קִידְּשׁוּהוּ קוֹדֶם זְמַנּוֹ אוֹ לְאַחַר עִיבּוּרוֹ יוֹם אֶחָד יָכוֹל יְהֵא מְעוּבָּר. תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹתָם אוֹתָם אֵלֶּא הֵם [מוֹעֲדָי]. אֵין אֵלֶּא מוֹעֲדָי. לִפְנֵי זְמַנּוֹ עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה יָמִים. לְאַחַר עִיבּוּרוֹ שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם. וּמְנַיִין שֶׁמְּעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה עַל הַגָּלִיּוֹת שְׁיָּֽצְאוּ וַעֲדַיִין לֹא הַגִּיעוּ לִמְקוֹמָן. תַּלְמוּד לוֹמַר וַידַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מוֹעֲדֵי יי֨ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. עֲשֵׂה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת שֶׁיַּעֲשׂוּם כָּל יִשְׂרָאֵל. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. וְהֵן שֶׁהִגִּיעוּ לִנְהַר פְּרָת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
קידשוהו. החדש קודם זמנו כו' כדמפרש ואזיל קודם זמנו בכ''ט ולאחר עיבורו ביום ל''ב:
יכול יהיה מעובר. או יכול יהי' מקודש בכ''ט:
אותם הם מועדי. אשר תקראו אותם במועדם בזמנן ואין שלא בזמנן מועדי:
על הגליות שיצאו. בני גולה הרחוקים שיצאו לעלות לרגל ואינן יכולין להגיע ולעשות פסחיהן בזמנו:
והן שהגיע לנהר פרת. שנשמע שכבר באו עד הגבולי א''י ובבבלי שם לא קאמר אלא מפני גליות שנעקרו ממקומן ועדיין לא הגיעו:
וּכְשֶׁקִּידְּשׁוּ אֶת הַשָּׁנָה בְּאוּשָׁה בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן עָמַד רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְנוֹ שֶׁל רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אָמַר כְּדִבְרֵי רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. לֹא הָיִינוּ נוֹהֲגִין כֵּן בְּיַבְנֶה. בַּיּוֹם הַשֵּׁינִי עָבַר רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי וְאָמַר כְּדִבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. כֵּן הָיִינוּ נוֹהֲֲגִין בְּיַבְנֶה. וְהָתַנֵּי. קִידְּשׁוּהוּ בָרִאשׁוֹן וּבַשֵּׁינִי. רִבִּי זְעוּרָא בְשֵׁם רַב חִסְדָּא 23a אוֹתָהּ שָׁנָה נִתְקַלְקְלָה. מַה בֵּין הָרִאשׁוֹן לַשֵּׁינִי. רִבִּי בּוּן בְשֵׁם רַב. שָׁנָה הָרִאשׁוֹנָה וְשָׁנָה הַשְּׁנִייָה. וְהָתַנֵּי יוֹם הָרִאשׁוֹן יוֹם הַשֵּׁנִי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כשקידשו. תוספתא בפ''ד דר''ה ולקמיה מקשה מהא אדאמר רב תשרי לא נתעבר מימיו:
כדברי ר''י בן נורי. פלוגתא דריב''ן ור''ע בר''ה שם דף ל''ב לריב''ן כולל מלכיות עם קדושת השם ואינו תוקע ור''ע סבר כולל מלכיות עם קדושת היום ותוקע:
והתני קידשוהו כו'. כלו' הרי מברייתא זו שמעינן דעשאו שני ימים ר''ה וקשיא לרב:
ר' בא מתרץ מאי ביום הראשון וביום השני דקאמר שנה הראשונה ושנה השניה וליום השני לשנה הבאה הוא כדמתרץ בבבלי שם. ודחי לה הש''ס והא תני יום הראשון יום הב' אלא כדר' זעירא דאותה השנה נתקלקלה:
אותה השנה נתקלקלהמה בין הראשון לשני. כלומר שאירע להם קילקול בחשבון וטעו בין הראשון לשני ולפיכך עשו גם ביום השני קדש וכך הגי' בשביעית ועיקר:
אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה אֶלָּא בִיהוּדָה. וְאִים עִיבְּרוּהָ בַגָּלִיל מְעוּבֶּרֶת. הֵעִיד רִבִּי חֲנַנְיָה אִישׁ אוֹנוֹ. אִם אֵינָהּ יְכוּלָה לְהִתְעַבֵּר בִּיהוּדָה שֶׁמְּעַבְּרִין אוֹתָהּ בַּגָּלִיל. אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשְָּׁנָה בַּגָּלִיל. וְאִים עִיבְּרוּהָ מְעוּבֶּרֶת. אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה בְחוּצָה לָאָרֶץ. וְאִים עִיבְּרוּהָ אֵינָהּ מְעוּבֶּרֶת. בְּשֶׁיְּכוֹלִים לְעַבְּרָהּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל בְּשֶׁאֵין יְכוֹלִין לְעַבְּרָהּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְעַבְּרִין אוֹתָהּ בְּחוּצָה לָאָרֶץ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אלא ביהודה. בב''ד הקבוע ביהודה:
אם אינה כו'. ובבבלי שם גריס העיד חנניה איש אונו אם עיברוה בגליל אינה מעוברת:
יִרְמְיָה עִיבֵּר בְּחוּצָה לָאָרֶץ. יְחֶזְקְאֵל עִיבֵּר חוּצָה לָאָרֶץ. בָּרוּךְ עִיבֵּר חוּצָה לָאָרֶץ. חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ עִיבֵּר בְּחוּצָה לָאָרֶץ. שָׁלַח לֵיהּ רִבִּי תְלַת אִיגְרָן גַּבֵּי רִבִּי יִצְחָק וְרִבִּי נָתָן. בְּחָדָא כָתַב. לִקְדּוּשַׁת חֲנַנְיָה. וּבְחָדָא כָתַב. גְּדָיִים שֶׁהִינַּחְתָּה נַעֲשׂוּ תַּייָשִׁים. וּבְחָדָא כָתַב. אִם אֵין אַתְּ מְקַבֵּל עָלֶיךָ צֵא לְמִדְבַּר הָאָטָד וּתְהֵא שׁוֹחֵט וּנְחוֹנְיוֹן זוֹרֵק. קַדְמִיתָא וְאִיקְרוֹן. תִּינְייָתָא וְאִיקְרוֹן. תְּלִיתִייָא בָעֵי מַבְסַרְתּוֹן. אָֽמְרִין לֵיהּ. לֵית אַתְּ יְכִיל דִּכְבָר אִיקְרָתִנּוֹן. קָם רִבִּי יִצְחָק וְקָרָא. כְּתִיב בָּאוֹרַיתָא אֵלָּא מוֹעֲדֵי חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אָֽמְרִין לֵיהּ. מוֹעֲדֵי י֨י. אָמַר לוֹן. גַּבָּן. קָם רִבִּי נָתָן וְאַשְׁלִים. כִּי מִבָּבֵל תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר י֨י מִנְּהַר פְּקוֹד. אָֽמְרִין לֵיהּ. כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר י֨י מִרוּשָׁלַיִם. אָמַר לוֹן. גַבָּן. אָזַל וְקָבַל עֲלֵיהּ גַּבֵּי רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה לִנְצִיבִין. אָמַר לֵיהּ. אֲחַרֵיהֶם אַחַרֵיהֶם. אָמַר לֵיהּ. לִינָה יְדַע מַה שָֽׁבְקִית תַּמָּן. מָאן מוֹדַע לִי דְאִינּוּן חַכְמִין מְחַשְּׁבָה דִכְוָותִי. מִכֵּיוָן דּוּ אָמַר. לָא חַכְמִין דִּכְוָותִי. יִשְׁמְעוּן לֵיהּ. מִכֵּיוַן דִּינּוּן חַכְמִין מְחַשְּׁבָה יִשְׁמַע לְהוֹן. קָם וְרָכַב סוּסְיָא. מִן דְּמָטָא מָטָא, הֵב דְלָא מָטָא נוֹהֲגִין בְּקִילקוּל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הן דמטא מטא. במקום שהיה יכול להגיע הגיע ובמקום שלח הגיע עדיין נוהגין בקילקול שעושין ע''פ קביעות ח''ל:
קם. ר''י ורכב סוסיה להודיע לגולה זמן קביעת המועדות על פי חשבון א''י:
מכיון. הם דברי ר''י בן בתירא שהשיב לו וכי מכיון דאת אמר שהן אינם יודעים לחשב ישמעון לך אדרבה מכיון שהם אומרים שיודעים הם לחשב כמותו להם שומעין שאין לחשב ולקבוע בח''ל אלא במי שנודע ודאי שאין כמותו בא''י:
לינה ידע. וכי איני יודע למי הנחתי שם שאינם חכמים כמותי ומי מודיעני שהן חכמים ויודעים לחשב תקופות ומזלות כמוני ועליהם להביא ראיה שיודעים הם:
אחריהם אחריהם. ראוי לילך ויפה כתב לך שאין ראוי לקבוע שנים בח''ל:
אזל. חנניה וקבל עליה דרבי לפני ר''י ב''ב על שכתב לו כן:
אמר לון גבן. אצלינו כך הוא כתוב מועדי ה' אבל אצליכם אינם אלא מועדי חנניה מאחר שהוא קובע שנים בח''ל ואינם מוסכמים מהשם:
קדמיתא. כשקרא כתב הראשין כיבדם להשלוחים וכי בשני וכשראה אגרת הג' רצה לבזותם ואמרו לו שוב אין אתה יכול לבזות אותנו שכבר נתפרסם מהכבוד שכיבדתנו:
ונחוניון. הוא נחוניא שהיה ראש הגולה בימיו:
ובחדא כתב. להראות לו אח''כ כשלא יקבל:
גדיים שהנחת נעשו תישים. ולא תאמר שלא הנחת כמותך בא''י שעכשיו יש גדולים כמותך:
בחדא כתב לקדושת חנניה. שהיו משבחו ומזהירו שיחזור בו מחמת קדושתו וחסידתו:
גבי. על ידי ר' יצחק ור' נתן:
חנניה בן אחי ר' יהושע. האי עובדא מייתי לה ברכות סוף הרואה קצת בנוסחא אחרת:
הלכה: רִבִּי יָסָא אֲזַל לְגַבֵּי רִבִּי יוֹסֵי וְאַפִּיק קוֹמוֹי טְלוֹפְחִין מְקַלְייָן וּטְחִינָן וּמְגַבְּלָן בִּדְבַשׁ וּמְטוֹגָן. אֲמַר לֵיהּ. אִילֵּין אִינּוּן אֲשִׁישִׁין שֶׁאָֽמְרוּ חֲכָמִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' מה טעמא דרבי יוסי. דמתיר במקפה של גריסין ומאי שנא מהנודר מהחלב דאוסר רבי יוסי בקום ומשני שאני קום דשם אביו קרוי עליו שקורין אותו. קומא דחלבא אבל במקפה קורין אותו מקפה סתם:
על דעתיה דרבי יוסי הנודר מן היין מותר בקונדיטון. משקה שמשימין בו דבש ויין ופלפלין דלא נקרא ע''ש יין:
גמ' טלופחין. עדשים צלוין וטחונים ומגובלי' בדבש ומטוגן וא''ל אילין אינון אשישים שאמרו חכמים דהוו בכלל עדשים לפי שנעשו מעדשים:
משנה: מִן הָעֲדָשִׁים אָסוּר בָּאֲשִׁישִׁים וְרִבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. מִן הָאֲשִׁישִׁים מוּתָּר בָּעֲדָשִׁים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' איספרגוס. מין כרוב הוא פ''א אספרגוס המים ששלקו בהם הכרוב:
מותר בכרוב. דאין כרוב בכלל איספרגוס:
מן הגריסים אסור במקפ'. אפי' אם נתנו במקפ' שעדיין שם גריסין עליו:
ור' יוסי מתיר. דקסבר אין מקפה בכלל גריסין:
מן המקפה מותר בגריסין. דלא תימא כי היכי דהנודר מן המקפה אסור בשום וכן יהא אסור בגריסין משום שדרך לעשות הגריסין מקפה קמ''ל דלא דמי משום שהשום רגילין ליתן בכל מיני מקפה ליתן טעם והשום הוא המקפה אבל אין עושין מגריסין לבדן מקפה אלא מכמה מינים עושים מקפה:
מתני' אסור באשישים. בפת שמעורבת בו קמח עדשים דיש בכלל עדשים אשישים:
מן האשישים מותר בעדשים. דאין עדשים בכלל אשישים ואין הלכה כרבי יוסי בתלתא בבי דמתני':
