Vayedaber

Kidouchine

Daf 39a

משנה: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי כִיתֵּי בָנוֹת מִשְׁתֵּי נָשִׁים וְאָמַר קִידַּשְׁתִּי אֶת בִּתּי הַגְּדוֹלָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם גְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת אוֹ גְּדוֹלָה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת אוֹ קְטַנָּה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת שֶׁהִיא גְדוֹלָה מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת כּוּלָּן אֲסוּרוֹת חוּץ מִן הַקְּטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כּוּלָּן מוּתָּרוֹת חוּץ מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת. קִידַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי הַקְּטַנָּה וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם קְטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת אוֹ קְטַנָּה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת אוֹ גְּדוֹלָה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת שֶׁהִיא קְטַנָּה מִן הַקְטַנָּה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת כּוּלָּן אֲסוּרוֹת חוּץ מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כּוּלָּן מוּתָּרוֹת חוּץ מִן הַקְּטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת.

Traduction

Si quelqu’un a 2 séries de filles nées de 2 mariages successifs, et le père dit qu’il sait avoir marié une grande fille, mais il ne sait plus si c’est la plus âgée de la première série, ou la plus âgée de la seconde, ou la plus jeune de la première qui se trouve plus âgée que la première de la deuxième série, toutes deviennent interdites à épouser quelqu’un, sauf la plus jeune des jeunes; tel est l’avis de R. Meir. R. Yossé dit: toutes sont libres, sauf la plus âgée de la première série. Si le père dit avoir consacré en mariage sa jeune fille, sans plus savoir si c’est la plus jeune de la deuxième série, ou la plus jeune de la première série, ou la plus âgée de la deuxième série, qui se trouve être moins âgée que la plus jeune de la première série, toutes sont interdites, sauf la plus âgée de la première série; tel est l’avis de R. Meir. R. Yossé dit: toutes sont libres, sauf la plus jeune de la deuxième série.

Pnei Moshe non traduit

מתני' מי שיש לו שתי כתי בנות משתי נשים. שנשא שניה לאחר מיתת הראשונ' וגדולות כת הראשונה וקטנות כת השני':

קדשתי את בתי הגדולה. אצטריך תנא לאשמועינן פלוגתא דר''מ ור' יוסי ברישא וסיפא דאי אשמועינן ברישא קדשתי את בתי הגדולה ה''א בהא קאמר ר''מ דכיון דאיכא זוטרא מינה להך גדולה קרי לה דשבח הוא לה אבל קטנה אימא מודי ליה לר' יוסי דכל שהיא יכול לקרות אותה גדולה אין קורא אותה קטנה ואי איתמר בהא בהא קאמר ר' יוסי אבל בהך אימא מודי ליה לר''מ הלכך צריכי תרוייהו והלכה כר' יוסי בשתיהן:

הלכה: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי כִיתֵּי בָּנוֹת כול'. רַב חָמָא אָמַר. תְּרֵיי מִן תְּרֵיי. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא כְּגוֹן אֲנָא דְאִית לִי תְּרֵיי מִן תְּרֵיי. מַתְנִיתָה בְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי כִיתֵּי בָּנוֹת מִשְׁתֵּי נָשִׁים. אֲבָל אֵין לוֹ אֶלָּא כַת אַחַת. אִם אָמַר. גְּדוֹלָה. לֹא קִידֵּשׁ אֶלָּא גְדוֹלָה. וְאִם אָמַר. קְטַנָּה. לֹא קִידֵּשׁ אֶלָּא קְטַנָּה.

Traduction

R. Hama dit: il s’agit seulement de 2 séries, comprenant chacune 2 filles (208)Sans qu'il soit question d'une 3e, qui est intermédiaire.. C’est ainsi, dit R. Jacob b. Aha, que j’ai 2 filles de chacune de mes 2 femmes. Aussi, la Mishna met en discussion entre R. Meir et R. Yossé le cas où un père à 2 séries de filles, par 2 femmes (alors, il y a comparativement des grandes et des petites); tandis que pour une seule série, s’il dit avoir marié la grande, c’est évidemment la plus âgée, et s’il dit avoir marié la petite, c’est la plus jeune (sans confusion possible). - (209)Suit une page traduite (Nedarim 8, 2).

