Nedarim
Daf 39b
משנה: 39b קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנִית לְאַבָּא וּלְאָבִיךָ אִם עוֹשָׂה אֲנִי עַל פִּיךָ. שֶׁאֵינִי נֶהֱנִית לָךְ אִם עוֹשָׂה אֲנִי עַל פִּי אַבָּא וְעַל פִּי אָבִיךָ הֲרֵי זֶה יָפֵר.
Traduction
Si la femme dit: ''Je m’interdis toute jouissance de mon père et du tien, si je travaille sur ton ordre'', ou: ''Je fais vœu de ne pas te profiter si je dois travailler pour mon père ou pour le tien'', le mari peut annuler ce vœu.
Pnei Moshe non traduit
מתני' קונם שאיני נהנית לאבא ולאביך כו' הרי זה יפר. דכיון דנאסרה בהנאת אביה ואביו על ידי שהיא עושה לבעלה גנאי הוא לבעל והוי דברים שבינו לבינה:
משנה: בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים שָׁלֹשׁ נָשִׁים יוֹצְאוֹת וְנוֹטְלוֹת כְּתוּבָּה. הָאוֹמֶרֶת טְמֵיאָה אֲנִי לָךְ. שָׁמַיִם בֵּינִי לְבֵינָךְ. נְטוּלָה אֲנִי מִן הַיְּהוּדִים. חָֽזְרוּ לוֹמַר שֶׁלֹּא תְהֵא אִשָּׁה נוֹתֶנֶת עֵינֶיהָ בְּאַחֵר וּמְקַלְקֶלֶת עַל בַּעֲלָהּ. הָאוֹמֶרֶת טְמֵיאָה אֲנִי לָךְ תָּבִיא רְאַייָא לִדְבָרֶיהָ. שָׁמַיִם בֵּינִי לְבֵינָךְ יַעֲשׂוּ דֶרֶךְ בַּקָּשָׁה. נְטוּלָה אֲנִי מִן הַיְּהוּדִים יָפֵר חֶלְקוֹ וּתְהֵא מְשַׁמְּשָׁתוֹ וּתְהֵא נְטוּלָה מִן הַיְּהוּדִים.
Traduction
En principe on avait dit: Il y a trois sortes de femmes qui (malgré leur mari) peuvent rompre leur mariage et reprendre leur douaire, savoir: 1. La femme d’un cohen qui déclare à son mari être impure pour lui (ayant été violée); 2. Ou disant: ''le ciel sait qu’entre moi et toi il n’y a pas d’union (par impuissance); 3. Ou celle qui dit être tout à fait retirée des Juifs (ayant fait vœu de ne subir le contact d’aucun Juif). Puis les sages ont renoncé à cette règle, afin qu’il n’arrive pas à une femme, qui aurait jeté les yeux sur quelqu’un, de rompre avec son mari. Aussi, celle qui dit être devenue impure devra le prouver. Si la femme argue du défaut d’union intime entre eux, on cherchera un moyen d’accord formel. Enfin, si elle dit être retirée de toute la nation juive, le mari pourra annuler ce vœu partiellement en ce qui le concerne, de sorte qu’elle puisse accomplir le devoir conjugal envers lui, tout en restant éloignée de tout autre Juif.
Pnei Moshe non traduit
מתני' בראשונה היו אומרים שלש נשים יוצאות ונוטלות כתובה. בבבלי מוקי לה באשת כהן דאי באשת ישראל אי ברצון מי אית לה כתובה ואי באונס אמאי יוצאת דהא לא מותסרה על בעלה אלא באשת כהן באונס דאסירא ליה ולא הפסידה כתובתה דמצי אמרה ליה אנא הא קאימנא וגברא הוא דנסתפחה שדהו שקדושת כהונתו גרמה לו שתהא אסורה לו דהא אונס בישראל מישרא שרי הילכך מזלו גרם ויש לה כתובה:
טמאה אני לך. בא עלי אדם אחד וטימאני לך:
השמים ביני לבינך. כדמפרש בגמרא שהוא מרוחק ממנה לגמרי ובבבלי מפרש דאינו יורה כחץ וכלומר קמי שמיא גליא ואינה יכולה לברר ומיירי בבאה מחמת טענה דאמרה בעינא חוטרא לידא ומרה לקבורה דאי לאו הכי אמרינן לה זיל לא מפקדת אפריה ורביה:
ונטולה אני מן היהודים. שאסרה תשמיש של כל היהודים עליה ובעל בכלל ואף על גב דלעיל גבי קונם שאיני נהנה לבריות אמרינן דבעל לאו בכלל בריות הכא מוכחא מילתא דמכוונה לאסור עליה המותר דכל ישראל הא קיימא עלייהו באיסור אשת איש:
חזרו לומר. כשנתקלקלו הדורות וחשו שהיא נותנת עיניה באחר ומשקרת להפקיע עצמה מבעלה:
תביא ראיה לדבריה. שנאנסה ובלאו הכי לא מהימנינן לה:
יעשו דרך בקשה. כדמפרש בגמרא יעשו סעודה ויפייס ועצה טובה קמשמע לן:
יפר חלקו ומשמשתו. דהוי דברים שבינו לבינה ומפר לעצמו ותהא נטולה מן היהודים לכשתתגרש:
הלכה: קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנִית לְאַבָּא וּלְאָבִיךָ כול'. תַּנֵּי. רִבִּי נָתָן אוֹמֵר. לֹא יָפֵר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. יָפֵר. מִפְּנֵי מָה הוּא מֵיפֵר. חֲבֵרַייָא אָֽמְרֵי. מִפְּנֵי עִינּוּי נֶפֶשׁ שֶׁלּוֹ. רִבִּי זְעִירָא וְרִבִּי הִילָא תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין מִפְּנֵי נִדְרֵי עִינּוּי נֶפֶשׁ שֶׁלָּהּ.
