Le texte Le vocabulaire Les révisions
Sotah
Daf 41a
משנה: 41a נִמְצָא טָמוּן בַּגַּל אוֹ תָלוּי בָּאִילָן אוֹ צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם לֹא הָיוּ עוֹרְפִין. שֶׁנֶּאֱמַר בָּאֲדָמָה וְלֹא טָמוּן בַּגַּל. נוֹפֵל וְלֹא תָלוּי בָּאִילָן. בַּשָּׂדֶה וְלֹא צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם. נִמְצָא סָמוּךְ לַסְּפָר. לְעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גּוֹיִם אוֹ לְעִיר שֶׁאֵין בָּהּ בֵּית דִּין לֹא הָיוּ מוֹדְדִין אֶלָּא מֵעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּית דִּין. נִמְצָא מְכוּוָּן בֵּין שְׁתֵּי עֲייָרוֹת שְׁתֵּיהֶן מְבִיאוֹת שְׁתֵּי עֲגָלוֹת דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עִיר אַחַת מְבִיאָה עֲגְלָה עֲרוּפָה. וְאֵין שְׁתֵּי עֲייָרוֹת מְבִיאוֹת שְׁתֵּי עֲגָלוֹת. וְאֵין יְרוּשָׁלֵם מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה.
Traduction
Si le cadavre se trouve enfoui sous un tas de pierres, ou pendu à un arbre, ou nageant sur l’eau, on ne brisera pas la nuque de la génisse, puisqu’il est dit (du cadavre): sur le sol, non enfoui sous les pierres; tombé, non pendu à l’arbre; au champ, non nageant sur l’eau. Si l’on trouve ce cadavre près de la frontière, ou près d’une ville dont la majeure partie des habitants sont des païens, ou d’une ville qui n’a pas de tribunal, on ne tuera pas la génisse. On ne mesure pas (à cet effet) à partir d’une ville dépourvue de tribunal. Si le cadavre se trouve juste au point médial entre deux villes, chaque ville devra offrir le sacrifice de la génisse, soit deux ensemble. Tel est l’avis de R. Eléazar. Seule la ville de Jérusalem est dispensée de cet apport.
Pnei Moshe non traduit
מתני' בגל. גל של אבנים:
סמוך לספר. אצל גבול העכומ''ז וכן בנמצא סמוך לעיר שיש בה עכומ''ז לא היו מודדין שהרי זה בחזקת שהרגוהו עכומ''ז:
או לעיר שאין בה בית דין. דבעינן זקני העיר וליכא:
אלא מעיר שישיבה ב''ד. היו מודדין דלא תימא דאין מודדין כל עיקר כמו ברישא קמ''ל דבנמצא לעיר שאין בה בית דין אין מודדין לה אלא לעיר אחר' שיש בה ב''ד מודדין דכתיב זקני העיר ההיא מכל מקום:
מכוון. מצומצם שאין זו קרובה לו מזו אפי' כמלא חוט:
ואין שתי עיירות מביאות שתי עגלות. אלא יביאו עגלה אחת בשותפות וכן הל' וטעמייהו מפרש בגמ':
ואין ירושלים מביאה עגלה ערופה. דכתיב לרשתה פרט לירושלים שלא נתחלקה לשבטים אלא מודדין משאר העיירות הסמוכות לו:
נמצא סמוך לספר. קתני במתניתין לא היו עורפין:
הלכה: תַּנֵּי. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר. נִמְצָא חָנוּק וְתָלוּי בָּאִילָן לֹא הָיוּ עוֹרְפִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר יוּדָה. אֵין צָרִיךְ לוֹמַר חָנוּק וְתָלוּי בָּאִילָן. מְנַיִין אֲפִילוּ מוּשְׁלָךְ. תַּלְמוּד לוֹמַר נוֹפֵל. מַה תַלְמוּד לוֹמַר חָלָל. אֶלָּא אֲפִילוּ חָנוּק וְתָלוּי בָּאִילָן לֹא הָיוּ עוֹרְפִין.
