Vayedaber

Nazir

Daf 1b

תַּנֵּי. כָּל כִּינּוּיֵי נְזִירוּת כַּנְּזִירוּת וְלוֹקִין עֲלֵיהֶן. אַף עַל גַּב דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֵין לוֹקִין עַל הָאִיסָּרוֹת. מוֹדֶה הוּא הָכָא שֶׁהוּא לוֹקֶה. אַף עַל גַּב דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן. מוֹדֶה הוּא הָכָא שֶׁהוּא לוֹקֶה. אַף עַל גַּב דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר. סְפֵק נְזִירוּת מוּתָּר. מוֹדֶה הוּא הָכָא שֶׁהוּא לוֹקֶה. מָה נָן קַייָמִין. 1b אִם בְּמִתְכַּוֵּן לִיזוֹר. אֲפִילוּ אָמַר. שֶׁאַזְכִּיר פַּת אֱהֵא נָזִיר. נָזִיר. אִם בְּשֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לִיזוֹר. אַף עַל גַּב שֶׁהוֹצִיא נְזִירוּת מִפִּיו לֹא יְהֵא נָזִיר. כָּךְ אִם הָיָה קוֹרֵא בַתּוֹרָה וְהִזְכִּיר נָזִיר נָזִיק. אֶלָּא כִּי נָן קַייָמִין. בְּאוֹמֵר. אֶחָד מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת הַלָּלוּ נָזַרְתִּי. אִם תּוֹפֵשׂ אֶחָד מֵהֶן נְזִירוּת תָּחוּל עָלָיו נְזִירוּת. וְאִם לָאו לֹא תָּחוּל עָלָיו נְזִירוּת. אָמַר לוֹ. שְׁמוֹר וְשָׁמַעְתָּ.

Traduction

On a enseigné aussi: toutes les appellations diverses du Naziréat équivalent au Naziréat même, et en cas de transgression d’un tel engagement, on est passible de la pénalité des coups de lanière. Malgré l’avis de R. Yohanan (8)Ibid. (ib., p. 161). disant que l’on n’est pas sujet à cette pénalité en cas d’infraction d’un interdit de jouissance, il reconnaît qu’ici la pénalité serait applicable. Bien que R. Simon dise d’autre part (9)Ci-après, (2, 4). que l’on est dispensé d’offrir un sacrifice (à l’opposition de son interlocuteur, qui interdit ''de déclarer bien savoir que le vœu de naziréat existe, mais ignorer qu’il est défendu au Nazir de boire du vin''), il reconnaît toutefois ici que l’appellation de naziréat entraîne du moins la pénalité des coups de lanière. Enfin, quoique R. Juda, dise (en cas de rencontre de plusieurs individus (10)Ibid., (5, 4) fin., qui se supposent réciproquement engagés par Naziréat) que le doute au sujet du naziréat laisse l’individu libre, il reconnaît ici (pour les diverses appellations) qu’il y a lieu du moins d’appliquer la pénalité des coups en cas d’infraction du vœu ainsi conclu. A quel cas est applicable la diversité de ''dénominations'' en question dans la Mishna? Si l’individu avait l’intention de s’engager par vœu de Naziréat, il se trouvera engagé même en disant p. ex.: ''que je sois nazir en mentionnant seulement pain''? Si au contraire il n’avait pas l’intention de contracter un engagement (et la ''dénomination'' est une simple parole qu’il a laissé échapper), même en énonçant le terme nazir (sans intention), il ne devrait pas se trouver engagé de cette façon, pas plus qu’on ne serait engagé lorsqu’en lisant le passage de la Bible relatif à ce sujet, on prononce soit le mot Nazir, soit Nazih (par corruption)? Il faut donc supposer qu’au moment d’énoncer l’une des dénominations douteuses, l’individu a pensé être conditionnellement engagé au Naziréat, si le terme en question comporte bien un tel engagement. Observe bien, lui fut-il dit, que ces termes servent d’engagement, et tu obéiras aux conséquences.

