Le texte Le vocabulaire Les révisions
Sotah
Daf 18a
משנה: בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּישֵּׂאת לְכֹהֵן מִנְחָתָהּ נִשְׂרֶפֶת וְכֹהֶנֶת שֶׁנִּישֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל מִנְחָתָהּ נֶאֱכֶלֶת. מַה בֵין כֹּהֵן לְכֹהֶנֶת. מִנְחַת כֹּהֶנֶת נֶאֱכֶלֶת מִנְחַת כֹּהֵן אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת. כֹהֶנֶת מִתְחַלֶּלֶת וְאֵין כֹּהֵן מִתְחַלֵּל. כֹּהֶנֶת מִטַּמְּאָה לַמֵּתִים וְאֵין כֹּהֵן מִטַּמֵּא לַמֵּתִים. כֹּהֵן אוֹכֵל בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים וְאֵין כֹּהֶנֶת אוֹכֶלֶת בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים.
Traduction
Si une fille de simple israélite, mariée à un cohen, est soupçonnée, son offrande sera brûlée; mais si c’est une fille de cohen mariée à un simple israélite, son offrande sera consommée. Quelle différence y a-t-il entre un cohen et la fille d’un cohen? L’offrande de cette dernière sera consommée, non celle d’un cohen. Pour une fille de cohen, il y a profanation en cas d’adultère (ou de relation avec un homme impropre), mais le cohen n’est pas profané en s’unissant par mariage interdit. La fille d’un cohen peut se rendre impure pour le service d’un mort; c’est interdit au cohen. Ce dernier pourra manger des saintetés de premier ordre (133)Des sacrifices de péché et d’expiation., non la fille d’un cohen.
Pnei Moshe non traduit
מתני' כהנת. בת כהן שנשאת לישראל וכן כהנת אלמנה וגרושה שהביאה מנחה מנחתה נאכלת כדיליף טעמא בגמ':
כהנת מתחללת. מן התרומה ומן הכהונה אם נבעלה לפסול לה ואינה חוזרת לכשרותה לעולם:
וכהן אינו מתחלל. אם נשא גרושה זונה וחללה אלא כל זמן שהוא עמה פסול לעבודה ומשגרש' חוזר להכשירו ובגמ' יליף טעמא:
כהנת מיטמאה כו'. כדמפרש טעמא כגמ':
משנה: מַה בֵּין הָאִישׁ לָאִשָּׁה. הָאִישׁ פּוֹרֵעַ וּפוֹרֵם וְאֵין הַאִשָּׁה פוֹרַעַת וּפוֹרֶמֶת. הָאִישׁ מַדִּיר אֶת בְּנוֹ בַּנָּזִיר וְאֵין הַאִשָּׁה מַדֶּרֶת אֶת בְּנָהּ בַּנָּזִיר. הָאִישׁ מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו וְאֵין הַאִשָּׁה מְגַלַּחַת עַל נְזִירוּת אָבִיהָ. הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ וְאֵין הַאִשָּׁה מְקַדֶּשֶׁת אֶת בִּתָּהּ. הָאִישׁ מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ וְאֵין הַאִשָּׁה מוֹכֶרֶת אֶת בִּתָּהּ. הָאִישׁ נִסְקָל עָרוֹם וְאֵין הָאִשָּׁה נִסְקֶלֶת עֲרוּמָּה. הָאִישׁ נִתְלֶה וְאֵין הָאִשָּׁה נִתְלֵת. הָאִישׁ נִמְכָּר בְּגְנֵיבָתוֹ וְאֵין הָאִשָּׁה נִמְכֶּרֶת בְּגְנֵיבָתָהּ.
Traduction
Voici quelles différence il y a entre un homme et une femme: l’homme devenu lépreux porte des vêtements déchirée et marche la tête nue; la femme, en ce cas, n’a aucune de ces prescriptions à suivre. L’homme peut interdire par vœu le naziréat (l’abstinence) à son fils mineur; la mère ne peut pas exercer l’interdit sur son fils de cette façon. Un homme peut se faire raser malgré l’état de naziréat où avait été son père (137)Lorsqu’après l’achèvement du naziréat, Ð et le père ayant déjà désigné le sacrifice, Ð celui-ci meurt, le fils, tout en étant aussi Nazir peut mettre fin à son absence, en se rasant et en se contenant d’offrir le sacrifice déjà désigné., et la femme ne le peut pas. L’homme peut vendre sa fille mineure comme servante, non la femme. Un homme peut consacrer sa fille à quelqu’un pour la marier, non la femme; un homme condamné à la peine capitale sera lapidé nu, mais non une femme condamnée à cette peine. Un homme après la lapidation est pendu, non la femme. Un homme est susceptible d’être vendu pour le rachat de son vol (s’il ne peut le payer), non la femme.
