Kidouchine
Daf 38b
משנה: 38b קִידַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי קִידַּשְׁתִּיהָ וְגֵרַשְׁתִּיהָ כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה וַהֲרֵי הִיא קְטַנָּה נֶאֱמָן. קִידַּשְׁתִּיהָ וְגֵרַשְׁתִּיהָ כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה וַהֲרֵי הִיא גְדוֹלָה אֵינוֹ נֶאֱמָן. נִשְׁבֵּית וּפְדִיתִיהָ בֵּין שֶׁהִיא קְטַנָּה בֵּין שֶׁהִיא גְדוֹלָה אֵינוֹ נֶאֱמָן. מִי שֶׁאָמַר בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ יֵשׁ לִי בָנִים נֶאֱמָן. יֵשׁ לִי אַחִים אֵינוֹ נֶאֱמָן. הַמְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ סְתָם אֵין הַבּוֹגְרוֹת בִּכְלָל.
Traduction
Si un père dit avoir marié sa fille à quelqu’un, ou l’avoir fiancée et avoir reçu le divorce pour elle lorsqu’elle était mineure, et elle l’est encore à ce moment, on le croit. Mais s’il fait la même déclaration de l’avoir mariée et avoir reçu pour elle le divorce durant sa minorité, et en ce moment elle est majeure, on ne lui ajoute plus foi. S’il dit qu’elle a été captive et qu’il la rachetée, en aucun cas, qu’elle soit encore mineure ou déjà majeure, on ne lui ajoute foi. Si quelqu’un à son lit de mort annonce avoir des fils (pour dispenser la veuve du lévirat), on le croit; mais non s’il dit avoir des frères (pour contraindre la femme). Si quelqu’un dit d’une façon vague qu’il marie sa fille (sans désigner laquelle), celle qui atteint la deuxième majorité n’est pas comprise.
Pnei Moshe non traduit
מתני' וגרשתיה. קבלתי את גיטה והיא קטנה עכשיו כשאמר עליה כך:
נאמן. לפוסלה מן הכהונה שהאב נאמן על בתו כל זמן שהיא קטנה דכתיב את בתי נתתי לאיש הזה כשאמר לאיש אסרה על הכל שאין אנו יודעים למי כשחזר ואמר לזה התירה לו:
והרי היא גדולה. ואם לאחר שגדלה אמר כך ובקטנותה לא אמר אינו נאמן:
נשבית ופדיתיה. אינו נאמן לפסלה מן הכהונה דבנשואין הימניה רחמנא לאב בשבויה לא הימניה:
יש לי בנים. ואין אשתי זקוקה ליבם נאמן דלא עקר לה מחזקה קמייתא:
יש לי אחים. ואשתי זקוקה ליבם ועד עכשיו היתה בחזקת שאינה זקוקה אינו נאמן:
אין הבוגרות בכלל. לפי שאינן ברשות האב לקדשן ואע''פ שעשתו הבוגרת שליח לקבל קדושין דלא שביק איניש מצוה דרמיא עליה ועביד מצוה דלא רמיא עליה אבל הקטנות והנערות כלן צריכות גט מספק דלא ידעינן איזו מהן קדש:
הלכה: קִידַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי הַקְּטַנָּה כול'. קִידַּשְׁתִי אֶת בִּתִּי. הַקְּטַנּוֹת בִּכְלָל הַגְּדוֹלוֹת אֵינָן בִּכְלָל. נִתְקַדְּשָׁה בִתִּי. אֲפִילוּ קְטַנּוֹת אֵינָן בִּכְלָל. גֵּירַשְׁתִּי אֶת בִּתִּי. הַקְּטַנּוֹת בִּכְלָל וְהַגְּדוֹלוֹת אֵינָן בִּכְלָל. נִתְגָּֽרְשָׁה בִתִּי. אֲפִילוּ קְטַנּוֹת אֵינָן בִּכְלָל. קִידַּשְׁתִּיהָ לְאֶחָד מִן הַפְּסוּלִין לָהּ. נֶאֱמָן. הִבְעַלְתִּיהָ לְאֶחָד מִן הַפְּסוּלִין לָהּ. אֵינוֹ נֶאֱמָן. נִשְׁבֵּית וּפְדִיתִיהָ. בֵּין שֶׁהִיא קְטַנָּה וּבֵין שֶׁהִיא גְדוֹלָה אוֹ שֶׁנִּבְעֲלָה לְאֶחָד מִן הַפְּסוּלִין לָהּ. לֹא כָל הֵימֵינוֹ לְפוֹסְלָהּ.
