רִבִּי זְעוּרָא בְשֵׁם רִבִּי הַמְנוּנָא אָמַר. אֲרוּסָה שֶׁמֵּתָה אֵין לָהּ כְּתוּבָּה. שֶׁלֹֹּא הוּתְּרָה לְהִינָּשֵׂא לַשּׁוּק. שֶׁלֹּא תֹאמַר. יֵעָשֶׂה כְמִי שֶׁגֵּירַשּׁ וִיהֵא לֵיהּ כְּתוּבָּה. לְפוּם כָּךְ צָרִיךְ מֵימַר אֵין לָהּ כְּתוּבָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שלא הותרה כו'. כלומר דלא דמי לגירש דיש לה כתובה כדמסיק. ובבבלי פ''ט דכתובות בעיא דלא איפשיטא היא אם ארוס' יש לה כתובה כלל ואפשר דהכא בדכתב לה מיירי כדמחלק שם וכ''פ הרמב''ם ז''ל פ''י מהל' אישות:
אין לה כתובה. כלומר אין לה דין כתובה שאין חייב בקבורתה ומבואר בבבלי בהרבה מקומות ובמכילתין דף כ''ט:
הלכה: כְּנָסָהּ הֲרֵי הִיא כְאִשְׁתּוֹ לְכָל דָּבָר כול'. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. כּוֹנֵס וּמְגָרֵשׁ וּמַחֲזִיר וְהִיא שׁוֹבֶרֶת לוֹ עַל כְּתוּבָּתָהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. 25b לִצְדָדִין הִיא מַתְנִיתָא. אוֹ שׁוֹבֶרֶת לוֹ עַל כְּתוּבָּתָהּ. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַב הַמְנוּנָא. כְּנָסָהּ וְגֵירְשָׁהּ וְהֶחֱזִירָהּ. אִם חִידֵּשׁ לָהּ כְּתוּבָּה כְּתוּבָּתָהּ עַל נְכָסָיו. וְאִם לָאו כְּתוּבָּתָהּ עַל נִכְסֵי בַּעֲלָהּ הָרִאשׁוֹן. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר בְּשֵׁם רַב חִסְדָּא. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן שֶׁהַמְגָרֵשׁ אֶת הָאִשָּׁה וְהֶחֱזִירָהּ. עַל מְנָת כְּתוּבָּה הָרִאשׁוֹנָה הֶחֱזִירָהּ. סוֹף עַד שֶׁיַּכְנִיס וִיגָרֵשׁ וְיַחֲזִיר. דְּרוּבָּה אָתָא מֵימָר לָךְ. אֲפִילוּ כְּנָסָהּ וְגֵירְשָׁהּ וְהֶחֱזִירָהּ. אִם חִידֵּשׁ לָהּ כְּתוּבָּה עַל נְכָסָיו. וְאִם לָאו כְּתוּבָּה עַל נִכְסֵי בַּעֲלָהּ הָרִאשׁוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' שלא תאמר כו'. טעמא דמתני' מפרש דפשיטא דהרי הוא כא' מן האחין אלא שלא תאמר דמקשינן חליצה ליבום דשניהם לפטור הן וה''א כמה דתימא כו' ודכותיה החולץ כו' לפום כן צריך למימר הרי הוא כא' מכל כו'. ובבבלי שם דחה להאי פירושא דא''כ הוי ליה למיתני אינו אלא כא' מן האחין אלא דס''ד דליקנסי' הואיל והפסידה מיבום. ודלא דייק הכא. כן נראה דגריס במתני' הרי הוא כא' מכל האחין דהיינו הוא כא' כל שאר האחין וכדגריס בגמ':
סוף כו'. כלומר דהכא נמי כן הוא וסוף עד שיכניס ויגרש ויחזיר איצטריך ליה לאשמועינן דכתובתה על נכסי הראשון בתמיה ומה חידש רב המנונא בזה:
