Vayedaber

Yevamoth

Daf 45a

הִמּוֹל יִמּוֹל. גְּזֵירָה לִשְׁתֵּי מִילוֹת. אֶחָד לְמִילָה וְאֶחָד לִפְרִיעָה. אַחַת לִפְרִיעָה וְאַחַת לְצִיצִין. עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה דוּ אָמַר. לְשׁוֹנוֹת רִבּוּיִין הֵן. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוּ אָמַר. לְשׁוֹנוֹת 45a כְּפוּלִין הֵן. הַתּוֹרָה דִיבְּרָה כְדַרְכָּהּ. הָלוֹךְ הָלַכְתָּ. כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּ. גָּנֹב גּוּנַּבְתִי. מְנָלָן. אָמַר רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. אָז אָֽמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלוֹת. מִיכָּן לִשְׁתֵּי מִילוֹת. אַחַת לְמִילָה וְאַחַת לִפְרִיעָה. אַחַת לְמִילָה וְאַחַת לְצִיצִין. רַב אָמַר. הִמּוֹל יִמּוֹל. מִיכָּן לְנוֹלָד כְּשֶׁהוּא מָהוּל שֶׁצָּרִיךְ לְהַטִּיף מִמֶּנּוּ דַם בְּרִית. הִמּוֹל יִמּוֹל. מִיכָּן לְיִשְׂרָאֵל עָרֵל שֶׁלֹּא יִמּוֹל עַד שֶׁיִּמּוֹל. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר גּוֹי עָרֵל. אָמַר רִבִּי לֵוִי. כְּתִיב וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמוֹר. אַתָּה וְכָל כְּיוֹצֵא בָךְ.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

המול ימול. מכאן דגזירת הכתוב לשתי מילות:

לציצין. שנשתיירו ולא חתך כל הערלה:

עד כדון. זו היא אליבא דר''ע דאמר לשונות הכפולים במקרא לרבות באו:

כרבי ישמעאל. אבל לר''י דאמר לשונות כפולין הן ודיבר' תורה כדרכה וכדרך לשון בני אדם כדחשיב:

מנלן. לפריעה ולציצין:

למולות. לשון ריבוי:

רב אמר. דפליג אדרש' דלעיל וס''ל לא ניתנה פריעת מילה לאברהם אבינו:

כשהוא מהול. ודריש המול שהוא מהול ימול פעם שנית:

המול ימול מכאן כו'. וקרי ביה המל ימול:

ואצ''ל עכומ''ז ערל. כלומר אע''ג דנימול הוא כערל דמי דאין הערלה קרוי' אלא על שם עכומ''ז כדאמרינן פ''ג דנדרים:

אתה וכל כיוצא בך. דבכלל ברית הן:

תַּנֵּי. יִשְׂרָאֵל מָל אֶת הַכּוּתִי וְהַכּוּתִי אֵינוֹ מָל אֶת יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי שֶׁהוּא מָהוּל לְשׁוּם הַר גְּרִיזִים. דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. אָמַר לוֹ רִבִּי יוֹסֵה. וְכִי אֵיכָן מָצִינוּ בַתּוֹרָה שֶׁהַמִּילָה צְרִיכָה כַוָונָה. אֶלָּא יְהֵא מָל וְהוֹלֵךְ לְשֵׁם הַר גְּרִיזִים עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ. הַמּוֹשֵׁךְ לֹא יִמּוֹל שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי סַכָּנָה. דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. אָמַר לוֹ רִבִּי יוֹסֵי. הַרְבֶּה מְשׁוּכִין הָיוּ בִימֵי בֶּן כּוֹזִבָּה וְכוּלָּן מָלוּ וְחָיוּ וְהוֹלִידוּ בָנִים וּבָנוֹת. הַמּוֹשֵׁךְ וְהַנּוֹלָד מָהוּל וְהַמָּל עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּייֵר צָרִיךְ לְהַטִּיף מִמֶּנּוּ דַם בְּרִית. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. לֹא נֶחְלְקוּ בֵית שַׁמַּי וּבֵית הִלֵּל עַל שֶׁנּוֹלָד מָהוּל שֶׁצָּרִיךְ לְהַטִּיף מִמֶּנּוּ דַם בְּרִית מִפְּנֵי שֶׁהִיא עָרְלָה כְבוּשָׁה. עַל מַה נֶחְלְקוּ. עַל גֵּר שֶׁנִּתְגַּייֵר מָהוּל. שֶׁבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. צָרִיךְ לְהַטִּיף מִמֶּנּוּ דַם בְּרִית. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. אֵין צָרִיךְ לְהַטִּיף מִמֶּנּוּ דַם בְּרִית. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. הֲלָכַה כְדִבְרֵי הַתַּלְמִיד. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רַב וְאָמַר. מָן הָא דְתַנֵּי. מִפְּנֵי שֶׁהִיא עָרְלָה כְבוּשָׁה. הָדָא אָֽמְרָה. עָרֵל בָּרוּר הוּא וְדוֹחִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת. רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר. אֵין דּוֹחִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת וְצָרִיךְ לְהַטִּיף מִמֶּנּוּ דַם בְּרִית. רַב אָדָא בַּר אַחֲוָוה אִתְיְלִיד לֵיהּ חַד בַּר נַשׁ כֵּן. מִיסְמֵס בֵּהּ מִית. אָמַר רִבִּי אָבִין נַעֲשֶׂה כְּרוּת שָׁפְכָה וְנִתְעַנֵּה עָלָיו שֶׁיָּמוּת. רַבָּנִין דְקַיסָרִין אָֽמְרִין נַעֲשֶׂה פְצוּעַ דַּכָּא וְנִתְעַנֵּה עָלָיו שֶׁיָּמוּת.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

מפני שהוא מהול. שמל לשם דמו' יונה שמצאו בראש הר גריזים ועובדין לה. בבלי ע''ז שם:

לידי סכנה. שלא יעשה כרות שפכה:

בימי בן כוזיבא. שמשכום עכומ''ז באונס בכרך ביתר וגברה יד בן כוזיבא ונצחום ומלך על ישראל שתי שנים ומתצה וחזרו ומלו בימיו:

מלו וחיו. ובבבלי פירקין לא גריס וחיו:

המשוך. לא שייך הכא וכן בבבלי פר''א דמילה לא גריס ונראה דחסר כאן וצ''ל דכתיב את בריתי הפר לרבות המשוך וסיומא דברייתא דלעיל היא וכמו דגריס בבלי וכן הוא בתוספתא שם:

הנולד מהול כו'. בבלי שם:

ערלה כבושה. העור דבק עם הבשר:

הלכה כדברי התלמיד. רבי שמעון ב''א דלר' יהודה שם פליגי ב''ש וב''ה בנולד כשהוא מהול:

הדא אמרה ערל ברור הוא. דלא קאמר מפני שספק ערלה כבושה היא אלמא דודאי ערל הוא ומחללין עליו את השבת:

ורבי אבהו. פליג דלחומרא אמר ערל כבוש' דבחול צריך להטיף אבל אין מחללין עליו את השבת:

אתיליד ליה חד בר כן גרסינן. וכן הוא פר''א דמילה שנולד לו בן כשהוא מהול ומישמש בו להטיף דם ברית ונסתכן ומת:

ורבי אבין. אמר לא מת ע''י כן אלא שנעשה כרות שפכה שחתך מן הגיד מהעטר' ולמעלה וכן הוא בבלי שם:

ונתענה עליו שימות. שאינו ראוי לבא בקהל:

עָרְלָתוֹ וַודַּאי דוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת. וְאֵין הַסָּפֵק דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת עָרְלָתוֹ. עָרְלָתוֹ וַדַּאי דוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת. אֵין אַנְדְּרוֹגִינוֹס דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. שֶׁהָיָה רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. אַנְדְּרוֹגִינוֹס דּוֹחִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת וְחַייָבִין עָלָיו כָּרֵת. עָרְלָתוֹ. עָרְלָתוֹ וַדַּאי דוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת. וְאֵין בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. עָרְלָתוֹ. עָרְלָתוֹ וַדַּאי דוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת. אֵין שֶׁנּוֹלָד מָהוּל דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. שֶׁבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. צָרִיךְ לְהַטִּיף מִמֶּנּוּ דַם בְּרִית.

