עַד כְּדוֹן בַּת בִּתּוֹ מִן הַנִּישּׂוּאִין. בַּת בִּתּוֹ מִן הָאוֹנְסִין. עֶרוַת בַּת בִּנְךָ אוֹ בַת בִּתְּךָ. מַה נָן קַייָמִין. אִם מִן הַנִּישּׂוּאִין כְּבָר הוּא אָמוּר. אֶלָּא אִם אֵינוֹ עִנְייָן לְנִישּׂוּאִין תְּנֵיהוּ עִנְייָן לְאוֹנְסִין. עַד כְּדוֹן לְאַזְהָרָה. לְעוֹנֵשׁ מְנַיִין. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. הֵנָּה מֵהֵנָּה. זִמָּה מִזִּמָּה. עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. הֵנָּה מֵאֶתְהֶן. עַד כְדוֹן בַּת בִּתּוֹ. בִּתּוֹ מְנַיִין. רַב אָמַר. אִם עַל בַּת בִּתּוֹ הוּא מוּזְהָר. לֹא כָּל שֶׁכֵּן עַל בִּתּוֹ. אִם עַל בַּת בִּתּוֹ הוּא עָנוּשׁ. לֹא כָּל שֶׁכֵּן עַל בִּתּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
רב אמר. דילפינן מק''ו על אזהרה ועל העונש וגלויי מילתא בעלמא היא דבת בתו מכח קורבה דבתו קאתיא:
עד כדון בת בתו מן האונסין. כדילפינן בתו. מן האונסין מנין:
דתני ר''י הנה מאתהן דכתיב התם באש ישרפו אותו ואתהן ודריש מאתהן דהן נמי לשון הנה:
כר' ישמעאל. אבל לר''י מצינו ברייתא דלא יליף הכי:
עד כדון כר''ע. זו היא שיטת ר''ע דיליף הנה הנה זימה זימה:
הנה מהנה. כתיב באונסין ערות בת בנך וגו' לא תגלה כי ערותך הנה וכתיב באשה ובתה שארה הנה מה להלן זימה עמו אף כאן זימה עמו והדר ילפינן זימה זימה מאשה ואמה דבשריפה. וכן אמר בבלי שם:
ערות בת בנך וגו' כתיב ומה אנן קיימין. המקרא הזה כו' על כרחך לאונסין:
לעונש מנין. בת בתו מאונסין שהיא בשרפה:
עד כדון בת בתו מן הנישואין. עד כאן לא ילפינן אלא בת בתו דהיא נמי בכלל אשה ובתה ובת בתה והתם מן הנשואין דכתיב לא תקח:
בת בתו מן האונסין. מניין:
וּכִדְרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. גְּזֵירָה שָׁוָה בְּמָקוֹם שֶׁבָּת. דּוֹר שְׁלִישִׁי שֶׁלְּמַטָּן מְנַיִין שֶׁהוּא בְלֹא תַעֲשֶׂה. וּכְרַבָּנִן דְּאִינּוּן אָֽמְרִין. גְּזֵירָה שָׁוָה נֶאֱמַר בָּם. דּוֹר שְׁלִישִׁי שֶׁהִיא לְמַעֲלָן מְנַיִין שֶׁהִיא בִשְׂרֵיפָה. בֵּין כְּרִבִּי מֵאִיר בֵּין כְּרַבָּנִין דּוֹר שְׁלִישִׁי שֶׁלְּמַעֲלָן 61b שֶׁהִיא בְלֹא תַעֲשֶׂה. מִכֵּיוָן דִּכְתִיב זִמָּה זִמָּה לִגְזֵירָה שָׁוָה כְּמִי שֶׁכּוּלְהֹן כֵּן. דְּכוּלְּהֹן כֵּן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ופריך וכדרבי מאיר. דרבי מאיר אומר גזירה שוה כמקום שבאת וכדאמר לעיל פרק הערל הלכה ג'. כלומר דרבי מאיר סבר בכל גזירה שוה דון מינה ואוקי באתרה שבכל מקום דלמדין ג''ש דנין עיקר הדבר מחבירו אבל לשאר דברים העמידנו במקומו ואל תשווהו לחבירו קשיא:
