Vayedaber

Ktouboth

Daf 58a

משנה: מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי שְׁתֵּי נָשִׁים וָמֵת הָרִאשׁוֹנָה קוֹדֶמֶת לַשְּׁנִייָה. יוֹרְשֵׁי הָרִאשׁוֹנָה קוֹדְמִין לְיוֹרְשֵׁי הַשְּׁנִייָה. נָשָׂא אֶת הָרִאשׁוֹנָה וָמֵתָה נָשָׂה אֶת הַשְּׁנִייָה וּמֵת הוּא. 58a שְׁנִייָה וְיוֹרְשֶׁיהָ קוֹדְמִין לְיוֹרְשֵׁי הָרִאשׁוֹנָה.

Traduction

Si un homme qui a épousé 2 femmes est mort, et que les femmes réclament leur douaire, la 1re passe avant la 2e; de même, les héritiers de la 1re passent avant ceux de la 2e. S’il a épousé une femme qui est morte de son vivant, puis il a épousé une autre qui lui a survécu, la 2e femme (463)Sa réclamation constitue une véritable dette, qui incombe à l'héritage et ses héritiers passent avant les héritiers de la 1re.

Pnei Moshe non traduit

מתני' מי שהיה נשוי. יורשי הראשונה קודמים ליורשי השניה. אם מתו נשיו אחריו עד שלא הספיקו לגבות:

נשא הראשונה ומתה. בחייו ונשא שניה ומת הוא ויורשי הראשונה באין ותובעין כתוב' בנין דכרין:

שנייה ויורשיה קודמין. שהיא בעלת חוב אבל הראשונים באי' לירש את אביהם דאינון ירתון תנן לפיכך פורעין את החוב תחילה והשאר יירשו:

הלכה: מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי שְׁתֵּי נָשִׁים כול'. מַתְנִיתָא לְעִנְייָן כְּתוּבָּה. אֲבָל לְעִנְייָן מְזוֹנוֹת שְׁתֵיהֶן שָׁווֹת. כְּתוּבָּה וּקְבוּרָה מִי קוֹדֵם. כְּתוּבָּה וּמִלְוָה בְעֵדִים מִי קוֹדֵם. כְּתוּבָּה וּפַרְנָסַת בָּנוֹת מִי קוֹדֵם. מָאן דְּאָמַר. גּוֹבִין פָּרנָסָה מִן הַמְשׁוּעְבָּדִין. פַּרְנָסַת בָּנוֹת קוֹדֶמֶת. וּמָאן דְּאָמַר. אֵין גּוֹבִין פָּרנָסָה מִן הַמְשׁוּעְבָּדִין. אֵין פַּרְנָסַת בָּנוֹת קוֹדֶמֶת.

Traduction

L’avis de la Mishna pour la propriété n’est applicable qu’au douaire; mais pour l’entretien des 2 veuves, elles sont toutes deux égales en droit (464)Tossefta à ce traité, ch 10. -Donne-t-on la priorité au remboursement du douaire, ou aux frais d’enterrement du mari? -Et que fait-on passer d’abord, le douaire ou l’acquit d’une dette verbale attestée par témoins, et donne-t-on la priorité au douaire sur la dot des filles, ou non? -D’après celui qui est d’avis (465)Ci-après, 13 3 ( 36a) de prélever le montant de ces dots sur les immeubles échus aux héritiers, les dots passent avant le paiement du douaire; d’après l’avis contraire, le douaire passe d’abord.

Pnei Moshe non traduit

גמ' מתניתא. דקתני הראשונה קודמת לענין כתובה דוקא אבל לענין מזונו' אחר מותו מתנאי כתובה שתיהן שוות:

כתובה וקבורה. כתובת אשה והוצא' הקבורה של הבעל ואין שם אלא כדי אחד מהן מי קודם:

כתובה ומלוה בעדים. מלוה ע''פ דמלוה בשטר כבר תנינן בפרקין דלעיל הלכה ב' לכושל שבראיה כו' כדמפורש שם ובעי הכא כתוב' ומלוה ע''פ מי הוא הכושל שבהן:

ופרנסת בנות. לנדוניא:

מ''ד. ופשיט לה האי בעיא בתרייתא דתליא בפלוגתא דפליגי בה אמוראי בפרק מציאת האשה הל' ו' אם גובין לפרנסת הבנות מן משועבדין:

פרנסת בנות קודמת. דלא עדיפ' כתובת אשה ממשועבדין:

לֹא אָמַר אֶלָּא מֵתָה. הָא נִתְגָּֽרְשָׁה כְּבַעַל חוֹב הִיא. כְּהָדָא דְתַנֵּי. נָשָׂא אִשָּׁה וְכָתַב לָהּ כְּתוּבָּה. גֵּירְשָׁהּ וְלֹא נָתַן לָהּ כְּתוּבָּה. נָשָׂא אֲחֶרֶת וְכָתַב לָהּ כְּתוּבָּה. הֶחֱזִיר אֶת הָרִאשׁוֹנָה וְכָתַב לָהּ כְּתוּבָּה עַל כְּתוּבָּתָהּ הָרִאשׁוֹנָה. שֶׁלָּרִאשׁוֹנָה קוֹדֶמֶת לַשְּׁנִייָה וְיוֹרְשֶׁיהָ. וְהַשְּׁנִייָה וְיוֹרְשֶׁהָ קוֹדְמִין לְיוֹרְשֵׁי הָרִאשׁוֹנָה.

Traduction

– La Mishna parle ensuite du cas de décès de la 1re femme du vivant de l’époux; mais la femme répudiée est comme un créancier (ayant droit immédiat au douaire). Ainsi, il a été enseigné (466)Tossefta, ibid: Si un homme après avoir épousé une femme, à qui il a souscrit un douaire, la répudie et ne lui remet pas de suite ce douaire, puis épouse une autre à qui il souscrit un douaire, ensuite il reprend la 1re femme à qui il renouvelle par contrat l’engagement du douaire, outre le 1er contrat, les héritiers de la 1re femme ont la priorité sur la 2e femme et ses héritiers; ceux-ci pourtant l’emportent sur les héritiers du 2e contrat de douaire, souscrit à la 1re femme.

Pnei Moshe non traduit

לא אמר. במתני' שני' ויורשי' קודמין אלא דוקא נשא את הראשונה ומתה בחייו ונשא את השני' ומת וטעמא כדפרישית במתני' שהשניה ב''ח היא ויורשי ראשונה מכח ירושת כתובת בנין דכרין הן באין אבל נתגרשה הראשונה כב''ח היא והיא קודמ' לשני':

כהדא דתני. בתוספת' פרקין:

גירשה ולא נתן לה. עדיין כתובתה ונשא אחרת ואח''כ החזיר הראשונה וחידש לה עוד כתוב' שני' על כתובתה הראשונה:

של ראשונה. כתובתה הראשונה קודמת לשניה ויורשיה:

והשני' ויורשי' קודמין ליורשי הראשונה. בכתובה שני' שלה:

אָמַר בֶּן עַזַּאי. יוֹרְשֵׁי הָרִאשׁוֹנָה אוֹמְרִים לְיוֹרְשֵׁי הַשְּׁנִייָה. אִם כְּבַעַל חוֹב אַתֶּם טְלוּ אֶת שֶׁלָּכֶם וּצְאוּ. וְאִם לָאו אָנוּ וְאַתֶּם נַחֲלוֹק בְּשָׁוֶה. אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָה. בְּנֵי שְׁנִייָה קָֽפְצָה עֲלֵיהֶן יְרוּשַׁת תּוֹרָה וְנוֹטְלִין כְּתוּבַּת אִמָּן וְחוֹזְרִין וְהוֹלְקִין. רִבִּי מָנָא אָמַר. בְּשֶׁיֵּשׁ שָׁם דֵּינָר יֶתֶר נֶחְלְקוּ. אֲבָל אִם אֵין שָׁם דֵּינָר יֶתֶר אַף רִבִּי עֲקִיבָה יוֹדֶה לְבֶן נַנָּס שֶׁאֵילּוּ וָאֵילּוּ חוֹלְקִין בְּשָׁוֶה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. הַךְ דְּלָא תַנִּיתָא פְלִיגָא אַתְּ עֲבַד לֵיהּ פְּלִיגָא. אֶלָּא בְּשֶׁאֵין שָׁם יֶתֶר דֵּינָר נֶחְלְקוּ. אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם יֶתֶר דֵּינָר אַף בֶּן נַנָּס יוֹדֵי לְרִבִּי עֲקִיבָה. בְּנֵי שְׁנִייָה קָֽפְצָה עֲלֵיהֶן יְרוּשַׁת תּוֹרָה וְנוֹטְלִין כְּתוּבַּת אִמָּן וְחוֹזְרִין וְהוֹלְקִין.