Traduction
On a enseigné que Éléazar dit (287)Tossefta à ce traité, 9.: Il est évident que si l’on trouve quelqu’un étranglé, ou suspendu à un arbre, il n’y a pas lieu, pour ce cadavre, de procéder à l’offre de la génisse, en raison des termes formels employés par la Bible. R. Yossé b. R. Juda dit: il est inutile de parler de l’homme étranglé, ou suspendu à un arbre; mais d’où sait-on qu’il en est de même pour celui qui est seulement jeté à terre (étranglé là), qu’il n’y a pas lieu d’accomplir la cérémonie de la génisse? De ce qu’il est dit: ''cadavre'' (il faut que cette mort provienne du meurtre directement, de ce que l’homme a été frappé par le fer, sans qu’elle ait eu lieu par un autre fait, ou à la suite, soit d’un étranglement, soit d’une pendaison). Mais pourquoi est-il dit: ''frappé''? On entend par là exclusivement un homme frappé par le fer; mais pour celui qui a été tué autrement, par exemple qui est pendu à un arbre, on ne procédera pas à ladite cérémonie.
Pnei Moshe non traduit
גמ' נמצא חנוק ותלוי באילן. דתרתי לריעותא הוי לא היו עורפין אבל אם היה הרוג אע''פ שתלוי באילן ס''ל לר''א דהיו עורפין דחלל יתירי כתיבי בפרשה לומר אחלל קפיד קרא:
אצ''ל חנוק ותלוי באילן. דבזה פשיטא דלא היו עורפין. מנין אפילו מושלך בארץ והוא חנוק דלא היו עורפין:
ת''ל חלל גרסינן. דאין נקרא חלל אלא מכלי ברזל כחרב:
מה ת''ל נופל גרסינן. וכן הוא בתוספתא דנופל אתי למעוטי אפי' הרוג הוא אם תלוי באילן לא היו עורפין:
תַּנֵּי רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. נִמְצָא עוֹמֵד עַל מִיטָּתוֹ וְהַסַּכִין תְּקוּעָה בְלִיבּוֹ אֵין עוֹרְפִין. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. הָיוּ עוֹרְפִין. דְּהָדָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי מִן אִילֵּין דְּהָכִין הָכִין. דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל אִילֵּין דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי מִן אִילֵּין דְּהָכִין הָכִין יְחִידִין אִינּוּן וְלֹא סָֽמְכִין עֲלֵיהוֹן.
Traduction
R. Yossé b. R. Aboun a enseigné au nom de R. Yohanan: si l’on trouve un homme mort encore debout dans son lit, ayant le poignard enfoncé dans le cœur, on ne procédera pas à ladite cérémonie (parce qu’il n’est pas ''tombé''; mais, selon R. Simon b. Yohaï, cette cérémonie devra être accomplie en un tel cas (puisqu’un tel cadavre, frappé par le fer, est sur le point de tomber). Pourtant, cet avis de R. Simon b. Yohaï doit être tourné en dérision; car R. Yohanan a observé que tous les avis de R. Simon b. Yohaï dérivent de ces gens (288)Cf. ci-apres, §5. Cette apostrophe dedaigneuse, observe le commentaire Pne- Mosche s’adresse aux Babyloniens., dignes de la plaisanterie; mais ce sont là des avis isolés, qui ne sont pas admis comme règles doctrinales.
Pnei Moshe non traduit
נמצא עומד על מטתו. ואפי' הסכין תקועה בלבו דחלל הוא לא היו עורפין דלאו נופל הוא:
תני. בשם רשב''י דהיו עורפין דחלל הוא ועומד ליפול והוי כנופל:
דהדא דרשב''י. סתמא דהש''ס קאמר לה דדברי רשב''י מן אילין דהכין הכין דהכין לשון לועגים ילעיגו לי תרגומו ידהכון לי הערוך וירצה על הבבליים לומר כן דרך גנאי דא''ר יוחנן כל דבריו של רשב''י מן אילין דהכין שאומרים כן ויחידין אינון ולא סמכין עליהון דלית הילכתא כוותייהו:
נִמְצָא בְּעָלִיל לָעִיר הָיוּ עוֹרְפִין כְּדֵי לְקַייֵם בּוֹ מִצְוַת עִיסּוּק מְדִידָה.
