Le texte Le vocabulaire Les révisions
Nazir
Daf 29a
משנה: נָזִיר שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה בַּיַּיִן כָּל הַיּוֹם אֵינוֹ חַייָב אֶלָּא אַחַת. אָֽמְרוּ לוֹ אַל תִּשְׁתֶּה אַל תִּשְׁתֶּה וְהוּא שׁוֹתֶה חַייָב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. הָיָה מְגַלֵּחַ כָּל הַיּוֹם אֵינוֹ חַייָב אֶלָּא אַחַת. אָֽמְרוּ לוֹ אַל תְּגַלַּח אַל תְּגַלַּח וְהוּא מְגַלֵּחַ חַייָב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. הָיָה מִיטַּמֵּא לַמֵּתִים כָּל הַיּוֹם אֵינוֹ חַייָב אֶלָּא אַחַת. אָֽמְרוּ לוֹ אַל תִּיטַּמֵּא אַל תִּיטַּמֵּא וְהוּא מִיטַּמֵּא חַייָב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.
Traduction
Si un Nazir boit du vin une journée (187)V. ci-dessus, 3, 5., il n’est qu’une fois coupable pour ce fait. Mais si on lui a dit plusieurs fois de ne pas boire, et qu’il persiste à boire, il est coupable pour chaque infraction. S’il se rase toute la journée, il n’est coupable qu’une fois; mais si on lui a dit plusieurs fois que c’est défendu, et pourtant il a continué à se raser, il est coupable pour chaque fois. De même, en se rendant impur pour des morts toute une journée (188)V. (Makot 3, 7), et J., même traité ibid. ( 48)., il n’est coupable qu’une fois; mais s’il a été avisé plusieurs fois de l’interdit, il est condamnable pour chaque infraction.
Pnei Moshe non traduit
מתני' כל היום. ולא התרו בו אלא אחת:
אל תשתה אל תשתה. שהתרו בו בין שתיה לשתיה:
הלכה: נָזִיר שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה בַּיַּיִן כול'. נָזִיר וְהוּא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מַתְרִין בּוֹ עַל הַיַּיִן וְעַל הַתִּגְלַחַת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר. מֵאַחַר שֶׁאֵין מַתְרִין בּוֹ עַל הַטּוּמְאָה אֵין מַתְרִין בּוֹ עַל הַיַּיִן וְעַל הַתִּגְלַחַת. גָּרַשׂ כּוּלָּהּ הִילְכְתָא בְּפֶרֶק גֹ.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
גמ' נזיר והוא בבית הקברות כו'. כתובה לעיל פ''ג הלכה ה' וע''ש:
אַתְּ אָמַר בְּנָזִיר טָהוֹר רוֹב רֹאשׁוֹ מְעַכֵּב בּוֹ. גִּילַּח שְׁלִישׁוֹ. 29a לֹא הִסְפִּיק לְגַלְּחוֹ עַד שֶׁגָּדַל כּוּלּוֹ. מְגַלֵּחַ הַשְּׁאָר וְדַייוֹ אוֹ צָרִיךְ לְגַלֵּחַ אֶת כּוּלּוֹ. אַתְּ אָמַר בְּנָזִיר טָמֵא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת מְעַכְּבוֹת בּוֹ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת סוֹתְרוֹת בּוֹ. וְדִכְוָתָהּ בְּנָזִיר טָהוֹר שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת מְעַכְּבוֹת בּוֹ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת סוֹתְרוֹת בּוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. וְכֵן הִיא. וְתַנֵּי כֵן. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשֵּׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן. כְּשֵׁם שֶׁשְׁתֵּי שְׂעָרוֹת מְעַכְּבוֹת בּוֹ כָּךְ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת סוֹתְרוֹת בּוֹ.