ומשני דהכא אתא כו' גרסינן. א''נ דרובא הוא כמו דרבה ועל רב המנונא קאמר דאתא למימר לך דאפי' כנסה כו' דה''א אשתו דכתובה מיני' היא הוא דע''מ כתובה הראשונה מחזירה אבל יבמתו דלא איהו כתב לה כתובה אימא היכא דגירשה והחזירה דעכשיו לקחה בנישואי עצמו דמחויב לעשות לה כתובה מלבד כתובה הראשונ' קמ''ל. והכי מפרק לה בבבלי כתובות שם דמקשי הכי על המתני' דקתני החזירה הרי היא ככל הנשים כו':
ומגרש. דלא תימא עדיין יבומי הראשון עלי' ובחליצה דוקא קמ''ל:
ומחזיר. דלא תימא מצוה דרמי רחמנא עליה עבדה והשתא תיקום עליה באיסורא דאשת אח קמ''ל. בבלי ל''ט דכתיב ולקחה וגו' כיון שלקחה הרי כאשתו לכל דבר:
והיא שוברת כו'. כן מסיי' בתוספת' שם וכדמפרש ר''י דלצדדין הוא הברייתא דברישא קתני התם מי שמת והניח אשתו שומרת יבם אפילו הניח נכסים של מאה מנה אין היורשים יכולין למכור מפני שכל נכסים אחראין לכתובתה כיצד יעשה כונס ומגרש ושוברת לו על כתובתה וקאמר הכא דאו או קתני או דכונסה ומגרשה וגובה כתובתה מן הנכסים והשאר יכולין למכור או דכותבת לו שובר על הכתובה:
אם חידש לה כתובה. ממנו:
מתני' אמרה כן. ומאי קמ''ל דהא תנינן באשתו בסוף פ''ט דכתובות שהמגרש כו' ומאי אולמי' דיבמתו דאיצטריך ליה למימר דלית לה כתובה מיני' אם לא חידש:
גמ' כיצד הוא עושה. הכי תני לה בתוספתא דכתובות ריש פ''ט:
משנה: מִצְוָה בַּגָּדוֹל לְיַבֵּם לֹא רָצָה מְהַלְּכִין עַל כָּל הָאַחִין. לֹא רָצוּ חוֹזְרִין אֵצֶל הַגָּדוֹל וְאוֹמְרִים לוֹ עָלֶיךָ מִצְוָה אוֹ חֲלֹץ אוֹ יַבֵּם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הכונס את יבמתו. ואפילו גירשה למחר דיקום על שם נחלתו אמר רחמנא והרי קם. בבלי מ':
נכסים של אב. דהאב קודם לכל יוצאי יריכו:
מתני' הרי הוא כא'. מפרש בגמ':
ובחרש ובשוטה. אפי' תלה לייבם לאלתר אין שומעין וכן במוכה שחין לפי שאין חוסמין אותה. תוספת' ד''ה ובחרש:
עליך מצוה. כיון שאתה גדול האחין שלפנינו דשהויי מצוה לא משהינן:
או בגדול כו'. שהי' גדול שבאחין במדה''י ויש לו כאן אח הגדול מן האחין שלפנינו ותלה באותו גדול שהוא במדה''י:
מתני' תלה בקטן. קטן ממש:
לא רצה. בבבלי שם מפרש דלא רצה לייבם אלא לחלוץ הולכים על כל האחין למי שהוא קרוב לו בשנים וכן לעולם דיבום דקטן עדיפא מחליצת גדול. וקטן הוא קטן דאחים אבל בן י''ג שנים הוא והביא ב' שערות נ''י:
מתני' מצוה בגדול לייבם מוהי' הבכור כדלעיל פ''ב:
משנה: תָּלָה בַקָּטָן עַד שֶׁיַּגְדִּיל וּבַגָּדוֹל עַד שֶׁיָּבוֹא מִמְּדִינַת הַיָּם וּבַחֵרֵשׁ וּבַשּׁוֹטֶה אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ אֶלָּא אוֹמְרִים לוֹ עָלֶיךָ מִצְוָה אוֹ חֲלוֹץ אוֹ ייַבֵּם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הכונס את יבמתו. ואפילו גירשה למחר דיקום על שם נחלתו אמר רחמנא והרי קם. בבלי מ':
נכסים של אב. דהאב קודם לכל יוצאי יריכו:
מתני' הרי הוא כא'. מפרש בגמ':
