Nazir
Daf 19a
משנה: נִזְרַק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אֲפִילוּ נִשְׁחֲטָה עָלֶיהָ אַחַת מִכָּל הַבְּהֵמוֹת אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. בַּמֶּה דְבַרִים אֲמוּרִים בְּתִגְלַחַת הַטַּהֲרָה אֲבָל 19a בְּתִגְלַחַת הַטּוּמְאָה יָפֵר שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹמַר אֵי אֶיפְשִׁי בְּאִשָּׁה מְנוּוֶּלֶת. רִבִּי אוֹמֵר אַף בְּתִגְלַחַת הַטַּהֲרָה יָפֵר שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹמַר אֵי אֶיפְשִׁי בְּאִשָּׁה מְגוּלַּחַת.
Traduction
Lorsqu’une femme engagée au Naziréat a été aspergée par le sang d’un de ces sacrifices, le mari ne peut plus annuler cet engagement. R. aqiba dit: dès que pour elle un seul des trois sacrifices a été égorgé, le mari ne peut plus annuler le vœu du Naziréat par sa femme. Toutefois, cette règle est seulement vraie pour l’acte de se raser à l’état pur; mais pour se raser à cause d’impureté, le mari peut toujours annuler ce vœu, en prétendant qu’il ne veut pas d’une femme enlaidie par la tenue de sa chevelure en désordre. Selon R. Meir, le mari peut aussi l’annuler lorsqu’il s’agit de se raser à l’état pur, en prétendant qu’il ne veut pas une femme rasée (conséquence inévitable du Naziréat, à la fin de la période d’abstinence).
Pnei Moshe non traduit
מתני' נזרק עליה אחד מן הדמים אינו יכול להפר. דכיון שלאחר שנזרק הדם היא יכולה לשתות יין ולהטמא למתים אין כאן יותר נדר של עינוי נפש:
אפי' נשחטה עליה אחת מכל הבהמות אינו יכול להפר. משום הפסד קדשים:
אבל בתגלחת טומאה יפר. מפני שצריכה לחזור ולמנות נזירות טהרה ויכול הוא לומר אי אפשי באשה מנוולת כלומר מעונה ומנועה משתיית יין:
אף בתגלחת הטהרה יפר. כדי שלא תצטרך להתנוול בגלוח דגלוח באשה נוול הוא ות''ק סבר אין הגלוח נוול שהרי יכולה לעשות לה פאה נכרית ואין הלכה לא כרבי עקיבא ולא כרבי:
הלכה: נִזְרַק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים כול'. מֵיפֵר לָהּ מִפְּנֵי שַׂעֲרָהּ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי יֹסֵא בֶּן חֲנִינָה. גְּזֵירַת הַכָּתוּב הוּא. הֵפֵר נְדָרֶיהָ. הֵיפֵר מַה שֶׁעָלֶיהָ. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מֵיפֵר נְדָרֶיהָ מֵיפֵר מַה שֶׁעָלֶיהָ. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. מִשֶּׁנִּיתַּק מִלֹּא תַעֲשֶׂה לַעֲשֵׂה. רַבָּנִין אָֽמְרִין. וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יַיִן. אַחַר כָּל הַמַּעֲשִׂים הַלָּלוּ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֲפִילי אַחַר מַעֲשֶׂה יְחִידִי. אָמַר חִזְקִיָּה. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְרִבִּי בֵּבַי. בַּמֶּה דְבַרִים אֲמוּרִים בְּתִגְלַחַת הַטַּהֲרָה. אֲבָל בְּתִגְלַחַת הַטּוּמְאָה יָפֵר. שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹמַר אֵי אֶיפְשִׁי בְּאִשָּׁה מְנוּוֶּלֶת. הָא תִגְלַחַת טַהֲרָה אֵינָהּ מְנַוֶולֶת. מָאן דְּאִית לֵיהּ תִגְלַחַת אֵינָהּ מְנַוֶולֶת. לֹא רִבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר אָבוּן. אוֹף רִבִּי דִּכְוָותָהּ. רִבִּי אוֹמֵר. אַף בְּתִגְלַחַת יָפֵר. שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹמַר. אֵי אֶיפְשִׁי בְּאִשָּׁה מְגוּלַּחַת. וְיֵימַר. אֵי אֶיפְשִׁי בְּאִשָּׁה מְנַוֶּלֶת וּמְגוּלַּחַת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא אָמַר רִבִּי יוּדָה אֶלָּא בַחַטָּאת. שֶׁחַטָּאת פְּסוּלָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ. מֵעַתָּה אֲפִילוּ בַחַיִים אֵינָהּ נִמְסֶרֶת לַגְּבוֹהַּ אֶלָּא בִּשְׁחִיטָה.
