקיבה אינו מחלק:

אלא בגר שהיתה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה. כלומר אף על פי שלידתו בקדושה:

אף ר''י הגלילי מודה. דאין חילוק וחייב נמי על אביו כשם שהוא חייב על אמו והאי מודה לאו מודה לר''ע הוא אלא דכמו דר''ע אינו מחלק בהורתו שלא בקדושה דפטור אף על אמו כן נמי לר''י הגלילי בהורתו ולידתו בקדושה דחייב נמי על אביו:

רִבִּי יָסָא אֲזַל לְחָמץ. אַתּוֹן וּשְׁאָלוֹן לֵיהּ. אִילֵּין דְּבַר עַשְׁתֵּין. גֵּירִין מַהוּ שֶׁיִּיבְּמוּ. אָמַר לוֹן. כֵּן אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אָסוּר. הֲווֹן בְּעָייָן מֵימַר. בְּאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ בָּנִים. אֲבָל בְּאִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ בָּנִים. מַה נַפְשֵׁךְ. אֵשֶׁת אָחִיו יִיבֵּם. וְאִם אֵינָהּ אֵשֶׁת אָחִיו יְהֵא כְנוֹשֵׂא אִשָּׁה מִן הַשּׁוּק. אָתָא רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן. אֲפִילוּ כֵן אָסוּר. שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִין. מִצְוַת יִיבּוּם רָאִינוּ בְגֵרִים. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בִּזְמָן שֶׁהִכִּירָהּ מִשֶּׁנִּתְגַּייֵר. אֲבָל אִם לֹא הִכִּירָהּ מִשֶּׁנִּתְגַּייֵר כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהוּא כְנוֹשֵׂא אִשָּׁה מִן הַשּׁוּק.

Traduction

R. Yossa étant allé à Hameç, des gens de la famille de Bar'Ashtin (prosélytes) vinrent lui demander si les prosélytes sont sujets à la loi du lévirat? (et, après la cérémonie, y a-t-il liberté réciproque pour les hommes et pour les femmes?) R. Yohanan, répondit-il, a déclaré qu'ils restent interdits. Les compagnons d'étude ont supposé que l'interdit d'épouser la belle-sœur est applicable à la veuve qui a des enfants, non à celle qui n'en a pas, vu ce dilemme: ou c'est la femme de son frère (légalement), et il exerce envers elle le lévirat; ou elle ne l'est pas, et le frère peut l'épouser comme toute autre étrangère du dehors. Cependant, vint dire Jacob b. Aha au nom de R. Isaac b. Nahman, le lévirat est interdit en ce cas, afin que l'on ne dise pas avoir vu mettre en pratique ce précepte par des étrangers. Toutefois, cette restriction est seulement dite lorsque le beau-frère a connu (épousé) la veuve, après s'être converti; mais s'il ne l'a pas connue après cette époque, tous s'accordent à dire qu'il reste libre, au même titre que s'il avait épousé une femme du dehors.

Pnei Moshe non traduit

לחמץ. שם מקום:

אילין דבר עשתין. שם משפחה אחת וגרין היו:

מהו שייבמו. וממתני' דקתני לא חולצין ולא מייבמין ליכא למיפשט דאיכא למימר לאו משום דאסירי אלא שאינן בתורת חליצה ויבום ושריא לעלמא ואינהו נמי שרו בנשותיהן זה לזה וכן אמר בבבלי גבי יודן אמתא לחד תרוצא התם:

הוון בעיין מימר. היו בני הישיבה רוצין לומר הא דאמר ר' יוחנן אסור דוקא באשה שיש לה בנים כלומר באחין מן האם דכאשה שיש לה בנים הוי דהא לא שייך כאן תורת יבום ומטעמא דשמא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה שהרי בעכומ''ז יש להן שאר מן האם:

אבל באשה שאין לה בנים. כלומר היכי דשייכא תורת יבום באין לה בנים והיינו באחין מן האב מותר דהא אין להן שאר אב וטעמא דשמא יאמרו ליכא דבגיותן נמי אין להם שאר האב ומה נפשך מותר:

דאם אשת אחיו. מייבם אותה שפיר כלומר אם חשבינן אותה כאשת אחיו:

ואם כו'. דלא הוי כאשת אחיו מותר נמי דהוי כנושא אשה מן השוק:

אתא ר' יעקב. וקאמ' דלא היא דאפי' כן אסור אפי' באחין מן האב דלא יאמרו מצות יבום ראינו נוהגין בגרין ואתו למימר דיש בהן תורת יבום ואם יקדשנה אחר אתו לאפוקה למ''ד דאין קידושין תופסין ביבמה:

בזמן שהכירה. שבא עליה אחיו לאחר שנתגייר:

אבל. אם לא בעלה לאחר מכאן כ''ע מודים שהוא מותר דהוי כנושא אשה מן השוק דאין אישות לעכומ''ז וקמ''ל דלא ניגזור אטו כשבא עליה לאתר שנתגייר. וכה''ג אמרינן בבבלי דף צ''ח:

גֵּר שֶׁנִּתְגַּייֵר וְהָיָה נָשׂוּי אִשָּׁה וּבִתָּהּ אוֹ אִשָּׁה וַאֲחוֹתָהּ כּוֹנֵס אַחַת וּמוֹצִיא אַחַת. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. שֶׁלֹּא הִכִּיר אַחַת מֵהֶן מִשְּׁנִּתְגַּייֵר. אֲבָל הִכִּיר אַחַת מֵהֶן מִשֶּׁנִּתְגַּייֵר אוֹתָהּ שֶׁהִכִּיר אִשְׁתּוֹ. וְאִם הִכִּיר אֶת שְׁתֵּיהֶן כִּיוָן שֶׁהִכִּיר הִכִּיר.

