Kidouchine
Daf 4a
4a אַף עַל פִּי שֶׁנֶּחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּי וּבֵית הִלֵּל בְּצָרוֹת וּבָאֲחָיוֹת וּבְגֵט יָשָׁן וּבִסְפֵק אֵשֶׁת אִישׁ וּבִמְקַדֵּשׁ בְּשָׁוֶה פְרוּטָה וְהַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְלָנָה עִמּוֹ בְּפוֹנְדָקִי וְהָאִשָּׁה מִתְקַדֶּשֶׁת בְּדֵינָר וּבְשָׁוֶה דֵינָר. לֹא נִמְנְעוּ בֵּית שַׁמַּי לִישָּׂא נָשִׁים מִבֵּית הִלֵּל וְלֹא בֵּית הִלֵּל מִבֵּית שַׁמַּי אֶלָּא נוֹהֲגִין בֶּאֱמֶת וּבְשָׁלוֹם. שֶׁנֶּאֱמָר וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֵהָבוּ. מַמְזֵירוּת בֵּנְתַיִים וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. הֵיךְ עֲבִידָא. קִידֵּשׁ הָרִאשׁוֹן בְּשָׁוֶה פְרוּטָה וְהַשֵּׁינִי בְדֵינָר. עַל דַּעְתְּהוֹן דְּבֵית שַׁמַּי מְקוּדֶשֶׁת לַשֵּׁינַי וְהַוְולָד מַמְזֵר מִן הָרִאשׁוֹן. עַל דַּעְתְּהוֹן דְּבֵית הִלֵּל מְקוּדֶשֶׁת לָרִאשׁוֹן וְהַוְולָד מַמְזֵר מַן הַשֵּׁינִי. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם יוֹחָנָן. מוֹדִים בֵּית שַׁמַּי לְבֵית הִלֵּל לְחוֹמָרִין. מֵעַתָּה בֵּית שַׁמַּי יִשְׂאוּ נָשִׁים מִבֵּית הִלֵּל דְּאִינּוּן מוֹדֵיי לוֹן. וּבֵית הִלֵּל לֹא יִשְׂאוּ נָשִׁים מִבֵּית שַׁמַּי דְּלֵית אִינּוּן מוֹדֵיי לוֹן. רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. אֵילּוּ וְאֵילּוּ כַּהֲלָכָה הָיוּ עוֹשִׂין. בְּדָא תַנִּינָן. שָֽׁלְחוּ בֵּית שַׁמַּי וּפְחָתוּהָ. שֶׁבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. עַד שֶׁיִּפָּחוֹת רוּבָּהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. עַד שֶׁלֹּא בָא מַעֲשֶׂה אֵצֶל בֵּית הִלֵּל הָיוּ בֵית שַׁמַּי נוֹגְעִין בּוֹ. מִשֶׁבָּא מַעֲשֶׂה אֵצֶל בֵּית הִלֵּל לֹא הָיוּ בֵית שַׁמַּי נוֹגְעִין בּוֹ. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָרִי. וְיֵאוּת. מַה תַנִּינָן. טִימְּאוּ טָהֳרוֹת לְמַפְרֵעַ. לֹא מִיכָּן וְלָבֹא. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. אִיתְפַּלְּגוֹן רַב וּשְׁמוּאֵל. חַד אָמַר. אֵילּוּ וְאֵילּוּ כַּהֲלָכָה הָיוּ עוֹשִׂין. וְחָרָנָה אָמַר. אֵילּוּ כְהִילְכָתָן וְאֵילּוּ כְהִילְכָתָן. מַמְזֵירוּת בֵּינְתַיִים וְאַתְּ אָמַר אָכֵין. הַמָּקוֹם מְשַׁמֵּר וְלֹא אִירָע מַעֲשֶׂה מֵעוֹלָם.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
אף על פי. מפורש בסוף פ''ק דיבמות:
כְּהָדָא דְתַנִּי. כָּל הָרוֹצֶה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ לִנְהוֹג כְּחוּמְרֵי בֵית שַׁמַּי וּכְחוּמְרֵי בֵית הִלֵּל עַל זֶה נֶאֱמַר וְהַכְּסִיל בַּחוֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ. כְּקוּלֵּי אֵילּוּ וּכְקוּלֵּי אֵילּוּ נִקְרָא רָשָׁע. אֶלָּא אוֹ כְדִבְרֵי בֵית שַׁמַּי כְקוּלֵּיהֶם וּכְחוּמְרֵיהֶן. אוֹ כְדִבְרֵי בֵית הִלֵּל כְקוּלֵּיהֶן וּכְחוּמְרֵיהֶן. הָדָא דְתֵימַר עַד שֶׁלֹּא יָצָאת בַּת קוֹל. מִשֶׁיָּצָאת בַּת קוֹל לְעוֹלָם הֲלָכָה כְדִבְרֵי בֵית הִלֵּל. וְכָל הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל חַייָב מִיתָה. תַּנֵּי יָֽצְתָה בַּת קוֹל וְאָֽמְרָה. אֵילּוּ וְאֵילּוּ דִבְרֵי אֱלֹהִים הֵן. אֲבָל הֲלָכָה כְבֵית הִלֵּל. אֵיכָן יָצָאת בַּת קוֹל. רִבִּי בֵּיבַי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּיַבְנֶה יָצָאת בַּת קוֹל.
Traduction
vide
וְכַמָּה הִיא פְרוּטָה. אֶחָד מִשְּׁמוֹנֶה בְּאִסָּר הָאִיטַלְקִי. תַּנֵּי. הָאִיסָּר אֶחָד וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בְּדֵינָר כֶּסֶף. דֵּינָר כֶּסֶף אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְדֵינָר זָהָב. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. סִילְעָא אַרְבָּעָה דֵינָרִין. שֵׁשׁ מָעָה כֶסֶף דֵּינָר. שְׁנֵי פּוּנְדְיוֹנִין מָעָה. מָעָה שְׁנֵי אִיסָּרִין. פּוּנדְיוֹן שְׁנֵי מסֵומִיסִּין. אִיסָּר שְׁנֵי קָרְדּיונְטֵס. מסִומִס שְׁנֵי פְרוּטוֹת. קָרְדּיונְטֵס סָֽלְקִין אֶחָד מִשְּׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם לְמַעֲלָה.
Traduction
(20)Suit un grand passage traduit en (Yebamot 1, 6), fin. Combien vaut la prouta? La huitième partie d’un Assarion italien (21)Cf. t. 8, p. 100.. On a enseigné (22)''(Eduyot 4, 7); Tossefta à Baba Batra ch. 5.'': l’Assarion est 1/24 du dinar d’argent; celui-ci est un 24e du dinar d’or. R. Hiya a enseigné: un sela vaut quatre dinars; six Maas d’argent valent un dinar; celui-ci vaut deux pondion (23)Ou mieux: Dupondium. V. Zuckermann, Talmudische Gewichte u. Manze, p. 23.; deux Pondion valent un Maa; deux Assaria Assaria, valent un pondion; deux Semisses (de hmiseuma, valent un As; deux Quadrans Kordanth'', ou teruncius, Triougcion, valent un Semis; deux Prouta valent un Quadrans. Il résulte de là que cette dernière constitue la 32e part d’un Maa.
Pnei Moshe non traduit
תני האיסר אחד מכ''ד בדינר כסף. כדחשיב רבי חייא לקמיה:
שני פרוטות קרדיונטס. ונמצא הפרוטה אחד משמנה באיסר:
סלקין. הפרוטות לפי חשבון זה אחד משלשים ושנים למעה. שהרי המעה ד' איסרין וח' מסומסין וי''ו קרדיונטין והם ל''ב פרוטות:
אָמַר רִבִּי זְעִירָא. בִּימֵי רִבִּי סִימַאי וְרַבּוֹתֵינוּ עָשׂוּ אוֹתָם אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְמַעֲלָה. וְתַנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. שְׁלֹשָׁה דוֹדְסִים מָעָה. שְׁנֵי בֵּיצִים דְּרוֹסָה. שְׁנֵי שֵׂמִין נותנין. שְׁנֵי פְרוּטוֹת שֵׂמִין. טָֽלְקוֹן אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְמָעָה.