ובחרש ובשוטה. אפי' תלה לייבם לאלתר אין שומעין וכן במוכה שחין לפי שאין חוסמין אותה. תוספת' ד''ה ובחרש:
עליך מצוה. כיון שאתה גדול האחין שלפנינו דשהויי מצוה לא משהינן:
או בגדול כו'. שהי' גדול שבאחין במדה''י ויש לו כאן אח הגדול מן האחין שלפנינו ותלה באותו גדול שהוא במדה''י:
מתני' תלה בקטן. קטן ממש:
לא רצה. בבבלי שם מפרש דלא רצה לייבם אלא לחלוץ הולכים על כל האחין למי שהוא קרוב לו בשנים וכן לעולם דיבום דקטן עדיפא מחליצת גדול. וקטן הוא קטן דאחים אבל בן י''ג שנים הוא והביא ב' שערות נ''י:
מתני' מצוה בגדול לייבם מוהי' הבכור כדלעיל פ''ב:
משנה: הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ הֲרֵי הוּא כְאֶחָד מִכָּל הָאַחִין לַנַּחֲלָה. וְאִם יֵשׁ שָׁם אָב הַנְּכָסִים שֶׁלָּאָב. הַכּוֹנֵס אֶת יְבִמְתּוֹ זָכָה בְנִיכְסֵי אָחִיו. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אִם יֵשׁ שָׁם אָב הַנְּכָסִים שֶׁלָּאָב.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הכונס את יבמתו. ואפילו גירשה למחר דיקום על שם נחלתו אמר רחמנא והרי קם. בבלי מ':
נכסים של אב. דהאב קודם לכל יוצאי יריכו:
מתני' הרי הוא כא'. מפרש בגמ':
ובחרש ובשוטה. אפי' תלה לייבם לאלתר אין שומעין וכן במוכה שחין לפי שאין חוסמין אותה. תוספת' ד''ה ובחרש:
עליך מצוה. כיון שאתה גדול האחין שלפנינו דשהויי מצוה לא משהינן:
או בגדול כו'. שהי' גדול שבאחין במדה''י ויש לו כאן אח הגדול מן האחין שלפנינו ותלה באותו גדול שהוא במדה''י:
מתני' תלה בקטן. קטן ממש:
לא רצה. בבבלי שם מפרש דלא רצה לייבם אלא לחלוץ הולכים על כל האחין למי שהוא קרוב לו בשנים וכן לעולם דיבום דקטן עדיפא מחליצת גדול. וקטן הוא קטן דאחים אבל בן י''ג שנים הוא והביא ב' שערות נ''י:
מתני' מצוה בגדול לייבם מוהי' הבכור כדלעיל פ''ב:
הלכה: הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ הֲרֵי הוּא כְאֶחָד מִכָּל הָאַחִין לַנַּחֲלָה כול'. שֶׁלֹּא תֹאמַר. חֲלִיצָה פְטוֹר וּבִיאָה פְטוֹר. כְּמָה דְתֵימַר הַכּוֹנֵס אֶת יְבִמְתּוֹ זָכָה בְנִיכְסֵי אָחִיו. וְדִכְוָותָהּ הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ זָכָה בְנִיכְסֵי אָחִיו. לְפוּם כָּךְ צָרִיךְ מֵימָר הֲרֵי הוּא כְאֶחָד מִכָּל הָאַחִין לַנַּחֲלָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' שלא תאמר כו'. טעמא דמתני' מפרש דפשיטא דהרי הוא כא' מן האחין אלא שלא תאמר דמקשינן חליצה ליבום דשניהם לפטור הן וה''א כמה דתימא כו' ודכותיה החולץ כו' לפום כן צריך למימר הרי הוא כא' מכל כו'. ובבבלי שם דחה להאי פירושא דא''כ הוי ליה למיתני אינו אלא כא' מן האחין אלא דס''ד דליקנסי' הואיל והפסידה מיבום. ודלא דייק הכא. כן נראה דגריס במתני' הרי הוא כא' מכל האחין דהיינו הוא כא' כל שאר האחין וכדגריס בגמ':
