רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יֹאשִׁיָּה. הֲלָכָה כְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּכְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר מִשּׁוּם שְׁנַיִם שֶׁרָבוּ עַל אֶחָד. רִבִּי יוֹסֵי בָעֵי. אִם הֲלָכָה לָמָּה שְׁנַיִם. וְאִם שְׁנַיִם לָמָּה הֲלָכָה. מֵעַתָּה אִין יִסְבּוֹר רִבִּי יוֹחָנָן כְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֵין הֲלָכָה כְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּכְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא כְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. מַאי כְדוֹן. מִשּׁוּם עֵדוּת שֶׁהָאִשָּׁה כְשֵׁירָה לָהּ. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. מַה פְלִיגִין רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְאִילֵּין רַבָּנִין. בְּמָקוֹם שֶׁרוֹב פְּסוּלִין. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁרוֹב כְּשֵׁירִין אַף רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ מוֹדֵי. אָתָא רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. אֲפִילוּ בְּמָקוֹם שֶׁרוֹב כְּשֵׁירִין הִיא מַחֲלוֹקֶת. סָבַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. הַזְּנוּת רָצָה אַחַר הַפְּסוּלִים. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה. אֲפִילוּ כְשֵׁירִין מְזַנִּין. דְּתַנֵּי. אֲפִילוּ חָסִיד שֶׁבַּחֲסִידִים אֵין מְמַנִּין אוֹתוֹ אֶפִּיטְרוֹפּוֹס עַל עֲרָיוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
מתניתא. ברייתא אמרה דלא כרבי יהושע דאפילו כשירים מצינו שמזנין שאין אפוטרופוס לעריות והלכך מסתמא לא תלינן דוקא בפסולין:
אתא ר' יעקב. ואמר בשם רבי לעזר דאפי' ברוב כשירים פליג רבי יהושע כדמפרש טעמא דסבר בזנות תולין בפסולין דמסתמא הם המזנין:
משום. דזו עדות שהאשה כשירה לה שהאמינו חכמים אותה לומר לכשר נבעלתי דסבר ר''ג אשה בודק' אחר הכשירים ומזנה:
מאי כדון. מ''ט דנאמנת:
מעתה אין יסבור כו'. ותו קשיא דלדבריו דהלכתא כוותייהו משום דהוו תרי ומעתה אם יסבור רבי יוחנן כרבי יהושע. ונקט רבי יוחנן משום דהוא מארי' דהאי תלמודא כלומר אם יסבור עוד א' כרבי יהושע תימא דאין הלכה כר''ג ור''א אלא כר''י הא אכתי תרי לגבי תרי נינהו אלא ע''כ דבלאו הכי הלכה כן דנאמנ' כדמפרש ואזיל:
ואם שנים. ואם דטעמו משום שהם שנים למה לי' למימר הלכה פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים:
משום שנים שרבו על אחד. דהוו ר''ג ור''א תרי לגבי חד. אם הלכה. אם רבי יאשיה מקובל הוא דהלכה כן למה ליה למימר משום שהן שנים:
הוון בעיי מימר. בני הישיבה דבמה פליגי רבי יהושע עם ר''ג ור''א במקום שרוב פסולין בעיר שרוב עכומ''ז מצויין או שאר הפוסלין אשה לכהונה בביאתם דבזה פליג רבי יהושע שאינה נאמנ' אבל ברוב כשירים אפי' רבי יהושע מודה דאזלינן בתר רובא:
הלכה: רָאוּהָ מְדַבֶּרֶת עִם אֶחָד כול'. 7a מָהוּ מְדַבֶּרֶת. נִבְעֶלֶת. וְלָמָּה תַנִּינָן מְדַבֶּרֶת. לָשׁוֹן בָּקִי. רִבִּי אוֹמֵר נָקִי.