Traduction

– Sur l’avis de la Mishna, en ce cas de décès d’un mari qui après le décès de sa 1re femme avait épousé une autre, Ben-Nanos s’exprime ainsi: Les héritiers de la 1re disent à ceux de la 2e, que s’ils se considèrent comme créanciers, pour le douaire de la défunte, ils n’ont droit qu’au montant exact; si non, que tous ensemble partageront à parts égales entre eux le total de l’héritage paternel. -Non, répliqua R. aqiba, aux enfants de la 2e incombe légalement l’héritage du père (décédé du vivant de la 2e); ils commencent donc par prélever le douaire de leur mère, puis ils partagent le reste avec les autres héritiers. R. Mena dit: s’il ne reste pas un dinar après paiement du douaire (467)Selon l'interversion du Pné-Mosché, Ben-Nanos s’accorde à dire comme R. aqiba qu’aux fils de la 2e, l’héritage légal est échu avant tout, et après avoir pris le douaire de leur mère, ils procèdent au partage du reste de l’héritage. R. Yossé b. Aboun dit au contraire: en cas d’excédant d’un dinar, R. aqiba s’accorde à dire comme b. Nanos que tous partagent d’une façon égale. Même en cas d’excédant, dit R. Mena, R. aqiba conteste la faculté du partage égal. Quoi, s’écrie R. Yossé b. R. Aboun, même de ce qui a été enseigné sans conteste, tu veux faire l’objet d’une discussion (468)De ce que B Nanos admet d'abord l'hypothèse que les héritiers de la 2e ne prendront que le douaire, on peut supposer qu'il s'agit d'une absence d'excédant?

Pnei Moshe non traduit

אמר בן ננס יורשי הראשונה אומרי' כו'. אמתני' קאי דקתני נשא את הראשונה ומתה נשא שניה ומת הוא יורשי שניה קודמין ליורשי ראשונה ומדקתני קודמין ש''מ דאף ליורשי ראשונה יש להן כתובת בנין דכרין אלא דיורשי השניה קודמין מפני שהן באין מכח חוב ולא אמרינן דלא איתקון כתובת בנין דכרין אלא היכא ששתיהן מתו בחייו וכתובת האחת מרובה משל חבירתה דתרוייהו בתורת בנין דכרין אתו עכשיו שהוא מכח ירושת האב לשניהם ולא אתי לאינצויי אבל היכא שמתה אחת בחייו ואחת במותו כדמיירי במתני' שעכשיו בני השניה באין על כתובת אמן בתורת ירושת חובת אמן ולא מכח אביהם בא להם ובני ראשונה באין ליטול כתובת אמן מכח ירושת האב וחיישינן לאינצויי שיאמרו בני השניה לבני הראשונה לא תטלו בירושת אבינו יותר ממנו והילכך לא שקלי בני הראשונה כתובת בנין דכרין הא לא אמרינן אלא אפילו אחת בחייו ואחת במותו נמי תקון כתובת בנין דכרין כדמפרש בן ננס טעמא:

יורשי הראשונה. מפני שיורשי הראשונה אומרים ליורשי השניה הבאין ליטול כתובת אמן ואינם רוצין שיטלו בני הראשונה כתובת אמן:

אם כב''ח אתם. בשביל כתובת אמכם טלו את שלכם וצאו ואם לאו שאין אתם כב''ח אנו ואתם נחלוק בשוה בירושת אבינו:

אמר לו ר''ע בני שניה קפצה עליהן ירושת תורה. משעה שמת הבעל בתייה של שניה קפצה תורת בנין דכרין מלפני בני הראשונה ונפלה אף לבני השניה להיות כשאר ירושה של תורה לפיכך הן נוטלין כתובת אמן שהיא נגבית בתורת חוב וחוזרין וחולקין השאר בשוה ואין להן לבני הראשונה כתובת בנין דכרין ופליגי רבי מנא ורבי יוסי בר' בון בפירושא דפלוגתת בן ננס ור''ע:

רבי מנא וכו'. ע''כ דמוחלפת הגי' וה''ג בדברי רבי מנא אבל אם אין שם דינר יתר אף בן ננס יודי לר''ע בני השניה קפצה כו' ובדברי רבי יוסי ב''ר בון גרסינן אבל אם יש שם יתר דינר אף רבי עקיבא יודה לבן ננס שאלו ואלו חולקין בשוה. וה''פ למאי דקיימא לן בשאין שם מותר דינר על הכתובות לא נתקנה כתובת בנין דכרין דהיכא דמיעקרא נחלה דאורייתא לא תקינו רבנן כדתנן במתני' דלקמן וקאמר רבי מנא בשיש שם דינר יתר נחלקו כלומר אפי' יש שם מותר דינר פליג רבי עקיבא דקסבר רבי עקיבא אחת בחייו ואחת במותו אין לראשונה כתובת בנין דכרין ובן ננס סבירא ליה דיש להן כדפרישית לעיל ודוקא אם יש שם מותר דינר אבל אם אין שם מותר דינר אפילו בן ננס מודה דאין לראשונה כתובת בנין דכרין ולא אמרינן כתובה נעשית מותר לחבירתה כלומר דנחשוב כתובת בני השניה שהיא נגבית בתורת חוב כירושה ולא מיעקרא נחלה דאורייתא וכמותר דינר דמי הא לא אמרינן:

א''ל רבי יוסי ב''ר בון הך דלא תניתא וכו'. מה שלא שנינו בפלוגתא את עושה פלוגתא בתמיה דהא מדקאמר בן ננס טלו את שלכם וצאו משמע דאין שם מותר דינר ולא פליגי בהא דקאמרת אלא דכ''ע אחת בחייו ואחת במותו יש להן לבני ראשונה כתובת בנין דכרין והכא לא פליגי אלא בשאין שם דינר יתר ובכתובה נעשית מותר לחבירתה פליגי דבן ננס סבר אין לך ירושה גדולה מזו מה שגובין בני השניה כתובת אמן בתורת חוב שכשיצא שט''ח על אביהן אלו ואלו מצווין לפרוע חוב אביהם והן הן ירושתן ולא מיעקרא נחלה דאורייתא והילכך אף בני הראשונה נוטלין כתובת אמן ור''ע סבר אין כתובה נעשית מותר לחבירתה ובני השני' הן נוטלין כתובת אמן שהיא לעולם נגבית בתורת חוב ולא בתורת בנין דכרין ובהא כ''ע לא פליגי אבל בני הראשונה אין להן הואיל ואין שם מותר דינר:

אבל אם יש יתר דינר אף ר''ע מודה לבן ננס שאילו ואילו חולקין בשוה. כלומר אם אין רוצין בני השניה שיטלו בני ראשונה כתובת בנין דכרין חולקין בשוה כדאמר בן ננס לעיל ואם לאו כו' ולכ''ע אחת בחייו ואחת במותו יש להן כתובת בנין דכרין אף לבני ראשונה. וא''א לקיים גירסת הספר דהא לא פליגי אלא בכתובת אמן של בני הראשונה אבל בבני השניה לכ''ע ע''כ נגבית בתורת חוב לעולם והמעיין בבבלי יראה דאתייא דרבי מנא דהכא כרב יוסף דהתם ודרבי יוסי ב''ר בון כרבנן דבי רב ותו לא מידי:

וְהַחוֹב מְמָעֵט. וְדִכְוָותָהּ. וְהַחוֹב מַרְבֶּה. הֵיךְ עֲבִידָא. הָיָה שָׁם שָׂדֶה וְהִיא עֲתִידָה לַחֲזוֹר בַּיּוֹבֶל אַתְ רוֹאֶה אוֹתָן כְּאִילּוּ.

Traduction

Donc, la discussion a seulement lieu s’il n’y a pas d’excédant. S’il y a un excédant, il faut l’appliquer à étendre la dette que le défunt aurait laissée, comme il peut arriver par contre que la dette augmente, p. ex. au cas suivant: Si un champ ayant appartenu au père et se trouvant le moment aux mains d’autrui fait retour au vrai propriétaire lors du Jubilé, on le considère d’avance comme déjà acquis à la succession (cet excédant servira à payer la dette).

