Le texte Le vocabulaire Les révisions
Yevamoth
Daf 52b
משנה: בַּת יִשְׂרָאֵל מְאוֹרֶסֶת לְכֹהֵן מְעוּבֶּרֶת מִכֹּהֵן שׁוֹמֶרֶת יָבָם לְכֹהֶן. וְכֵן בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה. בַּת יִשְׂרָאֵל מְאוֹרֶסֶת לְלֵוִי מְעוּבֶּרֶת מִלֵּוִי שׁוֹמֶרֶת יָבָם לְלֵוִי וְכֵן בַּת לֵוִי לְיִשְׂרָאֵל לֹא תֹאכַל 52b בַּמַּעֲשֵׂר. בַּת לֵוִי מְאוֹרֶסֶת לְכֹהֵן מְעוּבֶּרֶת מִכֹּהֵן שׁוֹמֶרֶת יָבָם לְכֹהֶן וְכֵן בַּת כֹּהֵן לְלֵוִי לֹא יֹאכְלוּ לֹא בַתְּרוּמָה וְלֹא בַמַּעֲשֵׂר.
Traduction
Ni une fille de simple israélite seulement fiancée à un cohen, ni celle qui est enceinte des œuvres d'un cohen (sans mariage), ni celle qui attend qu'un beau-frère cohen l'épouse par lévirat, pas plus que la fille d'un cohen dans le même état à l'égard d'un israélite (375)Cf. ci-dessus, (7, 4.), ne pourra manger de l'oblation. Ni une fille d'Israélite fiancée à un lévite, ni celle qui est enceinte des œuvres d'un lévite (sans mariage), ni celle qui attend en vertu du lévirat le mariage d'un beau-frère lévite, de même que la fille d'un lévite qui serait dans les mêmes conditions par rapport à un israélite, ne pourra pas consommer de première dîme. Une fille de lévite fiancée à un cohen, ou enceinte des œuvres d'un cohen, ou attendant le lévirat d'un cohen, pas plus que la fille d'un cohen dans les mêmes conditions défectueuses à l'égard d'un lévite, ne pourra consommer, ni de l'oblation, ni de la dîme.
Pnei Moshe non traduit
מתני' בת ישראל כו' לא תאכל בתרומה. כדתנן פרק אלמנה הלכה ד' העובר והיבם והאירוסין פוסלין ולא מאכילין:
לא תאכל במעשר. בבבלי שם מוקי לה כרבי מאיר דאמר מעשר ראשון אסור לזרים ואינה הלכה:
לא יאכלו לא בתרומה. דלוי' לענין תרומה נמי זרה היא:
ולא במעשר. מפרש בגמרא:
משנה: בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. מֵת וְלָהּ מִמֶּנּוּ בֵּן תֹּאכַל בַּתְרוּמָה. נִשֵּׂאת לְלֵוִי תֹּאכַל בַּמַעֲשֵׂר. מֵת וְלָהּ מִמֶּנּוּ בֵּן תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר. נִשֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל לֹא תֹאכַל לֹא בַּתְּרוּמָה וְלֹא בַּמַּעֲשֵׂר.
Traduction
Une fille d'Israélite, mariée à un cohen, peut manger de l'oblation; si son mari meurt, et qu'elle ait de lui un fils, elle peut aussi manger de l'oblation (en raison de ce fils). Si ensuite cette veuve a épousé un lévite, elle ne peut manger que de la dîme (378)Malgré la survivance du fils, né de l'union avec le Cohen, la mère a perdu, par son second mariage, les privilèges du sacerdoce.; si son mari meurt et qu'elle ait de lui un fils, elle peut aussi manger de l'oblation. Mais si cette même femme (double veuve) épouse un simple israélite, elle ne pourra plus consommer ni oblation, ni dîme (379)Même au décès du troisième mari qui laisserait un fils..
