משנה: שׁוֹמֶרֶת יָבָם בֵּין לְיָבָם אֶחָד בֵּין לִשְׁנֵי יְבָמִים רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יָפֵר. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר לְאֶחָד אֲבָל לֹא לִשְׁנַיִם. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר לֹא לְאֶחָד וְלֹא לִשְׁנַיִם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' עקיבה אומר לא לאחד ולא לשנים. דקסבר זיקה אינה ככניסה ומאמר אינו קונה קנין גמור מן התורה והל' כר' עקיבה:
רבי יהושע אומר לאחד אבל לא לשנים. דלא סבירא ליה לר' יהושע מאמר קונה קנין גמור מיהו ס''ל דיש זיקה וזיקה ככנוסה כלומר כשאר ארוסה שהבעל מיפר בשותפות האב וכשאין שם אלא יבם אחד הוא דמיפר אבל כשיש שני יבמין אין שום אחד מהן מיפר שאין ברירה:
מתני' שומרת יבם כו' ר' אליעזר אומר יפר. בבבלי מוקי לה בשעשה בה מאמר מיירי וכן משמע הכא בגמ' בהלכה דלקמן וסבירא ליה לר' אליעזר מאמר קונה קנין גמור ואם היא נערה ויש לה אב אביה ויבמה שעשה בה מאמר מפירין נדריה:
הלכה: בּוֹגֶרֶת וְשֶׁשָׁהֲתָה שְׁנָים עָשָׂר חֹדֶשׁ כול'. מִיסְבַּר סָבַר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּבִמְזוֹנוֹת הַדָּבָר תָּלוּי. קִידֵּשׁ אִשָּׁה עַל מְנָת לָזוּן הַבַּעַל מֵיפֵר לָהּ. 33b נָשָׂא אִשָׁה עַל מְנָת לָזוּן הָאָב מֵיפֵר לָהּ. דִּבְרֵי חֲכָמִים. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לְעוֹלָם אֵין הַבַּעַל מֵיפֵר עַד שֶׁתִּיכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והאי דאמר ר' יעקב. בריש פ' חרש דאשתו של חרש ושל שוטה אפילו אשם תלוי אין בה להביא עליה מי מיפר נדרים כלומר אם האב יכול לבדו להפר נדרה הואיל דקידושי החרש לאו כלום הן או לא ולא איפשיטו כל הני בעיי:
והאי דאמר ר' יעקב. וכן הא דאמר ר' יעקב בשם ר' יוחנן בפ''ק דקידושין דמייעד אמה העבריה אפילו לבנו קטן ומי מיפר לה דקטן אין לו זכות ומי נימא הואיל ואכתי קצת אגידא ביה בהאדון הוא מיפר לה נדרה:
גמ' על דעתיה דר' אליעזר גרסינן. כלומר דבעי הש''ס לר' אליעזר דס''ל היבם מיפר ואפילו יש כאן שני יבמין דאגידא בהו והן דאמר ר' אבהו בקידושין פרק האומר גבי האומר לאשה הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר שלשים יום ובא אחר וקידשה מעכשיו ולאחר עשרים יום כו' דאפילו קידושי מאה תופסין בה והשתא בעי לר' אליעזר מי מיפר לה נדריה הראשון מיפר או אפילו אחד מכולן הואיל ובכלהו אגידא היא:
דברי חכמים. ולטעמייהו דחכמים לעולם אינו מפר לבדו בארוסה ואפי' נותן לה מזונות כדר' יעקב בר אחא בשם ר''י לעולם כו' וקמ''ל דלא תימא דרבנן לא קאמרי במתני' עד שתיכנס לרשותו אלא לומר דאין הדבר תלוי במזונות לבד אלא עד שתיכנס גם כן לרשותו ומיהו עד שיזונה נמי בעינן קמ''ל דלא אלא משתיכנס לרשותו בלבד הדבר תלוי לדברי חכמים ואפילו אם נשא אשה על מנת שלא לזונה הבעל מיפר לה:
נשא אשה על מנת שלא לזון גרסינן האב מיפר לה. ולא הבעל דהכל במזונות תלוי:
גמ' מיסבר סבר ר''א דבמזונות הדבר תלוי. כלומר למאי דשמעינן לר' אליעזר דהפרת נדרי' של הבעל במזונו' תלוי ולפיכך קידש אשה על מנת לזון אותה מיד אע''פ שלא כנסה הבעל מיפר לה לבדו:
הלכה: שׁוֹמֶרֶת יָבָם כול'. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי עֲקִיבָה מֵיפֵר לָהּ. וְהֵן דָּמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֲפִילוּ קִידּוּשֵׁי מֵאָה תוֹפְשִׂין בָּהּ. מִי מֵיפֵר לָהּ. וַיי דָּמַר רִבִּי יַעֲקֹב בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מְייַעֲדָהּ לִבְנוֹ הַקָּטָן. מִי מֵיפֵר לָהּ. וַיי דָּמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. אֲפִילוּ אָשָׁם תָּלוּי אֵין לָהּ. מִי מֵיפֵר לָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והאי דאמר ר' יעקב. בריש פ' חרש דאשתו של חרש ושל שוטה אפילו אשם תלוי אין בה להביא עליה מי מיפר נדרים כלומר אם האב יכול לבדו להפר נדרה הואיל דקידושי החרש לאו כלום הן או לא ולא איפשיטו כל הני בעיי:
והאי דאמר ר' יעקב. וכן הא דאמר ר' יעקב בשם ר' יוחנן בפ''ק דקידושין דמייעד אמה העבריה אפילו לבנו קטן ומי מיפר לה דקטן אין לו זכות ומי נימא הואיל ואכתי קצת אגידא ביה בהאדון הוא מיפר לה נדרה:
גמ' על דעתיה דר' אליעזר גרסינן. כלומר דבעי הש''ס לר' אליעזר דס''ל היבם מיפר ואפילו יש כאן שני יבמין דאגידא בהו והן דאמר ר' אבהו בקידושין פרק האומר גבי האומר לאשה הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר שלשים יום ובא אחר וקידשה מעכשיו ולאחר עשרים יום כו' דאפילו קידושי מאה תופסין בה והשתא בעי לר' אליעזר מי מיפר לה נדריה הראשון מיפר או אפילו אחד מכולן הואיל ובכלהו אגידא היא:
דברי חכמים. ולטעמייהו דחכמים לעולם אינו מפר לבדו בארוסה ואפי' נותן לה מזונות כדר' יעקב בר אחא בשם ר''י לעולם כו' וקמ''ל דלא תימא דרבנן לא קאמרי במתני' עד שתיכנס לרשותו אלא לומר דאין הדבר תלוי במזונות לבד אלא עד שתיכנס גם כן לרשותו ומיהו עד שיזונה נמי בעינן קמ''ל דלא אלא משתיכנס לרשותו בלבד הדבר תלוי לדברי חכמים ואפילו אם נשא אשה על מנת שלא לזונה הבעל מיפר לה:
נשא אשה על מנת שלא לזון גרסינן האב מיפר לה. ולא הבעל דהכל במזונות תלוי:
גמ' מיסבר סבר ר''א דבמזונות הדבר תלוי. כלומר למאי דשמעינן לר' אליעזר דהפרת נדרי' של הבעל במזונו' תלוי ולפיכך קידש אשה על מנת לזון אותה מיד אע''פ שלא כנסה הבעל מיפר לה לבדו:
משנה: הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ כָּל נְדָרִים שֶׁתִּדּוֹרִי מִכָּן עַד שֶׁאָבֹא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי הֲרֵי הֵן קַייָמִין לֹא אָמַר כְּלוּם. הֲרֵי הֵן מוּפָרִין רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מוּפָר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ מוּפָר. אָמַר רִבִּי אֱלִעֶזֶר. אִם הֵיפֵר נְדָרִים שֶׁבָּאוּ לִכְלָל אָסּוּר לֹא יָפֵר נְדָרִים שֶׁלֹּא בָאוּ לִכְלָל אִיאָסּוּר. אָֽמְרוּ לוֹ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר אִישָׁהּ יְקִימֶינּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵירֶינּוּ. אֶת שֶׁבָּא לִכְלָל הָקֵם בָּא לִכְלָל הֵפֵר. לֹא בָא לִכְלָל הָקֵם לֹא בָא לִכְלָל הֵפֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' כל נדרים שתדורי מכאן. כלומר משעה שאצא מכאן עד שאבא ממקום פלוני הרי הן קיימין:
לא אמר כלום. דהוה ליה קיום בטעות לפי שיש נדרים שאינו רוצה בקיומן:
הרי הן מופרין. ר''א אומר מיפר. דמסתמא אין אדם רוצה בנדרי אשתו:
אם היפר נדרים שבאו לכלל אסור. לאחר שנדרה שאסורה בהם אם אין הבעל מפר לה:
את שבא לכלל הקם. נדרים שחלו כבר:
לא בא לכלל הפר. ואע''ג דאיכא ק''ו בע''כ היקשן הכתיב:
חזר ר' אלעזר כו'. גירסת הדפוס חסרה ומשובשת והגהתי כמו שהוא בתוספתא ובבבלי:
אין היבם גמורה לאישה. ליבמה אינה קנויה לו לגמרי להתחייב מיתה הבא עליה כשם שהארוסה גמורה לאישה לענין חיוב מיתה הבא עליה:
מה אתה משיב על יבם אחד. כלומר תשובתך טובה על דברי ר' אליעזר שאומר אפי' בשני יבמין היבם מיפר מה תשיבני על דברי שאני אומר לאחד ולא לשנים:
שיש לאחרים בה רשות. שגם היא זקוקה לשאר האחים שאם עשה בה יבם זה מאמר ובא אחיו אח''כ ועשה בה מאמר תפיס גם השני דיש מאמר אחר מאמר:
אינו דין שיפר נדריה. בשותפות עם האב:
אשה שקנו לו שמי'. יבמתו:
מתני' מה אם אשה שקנה הוא לעצמו. היינו ארוסתו:
הלכה: אָמַר רִבִּי לִיעֶזֶר כול'. אָמַר רִבִּי לִיעֶזֶר. וּמָה אִם אִשָּׁה שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ בָהּ רְשׁוּת עַד שֶׁלֹּא נִכְנְסָה לִרְשׁוּתִי מִשֶּׁנִּכְנְסָה לִרְשׁוּתִי הוּגְמְרָה לִי. אִשָּׁה שֶׁהָיָה לִי בָהּ רְשׁוּת עַד שֶׁלֹּא נִכְנְסָה לִרְשׁוּתִי. מִשֶּׁנִּכְנְסָה לִרְשׁוּתִי אֵינוֹ דִין שֶׁתִּיגָּמֵר לִי. אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָה. לֹא. אִם אָֽמְרָת בְּאִשָּׁה שֶׁלֹּא הָיָה לָךְ בָּהּ רְשׁוּת עַד שֶׁלֹּא נִכְנְסָה לִרְשׁוּתָךְ. מִשֶּׁנִּכְנְסָה לִרְשׁוּתָךְ הוּגְמְרָה לָךְ. שֶׁכְּשֵׁם שֶׁלֹּא הָיָה לָךְ בָּהּ חֶלֶק כָּךְ לֹא הָיָה לָהּ לָאֲחֵרִים בָּהּ עִמָּךְ חֶלֶק. תֹּאמַר בְּאִשָּׁה שֶׁהָיָה לָךְ בָּהּ רְשׁוּת עַד שֶׁלֹּא נִכְנְסָה לִרְשׁוּתָךְ. מִשֶּׁנִּכְנְסָה לִרְשׁוּתָךְ הוּגְמְרָה לָךְ. שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהָיָה לָךְ בָּהּ חֶלֶק כָּךְ הָיָה לָאֲחֵרִים עִמָּךְ בָּהּ חֶלֶק. אָמַר לוֹ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. עֲקִיבָה. דְּבָרֶיךָ בִשְׁנֵי יְבָמִין. מָה אַתָּה מֵשִׁיב עַל יָבָם אֶחָד. אָמַר לוֹ. כְּשֵׁם שֶׁלֹּא חָלַקְתָּ לָנוּ בֵּין שׁוֹמֶרֶת יָבָם אֶחָד לִשְׁנֵי יְבָמֵין. בֵּין שֶׁעָשָׂה בָהּ מַאֲמָר בֵּין שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהּ מַאֲמָר. יָכוֹל בִּנְדָרִים וּבְשְׁבוּעוֹת כֵן. אָמַר לוֹ. אֲבָל. אָמַר לוֹ. אִילּוּ הָיָיתָ בִימֵי רִבִּי לָעְזָר בֶּן עֲרָךְ אָמַר. אֵין מַאֲמָר קוֹנֶה קִנְייָן גָּמוּר. מוֹדֶה שֶׁאֵינוֹ מֵיפֵר לָהּ עַד שֶׁתִּיכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שכשם שהיה לך בה חלק. קודם שעשית בה מאמר והיה לך בה חלק משום זיקה כך היה לאחרים עמך בה חלק שהרי היא זקוקה לשניהם:
אמר לו. ר' עקיבא כשם שלא חלקת לנו בין שומרת יבם אחד כו' היינו לענין חיוב מיתה ואין הבא על היבמה חייב סקילה ואפי' עשה בה היבם מאמר כשם שחייב על נערה המאורסה:
יכול בנדרים ובשבועות כן. דברי ר' יהושע הם ששאל לר' עקיבא אם לענין נדרי' ושבועות גם כן לא תחלוק שאפי' ביבם אחד ועשה בה מאמר שאינו מיפר נדריה כמו הארוס:
אמר לו. ר''ע אבל באמת כן הוא אף בנדרים ובשבועות:
אמר לו. ר' יהושע אילו היית בימי ר' אלעזר בן ערך שאמר המאמר קונה קנין גמור גרסי' כדאמר ביבמות פרק כיצד מה היית אומר והשיב לו ר''ע דהכא מודה נמי ר''א בן ערך שאינו מיפר לה נדריה אע''פ שעשה בה מאמר עד שתיכנס לרשותו ומטעמא דאינה גמירה לי לענין חיוב מיתה לכ''ע:
משנכנסה לרשותי. כשעשה בה מאמר אינו דין שתגמור לי להיות זכאי בהפרת נדריה בשותפות האב:
אשה שהיה לי בה רשות עד שלא נכנסה לרשותי. היינו יבמה קודם שעשה בה מאמר היה לו חלק בה משום זיקה:
משנכנסה לרשותי. כלומר משקידשה הוגמרה לי להיות מיפר בשותפות האב:
גמ' עד שלא נכנסה לרשותי. קודם שארסתיה:
משנה: 34a אָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. מָה אִם אִשָּׁה שֶׁקָּנָה הוּא לְעַצְמוֹ הֲרֵי הוּא מֵיפֵר נְדָרֶיהָ אִשָּׁה שֶׁקָּנוּ לוֹ מִן שָׁמַיִם אֵינוֹ דִין שֶׁיָּפֵר נְדָרֵיהָ. אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָה לֹא. אִם אָֽמְרָת בְּאִשָּׂה שֶׁקָּנָה הוּא לְעַצְמוֹ שֶׁאֵין לָאֲחֵרִים רְשׁוּת בָּהּ תֹּאמַר בְּאִשָּׁה שֶׁקָּנוּ לוֹ מִן שָׁמַיִם שֶׁיֵּשׁ לָאֲחֵרִים רְשׁוּת בָּהּ. אָמַר לוֹ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. עֲקִיבָה דְּבָרֶיךָ בִשְׁנֵי יְבָמִין מָה אַתָּה מֵשִׁיב עַל יָבָם אֶחָד. אָמַר לוֹ אֵין הַיְּבָמָה גְמוּרָה לְאִישָׁהּ כְּשֵׁם שֶׁהָאֲרוּסָה גְּמוּרָה לְבַעֲלָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' כל נדרים שתדורי מכאן. כלומר משעה שאצא מכאן עד שאבא ממקום פלוני הרי הן קיימין:
לא אמר כלום. דהוה ליה קיום בטעות לפי שיש נדרים שאינו רוצה בקיומן:
הרי הן מופרין. ר''א אומר מיפר. דמסתמא אין אדם רוצה בנדרי אשתו:
אם היפר נדרים שבאו לכלל אסור. לאחר שנדרה שאסורה בהם אם אין הבעל מפר לה:
את שבא לכלל הקם. נדרים שחלו כבר:
לא בא לכלל הפר. ואע''ג דאיכא ק''ו בע''כ היקשן הכתיב:
חזר ר' אלעזר כו'. גירסת הדפוס חסרה ומשובשת והגהתי כמו שהוא בתוספתא ובבבלי:
אין היבם גמורה לאישה. ליבמה אינה קנויה לו לגמרי להתחייב מיתה הבא עליה כשם שהארוסה גמורה לאישה לענין חיוב מיתה הבא עליה:
מה אתה משיב על יבם אחד. כלומר תשובתך טובה על דברי ר' אליעזר שאומר אפי' בשני יבמין היבם מיפר מה תשיבני על דברי שאני אומר לאחד ולא לשנים:
שיש לאחרים בה רשות. שגם היא זקוקה לשאר האחים שאם עשה בה יבם זה מאמר ובא אחיו אח''כ ועשה בה מאמר תפיס גם השני דיש מאמר אחר מאמר:
אינו דין שיפר נדריה. בשותפות עם האב:
אשה שקנו לו שמי'. יבמתו:
מתני' מה אם אשה שקנה הוא לעצמו. היינו ארוסתו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source