Kidouchine
Daf 43b
משנה: וְאֵי זֶהוּ שְׁתוּקֵי. כָּל שֶׁהוּא מַכִּיר אֶת אִמּוֹ וְאֵינוֹ מַכִּיר אֶת אָבִיו. וַאֲסוּפֵי כָּל שֶׁנֶּאֱסַף מִן הַשּׁוּק וְאֵינוֹ מַכִּיר לֹא אֶת אָביו וְלֹא אֶת אִמּוֹ. אַבָּא שָׁאוּל הָיָה קוֹרֵא לִשְׁתוּקֵי בְּדוּקֵי.
Traduction
On appelle Shtouqi (muet) celui dont on connaît la mère, non le père; Assouf (trouvé) celui que l’on a recueilli dans la rue, sans connaître ni père ni mère. Aba Saül nommait le muet ''l’examiné'' (249)De Schtouqi il lit Bdouqi. Cf. (Ketubot 1, 9)..
Pnei Moshe non traduit
מתני' ואינו מכיר את אביו. וכשקורא אביו אמו משתקתו:
בדוקי. שצריך לבדוק אחריו כדמפרש בגמרא ובודקין את אמו ואם אומרת לכשר נבעלתי נאמנת והלכה כאבא שאול:
הלכה: וְאֵי זֶהוּ שְׁתוּקֵי כול'. מָהוּ בְּדוּקִי. בְּדוֹק אַחֲרָיו.
Traduction
Par Bdouqi, on entend celui après lequel on a examiné (la mère).
Pnei Moshe non traduit
גמ' בדוק אחריו. לאמו:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֶׁם רִבִּי יֹאשִׁיָּה. דּוֹר אַחַד עָשָׂר שֶׁבְּמַמְזֵר כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן כָּשֵׁר. דְּלֹא דָרַשׁ עֲשִׂירִי עֲשִׂירִי. תַּנֵּי. רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. דּוֹר אַחַד עָשָׂר שֶׁבְּמַמְזֵר זְכָרִים אֲסוּרִין וּנְקֵיבוֹת מוּתָּרוֹת. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּרֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אַתְיָא דְּרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן כְּרִבִּי מֵאִיר. כְּמַה דְרִבִּי מֵאִיר אָמַר. גְּזֵירָה שָׁוָה בְּמָקוֹם שֶׁבָּאָת. כֵּן רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. גְּזֵירָה שָׁוָה בְּמָקוֹם שֶׁבָאָת. מַה לְהַלָּן זְכָרִים אֲסוּרִין וּנְקֵיבוֹת מוּתָּרוֹת. אוֹף הָכָא זְכָרִים אֲסוּרִין וּנְקֵיבוֹת מוּתָּרוֹת. מֵעַתָּה אֲפִילוּ מִיָּד. 43b בִּלְבַד מֵעֲשִׂירִי וּלְמַעֲלָה.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
דור אחד עשר שבממזר כר''ש כו'. פירשתי בפרק הערל וע''ש:
שָׁאֲלוּ אֶת רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. דּוֹר אַחַד עָשָׂר שֶׁבְּמַמְזֵר מָהוּ. אָמַר לָהֶן. הָבִיאוּ לִי דוֹר שְׁלִישִׁי וַאֲנִי מְטַהֲרוֹ. מַאי טַעֲמָא דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. דְּלָא חַיי. וְאַתְייָא דְרִבִּי לִיעֶזֶר כְּרִבִּי חֲנִינָה. דְּאָמַר רִבִּי חֲנִינָה. אַחַת לְס̇ לְע̇ שָׁנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא דֶבֶר בָּעוֹלָם וּמְכַלֵּה אֶת הַמַּמְזֵירִים וְנוֹטֵל עִמָּהֶן כְּשֵׁירִים שֶׁלֹּא לְפַרְסֵם לַחַטָּאִים. וְאַתְייָא כְּהַהִיא דְאָמַר רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. בִּמְקוֹם אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט הָעוֹלָה תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת לִפְנֵי י֙י. שֶׁלֹּא לְפַרְסֵם אֶת הַחַטָּאִים. וְגַם הוּא חָכָם וַיָּבֵא רָע. לֹא