דור שלישי שלמעלן גרסינן. דהא למטה בהדיא כתיב לא תקח אלא דלמעלן מנין שהוא בלא תעשה דהרי דור שלישי שלמעלן ילפינן מלמטן ואוקי באתרה כמו שלמעלן אין מפורש אזהרה באשה ואת אמה כן דור שלישי אם חמותו אינו בל''ת:
וכרבנן. וכן נמי לרבנן קשיא דאינון אמרי גזירה שוה כאמור בה דהיינו דון מינה ומינה שלכל דבר נלמד מחבירו האמור בו:
דור ג' שלמעלן מנין שהיא בשריפה. דהרי אתה למד דור ג' שלמעלן מלמטן שהוא מפורש בה ומה למטן אינו מפורש בשריפה אף דור שלישי שלמעלן מנין שהיא בשרפה:
ומשני בין כרבי מאיר כו' שהוא בלא תעשה ובשרפה גרסינן מכיון כו'. כלומר מכיון דילפינן גזירה שוה זימה זימה:
כמי שכולהן כן. הוי כמו שכתובין בכתוב אחד:
דכולהן כן. וכולן שוין בזה דקאי שרפה והל''ת אכל הג' דורות בין מלמעלן בין מלמטן:
בְּעוֹן קוֹמֶי רִבִּי אַבָּהוּ. בַּת בִּתּוֹ מִן הַנִּישּׂוּאִין. בַּת בִּתּוֹ מִן הָאוֹנְסִין. אָמַר לוֹן כָּל שֵׁם בַּת בַּת אַחַת. בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. הַבָּא עַל אִשָּׁה וְיָֽלְדָה בַת וְאַחַר כָּךְ בָּא בְעָלָהּ. חַייָב עָלֶיהָ מִשּׁוּם אִשָּׁה וּבִתָּהּ וּבַת בִּתָּהּ וּבַת בְּנָהּ. אָמַר לוֹן שַׁאֲרָה הֵנָּה זִמָּה הִיא. כּוּלְּהֹן מִשּׁוּם זִימָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כולהון משום זימה. הכתוב עשאן לכולן זימה אחת דאינו חייב בביאה אחת אלא אחת:
הבא על האשה וילדה בת ואח''כ בא כו'. ע''כ גי' זו טעות היא דמה שייך כאן בת בתה ובת בנה. ובכריתות שם גבי חמותו ואם חמותו כו' דהוי אשה ובתה ובת בתה ובת בנה והתם על ידי נשואין מיירי שהיה נשוי לבת בתה ולבת בנה וחזר ובא על חמותו ושפיר משכחת לה כל הג' איסורין כאחת וכדפרישית לעיל. לכך נראה דה''ג הבא על האשה וילדה בת ובא בנה עליה וילדה בת וחזר ובא עליה. על אותה הבת שנולד' מבת אשה ומבנה דהויא בת בתה ובת בנה כאחת ולא גרסינן משום אשה ובתה דלא משכחת לה לגוונא דנקט הכא והבעיא לא הוה אלא בת בתה ובת בנה כאחת אם חייב שתים. א''נ דגרסינן הבא על האשה וילדה בת ובא עליה וילדה בת ואח''כ בא עליה. על אותה הבת שנולדה מבתו דהויא בתו ובת בתו כאח' וכן מוכח מדלקמן דהבעיא הוי בכה''ג וגרסינן בבעיא חייב עליה משום אשה ובתה ובת בתה ולא גרסינן ובת בנה והא דנקט משום אשה ובתה ולא משום בתו דבתו לא כתיבא בהדיא אלא מכללא דבת אשה נפקא:
כל שם בת בת אחת. דמ''ש מן הנישואין או מן האונסין כולן שם בת להן ולית ליה לר' אבהו אם אינו ענין דלעיל דבת בתך סתמא כתיב והכל בכלל:
בת בתו מן האונסין. מנין:
בעון קומי ר' אבהו בת בתו מן הנישואין. כתיבא:
רִבִּי חַגַּיי בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. לָמָּה לֵית אִינּוּן אָֽמְרִין. בִּתְּךָ לֹא תְגַלֶּה. בַּת בִּתְּךָ לֹא תְגַלֶּה. אָמַר לֵיהּ. אִילּוּ הֲוָה כְתִיב עֶרְוַת אִשָּׁה וּבַת בִּתָּהּ לֹא תְגַלֵּה הֲוִינָן אָֽמְרִין. בִּתְּךָ לֹא תְגַלֵּה. בַּת בִּתְּךָ לֹא תְגַלֵּה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