Pnei Moshe non traduit
מתני' בת ישראל כו' מת ולה ממנו בן תאכל בתרומה. דכתיב ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו קרי ביה יאכילו וכל זמן שבנה קיים מאכילה בתרומה:
משנה: מֵת וְלָהּ מִמֶּנּוּ בֵן לֹא תֹאכַל לֹא בַתְּרוּמָה וְלֹא בַמַּעֲשֵׂר. מֵת בְּנָהּ מִיִּשְׂרָאֵל תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר. מִלֵּוִי תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. מֵת בְּנָהּ מִכֹּהֵן לֹא תֹאכַל לֹא בַתְּרוּמָה וְלֹא בַמַּעֲשֵׂר.
Traduction
A la mort du fils né du dernier mariage avec l'Israélite (qui ne vit plus non plus), la mère peut de nouveau manger de la dîme. A la mort du fils né du mariage avec le lévite, la mère (de nouveau bénéficiaire du sacerdoce par son premier fils) peut manger de l'oblation. Enfin, si ce premier fils né de l'union avec le cohen meurt, la mère n'a plus la faculté de consommer ni de l'oblation, ni de la dîme.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מת בנה מישראל. הדרה אכלה במעשר דילפינן מבת כהן:
משנה: בַּת כֹּהֵן שֶּׁנִּשֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה. מֵת וְלָהּ מִמֶּנּוּ בֵן לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה. נִשֵּׂאת לַלֵּוִי תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר. מֵת וְלָהּ מִמֶּנּוּ בֵן תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר. נִשֵּׂאת לְכֹהֵן תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. מֵת וְלָהּ מִמֶּנּוּ בֵן תֹּאכַל בַּתְּרוּמָה. מֵת בְּנָהּ מִכֹּהֵן לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה. מִלֵּוִי לֹא תֹאכַל בַּמַּעֲשֵׂר. מֵת בְּנָהּ מִיִּשְׂרָאֵל חוֹזֶרֶת לְבֵית אָבִיהָ וְעַל זוֹ נֶאֱמַר וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ.
Traduction
Une fille de cohen mariée à un israélite ne peut pas manger de l'oblation, ni lorsqu'à la mort du mari elle a un fils de lui. Si elle épouse ensuite un lévite, elle mangera de la dîme, et de même si à la mort de ce mari elle a un fils de lui. Mariée à un cohen, elle mangera de l'oblation, de même que si le mari meurt en laissant un fils. -Mais si le fils qu'elle a eu de son union avec le cohen est mort, la mère ne peut plus consommer de l'oblation; si le fils qu'elle a eu du lévite est mort, elle ne peut plus manger de dîme; si enfin le fils né de son union avec l'israélite meurt, la mère a la faculté de rentrer chez son père (et manger chez lui du sacré). C'est à ce cas que l'on applique le texte biblique (Lv 22, 13): Elle rentrera à la maison de son père comme en sa jeunesse (sans enfant), et mangera alors du pain de son père (de tout ce qui lui est loisible).
Pnei Moshe non traduit
נישאת ללוי. אחר שילדה מכהן תאכל במעשר ולא בתרומה ואע''ג שיש לה בנה מכהן דהדר הויא לה זרה:
מת ולה ממנו בן תאכל במעשר. בשביל בנה מלוי אבל לא תאכל בתרומה בשביל בנה מכהן דבנה מן הלוי פסלה דכתיב וזרע אין לה ושבה והרי יש לה זרע ואע''ג דקרא בבת כהן כתיב מרבינן מיניה בגמרא נמי בת ישראל האוכלת בשביל בנה כהן וניסת לזר שחוזרת ואוכלת בשביל בנה והילכך כי היכי דבת כהן כי אית לה זרע מישראל לא הדרה בת ישראל נמי האוכלת בשביל בנה כי אית לה זרע מלוי או מישראל לא הדרה אוכלת בשביל בנה כהן:
מתני' בת כהן שנשאת לישראל לא תאכל בתרומה. דמפסל לה מדקאמר רחמנא וזרע אין לה ושבה מכלל דבחיי בעלה לא אכלה:
מת בנה מכהן לא תאכל בתרומה. דפסיל לה בנה מלוי:
הלכה: בַּת יִשְׂרָאֵל מְאוֹרֶסֶת לְכֹהֵן. כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכֲלֶנּוּ. וְלֵית הִיא גַו בֵּייתֵהּ. מִכֹּהֵן. לִילִיד בַּית. אֵין בֵּין יְלִיד בַּיִת. לְשׁוֹמֶרֶת יָבָם לְכֹהֶן. כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכֲלֶנּוּ. וְלֵית הִיא גַו בֵּייתֵהּ. וְכֵן בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל. וּבַת כֹהֵן כִּי תִהְיֶה לְאִישׁ זָר. מְעוּבֶּרֶת מִיִּשְׂרָאֵל שׁוֹמֶרֶת יָבָם לְיִשְׂרָאֵל. וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ פְּרָט לְשׁוֹמֶרֶת יָבָם. כִּנְעוּרֶיהָ. פְּרָט לִמְעוּבֶּרֶת.