Traduction
Toi (R. Eléazar) tu viens de dire que l’acte de s’être rasé au moins la majeure partie de la tête forme obstacle (en cas d’omission) à la cérémonie finale du Nazir pur pour être dégagé du Naziréat; si donc on a rasé le tiers seulement, puis sans achever de raser la majeure partie on laisse repousser le tout, suffit-il de raser la partie laissée intacte en commençant, ou faut-il de nouveau raser la majeure partie (y compris le premier tiers)? (Question non résolue). De même, il a été dit au sujet du Nazir impur que, lorsqu’après s’être rasé, il reste deux cheveux, c’est un obstacle à la validité de la purification, et par conséquent la période ruinée devra être renouvelée; appliquera-t-on aussi cette règle au Nazir pur, et dira-t-on que la présence de deux cheveux non coupés mettent obstacle au dégagement de l’abstinence, exigeant le renouvellement de la période? C’est bien ainsi, répondit R. Yossé b. Aboun, comme il a été enseigné (184)Tossefta à ce traité, ch. 4.: De même que le reliquat de deux cheveux forme un obstacle à la purification (lorsqu’il a fallu se raser après l’arrivée d’une impureté), de même leur présence forme obstacle si l’acte de se raser (pour le Nazir pur) est accompli d’une façon interdite.
Pnei Moshe non traduit
את אומר בנזיר טהור. הא דאמר ר''א דרוב ראשו מעכב בנזיר טהור ואם גלח שלישו ולא הספיק לגלח רובו עד שחזר וגדל כולו מהו מגלח השאר ששייר בתחלה ודיו או צריך לגלח את כולו והיינו רוב ראשו ואפילו השליש שגלח בתחלה צריך לחזור ולגלח דגלוח הראשון לאו כלום הוא ולא איפשיטא:
את אמר בנזיר טמא שתי שערות מעכבות בו. ואם כן נמי סותרות בו דגילוח מיקרי אלא הא קמיבעיא לן ודכוותה בנזיר טהור אם ילפינן נזיר טהור מנזיר טמא לענין שמעכבות בו ב' שערות וסותרות ומתני' דנגעים לאו דוקא בנזיר טמא מיירי:
וכן הוא ותני. נמי בברייתא כן:
רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי. וְגִילַּח אֶת כּוּלּוֹ וְשִׁייֵר בּוֹ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת וְהָיָה בָהֶן כְּדֵי לָכוּף רֹאשׁוֹ לְעִיקָּרוֹ שְׁתֵּי פְעָמִים וְגִילַּח פַּעַם אַחַת. מֵאַחַר שֶׁגִּילַּח כְּדֵי סֵימָן יָצָא אוֹ מֵאַחַר שֶׁשִּׁייֵר כְּדֵי סֵימָן לֹא יָצָא.
Traduction
R. Jérémie demanda: Si quelqu’un s’est rasé toute la tête et a laissé deux cheveux intacts, de sorte qu’il reste de quoi soumettre la tête au barbier deux fois, puis il les fait couper une première fois (sans enlever tout), dira-t-on qu’en raison de ce nouvel acte en signe de soumission le Nazir est dégagé du vœu, ou faut-il qu’il y revienne une seconde fois, puisqu’il reste de quoi couper encore? (Question non résolue).
Pnei Moshe non traduit
וגילח. אם גילח את כל ראשו ישייר בו ב' שערות דמעכבות בו והיה בהן שני פעמים כדי לכוף ראשן לעיקרן וחזר וגלח מהן כדי פעם אחת ושייר עוד כדי פעם אחת לכוף ראשו לעיקרו מהו:
מאחר שגלח כדי סימן. מי אמרינן מאחר שגלח גם באותן ב' שערות כדי סימן אחד והוא כדי לכוף ראשו לעיקרו יצא או מאחר ששייר עוד כדי סימן אחד לא יצא ולא איפשיטא:
רִבִּי אִילָא אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. לְמַלְקוּת אַחַת. לְעִיכּוּב שְׁתַּיִם. לִסְתִירָה שָׁלֹשׁ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹסֵי. וְהוּא שֶׁסִּיפְסֵף כָּל שֶׁהוּא חַייָב. אָמַר רִבִּי אַבָּא בַּר מָמָל. פָּתַר לֵיהּ רִבִּי יָסָא כָּל שֶׁהוּא מִזֶּה וְכָל שֶׁהוּא מִזֶּה. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל שְׁמוּאֵל. יֵשׁ תּוֹלֵשׁ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת חַייָב עֲלֵיהֶן מִשֵּׁם אַרְבָּעָה ללָוִים. מִשֵּׁם נָזִיר מִשֵּׁם מְצוֹרָע מִשֵּׁם יוֹם טוֹב מִשֵׁם מַקִּיף. לַלָּוִים אֲתִינָן מִיתְנֵי. אֶבָל לַמַּלְקוּת לוֹקִין אֲפִילוּ עַל אַחַת.