Pnei Moshe non traduit
מתני' האיש פורע ופורם. כשהוא מצורע פורע את ראשו ופורם את בגדיו ואין האשה כו' כדיליף בגמרא:
האיש מדיר את בנו בנזיר. בנו קטן והלכה היא בנזיר:
האיש מגלח על נזירות אביו. אם נדר אביו בנזירות והפריש קרבנותיו ומת והיה בנו נזיר הרי הבן מגלח ביום מלאת ומביא קרבנות שהפריש אביו וגם זו הלכה בנזיר היא ואין לה סמך מן התורה:
מקדש את בתו. מקבל קידושי בתו קטנה שלא מדעתה:
מוכר את בתו לאמה. כשהיא קטנה:
האיש נסקל ערום כו'. וטעמא דכלהו מפרש בגמרא:
גמ' איש. צרוע הוא כתיב:
ת''ל צרוע. סתם משמע בין איש כו' ובבבלי דריש מוהצרוע דבתריה והצרוע אשר בו הנגע דמיותר הוא דהא במצורע קמיירי אלא לרבות כו':
לעניין שלמטן. לאו למעוטי מטומאה אמורה אלא מענין האמור בפסוק שלאחריו דכתיב ביה פריעה ופרימה לומר לך האיש פורע כו':
את בתי נתתי. תלה הכתו' נתינתה באביה:
וסקלתם אותו. ומהכא ילפינן דהאיש נסקל ערום דאותו ולא את כסותו ומינה הא אותה בכסותה:
מעתה. הכא נמי' נימא אותם ולא את כסותם והאשה נמי נסקלת ערימה:
מאי כדון. ומאי טעם וקאמר איש כו' כלומר דלא ממיעוטא דקרא דרשינן אלא סברא הוא דהאשה ניוולה מרובה לפיכך אינה נסקלת ערומה:
האיש נמכר בגניבתו ולא בגניבתה גרסינן:
הלכה: בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּישֵּׂאת לְכֹהֵן כול'. מַה בֵין כֹּהֵן לְכֹהֶנֶת. מִנְחַת כֹּהֶנֶת נֶאֱכֶלֶת. מִנְחַת כֹּהֵן אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת. דִּכְתִיב. וְכָל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל. לֹא כֹהֶנֶת. רִבִּי אַבָּהוּ בָּעֵי קוֹמֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וְהָא כְתִיב וְכֹהֵן כִּי יִקְנֶה נֶפֶשׁ קִנְיַן כַּסְפּוֹ. מֵעַתָּה כֹהֵן וְלֹא כֹהֶנֶת. מַאי כְדוֹן. וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו מִבָּנָיו. אֶת שֶׁבְּנוֹ עוֹמֵד תַּחְתָּיו. יָצָאת זוֹ שֶׁאֵין בְּנָהּ עוֹמֵד תַּחְתֶּיהָ.
Traduction
''Il y a une différence, dit la Mishna, entre un cohen et la fille d’un cohen: l’offrande de cette dernière sera consommée, non celle d’un cohen''; parce qu’il est dit (Lv 6, 16): Chaque offrande de farine du cohen sera tout entière (brûlée), on n’en mangera point; on en conclut que la loi est ainsi édictée à l’égard du cohen, non pour la fille d’un cohen. R. Abahou demanda devant R. Simon b. Lakish: Mais n’est-il pas dit (ibid. 22, 11): Lorsqu’un cohen aura acquis une personne à prix d’argent, celle-ci pourra manger de l’oblation; faut-il aussi en conclure que le cohen seul a le privilège de transmettre la faculté de manger de l’oblation, non la fille ou la femme de cohen? Et pourtant on sait (134)(Yebamot 7, 2). qu’elles jouissent du même privilège? Pourquoi donc l’offrande d’une telle femme est-elle un objet de consommation? C’est qu’il est dit (ibid. 6, 15): Le pontife appelé par l’onction à lui succéder parmi ses fils; donc, pour le fils appelé à succéder, l’offrande (dont il est question auparavant) sera brûlée en entier, non de la fille qui ne jouit pas des mêmes droits de succession.