Traduction
'' Une fille de simple israélite, seulement fiancée au Cohen, ne pourra pas manger de l'oblation '', parce qu'il est écrit (Nb 18, 11): tout individu pur dans sa maison le mangera; or, comme fiancée, elle n'a jamais fait partie de la maison du cohen. Ni '' celle qui est enceinte des œuvres d'un cohen '', puisqu'il est dit (Lv 22, 11): pour l'enfant de la maison, et l'enfant (illégitime) que cette femme porte dans son sein n'est pas de la maison. Ni '' celle qui attend qu'un beau-frère cohen l'épouse par lévirat '', en raison du verset précité: '' tout individu pur dans ta maison la mangera '', et cette femme ne fait pas encore partie de la maison. De même pour la fille d'un cohen qui doit épouser un simple israélite, comme il est dit (ibid. 12): Lorsque la fille d'un cohen sera unie à un étranger, elle ne pourra pas manger d'oblation; ni '' celle qui est enceinte des œuvres d'un simple israélite, ou qui attend qu'un beau-frère simple israélite l'épouse par lévirat '', parce qu'il est dit (ibid, 13): elle rentrera dans la maison paternelle et mangera, etc., à l'exclusion de celle qui n'y rentre pas, en raison du lévirat qui lui incombe, comme en sa jeunesse, à l'exclusion de celle qui n'a plus le même état jeune et est enceinte. ''
Pnei Moshe non traduit
גמ' בת ישראל כו'. ומפרש טעמא דארוסה לא אכלה:
דכתיב כל טהור בביתך יאכלנו ולית היא גו בייתה. דעדיין לא הכניסה לביתו:
מכהן. מעוברת מכהן לא אכלה דכתיב ויליד בית ואין כאן יליד בית גרסי':
לשומר' כו'. דנמי לאו בביתי' היא:
וכן בת כהן לישראל דכתיב ובת כהן וגומר היא בתרומת הקדשים לא תאכל:
שומרת יבם. בת כהן לישראל דכתיב ושבה אל בית אביה כנעוריה ודרשינן ושבה פרט לשומרת יבם דאגידא ביה כנעוריה פרט למעוברת דדוקא בזמן שהיא דומה לנעוריה וכדדריש פרק אלמנה שם:
בַּת יִשְׂרָאֵל מְאוֹרֶסֶת לְלֵוִי. אַתֶּם וּבֵיתְכֶם וְלֵית הִיא גַּו בֵּייתֵהּ. מְעוּבֶּרֶת מִלֵּוִי. יְלִיד בַּית. וְאֵין כָּאן יְלִיד בַּיִת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. כְּלוּם כְּתִיב יְלִיד בַּיִת אֶלָּא בְכֹהֵן. כְּמַה דְתֵימַר תַּמָּן הַיְּלוּד מַאֲכִיל וְשֶׁאֵינוֹ יְלוּד אֵינוֹ מַאֲכִיל. וְהָכָא נַמֵּי הַיְּלוּד מַאֲכִיל וְשֶׁאֵינוֹ יְלוּד אֵינוֹ מַאֲכִיל. שׁוֹמֶרֶת יָבָם לְלֵוִי. אַתֶּם וּבֵיתְכֶם. וְלָאו הוּא גַּו בֵּייתָהּ. וְכֵן בַּת לֵוִי. וּבַת כֹהֵן כִּי תִהְיֶה לְאִישׁ זָר. וְלֹא בַּת כֹּהֵן כְּתִיב. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בַּת. אַחַת בַּת כֹּהֵן וְאַחַת בַּת לֵוִי. בַּת כֹּהֵן שֶׁנִּשֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל חוֹזֶרֶת וְאוֹכֶלֶת. בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן חוֹזֶרֶת וְאֵינָהּ אוֹכֶלֶת. מְעוּבֶּרֶת מִיִּשְׂרָאֵל שׁוֹמֶרֶת יָבָם לְיִשְׂרָאֵל. וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ פְּרָט לְשׁוֹמֶרֶת יָבָם. כִּנְעוּרֶיהָ. פְּרָט לִמְעוּבֶּרֶת.
