Yevamoth
Daf 37b
משנה: לֹא יִבָּטֵל אָדָם מִפִּרְייָה וְרִבְייָה אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ בָנִים. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים שְׁנֵי זְכָרִים וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים זָכָר וּנְקֵיבָה שֶׁנֶּאֱמַר זָכָר וּנְקֵיבָה בְּרָאָם. נָשָׂא אִשָּׁה וְשָׁהֲתָה אִמָּוֹ עֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא יָֽלְדָה אֵינוֹ רַשַּׁאי לִבָּטֵל. גֵּירְשָׁהּ מוּתֶּרֶת לִינָּשֵׂא לְאַחֵר וְרַשַּׁאי הַשֵּׁנִי לִשְׁהוֹת עִמָּהּ עֶשֶׂר שָׁנִים וְאִם הִפִּילָה מוֹנָה מִשָּׁעָה שֶׁהִפִּילָה. הָאִישׁ מְצוּוֶה עַל פִּרְייָה וְרִבְייָה אֲבָל לא הָאִשָּׁה. רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְרוֹקָה אוֹמֵר עַל שְׁנֵיהֶם הוּא אוֹמֵר וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וגו'.
Traduction
L'homme ne doit renoncer à engendrer des enfants que s'il en a déjà. Selon Shammaï, on pourra cesser lorsqu'on a au moins deux garçons; selon Hillel, lorsqu'on aura un garçon et une fille, comme il est écrit (Gn 1, 27): il les créa (un) mâle et (une) femelle. Celui qui a épousé une femme et est resté avec elle dix ans sans avoir d'enfants ne devra pas persister dans cette union (et il devra épouser une autre femme). S'il la répudie, elle pourra épouser un autre mari (malgré l'apparence de stérilité), et le second mari peut aussi rester dix ans avec elle, dans l'espoir des enfants. Si elle a accouché avant terme, on compte les dix ans à partir de là. A l'homme s'adresse le précepte '' croissez et multipliez '' (ibid.), non à la femme. Selon R. Yohanan b. Broqa, c'est à tous deux que s'adresse ce verset (ib. 28): Dieu les bénit et leur dit: Croissez et multipliez.
Pnei Moshe non traduit
מתני' לא יבטל. שאם לא קיים פ''ו חייב לישא אשה בת בנים נ''י:
ב''ש. טעמייהו יליף בגמ':
עשר שנים. כדיליף בגמ':
אינו רשאי לבטל. אלא יגרשנה או ישא אחרת עמה:
גירשה מותרת לינשא. ולא אמרינן דעקרה היא דשמא מיניה הוי ולא מינה ולענין הכתובה מפ' בגמרא:
האיש מצוה כו'. כדיליף טעמא בגמ':
הלכה: לֹא יִבָּטֵל אָדָם מִפִּרְייָה וְרִבְייָה כול'. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. שְׁנֵי זְכָרִים. שֶׁנֶּאֱמַר בְּמֹשֶׁה גֵּרְשׁוֹם וֶאֱלִיעֶזֶר. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים. זָכָר וּנְקֵיבָה מִבִּרְייָתוֹ שֶׁלְּעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר זָכָר וּנְקֵיבָה בְּרָאָם. אָמַר רִבִּי בּוּן. לָכֵן צְרִיכָה אֲפִילוּ זָכָר וּנְקֵיבָה. דִּלֹ כֵן הִיא מַתְנִיתָא מִקּוּלֵּי בֵּית שַׁמַּי וּמֵחוּמְרֵי בֵּית הִלֵּל. בְּנֵי בָנִים כְּבָנִים. בְּנֵי בָנוֹת אִינָם כְּבָנִים. בֶּן בֵּן וּבַת בַּת עוֹלִין. בַּת בֵּן וּבֶן בַּת אֵינָן עוֹלִין. אַיילוֹנִית וְהַסָּרִיס וְשֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִוְולָד אֵינָן עוֹלִין.
