הלכה: שְׁנֵי אַחִין נְשׂוּאִין לִשְׁתֵּי אֲחָיוֹת כול'. אָמַר רִבִּי אֲבִינָא. הָדָא הִיא דְאָמַר רִבִּי הִילָא רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא דוֹמֶה אִיסּוּר אֲחָיוֹת יְבָמוֹת לְאִיסּוּר אֲחָיוֹת שֶׁאֵינָן יְבָמוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' אם בא על השניה כו'. כדפרישית במתני' והכא מפרש נמי לגבי ראובן דכשחזר שמעון וקידש לאה ואם בא עליה ראובן חייב עליה נמי משום אשת אח ואע''ג דאסורה עליה וקיימא משום אחות אשה מיגו דאיתוסף בה איסור אשת איש לכ''ע ואיסור אשת אח לגבי שאר אחי איתוסף בה נמי לגבי ראובן:
גמ' הדא הוא דאמר כו'. מבואר לעיל הלכה ז':
משנה: 22a שְׁנֵי אַחִין נְשׂוּאִין לִשְׁתֵּי אֲחָיוֹת וּמֵת אֶחָד מֵהֶן וְאַחַר כָּךְ מֵתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁלַּשֵּׁנִי הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עָלָיו עוֹלָמִית הוֹאִיל וְנֶאֶסְרָה עָלָיו שָׁעָה אַחַת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בזמן שאין הולד של קיימא. שהוא נפל:
קרובותיה וקרוביו. מפרש לקמן במתני' הנך דנאסרות על האיש מחמת אשתו ושנאסרות על האשה מחמת בעלה:
מתני' החולץ ונמצאת מעוברת. ולאו חליצה היא דלא בעיא:
מתני' שני אחין כו'. בבבלי דף ל''ב מפרק לה דמשנה זו נשנית ראשונה ממתני' ז' דהתם חזיי' להיתירא דבשלשה אחין היא ולא מידחיא מהאי ביתא לגמרי דחזיא לנשוי נכרית וקורא אני בה בשעת נפילה יבמה יבא עליה והדר סברה התנא לאיסורא ואיידי דחביבא ליה דחידוש הוא אקדמה ומשנה זו האחרונה לא זזה ממקומה:
מתני' החליפו. בבבלי דף ל''ג קאמר תני הוחלפו בשוגג:
היו אחין כו'. ואע''ג דקי''ל אין איסור חל על איסור האי תנא ס''ל דבאיסור בת אחת ואיסור כולל ואיסור מוסיף כי הכא איסור חל על איסור וחייב קרבן על כל א' ואחד דהכא בשעה שקידש ראובן את רחל נאסרה על שמעון משום אשת איש ומשום אשת אח בבת אחת וכשחזר שמעון וקידש לאה אחותה מיגו דאסרי ליה הנך קידושין בכולהו שאר אחיותי' משום אחות אשה אסרי לה נמי משום אחות אשה להך ואע''ג דאסורה וקיימא ואיסור כולל הוא שכולל דברים אחרים שהיו מותרים עם הדברי' אלו שאסור עליו ועדיין רחל זו מותרת לראובן בעלה פירסה נידה מיגו דאיתוסף בה איסור לגבי בעלה איתוסף בה איסור לגבי שמעון ואיסור מוסיף הוא שניתוסף איסור על האיסור בעצמו או על הנאסר הראשון כמו שמתחלה היה איסור אכילה ולבסוף איתוסף איסור הנאה:
מפרישין אותן. שלא לחזור לבעליהן:
שמא מעוברות הן. ובניהן ממזרין הן ובעינן הבחנ' בין זרע כשר לזרע פסול שלא יתלו העוברים בבעליהן:
אם היו כהנות. בנות כהנים ונשואות לישראל דאע''ג דלא מהני זנות אונס לאסרה על בעלה אפ''ה נפסלו מן הכהונה לישא לכהונה וכן מן תרומת בית אביה אפי' אחר מיתת בעלה:
משנה: שְׁנַיִם שֶׁקִידְּשׁוּ שְׁתֵּי נָשִׁים וּבִשְׁעַת כְּנִיסָתָן לַחוּפָּה הֶחֱלִיפוּ אֶת שֶׁלָּזֶה בָזֶה וְאֶת שֶׁלָּזֶה לָזֶה. הֲרֵי אֵילּוּ חַייָבִין מִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ הָיוּ אַחִין חַייָבִין אַף מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָח. וְאִם הָיוּ אֲחָיוֹת חַייָבִין אַף מִשּׁוּם אִשָָּׁה עַל אֲחוֹתָהּ. וְאִם הָיוּ נִידּוֹת חַייָבִין אַף מִשּׁוּם נִידּוֹת. וְכוּלָּן מַפְרִישִׁין אוֹתָן שְׁלֹשָׁה חֳדָשִּׁים שֶׁמָּא מְעוֹבָּרוֹת הֵן וְאִם הָיוּ קְטַנּוֹת שֶׁאֵינָן רְאוּייִן לֵילֵד מַחֲזִירִין אוֹתָן מִיָּד. וְאם הָיוּ כוֹהֲנוֹת נִפְסְלוּ מִן הַתְּרוּמָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בזמן שאין הולד של קיימא. שהוא נפל:
קרובותיה וקרוביו. מפרש לקמן במתני' הנך דנאסרות על האיש מחמת אשתו ושנאסרות על האשה מחמת בעלה:
מתני' החולץ ונמצאת מעוברת. ולאו חליצה היא דלא בעיא:
מתני' שני אחין כו'. בבבלי דף ל''ב מפרק לה דמשנה זו נשנית ראשונה ממתני' ז' דהתם חזיי' להיתירא דבשלשה אחין היא ולא מידחיא מהאי ביתא לגמרי דחזיא לנשוי נכרית וקורא אני בה בשעת נפילה יבמה יבא עליה והדר סברה התנא לאיסורא ואיידי דחביבא ליה דחידוש הוא אקדמה ומשנה זו האחרונה לא זזה ממקומה:
מתני' החליפו. בבבלי דף ל''ג קאמר תני הוחלפו בשוגג:
היו אחין כו'. ואע''ג דקי''ל אין איסור חל על איסור האי תנא ס''ל דבאיסור בת אחת ואיסור כולל ואיסור מוסיף כי הכא איסור חל על איסור וחייב קרבן על כל א' ואחד דהכא בשעה שקידש ראובן את רחל נאסרה על שמעון משום אשת איש ומשום אשת אח בבת אחת וכשחזר שמעון וקידש לאה אחותה מיגו דאסרי ליה הנך קידושין בכולהו שאר אחיותי' משום אחות אשה אסרי לה נמי משום אחות אשה להך ואע''ג דאסורה וקיימא ואיסור כולל הוא שכולל דברים אחרים שהיו מותרים עם הדברי' אלו שאסור עליו ועדיין רחל זו מותרת לראובן בעלה פירסה נידה מיגו דאיתוסף בה איסור לגבי בעלה איתוסף בה איסור לגבי שמעון ואיסור מוסיף הוא שניתוסף איסור על האיסור בעצמו או על הנאסר הראשון כמו שמתחלה היה איסור אכילה ולבסוף איתוסף איסור הנאה:
מפרישין אותן. שלא לחזור לבעליהן:
שמא מעוברות הן. ובניהן ממזרין הן ובעינן הבחנ' בין זרע כשר לזרע פסול שלא יתלו העוברים בבעליהן:
אם היו כהנות. בנות כהנים ונשואות לישראל דאע''ג דלא מהני זנות אונס לאסרה על בעלה אפ''ה נפסלו מן הכהונה לישא לכהונה וכן מן תרומת בית אביה אפי' אחר מיתת בעלה:
הלכה: אִם בָּא עַל הַשְּׁנִייָה חַייָב שְׁתַּייִם. מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָח וּמִשּׁוּם אִשָּׁה עַל אֲחוֹתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' אם בא על השניה כו'. כדפרישית במתני' והכא מפרש נמי לגבי ראובן דכשחזר שמעון וקידש לאה ואם בא עליה ראובן חייב עליה נמי משום אשת אח ואע''ג דאסורה עליה וקיימא משום אחות אשה מיגו דאיתוסף בה איסור אשת איש לכ''ע ואיסור אשת אח לגבי שאר אחי איתוסף בה נמי לגבי ראובן:
גמ' הדא הוא דאמר כו'. מבואר לעיל הלכה ז':