Traduction
On a enseigné: selon R. Nathan, un tel vœu n’est pas devenu effectif, et par suite le mari n’a pas lieu de l’annuler; selon les autres sages, la libération par le savant est en rapport avec l’effet du vœu, et le mari peut l’annuler. Pourquoi a lieu cette annulation (256)Cf. ci-dessus, 2, fin.? Selon les compagnons d’étude, c’est parce que le mari serait peiné de savoir qu’il est interdit à sa femme de jouir en rien de ce qui est à son père; selon R. Zeira et R. Ila, c’est à cause du chagrin direct pour la femme d’être ainsi privée de relations avec son père (ce qui, au fond, est le même motif).
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני רבי נתן אומר לא יפר. משום דאכתי לא חל הנדר שכל זמן שלא עשתה לפי בעלה לא נאסרה בהנאתה וסבר רבי נתן דאף הבעל אין יכול להפר עד שיחול הנדר כמו החכם שאינו מתיר עד שיחול הנדר:
וחכמים אומרים יפר. דקסברי דוקא בהתרת חכם בעינן עד שיחול הנדר כדמפרש בבבלי דף צ' דכתיב לא יחל דברו משמע משעה שיחול אבל הפרת הבעל לא בעינן עד שיחול דכתיב מפר מחשבות ערומים כלומר לשון הפרה שייך משעת מחשבה קודם שחל:
מפני מה הוא מיפר. נדר דקתני במתני':
חברייא אמרי מפני עינוי נפש שלו. כלומר דהוי דברים שבינו לבינה ולו הוא גנאי וצער מזה שנאסרה בהנאת אביו על ידו:
מפני עינוי נפש שלה. כלומר דלה הוא גם כן צער ועינוי נפש מזה ולא פליגי לדינא אלא כגוונא דפליגי לעיל בהלכה ג':
הלכה: רִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים כול'. הָא לֹא הֵבִיאֶה רְאַייָה לִדְבָרֶיהָ פְּשִׁיטָא שֶׁהִיא מוּתֶּרֶת לְבֵיתָהּ. אָמַר רִבִּי הִילָא. לֹא מִסְתַּבְּרָא אִם הָיָה חָבֵר יָחוּשׁ. וְאִם הָיָה כֹהֵן שֶׁהִיא אֲסוּרָה לוֹכַל בִּתְרוּמָה. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי חֲנַנְיָה חֲבֵרִין דְּרַבָּנִין וְהִתִירָהּ לוֹכַל בִּתְרוּמָה. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. אַבָּא יְדַע רֵישָׁא וְסֵיפָא. אִיסְטְרַטִּיּוֹת נִכְנְסוּ לָעִיר. וּבָאת אִשָּׁה וְאָֽמְרָה. אִיסְטְרַטִּיּוֹט חִבְּקַנִי וְהִטִּיל שִׁכְבַת זֶרַע בֵּין בִּרְכַּיי. וְהִתִירָהּ לוֹכַל בִּתְרוּמָה. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יִצְחָק בַּר טֶבְלַיי בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁאָֽמְרָה. הַבֵּיאָם שֶׁלִּי פִּיתַּנִי. אָמַר לָהּ. אֵין הַבֵּיאָם אָסוּר. וְאָֽסְרָהּ. הָכָא אַתְּ אָמַר. וְאָֽסְרָהּ. הָכָא אַתְּ אָמַר. וְהִתִּירָהּ. תַּמָן בָּאָת לוֹסַר עַצְמָהּ וְהִתִּירָהּ. בְּרַם הָכָא בָאת לְהַתִיר עַצְמָהּ וְמָֽסְרָהּ.