Traduction
''Selon l'école de Shammaï, est-il dit, on doit avoir deux garçons ''. C'est conforme à la règle suivie par Moïse, qui eut deux fils, Gerson et Éliézer (Ex 18, 3-4). D'après l'école de Hillel, '' on doit avoir un garçon et une fille '', se conformant à la création du monde, dont il a été dit: il les créa mâle et femelle. R. Aboun dit: il est nécessaire d'ajouter queles Hillélites renchérissent sur leurs adversaires, et lorsqu'ils disent qu'il faut avoir une fille et un garçon, il demeure sous-entendu que l'un des deux suffit; sans quoi (si ces deux étaient exigibles), ce serait un des cas où Shammaï adopterait une règle moins sévère que Hillel (c'est fort rare). - Les fils de fils sont considérés comme les propres fils (si ceux-ci sont morts); mais les fils des filles ne sont pas considérés de même (273)Tossefta à ce traité, ch. 8; et J., (Gitin 5, 2) ( 46d).. Un fils de fils et une fille de fille comptent pour la procréation, mais non à l'inverse, un fils d'une fille et une fille d'un fils. Une fille d'apparence stérile, un eunuque, ou ceux qui ont d'autres causes pour n'avoir pas d'enfant, ne comptent pas dans le nombre exigible.
Pnei Moshe non traduit
גמ' ב''ש כו'. טעמייהו דילפי ממשה דכיון שהיו לו שני זכרים פירש מן האשה ולא ילפי מברייתו של עולם דס''ל אין דנין אפשר משאי אפשר כדאמר בבלי ס''ב:
וב''ה. סברי דנין וילפי מברייתו של עולם ושם מפרש טעמייהו דב''ה דלא ילפי ממשה משום דמשה מדעתי' הוא דעבד והכא ע''כ לא ס''ל האי טעמא כדלקמן:
לכן צרכה. לכן צריך אתה ע''כ לפרש דב''ה מוספי אב''ש ואפילו זכר ונקבה קאמרי:
דלכן. דאם לא כן אלא דוקא זכר ונקבה קאמרי א''כ הוי מתניתא מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל ואמאי לא חשיב לה בעדיות. ומשמע דפליג אבבלי דהא לטעמא דהתם דמפרש דליכא למילף ממשה דמשום שכינה עשה ואסור לכל אדם לעשות כן א''כ ב''ה דוקא זכר ונקבה קאמרי. ולשיטת הבבלי נמי אפשר לפרש דכיון דב''ש נמי דוקא שני זכרים ס''ל וכדפירש''י ז''ל במתני' וגי' אחרת הי' להרשב''א ז''ל בדבריו שם א''כ לית כאן קולא וחומרא כ''כ הרשב''א ז''ל:
בני בנים כבנים. דאם היו לו בנים ומתו דלא קיים פ''ו וכדמסיק בבבלי שם ואם הניחו בנים קיים ודוקא בני בנים שהזכרים יהיו מהבנים:
בני בנות. כלומר אם הזכרים מהבנות אינם כלום וכדמפרש ואזיל:
בן בן כו'. דאם הזכר מהבן והנקבה מבת עולין וקיים פ''ו:
בת כו'. אבל.איפכא לא וזה כאביי שם דאמר ברתא לברא לא אלא דשם קאמר אליביה דברא לברתא מהני וכ''ש הוא מברתא לברתא והכא משמע דדוקא ברא לברא וברתא לברתא אבל מסקנת הפוסקים כרבא שם דאפי' איפכא עולין דהא איכא שבת:
איילונית כו'. ובבלי שם לא קאמר אלא הסריס וחד טעמא אית להו וכ''פ הרמב''ם ז''ל בט''ו מהל' אישות הלכ' ד':
הלכה: כֹּהֵן הֶדְיוֹט לֹא יִשָּׂא אֶת אַייְלוֹנִית כול'. 37b הָא יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים מוּתָּר בָּהּ. עוֹד הוּא אָסוּר בָּהּ. אֶלָּא בְגִין דְּתַנִּינָן תַּמָּן אֵין זוֹנָה הָאֲמוּרָה בַתּוֹרָה אֶלָּא גִיּוֹרֶת וּמְשׁוּחֲרֶרֶת וְשֶׁנִּבְעֲלָה בְּעִילַת זְנוּת. וְכוּלְּהוֹן לַכֹּהֵן. לְפוּם כֵּן לֹא תַנִּינָהּ.
Traduction
Est-ce à dire qu'un simple israélite, qui n'a ni femme ni enfant, pourra épouser la femme stérile (§ 5)? Il est vrai qu'elle lui est interdite aussi; mais comme il a été dit, à la fin de cette même Mishna: '' on considère seulement comme prostituée, une prosélyte, ou une esclave affranchie, ou une femme qui a cohabité en dehors du mariage '', tout cela s'appliquant au cohen seul, on n'a pas parlé non plus, au commencement, du simple israélite.
