Vayedaber

Nedarim

Daf 13b

משנה: הַמּוּדָר הֲנָייָה מֵחֲבֵירוֹ שׁוֹקֵל לוֹ אֶת שִׁקְלוֹ וּפוֹרֵעַ לוֹ אֶת חוֹבוֹ וּמַחֲזִיר לוֹ אֲבֵידָתוֹ. מְקוֹם שֶׁנּוֹטְלִין עָלֶיהָ שָׂכָר תִּיפּוֹל הֲנָייָה לְהֶקְדֵּשׁ.

Traduction

Si quelqu’un s’est interdit par vœu de ne jouir en rien de son prochain, celui-ci peut pourtant se charger de remettre son (1/2 sicle) (que l’autre doit à la caisse communale), ou payer pour lui sa dette, ou restituer au premier ce qu’il aurait perdu (94)Ce sont là des accomplissements de devoir légaux, non des bienfaits.. Dans les localités où ces petits services se paient, le profit devra échoir au Trésor.- (95)La Guemara sur tout ce est traduite en (Ketubot 13, 2), ci-dessus.

Pnei Moshe non traduit

מתני' שוקל לו את שקלו. מחצית השקל שחייב כל אחד מישראל בכל שנה לצורך קרבנות ציבור והמדיר יכול לשקלו בשבילו ויכול לפרוע חובו שאינו אלא מונע את בע''ח שלא יתבענו ומניעת התביעה אינה בכלל הנאה:

ומחזיר לו אבידתו. בין שהיו נכסי המחזיר אסורין על בעל האבידה דלאו מידי יהיב ליה אלא מדעם דנפשיה קמהדר ליה ובין שהיו נכסי בעל אביד' אסורין על המחזיר ואי משום פרוטה דרב יוסף דכי מהדר ליה אבידה פטור מלמיתב פרוטה לעני שהעוסק במצוה פטור מן המצוה לא שכיח הוא שיבא העני לשאול ממנו באותו בעה:

מקום שנוטלין עליה שכר. על השבת האבידה:

תפול הנאה להקדש. ובששניהם מודרי' הנאה זה מזה מיירי שאם הוא נוטל שכר נמצא נהנה ואם אינו ניטל נמצא מהנה לפיכך תפול הנאה להקדש ולא מצי להוליך הנאה לים המלח אלא צריך ליתן להקדש דקונמות כהקדש הן ולאו כל כמיניה להפסיד להקדש:

הלכה: הַמּוּדָר הֲנָייָה מֵחֲבֵירוֹ כול'. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל בָּעֵי. הַפּוֹרֵעַ שְׁטַר חוֹבוֹ שֶׁלַּחֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ. תַּפְלוּגְתָא דְּחָנָן וּבנֵי כֹהֲנִים גְּדוֹלִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. טַעֲמָא דִבְנֵי כֹהֲנִים גְּדוֹלִים. תַּמָּן לֹא עָלַת עַל דַּעְתָּן שֶׁתָּמוּת אִשְׁתּוֹ בְּרָעָב. בְּרַם הָכָא מְפַייֵס הֲוֵינָא לֵיהּ וְהוּא מוֹחֵל לִי. הַגַּע עַצְמָךְ דַהֲוָה גַבֵּיהּ מַשְׁכּוֹן. מְפַייֵס הֲוֵינָא לֵיהּ וְהוּא יְהַב לִי מַשְׁכּוֹנִי. עַד כְּדוֹן בְּבַעַל חוֹב שֶׁאֵינוֹ דוֹחֵק. וַאֲפִילוּ בְּבַעַל חוֹב שֶׁדּוֹחֵק. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. [וְשׁוֹקֵל אֶת שִׁקלוֹ. וְלֹא שָׁקַל אֵין ממַשְׁכְּנִין אוֹתוֹ.] תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן. דְּתַנִּינָן. וּמַקְרִיב עָלָיו קִינֵּי זָבִין קִינֵּי זָבוֹת קִינֵּי יוֹלְדוֹת חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת. בְּשֶׁלֹּא̇ נִכְנַס לְתוֹךְ יָדָיו כְּלוּם. וָכָא בְּשֶׁלֹּא יַכְנִס לְתוֹךְ יָדָיו כְּלוּם.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

גמ' ר' בא בר ממל. סוגיא זו פירשתי היטב בפ' שני דייני גזילות הלכה ב' וע''ש:

רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אוֹמֵר. אֵין לָךְ נִתְפַּס עַל חֲבֵירוֹ וְחַייָב לִיתֵּן לוֹ אֶלָּא בְּאַרְנוֹן וּבְגוּלגּוֹלֶת. רַב אָמַר. כָּל הַנִּתְפַּשׂ עַל חֲבֵירוֹ חַייָב לוֹ. חֵיילֵיהּ דְּרַב מִן הָדָא. הַגּוֹזֵל שָׂדֶה וּנְטָלוּהָ מֵסִיקִין. לֹא שָׁמַע דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. קְנָס קָֽנְסוּ בְּגַזְלָן. רִבִּי אָבִין בָּעֵי דַּהֲוָה רַבֵּיהּ רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן וְרִבִּי חִייָה בַּר לוּלְייָנִי תְּרֵיהוֹן אָמְרִין בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל. חַד אָמַר. בְּאַרְנוֹן וּבְגוּלגּוֹלֶת. [וְחָרָנָה אָמַר. אֵינָהּ כְּאַרְנוֹן וּכְגוּלגּוֹלֶת.]

Traduction

רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. שֶׁהוּא 13b כְנוֹתֵן לוֹ מָעוֹת לִיקַּח בָּהֶן כִּכָּר. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בָּעֵי. מֵעַתָּה אָסוּר לְהַשְׁאִיל לוֹ מָעוֹת. שֶׁהוּא כְנוֹתֵן לוֹ מָעוֹת לִיקַּח בּוֹ כִּכָּר. רִבִּי אֲבִינָא אָמַר. רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵוּ. אִילֵּין קוֹזְמִידַייָה דְּאִית עֲלֵיהוֹן אֲסִיר מִישְׁאַל לוֹן.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

ר' בא בשם ר''ז. טעמא דמתני' מפרש דקתני מקום שמשכירין כיוצא בהן אסור ואפילי דבר שאין עושין בו אוכל נפש דכיון שרגילין להשכירו וזה משאילו בלא שכר הויא כנותן לו מעות ליקח בהן ככר:

מעתה. נמי אסור להשאיל לו מעות א''נ דלשון בעיא היא אם להשאיל לו מעות נמי אסור דהוי כנותן כו':

אילן קוזמירייא. תכשיטין קטנים שעל הכלים. הערוך. ובעי מהו שיהא אסור לו להשאילן ולא איפשטו כל הני בעי' ולחומרא:

Nedarim

Daf 14a

משנה: וְתוֹרֵם אֶת תְּרוּמָתוֹ וּמַעְשְׂרוֹתָיו לְדַעְתּוֹ. וּמַקְרִיב עָלָיו קִינֵּי זָבִין קִינֵּי זָבוֹת קִינֵּי יוֹלְדוֹת חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת וּמְלַמְּדוֹ מִדְרָשׁ הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת וְלֹא יְלַמְּדֶנּוּ מִקְרָא אֲבָל מְלַמֵּד הוּא אֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנוֹתָיו מִקְרָא. וְזָן אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חַייָב בִּמְזוֹנוֹתָן. וְלֹא יָזוּן אֶת בְּהֶמְתּוֹ בֵּין טְמֵיאָה וּבֵין טְהוֹרָה. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר זָן אֶת הַטְּמֵיאָה וְאֵינוֹ זָן אֶת הַטְּהוֹרָה. אָֽמְרוּ לוֹ מַה בֵּין טְמֵיאָה לַטְּהוֹרָה. אָמַר לָהֶן שֶׁהַטְּהוֹרָה נַפְשָׁהּ לַשָּׁמַיִם וְגוּפָהּ שֶׁלּוֹ וְהטְּמֵיאָה נַפְשָׁהּ וְגוּפָהּ לַשָּׁמַיִם. אָֽמְרוּ לוֹ אַף הַטְּמֵיאָה נַפְשָׁהּ לַשָּׁמַיִם וְגוּפָהּ שֶׁלּוֹ שֶׁאִם יִרְצֶה הֲרֵי מוֹכְרָהּ לַגּוֹיִם אוֹ מַאֲכִילָהּ לַכְּלָבִים.