Pnei Moshe non traduit
גמ' דכתיב וכל מנחת כהן וגו'. ודרשינן כהן ולא כהנת כשאינה נשואה לכהן וכשהיא נשואה לכהן נהי דאינה נאכלת כליל מיהא לא הויא דהקומץ קרב בעצמו כו' כדאמרינן לעיל:
והא כתיב וכהן כי יקנה וגו'. דמאכיל עבדיו בתרומה:
מעתה. נימא נמי דדרשינן כהן ולא כהנת דאינה מאכלת עבדיה בתרומה ואנן תנן בפ''ז דיבמות בת כהן שניסת לישראל והכניסה לו עבדים לא יאכלו כו' ש''מ דאם לא ניסת יאכלו בשבילה:
מאי כדון. ומעתה מ''ט דמנחת כהנת נאכלת:
והכהן המשיח תחתיו מבניו. לעיל מהאי קרא דוכל מנחת כהן כתיבא ודרשינן מהכא למעוטי מנחת כהנת דיצאת זו כו':
כֹהֶנֶת מִתְחַלֶּלֶת. וְאֵין כֹּהֵן מִתְחַלֵּל. דִּכְתִיב וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְעַמָּיו. אֵין לִי אֶלָּא זֶרַע שֶׁהוּא מִתְחַלֵּל. הִיא עַצְמָהּ מְנַיִין. וְדִין הוּא. מַה אִם הַזֶּרַע שֶׁלֹּא עָבַר עֲבֵירָה הֲרֵי הוּא מִתְחַלֵּל. הִיא שֶׁעָֽבְרָה עֲבֵירָה אֵינוֹ דִין שֶׁתִּתְחַלֵּל. הוּא עַצְמוֹ יוֹכִיחַ. שֶׁעָבַר עֲבֵירָה וְאֵינוֹ מִתְחַלֵּל. לֹא. אִם אָמַרְתָּ בְאִישׁ שֶׁאֵינוֹ מִתְחַלֵּל בְּכָל מָקוֹם. תֹּא̇מַר בְּאִשָּׁה שֶׁהִיא מִתְחַלֶּלֶת בְּכָל מָקוֹם. הוֹאִיל וְהִיא מִתְחַלֶּלֶת בְּכָל מָקוֹם דִּין הוּא שֶׁתִּתְחַלֵּל. מַה נַפְשֵׁךְ לוֹמַר. לֹא יָחֵל. לֹא יְחַלֵּל. אַף מִי שֶׁהָיָה כָשֵׁר וְנִתְחַלֵּל.
Traduction
– ''Pour une fille de cohen, il y a profanation en cas d’union illicite; mais le cohen n’est profané en ce cas''; parce qu’il est dit (ibid. 22, 15): Il ne doit pas profaner sa race au milieu de son peuple. On sait ainsi que la postérité est susceptible de profanation. D’où sait-on que la veuve, par exemple, se profane par union illicite (de sorte que le cohen qui cohabiterait avec elle serait blâmable, pour relation avec une profanée)? On le sait par a fortiori: si la postérité, qui n’a pas commis de péché, est déclarée profanée (si elle est issue d’une source illégitime); à plus forte raison donne-t-on ce titre à celle qui a péché. Ceci ne prouve rien, et l’état même du cohen, en ce cas, indique le contraire; car, malgré le péché qu’il a commis, il n’est pas déclaré profané. Par contre, faut-il observé, il faut remarquer que l’homme n’est nulle part considéré comme profané, tandis que la femme l’est par suite de toute relation illicite; or, puisqu’en tous lieux elle est susceptible de profanation, il est juste de lui appliquer cette qualification; et l’on peut dire aussi qu’on le déduit de ce que le terme biblique ''il ne profanera pas'' est redondant (à la voie transitive), que même femme restée propre au mariage avec un cohen devient profane par sa relation illégale.