א''ל אילו הוה כתיב ערות אשה ובת בתה לא תגלה. כלומר אי הוה כתיב האי לא תגלה בתר בת בתה ערות אשה ובתה ובת בתה לא תגלה שפיר הוינן אמרין דה''ט בתה לא תגלה בת בתה לא תגלה לא כתיב אבל השתא דכתיב ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה לא תקח וגו' זימה היא והוי אמינא הואיל דלא כלל הכתוב לבת בתה עם בתה בלאו אחד חייב שתים אפילו בביאה אחת והילכך צריכין לטעמא דעשאן זימה אחת דזימה אכלהו קאי:
למה לית אינון אמרין. מ''ט אמרו דאינו חייב אלא אחת משום דהכתוב עשאן זימה אחת ולמה לא נאמר דהיינו טעמא בתך לא תגלה בת בתך לא תגלה בתמיה. כלו' מי כתיב אשה ובתה לא תגלה ובת בתך לא תגלה הא לא כתיב אלא חדא לא תגלה וכללן בלאו אחד והילכך אינו חייב אלא אחת והא דקאמר בתך ובת בתך לאו דוקא דהרי בתך לא כתיבא אלא בת אשה קאמר דבתך בכללא היא כדלעיל:
רִבִּי אַבָּהוּ רִבִּי לָֽעְזָר בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. שְׁנֵי לָאוִין וְכָרֶת אֶחָד לָאוִין חוֹלְקִין כְּרִיתוּת. מַאי טַעֲמָא עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ וּבְמַתְכּוּנְתָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ כָּמוֹהוּ. וּכְתִיב אִישׁ אֲשֶׁר יִרְקַח כָּמוֹהוּ. הֲרֵי כָאן שְׁנֵי לָאוִין וְכָרֶת אֶחָד. לָאוִין חוֹלְקִין כְּרִיתוּת. 62a וּכְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר. לְמֵידִין מִקַּל וָחוֹמֶר וְאֵין עוֹנְשִּׁין מִקַּל וָחוֹמֶר. מְנָן לֵיהּ. וְאַתְייָה כְהַהִיא דְתַנֵּי חִזְקִיָה. וּבַת כֹּהֵן כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת. מַה תַלְמוּד לוֹמַר אִישׁ. לְהָבִיא אֶת הַבָּא עַל בַּת בִּתּוֹ מִן הָאוֹנְסִין שֶׁתְּהֵא בִשְׂרֵיפָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אֲפִילוּ לְאַזְהָרָה אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אפילו לאזהרה את ש''מ. דהא לאזהרה נמי אין למדין מבת בתו דאין מזהירין מן הדין אלא את שמע מינה מהאי קרא דכתיב אל תחלל את בתך ודרשינן זו אזהרה לבתו מאנוסתו אל תחללה בזנות וכדר' אילעאי בבבלי סנהדרין שם:
שני לאוין וכרת אחד. כל מקום שאתה מוצא בכתוב כן אע''פ שכרת אחד כתיבה הלאוין חולקין כריתות ואם עשאן שניהם בהעלם א' חייב שתים:
מה טעמא. כלומר היכן מצינו דכתיב במפטם שמן המשחה והסך על בשר אדם וגו' וכתיב איש אשר ירקח כמוהו ונכרתה וגו' הרי כאן כו' וחולקין הלאוין לכריתות לחילוק חטאות. והכי אמרינן בריש כריתות ובבבלי מכות:
וכר' ישמעאל. לעיל קאי דילפינן בתו מק''ו דבת בתו וקאמר לר''י דאמר למדין ואין עונשין מק''ו:
מנן ליה. בתו מנין לו ולית ליה לר' ישמעאל דגלויי מילתא בעלמא הוא:
וקאמר אתייא לר' ישמעאל כההיא כו' ובת כהן. הוה ליה למיכתב ומה ת''ל ובת איש כהן להביא את הבא על בת בתו מן האונסין כו' כלומר בת איש היא ואינה בת אשתו אלא מן האונסין כי תחל לזנות את אביה כנומר מאביה בשרפה:
וּמַה טַעֲמָא דְרִבִּי יוּדָה. לא יִקַּח אִישׁ אֶת אֵשֶׁת אָבִיו. זוֹ אֵשֶׁת אָבִיו. וְלֹא יְגַלֶּה כְּנַף אָבִיו. זוֹ אֲנוּסָתוֹ. מַה מְקַייְמִין רַבָּנִן כְּנַף אָבִיו. תַּמָּן אָֽמְרִין וְלָא יָֽדְעִין מִן מַה שְׁמוּעָה. זוֹ כְנַף הַסְּמוּכָה לְאָבִיו. בְּלֹא כָךְ אֵינוֹ חַייָב עָלֶיהָ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָב. אָמַר רִבִּי הִילָא. לְהַתְרָייָה. שֶׁאִם הִתְרוּ בָהּ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָב לוֹקֶה. מִשּׁוּם כְּנַף אָבִיו לוֹקֶה. מוֹדֶה רִבִּי יְהוּדָה בְמַכּוֹת. מוֹדֶה רִבִּי יְהוּדָה בְקָרְבָּן. מוֹדֶה רִבִּי יְהוּדָה בִּשְׁאָר כָּל הַסְּפֵיקוֹת שֶׁהוּא פָטוּר. מוֹדֶה רִבִּי יְהוּדָה שֶׁאִים קִידְּשָׁהּ שֶׁתָּֽפְסוּ בָהּ קִידּוּשִׁין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שהוא פטור. כלומר מותר דלא אסר אלא באנוסת אביו מההיא דרשא דלעיל:
שאם קידשה. לאנוסת אביו שתפסו בה קידושין וצריכה גט:
בשאר כל הספיקות. ובסנהדרין גריס בשאר כל האנשים ועיקר כלומר בשאר כל העריות כגון אנוסת אביו וכיוצא בהן:
ומ''ט דר' יודה. במתני' דאוסר אנוסת אביו:
דכתיב לא יקח וגו' כנף אביו זו אנוסתו. דכנף שראה אביו ואפי' אנוסתו לא יגלה:
מה כו' תמן אמרין. בבבל אומרים לתרץ אליבא דרבנן:
ולא יודעין כו'. ולא ידענו ממי באה שמועה זו דקשיא לן עלה כדלקמיה:
כנף הסמוכה לאביו. דבבבל אומרין לרבנן דכנף הסמוכה כלומר שהיא סמוכה וראוי' לאביו והיא שומרת יבם שלו כדאמר בבבלי ריש פירקין:
בלא כך כו'. וקשיא דהא בלא כך אינו חייב עליה משום אשת אב בתמיה דהא זקוקה כאשתו דמיא:
א''ר הילא. דל''ק דלהתריי' נ''מ שאם התרו בו משום אשת אב או משום כנף אב לוקה ואם התרו בו משום שניהם לוקה שתים וכדאמר התם על דמקשה ותיפוק לי' משום דודתו לעבור עליו בשני לאוין:
מודה ר''י במכות כו'. דלא אמר אלא דאסור באנוסת אביו אבל אינו לוקה ואינו מביא קרבן:
רִבִּי חַגַּיי בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. מַהוּ שֶׁיְּהֵא הַוְולָד מַמְזֶר כְּרִבִּי יוּדָה. אָמַר לֵיהּ. לֹא יָבוֹא פְצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה הִפְסִיק הָעִנְייָן. הִפְסִיק הָעִנְייָן לְעִנְייָן אֵשֶׁת אַב. אָמַר לֵיהּ. אֵשֶׁת אַב בִּכְלַל כָּל הָעֲרָיוֹת הָייְתָה וְיָצָאת מִכְּלָלָהּ לְלַמֵּד עַל כָּל הָעֲרָיוֹת