Kidouchine
Daf 37a
דְּלֹמָא. רִבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּא וְרִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא הֲווֹן יְתִיבִין. אָֽמְרִין. נֵימָא חָדָא מִילָּה בְקִידּוּשִׁין. הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה הֵא לֵיךְ פְּרוּטָה זוֹ שֶׁתְּקַדְּשִׁי לִי לִכְשֶׁאֲגָֽרְשֵׁךְ. מָהוּ. גָחֲכוֹן וְקָמוּן לְהוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְלָמָּה גָחֲכוֹן. לֹא אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. לִכְשֶׁתִּשְׁתַּחְרֵר נִתְלֵית בְּדַעַת אַחֶרֶת. 37a וְהָכָא לִכְשֶׁתִּתְגָּרֵשׁ נִתְלֵית בְּדַעַת אַחֶרֶת. אִין אַתְּ בְּעָא מַקְשָׁייָא הָכֵן קְשִׁי. חַד בַּר נַשׁ הֲוָה אֲזִיל מְקַדְּשָׁא חָדָא אִיתָא. קְדָמֵיהּ חַבְרֵיהּ וַאֲמַר לָהּ. הֲוֵי יָֽדְעָה דְּהָהֵן גָּבְרָא דְּהוּא אֲזַל מְקַדֵּשְׁתִּיךְ דַּעְתֵּיהּ בִּישָׁא. עָתִיד הוּא מִישְׁבַּק לִיךְ. אֶלָּא הֵא לִיךְ פְּרוּטָה זוֹ שֶׁתִּתְקַדְּשִׁי בָהּ לִי לִכְשֶׁאֲגָֽרְשָׁךְ. מָהוּ.
Traduction
⁠— Un jour, R. Oshia le grand et R. Judan Nassi étaient assis ensemble, les disciples dirent: étudions un point de droit matrimonial. Ainsi, lorsque quelqu’un remet une prouta à une femme, en lui disant qu’il l’engage pour le moment où il l’aura répudiée, est-ce valable? Les maîtres se mirent à rire, se levèrent et partirent. R. Yossé expliqua pourquoi ils s’étaient moqués de la question; R. Aba b. Mamal n’a-t-il pas dit au sujet d’une esclave, que lors de son affranchissement la femme modifie ses idées? De même, lorsqu’elle sera répudiée, elle changera sans doute d’idée (il est donc impossible de l’engager d’avance pour ce moment). Toutefois, au lieu de poser cette question, on peut adresser celle-ci: un homme, parti pour engager une femme en mariage, se trouva devancé auprès d’elle par son prochain, qui lui dit: Sache bien que l’homme qui va venir pour t’épouser a un mauvais caractère, et il finira par te délaisser; voici donc d’avance une prouta, pour t’engager à moi au moment où tu sera répudiée... (en ce cas, l’engagement contracté envers la femme, momentanément libre, est-il valable, ou non? (Question non résolue) - (204)Suivent deux passages traduits: 1° (Nedarim 3, 5), 2° (Yebamot 1, 1)..