Pnei Moshe non traduit

ולוקין עליהן. אם קיבל עליו נזירות בכינוי ועבר לוקה עליו כמו בל' נזירות גופיה:

אע''ג דרבי יוחנן אמר. בנדרים שם דאין לוקין על האיסרות על הקונמות דלא קאי עלייהו אלא באיסור בל יחל מודה הוא הכא בלאו דנזירות שהוא לוקה:

אע''ג דר''ש אומר אינו מביא קרבן. לקמן בפ''ב הלכה ג' יודע אני שיש נזיר אבל איני יודע שהנזיר אסור ביין ה''ז אסור ור''ש מתיר וקאמר דלא אמר רבי שמעון אלא לענין קרבן אבל מודה הוא שהוא לוקה:

אע''ג דרבי יהודה אמר. לקמן בפ''ב גבי אמר אמרה פרה וכו' ספק נזירות מותר דס''ל כר''ט לא ניתנה נזירות אלא להפלאה לא אמר אלא לקרבן אבל מודה הוא לענין מלקות שהוא לוקה:

מה אנן קיימין. במאי עסקינן הני כינויי נזירות דקתני במתני':

אם במתכוין ליזור. שאומר שכונתו היה לקבל עליו נזירות בלשונות הללו:

אפי' אמר שאזכיר פת. כלומר מאי שנא הני אפי' אמר אם אזכיר פת או איזה דבר דעתי על נזירות ודאי נזיר הוא:

אם בשאינו מתכוין ליזור. שאומר לא היתה כונתו על נזירות אלא שהוציא כך מפיו דרך דיבור בעלמא א''כ אע''ג שהוציא לשון נזירות ממש מפיו לאו כלום הוא דהא בעינן שיהא פיו ולבו שוין:

כך אם היה קורא בתורה. כלומר דדמי ממש כמו שהוא קורא בתורה נזיר או נזיק דרך לימוד וכי ס''ד דיהא נזיר:

אלא כן אנן קיימין באומר. שמתחלה כשהזכיר לשונות הללו על מנת כן היה דעתו אם ראוין לתפוס בהן נזירות יהא נזיר ואם לאו לא:

אמור לו שמור ושמעת. כלומר אומרים לו שהנזירות חלה בלשונות אלו ושמור ושמעת מה שקבלת עליך:

אֱהֵא. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּשֶׁרָאָה נְזִירִין עוֹבְרִין. וְאָמַר נָוֶוה מָהוּ. וְזֶה מַלְעִיג עֲלֵיהוֹן. אוֹ אֱהֵא כְּמוֹתָן. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֶׁם שְׁמוּאֵל. הַלְּוַאי אֱהֵא כְּמוֹתָן.

Traduction

Quant à l’expression ''je veux être'' (ou: que je sois...), selon Simon b. Aba au nom de R. Yohanan, comme elle implique l’engagement de Naziréat pour celui qui voit passer des Naziréens devant lui (et elle comporte manifestement cette intention), que signifie son expression: ''que je sois beau''? Est-ce une manière de railler ces passants, ou celui qui le dit veut-il leur ressembler? Cela signifie, dit R. Yossé b. Aboun, au nom de Samuel, que cet homme souhaite être comme eux.

Pnei Moshe non traduit

אהא. הא דקתני במתניתין אהא הרי זה נזיר:

בשראה נזירין עוברין. לפניו דמוכחא מילתא דנתכוין לשם נזירות ואע''פ שלא הוציא בשפתיו לשון נזירות ממש פיו ולבו שוין קרינן ביה אבל אם אין נזיר עובר לפניו לאו כלום הוא דאמרינן דילמא אהא בתענית קאמר:

ואמר נווה מהו. ובעי הש''ס ואם אמר נווה בשראה נזירים עוברין מהו:

וזה מלעיג עליהון. מי אמרינן דדרך לעג אמר כן או נאוה דרך שבח ואהא כמותן קאמר ופשיט לה רבי יוסי ברבי בון בשם שמואל דהלואי אהא כמותן קאמר:

אוֹ אֱהֵא נָוֶוה. נָזִיר. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִם כְּשֶׁאָמַר נָוֶה. הָדָא הִיא קַדְמִייָתָא. אִם בְּתָפוּס בִּשְׂעָרוֹ. וְהָתַנִּינָן. הֲרֵינִי כָּזֶה. וּמִדְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי חֲנִינָה. אִם בְּתָפוּס בִּשְׂעָרוֹ וְהוּא אָמַר. הֲרֵינִי כָּזֶה. אֶלָּא כִּי נָן קַייָמִין בְּאוֹמֵר. אֵין נָאֶה כַזֶּה.

Traduction

S’il a dit ''je veux être beau'' (comme eux), il sera Nazir (est-il dit dans la Mishna). De quel cas s’agit-il là? Il ne saurait s’agir de quelqu’un qui a poussé l’exclamation ''beau'', car on sait déjà qu’il en est de même qu’au commencement (il sera Nazir)? Et il ne s’agit pas non plus de quelqu’un qui à ce moment se prend les cheveux (afin d’indiquer que, malgré l’absence d’un Nazir passant, l’engagement a lieu), puisqu’aux termes de la Mishna il suffit pour être nazir d’avoir dit: ''je veux être comme un tel'' (par simple allusion), car il résulte de l’avis de R. Yossé b. Hanina qu’en se prenant les cheveux, cela équivaut à l’expression: ''je veux être comme un tel'' (sans que les deux conditions aient besoin d’être jointes)? C’est que (tout en supposant la présence d’un nazir passant) l’homme s’est écrié: ''rien de beau comme lui'' (on nous apprend que cette expression a le sens élogieux, qui implique l'engagement).