Pnei Moshe (non traduit)
הרי מצינו שתוקי כ''ג. כלומר הולד שתוקי במקצת הוא ואע''פ שברור לנו שמכהן כשר בא משתקין אותו מדין כהונה שלא יעבוד עבודה ולא יאכל בתרומה דכתיב והיתה לו ולזרעו אחריו מי שזרעו מיוחס אחריו אבל ליוחסין כשר הוא ואם נקבה היא תינשא לכהונה ואם זכר הוא בתו ואלמנתו כשירה לכהונה:
סיעה. חבורה של כהנים ופירש אחד מהן ואין ידוע איזה הוא:
א''ל ר''י. מדברי הברייתא אין ראיה דשתוקי סתם קאמר ולא שתוקי פסול אלא שתוקי וכשר הוא דהרי מצינו שתוקי כהן גדול כלומר דכהן ודאי הוא ושתוקי מדין כהונה לבד הוא אבל כשר ליוחסין כדמפרש ואזיל:
בעדות אשה גופה. לעצמה הוא דנאמנת לומר לכשר נבעלתי ומותרות לכהן:
גמ' הכל מודים בולד שהוא שתוקי. דאפי' ר''ג לא מכשיר אלא בה אבל הולד שתוקי ופסול הוא ותניא בברייתא כן:
גמ' רבי אומר נקי. כלומר רבי תני במתני' לשון נקי כדכתיב אכלה ומחתה פיה אלמא נקט תשמיש בלשון אכילה:
הלכה: הָֽיְתָה מְעוּבֶּרֶת כול'. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. הַכֹּל מוֹדִין בִּוְולָד שֶׁהוּא שְׁתוּקִי. וְתַנֵּי כֵן. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בְּעֵידוּת אִשָּׁה גּוּפָהּ. אֲבָל בִּוְולָד הַכֹּל מוֹדִין שֶׁהוּא שְׁתוּקִי. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁתוּקִי סְתָם. מָצִינוּ שְׁתוּקִי כֹהֵן גָּדוֹל. הֵיךְ עֲבִידָא. סִיעָה שֶׁל כֹּהֲנִים עוֹבֶרֶת וּפִירֵשׁ אֶחָד מֵהֶן וּבָעַל. הֲרֵי מָצִינוּ שְׁתוּקִי כֹהֵן גָּדוֹל.
Pnei Moshe (non traduit)
הרי מצינו שתוקי כ''ג. כלומר הולד שתוקי במקצת הוא ואע''פ שברור לנו שמכהן כשר בא משתקין אותו מדין כהונה שלא יעבוד עבודה ולא יאכל בתרומה דכתיב והיתה לו ולזרעו אחריו מי שזרעו מיוחס אחריו אבל ליוחסין כשר הוא ואם נקבה היא תינשא לכהונה ואם זכר הוא בתו ואלמנתו כשירה לכהונה:
סיעה. חבורה של כהנים ופירש אחד מהן ואין ידוע איזה הוא:
א''ל ר''י. מדברי הברייתא אין ראיה דשתוקי סתם קאמר ולא שתוקי פסול אלא שתוקי וכשר הוא דהרי מצינו שתוקי כהן גדול כלומר דכהן ודאי הוא ושתוקי מדין כהונה לבד הוא אבל כשר ליוחסין כדמפרש ואזיל:
בעדות אשה גופה. לעצמה הוא דנאמנת לומר לכשר נבעלתי ומותרות לכהן:
גמ' הכל מודים בולד שהוא שתוקי. דאפי' ר''ג לא מכשיר אלא בה אבל הולד שתוקי ופסול הוא ותניא בברייתא כן:
גמ' רבי אומר נקי. כלומר רבי תני במתני' לשון נקי כדכתיב אכלה ומחתה פיה אלמא נקט תשמיש בלשון אכילה:
משנה: הָֽיְתָה מְעוּבֶּרֶת וְאָֽמְרוּ לָהּ מַה טִיבוֹ שֶׁלְּעוּבָּר הַזֶּה. מֵאִישׁ פְּלוֹנִי וְכֹהֵן הוּא רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרִבִּי אֱלִיעזֶר אוֹמֵר נֶאֱמֶנֶת. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר לֹא מִפִּיהָ אָנוּ חַיִּין אֶלָּא הֲרֵי זוֹ בְחֶזְקַת מְעוּבֶּרֶת לְנָתִין וּלְמַמְזֵר עַד שֶׁתָּבִיא רְאָייָה לִדְבָרֶיהָ.