Traduction

De l'expression explétive son prépuce (ib.), on conclut qu'en cas de certitude il faut enfreindre le repos shabatique, pour accomplir la cérémonie de la circoncision, non en cas de doute. Ainsi, pour la certitude, on enfreint le Shabat, non pour circoncire un androgyne (qui est douteux), à l'opposé de ce qu'a dit R. Juda que, pour circoncire un androgyne, on devra enfreindre le repos shabatique, sous peine d'être puni du retranchement pour infraction à ce précepte. De même, il faut enfreindre le repos shabatique pour cette cérémonie en cas de certitude, non pour l'enfant né au crépuscule (en raison du doute sur la date); de même aussi, lorsqu'on doit transgresser le repos shabatique pour le cas de certitude seule, on ne l'enfreindra pas pour un enfant né à l'état circoncis, quoique, selon l'école de Shammaï, on doive tirer de cet enfant une goutte de sang, en signe d'alliance abrahamite.

Pnei Moshe non traduit

ערלתו ודאי דבההוא קרא כתיב וביום השמיני וילפינן מיניה ואפי' בשב' וכתיב ערלתו דמשמע מיעוט ערלתו של זה ולא של אחר ולמעוטי ספק וכל הני דחשיב ספיקי נינהו:

בין השמשות. שנולד בין השמשות וספק אם שבת זמנו הוא ור' יהודה לקמן יליף טעמי':

שב''ש אומרי' צריך להטיף. ומודו דאין מחללין עליו את השבת:

Yevamoth

Daf 45b

תַּמָּן תַּנִּינָן. הַכֹּל חַייָבִין בִּרְאִייָה חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן וְטוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינֹס. מַה אָמַר בָּהּ רִבִּי יוּדָה. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן דַּהֲבַאי אָמַר מִשּׁוּם רִבִּי יוּדָה. אַף הַסּוּמֶא. לֵית בַּר נַשׁ אָמַר אַף אֶלָּא דוּ מוֹדֶה עַל קַדְמִייָתָא. מִחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִי יוּדָה. תַּמָּן אָמַר פְּרָט. וְהָכָא אָמַר לְרַבּוֹת. רִבִּי יוּדָה וְרַבָּנִין מִקְרָא אֶחָד הֵן דּוֹרְשִׁין. 45b רַבָּנִן דּוֹרְשִׁין. עָרֵל. מַה תַלְמוּד לוֹמַר זָכָר. עַד שֶׁיְּהֵא כוּלּוֹ זָכָר. רִבִּי יוּדָה דָרַשּׁ. זָכָר. מַה תַלְמוּד לוֹמַר עָרֵל. וַאֲפִילוּ מִקְצָתוֹ עָרֵל. בְּרָם הָכָא כָּל זְכוּרְךָ. פְּרָט לָאַנְדְּרוֹגִינֹס.

Traduction

On a enseigné ailleurs (327)Mishna, (Hagiga 1, 1). Cf. J., (Shabat 19, 3): '' Chacun est tenu de se présenter au Temple lors des grandes fêtes, sauf le sourd-muet, l'idiot, l'enfant, l'homme douteux (aux organes bouchés) et l'androgyne ''. Que dit à l'égard de ce dernier R. Juda (qui considère nettement l'androgyne comme mâle sous le rapport de la circoncision)? On peut déduire la réponse de ce que R. Yohanan b. Dahabaï dit au nom de R. Juda, que l'aveugle aussi est dispensé de la visite au Temple; or, personne n'emploie l'expression '' aussi '', ou également, sans admettre d'abord ce qui précède (donc, selon R. Juda, l'androgyne est dispensé de cette visite). -N'est-il pas en contradiction avec lui-même? Ailleurs (pour la visite), il exclut l'androgyne des devoirs incombant au sexe masculin, tandis qu'ici il lui impose la loi de la circoncision? -C'est que R. Juda et les autres rabbins expliquent différemment le même verset (Gn 17, 14): tout mâle incirconcis, dont la chair de prépuce n'aura pas été coupée, sera retranché etc.; les autres rabbins trouvent inutile le terme '' incirconcis '', et ils concluent du terme suivant: mâle, qu'il s'agit seulement de ceux qui sont entièrement mâles (sans seul doute possible), à l'exclusion de l'androgyne; tandis que R. Juda trouve inutile le mot mâle, et il conclut de la présence superflue du mot '' incirconcis '', que même en cas de doute (de prépuce imparfait) la pénalité du retranchement serait applicable. Pour la visite du Temple au contraire, le texte dit (Ex 23, 17): tous les mâles (qui le sont en entier), à l'exclusion de l'androgyne

