ווְלַד בְּהֵמַת מְלוֹג לְבַעַל. וְולַד שִׁפְחַת מְלוֹג לָאִשָּׁה. חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר. וְולַד בְּהֵמַת מְלוֹג כִּוְולַד שִׁפְחַת מְלוֹג. רִבִּי לָֽעְזָר אָמַר לַחֲבֵרָייָא. הֲווֹן יָֽדְעִין דּוּ רִבִּי יוֹחָנָן כַּחֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי יְהוֹשֻׁעַ. רַב וּשְׁמוּאֵל. רַב כְּרַבָּנִן וּשְׁמוּאֵל כַּחֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי יְהוֹשֻׁעַ. מָתִיב שְׁמוּאֵל לְרַב. עַל דַּעְתָּךְ דְּאַתְּ אָמַר מִשֶּׁלָּאִשָּׁה הֵן. מֵאַתָּה לֹא יִטּוֹל הַבְּכוֹר פִּי שְׁנַיִם. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהִכְנִיסָן קְטַנִּים וְגָֽדְלוּ הֲרֵי הֵן שֶׁלָּאִשָּׁה הֵן. וְאַתְּ מוֹדֶה לִי שֶׁהַבְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ולד שפחת מלוג. דאי מייתא כליא קרנא לאשה:
ולד בהמת מלוג. ברייתא בבבלי כתובות דף ע''ט וכדמפרש התם טעמא דרבנן חיישי למיתה הילכך ולד בהמת מלוג דאי מייתא לא כליא קרנא דאיכא עורה לבעל:
חנניה כו' ולד שפחת מלוג כולד בהמת מלוג גרסי'. כדגריס התם וכן מוכח הכא מדלקמן דקא מותיב לרב על דעתך כו' ורב כרבנן:
הוו ידעין. דר' יוחנן פסק כחנני' וכן מסיק בבבלי כחנני' דלא חיישינן למיתה:
על דעתך דאת אמר משל אשה הן. ולד שפחת מלוג וקס''ד דטעמא דרב דלא מחשב לולדות כפירות דהן לבעל אלא כשבח הנכסים הן ואין לבעל בהן כלום:
מעתה. דשבחא קרית להו לא יטול הבכור פי שנים בולדות שילדו לאחר מיתת אביהן דהא קי''ל דאין הבכור נוטל פי שנים בשבח:
הגע עצמך. תשובת רב היא שהשיב לשמואל לדבריך דשבחא משוית להו ואפ''ה לק''מ דהגע עצמך בהכניסתן קטנים וגדלו דודאי של אשה הן כדלקמן דנוטלתן כמה שהן ואת מודה לי בזה דהבכור נוטל פי שנים בכה''ג דשבח מחמת עצמן הן וכן נמי בולדות דכשבחא דאתיא ממילא הוא. ומיהו עיקר טעמא דרב כדפרישית ומש''ה מחלק בין ולד בהמה לולד אשה:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר. בְּעַבְדֵי צֹאן בַּרזֶל פְּלִיגִין. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מְכָרָן אֵינָן מְכוּרִין. אָמַר לֵיהּ רִבִּי לָֽעְזָר. אוֹכְלִין בַּתְּרוּמָה מִכּוֹחוֹ וְאַתְּ אָֽמְרָת אָכֵין. אָמַר לֵיהּ. הֲרֵי עַבְדֵי מְלוֹג הֲרֵי הֵן אוֹכְלִין תְּרוּמָה מִכּוֹחוֹ. וְאַתְּ אָמַר. מְכָרָן אֵינָן מְכוּרִין. מִשֶּׁלָּךְ נָֽתְנוּ לָךְ. בְּדִין הוּא שֶׁלֹּא יֹאכַל בַּתְּרוּמָה. וְהֵן אָֽמְרוּ שֶׁיֹּאכַל. וְהֵן אָֽמְרוּ. מְכָרָן אֵינָן מְכוּרִין. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יֹאשִׁיָּה. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְדֵין וּמַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְדֵין. מַתְניתָא מְסַייְעָא לְרִבִּי אֶלְיעָזָר. עַבְדֵי מְלוֹג יוֹצְאִין בְּשֶׁן וָעַיִן לָאִשָּׁה אֲבָל לֹא לָאִישׁ. וְעַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל יוֹצְאִין בְּשֶׁן וָעַיִן לָאִישׁ אֲבָל לֹא לָאִשָּׁה. מַה עֲבַד לָהּ רִבִּי יוֹחָנָן. קַל הוּא בְשִׁחְרוּר. כְּהָדָא דְתַנֵּי. הָעוֹשֶׂה עַבְדוֹ אֻפּוֹתֵיקֵי. מְכָרוֹ אֵינוֹ מָכוּר. שִׁיחְרְרוֹ מְשׁוּחְרָר. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן. אֶחָד עַבְדֵי מְלוֹג וְאֶחָד עַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל אֵינָן בְּיוֹם וְיוֹמַיִם וְאֵינָן יוֹצְאִין בְּשֶׁן וָעַיִן בֵּין לָאִישׁ בֵּין לָאִשָּׁה. מַה פְלִיגִין. בְּשֶׁמְּכָרָן לְעוֹלָם אוֹ בְשֶׁמְּכָרָן לְשָּׁעָה. אִין תֵּימַר. בְּשֶׁמְּכָרָן לְעוֹלָם וְלֹא מְכָרָן לְשָׁעָה. דִּבְרֵי הַכֹּל מְכוּרִין. אִין תֵּימַר. בְּשֶׁמְּכָרָן לְשָׁעָה אֲבָל לֹא מְכָרָן לְעוֹלָם. דִּבְרֵי הַכֹּל אֵינָן מְכוּרִין. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הָעוֹשֶׂה שָׂדֶהוּ אֻפּוֹתֵיקֵי לְאִשָּׁה בִּכְתוּבָתָהּ וּלְבַעַל חוֹבוֹ עַל חוֹבוֹ. מְכָרָהּ הֲרֵי זוֹ מְכוּרָה. 39b הַלּוֹקֵחַ יָחוּשׁ לְעַצְמוֹ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. לָאִשָּׁה בִּכְתוּבָתָהּ אֵינָהּ מְכוּרָה. שֶׁלֹּא עָֽלְתָ עַל דַּעַת שֶׁתְּהֵא אִשָּׁה מְחַזֶּרֶת עַל בָּתֵּי דִינִין. אָֽמְרוּ. אַתְיָא דְּרִבִּי לָֽעְזָר כְּרַבָּנִן. דְּרִבִּי יוֹחָנָן כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. הֲוֵי בְּשֶׁמְּכָרָן לְשָׁעָה אֲנָן קַייָמִין. אֲבָל אִם מְכָרָן לְעוֹלָם דִּבְרֵי הַכֹּל אֵינָן מְכוּרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אין תימר כו'. או דנימא בשמכרן לשעה הוא דפליגי ואפילו בזה קאמר ר''י דאין מכורין כלל:
אבל מכרן לעולם. כלומר דלא פליגי במכרן לעולם דבזה ד''ה אינן מכורין:
נישמעינ'. לזה מן הדא ברייתא:
דתני' העושה כו'. וכן מביא בבבלי גיטין דף מ''א:
ה''ז מכורה. לשעה:
והלוקח יחוש לעצמו. שאם ימות או יגרשנה המוכר תטרוף כתובתה ממנו שאינה מכורה אלא כל זמן שהוא חי ולא גירשה כדמסיק שמכרו לשעה וכן הב''ח אם לא ימצא משאר הנכסים לגבות:
אינה מכורה. כלל אפי' לשעה:
שלא עלה כו'. שאין דרכה של אשה לחזור על ב''ד ולפיכך המכר בטל מיד:
אמרו. ואמרו בני הישיב' בזה דאתיא דר''א דאמר בנכסי צאן ברזל מכורין כרבנן דהכא דנכסי צאן ברזל שוין הן לאפותיקי:
דר''י כרשב''ג. דאמר נמי דהמכר בטל:
הוי בשמכרן כו' וש''מ דבמכרן לשעה פליגי ר''י ור''א דמדמי להו לפלוגתא דרבנן ורשב''ג והתם בשמכרן לשעה הוא כדפרישית:
אין תימר כו'. כלו' דאם נימא דדוקא בשמכרן לעולם:
בעבדי צ''ב פליגין. אמוראי דלקמן:
מכרן. הבעל אינן מכורין ולקמן מפרש לה במאי פליגי:
ואת אמרת אכין. בתמי' דהרי כשלי הן ואמאי אין לו רשות למכור:
הרי עבדי מלוג. דנמי אוכלין בבת ישראל שנישאת לכהן ואפ''ה אתה מודה בהו דאינן מכורין דהן ודאי לאו שלו הן:
משלך נתנו לך. כלומר בעבדי צאן ברזל דלאו מדאורייתא אכלי כדמסיק:
בדין הוא שלא יאכלו. דהרי הם לאו כשלו ממש אלא הואיל וחייב באחריותן קתני וכן קאמר רב ספרא בבלי שם והן אמרו והן אמרו:
עבדי מלוג. ברייתא בבלי ב''ק דף פ''ט:
לאשה. אם הפילה היא שינו או סימאה עינו יוצא לחירות:
ועבדי צאן ברזל יוצאין לאיש. אלמא דכשלו הן וכר' אליעזר וכן מביא הבבלי פירקן מזה סייעתא לר' אמי דאמר במכנסת לו שום הדין עמו כשאומר דמים אני נותן וא''כ לר' אמי אם רצה למכור נמי מוכר וכן משמע שם:
אבל לא לאיש. שאין גופו קנוי לו:
ולא בשמכרן לשעה ד''ה מכורין. כלו' דלמכירת שעה לא פליגי דד''ה בזה מכורין ואין המכר בטל מיד אלא לכשתגבה:
בשמכרן לעולם. פליגי והתם הוא דקאמר ר''י דאינן מכורין וכדמסיק:
מה פליגין. השתא בעי הש''ס במאי פליגי ר''י ור''א לעיל:
בין לאיש בין לאשה. דאלמא דלאו כשלו הן. ובפ' החובל שם לא גריס עבדי צ''ב ושם קאמר אליבא דר''א אינן בדין כו' כדמפרש התם טעמא:
אינן ביום ויומיים. כדין המכה עבד כנעני שלו:
משוחרר. כמימרא דרבא בכמה מקומות ובפירקין דהקדש חמץ ושיחרור מפקיעין מידי שיעבוד דאלמא דשאני לן בין מכירה לשיחרור:
אינו מכור. וב''ח גובה ממנו. מימרא דרבא בבלי ב''ק דף י''א ובכמה מקומות:
העושה עבדו אפותיקי. לב''ח מזה יהא לך פירעון:
קל הוא בשיחרור. דאעפ''י דאינן כשלו לענין מכירה לענין שיצא לחירות מיהת מחשבינן כשלו שהקלו בשיחרור כדאשכחן דחילקו בזה כהדא כו':
מאי עבד לי' ר''י. לההיא ברייתא:
תַּנֵּי הִכְנִיסָתָן יְלָדִים נוֹטְלָתָן נְעָרִים. הִכְנִיסָה לוֹ שְׁנֵי כֵלִים. הָיָה אֶחָד יָפֶה כִכְתוּבָּתָהּ נוֹטְלָתוֹ בִכְתוּבָּתָהּ. הָיָה אֶחָד וּמֶחֱצָה יָפֶה כִכְתוּבָּתָהּ רַב הוּנָא וְרַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב. חַד אָמַר. הוּא נוֹתֵן דְּמֵי הַשֵּׁינִי וְנוֹטְלוֹ. וְחוֹרָנָה אָמַר. הִיא נוֹתֶנֶת דְּמֵי הַשֵּׁינִי וְנוֹטְלָתוֹ. רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר קוֹמֵי רִבִּי אִמִּי רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. אֲפִילוּ הָיָה יָפֶה אֶחָד וּמֶחֱצָה בִכְתוּבָּתָהּ הִיא נוֹתֶנֶת דְּמֵי הַשֵּׁינִי וְנוֹטְלָתוֹ. שֶׁלֹּא עָלַת עַל דַּעַת שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ אֲחֵרִים בְּכֵלֶיהָ. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. הִכְנִיסָתָן בְּדָמִים נוֹטְלָתָן בְּדָמִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הכניסתן ילדים. ונעשו נערים נוטלת כמה שהן:
הכניסה לו כו'. ובבבלי דף ס''ז גרסי' אמר רב יהודה הכניסה לו שני כלים באלף זוז ושבחו ועמדו על שני אלפים א' נוטלתו בכתובתה ואחד נותנת דמים ונוטלתו מפני שבח בית אביה ונראה דהכא נמי גרסי' הכין דאל''כ מאי מוסיף ר' אבא לקמי' וה''ג. הכניסה לו שני כלים היו יפי' ככתובתה נוטלת בכתובתה וקמ''ל דהדין עמה כשאומרת כלי אני נוטלת:
הי' אחד יפה ככתובתה. כגון ששבחו ועמדו עד הכפל בזה פליגי רב הונא ור''נ דחד אמר הואיל ויותר על כתובתה הוא במיתן דמי ומישקל לא אמרי' הדין עמה וכמהו דתימא דקאמר התם לרב יהודה:
ור' אבא מוסיף דאפילו היה אחד ומחצה. מן השני בכתובתה לא אמרינן בזה הואיל ויש לו חצי השני דהוא נותן דמים אלא היא נותנת דמי המותר מהשני ונוטלתו שלא עלה על דעתו שישתמש אחרים בכליה לאחר שיגרשה:
מתניתא אמרה כן. תוספתא שהבאתי לעיל דאם הכניסתן בדמים כו' כלומר דאפי' הוקרו היא נותנת דמים ונוטלתן:
רִבִּי חִייָה בַּר אָדָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. מַהוּ עַבְדֵי מְלוֹג. אָמַר לֵיהּ. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר. מְלִיג. מְלִיג.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מלוג מלוג. כעין מליגת הראש כלומר שהוא אוכל פירות והקרן קיים:
משנה: בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּישֵּׂאת לְכֹהֵן וּמֶת וְהִנִּיחָהּ מְעוּבֶּרֶת לֹא יֹאכְלוּ עֲבָדֶיהָ בַּתְּרוּמָה מִפְּנֵי חֶלְקוֹ שֶׁלָּעוּבָּר. הָעוּבָּר פּוֹסֶל וְאֵינוֹ מַאֲכִיל דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי. אָֽמְרוּ לוֹ מֵאַחַר שֶׁהֵיעַדְתָּ בָנוּ עַל בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן וְאַף בַּת כֹּהֵן לְכֹהֵן וּמֵת וְהִנִּיחָהּ מְעוּבֶּרֶת לֹא יֹאכְלוּ עֲבָדֶיהָ בַּתְּרוּמָה מִפְּנֵי חֶלְקוֹ שֶׁלָּעוּבָּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' העובר. פוסל בת כהן שניסת לישראל ומת והניחה מעוברת כדמפרש טעמא בגמ' ואינו מאכיל בבת ישראל לכהן דשאינו ילוד אינו מאכיל:
אף בת כהן לכהן. כלומר דרבנן הוו סברי דטעמיה דר' יוסי הוא משום דסבר הילוד מאכיל ושאינו ילוד אינו מאכיל וא''כ אפילו בת כהן לכהן אין העבדים אוכלין בתרומה מפני חלקו של העובר שהרי עבדיו הן ואין אוכלין אלא בשבילו והוא אין בו כח להאכיל:
ואינו מאכיל. שאם היתה בת ישראל לכהן והניחה מעוברת אין בו כח להאכילה והוא הדין לעבדיו:
שהעובר פוסל. אם בת כהן לישראל היא והניחה מעוברת ואין לה בן אחר פוסלה מלשוב אל בית אביה:
לא יאכלו עבדי'. עבדי צ''ב ודקתני עבדי' מפרש הכא בגמ' וטעמא לפי שהן של יורשין ויש לעובר חלק בהן וקסבר ר' יוסי דעובר במעי זרה זר הוא כדמסיק טעמי' בבבלי:
מתני' בת ישראל שנישאת לכהן ומת והניחה מעוברת.אעפ''י שיש לה בנים ממנו והיא אוכלת בתרומה:
מתני' בת ישראל שנישאת לכהן. אפי' עבדי מלוג יאכלו דהוי קנינו שקנה קנין וכדילפינן לעיל מקנין כספו:
משנה: בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּישֵּׂאת לְכֹהֵן וְהִכְנִיסָה לוֹ בֵין עַבְדֵי מְלוֹג בֶּין עַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל הֲרֵי אֵילּוּ יֹאכְלוּ בַתְּרוּמָה וּבַת כֹּהֵן שֶׁנִּשֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל וְהִכְנִיסָה לוֹ בֵין עַבְדֵי מְלוֹג בֶּין עַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל הֲרֵי אֵילּוּ לֹא יֹאכֵלוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' העובר. פוסל בת כהן שניסת לישראל ומת והניחה מעוברת כדמפרש טעמא בגמ' ואינו מאכיל בבת ישראל לכהן דשאינו ילוד אינו מאכיל:
אף בת כהן לכהן. כלומר דרבנן הוו סברי דטעמיה דר' יוסי הוא משום דסבר הילוד מאכיל ושאינו ילוד אינו מאכיל וא''כ אפילו בת כהן לכהן אין העבדים אוכלין בתרומה מפני חלקו של העובר שהרי עבדיו הן ואין אוכלין אלא בשבילו והוא אין בו כח להאכיל:
ואינו מאכיל. שאם היתה בת ישראל לכהן והניחה מעוברת אין בו כח להאכילה והוא הדין לעבדיו:
שהעובר פוסל. אם בת כהן לישראל היא והניחה מעוברת ואין לה בן אחר פוסלה מלשוב אל בית אביה:
לא יאכלו עבדי'. עבדי צ''ב ודקתני עבדי' מפרש הכא בגמ' וטעמא לפי שהן של יורשין ויש לעובר חלק בהן וקסבר ר' יוסי דעובר במעי זרה זר הוא כדמסיק טעמי' בבבלי:
מתני' בת ישראל שנישאת לכהן ומת והניחה מעוברת.אעפ''י שיש לה בנים ממנו והיא אוכלת בתרומה:
מתני' בת ישראל שנישאת לכהן. אפי' עבדי מלוג יאכלו דהוי קנינו שקנה קנין וכדילפינן לעיל מקנין כספו:
תַּמָּן תַּנִּינָן הַמְּקַבֵּל צֹאן בַּרְזֶל מִן הַגּוֹי. הַוְולָדוֹת 40a פְּטוּרִין. וְולָדֵי וְולָדוֹת חַייָבִין. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי. תַּמָּן אַתְּ אָמַר. הַוְולָדוֹת לָרִאשׁוֹן. וְהָכָא אַתְּ אָמַר. הַוְולָדוֹת לַשֵּׁינִי. אָמַר רִבִּי יוֹסָה. תַּמָּן עַל יְדֵי שֶׁעִיקָּרוֹ לָרִאשׁוֹן הַוְולָדוֹת לָרִאשׁוֹן. בְּרָם הָכָא עַל יְדֵי שֶׁעִיקָּרוֹ לַשֵּׁינִי הַוְולָדוֹת לַשֵּׁינִי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ברם הכא. לא שייכא יד האשה כלל בעיקר כ''ז שלא גירש' לפיכך הולדות ג''כ לבעל:
ומשני ר' יוסה דהתם ע''י שעיקרה. האם נמי שייכה לעכומ''ז כדמפרש התם דאלו עכומ''ז בעי זוזי ולא יהב לי' תפיס לבהמה ואי לא משכח בהמה תפיס לולדות והוי יד עכומ''ז באמצע ופטורה מן הבכורה:
הוולדות לשני. לבעל המקבל ממנה דהא אפילו וולד בהמת מלוג אמרינן לעיל לבעל:
הוולדות לראשון. לעכומ''ז הנותן:
פטורין. וולדות של אותו צאן ברזל כשיגדלו ויבכרו פטורין מן הבכורה:
המקבל צאן ברזל מעכומ''ז. ששם אותן בדמים קצובין והישראל מקבל אחריות עליו עד לזמן ובאותו זמן מה שיוולדו יחלקו ביניהן:
תמן תנינן. בבכורות פ''ב דף י''ו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source