Pnei Moshe non traduit

והחוב ממעט. אם יש שם מותר דינר על שתי הכתובות ויש עליהן חוב מאביהם ממעט הוא שצריכין לשלם החוב ולא הוי כמותר דינר:

ודכוותה החוב מרבה. כדמפרש ואזיל היך עבידא היה שם שדה של אביהם אצל אחרים והיא עתידה לחזור להן ביובל רואה אותן כאילו מוחזרת גרסינן כלומר אע''ג שאין עתה בידם הרי עתידה לחזור להן וכמותזרת היא ויש שם מותר על שתי כתובות. היך עבידא כו'. מילתא באפי נפשה היא דשואל הש''ס היך הדין בכה''ג אם קידש רחל ולא כנסה עדיין וכנס לאה מקודם ואח''כ חזר וכנס רחל כתובתה של מי קודמת כתובת רחל קודמת שכבר קידשה מקודם או של לאה קודמת שכנסה קודם לרחל וקאמר דתליא בפלוגתא דר''א בן עזריה ורבנין דפליגי בריש אע''פ לרבנן כתובה מן האירוסין שוה בדינה לכתובה מן הנשואין דקאמרי התם נתאלמנה או נתגרשה מן האירוסין גובה את הכל בין עיקר בין תוספת וכן הכא כתובת רחל שכתב לה מן האירוסין קודמת דבכל הדינים כתובה מן האירוסין וכתובה מן הנשואין שוין הם וכל הקודם קודם:

Ktouboth

Daf 58b

משנה: מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי לִשְׁתֵּי נָשִׁים וָמֵתוּ וְאַחַר כָּךְ מֵת הוּא וְהַיְתוֹמִים מְבַקְשִׁים כְּתוּבַּת אִמּוֹתֵיהֶן וְאֵין שָׁם אֶלָּא כְדֵי שְׁתֵּי כְתוּבּוֹת חוֹלְקִין בְּשָׁוֶה. הָיָה שָׁם מוֹתָר דֵּינָר אֵילּוּ נוֹטְלִין כְּתוּבַּת אִמָּן וְאֵילּוּ נוֹטְלִין כְּתוּבַּת אִמָּן. וְאִם אָֽמְרוּ הַיְתוֹמִים אֲנַחְנוּ מַעֲלִים עַל נִכְסֵי אָבִינוּ יְפֵה דֵינָר כְּדֵי שֶׁיִּטְּלוּ כְתוּבַּת אִמָּן אֵין שׁוֹמְעִין לָהֶן אֶלָּא שָׁמִין אֶת הַנְּכָסִים בְּבֵית דִּין.

Traduction

Un homme a épousé 2 femmes, qui sont mortes de son vivant, puis il est mort, et chacun des fils réclame le douaire de sa mère; s’il n’y a dans l’héritage que la valeur exacte pour payer les 2 douaires, la réclamation des fils n’est pas admise, et tous les fils partagent entre eux l’héritage à parts égales. Mais, si après le payement il reste encore la valeur d’un dinar à partager entre tous les frères à parts égales, chacun des fils peut réclamer le douaire de sa mère. Si (au 1er cas), pour maintenir son droit à réclamer le douaire supérieur de leur mère (473)''Cf ci-après, (13, 3) ( 36a); traité (Baba Batra 9, 1) ( 16d)'', les fils disent estimer le terrain de l’héritage à une valeur supérieure (474)Il resterait alors, après le paiement des deux douaires, encore un dinar à partager entre les frères, la prétention n’est pas admise, et on fait estimer l’héritage au tribunal (475)Par des hommes désintéressés.

Pnei Moshe non traduit

מתני' והיתומין מבקשין כתובת אמן. שכתובה של אחת מהן מרובה משל חבירתה ואומרים בניה כתובת בנין דכרין נטול וכן אתם והשאר נחלוק:

חולקין בשוה. כשאר כל הירושות ואין נוטלין כתובת בנין דכרין:

ואם אמרו היתומין. בני הכתובה הגדולה:

הרי אנו. מעלין על נכסי אבינו. מעלין דמיהן לקבלם עלינו ביוקר כדי שיהא שם מותר דינר ויטלו כתובת אמן:

הלכה: מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי לִשְׁתֵּי נָשִׁים כול'. הָדָא הִיא דָמַר רִבִּי אִימִּי. כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם מָצוּי לִיתֵּן לְבִתּוֹ בְעַיִן יָפָה. מֵאַתָּה אֲפִילוּ אֵין שָׁם יֶתֶר דֵּינָר. אָמַר רִבִּי אָבוּן. בְּשָׁעָה שֶׁאַתְּ יָכוֹל לְקַייֵם דִּבְרֵיהֶן וְדִבְרֵי תוֹרָה אַתְּ מְקַייֵם דִּבְרֵיהֶן וְדִבְרֵי תוֹרָה. בְּשָׁעָה שֶׁאַתְּ אֵין יָכוֹל לְקַייֵם דִּבְרֵיהֶן וּלְקַייֵם דִּבְרֵי תוֹרָה אַתְּ מְבַטֵּל דִּבְרֵיהֶן וּמְקַייֵם דִּבְרֵי תוֹרָה.

Traduction

Puisque la remise d’une part d’héritage pour dot aux fils a pour but, selon R. Imi (476)Ci-dessus, (4, 12), de disposer les pères d’avance à doter avec plaisir leurs filles, les fils de la défunte devraient avoir droit à leur part légale, même s’il n’y a pas d’excédant d’un dinar? Voici la raison, dit R. Aboun: s’il est possible de maintenir une institution des sages (477)Comme le reliquat sert à l'héritage légal, le capital sera réparti selon la prescription des rabbins à côté de l’ordre légal, on accomplit les deux règles; lorsque c’est impossible (478)S'il n'y a pas de reliquat, il faudrait faire tort à l'héritage légal en autorisant le préciput pour dot, la décision rabbinique cède forcément le pas à l’ordre légal.

Pnei Moshe non traduit

גמ' הדא היא דאמר ר' אימי וכו'. כלומר דפריך דהרי עיקר תקנת בנין דיכרין הוא מטעם כדי שיתן אדם לבתו בעין יפה כדאמרינן בפרק נערה ואם כן מעתה אפילו אין שם יתר דינר יטלו ומה ראו חכמים לחלק בזה:

בשעה שאת אין יכול לקיים דבריהן. עם דברי תורה שאין שם מותר דינר ומיעקרא נחלה דאורייתא ולא תקינו רבנן בכה''ג:

הֵיךְ עֲבִידָא. 58b קִידֵּשׁ רָחֵל וְכָנַס לֵאָה וְחָזַר וְכָנַס רָחֵל. עַל דַּעְתִּין דְּרַבָּנִין רָחֵל קוֹדֶמֶת. וְעַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה לֹא קוֹדֶמֶת. אוֹמְרִים. אַף רִבִּי לָֽעְזָר מוֹדֵי. מֵאַחַר שֶׁחָזַר וְכָנַס רָחֵל רָחֵל קוֹדֶמֶת. לְמַה זֶה דוֹמֶה. לְאֶחָד שֶׁלָּוָוה מֵחֲבֵירוֹ וְאָמַר לוֹ. אִם לֹא הֶחֱזַרְתִּי לָךְ מִיכָּן עַד יֹב̇ חוֹדֵשׁ יִהְיוּ כָל נְכָסַיי מְשׁוּעְבָּדִים לָךְ. הִגִּיעַ יֹב̇ חוֹדֵשׁ וְלֹא הֵחֱזִיר נִשְׁתַּעְבְּדוּ הַנְכָסִים מִכָּן וְלָבֹא. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ. לֹא יְהוּ נְכָסַיי מְשׁוּעְבָּדִים לָךְ אֶלָּא לְאַחַר יֹב̇ חוֹדֵשׁ. לֹא נִשְׁתַּעְבֵּד אֶלָּא לְאַחַר יֹב̇ חוֹדֵשׁ. יָמִים שֶׁבֵּנְתַייִם תַּפְלוּגְתָא דְרִבִּי מֵאִיר וְרַבָּנִין. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר בִּשְׁטָר נִתְחַייְבוּ הַנְּכָסִים. עַל דַּעְתִין דְּרַבָּנִין בַּכֶּסֶף נִתְחַייְבוּ.