Pnei Moshe non traduit
גמ' הא ישראל כו'. בתמיה:
עוד הוא אסור בה. דודאי ישראל נמי אסור בה דהרי מצוו' על פ''ו:
אלא בגין כו'. אלא בשביל דתנינן שם בסיפא דמתני' גיורת כו':
וכולהון לכהן. דכולהו לא שייכי אלא לכהן ולא לישראל ולפיכך לא תנינן ברישא ג''כ לישראל. והכי מפרק לה בבבלי שם:
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי. כְּתִיב בֵּין שׁוּרוֹתָם יַצְהִירוּ וְלֹא יִפְנֶה דֶּרֶךְ כְּרָמִים. שֶׁלֹּא הָֽיְתָה בְּעִילָתָן לְשׁוּם בָּנִים. אָמַר רִבִּי סִימוֹן. כְתִיב וְאָֽכְלוּ וְלֹא יִשְׂבָּעוּ הִזְנוּ וְלֹא יִפְרוֹצוּ. שֶׁלֹּא הָֽיְתָה בְּעִילָתָן לְשֵּׁם בָּנִים. כְּתִיב וַיִּקַּח לוֹ לֶמֶךְ שְׁתֵּי נָשִׁים. עָדָה. שֶׁהָֽיְתָה מִתְעַדֵּן בְגוּפָהּ. צִילָּה. שֶׁהָֽיְתָה יוֹשֶׁבֶת בְּצִילָּן שֶׁל בָּנִים.
Traduction
R. Juda b. Pazi dit: comme il est écrit (Jb 24, 11): Entre les murs, ils font de l'huile; ils foulent les pressoirs, sans assouvir leurs soif, puis (ibid. 18): Il ne suit pas le chemin des vignes; cela s'applique à ceux qui ne cohabitent pas en vue d'avoir des enfants. R. Simon dit: le verset (Os 4, 10), ils mangent sans pouvoir se rassasier; ils se livrent à l'impudicité sans se multiplier, indique aussi une cohabitation accomplie sans but de progéniture. De même, il est dit (Gn 4, 19): Lamekh prit pour lui deux femmes, Éda et Cila; la première est ainsi nommée, parce qu'elle se plaisait à mirer (272)Il y a là un jeu de mots reposant sur les deux racines homonymes, 'Adah et 'Adan; la première signifie '' se parer ''; la seconde (à la voie réfléchie) a le sens de '' se délecter '', et le nom propre Adah peut faire allusion à l'un de ces sens. son corps (sans but de fécondation), tandis que la seconde restait à l'ombre (Tsel) de ses enfants (elle seule procréait).
Pnei Moshe non traduit
בין שורותם יצהירו. ועל דור המבול קאי שלא היתה כו' ודרך כרמים קדריש לשון עשיית פירות ובב''ר דריש נמי כן ובנוסחא אחרת:
ולא יפרוצו שלא כו'. וכדאמרי' בבבלי שם כל בעולה שאין בה פירצה אינה אלא בעילת זנות וטעמא דר' יהודא קא מפרש:
עדה. כך דרכן של בני המבול היה לוקח לו ב' נשים א' שותה כוס עיקרין שלא תתעבר ויהא מתעדן בגופה והא' לפריה ורביה ובב''ר גריס איפכא עדה דעדה מיניה וצלה שהיתה יושבת בצלו:
מְתִיבִין לְרִבִּי יוּדָה. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָֽיְתָה עֲקָרָה וְאֵין סוֹפָהּ לֵילֵד. הַגָּע עַצְמָךְ שֶׁהָֽיְתָה זְקֵינָה. תַּנֵּי. רִבִּי לָֽעְזָר אוֹמֵר. אַף הַפָּנוּי הַבָּא עַל הַפְּנוּיָה שֶׁלֹּא לְשֵׁם אִישּׁוּת הֲרֵי זֶה בְעִילַת זְנוּת. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. הָדָא אָֽמְרָה. כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁקִּידֵּשׁ אִשָּׁה בִבְעִילָה אֵינוֹ כְבָא עַל הַבְּעוּלָה.
