2b כְּתָבוֹ עַל דָּבָר שֶׁהוּא אִיסּוּר הֲנָאָה. תַּנֵּי רִבִּי חָנִין. מַעֲשֶׂה בָא לִפְנֵי רִבִּי וְאָמַר. הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת. רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר. אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. הֲוְייָן רַבָּנִין פְּלִיגִין. מָן דְּאָמַר. אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת. וּמָן דָּמַר. מְקוּדֶּשֶׁת. מְגוֹרֶשֶׁת. חֲבֵרַייָה אָֽמְרִין לַחוֹמָרִין. רִבִּי יוֹסֵי בְעָא. מָהוּ לַחוֹמָרִין. אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת מְגוֹרֶשֶׁת הַיינוֹ לַחוֹמָרִין. אִילּוּ אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת מְקוּדֶּשֶׁת הַיְּנוֹ לַחוֹמָרִין. 3a מָהוּ כְדוֹן. רִבָּנִין דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. מָאן דְּאָמַר. מְגוֹרֶשֶׁת. אִיסּוּר הֲנָייָה מִדִּבְרֵיהֶם. וּמָן דָּמַר. אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. אִיסּוּר הֲנָייָה מִדְּבַר תּוֹרָה. הָא בְּאִיסּוּר הֲנָייָה מִדִּבְרֵיהֶן מְקוּדֶּשֶׁת. אִין תֵּימַר כֵּן לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רַב. דְּרַב אָמַר. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. הַמְקַדֵּשׁ בְּחָמֵץ מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעֲלָן לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם. וְחָמֵץ מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעֲלָן טָב הוּא כְלוּם. תַּמָּן בְּגוּפוֹ קִידֵּשׁ. בְּרַם הָכָא בִּתְנָיִים שֶׁבּוֹ קִידֵּשׁ. מֵעַתָּה אֲפִילוּ בְּאִיסּוּר הֲנָייָה דְּבַר תּוֹרָה תְּהֵא מְקוּדֶּשֶׁת. מַה בֵינָהּ לִשְׁטָר שֶׁאֵינוֹ יָפֶה שָׁוֶה פְרוּטָה. תַּמָּן אֵינוֹ רָאוּי לְהַשְׁלִים עָלָיו. בְּרַם הָכָא רָאוּי הוּא לְהַשְׁלִים עָלָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הווין רבנין פליגין. בפלוגתייהו דר' חנין ורבי אלעזר לענין קידושין נמי כן ומ''ד אם קידשה באיסורי הנאה מקודשת ס''ל מגורשת דמקשינן יציאה להויה מה דכשר בקידושין כשר בגירושין ומ''ד אינה מקודשת ס''ל אינה מגורשת:
תמן. באיסור הנאה מד''ת אין ראוי הוא להשלים עליו שאינו שוה כלום ואף על גב דלא בעינן בשטר שיהא ש''פ מכל מקום גנאי הוא לאשה להתקדש בכתוב על דבר שאינו שוה כלום אבל בשטר שאינו שוה פרוטה ליכא גנאי שהרי ראוי הוא להשלים עליו לשוה פרוטה והא דמקודשת באיסור הנאה מדבריהם לחומרא הוא:
מעתה אפילו באיסור הנאה מד''ת תהא מקודשת. מטעם זה ומה בינה לשטר שאינו שוה כלום ואפ''ה מקודשת היא בדברים שבו:
ברם הכא. שכתבו על דבר איסור הנאה ולא קדשה אלא בתנאים ובדברים שכתוב בו הרי את מקודשת לי לא איכפת לן מידי:
תמן בגופו קידש. שאני התם דבגופו של חמץ קדש וחמץ מו' שעות ולמעלן טב הוא כלום ואפילו האיסור מדבריהן הוא מ''מ עכשיו אינו שוה כלום:
לית הדא פליגא על רב. דאמר דברי ר' מאיר כלומר אפילו לדברי ר''מ דקאמר התם חמץ משש ולמעלה מדבריהן הוא כדדריש התם מקרא מודה הוא המקדש בחמץ מו' שעות ולמעלן לא עשה כלום וקשיא רב כמאן אמר לשמעתיה דהכא אמרינן לכ''ע איסור הנאה מדבריהן מקודשת:
הא באיסור הנאה מדבריהן. לכ''ע מקודשת:
רבנן דקיסרין. קאמרי דלא פליגי כלל אלא מאן דאמר מגורשת מקודשת באיסור הנאה מדבריהם ומ''ד אינה מגורשת מקודשת כלומר ואינה מקודשת באיסור הנייה מד''ת:
מהו כדון. מאי הוי עלה בקידושין:
אילו. או אילו נאמר כן אינה מגורשת ומקודשת היינו לחומרין דבתרוייהו מחשבינן לה כאשת איש:
מהו לחומרין. מי אמרינן אינה מקודשת אבל מגורשת היינו לחומרין דבכל חדא איכא חומרא דלקידושין הוי חומרא כשאינה מקודשת דצריכה קידושין אחרים ואם קדשה אחר צריכה גט ממנו מספק ולענין מגורשת הויא לחומרא דפסולה לכהונה ואם קדשה אחר צריכה הימנו גט:
חברייה אמרין. דלא מקשינן יציאה להוייה בהא ואמרינן לחומרין:
מִחְלְפָה שִׁיטַּתְהוֹן דְּבֵית הִלֵּל. כְּתִיב. כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רְעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ כֵלִים לִשְׁמוֹר. אִם לְלַמֵּד שֶׁאֵין בֵּית דִּין נִזְקָקִין לְפָחוֹת מִשָּׁוֶה פְרוּטָה. כְּבָר כְּתִיב לְאַשְׁמָה בָהּ. פְּרָט לְפָחוֹת מִשָּׁוֶה פְרוּטָה. מַה תַלְמוּד לוֹמַר אֵין כָּסֶף. מִיכָּן שֶׁיֵּשׁ כָּאן יוֹתֵר מִכֶּסֶף. וְכַמָּה הוּא יוֹתֵר מִכֶּסֶף. שְׁתֵּי מָעִין. אוֹ כֶסֶף פְּרוּטָה. יוֹתֵר מִכֶּסֶף שְׁתֵּי פְרוּטוֹת. סוֹף מַטְבֵעַ כֶּסֶף מָעָה. וּתְהֵא מָעָה. אוֹ כֵלִים. מַה כֵלִים שְׁנַיִם. אַף כֶּסֶף שְׁנַיִם. מַה מְקַייְמִין בֵּית שַׁמַּי אוֹ כֵלִים. כְּהָדָא דְתַנֵּי. רִבִּי נָתָן אוֹמֵר. אוֹ כֵלִים. לְרַבּוֹת כֵּלִים הַרְבֶּה. שְׁמוּאֵל אָמַר. טְעָנוֹ שְׁנֵי מְחָטִים וְהוֹדָה לוֹ עַל אַחַת מֵהֶן. חַייָב. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. וְהוּא שֶׁיְּהוּ יָפוֹת כִּשְׁתֵּי פְרוּטוֹת. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַטַּעֲנָה שָׁוֶה פְרוּטָה וְהַהוֹדָייָה שָׁוֶה פְרוּטָה. וְאַתְייָה כְבֵית שַׁמַּי דְּלָא יַלְפֵי כֶסֶף מִכֵּלִים. בְּרַם כְּבֵית הִלֵּל דְּאִינּוּן יָֽלְפִין כֶּסֶף מִכֵּלִים. מַה כֵלִים שְׁנַיִם אַף כֶּסֶף שְׁנַיִם. וְדִכְוָותָהּ. מַה כֶסֶף שְׁתֵּי מָעִים. אַף כֵּלִים שְׁתֵּי מָעִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ואתייא כב''ש. דלא ילפי היקישא דכסף לכלים וכן נמי לא מקשינן כלים לכסף דדבר חשוב בעינן אבל לב''ה דמקשי כסף לכלים ודכוותה מקשינן כלים לכסף ומה כסף דבר חשוב אף כלים דבר חשוב ושיהו שוין שתי מעין:
מחלפה שיטתהון דבית הלל. אכתי קשיא דב''ה מ''ט אמרי התם שתי מעין:
כתיב כי יתן וגו'. ומה בא ללמדינו כסף אם ללמד שאין ב''ד נזקקין לפחות משוה פרוטה הא כבר כתיב לאשמה בה ודריש לה בת''כ דפחות משוה פרוטה לאו אשמה היא לאו חוב הוא ולא מיקרי כפירה:
מה תלמוד לומר כסף. לרבות מכאן שיש כאן בטענה יותר מכסף והן שתי מעין:
או. נימא כסף פרוטה הוא ולרבות יותר מכסף שהן ב' פרוטות:
סוף מטבע כסף. של תורה מעה הוא:
ותהא מעה. אחת ונימא לרבות יותר מפרוטה עד מעה אחת ומנין לשתי מעין:
או כלים. כתיב מקיש כסף לכלים:
מה מקיימין בית שמאי או כלים. ואי לאו להיקישא אתא או כלים למה לי:
לרבות כלי חרס גרסינן. וכן הוא בשבועות דכלים כל שהן משמע:
והוא שיהיו יפות. על כל פנים ב' פרוטות כדי שלא תהא הכפירה וההודאה פחות מפרוטה:
תַּמָּן תַּנִּינָן. שְׁבוּעַת הַדַּייָנִין. הַטַּעֲנָה שְׁתֵּי כֶסֶף וְהַהוֹדָייָה שָׁוֶה פְרוּטָה. הַטַּעֲנָה. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. מָעָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. שְׁתֵּי מָעִין. מִחְלְפָה שִׁיטַּתְהוֹן דְּבֵית שַׁמַּי. תַּמָּן אִינּוּן אָֽמְרִין. כֶּסֶף דֵּינָר. וָכָא אִינּוּן אָֽמְרִין. כֶּסֶף מָעָה. מִחְלְפָה שִׁיטַּתְהוֹן דְּבֵית הִלֵּל. תַּמָּן אִינּוּן אָֽמְרִין. כֶּסֶף פְּרוּטָה. וָכָא אִינּוּן אָֽמְרִין. כֶּסֶף שְׁתֵּי 3b מָעִין. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. בֵּית שַׁמַּי לְמֵידִין מִתְּחִילַּת מְכִירָתָהּ שֶׁלָּעִבְרִייָה. מַה תְּחִילַּת מְכִירָתָהּ בְּדֵינָר אַף קִידּוּשֶׁיהָ בְּדֵינָר. בֵּית הִלֵּל לְמֵידִין מִסּוֹף גֵּירוּעֶיהָ. מַה סוֹף גֵּירוּעֶיהָ בִּפְרוּטָה אַף קִידּוּשֶׁיהָ בִּפְרוּטָה. מַה טַעֲמוֹן דְּבֵית שַׁמַּי. שֶׁנֶּאֱמַר וְיָֽצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף. וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁאֵין כָּסֶף. מַה תַלְמוּד לוֹמַר אֵין כָּסֶף. מִיכָּן שֶׁנִּמְכְּרָה בְּכֶסֶף יוֹתֵר מִכֶּסֶף. וְכַמָּה יוֹתֶר מִכֶּסֶף. דֵּינָר. אוֹ כֶסֶף פְּרוּטָה. יוֹתֶר מִכֶּסֶף שְׁתֵּי פְרוּטוֹת. סוֹף מַטְבֵעַ כֶּסֶף מָעָה. וּתְהֵא מָעָה. רִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. שֶׁאִם בִּקְּשָׁה לִיגָּרַע. מְגָרַעַת בְּמָעָה בְכָל שָׁנָה וְיוֹצֵא. וְתִגְרַע בִּפְרוּטָה. אָמַר רִבִּי בּוּן. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁאִם בִּקְּשָׁה לִיגָּרַע מִתְּחִילַּת הַשָּׁנָה הַשִּׁישִּׁית תְּחִילַּת גֵּירוּעֶיהָ בִּפְרוּטָה וְסוֹף גֵּירוּעֶיהָ בִּפְרוּטָה. אֶלָּא תְּחִילַּת גֵּירוּעֶיהָ בְּמָעָה וְסוֹף גֵּירוּעֶיהָ בִּפְרוּטָה. אִילּוּ נִשְׁתַּייֵר שָׁם אֶלָּא שָׁוֶה פְרוּטָה שֶׁמָּא אֵינָה מְגָרַעַת וְיוֹצְאָה. כְּשֵׁם שֶׁסּוֹף גֵּירוּעֶיהָ בִּפְרוּטָה אַף קִידּוּשֶׁיהָ בִּפְרוּטָה. מַה טַעֲמוֹן דְּבֵית הִלֵּל. מִמַּה שֶׁסּוֹף גֵּירוּעֶיהָ בִּפְרוּטָה אַתְּ יוֹדֵעַ שֶׁקִּידּוּשֶׁיהָ בִּפְרוּטָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ותגרע בפרוטה. אם נמכרת במעה מתחלה שייך שפיר נמי גרעון בפרוטה פרוטה ואמאי מצרכינן דוקא מעה לגרעון:
הגע עצמך. על כרחך אי אתה יכול לומר כן שאם במעה נמכרה וא''כ אם בקשה ליגרע מתחלת השנה הששית כלומר אף שלא הגיעו עדיין סוף השנים והיא רוצה להגרע בפדיונה על כרחך בפרוטה פרוטה ולא במעה מגרעת ומעתה תחלת גרועיה בפרוטה וסוף גרועיה בפרוטה בתמיה דהשתא לא מקיימת אין כסף דקרא שעל המעה נאמר שהרי משמעות הקרא על סוף השנים הוא ויצאה חנם אין כסף שאין מעה כסף עליה והא אפילו בתחלת גרועיה כבר אין מעה כסף עליה:
אלא. על כרחך דנמכרת בדינר ותחלת גרועיה במעה וסוף גרועיה בפרוטה והשתא מקיימת ויצאה חנם אין כסף שבשעת יציאתה והיינו בסוף שנה ששית אין מעה כסף עליה אבל אם נמכרה בתחלה בדינר אפילו פחות מעה אחת הרי אין כסף עליה אפילו קודם סוף שנה הששית:
מ''ט דב''ה. גמרי מסוף גרועיה שהוא בפרוטה דהגע עצמך אילו לא נשתייר שם אלא שוה פרוטה שמא אינה מגרעת ויוצאת וילפינן קידושין מינה הואיל ואשכחן דחשיב שוה פרוטה לגרעון:
שאם ביקשה ליגרע מגרעת במעה בכל שנה ויוצאת. שאם נמכרה מתחלה בדינר שייך שפיר גרעון שמגרעת מעה בכל שנה שהדינר ששה מעה כסף וכל שנה ששיעבדה מגרעת לו מעה ויוצאת:
ותהא מעה. ואמאי אמרי דינר:
סוף מטבע כסף מעה. על כרחך אין מטבע כסף האמור בתורה פחות ממעה:
או. נימא כסף פרוטה הוא ויותר מכסף שנמכרה בהן שתי פרוטות:
וכמה יותר מכסף דינר. וה''ק קרא אין כסף שכבר אין מעה כסף עליה שהרי מגרעת היא מפדיונה שמחשבת עם האדון בכמה לקחה וכמה שנים שעברו בשיעבודה ולפי חשבון השנים מגרעת פדיונה ונותנת לו השאר וא''כ על כרחך שנמכרת מתחלה בדינר כדמסיק:
מכאן שנמכרה בכסף יותר מכסף. שבתחלה נמכרה במעות שהן יותר מכסף של תורה שהוא מעה:
וכי אין אנו יודעים. שאם יוצאת בחנם אין כסף:
מה טעמא דב''ש. השתא מפרש מנלן דתתלת מכירתה בדינר הוא:
ר' יעקב. קאמר היינו טעמייהו בקידושין בית שמאי למדין מתחילת מכירתה של אמה העבריה שהוא בדינר כדילפי לקמיה ובית הלל סברי למדין מסוף גירועיה שהיא מגרעת בפדיונה כשהיא יוצאת ואם אין עליה אלא פרוטה אחת בלבד נמי מגרעת:
מחלפה שיטתהון דב''ש תמן. בקדושין אינון אמרין כסף הוא דינר והכא בטענה אינון אמרין כסף דקרא מעה הוא וכן מחלפה שיטתהון דבית הלל:
הטענה. וגריס התם בברייתא דב''ש וב''ה פליגי בזה דב''ש סברי הטענה במעה אחת סגי וכדמפרש לקמן דב''ה סברי מקשינן כסף לכלים מה כלים שנים אף כסף שנים וב''ש לא מקשי:
הטענה. דשבועת הדיינין צריך שיהא הודאה מקצת הטענה דכתיב כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים וגו' וכתיב אשר יאמר כי הוא זה ולמדו חכמים מכאן שיהא מודה במקצת ונקרב בעל הבית וגו' לשבועה וצריך שיהא הטענה שתי מעות כסף וההודאה שמחייבתו לישבע צריך שתהא שוה פרוטה:
תמן תנינן. פרק שבועת הדיינין:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source