מִסְתַּבְּרָה דְּלֹא וְגַם הוּא חָכָם וַיָּבֵא טוֹב. אֶלָּא לְלַמְּדָךְ שֶׁאֲפִילוּ רָעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵּבִיא לָעוֹלָם בְּחָכְמָה הוּא מֵבִיאָהּ. וְאֶת דְּבָרָיו לֹא הֵסִיר וְקָם עַל בֵּית מְרֵיעִים וְעַל עֶזְרַת פּוֹעֲלֵי אָוֶן. רַב הוּנָה אָמַר. אֵין מַמְזֵר חַיי יוֹתֵר מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם. רִבִּי זְעִירָא כַד סְלַק לְהָכָא שָׁמַע קָלִין קַרְיֵי. מַמְזֵירָא וּמַמְזֵרְתָא. אָמַר לוֹן. מָהוּ כֵן. הָא אָֽזְלָא הַהִיא דְּרַב הוּנָא. דְּרַב הוּנָא אָמַר. אֵין מַמְזֵר חָיָה יוֹתֵר מִל̇ יוֹם. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. עִמָּךְ הָיִיתִי כַד אָמַר רִבִּי אַבָּא רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב. אֵין מַמְזֵר חַי יוֹתֵר מִל̇ יוֹם. אֵימָתַי. בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ מְפוּרְסָם. הָא אִם הָיָה מְפוּרְסָם חַיי הוּא.
Traduction
רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אַף לְעָתִיד לָבוֹא אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִזְקַק אֶלָּא לְשֵׁבֶט לֵוִי. מָה טַעֲמָא. וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף וְטִהַר אֶת בְּנֵי לֵוִי וְזִיקַּק אוֹתָם כול'. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. כְּאָדָם שֶׁהוּא שׁוֹתֶה בְּכוֹס נָקִי. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. בְּגִין דְּלֵית אֲנָן לְוִיִים נַפְסִיד. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַבָּהוּ. אַף לְעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה עִמָּהֶן צְדָקָה. מַה טַעֲמָא. וְהָיוּ לַי֙י מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה.
Traduction
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל מִשְׁפָּחָה שֶׁנִּשְׁתַּקֵּעַ בָּהּ פְּסוּל אֵין מְדַקְדְּקִין אַחֲרֶיהָ. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. מִשְׁפַּחַת בְּנֵי צְרִיפָה הָֽיְתָה בְּעֶבֶר הַיַּרְדֵן וְרִיחֲקָהּ בֶּן צִיּוֹן בִּזְרוֹעַ. וְעוֹד אֲחֶרֶת הָֽיְתָה שָׁם וְקֵירְבוּהָ בְּנֵי צִיּוֹן בִּזְרוֹעַ. וְלֹא בִיקְּשׁוּ חֲכָמִים לְפַרְסְמָן. אֲבָל חֲכָמִים מוֹסְרִין אוֹתָן לִבְנֵיהֶן וְתַלְמִידֵיהֶן פַּעֲמַיִים בַּשָּׁבוּעַ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הָעֲבוֹדָה שֶׁאָנוּ מַכִּירָן. וּמַה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁתַּקְּעוּ בָהֶן גְּדוֹלֵי הַדּוֹר. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים עֲבָדִים הָיוּ לְפַשְׁחוּר בֶּן אִמֵּר וְכוּלָּם נִשְׁתַּקְּעוּ בִכְהוּנָּה גְדוֹלָה. הֵן הֵן עַזֵּי פָנִים שֶׁבַּכְּהוּנָּה. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. עִיקַּר טִירוֹנִייָא שֶׁבָּהֶן וְעַמְּךָ כִּמְרִיבֵי כֹהֵן. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה עַייָרוֹת נִשְׁתַּקְּעוּ בַּכּוּתִיים בִּימֵי שְׁמָר. אָֽמְרִין הָדָא עדן דְּמשאה מִנֵּיהוֹן.