Pnei Moshe non traduit

או אהא נווה נזיר מה אנן קיימין. מתני' אם בשאמר נווה כלומר אי כדקתני שאמר אהא נווה:

הדא היא קדמייתא. הא מרישא שמעינן לה דמאי שנא אם אמר אהא בראה נזיר עובר לפניו או אם אמר אהא נווה דהא ודאי בשאין נזיר עובר לפניו לא מוכחא מידי דדילמא אתנאה במצות קאמר וע''כ בשהנזיר עובר כדמפרש רבי יוסי ברבי בון אם כן היינו רישא:

אם בתפוס בשערו. מיירי וקמ''ל דאף על פי שאין נזיר עובר לפניו מהני:

והתנינן. בסיפא הריני כזה:

ומדרבי יוסי בר חנינא. כלומר וכדקאמר רבי יוסי בר חנינא לקמן דדוקא אם תפוס בשערו והוא אמר הריני כזה ומשמע הא בנווה לא בעינן תפוס בשערו:

אלא כן אנן קיימין. לעולם בשנזיר עובר לפניו ולא תימא בשאמר אהא נווה דאם כן היינו קדמייתא אלא באומר אין נאה כזה דמהו דתימא אין זה נאה קאמר קמ''ל דלשבת קאמר אין נאה אלא כזה:

נָזִיק נָזִיחַ פָּזִיק. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לְשׁוֹנוֹת שֶׁבֵּירְרוּ לָהֶן רִאשׁוֹנִים אֵין רְשׁוּת לְבִירְייָה לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶן. וְהָא תַנֵּי רִבִּי חִייָה. רָזִיחַ הָזִיחַ. אָמַר רִבִּי שִׁילָא. לְשׁוֹנוֹת שֶׁבֵּירְרוּ לָהֶן מִשְׁנִיּוֹת אֵין רְשׁוּת לְבִירְייָה לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶן. וְהָתַנֵּי בַּר קַפָּרָא. חֶרֶס. לֹא חַסְפָּא. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. לְשׁוֹן גְּבוֹהַּ הוּא. הָאוֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרַח וגו'. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. לְשׁוֹן אוּמּוֹת הָעוֹלָם הוּא. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. לְשׁוֹן נֵיוַותַּי הוּא. דִּינוּן קָרֵיי לְחַסְפָּא כַסְפָּא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. נִרְאִין דְּבָרִים בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁקּוֹרְאִין לְנָזִיר נָזִיק אָנוּ אוֹמְרִים. נְזִיר פְּסִילִים אֵינוֹ נָזִיר.

Traduction

Pour les mots (corrompus) Nazik, Nazih, Paziq, R. Yohanan dit: aux termes choisis par les anciens, il n’est permis par aucun contemporain d’ajouter de nouvelles expressions d’énonciations. -Mais R. Hiya n’a-t-il pas enseigné de considérer de même les mots Raziah, ou Haziah (quoique non énumérés dans la Mishna)? -On veut dire seulement, répond R. Shila, qu’il est défendu à tout contemporain (docteur de ce siècle) d’ajouter aux expressions de la Mishna (y compris celles de la Tossefta, ou de R. Hiya). Bar-Qapara a enseigné que l’appellation Heress (au lieu de Herem) a le sens d’anathème (11)V. J., (Nedarim 1, 2)., bien que ce mot ait le sens habituel de tesson (n’en résulte-t-il pas qu’on applique au terme sa signification la plus grave, impliquant l’obligation de sacrifice)? C’est que, dit R. Zeira, ce mot peut avoir parfois le sens de Très-Haut, comme dans ce verset (Jb 9, 7) Il commande, Heress, au soleil, qui ne se lève pas. R. Simon b. Lakish dit: les termes en question sont des expressions populaires (erronées), comme il arrive à des Nabathéens d’appeler le Haspa (tesson) Kaspa (argent). – R. Yossé dit: l’avis de la Mishna (d’attacher de la valeur aux appellations corrompues du mot Nazir) est nécessaire pour les localités où ce n’est pas l’usage de s’exprimer ainsi; mais dans les localités où c’est l’habitude, cela va sans dire, qu’il est évident qu’une appellation défectueuse du Naziréat n’en empêche pas la réalisation