Traduction
Comme ''celle qui dit être devenue impure devra le prouver'', il est évident (selon les derniers sages) qu’à défaut de cette preuve elle n’est pas considérée comme telle, et qu’elle reste permise à son mari (même s’il est cohen). Seulement, R. Ila se demande ceci: ne semble-t-il pas que si le mari est un compagnon (soucieux de la plus grande pureté), il doit craindre que la femme ait dit vrai? Ou, si elle est la femme d’un cohen, lui ajoute-t-on foi en ce qu’elle s’interdit elle-même à son mari, sans la croire au point de lui défendre la consommation de l’oblation? La question fut soumise à R. Hanania, compagnon des rabbins, et il déclara qu’il est permis à une telle femme de manger de l’oblation. R. Hagaï dit: mon père (qui permet en ce cas à la femme de manger de l’oblation), connaît le commencement, et en conclut la fin (savoir qu’il s’agit d’une femme de cohen, pour laquelle il importe de savoir si l’oblation lui est permise). Ainsi, comme des troupes, stratia, avait traversé la ville, une femme vint dire à ce rabbin qu’un soldat stratioth'' l’a prise de force et l’a rendue impure; cependant, elle resta autorisée à manger de l’oblation. Une autre fois, on soumit à R. Isaac b. Tabliah le fait survenu à une femme libre, qui déclara avoir été séduite par son pâtre. Est- ce donc que cet homme ne peut pas t’épouser? (t’est-il interdit)? Oui, répondit-elle, et R. Isaac lui défendit de manger de l’oblation. Comment se fait-il qu’ici on la croit, et l’oblation lui est interdite, tandis que plus haut il est dit qu’on ne la croit pas? Auparavant, il s’agit d’une femme qui s’est exprimée de façon apparente à se rendre interdite (ayant déclaré qu’elle a subi les effets d’une violence); tandis qu’ici elle semble plutôt avoir voulu être autorisée à être considérée pure (n’ayant pas dit que le pâtre était un païen); on la déclare donc permise.
Pnei Moshe non traduit
גמ' הא לא הביאה ראיה לדבריה. שנטמאה פשיטא שהיא מותרת לביתה למשנה אחרונה אפילו הוא כהן אלא הא מספקא לן כדרבי הילא:
אמר רבי הילא לא מסתברא. דרך שאלה הוא כלומר מי לא מסתבר שאם היה הבעל חבר שיחוש לעצמו דילמא קושטא קאמרה ואם היא אשת כהן שתאסר בתרומה מי נימא דלא אמרו אינה נאמנת אלא לאסור עצמו על בעלה אבל גבי איסורא דידה שלא לאכול בתרומה נאמנת:
אבא. שהתירה בתרומה בעובדא דלקמי' ידע רישא וסיפא דמתני' כלומר מדיוקא דרישא שמעינן דבאשת כהן מיירי מדקתני ניטלת כתובה ובאשת ישראל לא מיתוקמא כלל לא באונס ולא ברצון כדפרישית במתני' וע''כ באשת כהן ובאונס ומדקתני בסיפא אינה נאמנת סתם ש''מ אפילו לתרומה דאם לא כן אתה מוציא לעז על בניה. א''נ אנא ידע רישא וסיפא גרסינן ועל העובדא דלקמי' קאי כלומר יודע אני ראש וסוף מהמעשה שהתירוה בתרומה ודוגמתו בגיטין בפרק התקבל סוף הלכה א':
איסטרטיות. אנשי חיל וצבא:
והטיל שכבת זרע בין ברכיי. בא עלי והתירה בתרומה שאינה נאמנת כלל:
הביאם. כמו הביהם שומר הבהמות שלי פיתה אותי ואשה זו פנויה היתה כדמוכח לקמן:
אמר לה אין הביאם אסור. שאלה אם הביאם גוי ואסור שביאתו אוסרת בתרומה ואמרה לו כן ואסרה בתרומה:
ופריך הכא את אומר ואסרה. שמאמינין לדבריה והא לעיל אמרינן שאינה נאמנת כלל:
תמן באת לוסר עצמה. שאמרה הטיל שכבת זרע בין ברכיי ונתכונה לאסור עצמה על בעלה ולפיכך אינה נאמנת כלל והתירה בתרומה אבל הכא ניכר מתוך דבריה שנתכונה להתיר עצמה דסתמא קאמרה הביאם שלי ולא אמרה שהוא גוי עד ששאלה ר' יצחק אם הביאם הוא אסור ולפיכך אסרה בתרומה:
שָׁמַיִם בֵּינִי לְבֵינָךְ. כַּמָּא דִשְׁמַיָּא רְחִיקִין מִן אַרְעָא כֵּן תְּהֵא הַאי אִתְּתָא רְחִיקָה מִן הַהוּא גַבְרָא. יַעֲשׂוּ דֶרֶךְ בַּקָּשָׁה. אָמַר רַב הוּנָא. יַעֲשׂוּ סְעוּדָה וְהֵן מִתְרַגְּלִין לָבוֹא דֶּרֶךְ סְעוּדָה.
