משנה: רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אֵין גֵּט אַחַר גֵט וְלֹא מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר וְלֹא בְעִילַה אַחַר בְּעִילָה וְלֹא חֲלִיצָה אַחַר חֲלִיצָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יֵשׁ גֵּט אַחַר גֵט וּמַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר אֲבָל לֹא אַחַר בְּעִילָה וְלֹא אַחַר חֲלִיצָה כְּלוּם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אבל לא לאחר בעילה כו'. דאם בא על זו וחזר ובא הוא או אחיו על צרתה ביאת זנות בעלמא היא ואין אסור בקרובותיה וכן בחליצה:
יש גט אחר גט. דהא קמא לא דחה זיקתה לגמרי דהרי בעי' חליצה הילכך אכתי איכא פלגא זיקה ואהני גט שני לשניה לאסור בקרובותיה:
ולא מאמר אחר מאמר. בין שתי יבמות ליבם אחד בין שני יבמין ליבמה אחת האחרון אינו כלום ואינה צריכה ממנו גט ומותר בקרובותי'. וטעמא דר''ג מסיק בגמ' דסבר לה הגט פוטר קצת ושייר קצת וכן במאמר דקונה קצת ושייר קצת ומש''ה כל מה שעתיד השני לדחות ולפטור בגט כבר דחה הראשון ובמאמר מה שעתיד השני לקנות כבר קנה הראשון ומה''ט מודה ר''ג דיש מאמר אחר גט וגט אחר מאמר כדנפרש בגמ':
מתני' רבן גמליאל אומר אין גט אחר גט. שתי יבמות ליבם אחד מאח אחד ונתן גט לראשונה וחזר ונתן גט לשניה לא נאסרו קרובות השניה עליו דמכי יהיב גט לראשונה פקעה זיקת שתיהן מעליו דגט מהני ביבמה למיקם עלה בלא יבנה ושוב לא ייבם לא הוא ולא שאר האחין לא יבמה שקבלה הגט ולא לצרתה הילכך כי הדר ויהיב גט לשניה אינו כלום דהוי כמגרש נכרית דעלמא וכן הדין בשני יבמין ליבמה אחת ונתן זה גט וזה גט האחרון אינו כלום ומותר בקרובותיה:
הלכה: אִשְׁתּוֹ שֶׁמֵּתָה מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ כול'. הָא בְאִמָּהּ אָסוּר. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁמֵּתָה מוּתָּר בְּאִמָּהּ. 30a אֶלָּא בְגִין דְּתַנִּינָן. חָלַץ לָהּ וָמֵתָה מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. הָא בְאִמָּהּ אָסוּר. לְפוּם כֵּן תַּנָּא אֲחוֹתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' יבמה יבא עלי' כו'. הובאה לעיל ריש פ' כיצד ושם פירשתי:
סליק פירקא בס''ד
ומשני אלא בגין כו'. דבחלוצה אסור באמה ודאי כדתנן לעיל הכי נקיט גם ביבמתו אעפ''י שאינה צריכה וכדמסיק בבלי שילהי פירקי דמשנה שאינה צריכה היא:
לא כן אמר רבי יעקב כו'. לעיל הלכה ח' דמותר באמה דאין זיקה לאחר מיתה:
גמ' ומדייק מדקאמר ביבמה מותר באחותה. דקס''ד דבשמורת יבם קאי דאל''כ פשיטא היא אלא ודאי לאשמועינן הא באמה לא:
רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲרָךְ אוֹמֵר. הַמַּאֲמָר קוֹנֶה קִנְייָן גָּמוּר בִּיבָמָה. מַה טַעֲמָה דְּרִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲרָךְ. וּלְקָחָהּ לֹו לְאִשָּׁה. הֲרֵי הִיא כְקִידּוּשֵׁי אִשָּׁה. מַה קִידּוּשֵי אִשָּׁה קוֹנִין קִנְייָן גָּמוּר אַף הַמַּאֲמָר קוֹנֶה קִנְייָן גָּמוּר. אֵי זֶה מַּאֲמָר בִּיבָמָה. הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי בְּכֶסֶף וּבְשָׁוֶה כֶסֶף.
רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. הַמַּאֲמָר אוֹ קוֹנֶה אוֹ לֹא קוֹנֶה. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן. יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ. זֶה הַבִּיאָה. וּלְקָחָהּ לוֹ. זֶה הַמַּאֲמָר. וּכְשֵׁם שֶׁהַבִּיאָה גוֹמֶרֶת בָּהּ כָּךְ הַמַּאֲמָר גּוֹמֵר בָּהּ. אוֹ יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וַהֲרֵי הִיא לְקוּחָה לוֹ. וְהַמַּאֲמָר לֹא הוֹעִיל בָּהּ כְּלוּם.
