אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. בִּידֵי אָדָם פָּסוּל בִּידֵי שָׁמַיִם כָּשֵּׁר. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. בֵּין בִּידֵי אָדָם וּבֵין בִּידֵי שָׁמַיִם פָּסוּל. מָּאן דְּאָמַר. בִּידֵי אָדָם פָּסוּל בִּידֵי שָׁמַיִם כָּשֵּׁר. יְלִיף לָהּ מִמַּמְזֵר. לֹא יָבֹא מַמְזֵר. לא יָבוֹא פְצוּעַ דַּכָּא. מַה מַמְזֵר בִּידֵי אָדָם אַף פְּצוּעַ דַכָּא בִידֵי אָדָם. מָּאן דְּאָמַר. בֵּין בִּידֵי אָדָם וּבֵין בִּידֵי שָׁמַיִם פָּסוּל. מְנָן לֵיהּ. אָמַר רִבִּי מָנָא. מֵהָכָא. לא יָבוֹא פְצוּעַ דַּכָּא לְעוֹלָם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִי בּוּן. עוֹד הוּא יְלִיף לָהּ מִמַּמְזֵר. לֹא יָבֹא מַמְזֵר. לא יָבוֹא פְצוּעַ דַּכָּא. מַה מַמְזֵר בִידֵי שָׁמַיִם. אַף פְּצוּעַ דַכָּא בִידֵי שָׁמַיִם. וּמַמְזֵר בִידֵי שָׁמַיִם. יְצִירָתוֹ בִידֵי שָׁמַיִם. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. מָּאן דְּאָמַר. בִּידֵי אָדָם פָּסוּל בִּידֵי שָׁמַיִם כָּשֵׁר. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁלְּרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה. מָּאן דְּאָמַר. בֵּין בִּידֵי אָדָם וּבֵין בִּידֵי שָׁמַיִם פָּסוּל כְּרַבָּנִן. אָמַר רִבִּי אָחָא בַּר פַּפַּי קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. כּוּלָּהּ דְּרַבָּנִן. הֲרֵי שֶׁעָלַת חַטָּטִין מְחָכֵּךְ בָּהּ אוֹ מַסַּייָת. וַהֲרֵי הוּא בִידֵי אָדָם כְּמִי שֶׁהוּא בִידֵי שָּׁמַיִם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כמי שהוא בידי שמים. כלומר דלהכי קרי לה בידי שמים מפני שבאת לו ע''י חולי אבל פסול הוא דאין כשר בידי שמים אלא כשהוא לקוי ממעי אמו או ע''י רעמים וברד:
והרי הוא בידי אדם. ולפיכך פסול:
הרי כו' מחכך או מסיית. כמו מחתך ומסת':
כולה דרבנן. תרווייהו אליבא דרבנן ומאן דפסל אפילו בידי שמים ע''י חולי מיירי ולפיכך קרי לה בידי שמים אע''פ שהיא ניטלת ע''י אדם כדמפרש ואזיל:
הוון. היו רוצים בני הישיבה לומר דמאן דמכשר בידי שמים כרבי ישמעאל דאמר לעיל והוא סריס חמה דאלמא בידי שמים איירי:
וממזר בידי שמים. בתמיה:
עוד הוא יליף. דהאי מ''ד נמי יליף מממזר כדמסיק דיצירתו בידי שמי'.