Traduction
R. Zeira dit: au temps de R. Simaï, nos sages ont décidé (attribuant un peu plus de valeur à la Prouta) qu’elle représenterait la 24e part du Maa. De même, R. Simon b. Gamliel a enseigné: deux grains (= d’orge, Hordea) valent un Maa (24)''Maïmonide donne à ce propos le montant du dinar (si fréquent dans le Talmud): selon lui, le dinar pèse 96 grains d'orge; le Issar est _ de drahme, ou Dirhem en arabe; le dinar vaut 6 drachmes; donc, le Issar pèse (vaut) 4 grains et une fraction.''; deux Ennéades (Ennea'' = 1/9 de Sesterce), valent un Hordeum; deux huitièmes (de cette monnaie) donnant donc deux prouta; il en résulte que cette dernière est un 24e du Maa.
Pnei Moshe non traduit
בימי ר' סימאי. היה כך שהפרוטות היו אחד משמנה באיסר ועולים יפה לפי החשבון ל''ב למעה שלעולם קצ''ב פרוטות בדינר והדינר שש מעה חשוב ששה פעמים ל''ב הם קצ''ב:
ורבותינו עשו אותם. הפרוטות יותר גדולים ואחד מכ''ד למעה הן כדחשיב רשב''ג שלשה דרוסים מעה שני ניצים דרוסה שני שמין ניצים שני פרוטות שמין וסלקין הפרוטות אחד מכ''ד למעה ולפי חשבון זה הויא פרוטה אחד מששה באיסר מאלו פרוטות הגדולות שהרי האיסר אחד מכ''ד בדינר והדינר שש מעה והמעה ג' דרוסים והם י''ח לדינר והם ל''ו ניצים וע''ב שמין וקמ''ד פרוטות תחלוק הקמ''ד לששה חלקים תמצא כ''ד בכל חלק ונמצא שש פרוטות לאיסר שהוא אחד מכ''ד בדינר:
Kidouchine
Daf 4b
רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי מָנָא. רִבִּי חֲנִינָה אוֹמֵר. נְחֻשָׁא בְאַתְרֵיהּ קַייָם. כַּסְפָּא זְלִיל. כַּסְפָּא יְקִיר. רִבִּי מָנָא אָמַר. כַּסְפָּא בְאַתְרֵיהּ קַייָם. נְחֻשָׁא יְקִיר נְחֻשָׁא זְלִיל. 4b עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי חֲנִינָה לְעוֹלָם שֶׁשׁ נָשִׁים מִתְקַדְּשׁוֹת בְּאִיסָּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מָנָא פְּעָמִים שֵׁשׁ פְּעָמִים שְׁמוֹנֶה.
Traduction
R. Hanina et R. Mena émettent deux avis divers à ce sujet: Selon R. Hanina, la monnaie de cuivre conserve toujours sa valeur, tandis que celle d’argent tantôt vaut moins, tantôt vaut plus; R. Mena au contraire dit: la monnaie d’argent conserve toujours sa valeur, tandis que celle de cuivre tantôt vaut moins, tantôt vaut plus. Or, selon l’avis de R. Mena, on peut toujours consacrer jusqu’à six femmes par le montant d’un Assarion (= 6 prouta); selon l’avis de R. Hanina, l’Assarion (en raison de sa valeur mobile, de tantôt 6 prouta, tantôt 8 pr.) peut servir parfois à consacrer six femmes, et parfois à huit.
