Vayedaber

Yevamoth

Daf 61b

וּכִדְרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. גְּזֵירָה שָׁוָה בְּמָקוֹם שֶׁבָּת. דּוֹר שְׁלִישִׁי שֶׁלְּמַטָּן מְנַיִין שֶׁהוּא בְלֹא תַעֲשֶׂה. וּכְרַבָּנִן דְּאִינּוּן אָֽמְרִין. גְּזֵירָה שָׁוָה נֶאֱמַר בָּם. דּוֹר שְׁלִישִׁי שֶׁהִיא לְמַעֲלָן מְנַיִין שֶׁהִיא בִשְׂרֵיפָה. בֵּין כְּרִבִּי מֵאִיר בֵּין כְּרַבָּנִין דּוֹר שְׁלִישִׁי שֶׁלְּמַעֲלָן 61b שֶׁהִיא בְלֹא תַעֲשֶׂה. מִכֵּיוָן דִּכְתִיב זִמָּה זִמָּה לִגְזֵירָה שָׁוָה כְּמִי שֶׁכּוּלְהֹן כֵּן. דְּכוּלְּהֹן כֵּן.

Traduction

Soit d'après R. Méir, soit d'après les autres sages, on sait que pour la troisième génération d'ascendance, il y a transgression de la défense négative et pénalité du feu; de ce qu'il y a une analogie à tirer du double emploi du mot impudicité, on suppose que les deux termes sont employés dans le même verset, et l'application en est réversible à tous les cas (tant des descendants que des ascendants). On sait ainsi quelle est la règle pour une fille de fille mariée; mais qu'en est-il pour la fille issue de sa fille violée? C'est qu'il est dit (Lv 18, 10): La fille de ton fils, ou la fille de ta fille; or, à quel cas s'applique cet énoncé? Il ne saurait être question du cas de mariage, puisqu'il est déjà défendu (ibid. 17) d'épouser sa petite-fille; si donc il n'est pas question là de mariage, c'est qu'il s'agit d'une fille née à la suite d'un viol. On connaît ainsi l'avertissement qui défend une telle union; mais d'où connaît-on la pénalité du feu? On la déduit, répond R. Samuel b. R. Isaac, en comparant ensemble les mots elles, puis les mots impudicités, dont le texte se sert aux deux versets (18, 17, et 20, 14). Cette déduction (429)Cf. J., (Qidushin 1, 2). est justifiable d'après R. aqiba (qui admet ces sortes de comparaisons), mais comment la justifier d'après son adversaire R. Ismaël? Il a enseigné que l'on déduit cette pénalité par analogie du mot elles (précité, HÉNA) avec le mot WEÉTH-HEN, et elles (où la pénalité du feu est aussi prescrite).

Pnei Moshe non traduit

ופריך וכדרבי מאיר. דרבי מאיר אומר גזירה שוה כמקום שבאת וכדאמר לעיל פרק הערל הלכה ג'. כלומר דרבי מאיר סבר בכל גזירה שוה דון מינה ואוקי באתרה שבכל מקום דלמדין ג''ש דנין עיקר הדבר מחבירו אבל לשאר דברים העמידנו במקומו ואל תשווהו לחבירו קשיא:

דור שלישי שלמעלן גרסינן. דהא למטה בהדיא כתיב לא תקח אלא דלמעלן מנין שהוא בלא תעשה דהרי דור שלישי שלמעלן ילפינן מלמטן ואוקי באתרה כמו שלמעלן אין מפורש אזהרה באשה ואת אמה כן דור שלישי אם חמותו אינו בל''ת:

וכרבנן. וכן נמי לרבנן קשיא דאינון אמרי גזירה שוה כאמור בה דהיינו דון מינה ומינה שלכל דבר נלמד מחבירו האמור בו:

דור ג' שלמעלן מנין שהיא בשריפה. דהרי אתה למד דור ג' שלמעלן מלמטן שהוא מפורש בה ומה למטן אינו מפורש בשריפה אף דור שלישי שלמעלן מנין שהיא בשרפה:

ומשני בין כרבי מאיר כו' שהוא בלא תעשה ובשרפה גרסינן מכיון כו'. כלומר מכיון דילפינן גזירה שוה זימה זימה:

כמי שכולהן כן. הוי כמו שכתובין בכתוב אחד:

דכולהן כן. וכולן שוין בזה דקאי שרפה והל''ת אכל הג' דורות בין מלמעלן בין מלמטן:

עַד כְּדוֹן בַּת בִּתּוֹ מִן הַנִּישּׂוּאִין. בַּת בִּתּוֹ מִן הָאוֹנְסִין. עֶרוַת בַּת בִּנְךָ אוֹ בַת בִּתְּךָ. מַה נָן קַייָמִין. אִם מִן הַנִּישּׂוּאִין כְּבָר הוּא אָמוּר. אֶלָּא אִם אֵינוֹ עִנְייָן לְנִישּׂוּאִין תְּנֵיהוּ עִנְייָן לְאוֹנְסִין. עַד כְּדוֹן לְאַזְהָרָה. לְעוֹנֵשׁ מְנַיִין. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. הֵנָּה מֵהֵנָּה. זִמָּה מִזִּמָּה. עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. הֵנָּה מֵאֶתְהֶן. עַד כְדוֹן בַּת בִּתּוֹ. בִּתּוֹ מְנַיִין. רַב אָמַר. אִם עַל בַּת בִּתּוֹ הוּא מוּזְהָר. לֹא כָּל שֶׁכֵּן עַל בִּתּוֹ. אִם עַל בַּת בִּתּוֹ הוּא עָנוּשׁ. לֹא כָּל שֶׁכֵּן עַל בִּתּוֹ.

Traduction

On sait ainsi la règle pour une fille issue d'une fille qui a été violée; mais comment le sait-on pour sa propre fille, née des suites d'un viol? C'est que, répond Rav, si la défense existe pour la fille de la fille née de cette façon, elle est à plus forte raison applicable à la fille même, et s'il y a une pénalité pour la petite-fille, elle existe à plus forte raison pour la fille. Mais, fut-il objecté devant R. Abahou, puisque le texte biblique énonce la fille de la fille, il semble être question seulement de celle qui est issue par mariage, et non de celle qui est née à la suite d'un viol? L'appellation de '' petite-fille '', répondit-il, est toujours la même (430)Selon le commentaire Qorban'éda, la question et la réponse portent sur l'hypothèse de deux de ces diverses unions illicites. (et les conséquences légales seront les mêmes).

Pnei Moshe non traduit

עד כדון בת בתו מן הנישואין. עד כאן לא ילפינן אלא בת בתו דהיא נמי בכלל אשה ובתה ובת בתה והתם מן הנשואין דכתיב לא תקח:

בת בתו מן האונסין. מניין:

ערות בת בנך וגו' כתיב ומה אנן קיימין. המקרא הזה כו' על כרחך לאונסין:

לעונש מנין. בת בתו מאונסין שהיא בשרפה:

הנה מהנה. כתיב באונסין ערות בת בנך וגו' לא תגלה כי ערותך הנה וכתיב באשה ובתה שארה הנה מה להלן זימה עמו אף כאן זימה עמו והדר ילפינן זימה זימה מאשה ואמה דבשריפה. וכן אמר בבלי שם:

עד כדון כר''ע. זו היא שיטת ר''ע דיליף הנה הנה זימה זימה:

כר' ישמעאל. אבל לר''י מצינו ברייתא דלא יליף הכי:

דתני ר''י הנה מאתהן דכתיב התם באש ישרפו אותו ואתהן ודריש מאתהן דהן נמי לשון הנה:

עד כדון בת בתו מן האונסין. כדילפינן בתו. מן האונסין מנין:

רב אמר. דילפינן מק''ו על אזהרה ועל העונש וגלויי מילתא בעלמא היא דבת בתו מכח קורבה דבתו קאתיא:

בְּעוֹן קוֹמֶי רִבִּי אַבָּהוּ. בַּת בִּתּוֹ מִן הַנִּישּׂוּאִין. בַּת בִּתּוֹ מִן הָאוֹנְסִין. אָמַר לוֹן כָּל שֵׁם בַּת בַּת אַחַת. בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. הַבָּא עַל אִשָּׁה וְיָֽלְדָה בַת וְאַחַר כָּךְ בָּא בְעָלָהּ. חַייָב עָלֶיהָ מִשּׁוּם אִשָּׁה וּבִתָּהּ וּבַת בִּתָּהּ וּבַת בְּנָהּ. אָמַר לוֹן שַׁאֲרָה הֵנָּה זִמָּה הִיא. כּוּלְּהֹן מִשּׁוּם זִימָּה.

Traduction

On demanda devant R. Abahou: si, par sa cohabitation avec une femme, un homme engendre une fille, puis le fils de cette femme cohabite avec ladite fille dont il naît une fille, avec laquelle le même homme cohabite ensuite (autrement dit avec sa petite-fille à double titre, tant par la fille que par le fils de cette même femme (431)Nous suivons ici le commentaire Pné-Mosché., y a-t-il double culpabilité, pour avoir enfreint deux défenses d'unions prohibées? Comme il est écrit, répondit-il, elles sont parentes, c'est une impudicité (ibid. 18, 17), les deux infractions équivalent à une seule

Pnei Moshe non traduit

בעון קומי ר' אבהו בת בתו מן הנישואין. כתיבא:

בת בתו מן האונסין. מנין:

כל שם בת בת אחת. דמ''ש מן הנישואין או מן האונסין כולן שם בת להן ולית ליה לר' אבהו אם אינו ענין דלעיל דבת בתך סתמא כתיב והכל בכלל:

הבא על האשה וילדה בת ואח''כ בא כו'. ע''כ גי' זו טעות היא דמה שייך כאן בת בתה ובת בנה. ובכריתות שם גבי חמותו ואם חמותו כו' דהוי אשה ובתה ובת בתה ובת בנה והתם על ידי נשואין מיירי שהיה נשוי לבת בתה ולבת בנה וחזר ובא על חמותו ושפיר משכחת לה כל הג' איסורין כאחת וכדפרישית לעיל. לכך נראה דה''ג הבא על האשה וילדה בת ובא בנה עליה וילדה בת וחזר ובא עליה. על אותה הבת שנולד' מבת אשה ומבנה דהויא בת בתה ובת בנה כאחת ולא גרסינן משום אשה ובתה דלא משכחת לה לגוונא דנקט הכא והבעיא לא הוה אלא בת בתה ובת בנה כאחת אם חייב שתים. א''נ דגרסינן הבא על האשה וילדה בת ובא עליה וילדה בת ואח''כ בא עליה. על אותה הבת שנולדה מבתו דהויא בתו ובת בתו כאח' וכן מוכח מדלקמן דהבעיא הוי בכה''ג וגרסינן בבעיא חייב עליה משום אשה ובתה ובת בתה ולא גרסינן ובת בנה והא דנקט משום אשה ובתה ולא משום בתו דבתו לא כתיבא בהדיא אלא מכללא דבת אשה נפקא:

כולהון משום זימה. הכתוב עשאן לכולן זימה אחת דאינו חייב בביאה אחת אלא אחת:

רִבִּי חַגַּיי בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. לָמָּה לֵית אִינּוּן אָֽמְרִין. בִּתְּךָ לֹא תְגַלֶּה. בַּת בִּתְּךָ לֹא תְגַלֶּה. אָמַר לֵיהּ. אִילּוּ הֲוָה כְתִיב עֶרְוַת אִשָּׁה וּבַת בִּתָּהּ לֹא תְגַלֵּה הֲוִינָן אָֽמְרִין. בִּתְּךָ לֹא תְגַלֵּה. בַּת בִּתְּךָ לֹא תְגַלֵּה.