לעולם. דסתמא כתיב ואף בידי שמים משמע:
מנן ליה. מנין לו לפסול אף בידי שמים:
בידי שמים כשר. וכשמואל שם:
הלכה: אֵי זֶהוּ פְּצוּעַ דַכָּא כול'. פְּצוּעַ. הָיִיתִי אוֹמֵר. עֵינוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר שָׁפְכָה. פָּצוּעַ שֶׁבְּצַד שָׁפְכָה. אִם פָּצוּעַ שֶׁבְּצַד שָׁפְכָה עֵינוֹ שֶׁבְּצַד חוֹטְמוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר דַּכָּא. שֶׁבָּא בֵּין עֲקֵיבָיו. אָמַר רִבִּי חַגַּיי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. אֵין לָךְ נָמוּךְ בָּאָדָם בְּשָּׁעָה שֶׁהוּא יוֹשֵׁב אֶלָּא בֵּיצָיו בִּלְבַד. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. וְיֵאוּת. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן. שֶׁבְּכוּלָּן כְּתִיב דּוֹרוֹת חוּץ מִזֶּה שֶׁאֵינוֹ מוֹלִיד. וְלֹא סוֹף דָּבָר נִפְצְעָה אֶלָּא אֲפִילוּ נִימוֹקָה אֲפִילוּ יְבֵשָׁה אֲפִילוּ חֲסֵרָה. תַּנֵּי. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר. שָׁמַעְתִּי בְכֶרֶם בְּיַבְנֶה. כָּל שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא בֵיצָה אַחַת 46b אֶינוֹ מוֹלִיד וְהוּא סָרִיס חַמָּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. שָׁמַעְתִּי הֲלָכָה כְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה. וְלֶית אֲנָא יְדַע מִן מַה שְׁמָעִית. אָמַר רִבִּי אִימִּי. לֹא הֲוָה רִבִּי יוֹסֵי שְׁמַע לָהּ מִן בַּר נַשׁ זָעִיר. שְׁמוּאֵל אָמַר. אִם יָבוֹא לְפָנַיי בַּעַל בֵּיצָה אַחַת אֲנִי מַכְשִּׁירוֹ. רִבִּי חוּנָה אָמַר. דּוּ סָבַר כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רִבִּי יוֹחָנָן. אָמַר רִבִּי יוּדָן בַּר חָנִין. וּבִלְבַד שֶׁל יָמִין. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי אִימִּי. אָמַר לָהּ. אִין בְּרַתִּי דְּאַתְּ שַׁרְייָה לֵיהּ. אֶלָּא הֲוֵי יְדָעָה דְלָא מוֹלִיד. וַהֲוָה רִבִּי זְעִירָא מְקַלֵּס לָהּ דּוּ מֵשִׂים מִילְּתָא עַל בְּרָרָא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והוה ר''ז. משבח ליה לרבי אמי שהוא משי' הדבר על בוריו מפני שרמז לה בדבריו שתבין לפרוש ממנו ואע''פ דמותרת לו מן הדין:
אתא עובדא. כהאי לפני רבי אימי באיש אחד שהיה בעל ביצה אחת ושאלה האשה אם מותרת לו:
אין ברתי. הן בתי דאת מותרת לו אבל תהא יודעת דלא מוליד הוא:
שבצד שפכה. במקום ששותת:
שבא בין עקיביו. במקום נמוך כדמסיק אין לך נמוך כו':
ויאות. שפיר הוא דבאותו מקום הוא מדלא מנה כאן דורות ש''מ שאינו מוליד ובבבלי דף ע''ה מקשי עלה דדילמא איהו לחודיה הוא דאסור ואיפכא מסיק שם דילפינן פצוע דכא מכרות שפכה דודאי באותו מקום הוא דאינו שופך אלא ע''י כריתה:
ולא סוף דבר נפצעה. שהוא ממכת חרב או סכין:
אלא אפילו נימוקה. מחמת מכה:
אינו מוליד. אבל סריס חמה הוא וכשר:
לא הוה ר' יוסי שמע לה כו'. דודאי מאדם גדול שמע מכיון ששגור בפיו היה:
דסבר כרבי ישמעאל. וכרבי יוסי דפסק הלכתא כוותיה:
ובלבד שלימין. שהיו שתיהן שלימים ואפילו אותה שנטלה היתה שלימה כשנטלה דאלו נפצעה גרע טפי מנטלה. א''נ דגריס של ימין והיא הגירסא הנכונה לתוס' והרא''ש כלומר דצריך שיהא של ימין קיימת:
רִבִּי חִלְקִיָּה רִבִּי סִימוֹן בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא פְצוּעַ דַּכָּא יִשְׂרָאֵל אֲבָל פְּצוּעַ דַּכָּא כֹהֵן לֹא בְדָא. תַּמָּן תַּנִּינָן. כָּל הָאֲסוּרִין לָבוֹא בַקָּהָל פְּטוּרִין לָבוֹא זֶה בָזֶה. רִבִּי יוּדָה אוֹסֵר. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר. כְּלָלָא פְּצוּעַ דַּכָּא יִשְׂרָאֵל מוּתָּר לוֹ לִישָּׂא מַמְזֶרֶת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בִּלְבַד פְּסוּל מִשְׁפָּחָה. הָא פְּסוּל גּוּף לֹא בְדָא. חֵיילֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי מִן הָדָא דְאָמַר רִבִּי חִלְקִיָּה רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא פְצוּעַ דַּכָּא יִשְׂרָאֵל אֲבָל פְּצוּעַ דַּכָּא כֹהֵן כְּמַה דְאַתְּ אָמַר תַּמָּן. אִם כֹּהֵן בָּרוּר הוּא פְּסוּל לוֹ לִישָּׂא גִיּוֹרֵת. אַף הָכָא יִשְׂרָאֵל בָּרוּר אָסוּר לִישָּׂא מַמְזֶרֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לא שנו. מתני' דקתני פצוע דכא מותר בגיורת אלא דוקא ישראל:
לא בדא. לא כן הוא דאסור בגיורת דבקדושתיה קאי:
תמן תנינן. בעשרה יוחסין הלכה ג':
כללא. דהכל בכלל בין פסולי קהל בין פסולי גוף מותרין זה בזה ולפיכך פצוע דכא מותר בממזרת:
ורבי יוסי פליג דפסול משפחה. בלבד הוא דמותרין לבא זה בזה:
הא פסול גוף. עם פסול קהל:
לא בדא. לא כן הוא ופצוע דכא אסור בממזרת:
חייליה דרבי יוסי. סייעתי' של ר''י מן הא דאמר ריב''ל לעיל דפצוע דכא כהן אסור בגיור' אלמא בקדושתיה קאי:
כמה דאת אמר כו'. כמה שאנו אומרין דכהן ברור וגמור הוא לאסור בגיורת והכא נמי ישראל גמור הוא לאסור בממזרת:
וּכְרוּת שָׁפְכָה כַּל שֶׁנִּכְרַת הַגִיד וְנִשְׁתַּייֵר בָּעֲטָרָה אֲפִילוּ כְּחוּט כָּשֵׁר. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. בַּעֲטָרָה הָעֶלְיוֹנָה. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. בַּעֲטָרָה הַתַּחְתּוֹנָה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. בַּעֲטָרָה הַתַּחְתּוֹנָה. תַּמָּן אָֽמְרֵי. הֶעָשׂוּי 47a כְמַרְזֵב כָּשֵׁר. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּקוֹלֲמוֹס הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר. כְּקוֹלֲמוֹס הָפוּךְ הֲרֵי זֶה פָסוּל. נִיקֵּב בּוֹ נֶקֶב. מִבִּפְנִים פָּסוּל מִבַּחוּץ כָּשֵׁר. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. מִן הָעֲטָרָה וְלִפְנִים. מִבַּחוּץ. מִן הָעֲטָרָה וְלַחוּץ. נִיקֵּב הֲרֵי זֶה פָסוּל. נִיסְתַּם הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר. נִיקֵּב הֲרֵי זֶה פָסוּל מִפְּנֵי שֶׁהוּא שׁוֹפֵךְ. נִיסְתַּם הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מוֹלִיד. וְזֶהוּ פְסוּל הַחוֹזֵר לְהֶכְשֵׁרוֹ. תַּנֵּי אֵין בֵּין פְצוּעַ דַּכָּא לְבֵין כְּרוּת שָׁפְכָה אֶלָּא הִלְכוֹת רוֹפְאִין. שֶׁפַּצּוּעַ דַּכָּא חוֹזֵר. שֶׁבִּכְרוּת שָׁפְכָה אֵינוֹ חוֹזֵר. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. מֵבִיא נֵימוֹלִין וּמֹשְׁכִין וְקוֹצֵץ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תני כו'. וכן הוא ברייתא בספרי ופליג אדלעיל דקאמר בכרות שפכה חוזר להכשירו:
כיצד הוא עושה. לסתום הנקב:
מביא נימולין. נמלין:
ומנשכין וקוצץ. כדאמ' בבלי שם שפינן בתרבא ומייתי שומשנא ומנכתינן ליה הנמלה נושך ונדבק ראשו בנקב ופסקינן לרישי' להיות סתומה והבשר הולך ומתחבר:
אלא הלכות רופאין. שזה אפשר ברפואה:
וזהו כו'. בבלי ע''ו:
שופך. שותת ואינו מוליד:
ניקב. מבפנים ה''ז פסול ומשום סיפא נקט לה:
מן העטרה ולפנים. למעלה מן העטרה:
מבפנים. כדמפרש ואזיל:
כקולמוס הפוך. מחודד לצד הגוף דשליט ביה אוירא:
כקולמוס. כחיתוך קולמוס שמחתכין את חודו באלכסון וכמר זוטרא שם:
העשויה כמרזב. שנחקק כסילון ויש לו דפנות מב הצדדין והחקק באמצע כמין צינור:
תמן אמרי. בבבל:
בעטרה תחתונה. אפילו התחתונה:
בעטרה העליונה. דצריך שישתייר מלא חוט לצד גופו אבל אם נחתכ' לצד גופו ונשתייר מלא החוט מן העטרה בצדה כלפי קרקע וזהו עטרה תחתונה פסול וכן קאמר בבלי שם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source