Traduction
Si un père dit avoir consacré sa fille à quelqu’un (207)V. Tossefta à ce ch. 4., sans savoir laquelle, toutes celles qui sont mineures sont sujettes au doute, non celles qui sont majeures (sur lesquelles le père n’a plus de pouvoir). Mais s’il dit: ''ma fille s’est mariée elle-même'', même celles qui sont mineures ne seront pas comprises dans le doute. S’il dit avoir reçu l’acte de divorce pour l’une d’elles (sans savoir laquelle), les mineures seules (pour lesquelles le père a cette faculté) seront comprises dans le doute, non celles qui sont majeures; mais s’il dit qu’elle est divorcée d’elle-même (sans son intervention), les mineures ne seront pas sujettes au doute. S’il dit l’avoir mariée à un homme qui est impropre à cette fille, on le croit (et la mineure sera soumise au doute);mais s’il dit l’avoir fait cohabiter avec un homme qui lui est impropre, on ne le croit pas (il ne l’aurait pas soumise à un tel contact). S’il dit: ''après qu’elle a été captive, je l’ai rachetée'' (de sorte qu’une souillure est à craindre), soit qu’il s’agisse d’une mineure, soit d’une majeure, soit d’une fille unie à un homme impropre pour elle, il ne dépend pas du père de la rendre impropre (on ne le croit pas).
Pnei Moshe non traduit
גמ' קדשתי את בתי. ואיני יודע איזו הקטנות בכלל הספק אבל הגדולו' אינן בכלל שאין בידו לקדש הגדולות והן הבוגרות שיצאו מרשותו:
נתקדשה בתי. משמע שקדשה את עצמה:
גרשתי את בתי. קבלתי גט אחת מהן ואיני יודע איזו הקטנות שבידו לקבל גיטין בכלל:
קידשתיה לאחד מן הפסולין לה נאמן. בקטנה הואיל ובידו לקדשה אבל הבעלתיה לאחד מן הפסולין אינו נאמן דאע''ג דבנשואין הימניה רחמנא לאב בנשואי ביאת איסור לא הימניה רחמנא:
כֵּינִי מַתְנִיתָה. שֶׁאָמַר בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ. יֵשׁ לִי בָנִים. נֶאֱמָן. יֵשׁ לִי אַחִים. אֵינוֹ נֶאֱמָן. רַב אָמַר. מֵאַחַר שֶׁבְּיָדוֹ לְגָרֵשׁ נֶאֱמָן. מִילְּתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל אָֽמְרָה כֵן. חַד פַּרְסָאָה מִידְמָךְ אָמַר לוֹן. הָבוּ לְאִיתְתֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא גִּיטָא. אָֽמְרוֹן לֵיהּ. וְלָמָּה. בְּגִין הַהוּא אָחוּךְ עֲלִיבָא. כַּד דְּמָךְ אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי שְׁמוּאֵל. אָמַר. מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְגָרֵשׁ נֶאֱמָן. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֵינוֹ נֶאֱמָן. נְחַת עוּלָּא לְתַמָּן וְאָמַר בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וְחָֽבְרוֹן עֲלוֹי. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיָה כֹהֶן.