Traduction

. R. Hagaï demanda devant R. Yossé: pourquoi n'est-il pas dit (séparément): Tu ne découvriras pas ta fille, tu ne découvriras pas la fille de ta fille? En effet, fut-il répliqué, si cet interdit de la petite-fille se trouvait (à part) après l'interdit d'union avec une femme et sa fille, il y aurait lieu de se demander pourquoi il n'y a pas deux défenses isolées, dont l'une est pour la fille et l'autre pour la petite-fille (mais comme il y a finalement un résumé unique, dans l'expression '' c'est une impudicité '', l'interdit est unique).

Pnei Moshe non traduit

למה לית אינון אמרין. מ''ט אמרו דאינו חייב אלא אחת משום דהכתוב עשאן זימה אחת ולמה לא נאמר דהיינו טעמא בתך לא תגלה בת בתך לא תגלה בתמיה. כלו' מי כתיב אשה ובתה לא תגלה ובת בתך לא תגלה הא לא כתיב אלא חדא לא תגלה וכללן בלאו אחד והילכך אינו חייב אלא אחת והא דקאמר בתך ובת בתך לאו דוקא דהרי בתך לא כתיבא אלא בת אשה קאמר דבתך בכללא היא כדלעיל:

א''ל אילו הוה כתיב ערות אשה ובת בתה לא תגלה. כלומר אי הוה כתיב האי לא תגלה בתר בת בתה ערות אשה ובתה ובת בתה לא תגלה שפיר הוינן אמרין דה''ט בתה לא תגלה בת בתה לא תגלה לא כתיב אבל השתא דכתיב ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה לא תקח וגו' זימה היא והוי אמינא הואיל דלא כלל הכתוב לבת בתה עם בתה בלאו אחד חייב שתים אפילו בביאה אחת והילכך צריכין לטעמא דעשאן זימה אחת דזימה אכלהו קאי:

Yevamoth

Daf 62a

משנה: גִּיּוֹרֶת שֶׁנִּתְגַּייְרוּ בָנֶיהָ עִמָּהּ לֹא חוֹלְצִין וְלֹא מְייַבְּמִין אֲפִילוּ הוֹרָתוֹ שֶּׁל רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא בִקְדוּשָּׁה וְלֵידָתוֹ בִקְדוּשָּׁה וְהַשֵּׁינִי הוֹרָתוֹ וְלֵידָתוֹ בִקְדוּשָּׁה וְכֵן שִׁפְחָה שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ בָנֶיהָ עִמָּהּ.

Traduction

Si une femme païenne s'est convertie avec ses fils au Judaïsme (dont l'un est mort sans enfant), les autres fils n'épouseront pas la veuve et ils ne pratiqueront pas la cérémonie du déchaussement, pour permettre à la veuve d'épouser un autre individu (435)Cf. (Ketubot 4, 3). L'institution du Yiboum et de la Haliça, dit M. Rabbinowicz, était plutôt un usage national qu'une institution religieuse. Elle concerne la famille. C'est ainsi que Booz, en épousant Ruth la veuve d'un parent éloigné, a dit ne pas pouvoir l'épouser avant d'avoir l'avis d'un parent plus rapproché du défunt que lui. Voilà pourquoi, selon la Mishna, cette institution n'est applicable qu'aux juifs de naissance.. Il en est ainsi même lorsque le premier des fils a été conçu avant la consécration de la mère (avant sa conversion au Judaïsme), et qu'il est né après cela, tandis que le second a été conçu et est né après cette conversion. Il en est de même d'une femme païenne esclave, qui a été affranchie avec ses fils (pour devenir libres comme juifs).

