Nedarim
Daf 38b
משנה: נָֽדְרָה אִשְׁתּוֹ וְסָבוּר שֶׁנָּֽדְרָה בִתּוֹ. נָֽדְרָה בִתּוֹ וְסָבוּר שֶׁנָּֽדְרָה אִשְׁתּוֹ. נָדְּרָה בַנָּזִיר וְסָבוּר שֶׁגָּֽדְרָה בַקָּרְבָּן. נָדְּרָה בַקָּרְבָּן וְסָבוּר שֶׁנָּֽדְרָה בַנָּזִיר. נָֽדְרָה מִן הַתְּאֵינִים וְסָבוּר שֶׁנָּֽדְרָה מִן הָעֲנָבִים. מִן הָעֲנָבִים וְסָבוּר שֶׁנָּֽדְרָה מִן הַתְּאֵינִים. הֲרֵי זֶה יַחֲזוֹר וְיָפֵר.
Traduction
Si la femme de quelqu’un a formulé un vœu, et le mari a cru que sa fille l’avait formulé; ou si sa fille émet un vœu et le mari a cru que c’était sa femme; ou si la formule a été énoncée par le Naziréat (abstinence), et il a supposé que c’est par l’expression ''comme un sacrifice''; ou à l’inverse si la formule usitée était ''par le sacrifice'', et il a supposé que c’est par Naziréat; ou si elle a fait vœu de s’abstenir de figues, et il a cru qu’il s’agit de raisins, ou si à l’inverse elle s’est interdit les raisins, et il a cru qu’il s’agit de figues, il devra (après une première annulation) recommencer à annuler ce vœu, lorsqu’il connaît la vérité.
Pnei Moshe non traduit
מתני' נדרה אשתו וסבר שנדרה בתו. שאמרו לו בתו נדרה ומתוך כך הפר לשם בתה או איפכא:
נדרה בנזיר. שאמרה הריני נזירה:
בקרבן. לשום נדר:
ה''ז יחזור ויפר. דהפרה קמייתא הפרה בטעות הויא ולא הוי הפרה דכתיב כי הניא אביה אותה עד שתהיה הפרה לעצמה של אותה הנודרת וכתיב ושמע אביה את נדרה עד שידע איזה נדר נדרה ועל הדבר שנדרה:
משנה: אָֽמְרָה קוֹנָם תְּאֵינִים וַעֲנָבִים אֵילּוּ שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת קִייֵם לַתְּאֵינִים כּוּלּוֹ קִייֵם. הֵיפֵר עַל הַתְּאֵינִים אֵינוֹ מוּפָר עַד שֶׁיָּפֵר אַף לָעֲנָבִים. אָֽמְרָה קוֹנָם תְּאֵינִים שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת וָעֲנָבִים שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת הֲרֵי אֵילּוּ שְׁנֵי נְדָרִים.
Traduction
Si la femme a dit: ''je m’interdis par vœu de goûter à ces figues et à ces raisins'', puis le mari a confirmé le vœu touchant les figues, tout le vœu sera maintenu. S’il a annulé le vœu en ce qui concerne les figues, le vœu ne sera entièrement annulé que lorsque l’annulation sera relative aussi aux raisins. Si elle dit: ''Je m’interdis par vœu de goûter aux figues, et de goûter aux raisins'', ce sont là deux vœux distincts.
Pnei Moshe non traduit
מתני' כולו קיים. אף על הענבים ואין יכול לחזור ולהפר דכתיב אשה יקימנו ודרשינן יקום ממנו דאם הוקם מקצת הנדר הוקם כלו אבל יפירנו דליכא למידרש הכי אינו מופר עד שיפר כולו ובבבלי מסיק דמתני' אינה להלכה אלא קי''ל. כחכמים דמקשי הקמה להפרה מה הפרה מה שהפר הפר דהא ליכא למידרש מיפרנו הפרה במקצת אף ההקמה מה שהקם הקם ומה שלא קיים לא קיים ואף על גב דבהתרת חכם אמרינן נדר שהותר מקצתו הותר כלו בהפרת הבעל והאב אינו כן:
הלכה: אָֽמְרָה קוֹנָם תְּאֵינִים וַעֲנָבִים אֵילּוּ כול'. אֲפִילוּ שָׁמַע וְשָׁתַק. אֲפִילוּ שָׁמַע וְקִייֵם.