Traduction
Il faut expliquer l’énoncé des termes en notre Mishna, de celui qui ''à son lit de mort annonce avoir des fils, que l’on croit; mais s’il dit avoir des frères, on ne le croit pas'' (on suppose que ces fils ou frères étaient inconnus lors du mariage, de sorte qu’il y a présomption nouvelle pour la veuve).Rav l’explique ainsi: puisque le mari avait la faculté de répudier cette femme pour lui éviter le lévirat, on peut le croire lorsqu’à son lit de mort il dit avoir des enfants (fût-ce même contraire à sa déclaration lors du mariage). C’est aussi l’avis de Samuel, qui s’est exprimé dans le même sens que Rav. Ainsi, un persan (juif), à son lit de mort, donna l’ordre d’envoyer un acte de divorce à sa femme. Pourquoi cet ordre, lui demanda-t-on? Est-ce à cause de ton jeune frère (qui serait soumis au lévirat)? Il ne répondit rien. Lorsqu’il fut mort, on soumit le cas (devenu douteux) à R. Samuel, qui se prononça ainsi: puisque cet homme avait la faculté de répudier la femme (et au dernier moment il n’y a pas donné de suite), on lui ajoute foi s’il énonce un motif de dispense du lévirat. R. Yohanan dit: on ne le croit jamais. Oula se rendit là (à Babylone), et s’exprima de même au nom de R. Yohanan. On se joignit à lui pour l’approuver par ce motif: il peut arriver que l’homme soit cohen (alors il hésiterait à répudier, de crainte qu’en se remettant de sa maladie il ne puisse plus reprendre la femme; on ne peut donc pas invoquer ce motif, et l’on se tient à la présomption première). Rav dit: la consécration faite devant un seul témoin est nulle (même en cas d’accord).
Pnei Moshe non traduit
כיני מתניתא שאמר בשעת מיתתו. כלומר דמפרש הא דקתני מי שאמר בשעת מיתתו שלא אמר אלא בשעת מיתתו ובשעת קדושין לא אמר כלום ומיירי שלא היתה בחזקת זקוקה ליבם כגון דלא מוחזק לן לא באחי ולא בבני הלכך יש לי בנים נאמן יש לי אחים אינו נאמן דלאו כל כמיניה למיפקא לה מחזקה קמייתא:
רב אמר. היינו טעמא דיש לי בנים נאמן דמאחר שבידו לגרש ולפטרה מן היבם נאמן לומר בשעת מיתה יש לי בנים ואפי' מרע ליה לדיבורא קמא כגון שאמר בשעת קדושין אין לי בנים ואין לי אחים ועכשיו חוזר בו והלכך בבנים הוא דנאמן ובאחים אינו נאמן אבל אם לא אמר כלום בתחלה אפי' יש לי אחים הוא נאמן:
מלתיה דשמואל אמרה כן. דס''ל נמי טעמא דיש לי בנים נאמן כרב דאמר מאחר שיש בידו לגרש והלכך פסק דבהאי עובדא דלקמיה דנאמן לומר נמי יש לי אחים היכי דלא ידעינן ולא אמר בתחלה כלו' וכגוונא דהאי עובדא וכדאמרן:
חד פרסאה. איש אחד מארץ פרס כשנפטר אמר תנו גט לאשתי ושאלו אותו ולמה אם בשביל אחיך זה העלוב שיש לך ושתק והודה לדבריהם ונפטר אח''כ בלא גט ואתא עובדא אם נאמן ואמר שמואל דנאמן דטעמא דמתני' דקאמרה אינו נאמן דמיירי דמרע ליה לדיבוריה קמא והלכך דוקא ביש לי בני' נאמן שבידו לגרש אבל לא באחי' אבל הכא דלא אמר בתחלה כלום נאמן:
רבי יוחנן אמר אינו נאמן. לעולם:
וחברון עלוי. נטפלו עמו להביא סיוע וראיה לדבריו ע''כ טעמא דמתני' לאו משום שבידו לגרשו הוא דהגע עצמך שהיה כהן ואינו רוצה לגרשה שמא יעמוד מחליו ויהא אסור בה ומתני' סתמא תנן יש לי בנים נאמן אלא ע''כ דטעמא דלא מפקינן לה מחזקה קמייתא והלכך יש לי אחים אינו נאמן אפילו בסתם דלא אמר בתחלה כלום ולא מרע ליה לדבורא קמא:
הכא גרסינן והא דרב ובספרי הדפוס נתחלפו השיטות. רב אמר המקדש כעד אחד לא עשה כלום. ואפי' שניהן מודים אין חוששין לקידושין דילפינן דבר דבר מממון מה להלן על פי שני עדים אף כאן על פי שני עדים:
Kidouchine
Daf 39a
משנה: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי כִיתֵּי בָנוֹת מִשְׁתֵּי נָשִׁים וְאָמַר קִידַּשְׁתִּי אֶת בִּתּי הַגְּדוֹלָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם גְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת אוֹ גְּדוֹלָה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת אוֹ קְטַנָּה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת שֶׁהִיא גְדוֹלָה מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת כּוּלָּן אֲסוּרוֹת חוּץ מִן הַקְּטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כּוּלָּן מוּתָּרוֹת חוּץ מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת. קִידַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי הַקְּטַנָּה וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם קְטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת אוֹ קְטַנָּה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת אוֹ גְּדוֹלָה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת שֶׁהִיא קְטַנָּה מִן הַקְטַנָּה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת כּוּלָּן אֲסוּרוֹת חוּץ מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כּוּלָּן מוּתָּרוֹת חוּץ מִן הַקְּטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת.
Traduction
Si quelqu’un a 2 séries de filles nées de 2 mariages successifs, et le père dit qu’il sait avoir marié une grande fille, mais il ne sait plus si c’est la plus âgée de la première série, ou la plus âgée de la seconde, ou la plus jeune de la première qui se trouve plus âgée que la première de la deuxième série, toutes deviennent interdites à épouser quelqu’un, sauf la plus jeune des jeunes; tel est l’avis de R. Meir. R. Yossé dit: toutes sont libres, sauf la plus âgée de la première série. Si le père dit avoir consacré en mariage sa jeune fille, sans plus savoir si c’est la plus jeune de la deuxième série, ou la plus jeune de la première série, ou la plus âgée de la deuxième série, qui se trouve être moins âgée que la plus jeune de la première série, toutes sont interdites, sauf la plus âgée de la première série; tel est l’avis de R. Meir. R. Yossé dit: toutes sont libres, sauf la plus jeune de la deuxième série.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מי שיש לו שתי כתי בנות משתי נשים. שנשא שניה לאחר מיתת הראשונ' וגדולות כת הראשונה וקטנות כת השני':
קדשתי את בתי הגדולה. אצטריך תנא לאשמועינן פלוגתא דר''מ ור' יוסי ברישא וסיפא דאי אשמועינן ברישא קדשתי את בתי הגדולה ה''א בהא קאמר ר''מ דכיון דאיכא זוטרא מינה להך גדולה קרי לה דשבח הוא לה אבל קטנה אימא מודי ליה לר' יוסי דכל שהיא יכול לקרות אותה גדולה אין קורא אותה קטנה ואי איתמר בהא בהא קאמר ר' יוסי אבל בהך אימא מודי ליה לר''מ הלכך צריכי תרוייהו והלכה כר' יוסי בשתיהן:
הלכה: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי כִיתֵּי בָּנוֹת כול'. רַב חָמָא אָמַר. תְּרֵיי מִן תְּרֵיי. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא כְּגוֹן אֲנָא דְאִית לִי תְּרֵיי מִן תְּרֵיי. מַתְנִיתָה בְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי כִיתֵּי בָּנוֹת מִשְׁתֵּי נָשִׁים. אֲבָל אֵין לוֹ אֶלָּא כַת אַחַת. אִם אָמַר. גְּדוֹלָה. לֹא קִידֵּשׁ אֶלָּא גְדוֹלָה. וְאִם אָמַר. קְטַנָּה. לֹא קִידֵּשׁ אֶלָּא קְטַנָּה.