Pnei Moshe non traduit

מתני' גיורת שנתגיירו בניה עמה. והורתן ולידתן שלא בקדושה:

לא חולצין כו'. דאחוה מן האב בעינן וגרים אין להם שאר מן האב דרחמנא אפקרי' לזרעי' כזרע בהמה שנאמר וזרמת סוסים זרמתם:

אפי' הורתו של ראשון כו' כדמפרש בבבלי דאפילו השני הורתו ולידתו בקדושה והוי אמינא דכשתי אמהות דמי ותיהוי עליה כנכרית בעלמ' ואי בעי לייבומי מייבם קמ''ל דאפ''ה אסור' וקיימא עליה באיסור אשת אח:

רִבִּי אַבָּהוּ רִבִּי לָֽעְזָר בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. שְׁנֵי לָאוִין וְכָרֶת אֶחָד לָאוִין חוֹלְקִין כְּרִיתוּת. מַאי טַעֲמָא עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ וּבְמַתְכּוּנְתָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ כָּמוֹהוּ. וּכְתִיב אִישׁ אֲשֶׁר יִרְקַח כָּמוֹהוּ. הֲרֵי כָאן שְׁנֵי לָאוִין וְכָרֶת אֶחָד. לָאוִין חוֹלְקִין כְּרִיתוּת. 62a וּכְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר. לְמֵידִין מִקַּל וָחוֹמֶר וְאֵין עוֹנְשִּׁין מִקַּל וָחוֹמֶר. מְנָן לֵיהּ. וְאַתְייָה כְהַהִיא דְתַנֵּי חִזְקִיָה. וּבַת כֹּהֵן כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת. מַה תַלְמוּד לוֹמַר אִישׁ. לְהָבִיא אֶת הַבָּא עַל בַּת בִּתּוֹ מִן הָאוֹנְסִין שֶׁתְּהֵא בִשְׂרֵיפָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אֲפִילוּ לְאַזְהָרָה אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ.

Traduction

R. Abahou ou R. Eléazar dit au nom de R. Oshia (432)B., Kritot 3a; Makot 14b; J., (Shabat 7, 1): bien qu'en regard de deux défenses négatives, la Bible énonce un seul châtiment de retranchement, celui-ci est divisé en deux par les dites défenses (en cas d'infraction, il y a double culpabilité), en raison de ce qu'il est écrit (Ex 30, 32): Elle (l'huile) ne devra pas couler sur le corps d'un homme (ordinaire), et vous n'en composerez pas une pareille, dans les mêmes proportions; puis il est écrit (ibid. 33): celui qui en imitera la composition etc. sera retranché de son peuple. Or, comme le texte exprime d'abord deux défenses négatives, puis la pénalité du retranchement, on en déduit que celle-ci est deux fois applicable, aussi bien qu'il y a deux défenses. Conformément à l'avis de R. Ismaël, qui dit (plus haut) de déduire l'interdit concernant la fille issue d'un viol, par raisonnement a fortiori, de l'interdit concernant la petite-fille semblable, sans que cette déduction se réfère au châtiment, d'où sait-on qu'il y a pénalité pour l'union avec la fille? Il se conforme à la déduction que Hiskia a enseigné de tirer du verset (Lv 21, 9): Si la fille d'un cohen commence à se prostituer à un homme, etc.; l'emploi (superflu) du mot homme a pour but d'indiquer que la cohabitation illicite avec la fille de sa fille, née des suites d'un viol, entraîne aussi la pénalité du feu. R. Yossé b. R. Aboun ajoute: même l'avertissement d'interdit de s'unir à une petite-fille née de cette façon est tiré du verset (ibid. 19, 29), disant: tu ne profaneras pas ta fille etc. (sans admettre une déduction du cas de la petite-fille ordinaire).