Pnei Moshe non traduit
דלמא. מעשה ברבי הושעיא רבה ורבי יודן נשיאה שהיו יושבין ואמרו נימא חדא מלתא מקדושין ושאל אחד לפניהם שאלה זו:
לכשאגרשך מהו. אם חלו הקדושין הואיל ובידו לגרשה ושחקו מזה ועמדו והלכו להם:
אמר רבי יוסי ולמה גחכון. טעמא מפרש למה שחקו דמי לא א''ר בא בר ממל בשפחה אינה מקודשת דלכשתשתחרר נתלית בדעת אחרת והכא נמי כשתתגרש נתלית בדעת אחרת שהרי אין בידו לקדשה:
אין את בעי מקשייה. ואם יש לך לשאול ולהסתפק הי' לו להשואל להקשות כמעשה הזה שהאחד הלך לקדש לו אשה אחת וקדם חבירו אצלה ואמר לה הוי ידעת שזה האיש דעתו רע וקשה ואין את יכולה לסובלו ובודאי עתיד הוא לגרשך אלא הא ליך פרוטה זו שתתקדשי לי בה לאחר שיגרשך זה מהו ובהא הוא דמספקא לן טפי משום דהשתא פנוי' היא ויש לה יד לקדש עצמה וכדמסיק לא צריכה הא דקמיבעיא לי' אלא בשנתן לה שתי פרוטות בא' אמר לה תתקדש לי מכבר מעכשיו ובאחת לאחר שתגרשך כלומר דלהאי בעיא דמיא שהרי יש כאן לשאול מי נימא הואיל ועכשיו יש לה יד לקדש עצמה ומיגו דתפסי בה השתא תפסי בה נמי קידושין לאחר זמן או דלמא לא שנא דמכל מקום אחר שתתקדש בפרוטה ראשונה מחוסרת מעשה היא עד שלא יחולו קדושי שניים וה''נ בהאי עובדא איכא למיבעי מי נימא הואיל ואמר לה קודם שקדשה זה חלו קדושין לכשיגרשה או דלמא לא שנא:
תַּמָּן תַּנִינָן. הֲרֵי נְטִיעוֹת הָאֵילּוּ קָרְבָּן אִם אֵינָן נִקְצָצוֹת. טַלִּית זוֹ קָרְבָּן אִם אֵינָהּ נִשְׂרֶפֶת. וְנִשְׂרְפָה. לְמַפְרֵיעָן קָֽדְשׁוּ. מָעַל. אִין תֵּימַר. מִיכָּן וְלָבֹא. לֹא מָעַל.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
תמן תנינן. בפרק ארבעה נדרים ושם מפורש היטב ע''ש:
חִזְקִיָּה אָמַר. פְּדָייָן חָֽזְרוּ לִקְדוּשָׁתָן. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. פְּדָייָן פְּדוּיִין. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. אֵין לָהֶן פִּדְיוֹן. פָּתַר לָהּ. לִכְשֶׁקָּצֵצוּ אֵין לָהֶן פִּדְיוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מָאן דְאָמַר חִזְקִיָּה בְּשֶׁפְּדָייָן הוּא. אֲבָל אִם פְּדָייָן אַחֵר פָּֽקְעָה מֵהֶן קְדוּשָׁתָן. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי. תַּמָּן הוּא אוֹמֵר. פְּדָייָן אַחֵר פָּֽקְעָה מֵהֶן קְדוּשָׁתָן. וְהָכָא הוּא אָמַר. נִישֵּׂאת לְאַחֵר לֹא פָֽקְעוּ מִמֶּנָּהּ קִידּוּשִׁין. לֹא צְרִיכָא דְלֹא כְּשֶׁנָּתַן לָהּ שְׁתֵּי פְרוּטוֹת. אַחַת מִכְּבָר וְאַחַת לִכְשֶׁיְּגָֽרְשֶׁהָ מָהוּ.
Traduction
אָמַר רִבִּי יַנַּאי. נִימְנוּ שְׁלֹשִׁים וְכַמָּה זְקֵינִים. מְנַיִין שֶׁאֵין קִידּוּשִׁין תּוֹפְסִין בִּיבָמָה. תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר. שֶׁלֹּא יְהֵא בָּהּ הֲוָייָה לְזָר. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן. וְלָאו מַתְנִיתָה הִיא. אוֹ לְאַחַר שֶׁיַּחֲלוֹץ לֵיךְ יְבָמֵיךְ. אֵינֶהּ מְקוּדֶּשֶׁת. וַהֲוָה רִבִּי יַנַּאי מְקַלֶּס לֵיהּ. הַזָּלִים זָהָב מִכִּיס. בְּנִי אַל יָלִיזוּ מֵעֵינֶיךָ. חֲכַם בְּנִי וְשַׂמַּח לִבִּי וְאָשִׁיבָה חוֹרְפִי דָבָר. תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד. יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֵף לֶקַח וגו'. אָמַר לֵיהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בָּתַר כָּל אִילֵּין קִילּוּסַייָא יְכוֹל הוּא פָּתַר לָהּ כְּרִבִּי עֲקִיבָה. דְּרִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. יֵשׁ מַמְזֵר בִּיבָמָה.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
אמר רבי ינאי כו'. מפורש בפ''ק דיבמות:
Kidouchine
Daf 37b
משנה: הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה הִתְקַדְּשִׁי לִי עַל מְנָת שֶׁאַדַּבֵּר עָלַיִיךְ לַשִּׁלְטוֹן וְאֶעֱשֶׂה עִמָּךְ כַּפּוֹעֵל דִּיבֵּר עָלֶיהָ לַשִׁלְטוֹן וְעָשָׂה עִמָּהּ כַּפּוֹעֵל מְקוּדֶּשֶׁת וְאִם לָאו אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. עַל מְנָת שֶׁיִּרְצֶה אָבָּא רָצָה הָאָב מְקוּדֶּשֶׁת וְאִם לָאו אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. מֵת הָאָב הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת. מֵת הַבֵּן מְלַמְּדִין אֶת הָאָב לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה.