Traduction
''Il devra recommencer'', non seulement à cause de la possibilité d’erreur, mais encore si même après l’avoir entendu exprimer il s’est d’abord tu (251)Tossefta à ce, ch. 7., ou si même il l’a confirmé (cela ne compte pas).
Pnei Moshe non traduit
גמ' אפילו שמע ושתק ואפילו שמע וקיים. כלומר הא דקתני במתני' יחזור ויפר משום הפרה בטעות לאו דוקא הפרה בטעות אלא הה''ד אם שמע ושתק שתיקתו לאו כלום הוא דאפשר אם ידע שהיא בתו היה מפר לה וכן אם שמע וקיים לאו כלום דהקמה בטעות נמי לאו כלום הוא והכי איתא בהדיא בתוספתא פ''ז נדרה אשתו וקיים לה וסבור בתו כו' ה''ז יפר ואם רצה להקים מקיים:
הלכה: אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יְקִימֶינּוּ מִמֶּינּוּ. וִיפִירֶנּוּ מִימֶּינּוּ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יְקִימֶינּוּ כּוּלּוֹ. וִיפִירֶנּוּ כּוּלּוֹ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יְקִימֶינּוּ מִימֶּינּוּ. וִיפִירֶנּוּ כּוּלּוֹ. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יְקִימֶינּוּ כּוּלּוֹ. וִיפִירֶנּוּ מִימֶּינוּ. מַתְנִיתָא כְּמָאן דְּאָמַר. יְקִימֶינּוּ מִמֶּינּוּ. וִיפִירֶנּוּ כּוּלּוֹ. דְּתַנֵּי קִייֵם לַתְּאֵינִים קִייֵם לְכוּלּוֹ. הֵפֵר לַתְּאֵינִים אֵינוֹ מוּפָר עַד שֶׁיָּפֵר אַף לָעֲנָבִים. אָֽמְרָה. קוֹנָם תְּאֵינָה שֶׁאֵיני טוֹעֶמֶת וְעוֹד עֵינָב. תַּפְלוּגְתָא דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרִבִּי עֲקִיבָה. דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר. אַחַר הַנֵּדֶר. וְרִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. אַחַר הָאִסָּר.
Traduction
Selon un enseignement, on déduit de l’expression biblique il le maintiendra (ibid.), que le mari a la faculté de confirmer une partie du vœu, et de même (par analogie) il a la faculté de l’annuler en partie; selon un autre enseignement, il ne pourra le confirmer qu’en entier, comme il ne peut l’annuler qu’en entier; enfin, selon un 3e enseignement il a la faculté de le confirmer en partie et de l’annuler en entier (conformément aux texte biblique, sans rien déduire par analogie). C’est ce dernier avis que professe l’interlocuteur de la Mishna, car il est enseigné: ''Si le mari a confirmé le vœu touchant les figues, tout le vœu sera maintenu, s’il a annulé le vœu en ce qui concerne les figues, le vœu ne sera entièrement annulé que lorsque l’annulation sera relative aussi aux raisins''. –Lorsqu’au lieu de dire: ''je m’interdis de goûter aux figues et de goûter aux raisins'', elle a dit: ''et à un raisin'', sont-ce là aussi deux vœux distincts? C’est l’objet d’une discussion entre R. Ismaël et R. aqiba (252)V. ci-dessus, (3, 7), fin.: Selon le premier, on s’en réfère à l’objet du vœu, et non à l’énoncé (ce qui fait qu’il y a ici deux vœux distincts); selon le second, tout dépend de l’instant d’émission de l’interdit (et comme le double vœu a été énoncé d’un coup, il est considéré comme un seul).
