מָצָא אֶבֶן אַחַת מְצוּייֶנֶת. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְקַייְמִין כֵּן. הַמַּאֲהִיל עָלֶיהָ טָמֵא. אֲנִי אוֹמֵר מֵת קַמְצוֹץ הָיָה נָתוּן תַּחְתֶּיהָ. הָיוּ שְּׁתַּיִם. הַמַּאֲהִיל עֲלֵיהֶן טָהוֹר. בֵּינֵיהֶן טָמֵא. הָיָה חָרוּשּׁ בֵּנְתַייִם. הֲרֵי הֵן כִּיחִידִיּוֹת. בֵּינֵיהֶן טָהוֹר. וּסְבִיבוֹתֵיהֶן טָמֵא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הרי הן כיחידיות. דודאי אין שום טומאה ביניהן שהרי הלך שם אדם לחרוש ולפיכך ביניהן טהור. א''נ דמיירי כגון שהיה הסיד שפוך על ראשי האבנים ומרודד לכאן ולכאן ביניהון ואי איכא מקום הנחרש בנתיים תלינן דמחמת חורש הות דנקלף מן האבנים ונפלו שם ביניהם ולא היה שם טומאה וביניהן טהור וסביבותיהן טמא:
היו שתים המאהיל עליהן טהור. דתלינן משום טומאה שביניהן עשה הסימן ואין שום טומאה תחתיהן ולפיכך ביניהן טמא:
היה חורש בנתיים. שנחרש מקום הקרקע שביניהן:
מצא אבן מצויינת. בסיד על גבה:
אע''פ שאין מקיימין כן. שאין עושין אבן לסימן בתחילה:
המאהיל עליה טמא לפי שאני אומר מת קמצוץ. טומאה קמוצה וטמונה תחתיה דאע''ג שאין עושין ציון על מקום טומאה היינו אם עושה הציון על פני השדה אבל באבן שהוא גבוה מן הקרקע ורואה את הציון מיד קודם שנוגע בה ואין כאן משום הפסד טהרות ולפיכך חיישינן שמא נתן האבן ע''ג הטומאה וציין עליה:
מְנַיִין לְצִיּוּן. רִבִּי בְּרֶכְיָה וְרִבִּי יַעֲקֹב בַּר בַּת יַעֲקֹב בְּשֵׁם רִבִּי חוֹנִייָא דִבְרַת חַוְורָן. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר לָהּ רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי חוֹנִיָּא דִבְרַת מַוְורָן. רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי עוּזִּיאֵל בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חוֹנִיָּה דִבְרַת חַוְורָן בְּשֵׁם רִבִּי חוֹנִייָא דָבְרַת חַוְורָן וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא. 40b כְּדֵי שֶׁתְּהֵא טוּמְאָה קוֹרָא לָךְ בְּפִיהָ וְהִיא אוֹמֶרֶת לָךְ. פְּרוֹש. רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. וְעָֽבְרוּ הָעוֹבְרִים בָּאָרֶץ וְרָאָה עֶצֶם. מִכָּן שֶׁמְצַייְנִין עַל הָעֲצָמוֹת. אָדָם מִכָּן שֶׁמְצַייְנִים עַל הִשִּׁיזְרָה וְעַל הַגּוּלְגּוֹלֶת. וּבָנָה. מִכָּן שֶׁמְצַייְנִים עַל אֶבֵן קְבוּעָה. אִם אוֹמֵר אַתְּ עַל גַּבֵּי אֶבֶן תְּלוּשָׁה. אַף הִיא הוֹלֶכֶת וּמְטַמָּא בְּמָקוֹם אַחֵר. אֶצלוֹ. בְּמָקוֹם טָהֳרָה. צִיּוּן. מִכָּן לְצִיּוּן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מניין לציון קברות. רמז מן התורה דתנן בריש פרק ה' ממעשר שני דמציינין על הקברות בסיד שלא יכנס כהן ונזיר לשם וגרסי' להאי סוגי' התם ואיידי דקאמר מציינין על קברו נקט לה הכא:
רבי ברכיה. אמר ר' יעקב בר בת יעקב אמר לה בשם רבי חונייא ורבי יוסי אמר ר' יעקב בר אחא אמרה משמיה דר' חזקיה אמר ר' עוזיאל אמרה משמיה דכתיב וטמא טמא יקרא ודרשינן מכפל המקרא:
שתהא טומאה קוראה לך. כלומר שיהו עושים סימנים על הטומאה כדי שיהא מרגי' ופורש. ועברי העוברי' בארץ. ביחזקאל כתיב שהי' מתנב' לעתיד לבא שיעשו ישראל ציוני' על עצמות הפגרים המושלכין ורמז הוא שלא בא הכתיב אלא להזהיר וללמד שיהיו עושין ציון. על העצמות. רובע הקב מרוב בנין או מרוב מנין שמטמאין באהל כדתנן פ''ק דאהלות. על השדרה או על הגלגולת. שהן מטמאין באהל כשהן שלימין:
ובנה מיכן שמציינין על אבן קבועה. בקרקע כדרך הבנין כדמפרש ואזיל טעמא שאם את אומר ע''ג אבן חלושה אף היא הולכת ותגלגל למקום אחר ויחזיק טומאה חנם במקום טהרה ומקום הטומאה יחזיק לטהור:
אצלו. ולא כתיב עליו מכאן שהציון הוא במקום טהרה ולא ממש על מקום הטומאה כדמפרש טעמא בבבלי מ''ק דף ה' שלא להפסיד את הטהרות שאם הטומאה ממש תחת הציון אינו מרגיש עד שבא פתאום על הציון ויטמאו הטהרים ולפיכך עושין הציון רחוק קצת מן הטומאה וכשבא אל הציון מרגיש ואינו הולך לשם. מיכאן לציון. של סיד ששופכין שם ע''ג הקרקע מדלא כתיב ובנה אצלו מצבה:
תַּנֵּי. אֵין מְצַייְנִין עַל הַבָּשָׂר שֶׁמָּא נִיתְאַכֵּל הַבָּשָׂר. רִבִּי יוּסְטֵא בַּר שׁוּנֵם בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. וְלֹא נִמְצָא מְטַמֵּא טַהֲרוֹת לְמַפְרֵעַ. אָמַר לֵיהּ. מוּטָּב שֶּׁיִּתְקַלְקְלוּ בוֹ לְשָּׁעָה וְלֹא יִתְקַלְקְלוּ בוֹ לְעוֹלָם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מוטב שיתקלקלו בו לשעה. אם לא יציין ואל יתקלקל בו לעולם דודאי סופו להתעכל ואם יעשה עליו ציון יטמא אח''כ ע''ג כל הטהרות בחנם:
לא נמצא מטמא טהרות למפרע. כשימצא ועדיין לא נתעכל:
אין מציינין על הבשר. ובבבלי שם גריס על כזית בשר אם הוא מצומצם לפי שסופו שיתעכל ויחסר:
תַּמָּן תַּנִּינָן. סְמִיכַת זְקֵנִים וָעֲרִיפַת הָעֶגְלָה בִשְׁלֹשָׁה. דִּבְרֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. בַּחֲמִשָּׁה. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. וְסָֽמְכוּ [זִקְנֵי] שְׁנַיִם. אֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל. מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָד. הֲרֵי שְׁלֹשָׁה. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי יְהוּדָה. וְסָֽמְכוּ שְׁנַיִם. זִקְנֵי שְׁנַיִם. אֵין בֵּית דִּין שָָׁקוּל. מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָד. הֲרֵי חֲמִשָּׁה. וּבְעֶגְלָה עֲרוּפָה [מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. זְקֵינֶיךָ שׁוֹפְטֶיךָ שְׁנַיִים אֵין בֵּית דִּין שָָׁקוּל. מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָד. הֲרֵי שְׁלֹשָׁה. מַה טַעֲמָא] דְּרִבִּי יוּדָה. וְיָֽצְאוּ זְקֵינֶיךָ שְׁנַיִים. וְשׁוֹפְטֶיךָ שְׁנַיִים. אֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל. מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן. הֲרֵי כָּאן חֲמִשָּׁה. אָמַר רִבִּי. נִרְאִין דִּבְרֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בִּסְמִיכָה וְדִבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה בָּעֲרִיפָה. נִרְאִין דִּבְרֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בִּסְמִיכָה. דְּלֹא דָרַשׁ וְסָֽמְכוּ. וְדִבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה בָּעֲרִיפָה. דְּלֹא דָרַשׁ וְיָֽצְאוּ. אִין תֵּימַר. נִרְאִין דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדַה בְּעֶגְלָה עֲרוּפָה. דְּדָרַשׁ וְסָֽמְכוּ וְדָרַשׁ וְיָֽצְאוּ. אַשְׁכָּחַת אַתְּ אֲמַר. וְיָֽצְאוּ. שְׁנַיִם. זְקֵינֶיךָ. שְׁנַיִים. וְשׁוֹפְטֶיךָ. שְׁנַיִים. אֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל. מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָד. הֲרֵי כָּאן שִׁבְעָה. מַה מְקַייְמִין רַבָּנִין זְקֵינֶיךָ וְשׁוֹפְטֶיךָ. זְקֵינֶיךָ שֶׁהֵן שׁוֹפְטֶיךָ. תַּנֵּי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר. זְקֵינֶיךָ. זֶה בֵּית דִּין הַגָּדוֹל. וְשׁוֹפְטֶיךָ. זֶה מֶלֶךְ וְכֹהֵן גָּדוֹל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
זקניך שהן שופטיך. מיוחדים שבשופטיך והן סנהדרי גדולה. ושופטיך זה מלך. שנאמר מלך במשפט יעמיד ארץ וכ''ג דכתיב ובאת אל הכהן ואל השופט וגו' כדאמר בבלי ריש פירקין:
מה מקיים רבי שמעון זקניך כו' גרסינן. וכן הוא התם:
ודברי רבי יהודה בעריפה דלא דרש ויצאו כלומר בעריפה טעמא דנראין דברי ר''י משום דאיהו סבר נמי דויצאו לגופי' איצטריך כמו וסמכו לר' שמעון ואכתי אייתר זקניך ושופטיך והוו להו חמשה ולרבי שמעון שופטיך קשיא. אין תימר נראין כו'. כלומר דאי תימא דהיינו טעמא דרבי יהודה בעריפה משום דדריש ויצאו כמו שהוא דורש התם וסמכו והילכך קאמר נמי רבי נראין דברי רבי יהודה בעריפה משום דמסתבר טעמיה ושפיר דרשינן הכא ויצאו דהוי ליה למיכתב ומדדו זקניך וגו' אבל התם נראין דברי רבי שמעון דוסמכו לאו מיותר הוא א''כ קשה אשכחת אמר כו' דלפ''ז שבעה הן לר''י אם אמרינן דדריש נמי ויצאו הכא אלא ע''כ דלא דריש הכא ויצאו כמו דרבי שמעון לא דריש וסמכו והיינו טעמיה דרבי דקאמר נראין דברי רבי יהודה בעריפה דויצאו נמי איצטריך:
נראין דברי רבי שמעון בסמיכה. דלא דרש וסמכו. אלא דנפקא ליה שנים מזקני וסמכי לגופיה איצטריך ולפיכך נראין דבריו בזה דלר''י ע''כ וסמכו נמי דרשינן:
מה טעמא דרבי שמעון וסמכו זקני שנים גרסינן:
בחמשה. כדמפרש ואזיל פלוגתייהו:
סמיכת זקנים. על פר העלם דבר של ציבור צריך שיהא בשלשה דיינים:
תמן תנינן. פ''ק דסנהדרין:
משנה: 41a נִמְצָא טָמוּן בַּגַּל אוֹ תָלוּי בָּאִילָן אוֹ צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם לֹא הָיוּ עוֹרְפִין. שֶׁנֶּאֱמַר בָּאֲדָמָה וְלֹא טָמוּן בַּגַּל. נוֹפֵל וְלֹא תָלוּי בָּאִילָן. בַּשָּׂדֶה וְלֹא צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם. נִמְצָא סָמוּךְ לַסְּפָר. לְעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גּוֹיִם אוֹ לְעִיר שֶׁאֵין בָּהּ בֵּית דִּין לֹא הָיוּ מוֹדְדִין אֶלָּא מֵעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּית דִּין. נִמְצָא מְכוּוָּן בֵּין שְׁתֵּי עֲייָרוֹת שְׁתֵּיהֶן מְבִיאוֹת שְׁתֵּי עֲגָלוֹת דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עִיר אַחַת מְבִיאָה עֲגְלָה עֲרוּפָה. וְאֵין שְׁתֵּי עֲייָרוֹת מְבִיאוֹת שְׁתֵּי עֲגָלוֹת. וְאֵין יְרוּשָׁלֵם מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
או לעיר שאין בה בית דין. דבעינן זקני העיר וליכא:
מתני' בגל. גל של אבנים:
סמוך לספר. אצל גבול העכומ''ז וכן בנמצא סמוך לעיר שיש בה עכומ''ז לא היו מודדין שהרי זה בחזקת שהרגוהו עכומ''ז:
אלא מעיר שישיבה ב''ד. היו מודדין דלא תימא דאין מודדין כל עיקר כמו ברישא קמ''ל דבנמצא לעיר שאין בה בית דין אין מודדין לה אלא לעיר אחר' שיש בה ב''ד מודדין דכתיב זקני העיר ההיא מכל מקום:
מכוון. מצומצם שאין זו קרובה לו מזו אפי' כמלא חוט:
ואין שתי עיירות מביאות שתי עגלות. אלא יביאו עגלה אחת בשותפות וכן הל' וטעמייהו מפרש בגמ':
ואין ירושלים מביאה עגלה ערופה. דכתיב לרשתה פרט לירושלים שלא נתחלקה לשבטים אלא מודדין משאר העיירות הסמוכות לו:
נמצא סמוך לספר. קתני במתניתין לא היו עורפין:
הלכה: תַּנֵּי. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר. נִמְצָא חָנוּק וְתָלוּי בָּאִילָן לֹא הָיוּ עוֹרְפִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר יוּדָה. אֵין צָריךְ לוֹמַר חָנוּק וְתָלוּי בָּאִילָן. מְנַיִין אֲפִילוּ מוּשְׁלָךְ. תַּלְמוּד לוֹמַר נוֹפֵל. מַה תַלְמוּד לוֹמַר חָלָל. אֶלָּא אֲפִילוּ חָנוּק וְתָלוּי בָּאִילָן לֹא הָיוּ עוֹרְפִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מה ת''ל נופל גרסינן. וכן הוא בתוספתא דנופל אתי למעוטי אפי' הרוג הוא אם תלוי באילן לא היו עורפין:
גמ' נמצא חנוק ותלוי באילן. דתרתי לריעותא הוי לא היו עורפין אבל אם היה הרוג אע''פ שתלוי באילן ס''ל לר''א דהיו עורפין דחלל יתירי כתיבי בפרשה לומר אחלל קפיד קרא:
אצ''ל חנוק ותלוי באילן. דבזה פשיטא דלא היו עורפין. מנין אפילו מושלך בארץ והוא חנוק דלא היו עורפין:
ת''ל חלל גרסינן. דאין נקרא חלל אלא מכלי ברזל כחרב:
תַּנֵּי רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. נִמְצָא עוֹמֵד עַל מִיטָּתוֹ וְהַסַּכִין תְּקוּעָה בְלִיבּוֹ אֵין עוֹרְפִין. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. הָיוּ עוֹרְפִין. דְּהָדָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי מִן אִילֵּין דְּהָכִין הָכִין. דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל אִילֵּין דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי מִן אִילֵּין דְּהָכִין הָכִין יְחִידִין אִינּוּן וְלֹא סָֽמְכִין עֲלֵיהוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
נמצא עומד על מטתו. ואפי' הסכין תקועה בלבו דחלל הוא לא היו עורפין דלאו נופל הוא:
תני. בשם רשב''י דהיו עורפין דחלל הוא ועומד ליפול והוי כנופל:
דהדא דרשב''י. סתמא דהש''ס קאמר לה דדברי רשב''י מן אילין דהכין הכין דהכין לשון לועגים ילעיגו לי תרגומו ידהכון לי הערוך וירצה על הבבליים לומר כן דרך גנאי דא''ר יוחנן כל דבריו של רשב''י מן אילין דהכין שאומרים כן ויחידין אינון ולא סמכין עליהון דלית הילכתא כוותייהו:
נִמְצָא בְּעָלִיל לָעִיר הָיוּ עוֹרְפִין כְּדֵי לְקַייֵם בּוֹ מִצְוַת עִיסּוּק מְדִידָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בעליל לעיר. במגולה ופשוט שאין עיר קרובה כזו:
היו עורפין. נראה דהיו מודדין גרסינן דאע''פ כן היו מודדין כדי לקיים מנות מדידה וכן היא גי' הבבלי ריש פירקין ובתוספתא שם גריס לא היו עורפין שמצות עיסוק במדידה:
רַב נְחַת לְתַמָּן אָמַר אֲנָא הוּא בֶּן עַזַּאי דְּהָכָא. אֲתָא חַד סָב שְּׁאַל לֵיהּ שְּׁנֵי הֲרוּגִים זֶה עַל גַּב זֶה. סְבַר שֶׁהֵן עוֹרְפִין. אֲמַר לֵיהּ אֵין עוֹרְפִין. אֲמַר לֵיהּ. לָמָּה. אֲמַר לֵיהּ. הַתַּחְתּוֹן מִשּׁוּם טָמוּן וְהָעֶלְיוֹן מִשּׁוּם צָף. כַּד סְלַק לְהָכָא אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרִבִּי. אֲמַר לֵיהּ. יְאוּת אֲמַר לָךְ. כִּי יִמָּצֵא. וְלֹא כִי יִמָּֽצְאוּ. לֹא מִסְתַּבְּרָא דְּלָאו בָּאֲדָמָה. לֹא צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם. בַּשָּׂדֶה. לֹא טָמוּן בַּגַּל. וְתַנֵּיי דְבֵית רִבִּי כֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לתמן. לבבל:
אנא הוא בן עזאי דהכא. הרי אני מוכן להשיב דבר להשואל בעומק ובחריפות כבן עזאי דכאן. וכן הוא בבבלי בהרבה מקומות כשהיה דעתם צלולה אמרו הריני כבן עזאי בשוקי טבריא:
שני הרוגין. מונחין זה על גב זה מהו:
סבר רב שהן עורפין גרסינן. וכן הוא שם כלומר דרב סבר בדעתו שעורפין בזה אלא דהשאלה היא מהיכן מודדין מהעליון או מהתחתון ורצה לפשוט לו ענין מדידה:
א''ל. ההוא סבא דאין עורפין כלל בכה''ג כדמפ' טעמא:
התחתון משום טמון. דקסבר אע''ג דמין במינו הוא הוי כטמון באדמה ואין עורפין עליו:
והעליון. אין עורפין עליו משום דצף הוא על התחתון ולאו בשדה הוא:
כד סלק. רב לא''י ואמר זה לרבי משמיה דהאי סב אמר ליה רבי שפיר קאמר לך דאין עורפין כלל בשני הרוגים אבל לא מטעמי' אלא מדכתיב כי ימצא ולא ימצאו לשון רבים דגזירת הכתוב הוא דאין עורפין בשני הרוגים:
לא מסתברא דלאו באדמה כו'. אמתני' קאי דדריש באדמה ולא טמון בגל בשדה ולא צף על פני המים וקאמר הש''ס דלא מסתברא אלא איפכא דמבאדמה ממעטינן ולא צף ומשדה ולא טמון דבשדה משמעותיה טפי בגלוי ממשמעות באדמה וכמו דדריש ר' יהוד' גבי שכחה פרט לטמון משדך וכן לרבנן לקמן אלא דמרבו התם ממיעוט אחר מיעוט כדלקמי'. ותני דבית רבי כן. התלמידים של ר' היו גורסי' במתני' כן באדמה לא צף כו':
מִחְלְפָה שִׁיטַּתּוֹן דְּרַבָּנִין. תַּמָּן אִינּוּן אָֽמְרִין. [לְרַבּוֹת אֶת הַטָּמוּן]. וְכֹא אִינּוּן אָֽמְרִין [פְּרָט לְטָמוּן]. תַּמָּן שָֽׂדְךָ בְגָלוּי. פְּרָט לְטָמוּן. וּקְצִירְךָ בְגָלוּי. פְּרָט לְטָמוּן. מִיעוּט אַחַר מִיעוּט. לְרַבּוֹת אֶת הַטָּמוּן. בְּרַם הָכָא בָּאֲדָמָה. לֹא צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מחלפא שיטתון דרבנן. דתנן פ''ו דפיאה כל הטמונים בארץ כגון הלוף והשום והבצלים ר' יהודה אומר אין להם שכחה וחכמים אומרים יש להן שכחה וכדמפ' טעמייהו בברייתא היבאה בבבלי פירקין דר''י דריש ושכחת עומר בשדה פרט לטמון וחכמים אומרים בשדה לרבות את הטמון וקשיא דרבנן אדרבנן מסתמא דמתני' הכא:
תמן אינון אמרין כי'. הכא במתני' ודרך הש''ס הזה לומר כן וכעין דפריך התם ממתני' דב''ק:
וכא. והכא בשכחה אמרי בשדה לרבות:
תמן. בשכחה כתיב כי תקצור קצירך בשדך ושכחת וגו' דשני מיעוטי' הן שדך משמע בגלוי וקצירך בגלוי ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות את הטמון. ברם הכא. דאין כאן אלא מיעוט אחד בשדה דבאדמה איצטריך לדרשה ולא צף על פני המים והילכך אתי בשדה למעט את הטמון:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source