Traduction
Une fille de simple israélite fiancée à un lévite n'a pas encore le droit de manger des dîmes '', parce qu'il est écrit (Nb 18, 31): vous et votre maison; or la fiancée ne fait pas encore partie de la maison; '' ni celle qui est enceinte des œuvres d'un lévite '', parce qu'il est dit (Lv 22, 11): l'enfant de la maison, et non celui qui est né en dehors (naturel). -Mais, objecta R. Yossé, l'expression enfant né dans la maison est usitée pour le cohen, et d'où sait-on qu'elle est applicable aux lévites? Puisque, pour l'oblation, la présence de l'enfant a le privilège de faire reporter sur la mère le bénéfice de cette consommation, à l'exclusion de celle dont l'enfant naît hors mariage, il en sera de même sous ces deux rapports pour les dîmes. '' Ni celle qui attend qu'un beau-frère lévite l'épouse pour cause de lévirat '', parce qu'il est écrit: vous et votre maison, non celle qui ne fait pas encore partie de la maison. '' Ni une fille de lévite fiancée à un simple israélite '', comme il est dit: Lorsqu'une fille de cohen sera unie à un étranger, elle ne pourra plus manger, etc. (ib. 12). -Mais ce verset ne se réfère-t-il pas au cohen seul? -C'est que, répond R. Yossé, comme le mot fille se trouve répété (superflu), on en conclut que la loi sera la même pour la fille de lévite. Lorsqu'une fille de Cohen ayant épousé un simple israélite devient veuve sans enfants, elle retourne à la maison paternelle et peut manger l'oblation; mais, à l'inverse, une fille d'israélite ayant épousé un Cohen, et devenue veuve, n'a plus droit à l'oblation en rentrant chez son père (376)A la suite de cette phrase, les éditions ont une ou deux lignes superflues, répétées par confusion avec un passage précédent, selon la remarque du commentaire Pné-Mosché.. ''
Pnei Moshe non traduit
אתם וביתכם. כתיב במעשר:
כלים כתי' כו'. ומנא לך למילף במעשר:
ומשני כמה דתימר תמן. בתרומה דדרשינן הילוד כו' שם וגלי רחמנא בתרומה והה''ד במעשר:
וכן בת לוי לישראל. דנעשית זרה דכתי' ובת כהן וגו':
ולא בבת כהן כתיב. בתמיה:
אמר רבי יוסי בת. דכתיב עוד ובת כהן כי תהיה אלמנה והאי בת קרא יתירא הוא ללמדך אחת בת כהן ואחת בת לוי כיון שנישאו לזר כזרות הן:
חוזרת ואוכלת. כשמת בעלה ישראל ואין לה זרע:
חוזרת ואינה אוכלת. כשמת בעלה כהן ואין לה זרע וכדקתני במתני' דלקמן ואגב ריהטא מפרש לה הכא:
מעוברת מישראל כו'. ל''ג דהא תני לה לעיל:
בַּת לֵוִי מְאוֹרֶסֶת לְכֹהֵן. כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכֲלֶנּוּ. וְלֵית הוּא גַו בֵּייתָהּ. מְעוּבֶּרֶת מִּכֹּהֵן. יְלִיד בַּית. וְאֵין כָּאן יְלִיד בַּיִת. שׁוֹמֶרֶת יָבָם לְכֹהֶן. כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכֲלֶנּוּ. וְלֵית הוּא גַו בֵּייתָא. וְכֵן בַּת כֹּהֵן לְלֵוִי לֹא יֹאכְלוּ לֹא בַתְּרוּמָה וְלֹא בַמַּעֲשֵׂר. נִיחָא בַּתְּרוּמָה לֹא תֹאכֵל. בְּמַעֲשֵׂר. מַה נַפְשֵׁךְ. כֹּהֱנֶת הִיא תֹאכֵל. לְוִייָה הִיא תֹאכֵל. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּמָאן דְּאָמַר אֵין נוֹתְנִין מַעֲשֵׂר לִכְהוּנָּה. הֲוָה הוּא דְאָמַר נוֹתְנִין מַעֲשֵׂר לִכְהוּנָּה.