Pnei Moshe non traduit
דכתיב ולא יחלל זרעו בעמיו. זרעו מתחלל והוא אינו מתחלל:
היא עצמה מנין. שהאלמנה מתתללת בביאתו מן התרומה ומן הכהונה ללקות כהן הדיוט הבא עליה משום חללה:
היא שעברה עבירה. כדדרשינן ביבמות לא יקחו כתיב להזהיר אשה על ידי האיש:
שאינו מתחלל בכל מקום. אפי' בא על השפחה ועל הזונה:
תאמר באשה שהיא מתחללת ונפסלת בכ''מ. שאם בא עליה כותי חלל נתין ממזר פסולה כדילפינן ביבמות פ''ז מובת כהן כי תהיה לאיש זר כיון שנבעלה לפסול לה פסלה והואיל ונפסלה בשאר ביאת איסור תיפסל אף כאן:
מה נפשך לומר. לישנא קייטא הוא ובבבלי קידושין דף ע''ז גריס ואם נפשך לומר אמר קרא לא יחלל לא יחולל זה שהיה כשר ונתחלל מה אם נפשך לומר וכי תימא איכא למיפרך. דמעיקרא דדינא פירכא מהיכא ילפת לה היא עצמה מזרעה מה לזרעה שכן יצירתו בעבירה והילכך דריש מדהוי מצי למיכתב לא יחל וכתיב לא יחלל ודרשינן לא יחולל זה שהיה כשר ונתחלל ועל עצמה שייך לומר כשרה ונתחללה עכשיו והויא נמי בכלל דלא יחלל:
כֹּהֶנֶת מִטַּמְּאָה לַמֵּתִים. רִבִּי דּוֹסָא מִמַּלְחִיָּא רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. כֹּהֶנֶת מוּתֶּרֶת לָצֵאת חוּצָה לָאָרֶץ. מַה טַעֲמָא. אֱמוֹר אֶל הַכֹּהֲנִים. לֹא אֶל הַכּוֹהֲנֹת. דִּלֹכֵן מַה אֲנָן אָֽמְרִין. הוֹאִיל וְהִיא בִּכְלַל גְּזֵירָה לֹא תֵצֵא. וּתְהֵא בִּכְלַל גְּזֵירָה וְלֹא תֵצֵא. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן נִמְצֵאת מַדְחֶה פָּרָשַׁת טֻמְאוֹת.
Traduction
– ''La fille d’un cohen, est-il dit, peut se rendre impure pour le service d’un mort.'' R. Dossa (135)Il faut peut-être lireÊ: R. Yossé, à en juger d’après le nom de lieu qui suit. 5. Neubauer, Géogr., p. 269. de Malhiya, ou R. Aha dit au nom de R. Eléazar: il est permis à une fille de cohen de sortir hors du territoire de la Terre-Sainte; car il est dit (au sujet des lois de pureté, ibid. 21, 1): Dis aux cohanim, aux hommes, non aux femmes (pour elles, la loi est moins stricte); à défaut de cette déduction, on supposerait que a défense rabbinique d’en sortir s’étend aussi femmes ou filles de cohen. Mais pourquoi, en effet, n’en est-il pas ainsi? Si l’on admettait réellement cette extension, on se trouverait vouloir faire contrainte au texte biblique au sujet de la pureté des cohanim (136)Il y est question formellement des Cohanim, au masculinÊe qui implique l’exclusion de sexe féminin. Cf. J., (Qidushin 1, 8) ( 61e)..
Pnei Moshe non traduit
כהנת מותרת לצאת לח''ל. דחכמים גזרו טומאה על ארץ העמים וכהנת מותרת לטמא ומותרת לצאת:
ומתמה הש''ס דלא כן מה אנן אמרין. מאי קמ''ל רבי לעזר בזה דהא מתניתין היא דמותרת לטמא ומהיכי תיתי תאסור לצאת לח''ל:
הואיל והיא בכלל גזירה. כלומר אי לאו דאשמעינן רבי לעזר הוי אמינא דחכמים גזרו סתם ואפילו כהנת בכלל:
ותהא כו'. ואימא ה''נ דהיא בכלל גזירה:
נמצאת מדחה פרשת טמאות. דהא כתיב אל הכהנים ולא אל הכהנות:
כֹּהֵן אוֹכֵל בְּקָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים וְאֵין כֹּהֶנֶת אוֹכֶלֶת בְּקָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים. דִּכְתִיב כָּל זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכֲלֶנּוּ.
Traduction
Enfin, ''le cohen pourra manger des saintetés de premier ordre, non la fille d’un cohen;'' parce qu’il est écrit formellement (ibid. 7, 6): Tout mâle parmi les cohanim en pourra manger, nul autre.