סוף כו'. כלומר דהכא נמי כן הוא וסוף עד שיכניס ויגרש ויחזיר איצטריך ליה לאשמועינן דכתובתה על נכסי הראשון בתמיה ומה חידש רב המנונא בזה:
ומשני דהכא אתא כו' גרסינן. א''נ דרובא הוא כמו דרבה ועל רב המנונא קאמר דאתא למימר לך דאפי' כנסה כו' דה''א אשתו דכתובה מיני' היא הוא דע''מ כתובה הראשונה מחזירה אבל יבמתו דלא איהו כתב לה כתובה אימא היכא דגירשה והחזירה דעכשיו לקחה בנישואי עצמו דמחויב לעשות לה כתובה מלבד כתובה הראשונ' קמ''ל. והכי מפרק לה בבבלי כתובות שם דמקשי הכי על המתני' דקתני החזירה הרי היא ככל הנשים כו':
ומגרש. דלא תימא עדיין יבומי הראשון עלי' ובחליצה דוקא קמ''ל:
ומחזיר. דלא תימא מצוה דרמי רחמנא עליה עבדה והשתא תיקום עליה באיסורא דאשת אח קמ''ל. בבלי ל''ט דכתיב ולקחה וגו' כיון שלקחה הרי כאשתו לכל דבר:
והיא שוברת כו'. כן מסיי' בתוספת' שם וכדמפרש ר''י דלצדדין הוא הברייתא דברישא קתני התם מי שמת והניח אשתו שומרת יבם אפילו הניח נכסים של מאה מנה אין היורשים יכולין למכור מפני שכל נכסים אחראין לכתובתה כיצד יעשה כונס ומגרש ושוברת לו על כתובתה וקאמר הכא דאו או קתני או דכונסה ומגרשה וגובה כתובתה מן הנכסים והשאר יכולין למכור או דכותבת לו שובר על הכתובה:
אם חידש לה כתובה. ממנו:
מתני' אמרה כן. ומאי קמ''ל דהא תנינן באשתו בסוף פ''ט דכתובות שהמגרש כו' ומאי אולמי' דיבמתו דאיצטריך ליה למימר דלית לה כתובה מיני' אם לא חידש:
גמ' כיצד הוא עושה. הכי תני לה בתוספתא דכתובות ריש פ''ט:
הלכה: הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ כול'. מִפְּנֵי שֶׁחָלַץ לָהּ. הָא לֹא חָלַץ לָהּ וּמֵתָה מוּתָּר בְּאִמָּהּ. אָמַר רִבִּי אֲבִינָא. הָדָא הִיא דָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁמֵּתָה מוּתָּר בְּאִמָּהּ. זִיקָה הָּיְתָה לוֹ בָהּ. כֵּיוָן שֶׁמֵּתָה בָֽטְלָה לוֹ זִיקָתָהּ. וְהָכָא כֵּיוָן שֶׁמֵּת בָּֽטְלָה זִיקָתוֹ. רִבִּי אָבוּן שָׁמַע לָהּ מִן דְּבַתְרָה. וּבַאֲחוֹתָהּ בִּזְמַן שֶׁהִיא קַייֶמֶת וְהָאַחִין מוּתָּרִין. וַאֲחוֹתָהּ אֵצֶל הָאַחִין לֹא כְמֵתָה הִיא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' מפני שחלץ לה. טעמא דחלץ לה הוא דאסור בקרובותיה ואפי' לאחר מיתה:
הדא היא כו'. ממתני' זה מסייע ליה להא דאמר רבי יעקב דאין זיקה לאחר מיתה לעיל פרק ב' סוף הלכה א':
והכא כו'. לא שייך הכא אלא התם ואגב גררא נסבה:
שמע לה מן דבתרא. מן הסיפא הביא ראיה לזה כדמפרש ואזיל דמרישא לא מוכחא מידי דאפשר דלרבותא נקט החולץ דלא תימא כיון שחלץ לה פקעה זיקתה ממנו ומותר בקרובותיה:
ואחותה אצל האחין לא כמתה היא. בתמיה דודאי למתה דמיא דממילא בטלה הזיקה ממנה כשחלץ אחיו לאחותה ולא איתעביד בה מעשה כלום וכן נמי בשומרת יבם שמתה ממילא בטלה הזיקה ומותר באמה:
משנה: הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ וְהִיא אֲסוּרָה בִקְרוֹבָיו. הוּא אָסוּר בְּאִמָּהּ וּבְאֵם אִמָּהּ וּבְאֵם אָבִיהָ בְּבִתָּהּ בְּבַת בִּתָּהּ וּבְבַת בְּנָהּ וּבַאֲחוֹתָהּ בִּזְמַן שֶׁהִיא קַייֶמֶת. הָאַחִין מוּתָּרִין. הִיא אֲסוּרָה בְאַבִיו בַּאֲבִי אָבִיו בִּבְנוֹ וּבְבֶן בְּנוֹ בְּאָחִיו וּבְבֶן אָחִיו. מוּתָּר אָדָם בִּקְרוֹבַת צָרַת חֲלוּצָתוֹ וְאָסוּר בְּצָרַת קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' אסור בקרובותי'. כאלו היא אשתו ואסורות מדרבנן בחלוצה:
בזמן שהיא קיימת. אאחותה קאי:
מותר אדם בקרובת צרת חלוצתו. ולא אמרינן צרה כחלוצה שיהא אסור בקרובותיה כמו בקרובות חלוצה:
ואסור בצרת קרובת חלוצתו. ראובן חלץ ללאה ורחל נשואה לנכרי ולה צרה ומת הנכרי אסורה אותה צרה לראובן. כך פירש''י ז''ל. והקשו עליו דא''כ מצינו צרה שלא במקום מצוה וקי''ל דאין צרה אלא מאח כדאמרינן הכא בפ''ק וכן בבבלי ועוד דאפי' חלוצה עצמה שנשאת לאחר ולו אשה אחרת ומת צרתה ודאי שרי' דלא עדיפא חלוצה מגרושה וצרת גרושה מישרא שריא ומכ''ש לצרת קרובת חלוצה אלא דה''פ כגון שני אחין נשואין לב' אחיות לאה ורחל מת ראובן וחלץ יהודה לאשתו ואח''כ מת שמעון הרי הוא אסור ברחל משום אחות חלוצה דרבנן ואסור בצרתה וחולצת ולא מתייבמת. הריטב''א ז''ל וכן כתב הרשב''א ז''ל וכן בתוס' דף מ''א ד''ה הך כו' תמהו שם על פרש''י מכח קושיא הא' ופירשו ג''כ בנשואה לאחין ולא לנכרי ולפי פירושו גרסי שם בגמ' בטעמא דאסרו הא דאזלה לבי דינא ולא גרסינן בהדה לבי דינא פי' שהולכת לחלוץ וכיון דחלצה דמיא לגרושה טפי ואסרו גם צרת קרובתה בנשואה לאחין דדמיא לצרת ערוה אבל צרת חלוצתו דלא אתעביד בה מעשה לא דמיא לגרושה הילכך קרובתה שריא:
רִבִּי יִצְחָק בַּר טֵבֶלֵיי בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. טַעֲמָא דְרִבִּי יְהוּדָה וְהָיָה הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד. מַקִּישׁוֹ לַבְּכוֹר. מַה הַבְּכוֹר אֵינוֹ יוֹרֵשׁ בְּחַיֵי אָבִיו אַף זֶה אֵינוֹ יוֹרֵשׁ בְּחַיֵי אָבִיו. אִי מַה בְּכוֹר יוֹרֵשׁ אַחַר מִיתַת אָבִיו אַף זֶה יוֹרֵשׁ אַחַר מִיתַת אָבִיו. אָמַר רִבִּי זְעוּרָא. מִינָהּ. מַה הַבְּכוֹר לֹא יוֹרֵשׁ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רָאוּי לֵירֵשׁ אַף זֶה אֵינוֹ יוֹרֵשׁ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רָאוּי לֵירֵשּׁ. עוֹד אֵינוֹ יוֹרֵשׁ. רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא רִבִּי חִייָה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְּרִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. הֲלָכָה כְּרִבִּי יוּדָה. רִבִּי אַבָּהוּ רִבִּי לָֽעְזָר בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. הֲלָכָה כְּרִבִּי יוּדָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. זִימְנִין סַגִּין יָֽתְבִית קוֹמֵי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה וְלֹא שָֽׁמְעִית מִינֵּיהּ הָדָא מִילְתָה. אָמַר לֵיהּ. וְלֵית בַּר נַשׁ דּוּ שָׁמֵע מִילָּה וְלֵית חַבְרֵיהּ שְׁמִיעַ לֵיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
עוד אינו יורש. כלומר דבשעה שראוי היה אינו יורש ועוד אינו יורש אף לאחר מיתת אביו כ''א כאחד מן האחין:
ולית בר נש דשמע כו'. ומה את מתמה בזה את לא שמעת ואני שמעתי ממנו. ובבבלי מסקינן דאין הלכה כרבי יודה וכר' נחמן שם:
ומשני ר''ז מניה. מן גופא נלמוד דמה הבכור כו' בשעה שהוא ראוי כלומר בראוי לבא לאחר זמן דאינו נוטל חלק בכורה בראוי כבמוחזק אף זה כו':
אי מה בכור כו'. אף זה דאם מת אביו אח''כ יזכה בכל הנכסים:
טעמא דר''י דאמר בין כך כו' דוהי' הבכור כתיב הכתוב מקישו לבכור כו' וכן הוא בבבלי שם:
רַב יְהוּדָה אָמַר בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. הָעוֹשֶׂה מַאֲמָר בִּיבִמְתּוֹ לֹא זָכָה בְנִיכְסֵי אָחִיו. וְאַף בֵּית שַׁמַּי מוֹדֵיי בָהּ. וְאַף רִבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֵיי בָהּ. 26a וְלֹא כְרִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲרָךְ. דְּרִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲרָךְ אוֹמֵר. הַמַּאֲמָר קוֹנֶה קִנְייָן גָּמוּר בִּיבָמָה. הָיוּ שְׁתֵּי יְבָמוֹת. עָשָׂה מַאֲמָר בְּזוֹ וּבָעַל לְזוֹ. מַה נַפְשֵׁךְ. אִם בְּמַאֲמָר יִזְכֶּה אִם בְּבִיאָה יִזְכֶּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְקַייֵם אֶת אַחַת מֵהֶן לֹא זָכָה בְנִיסְכֵי אָחִיו.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לא זכה בנכסי אחיו. ואינו דומה למשנתינו הכונס כו' דאעפ''י שגירש וכדפרישית דשאני התם דאם רצה לקיים יקיים אבל הכא דאינו רשאי לקיים לא:
מה נפשך. לשון בעיא היא אם נאמר דמ''נ יזכה בנכסים. וקאמר רבי יוסה דמאחר שאינו יכול לקיים א' מהן. כדתנן לקמן פ''ה מאמר בזו ובעל לזו צריכה ב' גיטין וחליצה דשתיהן אסורות:
ולא כר''א בן ערך דאמר לעיל ריש פ''ב דקונה קנין גמור ממש:
ואף ר''ש מודי. דמספקא ליה אם מאמר קונה כדלעיל שם:
ואף ב''ש מודי בה. דלאי קנין גמור ממש משוה למאמר כדלעיל פ''ג הלכה ד':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source