Traduction
Ni la fille d'un lévite fiancée à un Cohen '', parce qu'il est dit (comme ci-dessus): tout individu pur dans ta maison en mangera. Or, la fiancée ne fait pas encore partie de la maison. '' Ni celle qui est enceinte des œuvres d'un Cohen '', en raison de l'expression (exclusive) enfant né dans la maison; '' ni celle qui attend le mariage par lévirat de son beau-frère lévite '', parce que le verset (précité) dit: dans ta maison, et la belle-sœur veuve n'est pas encore entrée dans la maison. '' De même enfin, une fille de Cohen, fiancée à un lévite, ne pourra manger ni oblation, ni dîme (377)Cf. (Sota 9, 11). '' On comprend qu'elle ne puisse plus jouir de l'oblation, parce qu'elle devient étrangère au sacerdoce; mais, en tous cas, elle devrait pouvoir manger au moins de la dîme? Car ce dilemme existe, ou la femme est encore considérée comme Cohen, et elle doit pouvoir manger de la dîme; ou elle est déjà lévite, et elle est d'autant plus autorisée à manger de la dîme? C'est que, dit R. Ila au nom de R. Yohanan, c'est conforme à l'avis de celui qui interdit de remettre de la dîme au Cohen (et cette fille est encore considérée comme de race sacerdotale). Toutefois, par cette assertion, on sait que R. Yohanan est d'avis d'accorder aussi la dîme aux cohanim.
Pnei Moshe non traduit
בת לוי מאורסת לכהן כו'. כדלעיל:
וכן בת כהן ללוי כו'. ופריך ניחא דבתרומה לא תאכל דנעשית זרה אלא במעשר ממ''נ תאכל כו':
ומשני כמ''ד אין נותנין מעשר לכהונה. אלא ללוים והילכך הכא דבת כהן מאורסת ללוי או מעוברת או שומרת יבם לא אכלה במעשר דהיא בת כהן ומחמת בעלה אינה אוכלת כדלעיל והא דקתני בת לוי כו' לא תאכל במעשר ע''כ מוקמינן כדאמר בבבלי דף פ''ו שאין חולקין לה בבית הגרנות גזירה משום גרושה בת ישראל והה''ד אפי' נשואה אלא משום רישא דקתני בת ישראל המאורסת לכהן דהתם דוקא מאורסת דאלו נשואה אכלה קתני נמי בסיפא גבי בת לוי מאורסת:
הוי. מדקאמר ר' יוחנן כמ''ד אין כו' ש''מ דהוא ס''ל כמ''ד נותנין מעשר אף לכהונה ופלוגת' דר''ע וראב''ע היא שם:
Yevamoth
Daf 53a
משנה: הָאִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעֲלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם וּבָאוּ וְאָֽמְרוּ לָהּ מֵת בַּעֲלֵיךְ נִשֵּׂאת וְאַחַר כָּךְ בָּא בַּעֲלָהּ תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה וּצְרִיכָה גֵט מִזֶּה וּמִזֶּה וְאֵין לָהּ לא כְּתוּבָּה. וְלֹא פֵירוֹת וְלֹא מְזוֹנוֹת וְלֹא בְלָאוֹת עַל זֶה וְעַל זֶה. וְאִם נָֽטְלָה מִזֶּה וּמִזֶּה תַּחֲזִיר וְהַוְולָד מַמְזֵר מִזֶּה וּמִזֶּה. וְלֹא זֶה וְזֶה מִטַּמְּאִין לָהּ. וְלֹא זֶה וְזֶה זַכָּאִים לֹא בִמְצִיאָתָהּ וְלֹא בְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וְלֹא בְהֵפֵר נְדָרֶיהָ. הָֽיְתָה בַת יִשְׂרָאֵל נִפְסְלָה מִן הַכְּהוּנָּה. וּבַת לֵוִי מִן הַמַּעֲשֵׂר. וּבַת כֹּהֵן מִן הַתְּרוּמָה. וְאֵין יוֹרְשָׁיו שֶׁל זֶה וְלֹא יוֹרְשָׁיו שֶּׁל זֶה יוֹרְשִׁין אֶת כְּתוּבָּתָהּ. מֵתוּ אָחִיו שֶׁל זֶה וְאָחִיו שֶׁל זֶה חוֹלְצִין וְלֹא מְייַבְּמִין.
