הלכה: הַגָּדוֹל שֶׁבָּא עַל הַקְּטַנָּה כול'. אֵי זֶהוּ קָטָן וְאֵי זוֹ קְטַנָּה. מִשּׁוּם רִבִּי יְהוּדָה בֶן חַגְרָא אָֽמְרוּ. קָטָן פָּחוֹת מִבֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וּקְטַנָּה פְחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. נִיחָא גָּדוֹל שֶׁבָּא עַל הַקְּטַנָּה הַבְּתוּלִין חוֹזְרִין. קָטָן שֶׁבָּא עַל הַקְּטַנָּה הַבְּתוּלִין חוֹזְרִין. קָטָן שֶׁבָּא עַל הַגְּדוֹלָה אֵין הַבְּתוּלִין חוֹזְרִין. אָמַר רִבִּי אָבִין. תִּפְתָּר שֶׁבָּא עָלֶיהָ שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי אָבִין. וַאֲפִילוּ תֵימָא בִכְדַרְכָּהּ. קָטָן בִּיאָתוֹ בִיאָה. אֲבָל אֵין בוֹ כֹחַ לִיגַּע בַּסִּימָנִין. וְתַנֵּי כֵן. מַעֲשֶׂה שֶׁעִיבְּרָה וּבְתוּלֵיהָ קַייָמִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ואפי' תימא בכדרכה קטן ביאתו ביאה. כלו' דביאה מ''מ היא מיהו אין מוכת עץ בבשר מפני שאין בו כח ליגע בסימנין להיו' משיר הבתולין:
ותני כן. דמשכחת לה ביאה אע''פ שהבתולין קיימין מעשה שעיברה ובתוליה היו קיימין:
גמ' איזהו קטן וכו' פחות מבן ט' ויום אחד. דקטן לענין ביאה הוא ולא תימא קטן עד שיגדיל:
ניחא גדול. וכן קטן שבא על הקטנה שאינו כלום הואיל והיא קטנה שהרי הבתולין חוזרין אלא קטן שבא על הגדולה אמאי נהי דביאתו לאו ביאה היא מ''מ הבתולין אינן חוזרין דלא גרע ממוכת עץ וקס''ד דבהשיר הבתולין מיירי:
תיפתר שבא עליה שלא כדרכה. דבגדול כה''ג בעולה הויא וכתובתה מנה וקמ''ל דקטן אינו עושה אותה בעולה בשלא כדרכה:
משנה: הַגָּדוֹל שֶׁבָּא עַל הַקְּטַנָּה וְהַקָּטָן שֶׁבָּא עַל הַגְּדוֹלָה וּמוּכַּת עֵץ 4b כְּתוּבָּתָן מָאתַיִם דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מוּכַּת עֵץ כְּתוּבָּתָהּ מְנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' הגדול שבא על הקטנה. פחותה מבת שלש ויום אחד שאין ביאתה ביאה שהרי הבתולים חוזרין:
וקטן. פחות מבן תשע ויום אחד שהרי אמרו חכמים שאין ביאתו ביאה ובא על הגדולה:
ומוכת עץ. שנתקע לה עד באותו מקום:
כתובתן מאתים. אם נשאו לאיש אח''כ לא אבדו בכך את כתובתן אם נשאו סתם ולא פירש לה כלום:
וחכמים אומרים מוכת עץ כתובתה מנה. והילכתא כוותייהו ואפי' לא הכיר בה כתובתה מנה ולא הוי מקח טעות:
מֵיתִבִּין לְרִבִּי מֵאִיר. בְּתוּלִין אֵין כָּאן. וְתֵימַר כְּתוּבָּה מָאתַיִם. אָמַר לוֹן. וְכִי בִבְתוּלִין הַדָּבָר תָּלוּי. הֲרֵי בוֹגֶרֶת אֵין לָהּ בְּתוּלִים וּכְתוּבָּתָהּ מֵאתַיִם. הֲרֵי בְּתוּלָה מִן הַנִּישּׂוּאִין יֵשׁ לָהּ בְּתוּלֵיהֶן וּכְתוּבָּתָהּ מְנָה. מֵאי כְדוֹן. בּוֹגֶרֶת לֹא בָטַל חֵינָהּ. בְּתוּלָה מִן הַנִּישּׂוּאִין בָּטַל חֵינָהּ. מַה פְלִיגִין. בְּמוּכַּת עֵץ. דְּרִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. לֹא בָטַל חֵינָהּ. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין. בָּטַל חֵינָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מה פליגין. כי פליגי ר''מ וחכמים במוכת עץ ובהאי טעמא דר''מ סבר לא בטל חינה שלא נישאת לשום אדם ורבנן אמרי בטל חינה דשאני מוכת עץ מבוגרת דהרי איתעביד בה מעשה:
בתולה מן הנשואין בטל חינה. שכבר נקראו שם נשואין עליה ובהא כ''ע מודים:
בוגרת לא בטל חינה. החן של שם בתולה לא בטל ממנה דעדיין לא נישאת והילכך כתובתה מאתים:
מאי כדון. והיא גופה מ''ט:
הרי בתולה מן הנשואין. דאע''פ שידעינן שלא נבעלה ויש לה בתולים וכתובתה מנה הרי דאין הדבר תלוי בבתולין:
הרי בוגרת אין לה בתולים. שכלו בתוליה כדאמרינן לעיל בוגרת כחבית פתוחה היא ואפ''ה כתובתה מאתים:
וכי בבתולין הדבר תלוי. כתובת מאתים או מנה:
בתולין אין כאן ותימר כתובתה מאתים. בתמיה:
מתיבין. חכמים לר''מ דאמר במתני' מוכת עץ כתובתה מאתים:
מַה פְלִיגִין. בְּתוּלָה הַנִּבְעֶלֶת מִן הַקָּטָן וּמִמִּי שֶׁאֵינוֹ אִישׁ כְּשֵׁירָה לִכְהוּנָה. תַּנֵּי רִבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן שָׁאוּל. כְּשֵׁירָה אֲפִילוּ לְכֹהֵן גָּדוֹל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אפילו לכ''ג. דכמוכת עץ בעלמא היא ומאן דשרי מוכת עץ לכ''ג שרי נמי בה:
וממי שאינו איש. מבהמה כשירה לכהונה כדאמר בבבלי יבמות דף נ''ט דאין זנות לבהמה:
מה פליגין ל''ג וטעות המדפיס הוא אגב שיטפת תיבת חינה דלעיל:
רִבִּי יִרְמְיָה וְרִבִּי אִמִּי מַקְשֵׁי. מַה בֵּינָהּ לְבֵין הַנִּבְעֶלֶת בְּאֶצְבַּע. אִילּוּ הַנִּבְעֶלֶת בְּאֶצְבַּע שֶׁמָּא אֵינָהּ פְּסוּלָה לִכְהוּנָה. אָמַר רִבִּי חַגַּי. תִּיפְתָּר שֶׁבָּא עָלֶיהָ שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ. בְּעָא רִבִּי חַגַּיי מֵיהַדֵּר בֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי אַבָּא. לֹא תְהַדּוֹר בָּךְ. וְלָמָּה בְעָא רִבִּי חַגַּיי מֵיהַדֵּר בֵּיהּ. מִן הָדֵין דִּכְתִיב וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח. עַד שֶׁתְּהֵא בְתוּלָה מִשְּׁנֵי צְדָדֶיהָ. וְדִכְוָותָהּ. בְּתוּלָה וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ. בְּתוּלָה כְדַרְכָּהּ. וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בֶּן אֶלְעָזָר. אֲפִילוּ בְיָדֶיהּ לֹא תָבַע בָּהּ. שֶׁנֶּאֱמַר כִּי לֹא יָנוּחַ שֶׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גוֹרָל הַצַּדִּיקִים. מַה עֲבַד רִבִּי חַגַּיי עַד שֶׁלֹּא יַחֲזיֹר בּוֹ. פָּתַר לָהּ בְּהֶעֱרָייָה. וְלָמָּה לֵית רַב יוֹסֵף 5a פָּתַר לֵיהּ בְּהֶעֱרָייָה. אָמַר רִבִּי מָנָא. דְּהִיא צְרִיכָה לָהּ. רִבִּי יוֹסֵי בְעָא. הֶעֱרָייָה בְּזָכוֹר מָהוּ. הֶעֱרָייָה בַּבְּהֵמָה מָהוּ. כַּד שְׁמַע רִבִּי יִרְמְיָה הָדָא דְרִבִּי חַגַּיי אָמַר. לֹא עַל הָדָא הֲוָה רִבִּי אִמִּי מַקְשֶׁה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ודכוותה. איידי דאיירי בבתולה משני צדדים מייתי לדרשה דהאי קרא כלומר דמצינו דהקפידה התורה אשלא כדרכה:
מקשי. על הא דתני רבי חלפתא דאפי' לכ''ג כשירה וכי מה בינה לבין הנבעל' באצבע שמיעכה בתוליה באצבע:
שמא אינה פסולה לכהונה. גדולה הא לאו בתולה היא ולא יהא ביאת קטן או בהמה חשיבא כנבעלת באצבע:
תיפתר שבא עליה. קטן או בהמה שלא כדרכה ולפיכך אינה פוסלה לכ''ג:
בעא. רצה רבי חגיי לחזור בו ממה שפירש דשלא כדרכה מיירי מטעמא דמפרש לקמיה וא''ל רבי אבא לא תחזור בך דרבי אבא לא ס''ל להאי דרשה דלקמיה דעל שלא כדרכה קאי אלא כר''מ ס''ל דאמר בפרק הבא על יבמתו דלמעט בוגרת אתיא כדדריש בבבלי שם אליביה בתולה אפי' מקצת בתולים משמע בתוליה עד דאיכא כל הבתולים בבתוליה דוקא כדרכה אבל שלא כדרכה אינה פסולה לכ''ג:
מן הדין. מטעם זה המקרא חזר בו דכתיב בבתוליה יקח רבתה התורה עד שתהא בתולה משני צדדים ואם ביאת קטן ובהמה פוסלה בכדרכה פוסלה נמי שלא כדרכה דלאו בתולה מיקריא:
אמר לא על הדא הוה רבי אמי מקשי. בתמיה כלומר דעדיין קושית רבי אמי במקומה עומדת שהרי בהעראה הוא משיר בתוליה והדרא קושיא לדוכתה מה בין זו לבין הנבעלת באצבע. הדין הוא פירושא דהך מילתא:
בתולה. גבי רבקה כתיב ואיש לא ידעה מיותר הוא אלא בתולה מכדרכה ואיש לא ידעה אפי' שלא כדרכה:
אפי' בידיה לא תבע בה. שום אדם מעולם כלומר בדרך שחוק ובקלות ראש כדרך הנכרים לא הקלו ראש בה ע''ש שנאמר כי לא ינוח וגו':
מה עבד לה רבי חגיי. לההיא ברייתא דר' חלפתא עד שלא יחזור בו ומוקילה בשלא כדרכה והא קרא דבבתוליה קשיתיה והיאך ס''ד להכשיר בשלא כדרכה:
פתר לה בהערייה. כלומר האי שלא כדרכה דהוי מוקי לה רבי חגיי להאי ברייתא לאו בביאה ממש שלא כדרכה אלא בהעראה דהוי ס''ד לחלק בשלא כדרכה בין העראה לגמר ביאה והיינו בקטן או בהמה דס''ל לאו הערייה היא וחזר בו דמאחר דמרבינן שלא כדרכה דשוה לכדרכה הה''ד בהעראה דלא חלק בין ביאה לביאה וכמו בהעראה כדרכה פסולה לכ''ג כן נמי בשלא כדרכה. א''נ י''ל דמקשי מה עבד לה רבי חגי עד שלא יחזור בו אלאחר חזרה וכולה בלשון תמיה היא וה''פ מה עבד לה רבי חגיי בהך ברייתא דרבי חלפתא. עד שלא יחזור בו בתמיה כלומר דעל כרחו הוא שלא יחזור בו מהאי אוקמתא דאל''כ במאי מיתפרשא הא דקאמר דכשרה לכהן גדול וע''ז משני דפתר לה בהערייה דס''ל דהעראת קטן ובהמה לאו העראה היא ואינה כלום לפוסלה לכ''ג. ועיקר. והשתא שייכא שפיר הא דבתרה:
ולמה לית רבי יוסי פתר ליה בערייה גרסינן. כלומר דחזינן לרבי יוסי דמיבעיא ליה לקמן אם העראת בהמה העראה הויא ולמה לא פשט ליה מהך ברייתא דלאו העראה מיקריא לענין לפסול לכהן גדול והה''ד לענין חיוב מיתה דמאי שנא:
א''ר מנא דהיא צריכה ליה. כלומר מאי קושיא לרבי יוסי ספוקי מספקא ליה ולרבי חגיי מיפשט פשיטא ליה ורבי יוסי מוקי להאי ברייתא דר' חלפתא בשלא כדרכה וכרבי אבא ס''ל כדלעיל:
המערה בזכור מהו. דאנן גמרינן העראה מהיקישא דרבי יונה כדאמרינן ביבמות שם דהוקשו כל העריות לנדה וכתיב את מקורה הערה והנהו לא שייכא בהו מקור והילכך בעי אם העראה כביאה חשיבא בהו:
הערייה בבהמה. אם הערה את הבהמה או הבהמה הערה את האשה מהו אם חשיבה כביאה או לא משום דאין דרך ביאה בכך:
כד שמע רבי ירמיה הדא דרבי חגיי. אוקמתא זו האחרונה שפתר לה בהעראה:
משנה: בְּתוּלָה אַלְמָנָה גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה מִן הַנִּישּׁוּאִין כְּתוּבָּתָן מְנָה וְאֵין לָהֶן טַעֲנַת בְּתוּלִים. הַגִּיּוֹרֶת וְהַשְּׁבוּיָה וְהַשִּׁפְחָה שֶׁנִּפְדּוּ אוֹ שֶׁנִּתְגַּייְרוּ אוֹ שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ יְתֵירוֹת עַל שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּתוּבָּתָן מְנָה וְאֵין לָהֶן טַעֲנַת בְּתוּלִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' בתולה. שהיא אלמנה או גרושה או חלוצה מן הנשואין כגון שנכנסה לחופה ומת בעלה ובחזקת שלא נבעלה היא:
כתובתן מנה. אם נשאת לאחר סתם דבחזקת בעולה קיימא משנכנסה לחופה:
ואין להן טענת בתולים. לא יכול להפסידה אותו מנה ולומר בחזקת בתולה נשאתיך והרי מקחי מקח טעות:
הלכה: בְּתוּלָה וְאַלְמָנָה גְּרוּשָׁה מִן הַנִּישּׁוּאִין כול'. אֵי זוֹ הִיא בְּתוּלָה מִן הַנִּישּׁוּאִין. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל שֶׁנִּכְנְסָה לַחוּפָּה וְעֵידֶיהָ מֵעִידִין אוֹתָהּ שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. הָדָא אָֽמְרָה נָשָׂא אִשָּׁה בְחֶזְקַת בְּתוּלָה וְנִמְצֵאת בְּעוּלָה אֵין זֶה מֶקַח טָעוּת לְהַפְסִידָהּ מִכְּתוּבַּת מְנָה. נָשָׂא אִשָּׁה בְחֶזְקַת שֶׁלֹּא זִינְתָה וְנִמְצֵאת שֶׁזִּינְתָה אֵין זֶה מֶקַח טָעוּת לְהַפְסִידָהּ מִכְּתוּבַּת מְנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' איזו היא בתולה מן הנשואין. דבחזקת שלא נבעלה היא וכתובתה מנה:
ועידיה מעידין אותה שלא נבעלה. שיודעין שלא נסתרה עם בעלה ואשמעינן במתני' רבותא דאפילו הכי אינו יכול לטעון טענת בתולים ולומר מקח טעות הוא דאם אין ידוע בודאי שלא נבעלה לא איצטריך לאשמועינן דאינו יכול להפסידה מנה:
הדא אמרה כו'. דהרי עדיה מעידין ובחזקת בתולה כנסה ואפילו הכי אין יכול לטעון מקח טעות ולהפסידה מנה הראוי לה:
נשא אשה בחזקת שלא זינתה. שעדים מעידין לא זזה ידינו מידה ואפ''ה אינו יכול לטעון מקח טעות דאין אפטרופוס לעריות וזה נלמד נמי מסיפא דמתני' הגיורת כו' דע''כ דומיא דרישא איירי שיש לה עדים ובחזקת שלא זינתה כנסה ואפ''ה כתובת' מנה ואינו יכול להפסיד' דאלת''ה צריכא למימר דיש לה כתובה מנה דהרי סתם גיורת ושפחה בחזקת שזינתו הן ואדעתא דהכי כנסן:
רִבִּי לָֽעְזָר שָׁאַל. הַבָּא עַל שִׁפְחָה מְשׁוּחְרֶרֶת מָהוּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. יָכוֹל הַבָּא עַל שִׁפְחָא אֲרָמִית יְהֵא חַייָב. תַּלְמוּד לוֹמַר מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לוֹ לְאִשָּׁה. אֶת שֶׁיֵּשׁ לֹו הֲוָייָה בָהּ. יָצָא שִׁפְחָה או מי שֶׁאֵין לֹו הֲוָייָה בָהּ. מִפְּנֵי שֶׁאֵין לֹו בָהּ הֲוָויָה. הָא אִם יֵשׁ לֹו הֲוָייָה בָהּ יֵשׁ לָהּ קְנָס. וְכָל שֶׁיֵּשׁ לָהּ קְנָס יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. אָמַר רִבִּי יוּדָן. וְכִי בִקְנָס הַדָּבָר תָּלוּי. הֲרֵי בוֹגֶרֶת אֵין לָהּ קְנָס וּכְתוּבָּתָהּ מָאתַיִם. הֲרֵי בְתוּלָה מִן הַנִּישּׂוּאִין יֵשׁ לָהּ קְנָס וּכְתוּבָּתָהּ מְנָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. תִּיפְתָּר בְּשֶׁנִּתְגַּייְרוּ אוֹ שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ פְחוּתוֹת מִבְּנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. אָמַר לֵיהּ. אִם בְּשֶׁנִּתְגַּייְרוּ אוֹ שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ פְחוּתוֹת מִבְּנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּיִשְׂרָאֵל הֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הבא על השפחה משוחררת מהו. לענין קנס ואע''ג דמתני' היא לקמן ריש פ''ג דאם נשתחררה פחותה מבת שלש יש לה קנס ויתירה על בת ג' אין לה קנס משום דאיכא למימר דהתם בסתמא מיירי והלכך ביתירה על בת ג' אין לה קנס דבחזקת שזנתה היא ובעולה הויא אבל הכא קא מיבעיא ליה לרבי לעזר בכה''ג דמתניתין דעדים מעידין שלא זנתה אם נסמוך על העדים לענין קנס:
נשמעינה. לזה מן הדא ברייתא דשנינו לקמן ריש פ''ג:
שפחה ארמית. שאינה משוחרר' יהא חייב קנס:
יצא שפחה או מי שאין לו הוייה בה. נכרית דאין לה הוייה וקידושין בהן ולא שייכה בהו אישות:
מפני שאין לה בה הוייה. טעמא דלית בה הווייה הא אם יש לו הווייה בה כגון ששיחררה אע''פ שיתירה על בת ג' הואיל ומשומרת היא יש לה קנס:
וכל שיש לה קנס יש לה כתובה. קושיא היא כלומר לטעמך דאמרת דשפחה משומרת יש לה קנס אע''פ שנשתחררה יתירה על בת ג' א''כ מעתה יהא לה כתובה מאתים דכל שיש לה קנס כו' ואמאי קתני במתני' כתובתה מנה:
א''ר יודן כו'. הא לא קשיא מידי דאין ענין הכתובה תלוי בקנס דהרי בוגרת כו' כדלעיל הלכה א':
אר''ז קומי ר' מנא. אדלעיל קמהדר דמההיא ברייתא ליכא למיפשט מידי תיפתר הא דדייקינין הא אם יש לו בה הווייה יש לה קנס בשנתגיירו או נשתחררו פחותות מבנות ג' ויום אחד דודאי בחזקת שלא נבעלו מקודם הן אבל בסתם שפחה משוחרר' לא סמכינן אפי' יש לה עדים שלא זנתה מטעמא דאמרן ואע''ג דכתובה יש לה אין הקנס תלוי בכתובה:
כישראל הן. ולא איצטריך לן למידק מידי מהאי ברייתא דפשיטא דכבנות ישראל הן לענין קנס דאונס ומפתה כדקתני במתני' דהתם:
סוּמָה וְאַייְלוֹנִית יֵשׁ לָהֶן טַעֲנַת בְּתוּלִין. סוּמֲכוֹס אָמַר מִשֵּׁם רִבִּי מֵאִיר. סוּמָה אֵין לָהּ טֵעֲנַת בְּתוּלִים. וּמַה טַעֲמָא דְרִבִּי מֵאִיר. אֲנִי אוֹמֵר. מָצָא וְאִיבֵּד. מַה טַעֲמָא דְרַבָּנִן. יְכוֹלָה הִיא לְתוֹפְשׂוֹ. מָה עֲבַד לָהּ רִבִּי מֵאִיר. יָכוֹל הוּא לִדְחוֹתָן בְּרוֹק.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
סומה. פלוגתא דר' מאיר ורבנן נמי בבבלי דף ל''ו. ואיילונית. דוקא בשהכיר בה דאם לא הכיר בה מקח טעות היא ואין לה כלום:
אני אומר מצא. לה בתולים ואיבד בידים והיא אינה מרגשת ולפיכך אינו יכול לטעון:
יכולה היא לתופשו. להסתיר הדם אצלה ולתופשו בידיה שלא יאבד ומדלא עשתה כן יכול הוא לטעון:
מה עביד לה ר''מ. להאי טעמא וקאמר דאעפ''כ אינה יכולה להזהר ממנו שיכול לדחותן ברוק ולא יוכר דם הבתולים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source