הלכה: רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אֵין גֵּט אַחַר גֵט כול'. יְבָמָהּ יָבוֹא עָלֶיהָ. זֶה הַבִּיאָה. וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה. זֶה הַמַּאֲמָר. יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁהַבִּיאָה גוֹמֶרֶת בָּהּ כָּךְ יְהֵא הַמַּאֲמָר. תַּלמוּד לוֹמַר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ. עוּרָה אֶת כָּל הַפָּרָשָׁה כּוּלָּהּ לְיִיבּוּם. הַבִּיאָה גוֹמֶרֶת בָּהּ וְאֵין הַמַּאֲמָר גּוֹמֵר בָּהּ. אִם כֵּן מַה הוֹעִיל בָּהּ מַאֲמָר. לְאוֹסְרָהּ לָאַחִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' יבמה יבא עלי' כו'. הובאה לעיל ריש פ' כיצד ושם פירשתי:
סליק פירקא בס''ד
ומשני אלא בגין כו'. דבחלוצה אסור באמה ודאי כדתנן לעיל הכי נקיט גם ביבמתו אעפ''י שאינה צריכה וכדמסיק בבלי שילהי פירקי דמשנה שאינה צריכה היא:
לא כן אמר רבי יעקב כו'. לעיל הלכה ח' דמותר באמה דאין זיקה לאחר מיתה:
גמ' ומדייק מדקאמר ביבמה מותר באחותה. דקס''ד דבשמורת יבם קאי דאל''כ פשיטא היא אלא ודאי לאשמועינן הא באמה לא:
כְּמַה דְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. הַמַּאֲמָר אוֹ קוֹנֶה אוֹ לֹא קוֹנֶה. כֵּן הוּא אוֹמֵר. הַגֵּט פּוֹטֵר אוֹ לֹא פוֹטֵר. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. הַבְּעִילָה בִּזְמַן שֶׁהִיא בַּתְּחִילָּה אֵין אַחֲרֶיהָ כְּלוּם. הָא בְסוֹף יֵשׁ אַחֲרֶיהָ כְּלוּם. בִּבְעִילָה שֶׁהִיא לְאַחַר הַגֵּט. אֲבָל בִּבְעִילָה שֶׁהִיא לְאַחַר מַאֲמָר מַה נַפְשֵׁךְ. קָנָה מַאֲמָר אֵין אַחֲרָיו כְּלוּם. לֹא קָנָה מַאֲמָר תִּקְנֶה הַבִּיאָה וְלֹא יְהֵא אַחֲרֶיהָ כְּלוּם. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין בִּבְעִילָה שֶׁהִיא לְאַחַר הַגֵּט. הָדָא אָֽמְרָה שֶׁהַגֵּט פּוֹטֶר וּמְשַׁייֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אלא ע''כ אנן קיימין בבעילה לאחר הגט הדא אמר' כו'. דאל''כ אף אחר הגט לא מיתוקמא:
אבל בבעילה כו'. כלומר דהאי בסוף לא מיתוקמא אחר המאמר לר''ש דהא ממ''נ אם קנה מאמר כבר קנה אותה ואין אחריו כלום ואם לא קנה המאמר א''כ תקנה הביאה דהויא ביא' בתחילה ואין אחריה כלום:
הא בסוף יש אחריה כלום בבעילה כו'. כלומר דע''כ לא מיתוקמא אלא בביאה שלאחר הגט דביאה גרועה היא ואין פוטרת האחרת יש עליה זיקת יבמין וכי מפיק לה בעיא חליצה ולא סגי לה בגט:
נישמעינה. לזה מן הדא ברייתא ר''ש אומר כו' כדמתני' סוף פירקין:
כן הוא אומר בגט כו'. אם כמו כן ס''ל דגט ספק הוא אם פוטר ביבמה:
כמה דר''ש אומר כו'. בעיא היא דלעיל ריש פ''ב אמרינן לר''ש דמספקא ליה במאמר אם קונה או לא:
כְּמַה דְרַבָּנִן אָֽמְרִין. הַמַּאֲמָר קוֹנֶה וּמְשַׁייֵר. כֵּן אִינּוּן אָֽמְרִין. הַגֵּט פּוֹטֶר וּמְשַׁייֵר. וְיִפְטוֹר הַגֵּט פְּטוֹר גָּמוּר בִּיבָמָה מִקַּל וְחוֹמֶר. מַה אִם הָאִשָּׁה שֶׁאֵין חֲלִיצָה פּוֹטֶרֶת בָּהּ הַגֵּט פּוֹטֵר בָּהּ. יְבָמָה שֶׁחֲלִיצָה פּוֹטֶרֶת בָּהּ אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא הַגֵּט פּוֹטֵר בָּהּ. תַּלְמוּד לוֹמַר וְחָֽלְצָה. בַּחֲלִיצָה הִיא נִתֶּרֶת וְאֵינָהּ יִתֶּרֶת בְּגֵט. וְלֹא תִפְטוֹר בָּהּ כְּלוּם. כְּתִיב וְלֹא תִהְיֶה לְאִישׁ זָר. מַה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּשֶׁבָּא עָלֶיהָ אִשְׁתּוֹ הִיא. אִם בִּשֶׁחָלַץ לָהּ תֵּלֵךְ וְתִינָּשֵׂא לְאִישׁ זָר. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין בְּשֶׁנָּתַן לָהּ גֵּט. וְתַנֵּי חִזְקִיָּה כֵן. מְנַיִין לַנּוֹתֵן גֵּט לִיבִמְתּוֹ שֶׁהִיא אֲסוּרָה עָלָיו וְעַל אֶחָיו. אֶצְלוֹ אֲנִי קוֹרֵא אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ. אֵצֶל הָאַחִין אֲנִי קוֹרֵא אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ. וְתַתִּיר חֲלִיצָה בְּאִשָּׁה מִקַּל וָחוֹמֶר. מַה אִם הַיְּבָמָה שֶׁאֵין הַגֵּט פּוֹטֶר בָּהּ חֲלִיצָה פּוֹטֵר בָּהּ. אִשָּׁה שֶׁהַגֵּט פּוֹטֵר בָּהּ אֵינוֹ דִין שֶׁתְּהֵא חֲלִיצָה פּוֹטֶרֶת בָּהּ. תַּלְמוּד לוֹמַר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתוּת וגו'. בְּגֵט הִיא נִתֶּרֶת וְאֵינָהִּ נִתֶּרֶת בַּחֲלִיצָה. 30b וְתִפְטוֹר בָּהּ וּתְשַׁייֵר. תַּמָּן כְּתִיב וְלֹו תִהְיֶה לְאִשָּׁה. לֹא תִהְיֶה לְאִישׁ זָר. הָכָא מַה אִית לָךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הכא. באשה מה אית לך דמהיכי תיתי דתאסרה חליצה:
ומשני תמן כתיב ולא תהיה לאיש זר גרסי'. כלומר בשלמא ביבמה דגט פוטר ומשייר נפקא מלא תהיה וכדדריש לעיל:
ותפטור בה ותשייר. חליצה באשה דלא מיעטה רחמנא אלא שלא תפטור לגמרי ונ''מ דאם קדשה אחר לאחר חליצה דתיבעי גט נמי מהשני דכמו דאמרינן דגט ביבמה פוטר ומשייר כן נמי נימא בחליצה באשה:
ת''ל וכתב לה וגו' בגט כו'. דספר כורתה ואין דבר אחר כורתה וכן אמרי' בבלי קידושין דף י''ד:
אצל האחין כו'. כלומר מדכתיב שלחה בה''א לרבות האחין דנאסרה עליהן. אבל שם מסיק דגט ביבמה מדרבנן היא וקרא אסמכתא בעלמא:
אצלו כו'. דכתיב במחזיר גרושתו לא יוכל בעלה הראשון וגו' אשר שלחה וקרא יתירא הוא אלא לומר לך דיש משלח שאסור להחזיר אחר שילוח אפילו לא נישאת ואיזו זו יבמה וכדדריש לה ר' עקיבא בבלי נ''ב:
ותני חזקי' כן. דיש רמז מן התורה דהגט אוסר ביבמה:
אם כשבא כו'. דע''כ לא מיתוקמא לא כשבא עלי' ולא אחר שחלץ אע''כ כן אנן קיימין בשנתן לה היבם גט לזיקתו דמיפסלא עליו וקמה עליה ועל האחין בלא תהיה דבגט זה נעשית זרה אצלן:
ומה אנן קיימין. המקרא זה:
ומשני כתיב ולא תהיה וגו'. וקרא יתירא הוא דהא כתיב יבמה יבא עליה:
ולא תפטור בה כלום. ואפי' לאסרה עליו ועל האחין דהא מיעטה רחמנא:
ויפטור כו'. כחליצה:
כמה דרבנן אמרין כו'. לאו אטעמא דרבנן דמתני' מהדר דבהא כ''ע לא פליגי כדפרישית במתני' אלא דכמו שאמרו חכמים דהמאמר קונה מקצת ומשייר מקצת וכן בגט דפוטר במקצת ומשייר במקצת ולכל חד וחד כדאי' לי' וכדלקמן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source