Traduction
Lorsqu'à une femme, dont le mari a fait un voyage d'outre-mer, on vient dire que son mari est mort, qu'en conséquence elle se marie avec un autre, puis son mari revient, elle devra quitter l'un et l'autre époux, et il faut un acte de divorce de chacun (quoique la seconde consécration dont elle a été l'objet soit mal fondée). Elle ne peut prétendre ni à la restitution du douaire, ni à l'usufruit de sa dot, ni à une pension alimentaire d'un mari, ni à un dédommagement pour l'usure de ses biens particuliers pendant chaque mariage, ni de l'un, ni de l'autre. Ce qu'elle aurait perçu, à ce titre, de n'importe lequel des deux maris, devra être rendu; l'enfant qu'elle a conçu, même du premier mari, sera illégitime. Aucun d'eux (si ce sont des cohanim) ne devra se rendre impur pour l'accompagner au cimetière, lorsqu'elle mourra. De même, aucun des deux n'a le droit de s'approprier ce qu'elle aura trouvé, ou ce qu'elle aura gagné par le travail de ses mains, ni de rompre ses vœux. Si c'était une fille d'israélite, elle est déchue du droit d'épouser jamais un cohen (profanée); si c'est une fille de lévite, elle perd tout droit à la dîme, ou à l'oblation si elle est fille de cohen. Ni les héritiers d'un mari, ni ceux de l'autre ne peuvent hériter de son douaire. Si ces deux maris meurent (avant d'avoir divorcé), les frères de l'un et l'autre doivent, sans l'épouser, se laisser déchausser par elle (380)Dans la plupart des éditions du Talmud, le 1 cesse ici..
Pnei Moshe non traduit
מתני' באו ואמרו לה מת בעליך. שאמר לה עד א' וכדדייק בבבלי מסיפא והאי ואמרו לה כמו ונאמר לה:
תצא מזה ומזה. כדין אשת איש שזנתה דהך לאו אנוסה היא דאע''ג דהמנוהו רבנן לעד א' באשה משום עיגונא טעמא מאי משום דהיא גופה דייקא ומנסבא והך דלא דייקא קנסינן לה:
וצריכה גט מזה ומזה. וטעמא דבעי' גט מהשני מפרש בגמרא:
לא כתובה. מנה ומאתים ותוספת:
ולא פירות. מהשני מה שאכל קודם שבא הראשון כדמפרש בגמרא:
ולא מזונות. ואפילו מה שלותה ואכלה תתתיו:
ולא בלאות. ואפילו שחקי בגדים שהיו לה לא תוציא משם:
ואם נטלה מזה ומזה תחזור. בבבלי מפרש דאפילו תפס' שלא בעדי' דלא מהני לה מיגו ובגמרא דהכא מפרש דתפסה אימת:
והולד ממזר מזה ומזה. אם ילדה מהשני הוי ממזר גמור ואם שוב החזירה הראשון וילדה לו הוי ממזר מדבריהם ואסור בממזרת ובגמ' מפרש אימת החזירה:
לא זה וזה מיטמאין לה. כדמפרש בגמ':
לא במציאתה. כדמפרש בבבלי דטעמא מאי אמור רבנן מציאת אשה לבעלה משום איבה הכא תיהוי לה איבה ואיבה:
ולא במעשה ידיה. דטעמא מאי אמור רבנן מעשה ידיה לבעלה משום מזוני והכא לית לה מזוני:
ולא בהפרת נדריה. דטעמא מאי בעל מפר נדרי אשתו כי היכי דלא תתגנה הכא תתגנה ותתגנה:
נפסלה מן הכהונה. דזונה היא אעפ''י דאנוסה היא:
מן המעשר. משום קנסא הוא דהא בת לוי שזנתה לא נפסלה מן המעשר:
מן התרומה. ואפילו בתרומה דרבנן:
יורשין כתובתה. כתובת בנין דכרין דאפי' לזרעה קנסו רבנן כדמפרש בגמ':
חולצין ולא מיבמין. אחיו של ראשון חולץ מדאורייתא ורבנן גזרו דלא לייבם ואחיו של שני חולץ מדרבנן שמא יאמרו גירש זה ונשא זה ונמצאת אשת איש יוצאת בלא חליצה כמו דאמרינן גבי גט בגמ':
הלכה: בַּת כֹּהֵן שֶׁנִּשֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל כול'. רִבִּי לֵיוֹנְטֵי בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה. נִיחָא בַּת כֹּהֵן שֶׁנִּשֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל חוֹזֶרֶת וְאוֹכֶלֶת. 53a בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן הוֹאִיל וְהִיא רְאוּיָה לוֹכַל לָמָּה אֵינָהּ אוֹכֶלֶת. אָמַר לֵיהּ. כֵּן אָמַר רִבִּי זְעִירָה רַב עָנָן בְשֵׁם רַב. מַהוּ בַּת כֹּהֵן. מִתְלַמֶּדָּתָהּ שֶׁלַּכֹּהֵן. כְּמַה דְתֵימַר בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה. וְכִי בַּת בָּבֶל הָֽיְתָה. אֶלָּא שֶׁנַּעֲשֵׂית כְּמַעֲשֵׂה בָבֶל. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב. שְׁתֵּי בָנוֹת אֲמוּרוֹת בַּפָּרָשָׁה. אַחַת חוֹזֶרֶת וְאוֹכֶלֶת וְאַחַת חוֹזֶרֶת וְאֵינָהּ אוֹכֶלֶת. בַּת כֹּהֵן שֶׁנִּשֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל חוֹזֶרֶת וְאוֹכֶלֶת. בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן חוֹזֶרֶת וְאֵינָהּ אוֹכֶלֶת. אֱמוֹר מֵעַתָּה. נִשֵּׁאת לְכָשֵׁר חוֹזֶרֶת וְאוֹכֶלֶת. לְפָסוּל חוֹזֶרֶת וְאֵינָהּ אוֹכֶלֶת. רַב אָמַר הֲלָכָה אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה וְאֵינָהּ אוֹכֶלֶת בֶּחָזֶה וַשּׁוֹק. רִבִּי יוֹחָנָן אָםַ. אוֹכֶלֶת בֶּחָזֶה וַשּׁוֹק. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה מְסַייֵעַ לְרַב. מִלֶּחֶם. לֹא כָּל הַלֶּחֶם. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי מְסַייֵעַ לְרִבִּי יוֹחָנָן. מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹאכֵל. לְרַבּוֹת חַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר.