Pnei Moshe non traduit
כל זכר בכהנים יאכלנו. כתיב באשם:
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. רָאָה רִבִּי דַעֲתּוֹ שֶׁלְרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן וְשָׁנָה כְיוֹצֵא בוֹ. רִבִּי בָא בַּר כֹּהֵן בָּעֵי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. וְלָמָּה לִי כְרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן. אֲפִילוּ כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָבִיו. אָמַר לֵיהּ. אִיכּוּל בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ. וְאֵין שְׂרֵיפָה בְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ. הָתִיב רִבִּי חֲנִינָה קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. וְהָא תַנֵּי רִבִּי חִייָה וּפְלִיג. לִיקָּרֵב כָּלִיל אֵינָהּ יְכוֹלָה מִפְּנֵי שׁוּתָפוּת שֶׁלָּאִשָּׁה. לְהֵיאָכֵל אֵינָהּ יְכוֹלָה מִפְּנֵי שׁוּתָפוּתוֹ שֶׁל אִישׁ. 18a אָמַר לֵיהּ. רִבִּי רָאָה דַעְתּוֹ שֶׁלְרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן. וְרִבִּי חִייָה רוֹבָה רָאָה דַעְתּוֹ שֶׁלְרִבִּי שִׁמְעוֹן אָבִיו.
Traduction
R. Yossé dit (à propos de l’avis de la Mishna, que toute offrande de farine apportée par une femme de Cohen soupçonnée, devra être brûlée): Rabbi paraît avoir connu l’opinion de R. Eléazar b. R. Simon, et il l’a professée également. R. Aba b. Cohen demanda devant R. Yossé: pourquoi dire qu’il a adopté l’avis de R. Eléazar b. R. Simon? N’est-ce pas aussi bien celui de R. Simon son père? Il y a cette différence, faut-il répondu, que pour ce qui est offert sur le sommet de l’autel, on emploie le terme ''consommer'', et non celui de ''brûler (131)Par ce dernier terme, on entend la combustion faite au bas, dans la cellule aux cendres (Menahot 7, 1).''. -Mais, objecta R. Hanina devant R. Mena, R. Hiya n’a-t-il pas professé (132)Ci-dessus, II,1. l’opposé de son interlocuteur? N’a-t-il pas dit que l’on ne saurait faire brûler en entier l’offrande de farine (présentée par la femme soupçonnée), en raison de l’état d’associée de la femme (et sur toute offrande de ce genre, le Cohen prélève une poignée, avec reliquat pour lui); celle-ci ne saurait pas non plus manger de cette offrande, car son mari (qui paie l’offrande par son bien) lui est associé (et l’offre d’un Cohen doit toujours être brûlée, non mangée)? Il faut donc offrir séparément la poignée d’une part, et le reliquat d’une part, ce dernier étant présenté sur l’autel (brûlé)? - Il n’y a pas là de difficulté, répondit R. Mena à R. Hiya: Rabbi dans notre Mishna (qui dit de brûler cette offrande entière) admet l’avis de R. Eléazar b. R. Simon; mais R. Hiya le grand adopte l’avis de R. Simon, père de ce dernier (que le reliquat sera brûlé à part).
Pnei Moshe non traduit
ראה רבי דעתו של ר' אלעזר בר''ש ושנה כיוצא בו. במשנתינו דקאמר וכל הנשואות לכהן מנחותיהן נשרפות וכדמסיק:
ולמה לי. למה לנו לאוקמי כר''א בר''ש דהא אפי' כר''ש אתייא דאיהו סבר דיקריבו השיריים למעלן וקס''ד דלהא נמי שייך לומר נשרפות הואיל ואינן נאכלין:
א''ל דלא היא איכול בראש המזבח כו'. דלא שייך לומר בראש המזבח אלא הקרבה ועיכול אבל אין שייך לומר נשרפות על דבר שקרב בראש המזבח כר''ש אלא ודאי כר''א בר''ש אתייא דנשרפות למטן קאמר בבית הדשן:
והא תני ר' חייא ופליג. על זה מדקאמ' טעמא בברייתא בהא דנשרפת מנחת הנשואה לכהן דליקר' כליל כמנחת כהן עצמה אינה יכולה מפני שותפות' של אשה שיש לה חלק בה שלכפרתה היא באה ואין מנחת זר קריבה כליל בלא קמיצה:
להיאכל אינה יכולה מפני שותפותו של איש. שהוא מקריב' משלו וכתיב וכל מנחת כהן וגו'. וחסר כאן וגרסינן כמו שהובא לעיל ריש פ''ב וכדהובא בבבלי אלא הקומץ קרב בעצמו והשיריים קריבין בעצמן. ומדאמר קריבין בעצמן ש''מ דלמעלן הן קריבין כר''ש:
א''ל. ר' מנא לר''ת מאי קשיאלך דודאי פליגי בזה רבי דקתני במתני' נשרפת ראה דעתו של ר' אלעזר בי ר' שמעון כדאמרן ור' חייא רבה כר''ש ס''ל ולפיכך קאמר קריבין בעצמן:
Sotah
Daf 18b
משנה: אֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם לֹא שׁוֹתָה וְלֹא נוֹטֶלֶת כְּתוּבָּה שֶׁנֶּאֱמַר אֲשֶׁר תִּשְׂתֶּה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ פְּרָט לַאֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם. אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין לֹא שׁוֹתָה וְלֹא נוֹטֶלֶת כְּתוּבָּה.