Traduction
– Lors même que l’on se trouve dans la banlieue d’une ville et que, sans aucun doute, c’est la ville la plus proche, on mesurera cependant, afin d’accomplir religieusement le précepte de ''mesurer.'' – (289)Suit un passage que l’on retrouve en (Pea 6, 3)..
Pnei Moshe non traduit
בעליל לעיר. במגולה ופשוט שאין עיר קרובה כזו:
היו עורפין. נראה דהיו מודדין גרסינן דאע''פ כן היו מודדין כדי לקיים מנות מדידה וכן היא גי' הבבלי ריש פירקין ובתוספתא שם גריס לא היו עורפין שמצות עיסוק במדידה:
רַב נְחַת לְתַמָּן אָמַר אֲנָא הוּא בֶּן עַזַּאי דְּהָכָא. אֲתָא חַד סָב שְּׁאַל לֵיהּ שְּׁנֵי הֲרוּגִים זֶה עַל גַּב זֶה. סְבַר שֶׁהֵן עוֹרְפִין. אֲמַר לֵיהּ אֵין עוֹרְפִין. אֲמַר לֵיהּ. לָמָּה. אֲמַר לֵיהּ. הַתַּחְתּוֹן מִשּׁוּם טָמוּן וְהָעֶלְיוֹן מִשּׁוּם צָף. כַּד סְלַק לְהָכָא אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרִבִּי. אֲמַר לֵיהּ. יְאוּת אֲמַר לָךְ. כִּי יִמָּצֵא. וְלֹא כִי יִמָּֽצְאוּ. לֹא מִסְתַּבְּרָא דְּלָאו בָּאֲדָמָה. לֹא צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם. בַּשָּׂדֶה. לֹא טָמוּן בַּגַּל. וְתַנֵּיי דְבֵית רִבִּי כֵן.
Traduction
Il paraît logique de rectifier ainsi le texte de la Mishna (en ce qui concerne les exclusions à la loi sur le meurtre inconnu): De ce qu’il est dit: ''sur le sol'', on déduit qu’il faut exclure le cadavre que l’on trouve nageant sur l’eau; par l’expression ''dans un champ'', on conclut à l’exclusion d’un corps que l’on trouve enfoui dans un monceau de pierres (290)C’est I’inverse des deductions adoptees par la Mischna.. C’est, en effet, cette version rectifiée que les disciples de Rabbi ont adoptée pour la Mishna.
Pnei Moshe non traduit
לתמן. לבבל:
אנא הוא בן עזאי דהכא. הרי אני מוכן להשיב דבר להשואל בעומק ובחריפות כבן עזאי דכאן. וכן הוא בבבלי בהרבה מקומות כשהיה דעתם צלולה אמרו הריני כבן עזאי בשוקי טבריא:
שני הרוגין. מונחין זה על גב זה מהו:
סבר רב שהן עורפין גרסינן. וכן הוא שם כלומר דרב סבר בדעתו שעורפין בזה אלא דהשאלה היא מהיכן מודדין מהעליון או מהתחתון ורצה לפשוט לו ענין מדידה:
א''ל. ההוא סבא דאין עורפין כלל בכה''ג כדמפ' טעמא:
התחתון משום טמון. דקסבר אע''ג דמין במינו הוא הוי כטמון באדמה ואין עורפין עליו:
והעליון. אין עורפין עליו משום דצף הוא על התחתון ולאו בשדה הוא:
כד סלק. רב לא''י ואמר זה לרבי משמיה דהאי סב אמר ליה רבי שפיר קאמר לך דאין עורפין כלל בשני הרוגים אבל לא מטעמי' אלא מדכתיב כי ימצא ולא ימצאו לשון רבים דגזירת הכתוב הוא דאין עורפין בשני הרוגים:
לא מסתברא דלאו באדמה כו'. אמתני' קאי דדריש באדמה ולא טמון בגל בשדה ולא צף על פני המים וקאמר הש''ס דלא מסתברא אלא איפכא דמבאדמה ממעטינן ולא צף ומשדה ולא טמון דבשדה משמעותיה טפי בגלוי ממשמעות באדמה וכמו דדריש ר' יהוד' גבי שכחה פרט לטמון משדך וכן לרבנן לקמן אלא דמרבו התם ממיעוט אחר מיעוט כדלקמי'. ותני דבית רבי כן. התלמידים של ר' היו גורסי' במתני' כן באדמה לא צף כו':
מִחְלְפָה שִׁיטַּתּוֹן דְּרַבָּנִין. תַּמָּן אִינּוּן אָֽמְרִין. [לְרַבּוֹת אֶת הַטָּמוּן]. וְכֹא אִינּוּן אָֽמְרִין [פְּרָט לְטָמוּן]. תַּמָּן שָֽׂדְךָ בְגָלוּי. פְּרָט לְטָמוּן. וּקְצִירְךָ בְגָלוּי. פְּרָט לְטָמוּן. מִיעוּט אַחַר מִיעוּט. לְרַבּוֹת אֶת הַטָּמוּן. בְּרַם הָכָא בָּאֲדָמָה. לֹא צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם.