Traduction
Il fut objecté contre R. Juda (qui considère la femme stérile à l'égale d'une prostituée): s'il arrive que la femme légitime devient stérile et ne donnera plus d'enfants, ou si elle est devenue trop âgée pour cela, on ne saurait dire que c'est une union illégitime (voilà pourquoi son avis n'est pas général). R. Eleazar a enseigné: même l'homme libre qui cohabite avec une femme libre, sans vue de mariage, accomplit un acte de prostitution (qui rend la femme impropre au sacerdoce). Ceci prouve, dit R. Aba b. Mamal, que lorsque le grand-prêtre a consacré une femme en l'épousant, cela n'équivaut pas à la cohabitation avec une femme déjà unie à un autre.
Pnei Moshe non traduit
מתיבין. חכמים לר''י לדידך דאיילונית זונה היא:
הגע עצמך שהיתה עקרה. כלומר שנתעקרה עכשיו ואין סופה לילד או שהזקינה ולדבריך זונה קרית לה בתמיה ויהא אסור לקיימה:
תני ר' לעזר אומר אף הפנוי כו'. וכ''ש נשוי שמזנה על אשתו דחשובה זונה תו' שם:
ה''ז בעילת זנות. ועשאה זונה לפסול מן הכהונה. בבבלי בהרבה מקומות ובפירקין דף נ''ט:
הדא אמרה כ''ג כו'. בבבלי קידושין דף י' איבעיא להו תחילת ביאה קונה או סוף ביאה קונה ונ''מ לכ''ג דקני בתולה בביאה דאם סוף ביאה קונה נמצאת בעולה משעת העראה שלא לשם קידושין ואסורה ליה. והיינו דדייק הכא מדאמר ר''א הרי זו בעילת זנות ולא קאמר עשאה זונה (כגי' הבבלי) ש''מ דמשהערה בה עשאה זונה והילכך קרי לבעילה עצמה בעילת זנות ולא אשמעינן דתחילת ביאה חשובה היא ומדחשיבא להשוות לה לזונה כן נמי חשיבא לענין קנייה וא''כ זאת אומרת דכ''ג מותר לקדש בבעילה כר''א. אבל בבבלי שם מסיק דכל הבועל דעתו על גמר ביאה אם לא שהערה בה ופירש מיד או במפרש שדעתו לקנות בהעראה דהא קי''ל דהעראה קונה וכב' התירוצים של התוס' שם דשניהם אמת לדינא וכ''כ הרא''ש שם:
Yevamoth
Daf 38a
רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. טַעֲמָא דְהֵן תַּנָּייָא מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֵת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. צֵא שָׁנִים שֶׁעָשָׂה בְחוּצָה לָאָרֶץ. 38a וְתַנֵּי כֵן. חָֽלְתָה הִיא אוֹ שֶׁחָלָה הוּא אוֹ שֶׁהָלַךְ לוֹ לִמְדִינַת הַיָּם אֵינָן עוֹלִין. נִישְׂאֵת לָרִאשׁוֹן וְלֹא יָֽלְדָה יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. לַשֵּׁינִי יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. לַשְּׂלִישִׁי יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. לָרְבִיעִי וְלַחֲמִישִׁי אֵין לָהּ כְּתוּבָּה. רִבִּי חֲנִינָה בַּר עָגוּל בְשֵׁם רִבִּי חִזְקִיָּה. לַשְּׂלִישִׁי עַצְמוֹ אֵין לָהּ כְּתוּבָּה. נִישֵּׂאת לָרְבִיעִי וְלַחֲמִישִׁי וְלֹא יָֽלְדָה מַה דְיַחְזְרוּן קַדְמַאֵי עָלֶיהָ. יָֽכְלָה הִיא מֵימַר. כְּדוֹן אִיתְעֲקָרַת הַהִיא אִיתְּתָא. נִישֵּׁאת לַחֲמִישִׁי וְיָֽלְדָה מַהוּ תַחֲזִיר עַל רְבִיעָייָה. אוֹמֵר לָהּ. שְׁתִיקוּתֵיךְ יָפָה מִדִּיבּוּרֵיךְ.