Pnei Moshe non traduit

תמן תנינן. בריש חגיגה:

מה אמר בה רבי יודה. אם פליג הוא באנדרוגינוס ומחייבו בראייה כמו דמחשיב ליה לזכר ודאי לענין מילה:

נישמעינה. לזה מן זו הברייתא:

אף הסומא. פטור מן הראייה ואמתני' דהתם קאי:

לית בר נש. לא שייך לו' אף אא''כ דמודה הוא בדברי הראשון וש''מ דלרבי יודה אנדרוגינוס פטור מן הראיה:

ופריך מחלפא שיטתיה. קשיא דר''י אדר''י:

תמן. דהתם בראיה מודה לרבנן דזכורך למעט אנדרוגינוס:

והכא. במילה אמר זכר לרבות אנדרוגינוס:

ומשני דשאני הכא דר''י ורבנן מקרא א' הן דורשין. אלא דרבנן נקטי לרישא דקרא לדוקא ור''י לסיפי' וכדמפרש ואזיל:

רבנן דורשין ערל. דכתיב וערל זכר אשר לא ימול בשר ערלתו ונכרתה וגו' ומדכתי' ערל מה תלמוד לומר זכר אלא לדרשא אתא עד שיהא כולו זכר ולמעט אנדרוגינוס:

ורבי יודה דריש זכר. לדוקא לומר דביה לחוד סגי ומה תלמוד לומר ערל אלא לדרשא ואפילו מקצת ערל חייב כרת:

כל זכורך כו'. ולא משמע ליה כל לרבות:

תַּמָּן תַּנִּינָן. קָטָן הַחוֹלֶה אֵין מוּלִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיַּבְרִיא. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֲפִילוּ אָחַזָתוֹ הַחַמָּה שָׁעָה אַחַת מַמְתִּינִין לוֹ עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְאוֹתָן שְׁלֹשִׁים יוֹם מַהוּ לְהַאֲכִילוֹ מֵחֲלָבָהּ שֶׁלַּתְּרוּמָה. מַהוּ לְסוֹכוֹ שֶׁמֶן שֶׁלַּתְּרוּמָה. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הֶעָרֶל וְכָל הַטְּמֵאִים לֹא יֹאכְלוּ בַתְּרוּמָה נְשֵׁיהֶם וְעַבְדֵיהֶם יֹאכְלוּ. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי תַנְחוּם בֵּירִבִּי חִייָה. אֵין עָרְלָה אֶלָּא מִשְּׁמִינִי וְהָלְאָה. וְתַנֵּי כֵן. כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם אָסוּר לְהַאֲכִילֹה חֲלָבָהּ שֶׁלַּתְּרוּמָה וְאָסוּר לְסוֹכוֹ בַשֶּׁמֶן שֶׁלַּתְּרוּמָה. לֵילֵי שְׁמִינִי מַה אַתְּ עֲבַד לָהּ. מִן מַה דְתַנֵּי. לֵילֵי שְׁמִינִי הַנִּכְנַס לַדִּיר לְהִתְעַשֵּׂר. הָדָא אָֽמְרָה. לֵילֵי שְׁמִינִי כִשְׁמִינִי הוּא. וְתַנֵּי כֵן. כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים מוּתָּר לְהַאֲכִילוֹ חֲלָבָהּ שֶׁלַּתְּרוּמָה וְאָסוּר לְסוֹכוֹ בַשֶּׁמֶן שֶׁלַּתְּרוּמָה.