Traduction
R. Ila dit devant R. Yossé: on est passible des coups de lanière dès que l’on a coupé un cheveu pendant la période du Naziréat; la présence de deux cheveux met obstacle à l’acte de se raser (il faut les enlever); enfin, si pendant le Naziréat on en coupe trois, la période d’abstinence devra être renouvelée. Est-ce que notre Mishna n’est pas opposée à l’avis énoncé devant R. Yossé (que la coupe d’un cheveu entraîne la pénalité des coups), en disant: ''Si peu que l’on ait arraché, on est coupable''? (Pourquoi exige-t-il un cheveu coupé)? R. Aba b. Mamal dit que R. Yassa explique ainsi la Mishna: il s’agit d’un fragment pris d’un cheveu et d’un autre fragment d’un autre cheveu (ce qui équivaut à la coupe d’un cheveu entière, entraînant la culpabilité). Ne peut-on pas opposer à l’avis de R. Ila l’enseignement suivant (185)Tossefta à Makot ch. 4., où il est dit: Il peut arriver qu’en s’arrachant deux poils on transgresse quatre défenses, celles relatives au Nazir, au lépreux guéri (en ce cas), au repos des jours de fête (si l’on est en ce jour), enfin celle de ne pas se raser les coins de la barbe (si ces poils sont placés là); or, n’est-il pas dit que l’on est coupable pour avoir enlevé un seul poil? Cet enseignement énumère les défenses diverses que l’on s’expose à transgresser en enlevant deux poils; mais la pénalité des coups de lanière est applicable au Nazir qui n’avait coupé qu’un seul cheveu.
Pnei Moshe non traduit
למלכות. כמו למלקות ודרך הש''ס הזה להשתמש בחילוף האותיות:
אחת. אם גילח שערה אחת בתוך נזרו לוקה:
לעיכוב. אחר שהשלים נזרו ב' שערות מעכבין הגלוח:
לסתירה. אם גלח בתוך נזרו אינו סותר עד שיגלח שלשה:
מתני' פליגא על רבי אילא גרסינן. א''נ על רבי יוסי שקבלה מיניה דהא קתני והוא שסיפסף כל שהוא חייב ואפילו לא הוי שערה אחת:
כל שהוא מזה וכל שהוא מזה. מב' שערות כל שהוא והוי כעין שערה אחת:
מתני'. ברייתא פליגא על רבי אילא:
משם ארבעה לוים. אם היה נזיר ומצורע ובי''ט ומשום מקיף פאת ראשו אם היו במקום הפאות וקשיא לרבי אילא דקאמר בשערה אחת לוקה:
ללוים אתינן מיתני. כלומר הואיל וחשיב לה בהדי הני לאוין דמשכחת לה דבחדא תלישה מיחייב בארבעה והלכך קאמר שתי שערות משום דקחשיב י''ט בהדייהו ואינו חייב אלא על ב' שערות:
אבל למלקות. בנזיר אפי' על אחת לוקה:
אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מְפַסְפְּסִין בְּקִלִּיקִין. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין מְפַסְפְּסִין. אָמַר רַב חִסְדָּא. מָאן דְּאָמַר מְפַסְפְּסִין. בְּבָרִיא. מָאן דְּאָמַר אֵין מְפַסְפְּסִין. בְּתַשׁ.
Traduction
L’un enseigne (186)V. J., Betsa 4, 2.: le Nazir peut démêler (les cheveux embrouillés) en les frottant d’une étoffe grossière, cilicia; l’autre enseigne que c’est interdit de telle façon. R. Hisda dit: le premier avis s’applique à l’homme sain (non exposé par là à devenir chauve); la deuxième opinion se rapport à un homme faible (qui serait en danger de perdre ainsi la chevelure).