Traduction
Mais les Rabbins ne se contredisent-ils pas? Ils disent d’une part (ici) que, de l’expression ''dans les champs'', on conclut à l’exclusion de ce qui est enfoui; comment donc se fait-il que, d’autre part (291)Au tr. Pea, VI, 8, il est dit: ''Parmi les produits enfouis, les porreaux et les oignons ne constituent pas d’oubli, selon R. Juda; mais les rabbins l’admettent comme tel.'' G’est que le premier conclut du terme an champ a l’exclusion de ce qui est enfoui; les autres au contraire voient une extension dans ce terme., ils interprètent cette même expression ''dans les champs'' en un sens d’extension? Voici la raison de cette divergence: au sujet de l’oubli, il est dit d’abord: ''dans ton champ'', ce qui s’applique seulement à ce qui est découvert (devant appartenir, à titre d’oubli, aux pauvres), à l’exclusion de ce qui est enfoui; puis ''ta récolte'', terme également applicable à ce qui est découvert, en excluant ce qui est enfoui. Or, comme il y a deux déductions concluant à l’exclusion, on abouti à une extension de ce qui est enfoui (292)Comme deux négations valent une affirmation. Cf. B., Yoma 43.; tandis qu’ici, la première expression, ''sur le sol'', sert déjà à exclure le corps qui nage sur l’eau; il n’y a donc qu’un terme d’exclusion compris par l’expression ''dans les champs'', appliqué par les Rabbins à exclure de ce cas les lois ordinaires sur le meurtrier inconnu.
Pnei Moshe non traduit
מחלפא שיטתון דרבנן. דתנן פ''ו דפיאה כל הטמונים בארץ כגון הלוף והשום והבצלים ר' יהודה אומר אין להם שכחה וחכמים אומרים יש להן שכחה וכדמפ' טעמייהו בברייתא היבאה בבבלי פירקין דר''י דריש ושכחת עומר בשדה פרט לטמון וחכמים אומרים בשדה לרבות את הטמון וקשיא דרבנן אדרבנן מסתמא דמתני' הכא:
תמן אינון אמרין כי'. הכא במתני' ודרך הש''ס הזה לומר כן וכעין דפריך התם ממתני' דב''ק:
וכא. והכא בשכחה אמרי בשדה לרבות:
תמן. בשכחה כתיב כי תקצור קצירך בשדך ושכחת וגו' דשני מיעוטי' הן שדך משמע בגלוי וקצירך בגלוי ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות את הטמון. ברם הכא. דאין כאן אלא מיעוט אחד בשדה דבאדמה איצטריך לדרשה ולא צף על פני המים והילכך אתי בשדה למעט את הטמון:
Sotah
Daf 41b
משנה: נִמְצָא רֹאשׁוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד וְגוּפוֹ בְמָקוֹם אַחֵר מוֹלִיכִין הָרֹאשׁ אֵצֶל הַגּוּף דִּבְרֵי רִבִּוּ אֱלִיעֶזֶר. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר הַגּוּף אֵצֶל הָרֹאשׁ.