Traduction
Comment le mari peut-il annuler le sacrifice (119)Suivant le commentaire Qorban 'eda, le présente texte est en harmonie avec le même passage ci-dessus, 4. que la femme s’est déjà imposé? On le sait, dit R. Yossé b. Aboun au nom de R. Yossé b. Hanina, de ce que la prescription biblique dit (Nb 30, 9): Il annule le vœu qui pèse sur elle; cette dernière expression (superflue) indique que le mari qui annule le vœu peut aussi annuler la suite du vœu (tel est p. ex. le sacrifice). R. Eléazar dit: l’avis de notre Mishna est conforme à celui de R. Simon plus loin, (6, 8). R. Yohanan dit: elle est justiciable d’après tous (même selon les autres sages); car, s’il est vrai qu’il y a interdit, il l’est à titre de précepte affirmatif provenant d’une défense négative (et, dès lors, il n’y pas d’annulation possible). Or, voici quelle est la discussion: Selon les autres sages, on entend le verset (Nb 6, 20): Ensuite le Nazir pourra boire du vin, en ce sens (absolu) que le Nazir sera seulement libéré après toutes les cérémonies; selon R. Simon au contraire, une seule opération suffit pour le libérer. Hiskia dit que notre Mishna confirme l’avis de R. Eléazar, en s’exprimant ainsi: ''Cette règle est seulement vraie pour l’acte de se raser à l’état pur; mais à la suite d’une impureté, le mari peut toujours annuler le vœu, en disant qu’il ne veut pas d’une femme enlaidie par la tenue de sa chevelure''. Or, pour l’acte de se raser à l’état pur il n’est pas question de faire valoir l’argument de la laideur; et l’expression d’un tel avis ne saurait émaner de R. Simon. Toutefois, dit R. Yossé b. Aboun, l’avis de Rabbi est aussi justifiable selon R. Simon, car celui-ci enseigne que, même pour l’acte de se raser plus tard à l’état pur, le mari peut annuler le vœu et arguer ne pas vouloir d’une femme enlaidie. R. Jonathan dit: l’avis exprimé par R. aqiba dans notre Mishna (quant à la suppression du droit d’annuler le vœu de la femme) est seulement applicable au cas où la victime déjà égorgée représente le sacrifice d’expiation, parce que celui-ci devient impropre s’il est égorgé en dehors de sa destination spéciale. Il résulte de là que, sous ce rapport (contrairement aux autres consécrations), aussi longtemps qu’un tel animal est en vie, il n’est pas considéré comme libéré au culte du Très-Haut, et il ne le sera qu’en vertu de l’égorgement légal.