Pnei Moshe non traduit
גמ' אית תניי תני יקימנו ממינו. דרשינן מה מינו ממקצתו וכן יפירנו ואף על גב דליכא למידרש הכי ס''ל להאי תנא מקשינן הפרה להקמה:
אית תניי תני יקימנו כולו ויפירנו כולו. דוקא דס''ל מקשינן הקמה להפרה:
אית תניי תני יקימנו ממינו. כמשמעות המקרא וההפרה כמשמעותיה ולא מקשינן מידי והיינו כתנא דמתני':
אמרה קונם תאינה שאיני טועמת ועוד ענב. דבמתני' קתני קונם תאינים שאיני טועמת וענבים שאיני טועמת הרי אלו שני נדרים וטעמא דאמרה שאיני טועמת לכל חדא חילקה לשנים ואם קיים לענבים לא קיים לתאנים וחייבת עליהן שני לאוין ואם לא אמרה כן אלא אמרה ועוד ענב אם הוו כב' נדרים או לא וקאמר הש''ס דפלוגתא דר' ישמעאל ור' עקיבה היא דפליגי לקמן אם אמרה הריני נזירה לאחר שלשים יום ונשאת בתוך שלשים יום דרבי ישמעאל סבר הולכין אחר שעות חלות הנדר ור' עקיבה סבר הולכין אחר האיסור בשעה שנדרה ואסרה על עצמה והכא נמי לרבי ישמעאל הרי כאן שני נדרים דבשעה שעוברת על נדרה תרי איסורין איכא תאינים ועוד ענב שאסרה על עצמה ולר''ע הולכין אחר שעת האמירה ולא הוי אלא נדר אחד שהרי תלתה הענב בתאינים ולא אמרה ענב שאיני טועם:
38b רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. יָפֵר. אָמַר רִבִּי בָּא. בְּשֶׁאָֽסְרָה מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ מִלַּעֲשׂוֹת עד ה̇ סְלָעִים הוּא כוֹפֶה. מִיכָּאן וְאֵילַךְ אֵינוֹ כוֹפֶה. שֶׁמִּתְייָרֵא שֶׁמָּא תַעֲשֶׂה יֹתֵר וְנִמְצֵאת נֶהֱנִית מִן הָאִסּוּר. לְפוּם כֵּן רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. יָפֵר שֶׁלּוֹ. אָמַר רִבִּי הִילָא. אֵיפְשָׁר לָהּ לַעֲשׂוֹת חָמֵשׁ סְלָעִים מְצוּמְצָמוֹת. עַד ה̇ סְלָעִים כּוֹפֶה. מִיכָּן וְאֵילַךְ אֵינוֹ כוֹפֶה. שֶׁמִּתְייָרֵא שֶׁמָּא תַעֲדִיף כָּל שֶׁהוּא וְנִמְצָא נֶהֱנֶה מִן הָאִסּוּר. לְפוּם כֵּן.
Traduction
Selon R. aqiba, le mari devra annuler le vœu'' (bien que le gain du travail soit au mari); car, dit R. Aba, la mesure de travail que la femme est tenue d’accomplir, jusqu’à la valeur de 5 selà, ne saurait être interdite par elle (un tel vœu serait nul); mais comme elle peut disposer de l’excédant, il y a la crainte qu’au moment de dépasser la limite, on jouisse de l’interdit; il vaut donc mieux, dit R. aqiba, que le mari annule tout. Mais, demanda R. Ila, ne peut-elle, en cas de vœu, prendre la précaution de fournir juste le travail de cinq selà, auquel elle est tenue (et sur lequel l’interdit n’a pas d’effet)? C’est que, fut-il répondu, il est à craindre de dépasser cette limite d’une quantité même minime, non due par la femme, et dont la jouissance se trouve interdite par le vœu; donc, il vaut mieux l’annuler.