לְמַמְזֵר. וְתֵצֵא אֵשֶׁת אָב וּתְלַמֵּד עַל כָּל הָעֲרָיוֹת מִמַּמְזֵר. וְתֵצֵא אֲנוּסָה וּתְלַמֵּד עַל כָּל הָאוֹנְסִין לְאִיסּוּר. אָמַר לֵיהּ. אֵשֶׁת אַב בִּכְלָל כָּל הָעֲרָיוֹת הָֽייְתָה וְיָצָאת מִכְּלָלָהּ לְלַמֵּד עַל כָּל הָעֲרָיוֹת לְמַמְזֵר. אִית לָךְ לְמֵימַר הָכָא אֲנוּסָה בִּכְלָל כָּל הָאוֹנְסִין הָייְתָה וְיָצָאת מִכְּלָלָהּ לְלַמֵּד עַל כָּל הָאוֹנְסִין לְאִיסּוּר. וְתֵצֵא אֵשֶׁת אַב וּתְלַמֵּד עַל כָּל אֲנוּסָתָהּ. אָמַר לֵיהּ. אִם אֵשֶׁת אַב הִיא אֵינָהּ אֲנוּסָה. וְאִם אֲנוּסָה הִיא אֵינָהּ אֵשֶׁת אַב.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מהו שיהא הולד ממזר לר''י. באנוסת אביו:
לא יבא פצוע דכא הפסיק הענין. בין ולא יגלה כנף אביו ללא יבא ממזר לומר לך דאנוסת אביו אין הולד ממזר:
ופריך הפסיק הענין לאשת האב. דהא בחד קרא כתיבי לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו ונימא נמי דהפסיק הענין מאשת אב דלא הוי ממזר:
אשת אב בכלל כל העריות. דכבר מפורשת בפ' עריות:
ויצאת כו'. כלו' דממנה למדו על כל עריות. דח''כ דהוי ממזר וכדאמרי' סוף החולץ:
ותצא כו'. דנימא דיצאת אשת אב ללמד על כל העריות לממזר:
ותצא אנוסה. קרא דלא יגלה כנף אביו ללמד נמי על כל האונסין של עריות לאיסור:
א''ל. לא דמי דבשלמא אשת אב בכלל כל העריו' היתה והילכך אמרינן ויצאת מכללה כו':
אית לך למימר. אבל יש לך למימר דאנוסה בכלל כו' בתמיה דהיכן מצינו אזהר' לאונסין דנימא בכלל היתה:
ותצא אשת אב ותלמד על כל. נימא דאשת אב גופה מלמד על כל הכתוב דכתיבא בה על עריות לממזר ועל האונסין לאיסור:
אנוסתה. כלומר ואנוסתה נמי תלמד:
א''ל. דלא שייך לומר כן דהרי חלוקין הן:
אם אשת אב היא לא מיקריא אנוסת אב כו'. ולאו כחדא הוו ללמד זה על זה:
משנה: גִּיּוֹרֶת שֶׁנִּתְגַּייְרוּ בָנֶיהָ עִמָּהּ לֹא חוֹלְצִין וְלֹא מְייַבְּמִין אֲפִילוּ הוֹרָתוֹ שֶּׁל רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא בִקְדוּשָּׁה וְלֵידָתוֹ בִקְדוּשָּׁה וְהַשֵּׁינִי הוֹרָתוֹ וְלֵידָתוֹ בִקְדוּשָּׁה וְכֵן שִׁפְחָה שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ בָנֶיהָ עִמָּהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' גיורת שנתגיירו בניה עמה. והורתן ולידתן שלא בקדושה:
לא חולצין כו'. דאחוה מן האב בעינן וגרים אין להם שאר מן האב דרחמנא אפקרי' לזרעי' כזרע בהמה שנאמר וזרמת סוסים זרמתם:
אפי' הורתו של ראשון כו' כדמפרש בבבלי דאפילו השני הורתו ולידתו בקדושה והוי אמינא דכשתי אמהות דמי ותיהוי עליה כנכרית בעלמ' ואי בעי לייבומי מייבם קמ''ל דאפ''ה אסור' וקיימא עליה באיסור אשת אח:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source