Pnei Moshe non traduit
גמ' מיפר לה מפני שערה. בתמיה ועל הא דקתני אי אפשי באשה מגולחת פריך וכי יכול הבעל להפר לה מפני שערה שלא תתגלח הא אין הבעל מפר אלא נדרים שיש בהן עינוי נפש ודברים שבינו לבינה ובגלוח שער הראש לא עינוי נפש ולא דברים שבינו לבינה איכא:
גזירת הכתוב הוא. כלומר ודאי עיקר הפרה משום עינוי נפש דשתיית יין הוא אלא דגזירת הכתוב כשהפר נדרה מיפר הוא כל מה שקבלה עליה וממילא מופר נמי שלא תתגלח:
דר''ש היא. הא דקתני כיון שנזרק עליה אחד מן הדמים אינו יכול להפר כדלקמן:
דברי הכל היא. דכיון שניתק מלא תעשה דגילוח שהיתה עד עכשיו אסורה לגלח לעשה דגילוח הנזיר שוב אינו יכול להפר ולבטל העשה:
רבנין אמרין. כלומר מאי רבנן ומאי ר''ש ומפרש כדפליגי לקמן פרק ו' דרבנן אמרין ואחר ישתה הנזיר יין אחר כל המעשים הללו שהקריב כל קרבנותיו ור''ש ס''ל אפילו אחר מעשה יחידי והלכך כיון שנזרק עליה אחד מן הדמים אינו יכול להפר דמותרת בשתיית יין ושוב לא הוי ניוול:
מתניתא מסייע לרבי אלעזר גרסינן. דקתני בתגלחת הטומאה יכול הוא לומר אי אפשי באשה מנוולת הא תגלחת הטהרה אע''פ שלא גלחה עדיין אינה מנוולת מיין ומאן אית ליה האי סברא דתגלחת אינה מעכב' מלשתות יין לא ר''ש היא דס''ל כיון שנזרק עליה אחד מן הדמים כבר הותרה בכל ותו לאו מנוולת היא:
אוף רבי דכוותה. הא דרבי נמי אליבא דר''ש אתיא דקתני שהוא יכול לומר אי אפשי באשה מגולחת ולא קאמר מנוולת ומגולחת אלא ש''מ דאף רבי כר''ש ס''ל דכבר הותרה לשתות ביין ולאו מנוולת היא:
לא אמר ר' עקיבא גרסינן. הא דקאמר ר' עקיבא במתני' אפי' נשחט אחד מכל הבהמות אינו יכול להפר לא אמר אלא בחטאת דבר הוא דאיכא הפסד קדשים שאי אפשר לזרוק דמה שלא לשמה ולהתיר בשר באכילה כשאר קדשים שהחטאת פסולה שלא לשמה אבל אם נשחט עליה העולה או השלמים אפשר בתקנה:
מעתה. כלו' ושמעינן מהא דהא דאמרי' בעלמא אמירתו לגבוה כמסירה להדיוט אפילו לגבוה אינה נמסרת לענין שלא יכול לשנות אלא בשחיטה אבל בחיים לא הוי כמסירה לענין זה:
Nazir
Daf 19b
משנה: הָאִישׁ מַדִּיר אֶת בְּנוֹ בַּנָּזִיר וְאֵין הָאִשָּׁה מַדֶּרֶת אֶת בְּנָהּ בַּנָּזִיר. 19b כֵיצַד גִּילַּח אוֹ שֶׁגִּילְּחוּהוּ קְרוֹבִים. מִיחָה אוֹ שֶׁמִּוּחוּהוּ קְרוֹבִים. הָֽיְתָה לוֹ בְהֵמָה מְפוֹרֶשֶׁת הַחַטָּאת תָּמוּת. וְהָעוֹלָה תִּקְרַב עוֹלָה. וְהַשְּׁלָמִים יִקְרְבוּ שְׁלָמִים וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד וְאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם. הָיוּ לוֹ מָעוֹת סְתוּמִים יִפְּלוּ לִנְדָבָה. מָעוֹת מְפוֹרָשִׁין דְּמֵי חַטָּאת יֵלְכוּ לְיַם הַמֶּלַח לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. דְּמֵי עוֹלָה יָבוֹאוּ עוֹלָה וּמוֹעֲלִין בָּהֶן. דְּמֵי שְׁלָמִים יָבִיא שְׁלָמִים וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד וְאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם. הָאִישׁ מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו וְאֵין הָאִשָּׁה מְגַלַּחַת עַל נְזִירוּת אָבִיהָ. כֵּיצַד מִי שֶׁהָיָה אָבִיו נָזִיר וְהִפְרִישׁ מָעוֹת סְתוּמִים עַל נְזִירוּתוֹ וּמֵת וְאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁאֲגַלַּח עַל מָעוֹת אַבָּא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הֲרֵי אֵילּוּ יִפְּלוּ לִנְדָבָה אֵין זֶה מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו. אֵיזֶהוּ מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו. מִי שֶׁהָיָה הוּא וְאָבִיו נְזִירִים וְהִפְרִישׁ אָבִיו מָעוֹת סְתוּמִים לִנְזִירוּתוֹ וָמֵת זֶהוּ שֶׁמְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו.
