Le texte Le vocabulaire Les révisions
Ktouboth
Daf 22a
משנה: 22a וְאֵי זֶהוּ הַבּוֹשֶׁת הַכֹּל לְפִי הַמְבַייֵשׁ וְהַמִּתְבַּייֵשׁ. פְּגָם רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא שִׁפְחָה נִמְכֶּרֶת כַּמָּה הָֽיְתָה יָפָה וְכַמָּה הִיא יָפָה. קְנָס שָׁוֶה בְּכָל אָדָם. וְכָל שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִיצְבָּה מִן הַתּוֹרָה שָׁוֶה בְּכָל אָדָם.
Traduction
Comment paye-t-on pour la honte? La somme à payer varie selon la position sociale de l’homme et de la fille qu’il a violée ou séduite. Comment paye-t-on pour le dommage? On estime ce que la fille aurait perdu de sa valeur, si on la vendait comme esclave (153)C'est la même méthode que celle indiquée pour estimer le dommage qu'on a fait subir à une personne en la blessant V. (Baba Qama 8, 1). L’amende (biblique) reste la même pour toutes les personnes; partout où la Bible (154)(5,4), note a fixé la somme, cette somme reste la même pour tout le monde.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הכל לפי המבייש. אדם קל שבייש בשתו מרובה:
והמתבייש. לפי חשיבתו בשתו:
כאלו היא שפחה. בבבלי מפרש אומדין כמה אדם רוצה ליתן בין שפחה בתולה לשפתה בעולה להשיאה לעבדו שיש לרבו קורת רוח הימנו:
משנה: כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מֶכֶר אֵין קְנָס וְכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קְנָס אֵין מֶכֶר. קְטַנָּה יֵשׁ לָהּ מֶכֶר וְאֵין לָהּ קְנָס. נַעֲרָה יֵשׁ לָהּ קְנָס וְאֵין לָהּ מֶכֶר. הַבּוֹגֶרֶת לֹא מֶכֶר וְלֹא קְנָס.
Traduction
Pour toute jeune fille susceptible d’être vendue (qui est encore au pouvoir du père), il n’y a pas d’amende due; dès que l’amende est due, il n’y a plus lieu à vente. Ainsi, une enfant pourra être vendue sans être la cause d’une amende (en cas de cohabitation illégale). Pour une jeune fille (de plus de 12 ans), il y a lieu de payer l’amende, mais elle n’est plus l’objet d’une vente; enfin une adolescente (à 12 ans 1/2) ne peut plus être vendue, mais elle n’est pas non plus l’objet d’une vente.
Pnei Moshe non traduit
מתני' כל מקום שיש מכר. לאב בבתו דהיינו בקטנותה:
אין קנס. דאין קנס לקטנה ומתני' ר''מ היא כדמוקי לה בגמרא ולית הילכתא כוותיה:
וכל מקום שיש קנס. משהיא נערה והיא כשתהיה בת י''ב שנים ויום אחד והביאה שתי שערות שזו יש לה קנס:
אין מכר. שאין אדם מוכר את בתו כשהיא נערה:
הבוגרת. מבת י''ב שנה וששה חדשים ויום אחד וכבר הביאה שתי שערות היא הנקרא' בוגרת ואין אביה יכול למכרה ואין לה קנס אבל בושת ופגם יש לה:
הלכה: אֵי זֶהוּ הַבּוֹשֶׁת. הַכֹּל לְפִי הַמְבַייֵשׁ וְהַמִּתְבַּייֵשׁ כול'. לֹא דוֹמֶה הַמְבַייֵשׁ אֶת הַגָּדוֹל לַמְבַייֵשׁ אֶת הַקָּטָן. לֹא דוֹמֶה מִתְבַּייֵשׁ מִן הַגָּדוֹל לַמִּתְבַּייֵשׁ מִן הַקָּטָן. בּוֹשֶׁת גָּדוֹל מְרוּבָּה וְנִזְקוֹ מְמוּעָט. בּוֹשֶׁת קָטָן מְמוּעָט וְנִזְקוֹ מְרוּבָּה.
Traduction
Causer une honte à une grande personne ne ressemble pas au même fait accompli envers un enfant; de même, il est différent d’être rendu honteux par une grande personne, ou par un enfant. Ainsi, lorsqu’une grande personne subit une honte, elle est vivement impressionnée, bien que le dommage causé soit minime; tandis que la honte subie par un enfant est moindre, bien que le dommage (le mal) soit plus grand (voilà pourquoi les sommes varient).