Pnei Moshe non traduit

לשונות שביררו להן ראשוני'. שבדו להן חכמים ואין רשות להוסיף עליהן:

והתני ר''ח רזיח הזיח. נמי כינוים הן דקס''ד ראשונים דוקא קאמר:

לשונות שביררו להן משניות. ותוספתא דר''ח נמי בכלל ועליהן קאמר רבי יוחנן אין רשות להוסיף עליהן:

והתני בר קפרא חרס. נמי כינוי לקרבן הוא ומאי לאו חספא קאמר כו' כדאיתא בפ''ק דנדרים הלכה ב' עד נזיר פסילים אינו נזיר ושם מפורש:

Nazir

Daf 2a

תַּנֵּי. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. בֵּין כִּנּוּיִים בֶּין כִּנּוּיֵי כִינּוּיִים אֲסוּרִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. כִינּוּיִין אֲסוּרִין. כִּנּוּיֵי כִינּוּיִין מוּתָּרִין. הֵיי דֵן אִינּוּן כִּנּוּיֵי כִינּוּיִין. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא. מְנַזַּקַּא מְנַזִּיקְנָא מְפָחַזְנָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אֵין אֵילּוּ כִּנּוּיֵי כִינּוּיִין. כִּינּוּיִיִן מַמָּשׁ אִינּוּן. אִילּוּ הָאוֹמֵר. מְנַדַּרְנָא. שֶׁמָּא אֵינוֹ נָזִיר. אֶלָּא מנזדנא 2a כְּאוֹמֵר מְפָחַזְנָא. אִילֵּין אִינּוּן כִּנּוּיֵי כִינּוּיִין עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי. הָדָא הִיא דְתַנִּינָן. הֲרֵי עָלַי צִיפֳּרִין רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. נָזִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ נָזִיר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מִשּׁוּם כִּנּוּיֵי כִינּוּיִין. עַד דִּי שַׂעֲרֵיהּ כְּנִישְׁרִין רָבָא וְטִיפְרוֹהִי כְצִיפּוֹרִין.

Traduction

. On a enseigné (12)Tossefta à ce traité, ch. 1: commencement.: l’école de Shammaï dit que, soit les dénominations diverses du Naziréat, soit les dénominations des énonciations (celles qui en dérivent), lient (engagent) celui qui les a énoncées; selon l’école de Hillel, on est seulement lié par l’énoncé des énonciations directes, non par celles qui en dérivent. Qu’est-ce que l’on entend par ces dernières? Ce sont, dit R. Aba b. Zabda, les termes (composés de corrompus) Menazqa, Manziqua, Mapahzena. Ce ne sont pas là des dérivations, dit R. Yossa, mais de vraies dénominations (quoique corrompues); car, on est tout aussi bien engagé au naziréat en employant le terme Mandarna, qu’un des termes énoncés dans la Mishna, soit que l’on dise Manzirna, soit que l’on dise Mepahzina. Seulement, voici ce que l’on entend par dérivés de dénomination (et constitue le sujet du différend entre Shammaï et Hillel). C’est, selon l’avis de R. Yossé, conforme à l’enseignement suivant (final) de la Mishna, disant: ''Celui qui s’engage à offrir des oiseaux sera Nazir, selon R. Meir; mais selon les autres sages, il ne le sera pas''. Or, R. Yohanan explique qu’en ce cas R. Meir déclare l’engagement formel, à titre de dérivation, en se fondant sur la juxtaposition biblique des mots ''cheveux'' et ''oiseaux'' de (Dn 4, 30) … jusqu’à ce que ses cheveux crûrent comme les (ailes des) aigles, et ses ongles comme les (serres des) oiseaux.

Pnei Moshe non traduit

היי דן אינון. איזו הן כינויי כינויים דב''ה מתירין:

אמר רבי יוסה אין אילו. נקראים כינויי כינויים אלא כינוים ממש אינון דמאי שנא אילו האומר מנדרנא שמא אינו נדר הוא:

אילו מנזרנא. כלומר אילו אמר מנזרנא שמא אינו נזיר הוא:

באומר מפחזנא. כלומר וכן נמי באומר מפחזנא דכאומר פזיח הוא וכן מנזקא מנזיקנא כנזיק הוא ולאו כינויי כינויין הוא:

אילין אינון כינויי כינויין וכו'. כלומר אלא דהכי מפרשינן דפליגי בית שמאי ובית הלל בהא דפליגי ר' מאיר וחכמים במתני' באומר הרי עלי צפרין דטעמיה דר''מ כדקאמר רבי יוחנן לקמן דמשום כינויי כינוין הוא דאסר כדאשכחן דכתיבי שער וציפרין בחד קרא עד דשעריה וגו' והיינו כמו כינוי כינויין דמשום דסמיך ליה מהני דסבר רבי מאיר דציפורין הסמוכין לשער קיבל עליה שיגדל שערו לנזירות ויביא צפורין:

הֲרֵינִי כָּזֶה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. בְּתָפוּשׂ בְּשַׂעֲרוֹ וְהוּא אָמר. הֲרֵינִי כָּזֶה. הֲרֵינִי מְסַלְסֵל הֲרֵינִי מְכַלְכֵּל. בְּאוֹמֵר. הֲרֵינִי מִן הַמְסַלְסְלִין וּמִן הַמְכַלְכְּלִין. הֲרֵינִי מְסַלְסֵל וּמְכַלְכֵּל. בְּאוֹמֵר. לֹא אֲסַלְסֵל וְלֹא אֲכַלְכֵּל פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים אֶלָּא שְׁלֹשִׁים. הֲרֵי עָלַי שֶׁלֹּא אֲסַלְסֵל שֶׁלֹּא אֲכַלְכֵּל. בְּאוֹמֵר לֹא אֲסַלְסֵל וְלֹא אֲכַלְכֵּל יוֹתֵר עַל שְׁלֹשִׁים אֶלָּא שְׁלֹשִׁים. הֲרֵי עָלַי לְשַׁלַּח פֶּרַע הֲרֵי אֲנִי מְסַלְסֵל מְכַלְכֵּל. הֲרֵי עָלַי שֶׁלֹּא אֲסַלְסֵל וּשֶׁלֹּא אֲכַלְכֵּל מֵהֲרֵי עָלַי לְשַׁלַּח פֶּרַע.

Traduction

Celui qui déclare vouloir être comme un tel, etc.'' (est-il dit dans la Mishna). R. Yossé b. Hanina dit: C’est en se prenant les cheveux que l’individu se sera écrié: ''je veux être comme un tel'' (on sait ainsi quel est le sens d’engagement visé par cette expression). ''S’il dit vouloir boucler (ses cheveux), ou les entretenir (les laisser croître)'', c’est comme s’il disait: ''Je veux être du nombre de ceux qui bouclent leurs cheveux, ou de ceux qui les entretiennent '' (c’est l’équivalent de l’engagement au Naziréat). Ou encore, la déclaration de ''les boucler et entretenir'' équivaut à l’énoncé ''de ne pas les boucler et entretenir moins de 30 jours'', mais bien 30 jours (le mois complet, usuel en ce cas); et de même l’expression: ''je prends sur moi de ne pas les boucler, ni les entretenir'' équivaut à celle-ci: ''je ne les bouclerai et les entretiendrai pas moins de 30 jours, mais bien 30 jours complets''. En disant: ''je m’engage à laisser croître mes boucles'', la Mishna suppose que l’on a ajouté (ou sous-entendu): ''je veux les boucler et les entretenir''. De même encore, en disant: ''Je prends sur moi de ne boucler ni entretenir mes cheveux (au-delà d’un mois)'', cela équivaut à l’engagement de ''laisser croître ses boucles''.

Pnei Moshe non traduit

הריני כזה כו'. כדלעיל:

כאומר הריני מן המסלסלין מן המכלכלין. כלומר נעשה כאומר הריני מן הנזירים שמסלסלין ומכלכלין שערן בגידול דנזירות:

הריני מסלסל ומכלכל וכו'. כלומר דאשמעינן דלעולם לחומרא אזלינן דכמו באומר הריני מסלסל הריני מכלכל אמרינן דדעתו היה שלא יסלסל ויכלכל פחות משלשים יום אלא ל' יום כמנין סתם נזירות וכן נמי אם אמר הרי עלי שלא אסלסל ושלא אכלכל לא אמרינן דלאו מידי קביל עליה אלא נעשה כאומר לא אסלסל ולא אכלכל יותר על שלשים יום כי אם שלשים יום כנזיר דאל''כ למה ליה למימר לא אסלסל ולא אכלכל:

הרי עלי לשלח פרע וכו'. כלומר דמפרש דמתני' לא מיירי באומר הרי עלי לשלח פרע לחוד דא''כ אפשר להעביר השער קאמר אלא באומר הרי עלי לשלח פרע הריני מסלסל ומכלכל אי נמי באומר הרי עלי שלא אסלסל ושלא אכלכל ביותר מהרי עלי לשלת פרע דבכי הא אמרינן דקיבל עליו לגדל שערו שלשים יום:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source