Pnei Moshe non traduit
בשאסרה מעשה ידיה מלעשות עד ה' סלעים הוא כופה. כלומר' ודאי על עיקר מעשה ידיה שהיא מחוייבת לעשו' לו עד ה' סלעים לא חל הנדר אלא כופה לעשות וא''צ להפר אלא דטעמא דמפר משום מכאן ואילך כלומר המותר על שיעור הקצוב שאינו יכול לכופה ושלה הוי והילכך חל הנדר:
שמתיירא כו' לפום כן ר''ע אומר יפר שלו. כלו' והילכך אף על עיקר מעשה ידיה שהן שלו קאמר ר''ע דצריך להפר דשמא לא יוכל להזהר ויהנה ג''כ מן האיסור מן העדפה שהוא שלה:
ריב''ן אמר יפר ל''ג עד לקמן ואגב שיטפא דא''ר הילא דלקמן טעו המדפיסים:
א''ר הילא איפשר לה לעשות ה' סלעים מצומצמות. כלומר דר' הילא מקשי על טעמיה דר''ע דאמר יפר אף שלו ואמאי הא איפשר לה להזהר שלא לעשות יותר מחמש סלעים מצומצמות ועל זה אינו חל הנדר דהא עד ה' סלעים כופה:
מכן ואילך כו'. כלומר דמשני שאע''פ כן צריך להפר על הכל שהרי יותר מזה אינו כופה ולפיכך חיישינן שמא תעדיף כל שהוא מחמש סלעין ובקל לא יוכל ליזהר ונמצא שנהנה מן האיסור. לפום כן יפר שלו גרסינן:
רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אָמַר. יָפֵר. אָמַר רִבִּי הִילָא. טַעֲמָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁאִם מְגָֽרְשָׁהּ הָיָה אֲסוּרָה לַחֲזוֹר לוֹ וְאַף מַקְנִיטָתוֹ וְהוּא מִגָֽרְשָׁהּ.
Traduction
Selon R. Yohanan b. Nouri, le mari devra annuler le vœu''; car, dit R. Ila, bien que ce ne soit pas nécessaire en raison de l’excédant qui est au mari, comme elle sait qu’en cas de divorce il ne pourra plus tirer profit d’elle (le vœu étant alors effectif), elle pourrait lui chercher querelle de façon à l’inciter au divorce (aussi, R. Yohanan b. Nouri est d’avis que le mari annule le vœu).
Pnei Moshe non traduit
ר' יוחנן בן נורי אמר יפר א''ר הילא טעמא דר''י בן נורי. כלומר ודאי משום העדפה לא הי' צריך להפר לריב''ן דס''ל נמי כת''ק דשלו אלא שמתוך שיודעת שאם הוא מגרשה תהיה אסורה לחזור לו שאז חל הנדר ואף היא מקניטתו כדי שיגרשנה ותיאסר עליו ולפיכך אמר ריב''ן יפר:
Nedarim
Daf 39a
משנה: תֵּשַׁע נְעָרוֹת נִדְרֵיהֶן קַייָמִין. בּוֹגֶרֶת וְהִיא יְתוֹמָה נַעֲרָה וּבָֽגְרָה וְהִיא יְתוֹמָה נַעֲרָה שֶׁלֹּא בָֽגְרָה וְהִיא יְתוֹמָה. בּוֹגֶרֶת וּמֵת אָבִיהָ נַעֲרָה בוֹגָרֶת וּמֵת אָבִיהָ נַעֲרָה שֶׁלֹּא בָֽגְרָה וּמֵת אָבִיהָ. נַעֲרָה שֶׁמֵּת אָבִיהָ וּמִשֶּׁמֵּת אָבִיהָ בָֽגְרָה בּוֹגֶרֶת וְאָבִיהָ קַייָם נַעֲרָה בוֹגֶרֶת וְאָבִיהָ קַייָם. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אַף הַמַּשִּׂיא בִתּוֹ הַקְּטַנָּה וְנִתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָּֽרְשָׁה וְחָֽזְרָה אֶצְלוֹ עֲדַיִן הִיא נַעֲרָה.