תַּנֵּי רִבִּי חִייָא. פְּעָמִים אַרְבַּע פְּעָמִים שְׁמוֹנֶה פְּעָמִים שְׁתֵּים עֶשׂרֵה פְּעָמִים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה. הֲרֵי אֵילּוּ חַייָבִין מִשֵּׁם אֵשֶׁת אִישׁ הָהֵן תַּרְתֵּיי הָהֵן תַּרְתֵּיי. הָיוּ אַחִין מִשֵּׁם אֵשֶׁת אָח הָהֵן אַרְבַּע וְהָהֵן אַרְבַּע. אִם הָיוּ אֲחָיוֹת מִשֵּׁם אִשָּׁה עַל אֲחוֹתָהּ הָהֵן שִׁיתָא וְהָהֵן שִׁיתָא. אִם הָיוּ נִידּוֹת מִשֵּׁם נִידָּה הָהֵן תְּמָנֵי וְהָהֵן תְּמָנֵי. הֵן קְטַנִּים וְהֵן גְדוֹלוֹת פְּטוּרִין. וְכוּלָּן הֵן גְּדוֹלִין וְהֵן קְטַנּוֹת חַייָבִין שְׁתַּייִם שְׁתַּייִם מִשּׁוּם נִידָּה. וְאִם הִשִּׂיאָן אֲבִיהֶן מִשּׁוּם שְׁמוֹנֶה. הָיוּ אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטוֹן. הַנִבְעֶלֶת מִן הַקָּטָן חַייֶבֶת מִשּׁוּם אִשְׁתּוֹ שֶׁלַּגָּדוֹל. הַנִבְעֶלֶת מִן הַגָּדוֹל פְּטוּרָה מִשּׁוּם אִשְׁתּוֹ שֶׁלַּקָּטָן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הנבעלת מן הקטן כו'. דא''א גמורה היא:
היו. האנשים א' גדול ואחד קטן והנשים גדולות:
ואם השיאן אביהן. וקידושין גמורין הן חייבין הזכרים משום שמנה כל א' ארבע א''א ואשת אח ואחות אשה ונידה והנשים פטורות:
וכולן שהיו אחים ואחות אשה כו'. כדחשיב במתני' והיו האנשים גדולים והנשים קטנות וקידשו עצמן דלא הוי קידושין ואין חייבין אלא שתים משום נידה דנידה אף אשה קטנה במשמע:
הן. האנשים הקטנים והנשים גדולות פטורין האנשים כדתנן סוף פ''ב דכריתות כל העריות א' גדול וא' קטן הקטן פטור וכן איפכא וכדתני בהדי' שם בתוספתא וגי' אחרת שם בהא דלקמיה וגי' דהכא עיקר:
ההין כו'. כלומר הזכרים שתים והנקבות שתים דעל שניהם הוא אומר ונכרתו הנפשות העושות וכן אם היו אחין כו':
פעמים כו'. כדמפרש ואזיל דמשום אשת איש לבד יש כאן ד' חטאות:
תני ר''ח. תוספתא סוף פ''ה:
רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. אֲנוּסָה אֵינָהּ צְרִיכָה לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. וְהָא תְנָן. מַפְרִישִׁין אוֹתָן שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים שֶׁמָּא מְעוֹבָּרוֹת הֵן. אִם הָיוּ קְטַנּוֹת שֶׁאֵינָן רְאוּייִן לִוְלָד מַחֲזִירִין אוֹתָן מִיָּד. שַׁנְייָא הִיא הָכָא מִפְּנֵי תִּיקּוּן הַוְולָד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ומשני שנייא הכא דמפני תיקון הוולד הוא. כדפרישית במתני' וכן פסק הרי''ף ז''ל:
והא תנן כו'. והכא אנוסות הן:
אנוסה אינה צריכה להמתין. כרבי יוסי בבלי ל''ה דקסבר אשה מזנה מהפכת עצמה כדי שלא תתעבר:
אִם הָיוּ כוֹהֲנוֹת נִפְסְלוּ מִן הַתְּרוּמָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁהָאוֹנְסִין פּוֹסְלִין בִּכְהוּנָּה כְאֵשֶׁת אִישׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
סליק פירקא בס''ד
זאת אומרת שהאונסין כו'. דאף על גב דמותרת לבעלה ישראל מן הכהונה נפסלה כא''א וכדרב ששת בבלי שילהי פירקין:
משנה: הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ וְנִמְצֵאת מְעוּבֶּרֶת וְיָֽלְדָה בִּזְמַן שֶׁהַוְולָד שֶׁלְּקַייָמָא הוּא מוּתָּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ וְהִיא מוּתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו. וְלֹא פְסָלָהּ מִן הַכְּהוּנָּה. אֵין הַוְולָד שֶׁלְּקַייָמָא הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ וְהִיא אֲסוּרָה בִּקְרוֹבָיו. וּפְסָלָהּ מִן הַכְּהוּנָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בזמן שאין הולד של קיימא. שהוא נפל:
קרובותיה וקרוביו. מפרש לקמן במתני' הנך דנאסרות על האיש מחמת אשתו ושנאסרות על האשה מחמת בעלה:
מתני' החולץ ונמצאת מעוברת. ולאו חליצה היא דלא בעיא:
מתני' שני אחין כו'. בבבלי דף ל''ב מפרק לה דמשנה זו נשנית ראשונה ממתני' ז' דהתם חזיי' להיתירא דבשלשה אחין היא ולא מידחיא מהאי ביתא לגמרי דחזיא לנשוי נכרית וקורא אני בה בשעת נפילה יבמה יבא עליה והדר סברה התנא לאיסורא ואיידי דחביבא ליה דחידוש הוא אקדמה ומשנה זו האחרונה לא זזה ממקומה:
מתני' החליפו. בבבלי דף ל''ג קאמר תני הוחלפו בשוגג:
היו אחין כו'. ואע''ג דקי''ל אין איסור חל על איסור האי תנא ס''ל דבאיסור בת אחת ואיסור כולל ואיסור מוסיף כי הכא איסור חל על איסור וחייב קרבן על כל א' ואחד דהכא בשעה שקידש ראובן את רחל נאסרה על שמעון משום אשת איש ומשום אשת אח בבת אחת וכשחזר שמעון וקידש לאה אחותה מיגו דאסרי ליה הנך קידושין בכולהו שאר אחיותי' משום אחות אשה אסרי לה נמי משום אחות אשה להך ואע''ג דאסורה וקיימא ואיסור כולל הוא שכולל דברים אחרים שהיו מותרים עם הדברי' אלו שאסור עליו ועדיין רחל זו מותרת לראובן בעלה פירסה נידה מיגו דאיתוסף בה איסור לגבי בעלה איתוסף בה איסור לגבי שמעון ואיסור מוסיף הוא שניתוסף איסור על האיסור בעצמו או על הנאסר הראשון כמו שמתחלה היה איסור אכילה ולבסוף איתוסף איסור הנאה:
מפרישין אותן. שלא לחזור לבעליהן:
שמא מעוברות הן. ובניהן ממזרין הן ובעינן הבחנ' בין זרע כשר לזרע פסול שלא יתלו העוברים בבעליהן:
אם היו כהנות. בנות כהנים ונשואות לישראל דאע''ג דלא מהני זנות אונס לאסרה על בעלה אפ''ה נפסלו מן הכהונה לישא לכהונה וכן מן תרומת בית אביה אפי' אחר מיתת בעלה:
חָלַץ בְּתוֹךְ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מַהוּ שֶׁתְּהֵא צְרִיכָה לְאַחַר שְׁלֹשָׁה חֳדָשִים. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. קְטַנָּה שֶׁחָֽלְצָה תַחֲלוֹץ מִשֶׁתַּגְדִּיל. וְאִם חָֽלְצָה חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁירָה. רִבִּי מָנָא אָמַר לָהּ סְתָם. רִבִּי יִצְחָק בְרֵיהּ דְּרִבִּי חִייָה מָטֵי בָהּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. דְרִבִּי מֵאִיר הִיא. דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר. אֵין חוֹלְצִין וְאֵין מְייַבְּמִין אֶת הַקְּטַנָּה שֶׁמָּא תִימָּצֵא אַייְלוֹנִית. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר תַּמָּן. אַף עַל פִּי שֶׁחָֽלְצָה חוֹלֶצֶת. וְהָכָא נַמֵּי אַף עַל פִּי שֶׁחָֽלְצָה חוֹלֶצֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
חולצת. לכתחילה חליצה אחרת לאחר ג':
וה''נ אף על פי שחלצה. וחליצתה כשירה בדיעבד תוך ג' כדקתני במתני' דאם אין הולד של קיימא כו' ותוך ג' מיירי:
וכמה דאת אמר תמן אעפ''י שחלצה. וחליצתה כשירה בדיעבד ואפילו הכי לכתחילה חולצת משתגדיל:
דרבי מאיר היא. מתני' דאמר אין חולצין כו' וגזירה דרבנן בעלמא היא:
אמר לה סתם. ולא בשם רבי יוחנן:
נישמעינה. ת''ש מזו המתני' דתנינן לקמן פי''ב הל' ה' קטנה כו' ואם לא חלצה חליצתה כשירה וכדנפרש שם בס''ד הא דגריס כשירה:
חלץ בתוך ג' חדשים. בעלמא קאי דאם עבר על תקנת חכמי' ולא המתין מהו שתהא צריכה חליצה אחרת לאחר ג''ח:
הלכה: הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ וְנִמְצֵאת מְעוּבֶּרֶת כול'. 22b בְּשֶׁעָבַר. הָא כַתְּחִילָּה לֹא. דֵי מַתְנִיתָא הַיְּבָמָה לֹא תַחֲלוֹץ וְלֹא תִתְיַבֵּם עַד שֶׁיְּהֵא לָהּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִּׁים. וְתַחֲלוֹץ מִיָּד. מַה נַפְשֵׁךְ. אִם בֶּן קַייָמָא הוּא לֹא נָֽגְעָה בָהּ חֲלִיצָה. אִם אֵינוֹ בֶּן קַייָמָא הוּא הֲרֵי חֲלִיצָתָהּ בְּיָדָהּ. רִבִּי זְעִירָה רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי בּוּן בְּשֵּׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שֶׁלֹּא תְהֵא צְרִיכָה כְרוּז לִכְהוּנָּה. רִבִּי בָּא רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. שֶׁלֹּא תְהֵא צְרִיכָה כְרוּז לִכְהוּנָּה. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. מֵאֵן יְבָמִי. אֶת שֶׁאוֹמְרִים לוֹ. ייַבֵּם. אוֹמְרִים לוֹ. חֲלוֹץ. וְאֶת שֶׁאֵין אוֹמְרִים לוֹ. ייַבֵּם. אֵין אוֹמְרִים לוֹ. חֲלוֹץ. מַה נְפַק מִן בֵּינֵיהוֹן. הָֽיְתָה כְשֵׁירֵה וְנִתְחַלְּלָה. כְּגוֹן אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל וּגְרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. מָאן דְּאָמַר. שֶׁלֹּא תְהֵא צְרִיכָה כְרוּז לִכְהוּנָּה. וְזוּ הוֹאִיל וְאֵינָהּ צרִיכָה כְּרוּז לִכְהוּנָּה חוֹלֶצֶת. מָאן דְּאָמַר. אֶת שֶׁאוֹמְרִים לוֹ ייַבֵּם. אוֹמְרִים לוֹ. חֲלוֹץ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ומ''ד את כו'. חלוץ אינה חולצת גרסינן:
כשירה ונתחללה. כבר איכא בינייהו כדמפרש ואזיל דלמ''ד משום כרוז וזו דבלאו הכי פסולה לכהונה אין צריכה כרוז וחולצת:
מה נפיק. מאי ביניהון בין ב' הטעמים:
תני. בברייתא בשם ר' הושעי' טעם אחר דכתי' בחליצה מאן יבמי ודרשינן את כו' דכל שאינה יכולה להתייבם אינה יכולה לחלוץ:
וכן אמר ר' בא בשם רבי הושעי'. זה הטעם:
שלא תהא צריכה כו'. דשמא יהיה הולד בן קיימא וצריכה כרוז להכשירה לכהונה ודילמא איכא אינש דהוי בחליצה ולא הוי בהכרזה ואתי למימר קשרי חלוצה לכהן. וכה''ג מפרק בבבלי ל''ו על הא דמקשי ממתני' דריש האשה בתרא ומהאי מתני' דייק לקמן דף מ''א ומותיב על רבי יוחנן דסבר חליצת מעוברת שמה חליצה והאי תלמודא קאמר אליבא דמאן דס''ל דשמה חליצה וכדלקמן והיינו דקאמר הכא הרי חליצתה בידה:
ותחלוץ מיד. דמה נפשך אם יהי' הולד בן קיימא לא נגע בה חליצה לאו כלום הוא ומה בכך:
די מתניתא. כהאי דאמרינן במתניתין לקמן הל' י''א היבמה לא תחלוץ כו':
גמ' בשעבר. כלומר דמדייק מדקתני ונמצאת מעוברת דבשעת חליצה לא הוכר עוברה דעבר וחלץ לה תוך ג' חדשים ולהכי קתני החולץ דלכתחילה אסור:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source