Traduction
Un homme peut engager son fils par vœu au Naziréat (120)V. (Sota 3, 9)., mais une mère ne le peut pas pour son fils; que fera le père lorsque le fils s’est rasé (s’opposant ainsi à ce vœu), ou si des parents l’ont rasé, ou si le fils s’oppose au Naziréat, ou si des proches l’en détournent, bien que le père ait déjà destiné (mis de côté) les sacrifices à offrir après la période d’abstinence? L’animal qui devait servir au sacrifice de péché restera intact jusqu’après sa mort; l’holocauste devra être brûlé en entier sur l’autel, et le sacrifice pacifique sera offert comme tel; on aura soin de le manger dans la journée, sans l’accompagner de l’offre du pain. Si le père a destiné de l’argent pour ces offrandes d’une façon indéterminée, cet argent échoira à la caisse des dons volontaires; si l’argent a reçu une destination spéciale pour chaque sacrifice, la somme représentant le sacrifice de péché devra être jetée à la mer morte (perdue), sans que l’on puisse en jouir, mais sans qu’une telle jouissance soit qualifiée de prévarication des saintetés; pour l’argent représentant un holocauste, on offrira au Temple un holocauste, et ce serait une prévarication d’en jouir; enfin, pour l’argent représentant le sacrifice pacifique, on offrira un sacrifice de ce genre, que l’on devra avoir consommé dans la journée, sans l’accompagner de l’office du pain. Un homme peut se faire raser par suite du Naziréat de son père, mais une femme ne le peut pas pour le vœu de son père. Voici comment: le père pendant son Naziréat a mis de l’argent de côté, en vue des sacrifices à offrir à l’issue de l’engagement, puis il meurt, et le fils dit: ''je veux être Nazir à condition de pouvoir me faire raser (mettre un terme au vœu) en utilisant l’argent de mon père destiné à cet effet''. En ce cas, dit R. Yossé, la somme d’argent devra échoir à la caisse des dons volontaires, car un fils ne peut se faire raser (mettre un terme au vœu) en utilisant pour cela l’argent destiné au même but par son père. Quel fils donc le pourra? Celui qui s’est trouvé être Nazir en même temps que son père, et comme celui-ci a destiné d’une façon vague de l’argent à la cessation de son Naziréat, puis est mort, le fils peut en profiter pour sa propre cessation de vœu.
Pnei Moshe non traduit
מתני' האיש מדיר את בנו בנזיר. כשהוא קטן עד שיביא ב' שערות אחר שיהיה בן י''ב שנים ויום א' וכל דין נזירות עליו ואביו מביא קרבנותיו ואם נטמא מביא קרבן טומא' והאי מדירו שאומר לו תהא נזיר או הרי בני פלוני נזיר והוא שלא ימחה לו הבן ולא הקרובים ודוקא כשימחה הוא או מיחוהו קרובים מיד אבל אם התחיל לנהוג נזירות או שקבל עליו הנזירות תו לא מצי לממחי לא הוא ולא קרובים ודבר זה הלכה מפי הקבלה ואינו נוהג בשאר נדרים:
כיצד גילח. כלומר כיצד יעשה האב בקרבנות בזמן שגלח הבן ולא קבל הנזירות או שגלחוהו קרובים או שמיחוהו קרובים:
האיש מגלח על נזירות אביו ואין האשה מגלחת על נזירות אביה. ואפילו היא בת יורשת ודבר זה הלכה מפי הקבלה:
א''ר יוסי וכו'. ואין הלכה כרבי יוסי אלא בין שמת אביו ואמה הריני נזיר על מנת שאגלח על מעות אבא ובין שהיו הוא ואביו נזירי' ומת אביו מגלח על נזירות אביו ואם היו בנים רבים וקדם אחד מהן וגלח על נזירות אביו זכה:
הלכה: הָאִישׁ מַדִּיר וכו'. אִישׁ. אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ. אִשָּׁה מְנַיִין. תִּלְמוּד לוֹמַר. צָרוּעַ. בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה בֵּין קָטָן. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר אִישׁ. לְעִנְייָן שֶׁלְּמַטָּן. הָאִישׁ פּוֹרֵעַ וּפוֹרֵם. אֵין הָאִשָּׁה פוֹרַעַת וּפוֹרֶמֶת.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
גמ' איש. כתיב איש צרוע הוא אין לי אלא איש וכו' ואיידי דקתני הכא האיש מדיר בנו בנזיר והאיש מגלח על נזירות אביו אבל לא האשה נקט נמי להא כדקחשיב להו בפרק ג' דסוטה בדברים שבין האיש להאשה:
הָאִישׁ מַדִּיר וְהָאִישׁ מְגַלֵּחַ. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. כֹדֹ דְּבָרִים מְקוּלֵּי בֵּית שַׁמַּי וּמְחוּמְרֵי בֵּית הִלֵּל וְזֶה אֶחָד מֵהֶן. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. אֵין הָאִישׁ מַדִּיר אֶת בְּנוֹ בַּנָּזִיר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. מַדִּיר בְּנוֹ בַּנָּזִיר. תַּנֵּי בְנִיזְרֵי מֵרֶחֶם. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. עַד שֶׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. עַד שֶׁיָּבוֹא לְעוֹנַת נְדָרִים. הַכֹּל מוֹדִין שֶׁאִם יָבוֹא לְעוֹנַת נְדָרִים שֶׁאֵינוֹ מַזִּירוֹ.
Traduction
(121)En tête est un passage déjà traduit en (Sota 3, 8). On a enseigné qu’au sujet de l’enfant voué par son père au Naziréat dès le sein maternel (122)Cf. ci-après, (7, 1), fin., il existe une divergence d’avis, savoir: selon les uns, ce Naziréat subsistera jusqu’à ce que le fils ait les signes de puberté (duo pilos); selon les autres cette période ira jusqu’à ce que le fils ait atteint l’âge d’aptitude à contracter des vœux (13 ans). Tous s’accordent à admettre que si le père veut consacrer au Naziréat son fils parvenu à cet âge, il n’a plus cette faculté.
Pnei Moshe non traduit
בניזורי מרחם. בנזירות שאדם מדיר את בנו תנינן פלוגתא דתנאי ועל שם שאביו יכול להדירו מרחם קרי ליה נזיר מרחם וכן הוא לקמן בפ''ז סוף הלכה א' שהקדישו אביו מרחם ופליגי בה אליבא דב''ה עד אימתי יכול להדירו:
אית דבעי מימר. עד שיביא שתי שערות אחר י''ג שנים יכול להדירו לב''ה:
ואית דבעי מימר עד שיבא לעונת נדרים. היינו שנת י''ג דמבן י''ב שנים ויום אחד עד י''ג ויום אחד עונת נדרים מיקרי דבודקין אותו אם יודע לשם מי נדר כדתנן בפרק יוצא דופן ועד י''ב שנים ויום אחד הוא דקאמרי ב''ה שאביו מדירו אבל משבא לעונת נדרים הכל מודים אפילו בית הלל שאינו מדירו דכיון שהוא בעצמו הגיע לעונת נדרים לא חייל עליה נדריה דאב:
גִּילַּח אוֹ שֶׁגִּילְּחוּהוּ קְרוֹבִים. מִיחָה אוֹ שֶׁמִּוּחוּהוּ קְרוֹבִים בְּכָל לְשׁוֹנוֹת כְּמִי שֶׁמִּיחָה. יָשַׁב לוֹ לִפְנֵי הַסַּפָּר כְּמִי שֶׁלֹּא מִיחָה. קָרוֹב מָהוּ שֶׁיִּמְחֶה.