Traduction
Les vœux de neuf jeunes filles restent valables: 1. La fille qui a atteint la seconde majorité et qui est orpheline (mariée et devenue veuve avant la seconde majorité); 2. La jeune fille qui a formulé un vœu, puis (étant veuve) a atteint la seconde majorité et est aussi considérée comme orpheline (indépendante); 3. La jeune fille non encore de seconde majorité, et qui (étant veuve) passe pour orpheline; 4. Une fille de seconde majorité dont le père meurt (orpheline réelle); 5. Une jeune fille atteignant sa seconde majorité après le vœu: puis son père meurt; 6. La fille qui n’a pas encore atteint la seconde majorité (lors du vœu) et dont le père était déjà mort; 7. Une fille orpheline (lors du vœu) qui atteint ensuite la seconde majorité; 8. Une fille de seconde majorité dont le père vit encore; 9. Une fille atteignant la seconde majorité après son vœu, et dont le père vit encore. R. Juda dit d’y ajouter encore la fille qui, mariée avant l’âge de puberté, et, devenue veuve ou répudiée, est rentrée chez son père, étant encore jeune fille.
Pnei Moshe non traduit
מתני' תשע נערות. הנך תשע כולהו איתנהו בכלל תלת דהיינו יתומה בחיי האב ויתומיה ממש ובוגרת דבכל חד מהני תלתא גווני היא יוצאת מרשות אביה:
בוגרת והיא יתומה. שנשאת ומת בעלה כשהיא נערה והיא יתומה בחיי האב שאחר שנשאת אין לאביה רשות בה ובגרה אחר כך ונדרה נדרה קיים שאין האב יכול להפר שהרי היא בוגרת ועוד שהיא יתומה בחיי האב. וכ' הרמב''ם בפי' המשנה שיש בכאן שתי סבות מונעות ההפרה ר''ל אפילו לא היתה בוגרת אלא שהיא יתומה בחיי האב שהוא העיקר בסדר כלל הזה אלא דהתנא חשיב בין שהיא בוגרת כו':
נערה בוגרת והיא יתומה. שנשאת ומת בעלה והיא יתומה בחיי האב ונדרה כשהיא נערה ובגרה לאחר מכאן:
נערה. בשעה שנדרה שלא בגרה עדיין ונשאת ומת בעלה והוא יתומה בחיי האב והנך תלתא יתומה בחיי האב כייל להו:
בוגרת ומת אביה. שבשעה שנדרה היתה בוגרת ומת אביה והיינו יתומה ממש. נערה שלא בגרה כו' וכלו' בין שבגרה בין שלא בגרה ומת אביה והנך ג' יתומוה ממש כייל להו:
נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה כו'. כלומר בין שמת אביה בין שאביה קיים והיא בוגרת והנך תלתא בוגרת כייל להו ובגמרא אמרו דחכמים לא שנו אלא ג' נערות בוגרת ויתומה ממש ויתומה בחיי האב אלא דרבי יהודה הוא דמחלקן לתשע:
ר' יהודה אומר אף המשיא בתו הקטנה כו' ועדיין היא נערה. כלומר דאשמועינן אפי' היתה קטנה כשנשאת יצתה מרשות אביה בהנהו נשואין והא דקתני ועדיין היא נערה ה''ה נמי דאפי' היא קטנה כיון שנשאת אין לאביה רשות בה והא דנקט נערה משום דנדרי קטנה אינה כלום:
משנה: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ נְדָרִים אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ מְפֵירִין יָפֵר. יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ מְפֵירִין אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה נֵדֶר. 39a רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר לֹא יָפֵר. וְחֲכָמִים אוֹמְרִים יָפֵר.
Traduction
Si quelqu’un dit: ''je sais que l’on peut prononcer des vœux, mais je ne sais pas qu’on peut les annuler'', il peut les annuler (dès qu’il sait en avoir la faculté). S’il dit: ''je sais que l’on peut annuler des vœux (de femme), mais j’ignore si c’est un vœu régulier (tel que ma femme l’a énoncé)'', selon R. Meir, le mari ne pourra pas l’annuler; les autres sages l’y autorisent.