Traduction
Ni une fiancée soupçonnée d’inconduite, ni une belle-sœur veuve qui attendant le mariage avec son beau-frère par lévirat serait de mêmes soupçons, n’est tenue de boire l’eau d’épreuve; cependant, elle n’a pas droit à la restitution de la Ketuba (lors de la séparation qui s’en suivra), puisqu’il est dit (Nb 5, 29): si elle est devenue infidèle étant sous la puissance de son mari, à l’exclusion de la fiancée et de celle qui attend le mariage avec son beau-frère par lévirat (141)Elles ne sont pas encore en ÒÊpuissance du mariÊÓ.. De même, une veuve ayant épousé un grand-prêtre, une femme répudiée ou ayant déchaussé devenue l’épouse d’un cohen, ou une bâtarde, ou une fille descendante des gens voués au culte, épouse d’un simple israélite, ou une fille d’israélite devenue l’épouse d’un bâtard, ou d’un descendant des gens voués au culte, si l’une de ces femmes au mariage illégal est soupçonnée d’infidélité par le mari, elle n’aura pas besoin de boire l’eau d’épreuve; mais elle ne pourra pas prendre sa Ketuba lors de la séparation qui s’accomplira ensuite.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ארוסה. שקינא לה ארוס:
ושומרת יבם. שקינא לה יבם:
לא שותות. דמעטינהו קרא:
ולא נוטלת כתוב'. שהיא גרמה לאסור עצמה עליו שנסתרה אחר קינוי דמקינוי ואיסור לא אימעוט כדמפרש בגמרא:
תחת אישה. ביושבת תחתיו הכתוב מדבר:
נתינה. מן הגבעונים ואסורים לבא בקהל:
לא שותות. דלא נאמרה פרשה אלא בראוי' לקיימה כדדריש בספרי כי תשטה אשתו בראוי' לאישות הכתוב מדבר פרט לאלמנה לכ''ג כו':
ולא נוטלת כתובה. ואע''ג דשאר אלמנה לכ''ג לא קנסוה רבנן בכתובה כדאמרינן בפ' אלמנה ניזונת זו אין לה שסתירתה גרמה לה:
הלכה: 18b מַה בֵּין הָאִישׁ לָאִשָּׁה. הָאִישׁ פּוֹרֵעַ וּפוֹרֵם כול'. אִישׁ אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ. אִשָּׁה מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר צָרוּעַ. בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה בֵין קָטָן. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר אִישׁ. לְעִנְייָן שֶׁלְּמַטָּן. הָאִישׁ פּוֹרֵעַ וּפוֹרֵם. אֵין הַאִשָּׁה פוֹרַעַת וּפוֹרֶמֶת.
Traduction
Si le texte biblique, parlant du lépreux, n’employait que le terme homme (Lv 13, 44), on aurait pu croire que ce mot est exclusif, sans comprendre la femme; mais comme le texte ajoute: lépreux, on sait qu’il s’agit, à égal titre, soit d’un homme, soit d’une femme, soit d’un enfant. Pourquoi alors le texte emploie-t-il le mot homme? Ce terme n’a pas pour but d’exclure d’autres de l’impureté inhérente à la lèpre, mais il a en vue les prescriptions du verset suivant (45)Tossefta à ce traité; Midrash Mekhilta, sect. Beshalah,, à savoir ''l’homme atteint de la lèpre portera des vêtements déchirés et marchera la tête nue, mais non la femme qui se trouvera dans le même cas''.
הלכה: אֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם כול'. וְיַשְׁקֶינָּהּ. גְּזֵירַת הַכָּתוּב הִיא. וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן. וְלֹא יְקַנֵּא לָהּ. הַתּוֹרָה אָֽמְרָה. וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ. וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ. אֲפִילוּ מִקְצַת אִשְׁתּוֹ.
Traduction
Puisqu’un futur mari peut exprimer sa jalousie à une fiancée, ou à une veuve engagée par lévirat (et qu’en se séparant elle n’a pas droit à la reprise de la Ketuba), il devrait aussi pouvoir lui faire boire l’eau d’épreuve? C’est impossible, en raison des termes formels du texte (Nb 5, 15): l’homme amènera ''sa femme'' auprès du prêtre etc. (il faut qu’elle soit sa femme, non une promise). -Mais pourquoi le mari a-t-il la faculté de lui exprimer sa jalousie? C’est que la Bible, en disant (ibid. 14): s’il soupçonne sa femme, ajoute la particule déterminative (eth) pour dire que même celle qui est seulement sa femme en partie (en expectative) pourra être soupçonnée (142)Cf. ci-après, Ê6..