Traduction

Si, au moment de sa conversion, un prosélyte se trouve marié avec une femme et avec sa fille, ou avec deux sœurs, il gardera l'une de ces deux et se séparera de l'autre. Toutefois, cette règle a seulement lieu d'être (il peut choisir), lorsqu'il n'a connu aucune des deux depuis sa conversion; mais s'il a connu l'une d'elles depuis ce fait, celle-là seule qu'il a connue restera sa femme; s'il les a connues toutes deux (indûment), la connaissance sera effective (et le mariage reste valable).

Pnei Moshe non traduit

גר שנתגייר כו'. רישא דברייתא גרסינן שם ע''ב:

והיה נשוי אשה ובתה. בהיותו עכומ''ז ונתגיירו עמו:

או אשה ואחותה. מן האם דאלו מן האב אינו מוציא וכ''כ התוס' שם:

ומוציא אחת. דלא ליתו למישרי בישראל אשה ובתה או אשה ואחותה:

במה דברים אמורים. דאיזו שירצה יכנוס:

שלא הכיר. שלא בא על אחת מהן לאח''כ:

אותה שהכיר. היא אשתו לקיימה דבא עליה כשהוא בישראל וקנאה ומוציא האחרת:

כיון שהכיר הכיר. דבדיעבד לא מפקינן להו מיניה לאחר שכנסן. ובבבלי דלא מחלק בזה משמע דלעולם מפקינן מיניה אחת מהן:

גֵּר אֲחוֹתוֹ בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם יוֹצִיא. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אֲחוֹתוֹ מִן הָאֵם יוֹצִיא מֵאָב יְקַייֵם. אֲחוֹת אִמּוֹ יוֹצִיא אֲחוֹת אָבִיו יְקַייֵם. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רבִּי יוּדָה אוֹמֵר. אֲחוֹת אִמּוֹ מֵאִמָּהּ יוֹצִיא אֲחוֹת אִמּוֹ מֵאָבִיהָ יְקַייֵם. שְׁאָר כַּל הָעֲרָיוֹת כָּנַס אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ. לֹא אָמַר אֶלָּא כָּנַס. הָא כַתְּחִילָּה אָסוּר.

Traduction

Un prosélyte, qui avant sa conversion avait épousé sa sœur, soit du côté paternel, soit du côté maternel, devra s'en séparer une fois converti, selon l'avis de R. Méir; R. Juda dit: si c'est la sœur; du côté maternel, il devra s'en séparer; si c'est du côté paternel, il peut la garder (puisque la parenté n'est pas admise comme réelle de ce côté); si c'est la sœur de sa mère (sans relation paternelle), il devra s'en séparer; mais si elle est la sœur de son père, il peut la garder, selon R. Méir; R. Juda dit: il devra répudier son épouse, la sœur de sa mère qui l'est du côté maternel seul, mais il peut garder comme femme la sœur de sa mère du côté paternel. Quant aux autres parentes à un degré prohibé, en cas de mariage accompli, la séparation n'est pas exigible; c'est seulement vrai en cas de fait accompli (avant la conversion), mais en principe, de tels mariages sont interdits au prosélyte (une fois qu'il est converti).

Pnei Moshe non traduit

גר. שהיה נשוי אחותו בהיותו עכומ''ז ונתגייר מיירי וטעמא באחותו מן האם שמא יאמרו באנו מקדושה חמורה כו' וכן פירשו התוס' שם אלא דכתבו דברייתא דבבלי פליגא על ההיא דהכא מדלקמן:

בין מאב. ובבבלי מחלק באחותו ואפי' לר''מ:

מאב יקיים. דליכא שמא יאמרו דאפי' בעכומ''ז אין להם שאר אב:

אחות אמו יוציא. דדמיא טפי לאחותו מאם והא דקאמר ר''מ באחותו מן האב יוציא נמי משום אחותו מאמו גזור דהא אין להן שאר אב אלא דבאחות אביו דמיפלגא טפי לא גזיר ר''מ. א''נ משום דבעכומ''ז נמי ס''ל לקמן דאסור ודריש לה מקרא ועיקר:

אחות אמו מאמה יוציא. דליכא צד אב כלל:

מאביה יקיים. כחכמים שם:

שאר כל העריות. לאתויי אשת אב כדאמר התם:

לא אמר אלא כנס. אם כנס בהיותו עכומ''ז ונתגייר אין מפרישין אותן:

הא בתחילה. לאחר שנתגייר אסור וכן מפרשינן הא דקאמר בבבלי ושאר כל העריות מותרות לו לומר שאין מפרישין אותן וכ''כ הרמב''ם ז''ל פי''ד מהלכות א''ב:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source