Pnei Moshe non traduit

שני לאוין וכרת אחד. כל מקום שאתה מוצא בכתוב כן אע''פ שכרת אחד כתיבה הלאוין חולקין כריתות ואם עשאן שניהם בהעלם א' חייב שתים:

מה טעמא. כלומר היכן מצינו דכתיב במפטם שמן המשחה והסך על בשר אדם וגו' וכתיב איש אשר ירקח כמוהו ונכרתה וגו' הרי כאן כו' וחולקין הלאוין לכריתות לחילוק חטאות. והכי אמרינן בריש כריתות ובבבלי מכות:

וכר' ישמעאל. לעיל קאי דילפינן בתו מק''ו דבת בתו וקאמר לר''י דאמר למדין ואין עונשין מק''ו:

מנן ליה. בתו מנין לו ולית ליה לר' ישמעאל דגלויי מילתא בעלמא הוא:

וקאמר אתייא לר' ישמעאל כההיא כו' ובת כהן. הוה ליה למיכתב ומה ת''ל ובת איש כהן להביא את הבא על בת בתו מן האונסין כו' כלומר בת איש היא ואינה בת אשתו אלא מן האונסין כי תחל לזנות את אביה כנומר מאביה בשרפה:

אפילו לאזהרה את ש''מ. דהא לאזהרה נמי אין למדין מבת בתו דאין מזהירין מן הדין אלא את שמע מינה מהאי קרא דכתיב אל תחלל את בתך ודרשינן זו אזהרה לבתו מאנוסתו אל תחללה בזנות וכדר' אילעאי בבבלי סנהדרין שם:

וּמַה טַעֲמָא דְרִבִּי יוּדָה. לא יִקַּח אִישׁ אֶת אֵשֶׁת אָבִיו. זוֹ אֵשֶׁת אָבִיו. וְלֹא יְגַלֶּה כְּנַף אָבִיו. זוֹ אֲנוּסָתוֹ. מַה מְקַייְמִין רַבָּנִן כְּנַף אָבִיו. תַּמָּן אָֽמְרִין וְלָא יָֽדְעִין מִן מַה שְׁמוּעָה. זוֹ כְנַף הַסְּמוּכָה לְאָבִיו. בְּלֹא כָךְ אֵינוֹ חַייָב עָלֶיהָ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָב. אָמַר רִבִּי הִילָא. לְהַתְרָייָה. שֶׁאִם הִתְרוּ בָהּ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָב לוֹקֶה. מִשּׁוּם כְּנַף אָבִיו לוֹקֶה. מוֹדֶה רִבִּי יְהוּדָה בְמַכּוֹת. מוֹדֶה רִבִּי יְהוּדָה בְקָרְבָּן. מוֹדֶה רִבִּי יְהוּדָה בִּשְׁאָר כָּל הַסְּפֵיקוֹת שֶׁהוּא פָטוּר. מוֹדֶה רִבִּי יְהוּדָה שֶׁאִים קִידְּשָׁהּ שֶׁתָּֽפְסוּ בָהּ קִידּוּשִׁין.

Traduction

Pourquoi R. Juda '' défend-il au fils d'épouser la femme séduite ou violée par son père ''? Parce que le verset disant: un homme ne devra pas épouser la femme de son père (Dt 23, 1) est applicable à la femme légitime, et la suite de ce verset, il ne découvrira pas l'aile de son père, se rapporte à la femme violée par le père. Comment les autres sages (qui ne partagent pas cet avis) expliquent-ils la suite de ce verset? On a répondu là-bas (à Babylone) que l'on ne savait pas d'où pouvait venir cette objection; car, selon eux, on entend par '' l'aile du père '', la femme qui lui est proche par la destination (qu'il devra épouser en vertu du lévirat). -Mais cette femme n'est-elle pas déjà interdite au fils, à titre de femme du père (qui incombe à celui-ci forcément)? -C'est vrai, répond R. Ila; mais il en résulte qu'en cas d'avertissement, il y a double pénalité des coups de lanière, d'abord pour avoir épousé '' la femme de son père '', puis pour avoir découvert '' l'aile du père. '' R. Juda reconnaît (malgré l'interdit de principe) qu'il n'y aura, en cas d'erreur, ni pénalité des coups de lanière, ni offre du sacrifice de péché, et il admet que la femme violée par un de ses parents à degré prohibé (s'il y avait une vraie alliance) lui est permise en ce cas. Il reconnaît aussi que la consécration en mariage de ladite femme (violée par le père) est effective (et qu'en se séparant d'elle, le fils doit lui remettre l'acte de divorce).

