Nazir
Daf 13a
משנה: 13a הֲרֵינִי נָזִיר מֵאָה יוֹם נִיטְמָא יוֹם מֵאָה סָתַר אֶת הַכֹּל וְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לֹא סָתַר אֶלָּא שְׁלֹשִׁים. נִיטְמָא יוֹם מֵאָה וְאֶחָד סָתַר שְׁלֹשִׁים יוֹם. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לֹא סָתַר אֶלָּא שִׁבְעָה.
Traduction
Si quelqu’un s’étant engagé à être Nazir cent jours devient impur au dernier jour, toute la période est annulée de ce fait (à recommencer). Selon R. Eléazar, cette impureté ruine seulement un intervalle de 30 jours (83)On exige le renouvellement. Cf. ci-après, (6, 11).. S’il arrive une impureté au 101e jour, elle annule un espace de 30 jours; selon R. Eliézer, elle annule seulement un intervalle de sept jours.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הריני נזיר מאה יום נטמא יום מאה סתר את הכל. טעם פלוגתייהו מפרש בגמרא דר''א ס''ל הנטמא ביום מלאת אינו סותר כי אם שלשים יום בלבד דיליף לה מקרא דכתיב וזאת תורת הנזיר ביום מלאת התורה אמרה נטמא ביום מלאת תן לו תורת נזיר כסתם נזירות שלשים יום ורבנן לא ס''ל הך דרשא ואמרי הנטמא ביום מלאת סותר את הכל:
נטמא יום מאה ואחד סתר שלשים. לרבנן דגזרו יום מאה ואחד שהוא יום תגלחת אטו יום מאה ומכל מקום לא החמירו עליו לעשותו כיום מאה שהוא יום מלאת שהוא סותר את הכל וגזרו שיסתור סתם נזירות שהוא שלשים יום בלבד:
ר''א אומר לא סתר אלא שבעה. לטעמיה אזיל דס''ל במתני' דלעיל באומר הריני נזיר סתם דאפי' נטמא ביום שלשים לא סתר אלא שבעה והלכך נמי לא גזר יום מאה ואחד אטו יום מאה ובכל הא דפליגי ר''א וחכמים הלכה כחכמים:
Nazir
Daf 13b
משנה: מִי שֶׁנָּזַר וְהוּא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת אֲפִילוּ הָיָה שָׁם שְׁלֹשִׁים יוֹם אֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְייָן וְאֵינוֹ מֵבִיא קָרְבַּן טוּמְאָה. יָצָא וְנִכְנַס עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְייָן וּמֵבִיא קָרְבַּן טוּמְאָה. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לֹא בוֹ בַיּוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ עַד שֶׁיְּהוּ לוֹ יָמִים רִאשׁוֹנִים.
Traduction
Si quelqu’un s’est engagé au Naziréat en étant dans un cimetière, y eut-il passé juste 30 jours, ce temps ne compte pas, et il ne sera pas tenu d’offrir le sacrifice obligatoire en cas d’impureté. S’il est sorti, puis rentré (85)Il n'a fait que passer., les jours passés à l’état pur seront comptés dans la période, et le Nazir sera tenu d’offrir un sacrifice pour s’être rendu impur; selon R. Eliézer, le jour même auquel est survenu l’impureté ne sera pas annulé, car il est dit (Nb 6, 12): Les jours précédents tomberont (seront nuls); il n’y a donc déduction que lorsque d’autres jours comptent.
Pnei Moshe non traduit
מתני' והוא בבית הקברות. וה''ה אם היה טמא ונזר אין עולין לו ימי טומאתו מן המנין:
ואינו מביא קרבן טומאה. דכי כתיב קרבן טומאה בנזיר טהור שנטמא הוא דכתיב ומ''מ אם התרו בו חייב מלקות:
יצא ולכנס עולין לו מן המנין ומביא קרבן טומאה. בגמרא מפרש לה הכי יצא מבית הקברות והזה ג' וז' וטבל וטהר מטומאתו והתחיל למנות ימי נזירותו אע''פ שחזר ונכנס אח''כ לבית הקברות עולין לו מן המנין אלו ימים שמנה אחר שטהר הואיל והפסיקה טהרה בין הימים הראשונים שנזר והוא בבית הקברות ובין אלו הימים האחרונים דאע''ג שחזר ונכנס לבית הקברות טומאת בית הקברות אינה סותרת מנין הימים שנמנו בטהרה דלא הויא מאותן טומאות הסותרין בנזיר כדאמרינן לקמן פ''ז והא דקאמר ומביא קרבן טומאה ה''ק אם נטמא שוב באחת מן הטומאות שהנזיר מגלח מביא קרבן טומאה וסותר:
ר''א אומר לא בו ביום. כלומר אם בו ביום שטבל וטהר בו ביום נטמא באחת מן הטומאות שהנזיר מגלח אינו סותר אותו היום דכתיב והימים הראשונים יפלו אין הטומאה סותרת עד שיהיו לו ב' ימים של נזירות מנויין וה''ה בנזיר בעלמא שנטמא ביום ראשון של מנין נזירותו שאין הטומאה סותרת אותו היום אלא משלים עליו מנין ימי נזירותו והלכה כרבי אליעזר:
בו ביום. כלומר לת''ק אפילו בו ביום שנטמא נזר מביא קרבן טומאה ור''א אמר לא בו ביום אלא עד שיהיו לו ימים ראשונים כדאמר במתניתין:
הלכה: מִי שֶׁנָּזַר וְהוּא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת כול'. נָזַר וְהוּא בֵּין הַקְּבָרוֹת. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מַתְרִין בּוֹ עַל הַיַּיִן וְעַל הַתִּגְלַחַת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. מֵאַחַר שֶׁאֵין מַתְרִין בּוֹ עַל הַטּוּמְאָה אֵין מַתְרִין בּוֹ עַל הַיַּיִן וְעַל הַתִּגְלַחַת. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. תַּמָּן הוּא אָמַר. מַתְרִין בּוֹ עַל הַיַּיִן וְעַל הַטּוּמְאָה וְעַל הַתִּגְלַחַת. וָכָא הוּא אָמַר אָכֵן. רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין. עַל כּוּלָּהּ פְּלִיגִין. דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מַתְרִין בּוֹ עַל הַיַּיִן וְעַל הַתִּגְלַחַת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. מֵאַחַר שֶׁאֵין מַתְרִין בּוֹ עַל הַטּוּמְאָה אֵין מַתְרִין בּוֹ לֹא עַל הַיַּיִן וְלֹא עַל הַתִּגְלַחַת.
Traduction
Le Nazir qui se trouve dans un cimetière devra être averti, selon R. Yohanan, qu’il lui est interdit de boire du vin, ou de se raser (de sorte qu’en cas de transgression de l’une des deux défenses, le Nazir sera passible de la pénalité, bien qu’il échappe au péché d’impureté par l’endroit où il se trouve; selon R. Simon b. Lakish, du moment qu’il n’y a pas lieu de l’aviser du fait de l’impureté (et des conséquences légales), il est inutile de l’avertir qu’il est défendu de boire du vin, ou de se raser. Est-ce que R. Yohanan n’est pas en contradiction avec lui-même? Ailleurs (86)''Ci-après, (6, 4); (Makot 3, 7).'' il dit qu’il faut avertir le Nazir des défenses de boire du vin, ou de se rendre impur, ou de se raser, tandis qu’ici il dit qu’un tel Nazir échappe à la pénalité pour fait d’impureté? En effet, dirent les rabbins de Césarée, pour toutes les défenses il y a divergence d’avis. Selon R. Yohanan, le Nazir sera averti qu’il est défendu de boire du vin, ou de se raser, aussi bien qu’il lui est défendu de se rendre impur; selon R. Simon b. Lakish, on n’avisera pas ce Nazir des dites défenses, pas plus qu’il n’y a lieu de lui rappeler la défense de se rendre impur (puisqu’en étant dans un cimetière, le Nazir n’a pas dû contracter d’engagement réel).
Pnei Moshe non traduit
גמ' מתרין בו על היין. דקסבר רבי יוחנן נזירות חלה עליו ולוקה על היין ועל התגלחת וקס''ד דעל הטומאה רבי יוחנן נמי מודה דאינו לוקה כמו שאינו מביא קרבן טומאה:
מאחר שאין מתרין בו על הטומאה. שהרי טמא ועומד הוא אינו לוקה על הכל:
תמן הוא אומר. לקמן פ''ו גבי נזיר שהיה שותה יין כל היום וכו' אל תטמא אל תטמא והוא מטמא חייב על כל אחת ואחת וקאמר ר' יוחנן התם דמתרין בו ולוקה על הכל אע''פ שאינו מביא קרבן טומאה אלא אחד:
והכא הוא אימר אכין. שאינו לוקה הואיל ואינו מביא קרבן:
רבנין דקיסרין. אמרין דבאמת על כולה פליגין ור''י מתרין על היין ועל התגלחת משום האי טעמא קאמר מאחר דמתרין בו נמי על הטומאה ור''ל לא ס''ל דמתרין על הטומאה ומאחר דאין מתרין על הטומאה אין מתרין על הכל:
הלכה: הֲרֵינִי נָזִיר מֵאָה יוֹם כול'. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. טַעֲמָא דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. זֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר בְּיוֹם מְלֹאת. הַמִּטַּמֵּא בְּיוֹם מְלֹאת נוֹתְנִין לוֹ תּוֹרַת נָזִיר. שְׁמוּאֵל בַּר בָּא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. נִיטְמָא בְאוֹתָן הַיָּמִים 13b מַה הֵן נִיתַּן לְתוֹרַת נָזִיר. אָמַר רִבִּי שַׁמַּיי. מִכֵּיוָן דְּתֵימַר. נִיתַּק לְתוֹרָתוֹ שֶׁלְּנָזִיר כְּמִטַּמֵּא בְּיוֹם מְלֹאת. וְהַמִּטַּמֵּא בְּיוֹם מְלֹאת אֵין שְׁבִיעִי עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּינְייָן. רִבִּי מָנָא בָעֵי. אִם מִטַּמֵּא בְּתוֹךְ מְלֹאת לָמָּה לִי סוֹתֵר ל̇ יוֹם. לֹא יִסְתּוֹר אֶלָּא זֹ. אֶלָּא בְּמִטַּמֵּא לְאַחַר מְלֹאת שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּינְייָן.