Traduction
R. Hama dit: il s’agit seulement de 2 séries, comprenant chacune 2 filles (208)Sans qu'il soit question d'une 3e, qui est intermédiaire.. C’est ainsi, dit R. Jacob b. Aha, que j’ai 2 filles de chacune de mes 2 femmes. Aussi, la Mishna met en discussion entre R. Meir et R. Yossé le cas où un père à 2 séries de filles, par 2 femmes (alors, il y a comparativement des grandes et des petites); tandis que pour une seule série, s’il dit avoir marié la grande, c’est évidemment la plus âgée, et s’il dit avoir marié la petite, c’est la plus jeune (sans confusion possible). - (209)Suit une page traduite (Nedarim 8, 2).
Pnei Moshe non traduit
גמ' תריי מן תריי. שתי בנות משתי נשים כלומר דלא תימא אפי' יש בכת אחת יותר משתי בנות מיירי קמ''ל דאין שם אלא גדולה וקטנה בכל כת והיינו נמי דמוקי לקמיה למתני' דוקא בשתי כתות דבהא איכא למימר דכת ראשונה עביד אינש דקרי לה גדולה לגבי שניה וכת שניה קרי קטנה לגבי גדולה אבל בכת אחת גדולה גדולה ממש וקטנה קטנה ממש והלכך נמי ע''כ דליכא אלא תרי בכל כת דאי הוה שם אמצעית בשמה הוי קרי לה בתי פלונית דאין דרך לקרות לה גדולה כשיש גדולה הימנה ולא קטנה כשיש קטנה הימנה:
תַּמָּן תַּנִּינָן. עַד לִפְנֵי הַפֶּסַח. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. עַד שֶׁיַּגִּיעַ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. עַד שֶׁיֵּצֵא. רִבִּי יִרְמְיָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִי זְעִירָה. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי. תַּמָּן הוּא אָמַר. עַד שֶׁיֵּצֵא כָּל רְשׁוּיוֹת הַגְּדוֹלוֹת. עַד שֶׁיֵּצֵא כָּל רְשׁוּיוֹת הַקְּטַנּוֹת. וְהָכָא אָמַר הָכֵין. אָמַר לֵיהּ. מִשֶׁמֵּת בֶּן עַזַּאי וּבֶן זוֹמָא בָֽטְלוּ הַשַּׁקְדָּנִים. וְלֹא עָמַד שַׁקָּד עַד שֶׁעָמַד יִרְמְיָה. אָמַר רִבִּי בָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִייָה בַּר וָוא. וְהוּא מְקַנְתֵּר לְהוֹן. לֹא כְּבָר קַשִּׁיתָהּ הָרֵי עוֹלָם. לֹא כְּבָר קַשִּׁיתָהּ רִבִּי אֶלְעָזָר קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר. וְאָמַר לוֹן. לֵית הִיא מִחְלְפָה. מַתְנִיתָא הִיא דְּמִחְלְפָה. דְּתַנֵּי דְבֵית רִבִּי כֵן. עַד לִפְנֵי הַפֶּסַח. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. עַד שֶׁיֵּצֵא. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. עַד שֶׁיַּגִּיעַ. אָמַר לֵיהּ. אֲנָן בָּעֵיי עַד לִפְנֵי וְאַתְּ אֲמַר אָכֵן. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. לְשׁוֹן נִיוָותִי הוּא. עַד לִפְנֵי פִּיסְחָא. אָמַר רִבִּי אָבִין. הַכֹּל מוֹדִין בַּפֶּסַח שֶׁהוּא מוּתָּר. מַה פְלִיגִין. בִּפְרֹס הַפֶּסַח. הָהֵן אָמַר. עַד שֶׁיֵּצֵא. וְהָהֵין אָמַר. עַד שֶׁיַּגִּיעַ.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
תמן תנינן. בפ' קונם יין וכל הסוגיא כתובה ומפורשת שמה ע''ש:
הָתִיב רַב שֵׁשֶׁת. וְהָא מַתְנִיתָא פְלִיגָא. קִידַּשְׁתַּנִי. וְהוּא אוֹמֵר לֹא קִידַּשְׁתִּיךְ. הוּא מוּתָּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ וְהִיא אֲסוּרָה בִּקְרוֹבָיו. אָֽמְרִין. אָכֵין הֲוָה עוֹבְדָא. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא אַייתֵי גִיטָא וּנְתָנוֹ לָהּ בְּעֵד אֶחָד. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. אָמַר. אֵין עֵד אֶחָד בְּאֵשֶׁת אִישׁ כְּלוּם. לא רִבִּי חִייָה בַּר אַסִּי אָמַר בְּשֵׁם אַסִּי. אֵין עֵד אֶחָד בְּאֵשֶׁת אִישׁ כְּלוּם. רַב אָמַר. הַמְקַדֵּשׁ בְּעֵד אֶחָד לֹא עָשָׂה כְּלוּם. שְׁמוּאֵל אָמַר. הַמְקַדֵּשׁ בְּלֹא שִׁידּוּכִים 39a לוֹקֶה. וְתוֹפְסִין קִידּוּשִׁין. מַר עוּקְבָּא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל אָמַר תְּלָת. הַמְקַדֵּשׁ בְּלֹא שִׁידּוּכִין לוֹקֶה. וְהַבָּא עַל אֲרוּסָתוֹ בְבֵית חָמִיו לוֹקֶה. וְהַמְבַזֶּה שְׁלִיחַ בֵּית דִּין לוֹקֶה.
Traduction
Mais, objecta R. Sheshet, n’y a-t-il pas un texte contraire de la Mishna (§ 10), disant: ''Si la femme dit avoir été engagée, et l’homme le nie, celui-ci pourra épouser les proches parentes de la femme, mais elle ne pourra pas épouser les proches parents (à degré prohibé) de lui''? (Or, il doit s’agir là du cas où un seul témoin atteste l’union, restée douteuse; pourquoi Rav la déclare-t-il nulle)? En effet, répondirent les compagnons d’étude, voici comment un fait s’est passé (conforme à l’avis de Rav): Simon b. Aba rédigea un acte de divorce pour sa femme et le lui remit en présence d’un seul témoin. On soumit ce fait à R. Yohanan (pour savoir si la femme est libérée), qui répondit: un témoin ne suffit pas dans une question d’union qui peut susciter l’adultère. De même R. Hiya b. Assé dit au nom d’Assé: un témoin ne suffit pas en fait d’union. Samuel dit: le mariage non précédé de fiançailles entraîne la pénalité des coups (par mesure rabbinique), mais l’union est valable. Ainsi, Samuel applique cette pénalité en 3 cas: 1° à celui qui se marie sans se fiancer, 2° à celui qui cohabite avec sa fiancée chez son beau-frère (avant la cérémonie nuptiale), 3° à celui qui méprise un envoyé du tribunal.
Pnei Moshe non traduit
והא מתני' פליגא דקתני קדשתני כו'. וע''כ בדאיכא עד אחד מיירי דאי דליכא עדים כלל אמאי אסורה בקרוביו הא אפי' לדבריה אין כאן קדושין כלל ואי בדאיכא עדים אמאי מותר בקרובותיה אלא לאו דאיכא עד אחד ואסורה הואיל והיא מודה נתפסו הקדושין לאסרה בקרוביו ואמאי קאמר רב לא עשה כלום:
אמרין. בני הישיבה נמי כרב דהכין הוי עובדא שמעון בר בא הביא גט ונתנו לה בעד אחד וקאמר ר' יוחנן דלאו כלום הוא דאין עד אחד בדבר ערוה כלום:
לא ר' חייא כו'. מילתיה דר' יוחנן הוא דמסיק לה דאסי נמי אמר הכי דאין דבר שבערוה פחות משנים:
שמואל אמר המקדש בלא שדוכים. קידש בעדים אלא שלא שידך בה מתחילה לוקה מכת מרדות מדרבנן ותופסין הקדושין:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source