Vayedaber

הלכה: הַיְּבָמָה לֹא תַחֲלוֹץ כול'. עַד כַּמָּה הַכָּרַת הָעוּבָּר. סוּמֲכוֹס אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי מֵאִיר. עַד שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאַייָה לַדָּבָר זֵיכֶר לַדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים. אָמַר רִבִּי יוּדָן. אֲפִילוּ מְעוּבֶּרֶת רוּחַ. הָרִינוּ חַלְנוּ כְּמוֹ יָלַדְנוּ רוּחַ. תַּהֲרוּ חֲשַׁשׁ תֵּלְדוּ קַשׁ. רִבִּי זְעִירָא רִבִי בָּא בַּר זוּטְרָא אָמַר רִבִּי חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי חִייָה רַבָּה. אֲפִילוּ רוּבּוֹ שֶׁלָּרִאשׁוֹן וְרוּבּוֹ שֶׁלָּאַחֲרוֹן וְהָאֶמְצָעִי שָׁלֵם. רִבִּי אַסִי אָמַר. תִּשְׁעִים יוֹם שְׁלֵימִין. שְׁמוּאֵל אָמַר הֵן עִיבּוּרֵיהֶן. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רַבָּנִן דְּתַמָּן דְּלָא יָֽדְעִין אִם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר מִן הָרִאשׁוֹן וְשִׁבְעָא עָשָׂר מִן הָאַחֲרוֹן. אוֹ שִׁבְעָא עָשָׂר מִן הָרִאשׁוֹן וּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר מִן הָאַחֲרוֹן. וַחֲמִשָּׁה שְׁלֵימִין בָּאֶמְצַע. וּבִקְשׁוּ לִיגַּע בַּוְולָד מִשּׁוֹם סָפֵק מַמְזֵרוּת. אָמַר לוֹן רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב. בְּהָהֵין עוֹבְדָא אָתָא קוֹמֵי רַבָּה בַּר בָּא וְאַכְשְׁרוֹ. אַבָּא בַר וָוא פַּלִּיג עַל שְׁמוּאֵל בְּרֵיהּ. אָמַר רַבָּא. שַׁנְייָא הִיא הַכָּרַת הָעוּבָּר שַׁנְייָא הִיא לֵידָתוֹ. הַכָּרַת הָעוּבָּר לַחֳדָשִׁים שְׁלֵימִין וְלֵידָתוֹ לַחֳדָשִּׁים מְקוּטָעִין. תַּמָּן תַּנִּינָן. וְכַמָּה הִיא קִישּׁוּיָּהּ. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. אֲפִילוּ אַרְבָּעִים חֲמִשִּׁים יוֹם. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. דַּייָהּ חָדְשָׁהּ. רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים. אֵין קִישּׁוּי יוֹתֵר מִשְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי וָוא. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁהָאִשָּׁה יוֹלֶדֶת לַחֳדָשִׁים מְקוּטָעִין. דִּלֹכֵן נִיתְנֵי שְׁלֹשִׁים יוֹם. רִבִי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן בְשֵׁם רִבִּי וָוא זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁהָאִשָּׁה יוֹלֶדֶת לַחֳדָשִּׁים שְׁלֵימִין. דְּתַנִינָן דַּייָהּ חָדְשָׁהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

זאת אומרת כו' דלכן. דאם לא כן כלומר דרבי יוסה דייק מדלא קתני לר''י שלשים יום דהוי משמע כל הל' יום של חדש הט' צריכין שיהו בקישוי ולא שתשפ' סמוך ללידה אלא דחדשה קתני דאפי' הקושי היה בתחילת חדש הט' ואח''כ שפתה אין זו יולדת בזוב ובלבד שלא תראה דם בימי השופי וטעמא דאמרינן דיולדת למקוטעין ומכי עייל החדש הט' הוי זמן לידה הילכך כל דמים שהיה רואה בו בקושי ואפי' בתחילת החדש אינו אלא מחמת הולד ואע''ג דאיכא שופי בתרייהו. וכן מדייק שם ל''ח דלר''י שיפורא גרים מהברייתא דקתני שם בהדיא בתחילת תשיעי לר''י:

דיה חדשה. דיה אם נטהר את הקושי חדש א' דהיינו חדש ט' אבל קשתה ג' ימים בתוך י''א ימי זיבה בחודש הח' ואפי' תקשה והולכת כל ט' הרי זו יולדת בזוב מחמת הג' ימים של שמיני:

אפי' ארבעים וחמשים יום. אם לא שפתה יום א' סמוך ללידתה לא אתיא לידי זיבה ולא הויא יולדת בזוב:

וכמה היא קישוי'. דכל דמים שהיא רואה מחמת קושי הלידה רחמנא טהרינהו מזיבה דכתיב זוב דמה מחמת עצמה ולא מחמת ולד ועד כמה תלינן בקישוי:

תמן תנינן. בפ''ד דנדה דף ל''ו:

ומשני רבא שנייה היא כו'. דבהכרת העובר אזלינן בתר רוב נשים וג' חדשים בעינן:

וקאמר הש''ס דאם הוא פליג על שמואל ברי'. דאמר שלימין בעינן:

כההין. מעשה כזה בא לפני רבה בר בא הוא אבוה דשמואל ואכשרי' דסבר החדשים גורמים והרי ילדה לז' מקוטעים וכדמסיק:

משום ספק ממזרות. דאי אפשר שתלד לזמן זה בן קיימא:

אתא עובדא כו'. מעשה בא לפני רבנן שבבבל שילדה אשה לחמשה חדשים שלימין באמצע ולא היה רובו של ראשון ורובו של אחרון כ''א ספק י''ג ימים מן הראשון וכו' דהן ששה חדשים שלימים לימים:

וכן שמואל אמר הן עיבוריהן. כמו שהן בעיבוריהן דמלאין בעינן:

אפי' רובו כו'. ניכר העובר דכמשלש חדשים כתיב והן ס''ב יום:

שלימין כל הג' חדשים של שלשים יום:

גמ' עד כמה כו'. משום דמתני' קאמר' עד שיהא לה ג' חדשים מייתי להא לומר דמשום הכרת העובר בעי' ג' חדשים. ובפ''ק דנדה דף ח' מייתי לה לענין דיה שעתה:

אעפ''י שאין ראיה לדבר כו'. מפרש שם משום דאיכא ילדה לט' ואיכא דילדה לז' וניכר עוברה לשליש ימיה והילכך לאו ראיה גמורה היא:

רוח. פעמים יקרה לאיזה סיבה בנשים שנראות כמעוברות ובעת הלידה הוא רוח. ולענין דיה שעתה הוא דקאמר וכדאמר שם דאי לענין הכרת העובר למאי נ''מ ועוד הא אין ניכר עד עת לדתה:

הרינו וגו'. אלמא הריון רוח שמיה הריון:

משנה: הַיְּבָמָה לֹא תַחֲלוֹץ וְלֹא תְייַבֵּם עַד שֶׁיְּהֵא לָהּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. וְכֵן כָּל שְׁאָר הַנָּשִׁים לֹא יִנָּֽשְׂאוּ וְלֹא יִתְאָֽרְסוּ עַד שֶׁיְּהוּ לָהֶן שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. אַחַת בְּתוּלוֹת וְאַחַת בְּעוּלוֹת אַחַת אַלְמָנוֹת וְאַחַת גְרוּשׁוֹת אַחַת נְשׂוּאוֹת וְאַחַת אֲרוּסוֹת. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַנְּשׂוּאוֹת יִתְאָֽרְסוּ וְהָאֲרוּסוֹת יִנָּשְׂאוּ. חוּץ מִן הָאֲרוּסוֹת שֶׁבִּיהוּדָה מִפְּנֵי שֶׁלִּבּוֹ גַס בָּה. 27a רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כָּל הַנָּשִׁים יִתְאָֽרְסוּ חוּץ מִן הָאַלְמָנָה מִפְּנֵי הָאִיבּוּל.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' לא תחלוץ כו'. כדמפרש טעמא בריש פירקין ממאן יבמי כו' דאת שאין אומרים לו ייבם אין אומרין לו חלוץ ועיין שם במראה בד''ה מאן:

בתולות. דגזרינן אטו בעולות וארוסות אטו נשואות:

גרושות. בגמ' מפרש מאימתי מונין לה:

הנשואות יתארסו. דטעמא דאסורה כדי להבחין בין זרע ראשון לזרע שני ובארוסות ליכא למימר הכי:

שביהודה. שהיו מיחדין שם את החתן עם הכלה קודם החופה כדי שיהא רגיל ומשחק עמה ולא יהיו בושי' זה מזה בבעילת מצוה הילכך חיישינן דילמא בעיל. והה''ד לנשואה שלא תתארס מה''ט שמא יבעול:

רבי יוסי. אנשואות קאי ומשום דרבי יודה לא מפליג בין אלמנה לגרושה ומתיר לאלמנה ליארס אפי' תוך ל' יום של ימי אבלה אתא לאפלוגי עליה רבי יוסי בהא דאסור לאלמנה ליארס תוך שלשים של אבלה:

והארוסות ינשאו. דהא לא איעבור מראשון:

רִבִּי יוּדָן בָּעֵי. סוֹף דָּבָר עַד שֶׁתֵּלֵד. לֹא אֲפִילוּ הִפִּילָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

וקאמר הש''ס לא דאפי' הפילה מטהרינן. אבל בבבלי שם מסיק דאין קושי לנפלים:

סוף דבר עד שתלד. אם דוקא בולד מטהרינן דם קישוי' מזיבה:

ורבי יוסי בר בון. פליג דמדייק מדתנינן דיה חדשה ולא חדש דהוי משמע אפי' בתחילת חדש אלא דחדשה שלם הוא דקאמר צריך שיהא בקושי דאין יולדת למקוטעין:

רַב חִייָה בַּר אַשִּׁי הֲוָה יְתִיב קוֹמֵי דְרַב. חֲמִיתֵיהּ מַבְעִת. אָמַר לֵיהּ. מַהוּ כֵן. אָמַר לֵיהּ. חֲמָרְתִּי מְעַבְּרָה וְהִיא בְּעָיָא מֵילַד וַאֲנָא בָּעֵי מִרְבַּעְתָּהּ עַד דְּלָא תְצַנֵּן. אָמַר לֵיהּ. אֵימָתַי עָלָה עָלֶיהָ הַזָּכָר. אָמַר לֵיהּ. בְּיוֹם פַּלָּן. וְחָשַׁב אָמַר לֵיהּ. בְּעָיָא הִיא עַד כְּדוֹן. וְתַנֵּי כֵן. חֲמָֽרְתָא פּוֹחֶתֶת אֵינָהּ פּוֹחֶתֶת מִימוֹת הַלְּבָנָה וְהַמּוֹסֶפֶת אֵינָהּ מוֹסֶפֶת עַל יְמוֹת הַחַמָּה. מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי פְלִיגָא. דְּאָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. בָּקוֹרֶת שֶׁלַּמַּלְכוּת עִיבְּרָה וְהִרְבִּיעֵי שֶׁלְּבֵית רִבִּי מִמֶּנָּה שְּׁוָורִים. וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁיָּֽלְדוּ עַכְשָׁיו וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁיָּֽלְדוּ לְאַחַר זְמָן. כָּאן בִּבְהֵמָה טְהוֹרָה כָּאן בִּבְהֵמָה טְמֵיאָה. וְהָא כְתִיב הֲיָדַעְתָּ עֵת לֶדֶת יַעֲלֶי סָלַע וגו'. תִּסְפּוֹר יְרָחִים תְּמַלֶּאנָה וְיָדַעְתָּ עֵת לִדְתָּנָה. הֲיָדַעְתָּ עֵת לֶדֶת. חַיָּה טְהוֹרָה כִבְהֵמֶה טְמֵאָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

חמיתי' מבעת. שהיה רואה אותו נבהל ובצער ושאל לו על מה הוא כן והשיבו החמורה שלי מעוברת והגיע זמן לידתה:

מרבעתה. צריך אני לשומרה שלא תצטנן:

בעיא היא עד כדון. שחשב מיום שעלה הזכר וא''ל עוד צריכה היא להמתין כמה ימים עד שתלד:

ותני כן. בתוספתא חמרתה כו' כלומר יש פוחתת ויש שמוספת מ''מ הפוחתת אינה פוחתת מימי הלבנה שהן שנ''ד יום ולא מלאו ימיה עדיין:

פליגא. על רב:

בקורת. נקבה של בקר:

והרביעו של בית רבי ממנה שוורי' ויש כו'. דקס''ד כי היכי דבהמה טמאה אין פוחתת מי''ב חודש שהן ימי עיבורה כדאמר פ''ק דבכורות דף ח' כך בהמה גסה טהורה שימי עיבורה לט' חדשים אינה פוחתת:

ומשני כאן בבהמה טהורה. דאין לה זמן קבוע:

והכתיב הידעת עת לדת יעלי וגו'. דאלמא יש להן עת וזמן:

ומשני חי' טהורה כבהמה טמאה. דיש לה זמן:

אָמַר רִבִּי מָנָא. שְׁמָעִית בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. הִיא הַכָּרַת הָעוּבָּר הִיא לֵידָתוֹ. וְלֵית אֲנָא יְדַע מִן מַה שְׁמָעִת. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. רִבִּי יִרְמְיָה אָֽמְרָהּ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִזְקִיָּה. לֹא אָֽמְרָהּ רִבִּי יִרְמְיָה. וְאִיקְפִּיד רִבִּי יוֹסֵי לְקִיבְּלֵיהּ. אָמַר לֵיהּ. שֶׁכֵּן אֲפִילוּ יְהוּשֻּׁעַ שֶׁהָיָה קָשּׁוּר לְמֹשֶּׁה לֹא אָמַר כֵּן. וְאַתְּ אוֹמְרָהּ כֵּן. 27b חָזַר וְאָמַר. אִין דְּאָֽמְרָהּ אֶלָּא כְאִינֶּשׁ דְּשָׁמַע מִילָּה וּמַקְשֵׁי עָלֶיהָ. וְאַבָּא בַּר וָוא פַלִּיג עַל שְׁמוּאֵל בְּרֵיהּ. רִבִּי בְּרֶכְיָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. לְעוֹלָם אֵין הָאִשָּׁה יוֹלֶדֶת אוֹ לְמָאתַיִם וְשִׁבְעִים וְאֶחָד אוֹ לְמָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם אוֹ לְמָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלֹשָׁה אוֹ לְמָאתַיִם וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא. מְנָן שָׁמַע רִבִּי הָדָא מִילְתָא. אָמַר לֵיהּ. מִן רִבִּי בָּא. מִחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי בָּא. תַּמָּן הוּא אָמַר. שַׁנְייָא הִיא הַכָּרַת הָעוּבָּר שַׁנְייָא הִיא לֵידָתוֹ. וְהָכָא אָמַר הָכֵין. רִבִּי אַבָּא בַּר זוּטְרָא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. {כָּל שֶׁהוּא בְהֵ'י רַבָּה. כָּל שֶׁהוּא בְאַלֶ'ף רָבָא.} כָּל שֶׁהוּא בְהַרְבֶּה הֲרֵי הוּא בְאַרְבֶּה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כל שהוא כו'. ובב''ר פ' וירא גריס כל שהוא בהרבה הרי הוא בארבה ומלת הרבה ארבה קדריש כלומר הרבה בגי' רי''ב שהן ז' חדשים והוא סימן שהוא חי:

והכא אמר הכין. דשלימין הן:

מן רבי בא. ומתמה עלה דמחלפה שיטתי' כו' דלעיל אמר דשנייא היא לידתו שהן למקוטעין:

או לרע''א כו'. דהן ט' שלימים ופי' רש''י שם בקליטת זרע תליא מילתא דאם נקלט ביום ראשון הן לרע''א ואם ביום ב' לרע''ב וביום ג' לרע''ג ולאחר ג' ימים הזרע מסריח. וצ''ל הא דקאמר הכא לרע''ד דלא מני יום הקליטה מכלל הרע''א יום. יפ''מ:

לעולם כו'. כדאמר נדה שם וכמ''ד דט' חדשים שלימים הן:

חזר ואמר כו'. אפשר הוא שאמרה אלא כאיש שהוא שומע דבר ומתמה עלה כך אני אומר דקשה לי ואבא בר ווא פליג על שמואל בריה אם לשמואל שניהן שוין הן כדלעיל:

ואת אמרת כן. בתמיה:

שכן כו'. כלו' שהיה תמיד עומד ומשמש לפניו לא אמר כן דאפשר שאמר דבר מה והוא לא שמע:

ואיקפד. הכעיס רבי יוסי לנגדו על שמכחיש בזה:

שמעית. שמעתי משמי' דשמואל דלא מחלק בין הכרת עובר ללידה ובכולן שלימין הן ואיני יודע ממי שמעתי זה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source