Traduction
Si la tête se rapproche (295)Le texte de ce forme le 3e et se trouve placé avant le précédent, dans toutes les éditions de la Mishna et du Talmud de Babylone. Mais il forme le Ê4 dans les éditions du Talmud de Jérusalem, et même dans le Ms. de la Bibliothèque de l’Université à Cambridge, Add. 470 1, publié par M. H. Yoma 43. d’une localité et le reste du corps est plus près d’un autre endroit, on amène la tête à côté du corps (296)Celui-ci l’emporte., dit R. Eléazar; selon R. aqiba, au contraire, on dirige le reste du corps d’après la tête.
Pnei Moshe non traduit
מתני' נמצא ראשו במקום אחד. כדמפרש בגמרא דלא מיירי תנא לענין מדידה דהא כבר תני ברישא מאין היו מודדין אלא לקבור' נחלקו דקי''ל מת מצוה קנה מקומו לקבורה ואם נמצא הראש במקום אחד וגופו במקום אחר:
מוליכין הראש אצל הגוף. וקוברין אותו במקום שנמצא הגוף דקסבר ר''א גופא בדוכתי' נפל ורישא הוא דנייד:
ר''ע אומר מוליכין הגוף אצל הראש. דקסבר רישא היכא דנפיל נפיל וגופא הוא דרהיט ואזיל והלכה כר''ע:
משנה: מֵאַיִין הָיוּ מוֹדְדִין. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מִטִּיבּוּרוֹ. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר מֵחוֹטְמוֹ. רִבִּי אֱלִיעזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר מִמְּקוֹם שֶׁנַעֲשֶׂה חָלָל מִצַּוָּארוֹ.
Traduction
A partir de quelle partie du corps mesure-t-on (pour connaître la distance précise)? Selon R. Eléazar, à partir du nombril; selon R. aqiba, depuis les narines (par où le souffle de vie s’échappe); R. Eléazar b. Jacob dit: à partir de l’endroit où l’individu a été frappé, par exemple au cou.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ר''א אומר מטיבורו. בבבלי מפרש דקסבר עיקר חיותי' בטיבורו הוא:
ר''ע אומר מחוטמו. עיקר חיותו מחוטמו הוא דכתיב כל אשר נשמת רוח חיים באפיו והכא בגמ' מפרש טעמא אחרינא:
ממקום שנעשה חלל מצוארו. כדמפרש בגמרא והלכה כר''ע:
הלכה: וּמֵאַיִין הָיוּ מוֹדְדִין. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מִטִּיבּוּרוֹ. מִמְּקוֹם שֶׁהַוְולָד נוֹצָר. רַבַּי עֲקִיבָה אוֹמֵר מֵחוֹטְמוֹ. מִמְּקוֹם הַכָּרַת פָּנִים. וָאַתְייָא כַּיי דָמַר רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָֽנְתָה בָם. זֶה הַחוֹטֶם. אָמַר רִבִּי חִייָא בַּר בָּא. מָאן דְבָעֵי דְלָא מִתְחַכְּמָא יְהַב סִיפְּלָנִי עַל נְחִירֵיהּ וְלָא מִתְחַכֵּם. כְּהָדָה בְּיוֹמֵי דְאֻרְסִקִּינָס מַלְכָּא הַוְייָן צִיפּוֹרָאֵי מִתְבָּעייָן. וַהֲווֹן יְהָבִין סְיפְּלֵינִי עַל נְחִירֵיהוֹן וְאִינּוּן לָא מִתְחַכְּמִין. וּבְסוֹפָא אִיתְמַר עֲלֵיהוֹן לִישָׁן בִּישׁ. וְאִיתְצַיְּדוֹן כּוּלְּהוֹן מִן בִּידָא.
Traduction
''On mesurera, dit R. Eléazar, à partir du nombril'', parce que c’est la place où l’embryon se forme. Selon R. aqiba, on mesure à partir des narines'', parce que c’est d’après le nez que l’on distingue le visage. Ceci est conforme à ce qu’a dit R. Juda au nom de Rav (294)Ci-dessus, (Yebamot 16, 2) (3).: le verset (Is 3, 9), La reconnaissance de leur visage rend témoignage contre eux, est une allusion au nez (qui sert à distinguer les personnes). Ainsi, R. Hiya b. Aba dit: Si quelqu’un veut ne pas être reconnu, il lui suffit de se mettre un emplâtre (asplenium) sur le nez, et il pourra passer inaperçu. Ainsi, au temps du gouverneur Ursicinus, les gens de Sephoris étaient recherchés par ordre du gouvernement; pour se soustraire à cette enquête, ils se mirent des emplâtres sur le nez, et on ne les reconnut pas. A la fin une dénonciation fut lancée contre eux, et aussitôt ils furent tous pris.