Pnei Moshe non traduit
ר' חנינה ור' מנא. פליגי בהא:
רבי חנינא אומר נחשא באתרא קיים. הפרוטות שהם נחשת לעולם במקומן עומדים ולא הוסיפו עליהן כלום לא לרבי סימאי ולא לרבותינו:
כספא זליל כספא יקיר. המטבע של כסף וזהו האיסר הוא שלפעמים בזול הוא שלפעמים ביוקר שאם הוא ביוקר הוי כ''ד בדינר ואז הויין שמנה פרוטות באיסר שהדינר לעולם קצ''ב פרוטות ושמנה פעמים כ''ד הם קצ''ב ובזה מיירי ר' סימאי ולפעמים כשהאיסר בזול והוא ל''ב בדינר ואז ששה פרוטות באיסר דששה פעמים ל''ב הם קצ''ב ובהכי מיירי רבותינו:
ר' מנא. סבר כספא באתרא קיים לעולם הם ל''ב איסרין בדינר והאיסר שש פרוטות אלא שלפעמים הפרוטות הם בזול ונעשין שמנה לאיסר:
ה''ג על דעתיה דר' מנא לעולם שש נשים מתקדשות באיסר. שהאיסר במקומו עומד ובאלו הפרוטות משערינן שהם שש באיסר שהכל הולך אחר חשבון הדינר שהוא קצ''ב פרוטות ואם הוזלו הפרוטות ונעשו שמנה באיסר אין אשה מתקדשת בפרוטה זו אלא דוקא בפרוטה ושליש פרוטה שהם מששה באיסר וא''כ לעולם אין מתקדשות יותר משש נשים באיסר:
על דעתיה דרבי חנינא. שהפרוטות במקומן עומדין והם לעולם קצ''ב בדינר אלא שהאיסר פעמים ביוקר פעמים בזול וכשהאיסר ביוקר הוא שמנה פרוטות ושמנה נשים מתקדשות בו וכשהוא בזול הוא בששה מאלו הפרוטות עצמן ושש נשים מתקדשות בו:
חִילְפַיי אָמַר. אַייתִיבוּנִי עַל גֵּיף נַהֲרָא. דְּלָא אֲפִיקִית מַתְנִיתָא דְרִבִּי חִייָה רָבָא מִמַּתְנִיתִין זָרְקוּנִי לְנַהֲרָא. אָֽמְרִין לֵיהּ. וְהָא תַנֵּי רִבִּי חִייָה. סִילְעָא אַרְבַּע דֵּינָרִין. אָמַר לוֹן. אוּף אֲנָן תַּנִּינָתָהּ. כַּמָּה תְּהֵא הַסֶּלַע חֲסֵירָה וְלֹא יְהֵא בָהּ הוֹנָייָה. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. אַרְבַּע אִיסָּרוֹת מֵאִיסָּר לְדֵינָר. אָֽמְרִין לֵיהּ. וְהָתַנֵּי רִבִּי חִייָה. שֵׁשׁ מָעָה כֶסֶף דֵּינָר. אֲמַר לֵיהּ. אוּף אֲנָא תַנֵּינָתָא. הָאוֹנָאָה אַרְבַּע כֶּסֶף מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע כֶּסֶף לְסֶלַע שְׁתוּת לַמִּקַּח. אָֽמְרִין לֵיהּ. וְהָתַנֵּי רִבִּי חִייָה. שְׁנֵי פּוֹנְדְּיוֹנִן מָעָה. אָמַר לוֹן. אוּף אֲנָן תַּנִּינָתָהּ. נוֹתֵן סֶלַע וּפוֹנְדְּיוֹן לַשָּׁנָה. אָֽמְרִין לֵיהּ. וְהָתַנֵּי רִבִּי חִייָה. שְׁנֵי אִיסָּרִין פּוֹנְדְּיוֹן. אָמַר לוֹן. אוּף אֲנָן תַּנִּינָתָהּ. הַמֵּנִיחַ אִיסָּר וְאָכַל עָלָיו חֶצְיוֹ וְהָלַךְ לוֹ לְמָקוֹם אַחֵר וַהֲדֵי הוּא יוֹצֵא בְּפוֹנְדִּיּוֹן. מוֹסִיף עָלָיו עוֹד אִיסָּר. אָֽמְרִין לֵיהּ. וְהָתַנֵּי רִבִּי חִייָה. שְׁנֵי מְסֵומִיסִּין אִיסָּר. שְׁנֵי קָרְדֵּינְטֵס מְסֵומִס. שְׁנֵי פְרוּטוֹת קָרְדֵּינְטֵס. אָמַר לוֹן. אוּף אֲנָן תַּנִּינָתָא. וְכַמָּה הִיא פְרוּטָה אַחַת בִּשְׁמוֹנֶה בְּאִסָּר הָאִיטַלְקִי.