Pnei Moshe non traduit
גמ' לא דומה המבייש את הגדול למבייש את הקטן. וזהו הכל לפי המתבייש:
למתבייש מן הקטן. שבשתו מרובה וזהו הכל לפי המבייש. בושת הגדול. שמתבייש מרובה דאין אדם קל משגיח כ''כ בבושה:
ונזקו ממועט. על פגם קאי שאין אדם גדול נפגם כ''כ:
הלכה: כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מֶכֶר כול'. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא. בְּרַם כָּרַבָּנִין יֵשׁ מֶכֶר וּקְנָס כְּאַחַת. כְּרִבִּי מֵאִיר. מִבַּת יוֹמָהּ וְעַד גֹ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד יֵשׁ לָהּ מֶכֶר וְאֵין לָהּ קְנָס. מִבַּת גֹ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד עַד שֶׁתִּבְגּוֹר יֵשׁ לָהּ קְנָס וְאֵין לָהּ מֶכֶר. הַבּוֹגֶרֶת לֹא מֶכֶר וְלֹא קְנָס. כְּרַבָּנִין. מִבַּת יוֹמָהּ וְעַד גֹ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד מֶכֶר וּקְנָס כְּאַחַת. מִבַּת גֹ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד עַד שֶׁתָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת יֵשׁ לָהּ מֶכֶר וְאֶין לָהּ קְנָס. מִשֶּׁתָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת עַד שֶׁתִּבְגּוֹר יֵשׁ לָהּ קְנָס וְאֵין לָהּ מֶכֶר. בּוֹגֶרֶת לֹא מֶכֶר וְלֹא קְנָס.
Traduction
R. Hiya dit au nom de R. Yohanan: l’avis de la Mishna de ne pas imposer d’amende pour une enfant mineure, émane de R. Meir; car, selon les autres sages au contraire, le droit de vente et l’amende sont applicables à la même époque (à l’enfance). Selon R. Meir, dès qu’une fille est âgée d’un jour jusqu’à l’âge de 3 ans et un jour, elle est susceptible d’être vendue, mais celui qui a des relations avec elle n’est pas passible d’une amende; à partir de cet âge jusqu’à celui de la puberté (157)Ce passage est complété d'après la Tossefta à ce traité, ch 3, fin, comme le propose le comment Pné-Mosché, elle est susceptible d’être vendue, et celui qui a des relations avec elle n’est pas passible d’amende; à partir de cette dernière époque jusqu’à la 2e majorité, celui qui a des relations avec elle est passible d’amende, et l’on ne peut plus la vendre; enfin, pendant l’époque transitoire de l’adolescence, on ne peut plus la vendre, mais elle ne donne pas lieu à une application d’amende. Selon les autres sages, au contraire, dès qu’une fille est âgée d’un jour jusqu’à l’âge de 3 ans et un jour, elle est susceptible d’être vendue, mais celui qui a des relations avec elle n’est pas passible d’amende; à partir de cet âge jusqu’à celui de la puberté, la faculté de vendre et d’appliquer l’amende en cas de relation par violence subsistent simultanément.
Pnei Moshe non traduit
גמ' דר''מ היא. מתני' דקטנה אין לה קנס:
ברם כרבנן יש מכר וקנס כאחת. בימי קטנותה כדמפרש ואזיל:
כר''מ מבת יומה ועד ג' שנים ויום אחד יש לה מכר ואין לה קנס. ובזה אפי' רבנן מודו דלאו בת ביאה היא. חסר כאן בדברי ר''מ וה''ג כגירסת הבבלי וכן הוא בתוספתא סוף פ''ג מבת שלשה שנים ויום אחד עד שתביא ב' שערות יש לה מכר ואין לה קנס משתביא ב' שערות עד שתבגור יש לה קנס ואין לה מכר בוגרת לא מכר ולא קנס. וכן בדברי רבנן נתחלפה הגי' וה''ג כרבנן מבת יומה ועד שלשה שנים ויום אחד יש לה מכר ואין לה קנס מבת שלשה ויום אחד עד שתביא שתי שערות מכר וקנס כאחת:
Ktouboth
Daf 22b
משנה: הָאוֹמֵר פִּיתִּיתִי אֶת בִּתּוֹ שֶׁלִּפְלוֹנִי מְשַׁלֵּם בּוֹשֶׁת וּפְגָם עַל פִּי עַצְמוֹ וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס. הָאוֹמֵר גָּנַבְתִּי וְטָבַחְתִי וּמָכַרְתִי מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן עַל פִּי עַצְמוֹ וְאֵין מְשַׁלֵּם לֹא תַשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְלֹא תַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִישָּׁה. הֵמִית שׁוֹרִי אֶת פְּלוֹנִי אוֹ שׁוֹרוֹ שֶׁלִּפְלוֹנִי הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ. הֵמִית שׁוֹרִי עַבְדּוֹ שֶׁלִּפְלוֹנִי אֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ. זֶה הַכְּלָל כָּל הַמְשַׁלֵּם יוֹתֵר עַל מַה שֶׁהִזִּיק אֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ.