Pnei Moshe non traduit
גמ' מטיבורו ממקום שהולד נוצר. דהולד ממציעתיה מיתצר כדקאמ' בבבלי:
ממקום הכרת פנים. של אדם שהוא החוטם כדמייתי עובדא לקמי':
מאן דבעי. הרוצה שלא יהא ניכר בפניו יתן אספלנית של חוטמו ולא יהא ניכר:
הוון צפוראי. היו אנשי ציפורי נתבעין ומתבקשין מן המלכות והיו נותנין איספלנית על נחיריהון שלא יוכרו. ובסופא. ובסוף נאמר עליהם לשון הרע ונתפסו כלם מיד:
רִבִּי אֱלִיעזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר מִמְּקוֹם שֶׁנַעֲשֶׂה חָלָל מִצַּוָּארוֹ. מַה טַעֲמָא. רִבִּי סִימוֹן בְשֶׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ [בֶּן לֵוִי]. לָתֵת אוֹתָהּ עַל צַוְארֵי חַלְלֵי רְשָׁעִים.
Traduction
– ''R. Eléazar b. Jacob dit: on mesure à partir de l’endroit où l’individu a été frappé, par exemple au cou''. Pourquoi choisit-on le cou? C’est que, dit R. Simon au nom de R. Josué, il est écrit (Ez 21, 34): pour te placer sur le cou des cadavres d’impies.
Pnei Moshe non traduit
לתת וגו'. דאין קרוי חלל אלא מן הצואר כדכתיב על צוארי חללי הרשעים הילכך ממנו היו מודדים דכתיב אל החלל:
41b נִמְצָא סָמוּךְ לכפר. אֲנִי אוֹמֵר סַרַקִיִים הָֽרְגוּהוּ. לְעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גּוֹיִם. אֲנִי אוֹמֵר. גּוֹיִם הָֽרְגוּהוּ. אוֹ לְעִיר שֶׁאֵין בָּהּ בֵּית דִּין. לֹא הָיוּ מוֹדְדִין אֶלָּא מֵעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּית דִּין. דִּכְתִיב יָדֵינוּ לֹא שָֽׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וגו'.
Traduction
On ne procède pas non plus à ladite cérémonie, ''si le cadavre est trouvé près d’un village de la frontière'', dit la Mishna; car, il est à craindre que des brigands (Sarrasins) l’aient tué (et le meurtrier est présumé connu). De même, ''si c’était près d’une ville où il y a des païens'', parce que l’on peut aussi supposer qu’un des païens a commis le meurtre; ou ''si c’est près d’une ville qui n’a pas de tribunal, on ne tuera pas la génisse''. ''On ne mesurera aussi (à cet effet) qu’à partir d’une ville qui possède un tribunal'', parce qu’il est écrit (ibid. 7): Ils (les juges) diront: Nos mains n’ont pas versé ce sang; la cérémonie a donc lieu dans les environs d’une localité où cette récitation est possible.
Pnei Moshe non traduit
שאני אומר סרקיים. ישמעאלי' הרגוהו וע''ש שהישמעאלים מתפארין בעצמן שנולדו מן בן שרה הגבירה ומכנין לעצמן סארקאיים קורא בכ''מ לישמעאל סרקי וכן מסתמא מהם היה הרוצח שהן מהעומדים על הספר ולארוב אחר ישראל לומר להם ניתנה הארץ שהם בני אברהם ודאי כלומר טעמא דמתניתין דכנודע מי הכהו הוא וכדפרישי' לעיל במתני' וכן לעיר שיש בה עכומ''ז דעכומ''ז ממנה הרגוהו וכנודע הוא ובזה לא היו עורפין:
או לעיר שאין בה ב''ד כו'. כלו' אבל סיפא לא תאמר דבזה נמי לא היו עורפין דאע''ג דתני להו בחד בבא לאו בחדא מחתא מחתינן להו אלא דלא היו מודדין לזו העיר אבל מודדין לעיר שיש בה ב''ד:
דכתיב ידינו וגו'. דצריך שיהיו שם ב''ד שיאמרו זה במקום עריפת העגלה:
מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין. דִּכְתִיב וְהָֽיְתָה הָעִיר הַקְּרוֹבָה אֶל הֶחָלָל. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי אֱלִעֶזֶר. דִּכְתִיב וּמָֽדְדוּ אֶל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹת הֶחָלָל.
