Vayedaber

Ktouboth

Daf 18a

תַּמָּן תַּנִּינָן. אֵין בֵּין שַׁבָּת לְיוֹם הַכִּיפּוּרִים אֶלָּא שֶׁזֶּה זְדוֹנוֹ בִּידֵי אָדָם וְזֶה זְדוֹנוֹ בְּהִיכָּרֵת. הָא בְתַשְׁלוּמִין זֶה וְזֶה שָׁוִין. מַתְנִיתָא דְרִבִּי נְחוֹנְייָא בֶּן הַקָּנָה. דְּרִבִּי נְחוֹנְיָה בֶּן הַקָּנָה אוֹמֵר. 18a יוֹם הַכִּיפּוּרִים כְּשַׁבָּת לְתַשְׁלוּמִין. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְּיָא אוֹמֵר. מְחוּייָבֵי כְרִיתוּת כִּמְחוּייָבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין. מַה בֵּינֵיהוֹן. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אֲבִינָא. נַעֲרָה נִדָּה בֵּינֵיהוֹן. רִבִּי מָנָא אוֹמֵר. אַף אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ בֵּינֵיהוֹן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי נְחוֹנְייָא בֶּן הַקָּנָה. מַה שַׁבָּת אֵין לָהּ הֵיתֵר אַחַר אִיסּוּרָהּ אַף יוֹם הַכִּיפּוּרִים אֵין לוֹ הֵיתֵר אַחַר אִיסּוּרוֹ. וְאֵילּוּ הוֹאִיל וְיֵשׁ לָהֶן הֵיתֵר אַחַר אִיסּוּרָן מְשַׁלֵּם. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְּיָא מַה שַׁבָּת יֵשׁ בָּהּ כָּרֵת. אַף יוֹם הַכִּיפּוּרִים יֵשׁ בָּהּ כָּרֵת וְאֵילּוּ הוֹאִיל וְאֵין בָּהֶן כָּרֵת מְשַּׁלֵּם.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

תמן תנינן. פ''ק דמגילה:

זדונו בידי אדם. שבת יש בה מיתת ב''ד במזיד:

בהיכרת. יו''כ במזיד בכרת דכתיב ונכרתה הנפש ההיא:

הא בתשלומין שניהן שוין. אם היה דבר שיש בו תשלומין פטור כדמוקי לה דר''נ בן הקנה היא שהיה עושה יוה''כ כשבת לענין תשלומין מה שבת מתחייב בנפשו ופטור מתשלומין אף יוה''כ:

כמחויבי מיתות ב''ד. לענין תשלומין:

מה ביניהון. הא לשניהן יוה''כ פטור מתשלומין:

נערה נידה ביניהון. אם בא על נערה נדה אם חייב קנס או לא וכן אחות אשתו:

מה שבת אין לה היתר אחר איסורה. דרבי נחוניא בן הקנה יוה''כ כשבת קאמר דוקא הני דדמיין להדדי שאין להן היתר לאחר איסורן לאפוקי נדה שיש לה היתר לאחר איסורה וכן אחות אשתו לאחר מיתת אשתו ולדידיה חייב בקנס:

ע''ד דר''ש בן מנסיא. מה שבת יש בה כרת קאמר וכל ח''כ שוין הן לפטור מתשלומין:

ואילו הואיל ויש בהן כרת אינו משלם גרסינן וכן הוא בתרומות ובמגילה:

רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְעָא. מַכּוֹת וְכָרֵת מַה אָֽמְרִין בָּהּ אִילֵּין תַּנָּיֵי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. צְרִיכָה לְרַבָּנִין. רִבִּי יוֹנָה בְעָא. לָמָּה לֹא שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא דְּתַנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. דְּתַנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר. נֶאֱמַר כָּרֵת בְּשַׁבָּת וְנֶאֱמַר כָּרֵת בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. מַה כָּרֵת שֶׁנֶּאֱמַר בְּשַׁבָּת אֵין מַכּוֹת אֶצֶל כָּרֵת אַף כָּרֵת שֶׁנֶּאֱמַר בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים אֵין מַכּוֹת אֶצֶל כָּרֵת. אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. מַה צְרִיכָה. לֹא כְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. בְּרַם כְּרִבִּי יוֹחָנָן. מַה מַכּוֹת אֶצֶל מִיתָה יֵשׁ לוֹ כָּל שֶׁכֵּן מַכּוֹת אֶצֶל כָּרֵת. וְאִיתְפַּלְּגוּן. הַשּׁוֹחֵט אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הִתְרוּ בוֹ מִשֵּׁם אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לוֹקֶה. מִשֵּׁם עֲבוֹדָה זָרָה הָיָה נִסְקָל. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אֲפִילוּ הִתְרוּ מִשֵּׁם אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ אֵינוֹ לוֹקֶה מֵאַחַר שֶׁאִילּוּ הִתְרוּ בוֹ מִשֵּׁם עֲבוֹדָה זָרָה הָיָה נִסְקָל. אָמַר לֵיהּ. אֲפִילוּ כְרִבִּי יוֹחָנָן צְרִיכָה לוֹ. תַּמָּן שְׁנֵי דְבָרִים. וָכָא דָבָר אֶחָד.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

מכות וכרת מה אמרין בה אילין תניי. אלו התנאים רבי נחוניא ור''ש בן מנסיא מה אמרו בזה אי לדידהו אין מלקות אצל כרת כשם שאין תשלומין במקום כרת או לא:

צריכה לרבנן. מספקא להו לרבנן בבית המדרש בהא:

למה לא שמע לה. אמאי לא שמעינן הדא בעיא מן הדא ברייתא דר''ש בן יוחי דאין מכות אצל חייבי כריתות:

נאמר כרת בשבת. כל העושה בה מלאכה ונכרתה וכרת ביה''כ כי כל הנפש אשר לא תעונה ונכרתה:

מה כרת שנאמר בשבת. אין אצלה מכות דלא משכחת מלקו' בשבת דאם התרו בו חייב סקילה ואם לא התרו בו חייב כרת ולא מלקות משום דהוי לאו שניתן לאזהרת מיתת ב''ד ואין בו מלקות:

אף כרת שנאמר ביה''כ. אפי' אם התרו בו פטור ממלקו' דאין חייבי כריתות לוקין:

מה צריכה לא כר''ש בן לקיש. בלשון בתמיה כלו' לדידיה איכא לספוקי אם יש מכות במקום כרת או לא דאלו לר''י ודאי יש מלקות במקום כרת דהשתא אצל לאו שיש בו מיתת ב''ד ס''ל לקמן דיש מלקות אצל כרת לכ''ש:

דאיתפלגון. דפליגי בהא אם יש מלקות בלאו דמיתת ב''ד:

התרו בו משום אותו ואת בנו. ולא משום עכומ''ז לוקה דאין כאן מיתה:

אפילו התרו משום אותו ואת בנו. לבד אינו לוקה דמאחר שאלו התרו בו משם עכומ''ז היה נסקל ואינו לוקה דקים ליה בדרבה מיניה ה''נ כשלא התרו בו משם עכומ''ז הואיל ובהך איסורא איכא צד מיתה לא לקי והשתא לר''ל הוא דמיבעיא לן אם דוקא במקום שיש בו מיתת ב''ד פוטר ממלקות או אפי' במקום כרת אבל לר''י דמחייב מלקות במקום שיש בו מיתת ב''ד במקום כרת דלא חמירא כ''כ לכ''ש:

אפילו כרבי יוחנן. נמי מיבעיא לן דשאני התם דשני דברים יש כאן מלקות משום אותו ואת בנו ומיתה משום עכומ''ז והואיל ושני איסורין הן ס''ל דיש בו מלקו' היכא דהתרו משום אותו ואת בנו ולא משום עכומ''ז דלאו אחר הוא ובאותו לאו אין כאן מיתה:

וכא. אבל הכא מאי דמספקא לן בדבר אחד הוא באיסור אחד דיש בו לאו וכרת ואפילו לר''י נמי איכא למימר כשם שאין מלקות ותשלומין בלאו אחד כן כרת ומלקות נמי לא:

Ktouboth

Daf 18b

משנה: הַבָּא עַל בִּתּוֹ עַל בַּת בִּתּוֹ עַל בַּת בְּנוֹ עַל בַּת אִשְׁתּוֹ עַל בַּת בְּנָהּ עַל בַּת בִתָּהּ אֵין לָהֶן קְנָס מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְחַייֵב בְּנַפְשׁוֹ שֶׁמִּיתָתוֹ בִּידֵי בֵית דִּין וְכָל הַמִּתְחַייֵב בְּנַפְשׁוֹ אֵינוֹ מְשַׁלֵּם מָמוֹן שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ.

Traduction

Celui qui cohabite avec sa fille, ou la fille de sa fille, ou la fille de son fils, ou la fille de sa femme (belle-fille), ou la fille d’un fils de sa femme, ou la fille de la fille de sa femme, n’a pas d’amende à payer, puisqu’il s’expose à la peine capitale prononcée par le tribunal, car celui qui s’expose lui-même à la mort n’a pas d’argent à payer, comme il est dit (Ex 22, 21): Sans qu’il y ait eu d’accident (137)C-à-d de mort, il sera puni d’une amende.

Pnei Moshe non traduit

מתני' ולא יהיה אסון ענוש יענש. הא אם יהיה אסון לא יענש אין משלם ממון מפני שהוא חייב מיתת ב''ד:

משנה: וְאֵילוּ שֶׁאֵין לָהֶן קְנָס. הָבָּא עַל הַגִּיּוֹרֶת וְעַל הַשְּׁבוּיָה וְעַל הַשִּׁפְחָה שֶׁנִּפְדּוּ וְשֶׁנִּתְגַּייְרוּ וְשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ יְתֵירוֹת עַל בְּנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. שְׁבוּיָה שֶׁנִּיפְדֵּית הֲרֵי הִיא בִקְדוּשָּׁתָהּ אַף עַל פִּי שֶׁהִיא גְדוֹלָה.

Traduction

Pour les cas suivants, il n’y pas d’amende: cohabitation avec une prosélyte, une captive, ou une esclave, qui ont été rachetées, converties, ou libérées à l’âge de plus de 3 ans et un jour (135)Alors, elle n'est plus vierge peut-être. R. Juda dit: une captive rachetée reste dans sa sainteté (136)Dans la présomption de pureté, si même elle était déjà grande lors du rachat.

Pnei Moshe non traduit

מתני' יתירות על שלש שנים. דכיון דראויות לביאה בחזק' הפקר הן ונבעלות בגיותן והשבויה בשבייתה ואף על גב דמדאורייתא שבויה לא הויא בחזקת בעולה כדאמרינן בכל דוכתי בשבויה הקלו מ''מ אין לה קנס דמשום גזירה שלא תנשא לכהן עשאוה כבעולה לכל דבריה:

הרי היא בקדושתה. ואינה בחזקת בעולה אע''פ שנשבית כשהיא גדולה ואין הלכה כרבי יהודה:

הלכה: הַבָּא עַל בִּתּוֹ כול'. אִילּוּ אַחֵר בָּא עָלֶיהָ קְנָסָהּ לָאו לְאָבִיהָ הוּא. תִיפְתָּר שֶׁבָּא עָלֶיהָ עַד שֶׁלֹּא מֵת אָבִיהָ וּמֵת אָבִיהָ. כְּרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. בְּרַם כְּרִבִּי עֲקִיבָה יֵשׁ לָהּ קְנָס וּקְנָסָהּ שֶׁלְּעַצְמָהּ.