Pnei Moshe non traduit
ומפספסין בקליקין. כמין בגד עשוי משער העזים ומפספסין בו ומותר הנזיר לפספס בהן שערו:
מאן דאמר מפספסין בבריא. ושערו חזק ואין חוששין לתלישת השער בפספוס זה:
בתש. שתש כחו ובפיספוס כל שהוא יבא לתלישת שערו:
Nazir
Daf 29b
משנה: תִּגְלַחַת הַטּוּמְאָה כֵּיצַד הָיָה מַזֶּה בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי וּמְגַלֵּחַ בַּשְּׁבִיעִי וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו בַּשְּׁמִינִי. וְאִם גִּילַּח בַּשְּׁמִינִי מֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו בּוֹ בַיּוֹם דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. אָמַר לוֹ רִבִּי טַרְפוֹן מַה בֵּין זֶה לִמְצוֹרָע. אָמַר לוֹ זֶה טַהֲרָתוֹ תְּלוּיָה בְיָמָיו וּמְצוֹרָע טַהֲרָתוֹ תְּלוּיָה בְתִגְלַחְתּוֹ. אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה מְעוֹרַב שֶׁמֶשׁ.
Traduction
Comment le Nazir doit-il se raser pour impureté? Il se fera asperger à l’eau de purification au 3e et au 7e jour après l’impureté; il se fera raser au 7e, et offrira les sacrifices le 8e. S’il s’est fait raser le 8e jour, il offrira les sacrifices le même jour. Tel est l’avis de R. aqiba. Pourquoi, lui demanda R. Tarfon, cette distinction entre le Nazir et le lépreux (195)Puisqu'en se rasant le 8e jour, il n'offre son sacrifice qu'au 9e jour? guéri? C’est que, répond R. aqiba, pour le Nazir, l’état de pureté dépend de ses jours (auxquels il s’est fait asperger, puis raser, puis il présente les sacrifices), tandis que pour le lépreux, la pureté dépend du moment (196)''S'il s'est baigné avant de se raser, l'acte est nul; donc, en se rasant le 8e jour (puis se baignant), il offrira le sacrifice au 9e jour.'' où il s’est rasé; il ne pourra donc offrir les sacrifices dus que lorsque le soleil sera couché sur lui, après qu’il aura pris le bain légal.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ומגלח בשביעי ומביא קרבנותיו בשמיני. כדכתיב וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו וביום השמיני יביא שתי תורים וגו' והביא כבש בן שנתו לאשם:
מה בין זה למצורע. דכתיב בפרשת מצורע בתגלחת שניה שהיא אחר ימי ספרו והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו וגומר וביום השמיני יקח שני כבשים תמימים וגומר וקיימא לן במצורע דאם גלח בשמיני מביא קרבן בתשיעי:
אמר לו שזה טהרתו תלויה בימיו. נזיר טהרתו תלויה בהזא' ג' וז' וטבילה הלכך כיון שטהר בשביעי אע''פ שילא גלח עד יום השמיני מביא קרבנותיו בו ביום:
וזה. אבל מצורע טהרתו תלויה בתגלחתו כדכתיב ביום השביעי יגלח את כל שערו והדר כתיב ורחץ את בשרו במים וטהר ואם טבל עד שלא גלח לא עלתה לו טבילה והלכך אם גלח בשמיני אכתי צריך טבילה והערב שמש ואינו יכול להביא קרבנותיו עד תשיעי שאי אפשר להביא קרבן אלא אם כן היה מעורב שמש:
משנה: שְׁלֹשָׁה מִינִים אֲסוּרִין בַּנָּזִיר הַטּוּמְאָה וְהַתִּגְלַחַת וְהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן. חוֹמֶר בַּטּוּמְאָה וּבַתִּגְלַחַת מִבַּיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן שֶׁהַטּוּמְאָה וְהַתִּגְלַחַת סוֹתְרִים וְהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן אֵינוֹ סוֹתֵר. חוֹמֶר בַּיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן מִבַּטּוּמְאָה וּמִבַּתִּגְלַחַת שֶׁהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן לֹא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ וְהַטּוּמְאָה וְהַתִּגְלַחַת הוּתְּרוּ מִכְּלָלָן בְּתִגְלַחַת מִצְוָה וּבְמֵת מִצְוָה. וְחוֹמֶר בַּטּוּמְאָה מִן הַתִּגְלַחַת שֶׁהַטּוּמְאָה סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל וְחַייָבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן וְהַתִּגְלַחַת אֵינָהּ סוֹתֶרֶת אֶלָּא עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם וְאֵין חַייָבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן.