מִן הַכְּרוּב אָסוּר בְּאִיסְפָּרָגוֹס כול'. מִן הַגְּרִיסִין אָסוּר בַּמִּקְפָּה. וְהוּא שֶׁיְּהֵא רוּבָּן גְּרִיסִין. מִן הַמִּקְפָּה אָסוּר בַּשּׁוּם. וְהוּא שֶׁיְּהֵא רוּבָּן שׁוּם. וְהָכָא אַתְּ מְהַלֵּךְ אַחַר הַטַּעַם וָכָא אַתְּ מְהַלֵּךְ אַחַר אַחַר הָרוֹב.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והוא שיהא רובן גריסין. רוב של המקפה הוא גריסין ואז שם גריסין עליה:
ופריך מן המקפה אסור בשום כו'. כלומר ובשום נמי אם דרך ליתן הרבה שום מסתמא דעתו נמי על השום וקרי לה מקפה וא''כ מאי שנא דמן המקפה אסור בשום ומותר בגריסין ומשני הכא את מהלך אחר הטעם כו' כלומר דלא דמי דבשום הולכין אחר הטעם ואפילו אין דרך ליתן ממנו הרבה והילכך הנודר מן המקפה אסור בשום משום דדרך ליתן שום בכל מקפה אבל אין דרך לעשות מגריסין לבד מקפה והולכין בו אחר הרוב והילכך הנודר מן הגריסין אסור במקפה אם הגריסין הרוב אבל הנודר מן המקפה מותר בגריסין דלא היה דעתו אלא על המקפה וגריסין לא קרו מקפה:
הלכה: מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי יוֹסֵי. שֵׁם אָבִיו קָרוּי עָלָיו. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי הַנּוֹדֵר מִן הַיַּיִן מוּתָּר בְּקוֹנְדִּיטוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' מה טעמא דרבי יוסי. דמתיר במקפה של גריסין ומאי שנא מהנודר מהחלב דאוסר רבי יוסי בקום ומשני שאני קום דשם אביו קרוי עליו שקורין אותו. קומא דחלבא אבל במקפה קורין אותו מקפה סתם:
על דעתיה דרבי יוסי הנודר מן היין מותר בקונדיטון. משקה שמשימין בו דבש ויין ופלפלין דלא נקרא ע''ש יין:
גמ' טלופחין. עדשים צלוין וטחונים ומגובלי' בדבש ומטוגן וא''ל אילין אינון אשישים שאמרו חכמים דהוו בכלל עדשים לפי שנעשו מעדשים:
משנה: הַנּוֹדֵר מִן הַכְּרוּב אָסוּר בְּאִיסְפָּרָגוֹס מִן הָאִיסְפָּרָגוֹס מוּתָּר בַּכְּרוּב. מִן הַגְּרִיסִים אָסוּר בַּמִּקְפָּה וְרִבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. מִן הַמִּקְפָּה מוּתָּר בַּגְּרִיסִין. מִן הַמִּקְפָּה אָסוּר בַּשּׁוּם וְרִבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. מִן הַשּׁוּם מוּתָּר בַּמִּקְפָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' איספרגוס. מין כרוב הוא פ''א אספרגוס המים ששלקו בהם הכרוב:
מותר בכרוב. דאין כרוב בכלל איספרגוס:
מן הגריסים אסור במקפ'. אפי' אם נתנו במקפ' שעדיין שם גריסין עליו:
ור' יוסי מתיר. דקסבר אין מקפה בכלל גריסין:
מן המקפה מותר בגריסין. דלא תימא כי היכי דהנודר מן המקפה אסור בשום וכן יהא אסור בגריסין משום שדרך לעשות הגריסין מקפה קמ''ל דלא דמי משום שהשום רגילין ליתן בכל מיני מקפה ליתן טעם והשום הוא המקפה אבל אין עושין מגריסין לבדן מקפה אלא מכמה מינים עושים מקפה:
מתני' אסור באשישים. בפת שמעורבת בו קמח עדשים דיש בכלל עדשים אשישים:
מן האשישים מותר בעדשים. דאין עדשים בכלל אשישים ואין הלכה כרבי יוסי בתלתא בבי דמתני':