Pnei Moshe non traduit

ומ''ט דר' יודה. במתני' דאוסר אנוסת אביו:

דכתיב לא יקח וגו' כנף אביו זו אנוסתו. דכנף שראה אביו ואפי' אנוסתו לא יגלה:

מה כו' תמן אמרין. בבבל אומרים לתרץ אליבא דרבנן:

ולא יודעין כו'. ולא ידענו ממי באה שמועה זו דקשיא לן עלה כדלקמיה:

כנף הסמוכה לאביו. דבבבל אומרין לרבנן דכנף הסמוכה כלומר שהיא סמוכה וראוי' לאביו והיא שומרת יבם שלו כדאמר בבבלי ריש פירקין:

בלא כך כו'. וקשיא דהא בלא כך אינו חייב עליה משום אשת אב בתמיה דהא זקוקה כאשתו דמיא:

א''ר הילא. דל''ק דלהתריי' נ''מ שאם התרו בו משום אשת אב או משום כנף אב לוקה ואם התרו בו משום שניהם לוקה שתים וכדאמר התם על דמקשה ותיפוק לי' משום דודתו לעבור עליו בשני לאוין:

מודה ר''י במכות כו'. דלא אמר אלא דאסור באנוסת אביו אבל אינו לוקה ואינו מביא קרבן:

בשאר כל הספיקות. ובסנהדרין גריס בשאר כל האנשים ועיקר כלומר בשאר כל העריות כגון אנוסת אביו וכיוצא בהן:

שהוא פטור. כלומר מותר דלא אסר אלא באנוסת אביו מההיא דרשא דלעיל:

שאם קידשה. לאנוסת אביו שתפסו בה קידושין וצריכה גט:

רִבִּי חַגַּיי בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. מַהוּ שֶׁיְּהֵא הַוְולָד מַמְזֶר כְּרִבִּי יוּדָה. אָמַר לֵיהּ. לֹא יָבוֹא פְצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה הִפְסִיק הָעִנְייָן. הִפְסִיק הָעִנְייָן לְעִנְייָן אֵשֶׁת אַב. אָמַר לֵיהּ. אֵשֶׁת אַב בִּכְלַל כָּל הָעֲרָיוֹת הָייְתָה וְיָצָאת מִכְּלָלָהּ לְלַמֵּד עַל כָּל הָעֲרָיוֹת לְמַמְזֵר. וְתֵצֵא אֵשֶׁת אָב וּתְלַמֵּד עַל כָּל הָעֲרָיוֹת מִמַּמְזֵר. וְתֵצֵא אֲנוּסָה וּתְלַמֵּד עַל כָּל הָאוֹנְסִין לְאִיסּוּר. אָמַר לֵיהּ. אֵשֶׁת אַב בִּכְלָל כָּל הָעֲרָיוֹת הָֽייְתָה וְיָצָאת מִכְּלָלָהּ לְלַמֵּד עַל כָּל הָעֲרָיוֹת לְמַמְזֵר. אִית לָךְ לְמֵימַר הָכָא אֲנוּסָה בִּכְלָל כָּל הָאוֹנְסִין הָייְתָה וְיָצָאת מִכְּלָלָהּ לְלַמֵּד עַל כָּל הָאוֹנְסִין לְאִיסּוּר. וְתֵצֵא אֵשֶׁת אַב וּתְלַמֵּד עַל כָּל אֲנוּסָתָהּ. אָמַר לֵיהּ. אִם אֵשֶׁת אַב הִיא אֵינָהּ אֲנוּסָה. וְאִם אֲנוּסָה הִיא אֵינָהּ אֵשֶׁת אַב.