Traduction
אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. מַתְנִיתָא דְלָא כְרִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר. אַרְבַּע קְהִילּוֹת הֵן. קְהַל כֹּהֲנִים קְהַל לְוִיִים קְהַל יִשְׂרָאֵל קְהַל גֵּרִים. מֵתִיבִין לְרִבִּי יְהוּדָה. וְהָֽכְתִיב לא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה בִּקְהַל י֙י. פְּסוּלֵי גּוּף אִינּוּן. וְהָֽכְתִיב בָּנִים אֲשֶׁר יִווָֽלְדוּ לָהֶם דּוֹר שְׁלִישִׁי יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל י֙י. בַּעֲשֵׂה אִינּוּן. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין. שְׁלֹשָׁה קְהִילּוֹת הֵן. קְהַל כֹּהֲנִים קְהַל לְוִיִים קְהַל יִשְׂרָאֵל. לא יָבֹא. לא יָבֹא. לא יָבֹא.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
מתניתא. דקתני גירי וממזרי מותרין לבא זה בזה דלא כר' יהודה דס''ל גר אסור בממזרת דקסבר ד' קהלות כתיבי לרבות קהל גרים דאיקרו קהל:
והכתיב לא יבא פצוע דכא וגו'. ומ''ט לא חשיב נמי להא:
פסולי גוף אינון. ולא שייכא לפסולי משפחה:
בעשה אינון. הני בעשה נינהו ולא חשבינן להו בהדי אינך קהל דלאוין:
ורבנין אמרין. טעמייהו דרבנן דסבירי קהל גרים לא איקרו קהל דלא חשיבי אלא הנך קהלי דכתיב בהו לא יבא ותלתא אינון ולא אייתר לרבות גרים:
Kidouchine
Daf 44a
משנה: כָּל הָאֲסוּרִין לָבוֹא בַקָּהָל מוּתָּרִין לָבוֹא זֶה בָזֶה וְרִבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר. רִבִּי אֱלִעֶזֶר אוֹמֵר וַודָּאָן בְּוַדָּאָן מוּתָּר וַדָּאָן בִּסְפֵיקָן וּסְפֵיקָן בְּוַדָּאָן וּסְפֵיקָן בִּסְפֵיקָן אָסוּר. וְאֵילּוּ הֵן הַסְּפֵיקוֹת שְׁתוּקִי אֲסוּפִי וְכוּתִי.
Traduction
Tous ceux à qui il est défendu d’entrer dans la communauté d’Israël peuvent s’allier entre eux; R. Juda le défend. R. Eliézer dit: celui dont la descendante est certaine peut s’unir à un autre de descendance certaine (253)P. ex. un Mamzer avec une descendante des gens voués au culte.; mais entre celui qui est certain de son origine avec celui qui l’ignore, ou à l’inverse, ou entre deux personnes d’issue douteuse, l’union est interdite. Or, on nomme douteux celui dont le père est inconnu, l’enfant trouvé, le cuthéen. - (254)Toute la Guemara sur ce est traduite en (Yebamot 8, 2).