Pnei Moshe non traduit

גמ' תריי מן תריי. שתי בנות משתי נשים כלומר דלא תימא אפי' יש בכת אחת יותר משתי בנות מיירי קמ''ל דאין שם אלא גדולה וקטנה בכל כת והיינו נמי דמוקי לקמיה למתני' דוקא בשתי כתות דבהא איכא למימר דכת ראשונה עביד אינש דקרי לה גדולה לגבי שניה וכת שניה קרי קטנה לגבי גדולה אבל בכת אחת גדולה גדולה ממש וקטנה קטנה ממש והלכך נמי ע''כ דליכא אלא תרי בכל כת דאי הוה שם אמצעית בשמה הוי קרי לה בתי פלונית דאין דרך לקרות לה גדולה כשיש גדולה הימנה ולא קטנה כשיש קטנה הימנה:

תַּמָּן תַּנִּינָן. עַד לִפְנֵי הַפֶּסַח. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. עַד שֶׁיַּגִּיעַ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. עַד שֶׁיֵּצֵא. רִבִּי יִרְמְיָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִי זְעִירָה. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי. תַּמָּן הוּא אָמַר. עַד שֶׁיֵּצֵא כָּל רְשׁוּיוֹת הַגְּדוֹלוֹת. עַד שֶׁיֵּצֵא כָּל רְשׁוּיוֹת הַקְּטַנּוֹת. וְהָכָא אָמַר הָכֵין. אָמַר לֵיהּ. מִשֶׁמֵּת בֶּן עַזַּאי וּבֶן זוֹמָא בָֽטְלוּ הַשַּׁקְדָּנִים. וְלֹא עָמַד שַׁקָּד עַד שֶׁעָמַד יִרְמְיָה. אָמַר רִבִּי בָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִייָה בַּר וָוא. וְהוּא מְקַנְתֵּר לְהוֹן. לֹא כְּבָר קַשִּׁיתָהּ הָרֵי עוֹלָם. לֹא כְּבָר קַשִּׁיתָהּ רִבִּי אֶלְעָזָר קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר. וְאָמַר לוֹן. לֵית הִיא מִחְלְפָה. מַתְנִיתָא הִיא דְּמִחְלְפָה. דְּתַנֵּי דְבֵית רִבִּי כֵן. עַד לִפְנֵי הַפֶּסַח. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. עַד שֶׁיֵּצֵא. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. עַד שֶׁיַּגִּיעַ. אָמַר לֵיהּ. אֲנָן בָּעֵיי עַד לִפְנֵי וְאַתְּ אֲמַר אָכֵן. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. לְשׁוֹן נִיוָותִי הוּא. עַד לִפְנֵי פִּיסְחָא. אָמַר רִבִּי אָבִין. הַכֹּל מוֹדִין בַּפֶּסַח שֶׁהוּא מוּתָּר. מַה פְלִיגִין. בִּפְרֹס הַפֶּסַח. הָהֵן אָמַר. עַד שֶׁיֵּצֵא. וְהָהֵין אָמַר. עַד שֶׁיַּגִּיעַ.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

תמן תנינן. בפ' קונם יין וכל הסוגיא כתובה ומפורשת שמה ע''ש:

הָתִיב רַב שֵׁשֶׁת. וְהָא מַתְנִיתָא פְלִיגָא. קִידַּשְׁתַּנִי. וְהוּא אוֹמֵר לֹא קִידַּשְׁתִּיךְ. הוּא מוּתָּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ וְהִיא אֲסוּרָה בִּקְרוֹבָיו. אָֽמְרִין. אָכֵין הֲוָה עוֹבְדָא. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא אַייתֵי גִיטָא וּנְתָנוֹ לָהּ בְּעֵד אֶחָד. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. אָמַר. אֵין עֵד אֶחָד בְּאֵשֶׁת אִישׁ כְּלוּם. לא רִבִּי חִייָה בַּר אַסִּי אָמַר בְּשֵׁם אַסִּי. אֵין עֵד אֶחָד בְּאֵשֶׁת אִישׁ כְּלוּם. רַב אָמַר. הַמְקַדֵּשׁ בְּעֵד אֶחָד לֹא עָשָׂה כְּלוּם. שְׁמוּאֵל אָמַר. הַמְקַדֵּשׁ בְּלֹא שִׁידּוּכִים 39a לוֹקֶה. וְתוֹפְסִין קִידּוּשִׁין. מַר עוּקְבָּא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל אָמַר תְּלָת. הַמְקַדֵּשׁ בְּלֹא שִׁידּוּכִין לוֹקֶה. וְהַבָּא עַל אֲרוּסָתוֹ בְבֵית חָמִיו לוֹקֶה. וְהַמְבַזֶּה שְׁלִיחַ בֵּית דִּין לוֹקֶה.

Traduction

Mais, objecta R. Sheshet, n’y a-t-il pas un texte contraire de la Mishna (§ 10), disant: ''Si la femme dit avoir été engagée, et l’homme le nie, celui-ci pourra épouser les proches parentes de la femme, mais elle ne pourra pas épouser les proches parents (à degré prohibé) de lui''? (Or, il doit s’agir là du cas où un seul témoin atteste l’union, restée douteuse; pourquoi Rav la déclare-t-il nulle)? En effet, répondirent les compagnons d’étude, voici comment un fait s’est passé (conforme à l’avis de Rav): Simon b. Aba rédigea un acte de divorce pour sa femme et le lui remit en présence d’un seul témoin. On soumit ce fait à R. Yohanan (pour savoir si la femme est libérée), qui répondit: un témoin ne suffit pas dans une question d’union qui peut susciter l’adultère. De même R. Hiya b. Assé dit au nom d’Assé: un témoin ne suffit pas en fait d’union. Samuel dit: le mariage non précédé de fiançailles entraîne la pénalité des coups (par mesure rabbinique), mais l’union est valable. Ainsi, Samuel applique cette pénalité en 3 cas: 1° à celui qui se marie sans se fiancer, 2° à celui qui cohabite avec sa fiancée chez son beau-frère (avant la cérémonie nuptiale), 3° à celui qui méprise un envoyé du tribunal.

Pnei Moshe non traduit

והא מתני' פליגא דקתני קדשתני כו'. וע''כ בדאיכא עד אחד מיירי דאי דליכא עדים כלל אמאי אסורה בקרוביו הא אפי' לדבריה אין כאן קדושין כלל ואי בדאיכא עדים אמאי מותר בקרובותיה אלא לאו דאיכא עד אחד ואסורה הואיל והיא מודה נתפסו הקדושין לאסרה בקרוביו ואמאי קאמר רב לא עשה כלום:

אמרין. בני הישיבה נמי כרב דהכין הוי עובדא שמעון בר בא הביא גט ונתנו לה בעד אחד וקאמר ר' יוחנן דלאו כלום הוא דאין עד אחד בדבר ערוה כלום:

לא ר' חייא כו'. מילתיה דר' יוחנן הוא דמסיק לה דאסי נמי אמר הכי דאין דבר שבערוה פחות משנים:

שמואל אמר המקדש בלא שדוכים. קידש בעדים אלא שלא שידך בה מתחילה לוקה מכת מרדות מדרבנן ותופסין הקדושין:

Kidouchine

Daf 39b

משנה: קִידַּשְׁתִּי אֶת בִּתֵּךְ וְהִיא אוֹמֶרֶת לֹא קִידַּשְׁתָּ אֶלָּא אוֹתִי הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹת קְטַנָּה וּקְטַנָּה מוּתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו. הוּא מוּתָּר בִּקְרוֹבוֹת גְּדוֹלָה וּגְּדוֹלָה אֲסוּרָה בִּקְרוֹבָיו.

Traduction

Si l’homme prétend avoir consacré en mariage la fille, tandis que la mère de celle-ci s’attribue la consécration à elle, il est interdit à l’homme d’épouser les parentes à degré prohibé de la fille; mais celle-ci reste libre aux parents de l’homme. Il peut épouser les parentes de la mère, à laquelle sont interdits les parents de l’homme.