Traduction
Celle qui dit: ''le Ciel sait qu’entre moi et toi il n’y a pas d’union''; en d’autres termes, comme le ciel est loin de la terre, cette femme (moi) est éloignée de cet homme (de toi). – ''On cherchera un moyen d’accord''. Ce sera, dit R. Houna, de faire un festin, par suite duquel les époux se rapprocheront.
Pnei Moshe non traduit
כן תהא האי איתתא רחיקה. גי' הר''ן כן האי איתתא רחיקא כלומר שאומרת שהיא מרוחקת ממנו ואינו משמש עמה ולגירסת הספר תהא שאוסרת עצמה עליו:
יעשו סעודה. ומתוך כך מתפייסין והן מתרגלין לבא ביחד דרך הסעודה ושלום ביניהן:
תַּנֵּי. כָּלוּי אֲנִי מִמָּךְ. פָּרוּשׁ אֲנִי מִמָּךְ. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי. וְלָמָּה לֹא תַנִּינָן נָטוּל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. וְתַנִּיתָהּ בְּסוֹפָהּ. וּנְטוּלָה אֲנִי מִן הְיְּהוּדִים.
Traduction
– On a enseigné (257)Cet argument est indiqué aussi ci-dessus, (1, 1), fin.: il y a encore comme formules d’interdit les suivantes: ''je veux m’abstenir de toi'', ou ''être séparé de toi''. Mais, demanda R. Jérémie, pourquoi ne pas aussi admettre à titre de vœu, le terme ''pris''? C’est inutile, répondit R. Yossé, car il est dit ici à la fin: ''Si la femme déclare être retirée de toute la nation juive, etc.''.
Pnei Moshe non traduit
תני כלוי אני ממך. אכינויי נדרים קאי דגם זה הוא כינוי נדר כדאיתא בריש מכילתין:
נִתְגָּֽרְשָׁה. תֵּלֵךְ וְתִדְבַּק בָּעַרְבִיִּים שֶׁחָֽשְׁקָה נַפְשָׁהּ בָּהֶם.
Traduction
En ce cas, si elle est répudiée, il ne lui reste qu’à aller parmi les Arabes, avec lesquels elle semble se complaire.
Pnei Moshe non traduit
נתגרשה. אתהא נטולה מן היהודים קאי כלומר יפר חלקו ומשמשתו ואם תתגרש תהא נטולה מן היהודים ותלך ותדבק בערביים שחשקה נפשה בהן ואסרה היהודים על עצמה:
Nedarim
Daf 40a
תַּנֵּי. הָאִשָּׁה שֶׁנָּֽדְרָה בַנָּזִיר וְשָׁמַע בַּעֲלָהּ וְלֹא הֵיפֵר לָהּ. רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי יְהוּדָה אוֹמְרִים. 40a הוּא נוֹתֵן אֶצְבָּעוֹ בֵין שִׁינֶּיהָ. שֶׁכֵּן אִם רָצָה לְהָקֵם יוּקָּם. אָמַר. אֵי אֶפְשִׁי שֶׁתְּהֵא נְזִירָה. יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִין. הִיא נָֽתְנָה אֶצְבָּעָהּ בֵּין שִׁינֶּיהָ. שֶׁכֵּן אִם רָצָה לְהָקֵם מוּקָּם. אוֹ שֶׁאָֽמְרָה. אֶיפְשַׁר שֶׁאֱהֵא נְזִירָה. תֵּצֵא שֶׁלֹּא בִכְתוּבָּה. דַּל כֵּן מָה כֵן אָֽמְרֵי רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי יְהוּדָה בַּמִּשְׁנָה. וָאֲפִילוּ בַּמִּשְׁנָה הָאַחֲרוֹנָה. מִפְּנֵי מָה אֵינוֹ מֵיפֵר לָהּ. רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בַּמִּשְׁנָה הָאַחֲרוֹנָה. וָאֲפִילוּ תֵּימָא בַּמִּשְׁנָה רִאשׁוֹנָה. מִפְּנֵי מָה נָֽדְרָה.