Pnei Moshe non traduit
מתני' יודע אני שיש נדרים. שאדם יכול לנדור אבל איני יודע שיש מפירין שהבעל יכול להפר שום נדר ואחר כך נודע לו שהפרה מועלת:
יפר. בתוך אותו יום שנודע לו דעד ההוא יומא לא קרינן ביום שמעו:
יודע אני שיש מפירין. שיש מקצת נדרים שהבעל מיפר אותן אבל איני יודע שזה נדר שהוא מאותן הנדרים שהבעל מיפר:
רבי מאיר אומר לא יפר. לאחר זמן לכשיודע לו שזה נדר הוא שהבעל מיפר דכיון שידע בטיב הפרה ולא היפר פושע הוא אף על פי שלא ידע שזה נדר מה איכפת ליה היה לו להפר ואיכא מקצת שמיעה ככל שמיעה:
וחכמים אומרים יפר. דסברי הואיל ולא ידע ביומא קמא שזה נדר לא מיקריא ביום שמעו דמקצת שמיעה אינה ככל שמיעה והלכה כחכמים:
משנה: הַמּוּדָּר הֲנָייָה מֵחַתְנוֹ וְהוּא רוֹצֶה לָתֵת לְבִתּוֹ מָעוֹת אוֹמֵר לָהּ הֲרֵי הַמָּעוֹת הָאֵילּוּ נְתוּנִים לָךְ בְּמַתָּנָה וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא לְבַעֲלֵיךְ רְשׁוּת בָּהֶן. אֶלָּא מַה שֶׁאַתְּ נוֹשָׂא וְנוֹתֶנֶת בְּפִיךְ.
Traduction
Si quelqu’un a formulé l’interdit que son gendre tire aucune jouissance de lui, et pourtant il veut donner de l’argent à sa fille, il pourra ajouter: ''Je te fais cadeau de cet argent, à condition que ton mari n’y ait aucun droit; tu le réserveras pour ton propre usage seulement''.
Pnei Moshe non traduit
מתני' המודר הנאה מחתנו. שהוא הדיר הנאה מחתנו והוא רוצה ליתן לבתו מעות:
ובלבד שלא יהא לבעליך רשות בהן. ותנאו קיים ולא קנה הבעל ואע''ג דבמתנה זו מצילו מן הטורח שהרי אשתו ניזונת מן המעות הללו ומזונותיה היו עליו אצולי מטרחא אינה חשובה הנאה:
משנה: וְנֵדֶר אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה כֹּל אֲשֶׁר אָֽסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקוּם עָלֶיהָ. כֵּיצַד. אָֽמְרָה הֲרֵינִי נְזִירָה אַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם אַף עַל פִּי שֶׁנִּישֵּׂאת בְּתוֹךְ שְׁלשִׁים יוֹם אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. נָֽדְרָה וְהִיא בִרְשׁוּת הַבַּעַל וְהֵיפֵר לָהּ. אָֽמְרָה הֲרֵינִי נְזִירָה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָּֽרְשָׁה בְּתוֹךְ שֶׁלֹשִׁים הֲרֵי זֶה מוּפָר. נָֽדְרָה בוֹ בַיּוֹם נִתְגָּֽרְשָׁה בוֹ בַיּוֹם הֶחֱזִירָהּ בּוֹ בַיּוֹם אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁיָּצָאת לִרְשׁוּת עַצְמָהּ שָׁעָה אַחַת אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר.