Traduction

Pourquoi la dispense d’amende (en cas d’inceste, § 3) tient-elle à ce que ''le père s’est exposé à la peine capitale''? N’est-ce pas parce qu’en cas de cohabitation de cette fille avec un autre, l’amende est payable au père? On peut répondre qu’il s’agit du cas où, de suite après la cohabitation, le père est mort (et comme en dehors de la peine capitale il est dispensé de payer l’amende, elle n’a rien à réclamer aux héritiers du défunt). Ceci est juste d’après l’avis de R. Yossé le Galiléen (140)Cf ci-dessus, 1; mais, selon l’opinion de R. aqiba, l’amende est due pour violence commise sur une fille indépendante du pouvoir paternel, et le montant de l’amende revient à elle.

Pnei Moshe non traduit

גמ' אילו אחר בא עליה קנסה לאו לאביה הוא. בתמיה ולמה לי טעמא דפטור מקנס הבא על בתו מפני שמתחייב בנפשו תיפוק ליה דהקנס שלו הוא ואפילו בא עליה אחר:

עד שלא מת ומת גרסי' ואביה מיותר ואגב שיטפא דלקמן הוא. כלומר דמיירי שמת מיד אחר שבא עליה ואי לאו טעמא דמתחייב בנפשו פטור מתשלומין הוי אמינא דתובעת מהיורשים קמ''ל:

כר' יוסי הגלילי. כלומר אליבא דר''י הגלילי הוא דצריך לאוקמי המתני' כן דס''ל לקמן נערה שנתארסה ונתגרשה אין לה קנס ולא משכחת לה קנס אצל בתו דאם לא נתארסה לאביה ואם נתארסה אין לה קנס כלל:

ברם כר''ע. דאמר לקמן בנתארסה יש לה קנס וקנסה לעצמה ולדידיה לא איצטריך לן לאוקמי שבא עליה ומת אלא בנתארסה ונתגרשה מיירי:

הלכה: אֵילוּ שֶׁאֵין לָהֶן קְנָס כול'. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא רִיבָה אוֹתָהּ רִבִּי יְהוּדָה אֶלָּא לִקְנָס. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. אַף לִכְתוּבַּת מְנָה מָאתַיִם. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אַף לְהַאֲכִילָהּ תְּרוּמָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי דוֹסָא שְׁנֵיהֶן אוֹמְרִים דָּבָר אֶחָד. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הַשְּׁבוּיָה אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה. דִּבְרֵי רִבִּי דוֹסָא. אָתָא רִבִּי חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הֲלָכָה כְרִבִּי דוֹסָא.

Traduction

R. Yohanan dit: R. Juda étend seulement la présomption de pureté à la captive rachetée, sous le rapport de l’amende (pour ne pas laisser le coupable impuni), non pour le reste. R. Hiya enseigne selon lui, de plus (138)Tossefta à ce traité, ch 3, que son douaire sera fixé à 200 zouz (comme pour toute autre vierge). Selon R. Simon b. Lakish, on pourra aussi lui faire manger de l’oblation (si c’est une fille de Cohen). Selon cet avis (d’étendre aussi à cette fille le privilège de l’oblation), R. Juda et R. Dossa expriment au fond la même opinion, car il a été enseigné (139)(Eduyot 3, 6): une femme qui a été faite captive peut continuer à manger de l’oblation, selon R. Dossa (sans se préoccuper de son passé), et R. Hanina vint dire au nom de R. Simon b. Lakish que l’avis de R. Dossa sert de règle.

Pnei Moshe non traduit

גמ' לא ריבה אותה רבי יהודה. לשבויה שהיא בקדושתה אלא לקנס כדי שלא יהא חוטא נשכר אבל לשאר דברים לא אמר רבי יהודה:

תני רבי חייה. אליבא דרבי יהודה:

אף לכתובת מנה מאתים. כמו מאתים מנה כלומר הרי היא בחזקת בתולה ויש לה מאתים לרבי יהודה:

אף להאכילה תרומה. אם בת כהן היא ולא מחזקינן לה בחזקת בעולה לפסול לה ועשאה זונה ופסלה מן התרומה:

על דעתיה דר''ל. דקאמר לרבי יהודה אפילו להאכילה תרומה ר''י ור' דוסא שניהן דבר אחד אמרו דס''ל לר' דוסא במס' עדיות דסתם שבויה אוכלת בתרומה ולא חיישינן למידי. ובבבלי גריס דרבי יוחנן אמר הכי ר''י ורבי דוסא אמרו דבר אחד:

עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַה אִיכָּא בֵּין אִילֵּין תַּנָּיֵי לְאִילֵּין רַבָּנִין. לָאוִין. לֹא כְרִיתוּת. רִבִּי יוּדָן אָמַר. הַבָּא עַל הַמַּמְזֶרֶת בֵּינֵיהוֹן. רִבִּי חֲנַנְיָה אָמַר. הַמֵּצִית גְּדִישׁוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ בְּיוֹם טוֹב בֵּינֵיהוֹן. עַל דַּעֲתִּין דְּאִילֵּין תַּנָּאֵי הוֹאִיל וְאֵין בָּהֶן כָּרֵת מְשַׁלֵּם. עַל דַּעֲתִּין דְּרַבָּנִין דְּאֵילּוּ הוֹאִיל וְיֵשׁ בְּהֶן מַכּוֹת אֵינוֹ מְשַׁלֵּם. מֵעַתָּה אֵילּוּ נְעָרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן קְנָס. דְּלָא כְרַבָּנִין. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה. 18b תִּפְתָּר דִּבְרֵי הַכֹּל בְּמַמְזֵר שֶׁבָּא עַל הַמַּמְזֶרֶת.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

על דעתיה דר''ל. אדלעיל קא מהדר לר''ל דמוקי למתני' דהכא כר''מ דאמר לוקה ומשלם אבל לרבנן לא משכחת לה קנס ואפי' בדלא התרו בו דחייבי מלקיות שוגגין פטורין מתשלומין:

מה איכא בין אילין תנאין. רבי נחוניא בן הקנה ור''ש בן מנסיא:

לאילין רבנין. דר''מ הא לכולהו חייבי כריתות פטורין מקנס ואפי' אין כאן מלקות דאלו לרבי יוחנן איכא בינייהו חייבי כריתות בשלא התרו בו למלקות כדמוקי לעיל למתניתין דלרבנן חייב קנס ולהנך תנאי פטור:

לאוין לא כריתות. איכא בינייהו חייבי לאוין לחודייהו ואין אצליהן כרת כדמפרש רבי יודן הבא על ממזרת ביניהון דלהנך תנאי חייב בקנס ולרבנן דרבי מאיר פטור אפילו לא התרו בו:

המצית גדיש חבירו ביו''ט ביניהון גרסינן וכן הוא בתרומות ובמגילה. וי''ט אין בו אלא מלקות ולא כרת דלהנך תנאי הואיל ואין בו כרת משלם דלא מתחייב בנפשו הוא ולרבנן דר''מ פטור מממון הואיל ויש בו מלקות:

מעתה אילו נערות שיש להן קנס דלא כרבנין. אם נימא הא דמוקי לה ר''ל מתני' כר''מ בדוקא הוא ולא אתייא כלל אליבא דרבנן:

תיפתר ד''ה. מצינן לאוקמי רישא דמתני' ואפילו כרבנן בממזר שבא על הממזרת דמותר בה ומשלם קנס ומהו דתימא הואיל ופסולי קהל הן לאו בני קנסא נינהו קמ''ל:

וְאֵשֶׁת אָחִיו לָאו יְבִימְתּוֹ הִיא. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה. תִּפְתָּר שֶׁהָיוּ לְאָחִיו בָּנִים וִאֵירַס אִשָּׁה וָמֵת וּבָא אָחִיו וְאָֽנְסָהּ.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

ואשת אחיו. דקתני במתני' דיש לה קנס לאו יבמתו היא בתמיה דהא ע''כ לאחר מיתת אחיו מיירי דאל''כ אשת איש היא וא''כ הרי זקוקה היא לו ומה כרת או קנס שייך בה:

שהיו לאחיו בנים. מאשה אחרת ואינה זקוקה לו ואירס אשה ומת דאם לא מת בת סקילה היא ואין בה קנס:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source