Traduction

Quelle sera la règle si un homme consacre pour femme 1° Rachel, sans la faire entrer de suite au domicile conjugal, puis il reçoit chez lui une 2e femme Léa, après quoi seulement il reçoit chez lui la 1re? (Au douaire de quelle femme donnera-t-on la priorité)? Il y a 2 avis à ce sujet: d’après les rabbins, le douaire de Rachel (469)Quoique simple fiancée, son contrat équivaut à celui de la mariée, et il est le 1er en date a la priorité; d’après R. Eléazar b. Azaria (470)Selon lui, la fiancée n'égale pas la mariée Cf ci-dessus, (5, 1), fin, celui de Léa (la 1re mariée) passe avant l’autre. Toutefois, même R. Eléazar b. Azariah reconnaît la priorité au douaire de Rachel; car, de ce que le mari a plus tard épousé définitivement Rachel, son contrat a une valeur rétroactive de priorité. Ce mari ressemble à celui qui emprunte de son prochain, en lui disant: ''Si je ne t’ai pas rendu le prêt d’ici à un an, tous mes biens te seront hypothéqués dès à présent'', et qu’au bout de l’année, il n’ait pas remboursé, les biens seront hypothéqués pour l’avenir (471)Par voie rétroactive; mais s’il a formulé qu’il hypothèque seulement les biens après l’année écoulée, ils le seront seulement à partir de ce moment. Quant à l’époque intermédiaire (pour les produits poussant en cette année), c’est l’objet d’une discussion (472)B, traité Baba Metsia 13: selon R. Meir, l’immeuble n’est engagé qu’au cas d’inscription sur contrat (faute de quoi, les produits restent au propriétaire); selon les autres sages, la remise de l’argent par le créancier suffit à les hypothéquer (et les fruits reviennent au créancier).

Pnei Moshe non traduit

וע''ד דר' אלעזר בן עזריה. דאמר התם דמן האירוסין אינה גובה את הכל ואין כתובה מן האירוסין שוה בכחה לכתובה מן הנשואין:

לאה קודמת. דלא חשיבא קידושי דרחל הקודמין לגבי נשואה דלאה שקדמתה. א''נ דעיקר הספק בתוספת הוא מי היא הקודמת לגבות התוספת הואיל ועכשיו כנס לרחל וכבר כתב לה מן האירוסין וקאמר דתליא בפלוגתא דלר''א בן עזריה חיוב התוספת על לאה קודמת שאינה נגבית אלא מן הנשואין ונשואין קדמו ולרבנן אף התוספ' של רחל קודמת ועיקר:

אומר. כלומר דדחי לה הש''ס דאימר אף ר''א בן עזריה מודי בה שרחל קודמת דלא אמר מן האירוסין אינה גובה תוספת אלא בשלא כנסה אבל מאחר שחזר וכנס רחל נשתעבדו הנכסים למפרע משעת הקידושין אף להתוספ' שלה והיא קודמת:

למה זה דומה וכו' נשתעבדו הנכסים מיכן ולבא. כלו' שנשתעבדו לו הנכסים למפרע מיום שאמר לו שהרי אמר לו מעכשיו וה''נ הואיל וקידש לרחל וכתב לה התוספת מעכשיו ולכשיכנסנה תגבה כיון שכנסה נשתעבדו הנכסים למפרע משעת הקידושין:

אבל אם אמר וכו'. מסקנא דמילתא דהאי דינא נקט לה דאם לא אמר מעכשיו לא נשתעבדו לו אלא לאחר י''ב חדש:

ימים שבנתיים. נראה דלענין הפירות קאמר ימים שבנתיים מי אוכל פירות ומשום איסור ריבית הוא דקא בעי וקאמר דפלוגתא דר''מ ורבנן היא דפליגי בפ''ק דב''מ דף י''ג לר''מ דוקא שטר שכתוב בו אחריות נכסים גובה מן המשועבדין ולרבנן אפילו אין כתוב בו אחריות נכסים גובה מהמשועבדים שמשעת הלואה נתחייבו הנכסים לו וה''נ לר''מ בשטר הוא דנתחייבו הנכסים והרי לא שיעבד לו בשטר אלא כשיגיע י''ב חדש ולא יחזיר לו המעות וימים שבנתיים הלוה אוכל פירות אבל לרבנן בכסף נתחייבו משעה שהלוה לו המעות וכשיגיע י''ב חדש ולא החזיר לו מעותיו נשתעבדו לו הנכסים למפרע משעת הלואה כיון שאמר לו מעכשיו והמלוה אוכל פירות ואין בו משום ריבית:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source