Traduction
R. Lewanti demanda en présence de R. Yona: on comprend qu'une fille de cohen, ayant épousé un simple israélite et devenue veuve (sans enfant), retourne à la maison paternelle, avec faculté de manger de l'oblation; mais pourquoi une fille d'israélite ayant épousé un cohen et devenue veuve, qui jouit du privilège de l'oblation en raison de la présence de son fils, perd-elle cette faculté, en se remariant à un simple israélite? R. Yona répondit: R. Zeira ou R. Aman a dit au nom de Rav que, lorsque le texte biblique parle d'une '' fille de cohen '', il entend aussi celle qui y est accoutumée, par comparaison avec l'expression (Ps 137, 8): la fille de Babel désolée (ruinée), où le terme fille de Babel ne doit pas être pris à la lettre, mais indique une similitude de conduite. R. Yossé b. R. Aboun dit au nom de Rav: deux fois le mot fille se trouve dans la même section biblique, parce qu'en un cas elle rentre à la maison paternelle, avec faculté de manger l'oblation, et dans l'autre cas elle n'a pas cette faculté en rentrant; la fille d'un cohen mariée à un simple israélite, et devenue veuve (sans enfant), rentre à la maison de son père, avec faculté de manger de l'oblation, tandis que la fille d'un simple israélite mariée à un Cohen et devenue veuve (sans enfant) n'a plus cette faculté lorsqu'elle rentre à la maison paternelle. On peut en inférer que si elle a épousé un homme en parfait état légal, elle peut manger de l'oblation en rentrant, et que si elle a épousé un homme impropre, elle ne jouit plus de ce privilège. Rav établit comme règle (au sujet du retour de la fille), qu'elle peut manger de l'oblation, non des parts sacerdotales du poitrail ou de l'épaule; R. Yohanan lui concède même ces dernières parts. On a enseigné que R. Hiya confirme l'avis de Rav, en déduisant de l'expression du pain paternel (Lv 22, 13), qu'elle peut en manger certaines parts, non de tout. Par contre, R. Simon b. Yohaï a enseigné, pour confirmer l'avis de R. Yohanan, que du même verset on conclut à l'extension de ce privilège, comprenant jusqu'aux pains de l'action de grâce, ou les flancs offerts par le Naziréen (à l'issue de son vœu).
Pnei Moshe non traduit
גמ' רבי ליונטי בעי לפני רבי יונה ניחא בבת כהן הנשואה לישראל דחוזרת ואוכלת. כשמת בנה מישראל כדכתיב וזרע אין לה וגו':
אלא בת ישראל שניסת לכהן. ויש לה הימנו בן:
הואיל והיא ראויה לאכול. בשביל בנה למה אינה אוכלת כשניסת לזר הא עדיין בנה מכהן קיים:
מהו בת כהן. דכתיב לאו דוקא בת כהן קאמר אלא מתלמדתה של כהן כלו' מתלמדת לאכול בתרומה כמו בת כהן דאוכלת בשביל בעלה ובשביל בנה ואע''פ שהי' בת ישראל והילכך הוי' דינה כמו בת כהן דכי אית לה זרע מישראל לא הדרה כו' כדפרישית במתני':
כמה דתימר. כלו' דמביא ראיה מן הכתוב דקראה בת בבל:
וכי בת בבל היתה. והרי קרא באדום משתעי כדכתי' זכור ה' לבני אדום אלא שעשתה כמעשה בבל קרי לה בת בבל וה''נ כן הוא:
רבי יוסי בר בון בשם רבי קאמר דה''ט דשתי בנות אמורות בפרשה. שתי פעמים כתיב בת וחלקן הכתוב:
אחת חוזרת ואוכל'. בת כהן כשאין לה זרע מזר דראוי' לאכול כמו מתחילה היא:
ואחת. בת ישראל אינה אוכלת אעפ''י שראויה לאכול היא בשביל בנה מכהן הואיל וניסת לזר:
אמור מעתה נישאת לכשר. אבת כהן קאי דדוקא אם נשאת לזר כשר חוזרת ואוכלת כשמת אבל לפסול אינה אוכלת דכמו בת ישראל הניסת לזר אינה אוכלת אע''פ שעדיין ראויה היתה בשביל בנה מכהן דעכשיו נעשית זרה כן נמי בבת כהן דכיון שנשאת לפסול פסלה ואינה אוכלת אפי' כשמת:
הלכה אוכלת בתרומה. בת כהן החוזרת ואינה חוזרת לחזה ושוק וכן מסיק לה בבבלי אבל אוכלת בשביל בנה דמתני' מסיק התם דחוזרת אף לחזה ושוק:
מלחם. מלחם אביה תאכל:
מלחם ולא כל לחם. פרט לחזה ושוק והאי לחם כל מאכיל משמע כדכתי' בלשצר מלכא עבד לחם רב והילכך מעטי' קרא לא כל לחם:
תאכל. לרבות הוא לחלות תודה ורקיקי נזיר וכן לחזה ושוק דכולן מורם מן הקדשים הן:
סליק פירקא בס''ד
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source