Traduction
R. Zeira dit au nom de R. Simon b. Lakish que, ''selon R. Eléazar, cette impureté exige seulement le renouvellement de la période de 30 jours'' parce qu’il interprète ce verset (Nb 6, 13): Voici la loi du Nazir au jour où a été rempli etc., en ce sens: A celui qui devient impur au jour de l’accomplissement du vœu, on appliquera la loi (ordinaire) du Nazir (savoir la période de 30 jours). Samuel b. Aba demanda devant R. Zeira: si quelqu’un redevient impur pendant cette période de jours (observés à titre de remplaçants), comment lui appliquera-t-on les règles du Naziréat? (A quel moment cessera, puis recommencera la période ordinaire).? R. Samei répond: comme il vient d’être dit que toutes les règles du Nazir lui seront appliquées, on le considérera comme devenu impur au jour de l’achèvement de la période, et pour celui qui est en ce cas, le 7e jour ne fait pas partie de la semaine réglementaire d’abstinence (84)Il devra recommencer après le 8e jour d'interruption.. R. Mena demanda: s’il s’agit de celui qui est devenu impur au dernier jour, à quoi bon recommencer une période de 30 jours, et une semaine ne devrait-elle pas suffire? Puis donc que l’on exige la reprise d’un mois (en cas échéant d’impureté), lorsqu’il y a eu un cas d’impureté après l’accomplissement du Naziréat, le 7e jour fera partie du nouveau compte de jours consacrés à l’abstinence.
Pnei Moshe non traduit
גמ' טעמא דר''א וכו'. כדפרישית במתני':
נטמא באותן הימים. שנותנין לו תורת נזיר ואם אחר טהרתו חזר ונטמא בתוכן מאי:
מה הן ניתן לתורת נזיר. כלומר במאי חשבת להו לאותן הימים ולענין מאי ניתן להן תורת נזיר אם כל הימים נחשבין כיום מלאת הואיל ותורת נזיר להן או כלאחר מלאת ונ''מ דאם כיום מלאת נחשבין אין יום שביעי שנטהר מטומאתו עולה לו מן המנין כדאמרינן לר''א לעיל דנזיר שפירש אין שביעי עולה לו מן המנין:
מכיון דתימר. דאותן הימים ניתקו לתורת נזיר כולן נחשבין כיום מלאת והמטמא ביום מלאת אין שביעי שלו עולה לו מן המנין:
אם מטמא. בתוך מלאת למה לי סותר שלשים לא יסתור אלא ז'. ה''פ דר' מנא מקשי למאי דקאמר לר''א אם נטמא באותן הימים אין שביעי עולה לו מן המנין וממ''נ אי דטעמיה דר''א דס''ל לא אמרינן מקצת היום ככלו והילכך אין שביעי עולה מן המנין א''כ קשיא אמאי קאמר נטמא ביום מלאת סותר שלשים סותר את הכל מיבעי ליה וע''כ דס''ל לר''א אמרי' מקצת היום ככלו והא דאין שביעי שלו עולה מן המנין משום דכשנטמא בתוך מלאת חשבת ליה דלר''א יום מלאת כתוך מלאת הוי לענין זה ובהא אמרינן דטעמא לאו משום דלא אמרינן מקצת היום ככלו אין השביעי עולה לו מן המנין אלא דטעמא הוי משום דאכתי לא הביא קרבנותיו עד יום שמיני ולא חיילא עליה נזירות טהרה כדאמרינן בפרק דלעיל הלכה ט' והשתא קשה אם דטעמיה דר''א משום הכי הוא דמחשיב ליה כבתוך מלאת ולעולם דאמרינן מקצת היום ככלי וא''כ אמאי קאמר אם נטמא ביום מלאת סותר שלשים לא יסתור אלא שבעה דהא לענין זה אם מקצת היום ככלו אם נטמא ביום מלאת הוי כנטמא לאחר מלאת ואינו סותר אלא שבעה לר''א:
אלא כמטמא לאחר מלאת. הוא אם נטמא באותן הימים וכלומר דלעולם לר''א אמרינן מקצת היום ככלו והלכך אם נטמא לאחר מלאת השביעי שלו עולה לו מן המנין ואם נטמא בתוך מלאת אין השביעי עולה לו מן המנין וטעמא כדאמרן והשתא לא תיקשי אי דס''ל לר''א מקצת היום ככלו אמאי סותר שלשים לא ליסתור אלא ז' התם טעמא משום דגזירת הכתוב הוא נטמא ביום מלאת תן לו תורת נזיר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source