Traduction

Le même pourra prélever pour le premier l’oblation sacerdotale et les dîmes, si celui-ci le sait, ou offrir pour lui les nids d’oiseaux dus par les gonorrhéens (96)(Lv 15, 29). V. J., (Pessahim 8, 3)., ou les femmes guéries de ce mal, ou ceux que doivent les femmes relevant de couches (97)(Lv 12, 6) et 8., ou les sacrifices du péché, ou ceux du doute (98)''Ibid., 5, 14-19; 6, 18.''. Le même pourra enseigner au premier l’exégèse, l’application des règles doctrinales (Halakha) et l’explication des légendes (Aggada); il ne pourra pas lui enseigner la Bible, mais il pourra l’enseigner à des enfants. De même il pourra nourrir la femme et les enfants du premier, quoique celui-ci soit lui-même tenu de les nourrir. Il ne devra pas pourvoir de fourrage l’animal du premier, soit pur, soit impur; selon R. Eliézer, il pourra nourrir l’impur, mais non l’animal pur. Pourquoi, lui demanda-t-on, distingues-tu ainsi le pur et l’impur? C’est que, répondit-il, la vie de la bête pure appartient au Ciel, et le corps est au possesseur; tandis que pour l’impur, le souffle vital et le corps sont le bien du Ciel. On peut alors dire, lui répliquèrent ses interlocuteurs, que pour l’impur aussi le souffle est au Ciel, et le corps au propriétaire; puisque, si celui-ci le veut, il a le droit de vendre cet animal à un païen, ou de le donner à manger aux chiens.

Pnei Moshe non traduit

מתני' לדעתו. בבבלי מוקי לה כגון שאמר כל הרוצה לתרום יבא ויתרום אבל לא יאמר לו לתרום שהרי עושהו שליח והנאה היא לו שעושה שליחותו:

ומקריב עליו. אם היה מדיר כהן יכול להקריב קרבנותיו דכהני שלוחי דרחמנא נינהו ולא שלוחי דידן:

ומלמדו מדרש. ספרא וספרי שהוא מדרש הפסוקים:

הלכות. הלכה למשה מסיני:

אגדות. דברי חכמים שהסמיכום על המקרא שאין אדם רשאי ליקח שכר כדי ללמד את חבירו כל אלה ואין כאן הנאה דמצוה קעביד ומצות לאו ליהנות ניתנו:

ולא ילמדנו מקרא. לפי שמותר ליטול שכר על לימוד המקרא שאינו נוטל אלא שכר פיסוק טעמים לנגן מקראות כהלכתן ושרי ליטול שכר על זה דלאו דאורייתא הוא ואם אינו נוטל נמצא מהנה ואם נוטל נמצא נהנה:

אבל מלמד הוא את בניו מקרא. אע''ג דמצוה על האב ללמד את בנו וזה מוציאו מידי חובתו לא מיקריא הנאה דמצות לאו ליהנות ניתנו וגם אפשר שהיה מוצא אחר שהיה מלמדו חנם:

ולא יזון את בהמתו. דניחא ליה בפטומה וקא מהני ליה:

והטמאה נפשה וגופה לשמים. דלמלאכה קיימא ואינו חושש בפיטומה:

שאם ירצה הרי הוא מוכרה לגוים. לאכילה ונוטל דמים יתירים בשביל פטומה:

הלכה: וְתוֹרֵם אֶת תְּרוּמָתוֹ כול'. הַמְתַקֵּן פֵּירוֹתָיו שֶׁלַּחֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ טוֹבַת הֲנָייַת מַעְשְׂרוֹתָיו שֶׁל מִי. רִבִּי אַבָּהוּ אוֹמֵר. שֶׁלַּמְּתַקֵּן. רִבִּי זְעִירָא אָמַר שֶׁלַּבַּעַל הַפֵּירוֹת. רִבִּי זְעִירָא כְדַעְתֵּיהּ. דְּאָמַר רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. הִפְרִישׁ קָרְבַּן נָזִיר וְקָרְבַּן מְצוֹרָע שֶׁל חֲבֵירוֹ הַמִּתְכַּפֵּר הוּא שֶׁעוֹשֶׂה (תְרוּמָה). מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וְתוֹרֵם תְּרוּמָתוֹ וּמַעְשְׂרוֹתָיו שֶׁלַּחֲבֵירוֹ לְדַעְתּוֹ. פָּתַר לָהּ בְּשֶׁלֹּא יְהֵא לוֹ טוֹבַת הֲנָייָה בָהֶן.