Pnei Moshe non traduit
מתני' כל האסורין לבא בקהל מותרין לבא זה בזה. ואף על גב דתנינן לה ברישא ממזירי ונתיני כו' מותרין לבא זה בזה הכא קמ''ל כגון גר עמוני ומואבי עם ממזר שתוקי ואסופי:
ור' יודה אוסר. בבבלי מפרש דה''ק אפי' ר' יהודה שאוסר גר בממזרת הני מילי גר של שאר עכומ''ז שמותר לבא בקהל הוא אסור בממזרת לר' יהודה דס''ל קהל גרים אקרי קהל אבל גר עמוני ומואבי שאסור לבא בקהל מודה ר' יהודה שמותר בממזרת:
ודאן בודאן מותר. כגון ממזרי בנתיני:
ודאן בספקן. ממזרי ונתיני בשתוקי ואסופי וספיקן בספיקן שתוקי בשתוקית ואסופי באסופית ושתיקי באסופית אף על פי שזה ספק וזה ספק אסור שמא זה כשר וזה פסול והלכה כרבי אליעזר:
הלכה: כָּל הָאֲסוּרִין לָבוֹא בַקָּהָל כול'. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר. כְּלָלָא. פְּצוּעַ דַּכָּא יִשְׂרָאֵל מוּתָּר לוֹ לִישָּׂא מַמְזֶרֶת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וּבִלְבַד פְּסוּל מִשְׁפָּחָה. הָא פְּסוּל גּוּף לֹא. חֵיילֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי מִן הָדָא. דְאָמַר רִבִּי חִלְקִיָּה רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא פְצוּעַ דַּכָּא יִשְׂרָאֵל. אֲבָל פְּצוּעַ דַּכָּא כֹהֵן כְּמַה דְאַתְּ אָמַר תַּמָּן. כֹּהֵן בָּרוּר אָסוּר לוֹ לִישָּׂא גִיּוֹרֵת. אַף הָכָא יִשְׂרָאֵל בָּרוּר אָסוּר לוֹ לִישָּׂא מַמְזֶרֶת.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
גמ' רבי ירמיה אמר כללא כו'. מפור' בפרק הערל בשמעתתא דפצוע דכא ועיין במה שנתבאר שם:
אַחֲוֵי דְּרִבִּי יְהוּדָה בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רִבִּי. תִּינּוֹק כָּל זְמַן שֶׁהוּא מוּשְׁלָךְ בַּשּׁוּק אוֹ אָבִיו אוֹ אִמּוֹ 44a מֵעִידִין עָלָיו. נֶאֱסַף מִן הַשּׁוּק צָרִיךְ שְׁנֵי עֵדִים. אָבִיו וְאִמּוֹ כִּשְׁנֵי עֵדִים הֵן. רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רַב חִסְדָּא. הָדָא דְאַתְּ אָמַר בְּתִינּוֹק שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּיעַ. אֲבָל בְּתִינּוֹק שֶׁהוּא מַרְגִּיעַ צָרִיךְ שְׁנֵי עֵדִים. וְאָבִיו וְאִמּוֹ כִּשְׁתֵּי עֵדִים הֵן. וְאַתְייָא כְּהַהִיא דְּאָמַר רִבִּי יַנַּאי. עֲגָלִים וְסַייָחִין הַמְקַפְּצִין אֵין לָהֶן חֲזָקָה.
Traduction
Le frère de R. Juda b. Zabdi dit (250)V. J., (Baba Batra 9, 1) ( 13d). au nom de Rabbi (pour l’Assouf): tant qu’un enfant est abandonné dans la rue, il suffit de l’attestation du père et de la mère (d’un seul) pour affirmer son identité; mais dès qu’il a été recueilli, il faut 2 témoins pour constituer son état civil, admettant comme valable le double témoignage des parents. Les rabbins de Césarée disent: Il est vrai que pour l’enfant encore placé dans la rue un seul témoin suffit, lorsqu’il ne peut pas encore bouger de place; mais après que l’enfant peut se déplacer, une erreur est possible, et il faut 2 témoins pour attester son identité, admettant toutefois comme tels son père et sa mère. C’est conforme à ce qu’a dit R. Yanaï: au sujet des veaux et ânons qui sautent d’une place à l’autre, il ne suffit pas pour la présomption de possession de les avoir tenus un instant, en raison de leur mobilité (de même ici, à l’égard de l’enfant qui bouge déjà).