Traduction
Celui qui déclare avoir séduit la fille d’un tel, devra payer pour la honte et le dommage causés d’après sa propre assertion, non l’amende (155)On lui en fait remise, à cause de son aveu. De même, celui qui dit avoir volé un animal, l’avoir égorgé et vendu, payera la capital dû selon sa propre assertion, sans avoir à y ajouter de double payement, ou 4 ou 5 fois la valeur comme amende. Celui qui déclare que bon bœuf a tué un tel, ou le bœuf d’un tel, devra payer selon sa propre déclaration; mais s’il déclare que son bœuf a tué l’esclave d’un tel (156)C'est là une amende, non un paiement, il ne payera pas selon son dire. Voici la règle: tout payement au delà du dommage causé (avec amende) n’est pas dû par celui qui s’accuse lui-même.
Pnei Moshe non traduit
מתני' האומר פיתיתי את בתו של פלוני. בבבלי מפרש לא מיבעיא האומר אנסתי שהוא נאמן שאין פוגם אותה כל כך שאין לעז של אנוסה גדול כמו לעז של מפותה אלא אפילו האומר פיתיתי וסד''א דלא מהימנינן ליה להחזיק הלעז קמ''ל דניחא לה לדידה או לאביה להשתכר הממון:
ואינו משלם קנס. דמודה בקנס פטור דאמר קרא אשר ירשיעון אלהים פרט למרשיע את עצמו:
המית שורי את פלוני. והריני חייב בכופר משלם על פי עצמו דקסבר כופרא ממונא:
עבדו של פלוני. והריני חייב שלשים סלע:
אינו משלם ע''פ עצמו. דקנס נינהו שאפילו אינו יפה דינר נותן שלשים:
זה הכלל. לאתויי מוציא שם רע והיוצא בשן ועין:
תַּמָּן תַּנִינָן. הַבָּא עַל נַעֲרָה מְאוֹרָסָה אֵינוֹ חַייָב עַד שֶׁתְּהֵא נַעֲרָה בְתוּלָה מְאוֹרָסָה בְבֵית אָבִיהָ. בָּאוּ עָלֶיהָ שְׁנַיִם. הָרִאשׁוֹן בִּסְקִילָה וְהַשֵּׁינִי בְחֶנֶק. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא. בְּרַם כְּרַבָּנִין אֲפִילוּ [קְטַנָּה]. מַאי טַעֲמָא דְרִבִּי מֵאִיר. נַעַר חָסֵר כָּתוּב בַּפָּרָשָׁה. מַה מְקַייְמִין רַבָּנִין נַעַר. רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. נַעֲרָה אַחַת שְׁלֵימָה כָתוּב בַּפָּרָשָׁה. 22b לִימְּדָה עַל כָּל הַפָּרָשָׁה שֶׁהִיא גְדוֹלָה. מָתִיב רִבִּי מֵאִיר לָרַבָּנִין. הֲרֵי הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע הֲרֵי כָתוּב בּוֹ נַעַר וְהִיא גְדוֹלָה. דְּאֵין הַקְּטַנָּה נִסְקֶלֶת. מַה עָֽבְדִין לָהּ רַבָּנִן. אָמַר רִבִּי אָבִין. תִּיפְתָּר שֶׁבָּא עָלֶיהָ דֶּרֶךְ זָֽכְרוּת.