Traduction
Trois sortes d’objets (est-il dit) sont interdits au Nazir: l’impureté, la coupe des cheveux, et l’usage des produits de la vigne. Pour les 2 premiers sujets, il y a une gravité de plus que pour le 3e, en ce que le fait de ne pas s’être abstenu des 2 premiers pendant la période due entraîne l’annulation de celle-ci (et oblige de recommencer), tandis que l’usage de ce qui touche à la vigne ne comporte pas l’annulation de la dite période. D’autre part, cependant, pour l’usage des produits de la vigne, il y a une autre gravité que ne comporte pas l’infraction aux 2 premiers objets: En ce qui concerne l’usage de la vigne, rien n’est détaché de la règle générale pour être permis par exception; mais pour les 2 premiers sujets, il arrive parfois de se relâcher de la règle générale, et il est permis de se raser pour accomplir un devoir religieux, ou de se rendre impur pour un mort, s’il s’agit de remplir envers lui un précepte religieux. L’impureté est plus grave que la question de se raser: si l’on s’est rendu impur, toute la période du Naziréat sera ruinée (à recommencer), et l’on sera tenu d’offrir un sacrifice d’expiation pour infraction à la loi; mais si l’on s’est rasé, on n’a renversé qu’une période d’un mois, et l’on ne doit pas le sacrifice.
Pnei Moshe non traduit
מתני' שהטומאה והתגלחת סותרין. דכתיב בטומאה והימים הראשונים יפלו ותגלחת סותרת שלשים יום דבעינן גדל פרע שער ראשו ואין גידול פרע פחות משלשים יום:
שהיוצא מן הגפן לא' הותר מכללו. כגון לשתות יין מצוה דאמרינן מיין ושכר יזיר לאסור יין מצוה כיין הרשות:
והטומאה והתגלחת הותרו מכללן. טומאה למת מצוה דכתיב לאביו ולאמו לא יטמא אבל מטמא הוא למת מצוה ותגלחת לנזיר מצורע דאתי עשה דוגלח את כל שערו ודחי לא תעשה דתער לא יעבור על ראשו:
הלכה: הַטּוּמְאָה. דִּכְתִיב כָּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַי֨י עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא. תִּגְלַחַת. דִּכְתִיב כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר לא יַעֲבוֹר עַל רֹאשׁוֹ. הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן. דִּכְתִיב כָּל יְמֵי נִזְרוֹ מִכָּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן וגו'.
Traduction
''L’impureté'' est interdite au Nazir, comme il est écrit (Nb 6, 6): Tout le temps de l’abstinence en l’honneur de l’Eternel, il ne doit pas approcher d’un corps mort (191)''Le '''' corps d'un mort '''' dit M. le gr. Rab. Wogue en notre à sa traduction de ce verset, contamine le vivant au premier chef, soit par contact ou transport, soit par simple voisinage, lorsqu'on se trouve sous le même toit. Cf. ci-dessus, 1.''. La coupe des cheveux'' lui est interdite, comme il est dit (ibid. 5): Tout le temps stipulé pour son abstinence, le rasoir ne doit pas effleurer sa tête. Enfin, ''l’usage des produits de la vigne'', comme il est dit (ibid. 4): Il ne mangera d’aucun produit de la vigne, etc.