Pnei Moshe non traduit
כל זמן שהוא מושלך בשוק. אאסופי קאי:
או אביו או אמו מעידין עליו. דכל זמן שלא נאסף מן השוק אין שם אסופי עליו ואחד מהן מעיד עליו:
נאסף מן השוק. ושם אסופי עליו וצריך שני עדים להעיד עליו ואביו ואמו שניהן נמי כשני עדים כשרים הן לזה:
הדא דאת אמר. דכל זמן שלא נאסף מן השוק אחד מהן מעיד עליו:
בתינוק שאינו מרגיע. שאינו מדדה ממקום למקום ולהיות רגע כאן ורגע כאן אבל בתינוק שהוא יכול להרגיע לעולם צריך ב' עדים עליו ואפי' הוא עדיין בשוק דשמא לא זהו התינוק שמעיד אביו או אמו עליו:
המקפצין. שיכולין לקפוץ ממקום למקום אין להן חזקה שיהא המחזיק בהן נאמן לטעון טענת חזקה לאלתר דשמא מעצמן באו לביתו כדאמרי' בפרק חזקת הבתים וה''נ הואיל ויכול לדדות צריך ב' עדים עליו שזהו התינוק שהשליכו:
רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב חִסְדָּא. שְׁלֹשָׁה הֵן שֶׁהֵן נֶאֱמָנִין עַל אָתָר. חַיָּה וּשְׁייָרָה וְהַמְטָהֶרֶת חֲבֵרוֹתֶיהָ. חַיָּה. וַתִּקַּח הַמְייַלֶּדֶת וִתִּקְשֹׁר עַל שָׁנִי לֵאמֹר זֶה יָצָא רִאשׁוֹנָה. וּשְׁייָרָה. כְּהַהִיא דְאָמַר רִבִּי אַבָּא אַחֲוֵי דִיהוּדָה בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רַב. תִּינּוֹק כָּל זְמַן שֶׁהוּא מוּשְׁלָךְ לַשּׁוּק אוֹ אָבִיו אוֹ אִמּוֹ מֵעִידִין עָלָיו. נֶאֱסַף מִן הַשּׁוּק צָרִיךְ שְׁנֵי עֵדִים. אָבִיו וְאִמּוֹ כִּשְׁנֵי עֵדִים הֵן. וְהַמְטָהֶרֶת חֲבֵרוֹתֶיהָ. כְּהַהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. שָׁלֹשׁ נָשִׁים יְשֵׁינוֹת בְּמִיטָּה אַחַת. נִמְצָא דָם תַּחַת אַחַת מֵהֶן כּוּלָּן טְמֵיאוֹת. בָּֽדְקָה אַחַת מֵהֶן וְנִמְצֵאת טְמֵיאָה הִיא טְמֵיאָה וּשְׁתַּיִם טְהוֹרוֹת. אָמַר רִבִּי בָּא. וּבִלְבַד מֵעֵת לָעֵת.
Traduction
R. Aba b. R. Hisda dit (251)''V. B., Yebamot 16a; Rabba sur (Gn 85).'': il est 3 personnes dont la déclaration immédiate est reçue (non plus tard), savoir: une sage-femme, la mère d’un enfant délaissé, et celle qui, par son aveu d’impureté, déclare les autres femmes pures. 1. De la sage-femme il est dit (Gn 28, 38): la sage-femme la prit et attacha sur la main un fil rouge, en disant: celui-ci est sorti le premier. 2. Pour l’enfant abandonné, comme l’a dit R. Aba, frère de R. Juda b. Zabdi, au nom de Rav: tant que l’enfant est dans la rue, le père ou la mère peuvent attester son identité; mais dès qu’il a été recueilli, il faut 2 témoins pour constituer son état civil, le père et la mère pouvant servir de témoins. 3. De la femme qui rend ses compagnes pures, il est dit ailleurs (252)(Nida 9, 5).: Lorsque 3 femmes dorment dans un même lit et l’on trouve une tache de sang, elles sont toutes présumées impures (menstruées), à moins que l’une d’elles en s’examinant se reconnaisse impure, et les 2 autres seront pures. Toutefois, ajoute R. Aba, cet examen devra avoir eu lieu dans la journée, pour que les 2 autres femmes restent pures.
Pnei Moshe non traduit
שלשה הן שהן נאמנין על אתר. דוקא לאלתר הוא דנאמנין אבל לאחר זמן לא:
חיה. נאמנת לומר זה יצא ראשון:
ושיירה. עוברת ומצאו תינוק מושלך וכשהוא בשוק הוא דא' מהן נאמן:
והמטהרת חברותיה. מחמת שאומרת על עצמ' טמאה היא מטהרת חברותיה כהא דתנינן בפ''ט דנדה:
כולן טמאות. ובמושלבות ודבוקות זו בזו ואין ידוע מאיזו מהן נמצא:
ובלבד מעת לעת. משעה שנמצא הדם תולין בזו לטהר חברותיה אבל לאחר מעת לעת אין תולין בה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source