Traduction
Hilfia put ainsi résoudre la question posée, car il avait fait un pari (25)V. J., (Ketubot 7, 7). Cf. Graetz, Geschichte der Juden, t. 4, p. 488., en disant: Je m’assois au bord du fleuve, et si je n’arrive pas à justifier d’après la Mishna chaque point enseigné par R. Hiya le grand, qu’on me jette à l’eau. On commença par lui observer: R. Hiya n’a-t-il pas enseigné qu’un Sela vaut quatre dinar? Nous avons de même appris (26)(Baba Metsia 4, 4)., répondit-il, qu’un Selà ne sera pas encore considéré comme défectueux et n’entraînera pas de tromperie sur sa valeur aussi longtemps que, selon R. Meir, on rendra quatre As par pièce, ce qui fait un As par dinar. N’a-t-il pas été enseigné aussi par R. Hiya, lui fut-il observé, que six Maa d’argent équivalent à un dinar? -En effet, répondit-il, nous l’avons appris d’autre part (ibid.): Ce serait une fraude de prendre quatre pièces d’argent sur 24 par Selà, ou un sixième de change sur une vente (c’est donc que le dinar vaut 6 Maa). On lui observa ensuite: R. Hiya n’a-t-il pas enseigné que deux Pondion représentent un Maa? En effet, répondit-il, nous le savons d’ailleurs par ce texte (27)Erakhim, 7, 1.: Lorsqu’au lieu de consacrer un champ dès après le Jubilé (dont le rachat devra être opéré pour 50 sicles d’argent), on le consacre seulement deux ou trois ans avant le Jubilé, il suffira de payer en équivalence au trésor un Selà et un Pondion (puisqu’en divisant 25 sicles = 50 selà, par 49 année d’activité en dehors de celle du Jubilé, il reste un selà à répartir sur toutes ces années, soit un 48e en plus, ou un Pondion; donc, celui-ci = 1/48e de selà, ou = 1/2 Maa, car 2 Pondion = un Maa). -D’autre part, lui fut-il observé, R. Hiya n’a-t-il pas enseigné que deux Assaria valent un Pondion? -En effet, répondit-il, nous le savons aussi par le texte suivant (28)Maasser Sheni, 4, 8.: ''Celui qui a déposé un As pour employer le montant à acheter des produits désignés comme seconde dîme dont il a mangé la moitié, puis se rend dans une autre localité où ces mêmes produits valent un Pondion (le double), aura le droit de manger encore le montant d’un As pour parfaire l’équivalence'' (c’est donc qu’un Pondion vaut deux As). On lui observa enfin: R. Hiya n’a-t-il pas enseigné que deux Semisses valent un As, deux Quadrans valent un Semis, et deux prouta valent un Quadrans? -En effet, leur répondit-il, nous avons aussi appris (dans notre Mishna): ''Quelle est la valeur de la Prouta? La huitième part de l’Assarion italien''.