Pnei Moshe non traduit
גמ' הטומאה. דנוהגת בנזיר דכתיב כל ימי וגומר ככתוב בריש פרקין:
הָיוּ לְפָנָיו צְלוֹחִיּוֹת שְׁתַּיִם. אַחַת שֶׁלְּמַיִם וְאַחַת שֶׁלְּיַיִן. נָטַל וְשָׁתָה אוֹתָהּ שֶׁלְּמַיִם. אָֽמְרוּ לוֹ. הֲוֵי יוֹדֵעַ מִשֶּׁאַתְּ שׁוֹתֶה שֶׁלְּמַיִם אַתְּ שׁוֹתֶה שֶׁלְּיַיִן וְיֵשׁ בָּהּ יֹ זֵיתִים. וְאַתָּה מִתְחַייֵב יֹ מַלְקִיּוֹת. אֵינוֹ מְקַבֵּל הַתְרָייָה בְדַעַת הַזֹּאת. אֲבָל אִם צְלוֹחִית אַחַת שֶׁלְּיַיִן וְהִתְחִיל לִשְׁתּוֹת בָּהּ. אָֽמְרוּ לוֹ. תְּהֵא יוֹדֵעַ אִם תִּשְׁתֶּה אֶת כּוּלָּהּ יֵשׁ בָּהּ עֲשָׂרָה זֵיתִים וְהִתְחַייָב עֲשָׂרָה מַלְקִּיּוֹת. מְקַבֵּל הַתְרָייָה בְדַעַת 29b הַזֹּאת.
Traduction
(189)Au commencement est un passage déjà traduit ci-dessus, (3, 5), auquel le texte même renvoie. Si quelqu’un (Nazir) ayant devant lui deux bouteilles, l’une remplie d’eau, l’autre de vin, boit celle qui est pleine d’eau, et qu’on lui dise: ''Sache bien que si, après avoir bu la bouteille d’eau, tu bois celle du vin, elle contient p. ex., l’équivalent de dix olives, et tu seras passible dix fois de la pénalité des coups'', il ne sera pas tenu de recevoir un avertissement ainsi formulé (190)L'avertissement produit un effet légal, s'il est énoncé au moment où la faute va être commise. (ce dernier sera nul); mais si le Nazir a commencé à boire la bouteille pleine de vin, et qu’on lui dise: ''Sache bien que si tu la bois entière, elle a une contenance qui équivaut à dix olives, et tu serais dix fois passible de la pénalité des coups'', un tel avertissement devra forcément être accepté (et sera valable).
Pnei Moshe non traduit
אמרו הוי יודע. אם בשעה ששתה של מים התרו בו הוי יודע שאם תשתה של מים ואתה רוצה לשתות של יין אח''כ ויש בו עשרה זתים לאו דוקא דשיעורי נזיר ברביעית הוו אלא יש בה כך וכך שיעורים ותתחייב כמה מלקיות:
אינו מקבל התרייה בדעת הזאת. דהאי התראה לאו כלום היא אע''פ שאמרו לו הוי יודע דבעינן התראה בשעת מעשה ובשעה שהתרו בו לא שתה אלא מים:
מקבל התרייה בדעת הזאת. כיון שהתרו בו בשעה שהתחיל לשתות יין וחייב על כל רביעית ורביעית אע''פ שבהתראה אחת הוי וכן בשפודין:
חוֹמֶר בַּטּוּמְאָה וּבַתִּגְלַחַת מִבַּיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן. הַטּוּמְאָה. דִּכְתִיב כָּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַי֨י. וְהַתִּגְלַחַת. דִּכְתִיב וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ כִּי טָמֵא נִזְרוֹ.
Traduction
Il y a une aggravation pour les deux premiers interdits, l’impureté et la coupe des cheveux, qui n’existe pas pour les produits de la vigne: en cas d’impureté, la période ruinée est à recommencer, parce qu’il est dit (ibid.): ''Tout le temps (tous les jours) de l’abstinence, il ne doit pas approcher etc.'' (Donc, en cas de transgression, l’ordre des jours est à recommencer). Il en est de même de la coupe des cheveux, dont il est dit (ibid. 12): Quant aux ''jours antérieurs'', ils seront nuls, parce que son abstinence a été violée (c’est donc une question de jours).