Pnei Moshe (non traduit)
נאמנת. וכשירה לכהונה היא ובתה והלכה כר''ג בכל הני בבי דמתני' ומיהו לכתחילה לא תנשא לכהן כדמפרשינן בגמרא:
מתני' הית' מעוברת. קתני סיפא דאפילו בבתה מכשיר ר''ג ואע''ג דלית לה חזקת כשרות:
הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מַעֲשֶׂה בְתִינוֹקֶת כול'. רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. כְּהָן קְרֵונֵה שֶׁלְּצִיפּוֹרִין הֲוָה עוֹבְדָא.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' קרונה של ציפורין הוה עובדא. ביום השוק שסיעות ושיירות ממקום אחר באו לשם היה המעשה והילכך הכשיר אותה לכהונה לכתחילה משום דאיכא תרי רובי רוב הסיעה ורוב העיר:
משנה: אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מַעֲשֶׂה בְתִינוֹקֶת שֶׁיָּֽרְדָה לְמַלְאוֹת מַיִם מִן הָעַיִן וְנֶאֱנָסָה אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אִם רוֹב אַנְשֵׁי הָעִיר מִשִּׂיאִין לַכְּהוּנָה הֲרֵי זוֹ תִינָּשֶׂא לַכְּהוּנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' מן העין. מן המעיין:
אם רוב העיר. כשרין להשיא בנותיהן ואלמנותיהן לכהונה שאין רוב מן העיר מן הפוסלין אשה לכהונה בביאתן אף זו תינשא לכהונה:
מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי זֵירָא אָֽמְרָה. שְׁתוּקִי כָשֵׁר. רִבִּי זְעִירָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. אַף לְעִנְייָן מִשְׁפָּחָה כֵן. אָמַר לֵיהּ. כֵּן אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. תַּמָּן תַּנִּינָן לְעִנְייָן מִשְׁפָּחָה. בְּרַם הָכָא לְעִנְייָן קָדְשֵׁי הַגְּבוּל. מִילְתָא דְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק. שְׁתוּקִי פָסוּל. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בְּעָא. מֵעַתָּה אֵין שְׁתוּקִי כְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּכְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא כְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. חָזַר וְאָמַר. יֵשׁ שְׁתוּקִי כְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּכְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּשׁוֹתֶקֶת. וַאֲפִילוּ תֵימֵר בִּמְדַבֶּרֶת. בְּאוֹמֶרֶת. אֵינִי יוֹדַעַת.
Pnei Moshe (non traduit)
מילתא דר''ז. מתשובה שהשיב לו רבי יוסי שמעינן דשתוקי כשר מפרש להאי ברייתא דלעיל:
אף לענין משפחה. אם לענין יוחסין נמי הולד שתוקי הוא:
תמן תנינן. בעשרה יוחסין דקאמר איזו שתוקי כל שאינו מכיר אביו כו' דשם הוא לענין משפחה נמי שתוקי הוא אבל הכא לענין קדשי הגבול הוא שתוקי כלומר אם כהן הוא משתקין אותו מדין כהונ' ומתרומ' אבל לא ליוחסין וכר''י דלעיל:
מילתא דרבי שמואל. ס''ל דיש שתוקי פסול אפי' ליוחסין:
מעתה אין שתוקי כר''ג ור''א. בתמיה דלעולם תהא נאמנת לומר לכשר נבעלתי:
בשותקת ואפ''ת במדברת. כלומר דאה''נ אם אומרת לכשר נבעלתי נאמנת ולדידהו מצינו שתוקי אם שותקת או דקאמר' איני יודעת אם כשר או פסול הוא דאז הולד שתוקי וכאבא שאול בעשרה יוחסין דהיה קורא לשתוקי בדוקי שבודקין את אמו ואם אומרת לכשר נבעלתי נאמנת וש''מ דלרבי שמואל בר רב יצחק יש שתוקי ופסול בשותקת או באיני יודעת:
רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא רִבִּי לָֽעְזָר שָׁאַל לְרִבִּי יוֹחָנָן. אַלְמָנַת עִיסָּה מָה הִיא. אָמַר לֵיהּ. כְּשֵׁירָה. בִּיתָּהּ מָה הִיא. אָמַר לֵיהּ. כְּדִבְרֵי שֶׁהוּא מַכְשִׁיר בָּהּ מַכְשִׁיר בְּבִתָּהּ. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לָֽעְזָר שְׁתוּקִי פָסוּל. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן שְׁתוּקִי כָשֵׁר. אַף רִבִּי יוֹחָנָן אִית לֵיהּ שְׁתוּקִי פָסוּל. בְּשִׁיטָּתוֹ הֵשִׁיבוֹ. בְּשִׁיטָּתָךְ שֶׁאַתְּ אוֹמֵר. אַף שְׁתוּקִי סְתָם. מָצִינוּ שְׁתוּקִי כֹהֵן גָּדוֹל. הֵיךְ עֲבִידָא. סִיעָה שֶׁל כֹּהֲנִים עוֹבֶרֶת וּפִירֵשׁ אֶחָד מֵהֶן וּבָעַל. הֲרֵי מָצִינוּ שְׁתוּקִי כֹהֵן גָּדוֹל.