Pnei Moshe non traduit
חילפיי. הוא אילפא הנזכר בבבלי והובא לעיל סוף פ' מציאת האשה שהושיב עצמו על שפת הנהר ואמר כל מי שיאמר לפני דבר אחד מברייתא דר' חייא ולא אוציא דין זה מן המשנה יזרקוני לתוך הנהר וע''י מעשה עשה זה כמפורש בתענית:
אף אנן תנינתה. במתני' פ' הזהב:
ארבע איסרות מאיסר לדינר. והוא אחד מכ''ד בסלע שהדינר שש מעה והמעה ד' איסרין וקסבר אונאת המטבע א' מכ''ד הוא ועכ''פ שמעינן שד' דינרים בסלע:
שתות למקח. אלמא הדינר שש מעה כסף מדארבע שתות לסלע:
אוף אנן תנינתה. במתני' ריש פ''ז דערכין המקדיש שדהו בשעת היובל בשעה שהיובל נוהג נותן בזרע חומר שעורים תמשים שקל כסף אם בא לגאלה כפי הקצוב בתורה במקדיש שדה אחוזה ורוצה לגאלה. הקדישה שתים או שלש שנים לפני היובל נותן סלע ופונדיון לשנה שכך הוא עולה החשבון סלע ופונדיון לשנה שהרי אם הקדיש' בשנה ראשונ' שלאחר היובל הי' פודה בחמשים שקל שהם חמשים סלע דשקל דאורייתא הוי סלע צא מהן מ''ט סלעים למ''ט שנים עד יובל הבא וסלע היותר חלקהו לפונדיונים ובכל סלע מ''ח פונדיון שהרי כבר שנינו כ''ד מעים בסלע ומעה הוי ב' פונדיון ועוד פונדיון אחד שהצריכוהו משום קלבון הכרעה לכל שקל ושקל הרי סלע ופונדיון לשנה אלמא מעה הוי ב' פונדיון:
אוף אנא תנינתה. במתני' דפרק ד' דמעשר שני המניח איסר להיות מחלל עליו פירות מעשר שני וכבר אכל עליו בחילול עד חציו והלך למקום אחר והוליך האיסר עמו והרי הוא יוצא שם בפונדיון אוכל עליו עוד איסר שהרי לפי שהוא יוצא עכשיו יש בו עוד איסר אחד של חולין אלמא פונדיון שני איסרין:
אף אנא תנינתה. במשנתינו וכמה פרוטה כו' כפי החשבון שאמרנו:
וְקוֹנָה אֶת עַצְמָהּ בְּגֵט. דִּכְתִיב וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתוּת וגו'. וּבְמִיתַת הַבַּעַל. דִּכְרתִיב אוֹ כִי יָמוּת הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן. עַד כְּדוֹן מִיתָתוֹ שֶׁלָּאַחֲרוֹן. מִיתָתוֹ שֶׁלָּרִאשׁוֹן. מָה אִם הָאַחֲרוֹן שֶׁאֵין הֵתֵירוֹ הֵיתֵר מְרוּבֶּה אַתְּ אוֹמֵר. מִיתָה מַתֶּרֶת. רִאשׁוֹן שֶׁהֵתֵירוֹ הֵיתֵר מְרוּבֶּה אֵינוֹ דִין שֶׁתְּהֵא הַמִּיתָה מַתֶּרֶת. אָמַר רִבִּי חוּנָה. קִרְייָה אָמַר שֶׁהַמִּיתָה מַתֶּרֶת. דִּכְתִיב כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּיו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ. הָא אִם יֵשׁ לוֹ בֵּן מִיתָה מַתֶּרֶת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אִם אוֹמֵר אַתְּ שֶׁאֵין מִיתָה מַתֶּרֶת מְנָן אֲנָן מַשְׁכְּחִין אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בַּר מַרְייָה. תִּיפְתָּר בִּיבָמָה.
