Vayedaber

Nazir

Daf 46a

משנה: כָּל סְפֵק נְגָעִים בַּתְּחִילָּה טָהוֹר עַד שֶׁלֹּא נִזְקַק לְטוּמְאָה. מִשֶׁנִּזְקַק לְטוּמְאָה סְפֵיקוֹ טָמֵא. בְּשִׁבְעָה דְרָכִים בּוֹדְקִין אֶת הַזָּב עַד שֶׁלֹּא נִזְקַק לְטוּמְאָה בְּמַאֲכָל בְּמִשְׁתֶּה בְּמַשָּׂא בִּקְפִיצָה בְּחוֹלִי בְּמַרְאֶה וּבְהִירְהוּר. מִשֶׁנִּזְקַק לְטוּמְאָה אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. אָנְסוֹ וּסְפֵיקוֹ וְשִׁכְבַת זַרְעוֹ טְמֵאִים שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר.

Traduction

En principe, tout point douteux qui surgit dans les questions de lèpre est considéré comme pur, jusqu’à ce qu’il y ait une conviction d’impureté; après que quelqu’un a été convaincu d’impureté, il reste considéré comme impur en cas de doute. Par sept objets on examine le gonorrhéen (douteux), avant qu’il soit convaincu d’avoir cette maladie avec certitude pour savoir s’il ne s’agit pas d’un simple accident externe: par le manger, le boire, le port d’une lourde charge, l’action de sauter, une maladie (différente), la vision (pouvant provoquer un écoulement), les pensées indécentes. Si l’homme est déclaré gonorrhéen (plusieurs fois impur), on ne l’examine plus (une autre fois); en ce cas, soit l’écoulement par suite d’une violence, soit celui qui est douteux, sive semen, sont déclarés impurs; car les faits antérieurs constituent la probabilité.- (307)Mot à mot, le fait reste sur pied (il est indéniable).

Pnei Moshe non traduit

מתני' כל ספק נגעים בתחלה טהור. כגון שנים שבאו אצל הכהן בזה בהרת כגריס ובזה בהרת כסלע והסגירם ובא בסוף שבוע ומצא בזה כסלע ובזה כסלע ואין ידוע לו איזה מהן שפשה שניהן טהורין אע''ג דודאי א' מהן טמא וכן הדין באיש אחד ובו ב' נגעים ואינו ידוע איזה מהן פשה וכחכמים דר''ע בפ''ה דנגעים דסברי אפילו באיש א' טהור:

משנזקק לטומאה ספקו טמא. כגון שנים שבאו אצל הכהן בזה בהרת כגריס ובזה בהרת כסלע ובסוף שבוע בזה כסלע ועוד ובזה כסלע ועוד ונזקקו לטומאה ואח''כ חזרו להיות כסלע שאע''פ שאחד מהן ודאי טהור שכבר הלך הפסיון אפ''ה שניהן טמאין כיון שנזקקו לטומאה עד שיחזרו לכגריס:

בשבעה דרכים בודקין את הזב. שאם ראה מחמת אונס טהור דדרשינן זב מבשרו ולא מחמת אונסו:

עד שלא נזקק לטומאה. דהיינו כשרואה ראיה שניה שבה נעשה זב גמור לטמא משכב ומושב ובראיה זו בודקין אותו אבל בראיה ראשונה מטמא באונס טומאת ערב כדין בעל קרי ומצטרפת היא לעולם עם ראיה השנייה:

במאכל. אם אכל אכילה גסה או שאכל דברים המביאין לידי זיבה ואפילו כלשהן כגון בשר שמן חלב וגבינה ביצים יין ישן וגריסין של פול ושחלים:

במשתה. ברבוי שתיה:

במשא. כבד שנשא:

במראה. ראה אשה אפילו לא הרהר:

בהרהור. אע''פ שלא ראה אשה ואם אירע לו אחד מאלו הז' קודם שראה ראיה שניה אינו נעשה זב מחמת אותה ראיה והטפה אינה מטמאה במשא כשאר טפה של זוב:

משנזקק לטומאה. אחר שראה ראיה שניה שלא באונס שוב אין בודקין אותו לראיה שלישית שאף אם ראה ראיה שלישית באונס נעשה זב לקרבן:

אונסו. טמא:

ספיקו ושכבת זרעו. מפרש בגמרא דה''ק ספיקו הבא מחמת שכבת זרעו כגון אם ראה שכבת זרע תחלה וקי''ל זיבה הבאה אחר הקרי אינו מטמא עד מעת לעת שכל מעת לעת שלאחר הקרי תולין האי זיבה מחמת חולשא דקרי הוא וזהו דוקא עד שלא נזקק לטומאה אבל לאחר שנזקק לטומאה אין הקרי מטהר את הזיבה ואין תולין שמחמת הקרי באה הזיבה:

שרגלים לדבר. שאין אותה ראיה מחמת אונס כיון שכבר נעשה זב:

תַּמָּן תַּנִּינָן. כֶּרֶם שֶׁהוּא נָטוּעַ עַד פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֵינוֹ כֶרֶם. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כֶּרֶם. 46a וְרוֹאִין אֶת הָאֶמְצָעִיּוֹת כְּאִילּוּ אֵינָן. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּשֵׁם שֶׁהֵן חוֹלְקִין כָּאן כָּךְ הֵו חוֹלְקִין בִּשְׁכוּנַת קְבָרוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. וְלֹא דַמְייָא. תַּמָּן יֵשׁ עֲלֵיהֶן שְׁכוּנַת קְבָרוֹת. בְּרַם הָכָא אֵין עָלֶיהָ שְׁכוּנַת קְבָרוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְלֹא דַמְייָא. תַּמָּן מְרוּוָחִין וּרְצָפָן בְּמַחְלוֹקֶת. רְצוּפִין וְרִיווְחָן דִּבְרֵי הַכֹּל. בְּרַם הָכָא מָהוּ פְלִיגִין. בְּשֶׁבָּא וּמְצָאָן רְצוּפִין. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. גַּל נָפַל עֲלֵיהֶן וּרְצָפָן. וְרַבָּנָן אָֽמְרֵי. מְרוּוָחִין הָיוּ וּרְצָפָן.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

תמן תנינן. פ''ה דכלאים כרם שהוא נטוע על פחות מארבע אמות שהיו רצופין הרבה ואין בין שורה לשורה ארבע אמות:

ר''ש אומר אינו כרם. דכיון שאינו יכול לחרוש בשוורים ביניהם אין תורת כרם עניו להרחיק הזרעים ממנו ארבע אמות כדין הכרם אלא מרחיק ששה טפחים כדין גפן יחידית וזורע:

ורואין את האמצעיות כאלו אינן. ואם יש בין החיצונים ריוח הראוי להם ה''ז כרם לפי שדרך בני אדם ליטע שורות הרבה רצופין ביחד ואותם שהם ראוין להתקיים ולעשות כרם יהיו כרם והשאר יהיו לעצים הלכך רואין את האמצעיי' כאלו הן עצים והחיצונים מצטרפין להיות כרם:

כך הן חולקין בשכונת קברות. שאם היו הקברים רצופין הרבה לר''ש אין זו שכונת קברות ולרבנן רואין את האמצעיים כאלו אינן:

א''ר יונה ולא דמיא. דבשכונת קברות לא פליגי והכל מודים בזה:

תמן יש עליהן שכונת קברות. כלומר במתני' דקתני אם יש ביניהן מד' אמות ועד שמנה ה''ז שכונת קברות ודוקא אם יש ביניהן כשיעור הזה הוא דיש עליהן שכונת קברות:

ברם הכא אין עליהם שכונת קברות. כלומר אבל אם היה שם כדאמרינן הכא בכרם והכי נמי שרצפן וקבר הרבה ואין ביניהן מקבר ראשון עד הג' ארבע אמות נתבטל מתורת שכונת קברות וכ''ע מודים בהא דאמרי' דרך מקרה הוא שקברן שם ודעתו לפנותן ושמא נאנס או שכח:

א''ר יוסי ולא דמיא. רבי יוסי פליג אדרבי יונה בהא דקאמר דהכל מודים הכא וקאמר דלא היא דודאי פליגי אבל לא כדקאמר שמעון בר בא כשם שהן חולקין בכרם דלא דמיא אלא איפכא שמעינן להו הכא דלר''ש אית ליה רואין ולרבנן אין זו שכונת קברות כדמפרש ואזיל:

תמן. בכרם מרווחין ורצפן במחלוקת ואם לאחר שנעשו רצופין חזר וריוחן דברי הכל מודים דהוי כרם דהא עיקר פלוגתייהו אם תלינן שיחזור וירויחן כשהן רצופין דר''ש קסבר הואיל והוא בעצמו רצפן לא אמרי' שיחזור וירויחן דדעתו לכרם הוא ולא לעצים ורבנן ס''ל דתלינן שיחזור וירויחן והאמצעים לעצים הן:

ברם הכא מהו פליגין. במילתא אחריתא ואיפכא ס''ל דכשבא ומצאן רצופין לר''ש לא נתבטל מתורת שכונת קברות כמו שהיה בתחלה שאני אומר בתחלה היה ביניהן כשיעור וגל נפל עליהן ורצפן ודרך מקרה הוא ועתיד לתקנן לאחר זמן:

ורבנן אמרי מרווחין היו ורצפן. הוא בעצמו ואדעתא שיהיו נקברין שם לגמרי ואינו עתיד לחזור וליטלן ולעשותן מרווחין כבתחלה וכיון דאין זה מקומן לא הוי שכונת קברות:

עַד כַּמָּה מַטְרִיחִין עָלָיו. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי מִייָשָׁא בַּר יִרְמְיָה. עַד מ̇ אַמָּה. בָּדַק עֶשְׂרִים וּמָצָא בּוֹדֵק עַד עֶשֶׂר. בָּדַק עֶשְׂרִים וּמָצָא בּוֹדֵק עַד עֶשֶׂר. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. בָּדַק עֶשֶׂר וּמָצָא בּוֹדֵק עַד עֶשֶׂר. בָּדַק עֶשֶׂר וּמָצָא בּוֹדֵק עַד עֶשֶׂר.

Traduction

Jusqu’où impose-t-on au Nazir la fatigue d’examiner à plus de vingt coudées? Selon R. Yossé, au nom de R. Meisha b. Jérémie, jusqu’à 40 coudées. Si après avoir fouillé sur vingt, on trouve encore un mort, il faut encore fouiller autant (de crainte qu’il y ait une nouvelle tombe, dans une seconde caverne). Selon une autre version, lorsqu’après avoir fouille dix coudées on trouve encore un mort, il faut de nouveau fouiller autant.

Pnei Moshe non traduit

עד כמה מטריחין עליו. לבדוק:

עד ארבעים אמה. משום דבמתני' קתני בודק הימנו ולהלן עשרי' אמה וזהו כשיעור שתי מערות עם החצר שהמערה ארבע אמות על שש והחצר ששתי מערות פתוחין לתוכו מכאן ומכאן הוא שש על שש וכרבנן דלעיל נמצא אורך שתי מערות וחצר שביניהן י''ח אמות ועוד צריך לבדוק באלכסונה של מערה אחת כדי שימצא יפה את המתים שלפעמים זה נמשך לפנים יותר מזה ובאלכסון נקל הוא למצוא כלן אבל מערה שניה א''צ לבדוק באלכסון דחד אלכסון החמירו חכמים תרי לא ואלכסון של מערה אחת עודף ב' אמות בקירוב נמצא בדיקה אחת היא כ' אמה ולפי שצריך לבדוק בדיקה זו מלמעלה ומלמטה כנגדו שהרי כשבדק זה לצפון העולם עדיין יש להסתפק שמא מערה זו שמצא בתחלה ממנה ולדרום העולם יש לה חצר ועוד מערה אחת והלכך צריך לבדוק כ' אמה לדרום העולם וכמו כן יש להסתפק למזרח ולמערב וצריך בדיקת כ' למזרח ובדיקת כ' למערב ונמצא בדיקה הראשונה הויא מ' אמה לכל צד:

בדק עשרים ומצא בודק עוד עשרים גרסינן. כדקתני במתני' לפי שאחר שמצא בסוף עשרים יש לחוש שמא זה קבר אחר הוא ולא מבית הקברות שמצא בתחלה אלא זה של אדם אחר ויש כאן ב' מערות וחצר וצריך לעשות גם שם כל הבדיקות שאמרנו:

אית תניי תני ופליג על המתני' בדק עשר כו' וס''ל להאי תנא דלא חיישינן למערה זו שמצא בתחלה שהיא בתחלת הכ' אלא כל הבדיקה היא עם הכל כ' ולא הטריחוהו חכמים יותר ואם בדק עשר ומצא בודק עוד עשר כפי שתי מערות וחצר וכן לכל צד וכן אם מצא אחר בדיקה זו וכן כולם:

Nazir

Daf 46b

משנה: הַמַּכֶּה אֶת חֲבֵירוֹ וַאֲמָדוּהוּ לְמִיתָה הֵיקֵל מִמַּה שֶׁהָיָה וְאַחַר מִכֵּן הִכְבִּיד וָמֵת חַייָב. רִבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר פָּטוּר שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר.