Traduction
⁠— R. Amé expose, au nom de R. Simon b. Lakish, pourquoi la Mishna prescrit une durée de dix ans, que les époux doivent passer ensemble; c'est qu'il est dit pour Agar (Gn 16, 3): Au bout de dix ans du séjour d'Abram au pays de Canaan, afin d'indiquer qu'il faut exclure (pour Abram) les dix années écoulées hors de la Palestine (mais, pour d'autres hommes, c'est l'espace de temps après lequel l'homme doit épouser une autre femme). -On a enseigné de même: si la femme a été malade, ou si le mari l'a été, ou s'il a fait un voyage d'outre-mer, ce temps d'interruption forcée ne compte pas pour les dix ans. - Si après avoir été mariée une première fois, la femme n'a pas eu d'enfants, elle a droit à sa kethoubah en se séparant: de même, si elle a été mariée une seconde fois, ou une troisième fois sans avoir d'enfant; mais après un quatrième ou un cinquième mariage, elle n'a plus droit à rien. R. Hanina b. Agoul dit au nom de R. Hiskia: même en se séparant du troisième mari, elle n'a plus droit à la Ketuba (puisqu'après les deux mariages précédents, la présomption de stérilité est déjà établie). Si, après avoir été mariée une quatrième et une cinquième fois, elle n'a pas d'enfant, les premiers maris peuvent-ils réclamer la restitution de la Ketuba (en raison de l'évidence de la stérilité)? -Non, car la femme peut prétendre que sa stérilité date seulement des dernières années (que, lors de ses premiers mariages, l'impuissance était du fait du mari). Si, par suite d'un cinquième mariage, la femme met un enfant au monde, peut-elle réclamer sa Ketuba au quatrième mari (en alléguant qu'elle vient de donner la preuve de non-stérilité)? -Non, car on lui dira: il vaut mieux te taire que de parler (274)En d'autres termes: Si j'avais pu supposer que tu finirais par enfanter, je ne t'aurais pas répudiée; et si, rétroactivement, l'acte de divorce était nul, l'enfant issu de l'autre union serait illégitime..
Pnei Moshe non traduit
טעמא דהן תנייא. טעמי' דהך תנא דמתני' שהה עמה עשר שנים כו' דגמרי' מאברהם דכתיב מקץ וגו' ואח''כ לקח הגר:
צא שנים. דהשנים שהי' בח''ל מקודם לא נחשבו ומשום דעון ח''ל גרם ודוקא לאברהם מפני שנענש על שחזר מא''י לחרן אבל לא לדורות כן משמע מהרמב''ם ז''ל וכן פי' הרא''ש ז''ל:
ותני כן. בתוספתא פ''ח חלתה היא כו' כלו' מהיו חולין מייתי ראי' דאמרינן דאפשר שאותו העון שגרם להן להיות חולין מנעם נמי מלהוליד כמו דישיבת ח''ל באברהם וכן פי' הרא''ש ז''ל לפיכך חלה כו' בבבלי ס''ד:
או שהלך לו למדינת הים. דהואיל שלא היה אצלה וכ''פ הרמב''ם ז''ל שם הלכה י''א:
נישאת כו'. יש לה כתובה כשיוצאת וכן לשני ולשלישי דסבירא ליה כרבי שמעון ב''ג בבלי שם דבתלתא זימני הוא דהוי חזקה ובבבלי דף ס''ה קאמר דלשלישי לא תנשא אלא למי שיש לו בנים:
לשלישי עצמו אין לה כתובה. דסבר לה כרבי דבתרי זימני הוי חזקה:
מה דיחזרון קדמאי עלה. להוציא ממנה הכתובה שנתנו לה דהרי איגלאי מילתא שהיא גרמה:
ופשיט לה יכולה היא למימר. עכשיו נתעקרה היא וכן פשיט לה בבלי אשלישי להאי מ''ד דב' זימני דמצי אמרה השתא הוא דכחשי:
מהו דתחזור היא על רביעי. לתבוע ממנו הכתובה דאיגלאי מילתא שהוא היה הגורם:
ופשיט דאומרים לה שתיקותיך יפה מדיבוריך. כיון דיכול לומר אילו הייתי יודע שאת בת בנים לא גרשתיך ונמצא גט בטל למפרע ובני' ממזרין. אבל בבבלי מסיק דאי איתא דמצי אמר לה הכי אי איהו שתקא אנן מי שתקינן אלא דמטעם זה הוא דפטור מליתן לה הכתובה דאמרינן השתא הוא דאיברית:
נִבְעֶלֶת וְרוֹאָה דָם נִבְעֶלֶת וְרוֹאָה דָם. אִית תַּנָּיֵי תַּנֵּי שְׁנִייָה תִיבָּעֵל שְׁלִישִׁית לֹא תִיבָּעֵל. וְאִית תַּנּוּיֵי תַנֵּי שְׁלִישִׁית תִּיבָּעֵל רְבִיעִית לֹא תִיבָּעֵל. הֲווֹן בְּעַייָן מֵימַר. מַה דָמַר. שְׁנִייָה תִבָּעֵל וּשְׁלִישִׁית לֹא תִיבָּעֵל. כְּמָאן דָּמַר. שְׁלִישִׁית אֵין לָהּ כְּתוּבָּה. בְּרָם כְּמָאן דָּמַר. שְׁלִישִׁית תִּיבָּעֵל רְבִיעִית לֹא תִיבָּעֵל. כְּמָאן דָּמַר. שְׁלִישִׁית יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. הָֽיְתָה יוֹלֶדֶת זְכָרִים וְהָיוּ נִימּוֹלִים וּמֵתִים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שֵׁנִי יִמּוֹל שְׁלִישִׁי לא יִמּוֹל. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שְׁלִישִׁי יִמּוֹל רְבִיעִי לֹא יִמּוֹל. הֲווֹן בְּעַייָן מֵימַר. מָאן דָמַר. שֵׁינִי יִמּוֹל שְׁלִישִׁי לֹא יִמּוֹל. כְּמָאן דָּמַר. הַשְּׁלִישִׁית אֵין לָהּ כְּתוּבָּה. מָאן דָּמַר. הַשְּׁלִישִׁי יִמּוֹל הָרְבִיעִי לֹא יִמּוֹל. כְּמָאן דָּמַר. הַשְּׁלִישִׁית יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. אֲפִילוּ כְּמָאן דָּמַר. הַשְּׁלִישִׁית יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. מוֹדֵי הוּא הָכָא שֶׁלֹּא יִמּוֹל מִפְּנֵי סַכָּנָה. תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי נָתַן. מַעֲשֶׂה שֶׁהָלַכְתִּי לְקֵיסָרִין שֶׁלַּקַּפּוֹטָקִייָא. וְהָֽיְתָה שָּׁם אִשָּׁה אַחַת וְהָֽיְתָה יוֹלֶדֶת זְכָרִים וְהָיוּ נִימּוֹלִים וּמֵתִים. וּמָלַת אֶת הָרִאשׁוֹן וָמֵת שֵׁינִי וָמֵת שְׁלִישִׁי וָמֵת. רְבִיעִי הֱבִיאָתוֹ לְפָנַיי. נִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ וְלֹא רָאִיתִי בוֹ דַם בְּרִית. אֲמַרְתִי לָהֶם. הֲנִיחוּהוּ לְאַחַר זְמָן. וַהֲנִיחוּהוּ וּמַלּוּהוּ וְנִמְצָא בֶּן קַייָמָא. וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ נָתָן בִּשְׁמִי.
Traduction
Si, deux fois de suite après avoir cohabité, une femme voit du sang, elle ne devra plus, selon les uns, avoir une troisième relation maritale (par impureté constante); selon d'autres, elle pourra avoir encore une troisième relation, mais non une quatrième. On a supposé que cette discussion est conforme à la précédente: celui qui admet qu'il est permis à une femme, en un tel cas, de n'avoir qu'une seconde relation, mais sans une troisième, se conforme à celui qui refuse à une femme qui serait mariée pour la troisième fois, sans enfant, de rentrer en possession de la Ketuba (disant que deux mariages stériles suffisent pour établir la présomption); et celui qui autorise une troisième relation, défendant seulement la quatrième, adopte l'avis qui confère encore la Ketuba à une femme qui se sépare d'un troisième mari, sans avoir eu d'enfant. Si les fils mis au monde meurent après la circoncision, on ne circoncira pas le troisième qui naît; selon un autre, on circoncira encore la troisième, mais non le quatrième. -On a supposé que cette discussion aussi est conforme à la précédente: celui qui admet qu'il y a lieu seulement en ce cas de circoncire le second fils et non le troisième, ce conforme à celui qui refuse à une femme mariée pour la troisième fois, sans avoir d'enfant, de rentrer en possession de la Ketuba; et celui qui autorise la circoncision