Pnei Moshe non traduit

מתני' קידשתי את בתך כו'. איידי דתני להני בבי דלעיל תני נמי להא ואע''פ שהיא משנה שאינה צריכה ובכל הני דהיא אומרת קדשתני מבקשים ממנו ליתן גט כדי להתירה כדקאמר בגמרא ואם מעצמו נתן גט כופין אותו ליתן כתובה:

משנה: 39b הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה קִידַּשְׁתִּיךְ וְהִיא אוֹמֶרֶת לֹא קִידַּשְׁתַּנִי הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ וְהִיא מוּתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו. הִיא אוֹמֶרֶת קִידַּשְׁתַּנִי וְהוּא אוֹמֵר לֹא קִידַּשְׁתִּיךְ הִיא אֲסוּרָה בִּקְרוֹבָיו וְהוּא מוּתָּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ. קִידַּשְׁתִּיךְ וְהִיא אוֹמֶרֶת לֹא קִידַּשְׁתָּ אֶלָּא בִתִּי הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹת הַגְּדוֹלָה וּגְדוֹלָה מוּתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו. הוּא מוּתָּר בִּקְרוֹבוֹת קְטַנָּה וּקְטַנָּה מוּתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו.

Traduction

Si quelqu’un prétend avoir consacré une femme pour sienne, et celle-ci le nie, il est interdit à l’homme d’épouser l’une des parentes de celle-ci à un degré prohibé, mais elle reste libre aux parents à degré prohibé de l’homme. Lorsqu’elle prétend avoir été consacrée en mariage par cet homme, et il le nie, celui-ci pourra épouser les parentes à degré prohibé de la femme, mais elle sera interdite aux parents de l’homme. Si celui-ci prétend l’avoir consacrée en mariage, et la femme déclare que l’homme a consacré sa fille, il est interdit à l’homme d’épouser les parents à degré prohibé de la mère; mais celle-ci reste libre d’épouser les parents de l’homme, de même qu’il peut épouser les parentes de la fille, et celle-ci est libre pour les parents de l’homme.

Pnei Moshe non traduit

מתני' האומר לאשה קדשתיך כו'. אצטריך תנא לאשמועינן באומר קדשתיך ובאומרת קדשתני דאי אשמועינן באומר לאשה קדשתיך שהוא אסור בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו ה''א דינא הוא דלא מיתסרא איהי בקרוביו דאיהו שקורי קא משקר דגברא לא איכפת ליה אם אוסר עצמו חנם בקרובותיה ומשקר ואומר קדשתיך אע''פ שלא קדשה אבל איהי כי אמרה קדשתני דאסרה נפשה אכולי עלמא עד שיתן לה גט אי לאו דקים לה לא הוי אמרה וס''ד דנתסר איהו על פיה בקרובותיה ואפילו יהב לה גט קמ''ל:

קדשתיך והיא אומרת לא קדשת אלא בתי. דלא תימא מאחר שהאב נאמן על בתו מן התורה תהא האם נאמנת על בתה מדרבנן קמ''ל דאינה נאמנת:

הלכה: קִידַּשְׁתִּי אֶת בִּתֵּךְ כול'. רַב חוּנָא אָמַר. מְפַתִּים אוֹתוֹ לִיתֵּן גֵּט וְכוֹפִין אוֹתוֹ לִיתֵּן קְנָס. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיָה חָבֵר וְהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁחַייָב גֵּט וּקְנָס וְהָלַךְ וְנָשָׂא אֶת אֲחוֹתָהּ. מוֹצִיאִין אֶת הַוַודַּאי מִפְּנֵי הַסָּפֵק.

Traduction

''Si la mère s’attribue à elle la consécration avec l’homme etc.'' (est-il dit, § 11); en ce cas, dit R. Houna, on contraindra l’homme de remettre à cette femme un acte de divorce en raison du doute, et, s’il s’y prête de bon gré, on le contraint de payer le douaire à titre d’amende (non dû légalement). Qu’arrivera-t-il si c’est un compagnon d’études (un homme instruit), qui, sachant cette règle de l’obligation de donner un acte de divorce et de payer l’amende, prend les devants et va épouser la sœur de cette femme? On le forcera aussitôt à renoncer au fait certain (à libérer la sœur épousée avec certitude), en raison du doute préalable (il est à craindre que la première union soit valable); par suite de quoi, la sœur est interdite).