Traduction

Si quelqu’un a frappé son prochain au point de le laisser pour mort (308)V. (Sanhedrin 9, 1)., ensuite ce dernier se trouve mieux, puis finalement retombe plus mal et meurt, le meurtrier est coupable d’homicide. Selon R. Néhémie, il n’est pas condamnable, puisque l’on a constaté qu’il n’y a pas eu meurtre immédiat (309)Littéralement: que la cause est sur pied (était restée en l'état)..

Pnei Moshe non traduit

מתני' המכה את חבירו ואמדוהו למיתה. אבל אם אמדוהו מתחלה לחיים אפילו לרבנן פטור:

היקל ממה שהיה. וחזרו ואמדוהו לחיים:

רבי נחמיה פוטר שרגלים לדבר. שלא מחמת מכה מת כיון שהקל ממה שהיה ואין הלכה כרבי נחמיה:

הלכה: וְטִמֵּא אוֹתוֹ. אֶת הַוַודַּאי הוּא מְטַמֵּא אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַסָּפֵק. לְעוֹלָם הוּא בְטוּמְאָתוֹ עַד שֶׁיֵּדַע שֶׁטָּהַר. וְטִיהֲרוֹ. אֶת הַוַודַּאי הוּא מְטָהֵר אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת 46b הַסָּפֵק. לְעוֹלָם הוּא בְּטָהֳרָתוֹ עַד שֶׁיֵּדַע שֶׁנִּיטְמָא.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

גמ' וטמא אותו. הכהן כתיב ודרשינן את הודאי הוא מטמא ולא את הספק ולפיכך עד שלא נזקק לטומאה ספקו טהור:

לעולם הוא בטומאתו. משנזקק לטומאה עד שיוודע שהוא טהור דכתיב וטהרו הכהן את הודאי הוא מטהר ולא את הספק:

לעולם הוא בטהרתו. אזב קאי דעד שלא נזקק לזיבה תולין אותו בדרכים האלו עד שידע שנטמא שלא באונס:

כְּתִיב וְהַדָּוָה בְּנִידָּתָהּ וְהַזָּב אֶת זוֹבוֹ. מַה נִידָּה מְטַמָּא מֵאוֹנְסִים. אַף הַזָּב מְטַמֵּא מֵאוֹנְסִים. מֵעַתָּה אֲפִילוּ מֵרְאִייָה הָרִאשׁוֹנָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. לִכְשֶׁיֵיעָשֶׂה כְנִידָּה.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

כתיב והדוה בנדתה והזב את זובו. היקש זב לנדה והיינו זבה מה היא מטמא באונס דלא כתיב בה מבשרה אף הזב מטמא באונס בראיה שלישית כדמסיק:

מעתה אפילו מראיה ראשונה. כלו' מראיה ראשונה ואילך והיא ראיה שניה יטמא באונס טומאת זיבה:

לכשיעשה כנידה. דהיינו כשראה ראיה שניה דאז הוי כזבה לטמא משכב ומישב וספירת שבעה כזבה ומטמא בראיה שלישית אפי' באונס למיחש בג' ראיות לחיוב קרבן:

אוֹנְסוֹ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. אוֹנְסוֹ מַמָּשׁ. סְפֵיקוֹ. סָפֵק זוֹב סָפֵק קֶרִי. זוֹבוֹ וְשִׁכְבַת זַרְעוֹ בְּלֹא כָךְ אֵינוֹ מְטַמֵּא. אֶלָּא שֶׁאֵין תּוֹלִין בָּהּ מֵעֵת לָעֵת.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

אונסו ממש. כלומר דמפרש דהאי אונסו לאו אדבתרה קאי אונסו וספיקו אלא אונסו אונסו ממש אם ראה ראיה השלישית מחמת אונס מאכל ומשתה טמא:

וספיקו. הוא ספק זיבה ספק קרי טמא שמשנזקק לטומאה מחמרינן בספקו וזובו הוא:

ושכבת זרעו בלא כך אינו מטמא. טומאת ערב בתמיה ומאי שכבת זרעו דקתני:

אלא. ה''ק שאין תולין בה מעל''ע וספיקו ושכבת זרעו חדא מילתא היא שאין תולין ספק זובו במעת לעת אחר שכבת זרעו כדפרישית במתני':

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source