Traduction
La femme est-il dit, s’acquiert elle-même (reprend possession d’elle-même) par le divorce'', comme il est dit (Dt 24, 3): Il lui écrira une lettre de divorce, etc.; ''ou par la mort du mari'', comme il est écrit (ibid. 4): Ou si le dernier homme épousé meurt etc. Jusque-là on sait ce qu’il en est par la mort du dernier mari; mais d’où sait-on qu’il en est de même par la mort du second? On l’apprend par raisonnement a fortiori: puisque la femme est libérée par la mort du second, dont le décès n’est qu’une libération partielle (la femme restant encore interdite au premier mari), à plus forte raison sera-t-elle libérée par la mort du second, dont le décès n’est qu’une libération partielle (la femme restant encore interdite au premier mari), à plus forte raison sera-t-elle libérée par le décès du premier mari, la libération par ce fait est complète (à l’égard de tous, la femme devient ainsi libre). R. Houna dit: un texte même de la Bible indique que la mort du mari libère la femme, en disant (ibid. 25, 5): Lorsque des frères habitent ensemble, et l’un d’eux meurt sans laisser d’enfant, etc. (il y aura lévirat); si donc il a laissé un enfant, le défunt libère la femme par son décès. R. Yossé b. R. Aboun dit: s’il n’était pas admis que la mort du mari libère la femme, à quoi bon dire qu’une veuve est interdite au grand prêtre seul (non au simple cohen), selon le verset qui l’interdit, comme la femme répudiée ou celle qui a déchaussé est interdite au simple cohen. Ceci ne prouve rien, réplique R. Yohanan b. Marieh, car on peut expliquer qu’en ce cas l’interdit subsiste si le grand prêtre était le beau-frère par lévirat, tandis que cette cause pourrait la laisser libre à autrui, tout en supposant qu’en dehors de ce motif elle reste interdit à tous– (29)Suit un passage déjà traduit (Yebamot 2, 1)..
Pnei Moshe non traduit
דכתיב וכתב לה וגו' והיתה לאיש אחר:
דכתיב או כי ימות האיש האחרון וגו'. לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה וש''מ אבל לעלמא שריא:
עד כדון. שמענו מיתתו של אחרון דמתירה מיתתו של הראשון מנין דאימא משום דמיתת אחרון אחר הגט הוא לפיכך מתירה א''נ דגזירת הכתוב הוא שאינו מתירה אלא מיתת בעלה השני וקאמר דק''ו הוא:
מה אם האחרון שאין התירו היתר מרובה. שהרי לבעלה הראשון אסירה היא ואת אומר מיתה מתרת לעלמא:
ראשון שהתירו היתר מרובה. כשהוא מתירה בגט לכל הוא מתירה אינו דין שתהא מיתתו מתרת:
קרייה אמר. בהדיא שמענו מהכתוב שהמיתה מתרת דכתיב כי ישבו וגו' ובן אין לו צריכה לייבם הא אם יש לו בן מיתה מתרת:
מנן אנן משכחין אלמנה לכהן גדול. שהיא אסורה לו ולא לכהן הדיוט תיפוק ליה דלכ''ע אסירא:
תיפתר ביבמה. מאלמנה לכהן גדול לא שמעינן מידי דתפרש הקרא כשהיא יבמה ואפילו הכי לכהן גדול אסירא הא לכ''ע שריא כשהיא יבמה ולעולם אימא לך שלא במקום יבום לכ''ע אסירא:
יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ. זוֹ בִּיאָה. וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה. זוֹ הַמַּאֲמָר. יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁהַבִּיאָה גוֹמֶרֶת בָּהּ כָּךְ יְהֵא הַמַּאֲמָר גּוֹמֵר בָּהּ. תַּלמְוּד לוֹמַר וְיִבְּמָהּ. עִירָה כָּל הַפָּרָשָׁה כּוּלָּהּ לְיִיבּוּם. הַבִּיאָה גוֹמֶרֶת בָּהּ וְאֵין הַמַּאֲמָר גּוֹמֵר בָּהּ. אִם כֵּן מַה מוֹעִיל בָּהּ מַאֲמָר. לְאוֹסְרָהּ עַל הָאַחִין.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
יבמה יבא עליה כו'. מפורש ביבמות ריש פרק כיצד עיין שם:
רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. הַמַּאֲמָר אוֹ קוֹנֶה אוֹ לֹא קוֹנֶה. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן. יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ. זֶה הַבִּיאָה. וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה. זֶה הַמַּאֲמָר. כְּשֵׁם שֶׁהַבִּיאָה גוֹמֶרֶת בָּהּ כָּךְ יְהֵא הַמַּאֲמָר גּוֹמֵר בָּהּ. אוֹ יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וַהֲרֵי הִיא לְקוּחָה לוֹ. וְהַמַּאֲמָר לֹא הוֹעִיל בָּהּ כְּלוּם.
Traduction
vide
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source