Pnei Moshe (non traduit)
לא אמר כן. דפשיטא ליה לרבי לעזר שהיא כשירה ובתה פסולה והביא ראיה לדבריו מאלמנת עיסה אלא דרך שאלה קאמר ליה לר''י:
הוון. בני הישיבה בעי מימר דפליגי בזה רבי לעזר ור''י לעיל דע''ד דרבי לעזר ס''ל במתני' הולד שתוקי ופסול כדמדייק מהברייתא ור''י ס''ל דשתוקי כשר הוא ודחי לה הש''ס דאף ר''י אית ליה שתוקי ופסול הוא אלא בשיטתו השיבו דמהאי ברייתא לא מצית למידק הכי:
אף שתוקי סתם. כלו' אפי' סתם שתוקי דקאמר את אומר דפסול הוא ולא היא דמצינו וכו':
אָמַר לֵיהּ רִבִּי לָֽעְזָר. הֲרֵי אַלְמָנַת עִיסָּה הֲרֵי הִיא כְשֵׁירָה וּבִתָּהּ פְּסוּלָה. אָמַר לֵיהּ. כְּדִבְרֵי שֶׁהוּא מַכְשִׁיר בָּהּ מַכְשִׁיר בְּבִתָּהּ. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. לֹא אָמַר כְּדִבְרֵי שֶׁהוּא מַכְשִׁיר. הָא מִכְּלָל דְּאִית חוֹרָן פּוֹסֵל. מַנִּי מַכְשִיר. רִבִּי מֵאִיר. מַנִּי פוֹסֵל. רַבָּנִן. דְּתַנֵּי. אֵי זוֹ הִיא עִיסָּה כְשֵׁירָה. כָּל שֶׁאֵין בָּהּ לֹא חָלָל וְלֹא מַמְזֵר וְלֹא נָתִין. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. כָּל שֶׁאֵין בָּהּ אַחַת מִכָּל אֵילּוּ בִּתָּהּ כְּשֵׁירָה לִכְהוּנָּה. אֲבָל 7b מִשְׁפָּחָה שֶׁנִּשְׁתַּקַּע בָּהּ פְּסוּל. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. בּוֹדֵק עַד אַרְבַּע אִימָּהוֹת וּמַשִּׂיא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. בּוֹדֵק לְעוֹלָם.
Pnei Moshe (non traduit)
בודק לעולם. עד שיתוודע כשרותן הואיל וקרא עליה עירער:
בודק עד ארבע אמהות. כדתנן פרק עשרה יוחסין הנושא אשה כהנת צריך לבדוק בארבע אמהות שהן שמנה כדקחשיב התם:
אבל משפחה שנשתקע בה פסול. שקרא עליה עירער פסול:
בתה. אפי' בתה כשירה לכהונה:
ה''ג איזו היא עיסה כשירה כל שאין בה ממזר ולא נתין ולא עבדי מלכים. כלומר שאין בה לא ספק ממזרות ונתינו' ולא ספק עבדי מלכים משום עבדי שלמה שהיו בעלי זרוע ונשאו להם בנות ישראל וכגון זרעו של הורדוס ואין בה אלא ספק חלל לבדו זו היא עיסה שהעידו בה שהיא כשירה:
אמר ליה. רבי יוחק דמהתם נמי אין ראיה דאין ה''נ לדברי שהוא מכשיר בה מכשיר נמי בבתה אע''ג דלית לה חזקת כשרות דפלוגתא היא לקמן. לא אמר כדברי מי שהוא מכשיר. אלא כדברי שהוא מכשיר הא מכלל דאיכא למ''ד שהוא פוסל לבתה אבל בה הכל מודים שהיא כשירה כלומר דאי הוי קאמר כדברי מי שהוא מכשיר בה וכו' הוי ש''מ דאפילו בה איכא פלוגתא ולדברי מי שהוא מכשיר בה מכשיר נמי בבתה קאמר אבל השתא ה''ק כדברי שהוא מכשיר בה ובבתה ולא כדברי שאינו מכשיר אלא בה וכדמפרש ואזיל דפלוגתא דרבי מאיר ורבנן בבתה היא:
ובתה פסולה. משום דלא היה לה חזקת כשרות וה''נ במתני' אע''פ שהיא נאמנת על עצמה הולד שתוקי ופסול:
הרי אלמנת עיסה. משפחה שנתערב בה ספק חלל ואשה שנשאת לא' מאותה המשפחה ומת בעלה היא קרוי' אלמנת עיסה כמו עיסה זו שהיא נילושה ומעורבת כך האשה זאת מעורבת בספיקות ספק אם בעלה היה זה הספק חלל ואת''ל היה שמא אינו חלל באמת והוי ס''ס ולפיכך כשירה לכהונה כדתנן פ''ח דעדיות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source