Traduction
Quant au verset (Nb 30,10), le vœu d’une veuve ou d’une femme répudiée subsistera pour elle, il faut l’entendre ainsi: Si elle déclare vouloir être dans l’abstinence (Naziréat) au bout de trente jours après le mariage, bien qu’elle se soit mariée dans l’espace de ce mois préalable, le mari ne pourra plus annuler ce vœu fait d’avance. Mais si elle a formulé le vœu étant déjà en puissance de mari, celui-ci peut l’annuler. Voici, p. ex. comment ceci a lieu: Si elle déclare alors vouloir être dans l’abstinence au bout d’un mois, fut-elle devenue veuve ou répudiée avec ce temps, son vœu est tenu pour nul. Si le jour même où la femme à prononcé un vœu elle a été répudiée de son mari, puis reprise (après quoi seulement il connaît le vœu), il ne peut plus l’annuler. Voici la règle: lorsqu’elle est entrée en possession d’elle-même (devenue indépendante) une heure, le mari ne peut pas annuler un vœu énoncé à ce moment.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ונדר אלמנה וגרושה וגו' יקום עליה כיצד. כלומר לגופיה לא צריך קרא דכיון שאין לה בעל מי יפר לה אלא כשנדרה כשהיא אלמנה לזמן ולא הגיע זמן הנדר עד שנשאת:
אינו יכול להפר. אף על פי שהנדר חל כשהיא תחתיו דבתר שעת אמירת הנדר אזלינן:
נדרה והיא ברשות הבעל והוא מיפר לה. כיצד ומפרש אמרה הריני נזירה כו' והפר לה הבעל אע''פ שנתאלמנה אחר כך הרי זה מופר דהכל הולך אחר שעת האמירה ואשמועי' היכא דבאה ברשות עצמה בשעת הנדר והיכא דהיא ברשות אחרים נמי:
נדרה בו ביום. וגירשה בו ביום והחזירה בו ביום ואחר כך שמע את נדרה:
אינו יכול להפר. כיון שיצאת ברשות עצמה בין נדר להפרה דאין הבעל מיפר בקודמין:
הלכה: תֵּשַׁע נְעָרוֹת נִדְרֵיהֶן קַייָמִין כול'. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁתַּיִם הֵן. וְלָמָּה תַנִּינָן תֵּשַׁע. בִּשְׁבִיל לְחַדֵּד אֶת הַתַּלְמִידִים. וּכְרִבִּי יוּדָה שָׁלֹשׁ.
Traduction
R. Yohanan dit: toutes ces classes de jeunes filles (§ 10) peuvent être réduites à deux (en ne comptant pas isolément celles qui sont réellement orphelines et celles qui ont encore leur père); et pourtant l’on énumère tous les neufs cas, afin d’aiguiser davantage l’esprit des élèves par la subtilité des cas. Selon R. Juda, qui ajoute un cas spécial, ce sont trois catégories.
Pnei Moshe non traduit
גמ' אמר ר''י שתים הן. בבבלי אמר רב זו דברי ר' יהוד' אבל חכמים אומרים שלש נערות כדפרישית במתני'. והכא קאמר ר' יוחנן דאינן אלא שתים משום דלא חשיב יתומה ממש ויתומה בחיי האב אלא בחדא בוגרת וכל הנך נכללין באלו השתים:
ולמה תנינן תשע בשביל לחדד את התלמידים. שידעו לשאול ולהשיב:
וכרבי יודה שלש. כלומר רבי יהודה הוא דחשיב לשלשה כללות כדפרישית במתני' ומחלקן לתשע לחדד התלמידים:
הלכה: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ נְדָרִים כול'. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. טַעֲמָא דְרִבִּי מֵאִיר עִילָּה הִיא רוֹצֶה שֶׁתִּדּוֹר וִיגָֽרְשֶׁנּוּ. דַּל כֵּן הָיָה לוֹ לְגָֽרְשָׁהּ מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה.
Traduction
R. Zeira dit que R. Meir est d’avis d’interdire l’annulation du vœu, car le mari cherche évidemment un prétexte, en consentant à ce qu’elle formule des vœux, pour la répudier ensuite (donc, afin de le punir, il lui sera défendu d’annuler le vœu); car, si ce n’était pas son arrière-pensée, il aurait dû annuler ce vœu dès le premier moment.
Pnei Moshe non traduit
גמ' טעמא דרבי מאיר. דאמר לא יפר משום דאמרינן עילה היא שמצא הבעל עליה דהרי היה יודע שיש מפירין ומה איכפת ליה אם זה נדר או לא אלא רוצה הוא שתדור כדי לבקש עילה ולומר אי אפשי באשה נדרנית ויגרשנה לפיכך פושע הוא ואינו יכול להפר:
דלא כן היה לו להפר משעה ראשונה גרסינן. ולגי' הספר אפשר לפרש דאדרבנן קאי וגרסינן ורבנן דלא כן כו' כלומר דלא חיישי להכי דאי משום זה הרי בידו לגרשה כשירצה אלא הא דלא הפר משום דלא ידע שזה נדר הוא:
הלכה: הַמּוּדָּר הֲנָייָה מֵחַתְנוֹ כול'. תַּנֵּי. וְלֹא לֵיךְ. אָמַר רִבִּי. מָאן תַּנָּא. וְלֹא לֵיךְ. רִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר עֲבַד יַד הָעֶבֶד כְּיַד רַבּוֹ. מִפְּנֵי שֶׁאָמַר. וְלֹא לֵיךְ. הָא אִם לֹא אָמַר. וְלֹא לֵיךְ. זָכָה הָאִשָּׁה זָכָה בַעֲלָהּ.