Pnei Moshe non traduit
הטומאה. שהיא סותרת דכתיב כל ימי הזירו לה' על נפש מת לא יבא ואם בא סותר כל ימי הזירו:
והימים הראשונים יפלו כי טמא נזרו. ודריש לה על התגלחת שהרי צריך להתגלח תגלחת טומאה ורמיז לן הכתוב שמחמת כן סותר כימים הראשונים והן שלשים יום כסתם נזירות א''נ הימים שהתירו הראשונים כדדריש לעיל בפ''ק:
חוֹמֶר בַּיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן מִבַּטּוּמְאָה וּמִבַּתִּגְלַחַת. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר בְּאַרְבַּע כּוֹסוֹת (שֶׁלְּמַיִם אוֹ) שֶׁלְּיַיִן. אֲבָל אִם אָמַר. שְׁבוּעָה שֶׁאֶשְׁתֶּה וְנָזִיר. אֶשְׁתֶּה אָתָא לְמֵימַר לֹא יִשְׁתֶּה.
Traduction
Par contre, on avait supposé cette aggravation, pour les produits de la vigne, que le Nazir ne peut pas non plus boire les quatre verres de vin obligatoires le soir de Pâques (192)On avait cru cet interdit basé sur la Bible, tandis qu'il ne s'agit que d'une prescription rabbinique.; mais celui qui a dit d’abord qu’il jure de boire du vin, puis a fait vœu d’abstinence, reste libre (un vœu ne l’emporte pas sur un serment), et il n’est plus admis à ne pas boire à Pâques.
Pnei Moshe non traduit
חומר ביוצא מן הגפן הוון. בני הישיבה בעיי מימר לפרש הא דקאמר שיוצא מן הגפן לא הותר מכללו דאפי' ביין מצוה אסור בארבעה כוסות של יין בלילי פסח בהן לא הותר מכללו אבל אם אמר בתחלה שבועה שאשתה יין וחזר ונזר בנזיר לא דבהא הותר מכללה דלא חיילא נזירות על שבועתו:
אשתה אתא מימר לא ישתה. בתמיה ומסקנא דמילתא היא כלומר שהרי כבר נשבע שישתה יין ובא להדיר בנזיר ושלא ישתה וקבלת נזירותו לאו כלום הוא:
הָיוּ לְפָנָיו שְׁנֵי שַׁפּוּדִין. אַחַת שֶׁלִּשְׁחוּטָה וְאַחַת שֶׁלִּנְבֵילָה. נָטַל לֶאֱכוֹל אוֹתָהּ שֶׁלִּשְׁחוּטָה. אָֽמְרוּ לוֹ. תְּהֵא יוֹדֵעַ מַה שֶׁאַתָּה אוֹכֵל שֶׁלִּשְׁחוּטָה. אִם אַתְּ אוֹכֵל אֶת הַנְּבֵילָה וְיֵשׁ בָּהּ יֹ זֵיתִים וְאַתָּה מִתְחַייֵב עָלֶיהָ עֲשָׂרָה מַלְקִיּוֹת. אֵינוֹ מְקַבֵּל הַתְרָייָה בְדַעַת הַזֹּאת. אֲבָל אִם הָיָה שַׁפּוּד אֶחָד שֶׁלִּנְבֵילָה. הִתְחִיל לֶאֱכוֹל בָּהּ. אָֽמְרוּ לוֹ. תְּהֵא יוֹדֵעַ מִשֶּׁאַתְּ אוֹכֵל כּוּלּוֹ וְיֵשׁ בָּהּ עֲשָׂרָה זֵיתִים וְאַתָּה מִתְחַייָב יֹ מַלְקִּיּוֹת. מְקַבֵּל הַתְרָייָה בְדַעַת הַזֹּאת.