Traduction

R. Hagaï demande devant R. Yossé: est-ce que l'enfant issu de cette union illégale est illégitime selon R. Juda? -Non, répond R. Yossé, puisque le texte biblique, interrompt la série des défenses, et, après avoir interdit de '' découvrir l'aile du père '', parle de la défense d'admettre en Israël l'homme aux organes broyés, ou le mutilé (avant de parler du mamzer, illégitime). -Est-ce à dire qu'il y a aussi interruption (433)Avec suppression de la défense. pour la femme légitime du père (et qu'un enfant né d'elle et du fils 'est pas mamzer)? -Non, fut-il répondu, car la femme du père fait partie de la liste des mariages prohibés (434)Cf. ci-dessus, (4, 16.), et c'est précisément de ce cas qu'est déduite la règle générale, d'appeler mamzer l'enfant né d'une union interdite. Mais, comme par le texte concernant la femme du père, on sait d'une façon générale que les enfants nés à l'état d'interdit sont mamzer, la défense de s'unir à celle que le père a violée devrait s'étendre aux autres cas, à celui où une femme a été violée par un parent au degré prohibé (et qu'il ne soit pas permis de l'épouser)? -Non, fut-il répondu, ce n'est pas comparable: le cas de la femme du père fait déjà partie de l'ensemble des unions illicites, et l'on n'a pu en déduire l'application générale de la règle à tout enfant issu d'une de ces unions; tandis que de l'union avec une femme violée, laquelle ne fait pas partie d'un tel ensemble, on ne saurait déduire une généralité analogue. Mais pourquoi ne pas déduire le cas de la femme violée par le père, du cas de la femme légitime? C'est que, fut-il répondu, il y a une grande différence entre ces deux cas, en ce que la femme légitime diffère beaucoup de la femme violée et non épousée.

Pnei Moshe non traduit

מהו שיהא הולד ממזר לר''י. באנוסת אביו:

לא יבא פצוע דכא הפסיק הענין. בין ולא יגלה כנף אביו ללא יבא ממזר לומר לך דאנוסת אביו אין הולד ממזר:

ופריך הפסיק הענין לאשת האב. דהא בחד קרא כתיבי לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו ונימא נמי דהפסיק הענין מאשת אב דלא הוי ממזר:

אשת אב בכלל כל העריות. דכבר מפורשת בפ' עריות:

ויצאת כו'. כלו' דממנה למדו על כל עריות. דח''כ דהוי ממזר וכדאמרי' סוף החולץ:

ותצא כו'. דנימא דיצאת אשת אב ללמד על כל העריות לממזר:

ותצא אנוסה. קרא דלא יגלה כנף אביו ללמד נמי על כל האונסין של עריות לאיסור:

א''ל. לא דמי דבשלמא אשת אב בכלל כל העריו' היתה והילכך אמרינן ויצאת מכללה כו':

אית לך למימר. אבל יש לך למימר דאנוסה בכלל כו' בתמיה דהיכן מצינו אזהר' לאונסין דנימא בכלל היתה:

ותצא אשת אב ותלמד על כל. נימא דאשת אב גופה מלמד על כל הכתוב דכתיבא בה על עריות לממזר ועל האונסין לאיסור:

אנוסתה. כלומר ואנוסתה נמי תלמד:

א''ל. דלא שייך לומר כן דהרי חלוקין הן:

אם אשת אב היא לא מיקריא אנוסת אב כו'. ולאו כחדא הוו ללמד זה על זה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source