Traduction

Si quelqu’un approprie (rédime) les fruits de son prochain, sans que ce dernier le sache, à qui revient le bénéfice de jouir des dîmes (la faculté d’en disposer pour un cohen)? Selon R. Abahou, cet avantage revient à celui qui a rédimé; selon R. Zeira, cela revient au possesseur des fruits (sans lequel ledit prélèvement n’aurait pas eu lieu). Celui-ci est conforme à sa propre opinion, puisqu’il dit au nom de R. Simon b. Lakish: si quelqu’un a fait pour son prochain la désignation d’une victime comme sacrifice de Naziréat, ou d’un lépreux guéri, le prochain en faveur duquel l’expiation aura lieu se trouve ainsi mis en possession, et l’échange qu’il aurait fait contre un autre animal sera effectif. Notre Mishna n’est-elle pas opposée à cet avis de Resh Lakish, en disant: ''On pourra prélever pour son prochain l’oblation et les dîmes si celui-ci le sait'' (N’est-ce pas dire: celui qui les prélève en dispose)? On peut expliquer la Mishna en disant qu’ici seulement le propriétaire n’en tire pas ce bénéfice.

Pnei Moshe non traduit

גמ' המתקן פירותיו של חבירו. משלו שלא מדעתו של בעל הפירות:

טובת הניית מעשרותיו. טובת הנאה שיש בה שיתן ישראל דבר מועט על מנת ליתנו לבן בתו כהן של מי הוא:

ר' זעירא כדעתיה. לטעמיה הוא אזיל דאמר בשם ר''ל המפריש קרבן משלו בשביל חבירו המתכפר הוא שעושה תמורה דמאחר שהפרישו לצרכו קנאו המתכפר וכן נמי טובת הנאה של בעל הפירות הוא:

מתני' פליגא על ר''ל. דקתני ותורם תרומותיו והא קא מהני ליה טובת הנאה שיש לבעל הפירות בה:

פתר לה. ר''ל דמיירי בשהתנה התורם שלא יהא לבעל הפירות טובת הנאה בהן:

תַּמָּן תַּנִּינָן. מְרַפְּאֵהוּ רְפוּאַת נֶפֶשׁ אֲבָל לֹא רְפוּאַת מָמוֹן. רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי יוֹסֵי. חַד אָמַר. כָּאן בִּמְדִירָה מִגּוּפוֹ וְכָאן בִּמְדִירָה מִנְכָסָיו. וְחָרָנָה אָמַר. כָּאן בְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ מִי שֶׁיְרַפְּאֶנּוּ וְכָאן בְּשֶׁאֵין לוֹ מִי שֶׁיְרַפְּאֶנּוּ. 14a אִם בְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ מִי שֶׁיְרַפְּאֶנּוּ אֲפִילוּ רְפוּאַת נֶפֶשׁ לֹא יְרַפְּאֶנּוּ. לֹא מִכָּל אָדָם זוֹכֶה לְהִתְרַפּוֹת.

Traduction

וְלֹא נִיכְסֵי הַמַּחֲזִיר הֵן שֶׁהֵן אֲסוּרִין לְבַעַל הַפָּרָה. עוּלָּא בַּר יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רִבִּי יִצְחָק. כְּשֶׁהָיוּ נִיכְסֵי זֶה אֲסוּרִין עַל זֶה וְנִיכְסֵי זֶה אֲסוּרִין עַל זֶה.

Traduction

מָאן תַּנָּא תִּפּוֹל הֲנָייָה לְהֶקְדֵּשׁ. רִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. מוֹעֲלִין בְּאִיסָּרוֹת. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בָּעֵי. נָדַר מִן כִּיכָּר מָהוּ לְחַמֵּם בּוֹ אֶת יָדָיו. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. אָמַר. כִּכַּר זֶה הֶקְדֵּשׁ. אֲכָלוֹ בֵּין הוּא בֵין אַחֵר מָעַל. לְפִיכָךְ יֵשׁ לוֹ פִדְיוֹן. אִם אָמַר. הֲרֵי הוּא עָלַי. אֲכָלוֹ מָעַל בּוֹ בְטוֹבַת הֲנָייָה. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. אֲחֵרִים לֹא מָעֲלוּ. לְפִיכָךְ אֵין לוֹ פִדְיוֹן. לֹא אָמַר אֶלָּא אֲכָלוֹ. הָא לְחַמֵּם בּוֹ אֶת יָדָיו מוּתָּר. תַּלְמִידוֹהִי דְּרִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה. כֵּינִי בָאוֹמֵר. לֹא אוֹכְלֶינָּהּ וְלֹא אַטְעַמֶּנָּהּ. לֹא אֲסָרוֹ עָלָיו אֶלָּא לַאֲכִילָה. עַד כְּדוֹן צְרִיכָה נָדַר מִן כִּיכָּר מָהוּ לְחַמֵּם בּוֹ אֶת יָדָיו.

Traduction

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source