Traduction
On a enseigné ailleurs (158)(Sanhedrin 7, 14): ''Celui qui cohabite avec une jeune fille fiancée n’est coupable (passible de pénalités) que si c’est une jeune fille nubile, vierge, fiancée dans la maison de son père; si 2 hommes ont cohabité avec elle, le 1er seul mourra par la lapidation, et le 2e par la strangulation''. Or, dit R. Yossa au nom de R. Yohanan, ou R. Hiya au nom de R. Eléazar, les restrictions énoncées pour la culpabilité émanent de R. Meir; car, selon les autres sages, même une enfant (non nubile) donne lieu (le cas échéant) à la culpabilité. Quel est le motif de R. Meir? C’est que la façon d’écrire le mot fille (sans H finale), dans le texte biblique en question (Dt 22, 20) et suivants, vise l’exclusion de l’enfant. Comment les autres sages justifient-ils la particularité de ce terme (sans l’appliquer à exclure l’enfant)? -C’est que, dit R. Abahou au nom de R. Simon b. Lakish, ils l’expliquent ainsi: dans le passage de la Bible (du calomniateur), on trouve une fois le mot fille écrit d’une façon complète (avec H finale), pour indiquer que dans tout ce s’agit d’une grande fille, nubile (c’est donc qu’ailleurs, pour la fille violentée ou séduite, l’enfant est comprise dans la règle de la fille nubile). Au contraire, répliqua R. Meir aux autres sages, le mot fille employé dans le au calomniateur, désigne forcément une grande personne, puisqu’une enfant ne saurait être condamnée à la lapidation (159)Du terme défectueux, sans H, employé là, il faut peut-être conclure qu'il n'est toujours applicable qu'à une grande fille (majeure). A quel but les rabbins appliquent-ils alors le mot fille de ce dernier texte? Cette particularité, répond R. Abin, indique que, selon eux, lorsque le mari a eu une relation irrégulière (in vaso indebito) avec sa femme (160)Le mot Naar (sans H) signifie garçon (donc: si hominis modo inivit) Cf ci-après, (4, 4), les mêmes lois subsistent.
Pnei Moshe non traduit
תמן תנינן. בפרק ד' מיתות:
דר''מ היא. דאמר אינו חייב סקילה עד שתהא נערה:
ברם כרבנן אפילו קטנה גרסינן וכן הוא שם:
נער חסר כתיב בפרשה. גבי נערה המאורסה ומשמע דאתא למעוטי גדולה אבל לא קטנה:
מה מקיימין רבנן נער. מנא להו דאפילו קטנה:
נערה אחת שלימה כתיב בפרשה. דמוציא שם רע בקרא דוענשו אותו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה:
לימדה על כל הפרשה. של מוציא שם רע אפי' במקום שנאמר נער חסר שהיא גדולה ומדאיצטריך לגלות על נער שבפרשה שהיא גדולה ש''מ דכל מקום שנאמר נער חסר אפילו קטנה במשמע:
מתיב ר''מ לרבנן הרי המוציא שם רע הרי כתיב בו. נמי בחד קרא נער והוציאו את הנער אל פתח בית אביה וסקלוה והיא גדולה ע''כ דהא אין הקטנה נסקלת ומאי חזית דאמרת דנערה שלימה הכתוב בפרשה ללמד על האי נער דכאן דוקא גדולה דילמא האי נער חסר ללמדינו בא דבכל מקום נער דוקא גדולה ועוד דאי ללמדינו על מוציא שם רע גופיה למה לי תיפוק ליה דאין הקטנה בת עונשין:
מה עבדין לה רבנן. להאי נער חסר דמוציא שם רע:
תיפתר שבא עליה דרך זכרות. כלומר תפרש האי קרא דלדרשה אחריתא אתא דמוציא שם רע חייב אם בעל אפילו שלא כדרכה והוציא שם רע כדרכה ולהכי כתיב נער לשון זכר לומר דבא עליה דרך זכרות ולעולם כ''מ שנאמר נער אפי' קטנה במשמע:
יַעֲקֹב בַּר בָּא בְעָא קוֹמֵי רַב. הַבָּא עַל הַקְּטַנָּה מָהוּ. אָמַר לֵיהּ. בִּסְקִילָה. הַבָּא עַל הַבּוֹגֶרֶת מָהוּ. אָמַר לֵיהּ. אֲנִי אֶקְרָא נַעֲרָה וְלֹא בוֹגֶרֶת. וּקְרָא נַעֲרָה וְלֹא קְטַנָּה. תַּחַת אֲשֶׁר עִינָּהּ לְרַבּוֹת אֶת הַקְּטַנָּה לִקְנָס. וּקְרָא תַּחַת אֲשֶׁר עִינָּהּ לְרַבּוֹת אֶת הַבּוֹגֶרֶת לִקְנָס. אָמַר רַב. אַף עַל גַּב דִּנְצָחֵיהּ יַעֲקֹב בְּדִינָה הֲלָכָה. הַבָּא עַל הַקְּטַנָּה בִּסְקִילָה וְהִיא פְטוּרָה. רִבִּי אָבִין בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. וְלָמָּה. שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא וּמֵת הָאִישׁ אֲשֶׁר שָׁכַב עִמָּהּ לְבַדּוֹ. וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁאֵין לַנַּעֲרָה חֵט מָוֶת. מַה תַלְמוּד לוֹמַר וְלַנַּעֲרָה לֹא תַעֲשֶׂה דָבָר אֵין לַנַּעֲרָה חֵט מָוֶת. לְהָבִיא הַבָּא עַל הַקְּטַנָּה מְאוֹרָסָה בִסְקִילָה וְהִיא פְטוּרָה.
Traduction
Jacob b. Aba demanda devant Rab: quelle est la règle en cas de cohabitation avec une enfant fiancée? La pénalité, répondit Rav, est celle de la lapidation. Et en cas de cohabitation avec une adolescente J’invoque le terme biblique fille, répondit-il, à l'exclusion de l’adolescente (qui n’entraîne pas ladite pénalité). Mais alors, fut-il répliqué, on devrait déduire du même terme fille que pour l’enfant, ladite pénalité n’est pas non plus applicable? De même, répondit-il, que tu reconnais qu’il y a lieu d’appliquer l’amende en cas de viol d’une enfant, par déduction des mots (superflus) ''parce qu’il l’a fait souffrir''; de même, il y a lieu d’étendre à l’adolescente la pénalité de l’amende, déduite de la même expression (non la peine de la lapidation).Rav dit: bien que Jacob ait triomphé de moi en stricte justice (par sa logique), il est de règle qu’en cas de cohabitation avec une enfant (fiancée), l’homme est passible de la lapidation, mais l’enfant sera acquittée. R. Abin au nom de Samuel, sur la demande faite d’où cette règle a été déduite, dit le savoir par déduction de ce verset (ibid. 25): L’homme seul qui a cohabité avec elle mourra; or, on sait bien que la fille (violentée) n’a pas commis le péché mortel, et, pourtant le texte le dit formellement: Il ne sera rien fait à la fille, car elle n’a pas péché, dans le but (sous-entendu) qu’en cas de cohabitation avec une enfant fiancée, l’homme seul est passible de la lapidation, non la fille.
Pnei Moshe non traduit
הבא על הקטנה. מאורסה מהו:
אני אקרא נערה ולא בוגרת. דמיעטיה קרא מסקילה:
ופריך וקרא. נמי נערה ולא קטנה:
ה''ג אמר ליה ולית את מודי לי וכו'. כמו שהגהתי וכן הוא בסנהדרין שם כלומר ואין את מודה לי שהבא על הקטנה בקנס דכתיב תחת אשר עינה לרבות הבא על הקטנה לקנס וכן לסקילה:
וקרא וכו'. כלומר ועליה נמי אני דן מאי חזית לומר דרבתה התורה קטנה לקנס ולא לבוגרת ואימא לבוגרת נמי:
אע''ג דנצחיה יעקב בדינה. אף שזכה אותי בדין אע''פ כן הלכה הבא על הקטנה הוא בסקילה והיא פטורה ממיתה:
ולמה. כן נימא נערה ולא קטנה:
שמע לה מן הדא. מזה המקרא שמענו זה:
וכי אין אנו יודעין שאין לנערה חטא מות. מדכתיב לבדו וא''כ מה ת''ל עוד ולנערה לא תעשה וגומר אלא ללמד יש לך אחרת שאין לה חטא מות אלא הוא בסקילה והיא פטורה ואיזו זו קטנה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source