Traduction
– On a enseigné (258)Tossefta à Nazir ch. 3.: si une femme a fait vœu de naziréat, et son mari qui l’a entendue n’a pas annulé ce vœu, selon R. Meir et R. Juda, le mari lui met le doigt entre les dents (il est la cause du mal futur) (259)V. Schuhl, Sentences, p. 169., car il est libre de le maintenir, ou non; s’il s’y oppose ensuite, il la répudiera en rendant le douaire. Selon R. Yossé et R. Simon, elle s’est mis elle-même le doigt (dans la situation fâcheuse), puisqu’il dépend de son mari de maintenir son vœu; aussi, lorsqu’elle persiste dans le projet de naziréat, elle sera répudiée sans avoir droit au douaire. Est-ce d’après l’enseignement originaire qu’au dire de R. Meir et R. Juda la femme disant ''être retirée, etc.'', a droit au douaire? Car, sans cela, à quoi bon leur observation sur la Mishna? -Non, leur dire peut se rapporter aussi à ces dernières phrases de la Mishna: c’est pourquoi le mari n’annulera pas ce vœu. R. Yossé et R. Simon professent l’avis conforme à la fin de la Mishna, disant que lors de ce divorce la femme ne reçoit pas le douaire; car, même en adoptant le 1er enseignement mishnique (opposé), ils disent que la femme a eu tort d’énoncer ce vœu (le mari pouvant ne pas l’annuler).
Pnei Moshe non traduit
האשה כו' הוא נותן אצבעו בין שיניה. הוא הגורם לנזירות שלה שלא הפר לה:
שכן אם רצה להפר יפר גרסינן וכן הוא בתוספתא וכך היא הגי' בבבלי פרק המדיר דף ע''א למאי דמפיך לה התם:
היא נתנה אצבעה בין שיניה. היא הגורמת שכן אם רצה להקם מוקם והוי לה שלא תידור שמא יקם לה הבעל:
או שאמרה. כלומר ולפיכך אם אמרה אפשי שאהא נזירה רוצה אני בכך שלא יפר לי בעלי תצא שלא בכתובתה שהיא גרמה לעצמה:
וגרסינן הכא כמשנה ראשונה. כלומר דבעי הש''ס אם דברי רבי מאיר ורבי יהודה אליבא דמשנה ראשונה הם האומרת נטולה אני מן היהודים יוצאת ונוטלת כתובה אע''ג שהיא גרמא בנדרה והילכך סברי נמי רבי מאיר ור''י דנוטלת כתובה:
דלא כן מה כן אמר רבי מאיר ורבי יהודה. דאם לא כן מה טעמא דרבי מאיר ור''י ומשני לעולם ואפילו כמשנה אחרונה שחזרו לומר שמפר חלקו ומפני מה אינו מיפר לה לפיכך הוא הגורם שאינו מפר ואם אמרה אפשי שאהא נזירה יוציא ויתן כתובה:
רבי יוסי ורבי שמעון כמשנה אחרונה שחזרו לומר שאינה נוטלת כתובה וקאמר הש''ס דאפילו תימא דדבריהם אזלי אפילו למשנה ראשונה דמפני מה נדרה היה לה להזהר שלא תדור שמא לא יפר לה בעלה וכלומר דפלוגתא דהני תנאי לא שייכא כלל למתני' ובין למשנה אחרונה ובין למשנה ראשונה שפיר אתיא והא דאמרו במשנה ראשונה נוטלת כתובה אף על גב שהיא גרמה בנדרה שאני הכא דנטולה אני תשמיש מכל היהודים קאמרה ומוכחא מילתא דתשמיש קשה לה ולפיכך נדרה וכאנוסה דמיא והילכך אמרו שכופין אותו להוציא וליתן כתובה אלא שאח''כ חזרו לומר שלא תהא אשה נותנת עיניה באחר ותהא מקלקלת על בעלה אבל התם דבנזירות נדרה ולפיכך אם אמר אי איפשי באשה נדרנית או שהיא אמרה איפשי שאהא נזירה תצא שלא בכתובה שהיא הגורמת לעצמה דמפני מה נדרה:
סליק פירקא וכולא מסכת דנדרים בס''ד הדרן עלך פרק אלו נדרים וסליקא לה מסכת נדרים
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source