Pnei Moshe non traduit
גמ' וישקינה. כלומר דפריך מאי חזית לומר דאימעוט ארוסה ושומרת יבם משתיה ולא מקינוי דהא מדאמרת ולא נוטלת כתובה ש''מ דמקנא לה כדפרישית במתני' וע''כ תחת אישה לאו דוקא א''כ וישקינה נמי:
גזירת הכתיב היא. גבי אשקיי' דכתיב והביא האיש את אשתו מדתנא בה קרא ולא כתב והביא האיש אותה אל הכהן ש''מ דוקא אשתו ממש בעינן:
ולא יקנא לה. ונימא ה''נ בקינוי:
וקנא את אשתו. את ריבוי הוא ואפי' מקצת אשתו ולקמן פריך עלה:
הָאִישׁ מַדִּיר וְהָאִישׁ מְגַלֵּחַ. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה דְּבָרִים מְקוּלֵּי בֵית שַׁמַּי וּמְחוּמְרֵי בֵית הִלֵּל וְזֶה אֶחָד מֶהֶם. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. אֵין הָאִישׁ מַדִּיר אֶת בְּנוֹ בְּנָזִיר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. הָאִישׁ מַדִּיר אֶת בְּנוֹ בְּנָזִיר.
Traduction
– ''L’homme, est-il dit, peut interdire par vœu le Naziréat à son fils mineur; il peut se faire raser malgré l’état de Naziréat où avait été son père''. R. Yohanan dit au nom de R. Meir (138)V. J., Shabath, 7, 2. qu’en vingt-quatre cas l’école de Shammaï est moins sévère que celle de Hillel, et voici l’un de ces cas; d’après l’école de Shammaï, un père ne peut pas interdire par vœu à son fils de se livrer au Naziréat (abstinence); d’après l’école de Hillel, c’est permis.
הָאִישׁ מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ. דִּכְתִיב וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה. הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ. דִּכְתִיב אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה לְאִשָּׁה וַיִשְׂנָאֶהָ.
Traduction
Un homme peut vendre sa fille mineure comme servante'', ainsi qu’il est écrit (Ex 21, 7): Si un homme vend sa fille comme servante etc. Un homme peut consacrer sa fille à quelqu’un pour la marier avec lui'', car il est écrit (Dt 22, 16): J’ai donné cet homme ma fille pour femme, et il la hait (cela dépend donc de lui).
הָאִישׁ נִסְקָל עָרוֹם וְאֵין הָאִשָּׁה נִסְקֶלֶת עֲרוּמָּה. דִּכְתִיב וּסְקַלְתָּם אוֹתוֹ. לֹא אֶת כְּסוּתוֹ. רִבִּי חַגַּי בְּעֵי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. וְהָֽכְתִיב וּסְקַלְתֶּם אוֹתָם בָּאֲבָנִים. מֵאַתָּה אוֹתָם. לֹא אֶת כְּסוּתָם. מַאי כְדוֹן. אִישׁ עַל יְדֵי שֶׁאֵין נִיווּלוֹ מְרוּבֶּה. לְפִיכָךְ נִסְקָל עָרוֹם. אֲבָל אִשָּׁה עַל יְדֵי שֶׁנִּיווּלָהּ מְרוּבֶּה. לְפִיכָךְ אֵינָהּ נִסְקֶלֶת עֲרוּמָּה.
Traduction
Un homme condamné à la peine capitale sera lapidé nu (139)Cf. ci-dessus, 1, 5., mais la femme ne sera pas nue'', parce qu’il est dit (Lv 24, 23): Vous LE lapiderez, lui et non son vêtement (déduction non applicable à une femme). Mais, demanda R. Hagaï devant R. Yossé, puisqu’il est écrit (Dt 22, 24): vous LES lapiderez avec des pierres, il y a aussi lieu de déduire de ces mots qu’il faut les lapider eux, mais non leurs vêtements, en comprenant que la femme devra être dans le même état? Quel est donc le motif (en dehors de la déduction biblique) pour lequel l’homme seul est lapidé nu, non la femme? Puisque l’homme ne subit pas un grande honte en étant mis à nu, il sera lapidé en cet état; mais comme pour la femme ce serait une grande honte (et une aggravation de peine), on ne la lapide pas nue.