Traduction
Pourquoi les Sages disent-ils qu’en cas d’égalité de distance de deux villes, on ne sacrifie pas de génisse? C’est qu’il est écrit (ibid.): Il arrivera que la ville la plus proche du cadavre; il s’agit donc d’une seule ville. R. Éléazar, au contraire, exige en ce cas deux sacrifices; il s’appuie sur ces mots (ibid.): Ils mesureront vers les villes qui se trouvent aux environs du cadavre; le cas de possibilité de plusieurs villes voisines est donc admis.
Pnei Moshe non traduit
מ''ט דרבנן. במתני' דאמרי אין שתי עיירות מביאות שתי עגלות:
דכתיב והיה העיר הקרובה. אחת ולא שתים:
הערים. ל' רבים ומיעוט רבים שתים:
עָרֵי מִקְלָט מַה הֵן. אִין תֵּימַר. לְמַחֲלוֹקֶת נִיתְּנוּ. מֵבִיאוֹת עֶגְלָה עֲרוּפָה. אִין תֵּימַר. לְבֵית דִּירָה נִיתְּנוּ. אֵינָן מֵבִיאוֹת עֶגְלָה עֲרוּפָה.
Traduction
⁠—Comment considère-t-on à ce sujet les villes de refuge? (Sont-elles semblables à toute autre, ou sont-elles comme la capitale?) -C’est un point qui dépend de la question en litige (293)osée dans J., (Makot 2, 7) ( 31d).: Si ces villes constituent un bien acquis à la tribu de Levi en partage, le devoir du sacrifice est applicable; mais si ce sont des demeures générales ouvertes à tous, ces villes seront considérées comme la capitale, avec dispense du sacrifice.
Pnei Moshe non traduit
ערי מקלט מה הן. לעגלה ערופה בנמצא סמוך להן אם דינן כשאר עיירות או כירושלים דקתני במתניתין דאינה מביא' מפני שיש לכל השבטים חלק בה:
אין תימר כו'. ופשיט לה הש''ס דבפלוגתא דאשכחן דפליגי בה תנאי בעלמא תליא והאי פלוגתא איתא בהאי תלמודא לקמן סוף פ''ב דמכות והגי' נשתבשה שם וה''ג התם תני רבי יוסי אומר למחלוקת ניתנו ר' מאיר אומר לבית דירה ניתנו ואתייא דר' יוסי כר' יודא ודר' מאיר כדעתיה דתנינן מעלות היו שכר ללוים דברי ר' יהודה ר' מאיר אומר לא היו מעלות להן שכר ע''כ. כלומר לרבי יוסי דסבר למחלוקת ניתנו היינו שניתנו ערי המקלט ללוים להיות להן לחלקן ממש תחת אחוזת' בארץ והילכך אתייא דר' יוסי כרבי יודא דאמר שם במתניתין דהרוצחים היו צריכין להעלות שכר ללוים בעד דירת ביתם ודר''מ דאמר לבית דירה לבד ניתנו הערים ללוים דדריש ערים לשבת ולא שיהיו כנחלת אחוזתם ממש והילכך ס''ל נמי דלא היו צריכין הרוצחים להעלות להם שכר מפני שיש לכל ישראל חלק בהן. והשתא קאמר נמי הכא דלמ''ד למחלוקת ניתנו שהן חלקן ואין לשאר השבטים חלק בהן מביאות עגלה ערופה:
ואין כו'. ולמ''ד דלבית דירה לבד ניתנו להם ויש לכל השבטים חלק בהן אינן מביאות עגלה ערופה כירושלים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source