du troisième enfant adopte l'avis qui confère encore la Ketuba à une femme qui se sépare d'un troisième mari, sans avoir eu d'enfant. Mais il n'en est pas ainsi; même d'après cette dernière opinion, il est reconnu ici que déjà le troisième fils ne devra pas être circoncis, en raison du danger couru. On enseigne que R. Nathan raconte (275)B., Shabat 134b.: '' Il m'est arrivé de me rendre à Césarée de Cappadoce, où se trouvait une femme dont les fils étaient morts au fur et à mesure qu'après leur naissance on les eut circoncis; ce fait se renouvela, après le premier, pour le second et le troisième. Elle m'apporta le quatrième à examiner, et comme j'aperçus qu'il n'avait pas le sang nécessaire à la conclusion de l'alliance, j'ai émis l'avis de différer la cérémonie de la circoncision à une époque ultérieure. On le laissa, on le circoncit plus tard; l'enfant survécut, et on lui donna le prénom de Nathan en mon honneur. ''
Pnei Moshe non traduit
נבעלה וראתה דם מחמת תשמיש וכן בפעם השני אית תניא דתני. דלא תבעה פעם ג' דסבר כרבי:
ואית תנייא תני דג' תיבעל דסבר לה כרשב''ג. וזה מסתייעא לפי' רש''י בנדה דף ס''ו דקאמר שם נמי בהא משמשת פעם א' וב' ושלישית דכרשב''ג אתיא ולא כר' וכדלקמן:
הוין. בני הישיבה בעיין למימר דהני תנאי כהני תנאי דמ''ד הכא דשלישית לא תיבעל לו אלא תתגרש דהוחזקה להיות רואה מחמת תשמיש כמ''ד הכא דמשלישי אין לה כתובה:
ברם כמ''ד כו'. ומשמע מהכא דלא מחלק בין איסורא לממונא א''נ דהכא נמי איסורא הוא דהרי סתמא קאמר לשלישי כו' ואפילו אין לו בנים:
הוון בעי מימר כו'. דמתחילה היו רוצים לדמות גם בהא דתליא בפלוגתא דלעיל:
השלישית. שנישאת פעם שלישי:
ודחי לה הש''ס דאפי' כמ''ד בכתובה יש לה מג' דבתרי זימני לא הוי חזקה מודי הוא במילה שלא ימול לג' דהואיל וסכנה היא בתרי זימני הוי חזקה. אבל בבבלי מדמה לה לענין פלוגתייהו כי היכי דפליגי בנישואין פליגי במילה אלא דהש''ס מסיק שם דאנן נקטינן בנישואין ומלקיות כרבי ובוסתות ושור המועד כרשב''ג וטעמא דמילתא דנישואין הואיל ואיסורא הוא לחומרא ומלקיות כיון דעבר ושנה בחייבי כריתות מבערין עושי רשעה מישראל אבל וסתות כהאי דתנן אין אשה קובעת וסת לסמוך עליה להיות דיה שעתה עד שתקבענה שלש פעמים משום דוסתות דרבנן נינהו ובשור המועד נמי משום דממונא הוא ולא מפקינן ממונא אלא בדבר הברור אבל בקטלנית דסכנה היא וכן במילה לחומרא נמי כרבי וכן מסקנת הפוסקי':
מעשה כו'. ובבבלי שבת דף קל''ד גריס שלישי הביאתו לפני וצ''ל לפי הגי' דהכא דר' נתן סבר כי היכי דפליגי בנישואין פליגי במילה וכרשב''ג אתיא דאין לומר דמעשה הכי הוה דא''כ מאי אסהדותיה וכגוונא דאמרינן הכא בבבלי גבי אחיות והרב אלפס ז''ל בפ' אלו טרפות גריס כמו הכא:
הָיוּ לָהּ בָּנִים וּמֵתוּ מוֹנָה מִשְּׁעַת מִיתָה. יְכוֹלָה הִיא מֵימַר. רוּחָא חָֽנְקָת בָּנֶיהָ דְהַהִיא אִיתְּתָא וַעֲקָרָתָהּ.
Traduction
'' Si la femme a eu une fausse couche, dit la Mishna, on comptera la période de dix ans à partir de ce jour. '' Si elle a eu des enfants et qu'ils sont morts, on comptera à partir du jour du décès, car elle peut arguer que le mauvais air qui a causé la mort de ses enfants est aussi le motif de sa stérilité.
Pnei Moshe non traduit
היו לה בנים כו'. אמתני' קאי דקאמר מונה משעה שהפילה וכן אם הי' לה בנים ומתו מונה משעת מיתה משום דיכולה היא למימר רוחא כו' אותו רוח רעה שגרם לחנוק ולהמית בני גרמה לעשותה עקרה מאז:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source