הָאִישׁ נִתְלֶה וְאֵין הָאִשָּׁה נִתְלֵת. דִּכְתִיב וְתָלוּ אוֹתוֹ. וְלֹא אוֹתָהּ.
Traduction
– ''Un homme après la lapidation est pendu, non la femme'', parce qu’il est écrit (Dt 21, 22): on LE pendra, non elle.
הָאִישׁ נִמְכָּר בִּגְנֵיבוֹ. בִּגְנֵיבוֹ וְלֹא בִּכְפֵילוֹ. בִּגְנֵיבוֹ וְלֹא בִּזְמֵימוֹ. בִּגְנֵיבוֹ אֵינוֹ נִמְכָּר וְנִשְׁנֶה. וְאֵין לוֹ עָלָיו דָּמִים. מֵעַתָּה בִּגְנֵיבָה אַחַת אֲבָל בִּשְׁתֵּי גְנֵיבוֹת נִמְכָּר וְנִשְׁנֶה. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי. גָּנַב מִשֶּׁלַּשּׁוּתָפוּת מָה אַתְּ עֲבַד לָהּ. כִּגְנֵיבָה אַחַת אוֹ כִשְׁתֵּי גְנֵיבוֹת. הָיָה גוֹנֵב וּמוֹצִיא בַלָּיְלָה. נֵימַר. אִם יָֽדְעוּ בּוֹ הַבְּעָלִים בֵּינְתַייִם. שְׁתֵי גְנֵיבוֹת הֵן. וְאִם לָאו גְּנֵיבָה אַחַת הִיא.
Traduction
– ''Un homme est susceptible d’être vendu pour le rachat de son vol (s’il ne peut pas le payer)'', non pour le double (dû, il est vrai comme amende, mais n’entraînant pas le devoir de se vendre); il devra se vendre ''pour le montant du vol'', non s’il s’agit de purger une peine à la suite d’une conviction de faux témoignage (et si les témoins n’ont pas de quoi paver); il devra se vendre ''pour le montant d’un fol'' non d’un second (ou une seconde fois). Mais le voleur n’est-il pas tenu (140)Cf. B., Qidushin 18a. de restituer au moins tout ce qu’il doit au volé? Il faut donc nécessairement admettre ceci: pour un seul vol, le voleur n’est pas tenu de se vendre deux fois (si même le prix de vente ne suffit pas à parfaire le montant du vol); mais pour deux vols, il peut y avoir deux ventes. Lorsqu’un vol a été commis aux dépens de deux associés, est-il considéré comme un seul vol, ou comme deux? (question non résolue). Lorsque dans une même nuit le voleur emporte plusieurs objets, est-ce considéré comme un seul vol, ou plusieurs? Voici la décision à admettre: si entre deux sorties le propriétaire a connaissance du vol commis, on considérera l’ensemble comme un double vol (et, au besoin, le voleur devra se vendre une seconde fois, pour parfaire le montant du vol); au cas contraire, on ne considère tout ce que le voleur a emporté que comme un seul vol.
Pnei Moshe non traduit
בגניבו. דרשינן נמי ולא בכפילו שאינו נמכר לשלם הכפל אם יש לו לשלם הקרן:
ולא בזממו. אם הוזמו עדי הגניבה ואין להם לשלם אינן נמכרין:
בגניבו. משמע אחת ולא שתים דאינו נמכר ונשנה:
ואין לו עליו דמים. בתמיה דקס''ד אפי' בשתי גניבות אינו נמכר ונשנה והרי חייב לו דמים בשביל גניבה האחרת:
מעתה. ע''כ דה''ק בגניבה אחת הוא דאינו נמכר ונשנה כגון שלא הי' דמי מכירתו כנגד כל הגניבה אינו נמכר פעם אחרת להשלים דמיה:
בשתי גניבות. גנב וחזר וגנב:
גנב משל שותפות. מב' שותפין אם כגניבה אחת היא הואיל ושותפין בה או כשתי גניבות הוי הואיל ושל ב' בני אדם היא ולא איפשיטא:
הי' גונב ומוציא כל הלילה. אם אתה מחשבו לגניבה א' אפי' הוציא הרבה פעמים או לא:
נימר. אם נודע להבעלים בנתיים כב' גניבות הן ונמכר ונשנה:
ואם לאו. נחשב כל מה שהוציא לגניב' אחת ואינו נמכר ונשנה:
סליק פירקא בס''ד
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source