Traduction
Si le père l’a rasé, ou si de proches parents l’ont rasé, si le père s’est opposé au vœu que ce fils voulait contracter, ou si de proches parents le lui ont défendu, en employant n’importe quelle expression cela équivaut à une défense formelle (et le vœu est nul). S’asseoir devant le barbier ne signifie rien (ce n’est pas un commencement de renonciation); est-ce qu’à ce moment un parent peut encore interdire la rupture du vœu, ou non? (Question non résolue).
Pnei Moshe non traduit
בכל לשונות כמי שמיחה. כלומר בכל הלשונות שאומר ומגלה דעתו שאינו רוצה בנדרו כמי שמיחה בפירוש הוא ואין כאן קפידא אם אומר אין כאן נדר או בטל הוא כדמחלקינן לעיל הלכה ב' בהפרת הבעל לאשה:
ישב לו לפני הספר. כלומר בהא ודאי פשיטא לן שאם ישב לפני הספר לא אמרינן דגלה דעתו שרוצה להתגלח והוי מחאה אלא עדיין כמי שלא מיחה הוא:
קרוב מהו שימחה. אלא הא הוא דמיבעיא לן אם אחר שישב לפני הספר אכתי הקרוב יכול למחות או לא וכלומר למאי דאמרן דהמחאה צריך להיות מיד כששמעו כדפרישית במתני' ולפיכך בעי הש''ס אם הקרוב יכול למחות עוד בכה''ג מי אמרינן הא דלא מיחה עד עכשיו משום שראהו יושב לפני הספר וכסבור היה שמעצמו ימחה ויתגלח והוי השתא כמו ששמע בתחלה ויש לו עדיין כח למחות או דלמא אפילו הכי אמרינן כיון שלא מיחה מיד ששמע שוב אינו יכול למחות ולא איפשיטא:
מָהוּ שֶׁתָּחוּל עָלָיו נְזִירוּתוֹ וּנְזִירוּת אָבִיו כְּאַחַת. מַעֲשֶׂה בְּרִבִּי חֲנִינָה בֶּן חֲנִינָה שֶׁהַדִירוֹ אָבִיו וְהָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בּוֹדְקוֹ אִם הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. אָמַר לוֹ. מִפְּנֵי מַה אַתָּה בּוֹדְקֵינִי. אִם נְזִירוּת אַבָּא עָלַי הֲרֵינִי נָזִיר וְאִם לָאו הֲרֵינִי נָזִיר מִכְּבָר. עָמַד רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְאָמַר לוֹ. בָּטוּחַ אֲנִי שֶׁאֵי אַתְּ יוֹצֵא מִן הַזִּיקְנָה עַד שֶׁתּוֹרֶה הוֹרָאוֹת בְיִשְׂרָאֵל. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק. אֲנִי רְאִיתִיו יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּיַבְנֶה.
Traduction
Est-ce qu’un enfant (en la treizième année) peut assumer à la fois son propre Naziréat et continuer celui que son père lui a imposé? On peut résoudre la question à l’aide du récit suivant (123)Tossefta à Nida ch. 5.: Il était arrivé à Hanina, fils de Hanina, d’avoir été fait Nazir par son père; R. Simon b. Gamliel se mit à examiner si le fils était arrivé à l’âge de puberté (pour savoir si le vœu imposé par le père est valable). ''A quoi bon m’examiner, dit l’enfant? Si le Naziréat imposé par mon père est valable, je suis Nazir par son fait; si non, je me déclare Nazir moi-même à partir d’à présent''. R. Gamliel se leva alors, l’embrassa au front, et s’écria: ''Je suis certain qu’avant de devenir bien vieux, tu enseigneras des doctrines en Israël''. -En effet, dit R. Eléazar b. Zadoq, je l’ai vu siéger et présider aux études à Yabne.
Pnei Moshe non traduit
מהו שתחול עליו נזירותו ונזירות אביו כאחת. בזמן אחד ולמ''ד לעיל עד שיביא שתי שערות הוא דבעי דמשכחת לה שהגיע לעונת נדרים ואביו מדירו ונדרי עצמו ג''כ נדרים הוו ופשיט לה מהאי מעשה כו' דחלו כאחת:
הריני נזיר מכבר. כלומר מעכשיו שאהא נזיר בשביל עצמו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source