Traduction
On a enseigné (au sujet de l’argent remis à la fille seule, § 8): le père devra préciser que cet argent n’entre pas non plus dans son domaine à elle (253)J., (Qidushin 1, 3) ( 60a).; une telle règle, dit Rav, doit émaner de R. Meir, qui a enseigné ailleurs (254)''Maasser Sheni, 4, 4; (Ketubot 6, 1).'': la main de l’esclave (ce qu’elle détient) ressemble à celle du maître (et, comme conséquence, l’objet en possession de la femme est aussi au mari). Or, le père, en faisant le don, doit dire: ''ce n’est pas à toi''; car, sans cette restriction, le bien acquis par la femme appartient aussi au mari.
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני. בברייתא ולא ליך כלומר שצריך נמי לומר לה שלא יהא ליך רשות בהן לעשות מה שתרצי אלא מה שאת נושאת ונותנת בתוך פיך אמר רבי מאן תנא ולא ליך רבי מאיר היא דר' מאיר עושה יד העבד כיד רבו ויד האשה כיד בעלה ומה שזכתה האשה זכה בעלה כדאמר בפרק קמא דגיטין ובקידושין ולפיכך טעמא מפני שאמר ולא ליך מותרת ליזון מהן הא אם לא אמר ולא ליך הרי זכתה בהן לכל דבר ומה שזכתה אשה זכה בעלה והוי כמי שקנה הבעל מיד האב:
הלכה: וְנֵדֶר אַלְמָנָה וּגרוּשָׁה כול'. הָדָא הִיא רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר. אַחֲרֵי הַנֵּדֶר. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. אַחֲרֵי הָאִיסָּר. הָיָה נֵדֶר וְאִיסָּר כְּאַחַת. הֵיךְ עֲבִידָא. אָֽמְרָה. הֲרֵינִי נְזִירָה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְשָׁמַע בַּעֲלָהּ וְלֹא הֵיפֵר לָהּ וְגֵירְשָׁהּ וְהֶחֱזִירָהּ בְּתוֹךְ ל̇ יוֹם. הַייְנוֹ נֵדֶר וְאִיסָּר כְּאַחַת.
Traduction
Au sujet du ''vœu d’une veuve ou d’une femme répudiée'' (§ 9), R. Ismaël est d’avis de s’en référer au fond du vœu (255)Comme ci-dessus, 6, fin.; R. aqiba fait prévaloir le mode d’énoncer le vœu. S’il y a eu vœu et engagement dans le même état de soumission au mari, peut-il l’annuler? En voici un exemple: si la femme déclare vouloir être Naziréenne après un mois et son mari qui l’a entendue n’a pas annulé le vœu, puis il la répudie et la reprend dans le même mois, en un tel cas que faire? (question non résolue).
Pnei Moshe non traduit
גמ' הדא היא. פלוגתא דרבי ישמעאל ור' עקיבה שנזכר בכמה דוכתי במכילתין דר' ישמעאל סבר הולכין אחר שעת חלות הנדר ור' עקיבה סבר הולכין אחר שעת האסור ומתני' דרבי עקיבה היא:
היה נדר ואסר כאחת. בעיא היא אם חלות הנדר ואמירת האיסור באין כאחת כלומר ברשות אחת מאי ומפרש היך עבידא אמרה הריני נזירה לאחר שלשים יום ושמע בעלה ולא היפר לה וגירשה והחזירה בתוך שלשים יום קודם חלות הנדר והיינו נדר ואסר כאחת ששתיהן הן כשהיא תחת רשות בעלה ומיבעיא לן מכיון דאפסקה גירושין בתוך הזמן אי מצי מיפר או לא ולא איפשיטא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source