Pnei Moshe non traduit

גמ' מפתים אותו ליתן גט. אהיא אומרת לא קדשת אלא אותי קאי וכן בקדשתני דלעיל אבל אין לכופו ליתן גט דלא ניחא ליה ליתסור בקרובותיה משום אחות גרושתו:

וכופין אותו ליתן קנס. כלומר ואם מעצמו נתן לה גט כופין אותו ליתן כתובתה מקנסא ולא מדינא:

הגע עצמך שהיה חבר. והיה יודע דין זה שחייב ליתן גט וקנס וקדם עצמו והלך ונשא את אחותה מהו:

מוציאין את הודאי מפני הספק. אפי' הכי מוציאין ממנו אחותה שהיא נשוא' ודאי מפני הספק שמא לאחותה קדש בתחלה ואף על פי שקדם עצמו אסורה זו עליו מספק:

הלכה: הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה כול'. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מִסְתַּבְּרָא דְּלָא יְהַוֵּי רִבִּי מֵאִיר פְּלִיג הָכָא. אָמַר רִבִּי מָנָא. כָּל גַּרְמֵיהּ אָֽמְרָה דְּהוּא פְלִיג. מָה אִין תַּמָּן שֶׁבכלום גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת אַתְּ אָמַר. רִבִּי מֵאִיר פְּלִיג. כָּאן שֶׁבכלום גְּדוֹלוֹת אֶצֶל קְטַנּוֹת וכלום קְטַנּוֹת אֶצֶל גְּדוֹלוֹת לֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיְּהֵא רִבִּי מֵאִיר פְּלִיג.

Traduction

R. Yossé dit: il semble logique que, pour le cas où la femme déclare l’union applicable à sa fille, R. Meir non plus (qui professe un avis sévère au premier cas) n’est pas opposé, et il autorise l’homme à épouser les proches parentes de la fille. -Non, dit R. Mena, il résulte de là que pour tout cet avis R. Meir s’oppose: comme plus haut, où il y a plusieurs causes de doute entre les majeures et les mineures (en raison de la diversité des séries, § 9), R. Meir professe un avis sévère; à plus forte raison ici, où il y a une seule sorte de doute, sur le point de savoir si l’homme a consacré la plus âgée ou la plus jeune (d’une même série), R. Meir est d’un avis sévère, et il interdit à l’homme d’épouser une proche parente de la fille.

Pnei Moshe non traduit

גמ' מסתברא דלא יהוי ר''מ פליג אהכא. אסיפא דמתני' קאי קדשתיך והיא אומרת לא קדשת אלא בתי דקתני מותר בקרובו' קטנה ומסתבר' דאפילו ר' מאיר דמחמיר בספק קדושין דקאמר במתני' דלעיל כולן אסורות כו' מספק מודי בהא שאין אמה נאמנת על הבת ולא מחמרינן לאסרו בקרובותיה מספק:

כל גרמיה אמרה. כל עצמו של דבר ע''כ אתה אומר דר' מאיר פליג:

מה אין תמן שבכלו'. כלום קרי להספק דמספקא לך כלום זו קדש או זו וכלומר מה אם התם שיש כאן ספקות הרבה גדולות וקטנות דבכל כת יש גדולות וקטנות ואיכא למימר דכולי האי לא מחית אינש נפשיה לספיקא ולקרא כל הכת הראשונה גדולות לגבי השני' ובכת שניה גופה לאסור כלן חוץ מן הקטנה שבהן דכולן גדולות אצלה ואפ''ה מחמיר ר' מאיר בספק:

כאן שבכלום. הכא בספק דמתני' שאין כאן ספק אלא גדולות אצל קטנות שאינו אלא ספק אחד אם הגדולה קדש או הקטנה קדש לא כל שכן דר' מאיר פליג ימחמיר בספק לאסרו בקרובות קטנה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source