Traduction

. Il est dit ailleurs (328)J., Shabat ibid. 5: On ne devra pas circoncire un enfant malade, jusqu'après sa guérison. Samuel ajoute à ce sujet: lorsqu'un enfant est atteint de la fièvre chaude, on ajourne la circoncision à un mois. - (329)Suit une page que l'on retrouve au même traité, traduite ibid.,..

Pnei Moshe non traduit

תמן תנינן. פר''א דמילה:

שעה אחת. ונתרפא אפ''ה ממתינין לו עד ל' יום מפני הסכנה. ובבבלי שם קאמר ז' ימים מע''ל מיום שחלצתו חמה:

מהו להאכילו מחלבה. מחלב הנעשה מחטי תרומה כלומר אי כערלה שלא בזמנה היא ואמרינן לקמן דלא מעכבא בתרומה או דלמא הואיל שכנגדו בריא בר מימהל הוא ערלה הויא ומעוכב מן התרומה:

נשמעיניה כו'. ופשיט לה ממתניתין דקאמר הערל לא יאכל ומשמע דאפילו ערל שמתו אחיו מחמת מילה ואע''ג דאי אפשר לו למול מפני הסכנה הוי ערל כיון שהגיע הזמן וה''נ לא שנא. וכפירש רש''י ז''ל במתני וכן הביאו התו' שם ראיה לפירושו מההיא דהכא:

אין ערלה כו'. דאע''ג דאמרי' בתוך שלשים דלאו בר מימהל הוא מעוכב הוא מן התרומה מ''מ קודם ח' לאו ערלה היא דעדיין לא הגיע זמנה:

משמיני והלאה. דאז הוי ערלה ואע''ג דאי אפשר למול מחמת אונס:

ותני כן. דמשמיני והלאה הוי ערלה:

לילי שמיני מה את עבד לה. אם כהגיע זמנה מחשבינן או דילמא כיון דלילה לאו זמן מילה היא ערלה שלא בזמנה כו':

ופשיט לה מן מה דתני כו'. ברייתא היא בפ''ק דזבחים דף י''ב דסבר לילה אין מחוסר זמן וכן נמי הכא ליל שמיני כשמיני וערלה הוי:

ותני כן כל שבעת ימים כו'. ולא ליל שמיני:

תַּמָּן תִּנִּינָן. אֵילּוּ הֵן הַצִּיצִין הַמְעַכְּבִין אֶת הַמִּילָה. רִבִּי אֲבִינָא בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. בְּחוֹפֶה רוֹב גּוֹבְהָהּ שֶׁלָּעֲטָרָה. רִבִּי יוֹסֵי בֶן יוֹסֵי אָמַר. בְּחוֹפֶה רוֹב גַּגָּהּ שֶׁלָּעֲטָרָה. רִבִּי טֵבִי בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. בּוֹדְקִין אוֹתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַקְשֶׁה. מָל וְלֹא פָרַע אֶת הַמִּילָה כִּילּוּ לֹא מָל. תַּנֵּי וְאָנוּשׁ כָּרֵת. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. הָדָא דְתֵימַר בְּשֶׁאֵין בַּיּוֹם כְּדֵי לְמָרֵק. אֲבָל אִם יֵשׁ בַּיּוֹם כְּדֵי לְמָרֵק מְמָרֵק וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

בחופה רוב גובהה. לא תימא רוב עטרה דקתני רוב היקיפה אלא אפילו רוב גובהה במקום אחד וכן הוא בבבלי שם:

רוב גגה. במקום גובהה ביותר ומיקל מדרבי אבינא:

שהוא מקשה. האבר שמתוך הקישוי מתפשט בשרו ואם אז נראה מהול א''צ למולו. וכן הוא שם:

וענוש כרת. בבבלי שם דף קל''ג מוקי אאומן גבי ציצין המעכבין ובבין השמשות דשבת משום דעביד חבורה ולא קיים המצוה וכן הכא לענין פריעה וכדלקמיה:

בשאין ביום. שאין עוד שהות בשבת כדי לגמור הפריעה דעביד חבורה בלא מצוה:

אבל אם יש. שהות כדי לגמור ג''כ הפריעה אפילו איש אחר ממרק:

ואינו חושש. הראשון משום דאמר להו אנא עבידנא פלגא דמצוה אתון עבדיתון פלגא דמצוה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source