Traduction
De même, lorsqu’en ayant devant soi deux morceaux de chair à la broche, dont l’un provient d’un animal égorgé correctement, et l’on vient vous dire: ''Sache bien que si au lieu de manger la chair d’un animal égorgé, tu mangeais celle d’une bête morte, elle a une grandeur équivalente à dix fois celle d’une olive, et tu peux être dix fois passible de la pénalité des coups'', on ne sera pas tenu d’accueillir un avertissement ainsi formulé (il sera nul); mais si l’on a commencé à manger du morceau de chair provenant de l’animal mort, et l’on reçoit l’avis qu’une consommation, forte de la valeur de dix olives, entraînera dix fois la pénalité des coups, cet avertissement devra être accueilli en ses conséquences légales.
הוּתָּר בְּתִגְלַחַת מִצְוָה. לֹא סוֹף דָּבָר לִיתֵּן סֵימָן לְנִגְעוֹ. אֶלָּא לִיתֵּן סֵימָן לְנַתְקוֹ וְלֵידַע אִם פָּשָׂה אִם לֹא פָשָׂה. וּבְמֵת מִצְוָה. הָדָא הִיא דְתַנִּינָן. הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ וּמָצְאוּ מֵת מִצְוָה.
Traduction
''Il est permis de se raser pour accomplir un devoir religieux''. En réalité, c’est ainsi, non seulement s’il s’agit par cet acte de donner un signe visible de la cessation d’une plaie, mais aussi, s’il s’agit de faire place nette, afin de pouvoir examiner si le mal (la tache) a grandi, ou non. ''On peut se rendre impur pour un mort, s’il s’agit de remplir envers lui un précepte religieux'', comme nous avons enseigné (193)Ci-après, (7, 1).: ''Lorsque tous deux voyagent ensemble, et qu’ils se trouvent en présent d’un mort isolé à enterrer, etc.''.
Pnei Moshe non traduit
הותר בתגלחת מצו' לא סוף דבר כדי ליתן סימן לנגעו. הותר וזהו לתגלחת ימי חלוטו והוא סימן שעברו ימי נגעו אלא אפילו כדי ליתן סימן לנתקו אם יש בו נתק בראש וצריך להתגלח כדי לידע אם פשה הנתק או לא פשה כדכתיבי קראי וכדתנן פ''י דנגעים ואפילו בתוך ימי נזרו הותר בתגלחת זו:
ובמת מצוה הדא היא דתנינן. כמו דתנן בריש פרק דלקמן שהותר לנזיר לטמא למת מצוה:
חוֹמֶר בַּטּוּמְאָה מִן הַתִּגְלַחַת. הַטּוּמְאָה. דִּכְתִיב וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ. וְהֵבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְאָשָׁם. חוֹמֶר בַּתִּגְלַחַת שֶׁעָשָׂה בָהּ הַמְגַלֵּחַ כְּמִתְגַּלֵּחַ. וְהַטָּמֵא לֹא עָשָׂה בָהּ הַמְטַמֵּא כְּמִיטָּמֵא.
Traduction
L’impureté est plus grave que le fait de se raser'', en ce qu’elle ruine toute la période observée (194)Cf. ci-dessus, (1, 3)., selon les mots (ibid.): ''quant aux jours antérieurs, ils seront nuls''; et il offrira un agneau d’un an en sacrifice de délit''. Par contre, l’acte de se raser a cette gravité, que l’homme qui rase (le barbier) sera aussi coupable que le Nazir rasé; tandis que pour l’impureté, celui qui contamine n’est pas condamnable comme l’homme contaminé (seul passible de la pénalité).
Pnei Moshe non traduit
הטומאה. סותרת את הכל דכתיב והימים הראשונים יפלו כי טמא נזרו:
והביא וגו'. בטומאה כתיב שחייב עליה קרבן אבל לא בתגלחת:
חומר בתגלחת. מצינו נמי חומר בתגלחת מבטומאה שעשה בה המגלח כמתגלח ששניהן עוברין בלאו דכתיב לא יעבר קרי ביה לא יעבור הוא ולא יעבר לאחר:
והטומאה לא עשה בה המטמא כמיטמא. דכתיב וטמא ראש נזרו למיטמא הוא דקאמר מדלא כתיב וטמא לו ראש נזרו ומכאן שהמטמא לנזיר אינו לוקה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source