רִבִּי חוֹשַׁעְיָה כַּד הֲוָה מְקַבֵּל סַהֲדָיָא בְּעֵין טָב הֲוָה אֲמַר לוֹן. הֲווֹן יָֽדְעִין כַּמָּה עֵדוּת יוֹצֵא מִפִּיכֶם. כַּמָּה שְׂכַר בָּתִּים יוֹצֵא מִפִּיכֶם. אָמַר רִבִּי אֲבִינָא. אִין כָּךְ הוּא אֲפִילוּ דִינֵי נְפָשׁוֹת. בַּת ג̇ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד בָּא עָלֶיהָ הֲרֵי זֶה בִסְקִילָה. נִמְלְכוּ בֵית דִּין לְעַבְּרוֹ וּבָא עָלֶיהָ אֵינָהּ בִּסְקִילָה. אָמַר רִבִּי אָבוּן. אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן לָאֵל גּוֹמֵר עָלַי. בַּת ג̇ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד נִמְלְכוּ בֵית דִּין לְעַבְּרוֹ בְּתוּלִין חוֹזְרִין וְאִם לָאו אֵינָן חוֹזְרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אין כך הוא. אם כך אתה מדקדק יש לך לומר אפי' דיני נפשות תלוין ע''פ עדותן כדמפרש ואזיל בת ג' שנים ויום אחד אם בא עליה והיא מאורסה ה''ז בסקילה שראויה לביאה היא ואם נמלכו ב''ד לעבר החדש עדיין אינה בת ביאה ואינו חייב בסקילה ועכשיו כשהעדים מעידין שראו החדש אינם יכולים לעברו ונמצא זה נסקל על ידן:
אקרא וגו'. כדאיתא בפ''ק דכתובות סוף הלכה ב':
כמה שכר הבתים יוצא מפיכם. שאף הן תלוין בקביעות החדש מלא או חסר והשוכר מפסיד היום שחסר:
הוון ידעין. שתזהרו מלהעד שקר שכמה עדות יוצא מפיכם שעל ידי עדותכם אתם גורמים להלקוח לאותם המחללים ועושין מלאכה באנו המועדות שנקבעים על פיכם:
רב הושעיה. כשהיה מקבל עדות החדש בעין טב שהיה שם בית וועד לקבל עדות החדש ולקדשו:
כְּתִיב 23b וְאֶל יֶתֶר זִקְנֵי הַגּוֹלָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בְּיוֹתֵר הֵן חֲבִיבִין עָלַי זִקְנֵי הַגּוֹלָה. חֲבִיבָה עָלַי כַּת קְטַנָּה שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִסַּנְהֶדְרִין גְּדוֹלָה שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ. כְּתִיב הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר אֶלֶף. וְאַתְּ אֲמַר הָכֵן. רִבִּי בְּרֶכְיָה בְשֵׁם רִבִּי חֶלְבּוֹ וְרַבָּנִין. רִבִּי בְּרֶכְיָה אָמַר. הֶחָרָשׁ אֶלֶף וְהַמַּסְגֵּר אֶלֶף. וְרַבָּנִין אָֽמְרֵי. כּוּלְּהוֹן אֶלֶף. רִבִִּי בְּרֶכְיָה בְשֵׁם רִבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר. אֵילּוּ הַחֲבֵירִים. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין. אֵינּוּ הַבּוּלֶוְוטִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אלו הבולווטין. השרים והחשובים. ואפשר לומר דאדלעיל קאי דלרבנן דאמרי בלווטין לא קשה מידי שלא היו חכמים כ''כ ולכך מייתי לה הכא:
אילו החברים. שכלם חכמים היו:
ר' ברכיה. איידי דאיירי בהאי קרא מייתי לה לפלוגתייהו דר' ברכיה ורבנן:
כתיב החרש והמסגר אלף ואת אמר הכין. כלומר דמקשי על הא דקאמר חביבה כת קטנה שבא''י כו' הא זקני הגולה הוו חשיבי טפי כדדריש לה בגיטין דף פ''ח חרש בשעה שפותחין בד''ת הכל נעשו כחרשין מסגר כיון שסוגרין שוב אין פותחין וכדאמר נמי שם דצדקה עשה הקב''ה שהגלה גלות צדקיהו ועדיין גלות יכניה קיימת שילמדו תורה לאלו הגולים אחריהם לפי שרוב חכמי התורה מהם היו אלמא זקני הגולה חשובים ביותר ולא משני מידי:
כתיב ואל יתר זקני הגולה. ודריש יתר מלשון חשיבות שאמר הקב''ה חביבין עלי זקני הגולה ביותר ואעפ''כ חביבה עלי כת קטנה שבא''י יותר מסנהדרי גדולה שבח''ל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source