Traduction
Si quelqu’un dit à une femme: ''sois-moi consacrée, à la condition que je parle en ta faveur à l’autorité supérieure, ou que je travaille chez toi une journée entière comme ouvrier'', dès qu’il a rempli l’une de ces promesses, la consécration est effective; sinon, elle ne l’est pas. S’il met pour condition l’assentiment de son père, dès que celui-ci l’accorde, le mariage est conclu; s’il n’y consent pas, l’engagement est nul; mais s’il meurt, la consécration redevient effective. Si dans l’intervalle le fils meurt, on engage le père à dire qu’il n’aurait pas consenti (afin de soustraire la future aux cas de lévirat qui pourraient lui incomber).
Pnei Moshe non traduit
מתני' ואעשה עמך כפועל. בפעולה יום אחד ובבבלי מוקי למתני' דלא דמקדש לה בשכר פעולה דכיון דקי''ל ישינה לשכירות מתחלה ועד סוף נמצא כשגמר פעולתו הוי שכירותו מלוה אצלה והמקדש במלוה אינה מקודשת אלא דמקדש לה השתא בפרוטה על מנת שיעשה אח''כ עמה כפועל:
על מנת שירצה אבא. מפרש לה התם שלא ימחה אבא קאמר ובשקבע זמן למחאתו כגון שאמר שלא ימחה אבא כל שלשים יום הלכך רצה האב שעברו שלשים יום ולא מיחה הרי זה מקודשת לא רצה שמיחה בתוך שלשים יום אינה מקודשת:
מת האב. בתוך שלשים יום הרי זה מקודשת דעכשיו מאן מחי:
מת הבן. בתוך שלשים יום מלמדין את האב שימחה כדי שלא תהא זקוקה ליבם:
הלכה: הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה הִתְקַדְּשִׁי לִי כול'. רַב אָמַר. וְהוּא שֶׁנָּתַן לָהּ שָׁוֶה פְרוּטָה אֲנָן קַייָמִין. רִבִּי אִימִּי בְּעֵי קוֹמֵי רִבִּי. וְכָל הַדְּבָרִים לֹא וְהוּא שֶׁנָּתַן לָהּ שָׁוֶה פְרוּטָה אֲנָן קַייָמִין. אָלָּא כֵּינִי. בַּמֶּה שֶׁאַדַּבֵּר עָלַיִיךְ לַשִּׁלְטוֹן. וְדִּיבֵּר עָלֶיהָ לַשִּׁלְטוֹן בְּשָׁוֶה פְרוּטָה מְקוּדֶּשֶׁת וְאִם לָאו אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. בַּמֶּה שֶׁאֶעֱשֶׂה עִמָּךְ כַּפּוֹעֵל. וְעָשָׂה עִמָּהּ כַּפּוֹעֵל שָׁוֶה פְרוּטָה מְקוּדֶּשֶׁת וְאִם לָאו אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב. וְהוּא שֶׁייִחֲדָה לוֹ סֶלַע בַּמִּגְדָּל. בְּמַה קִידְּשָׁהּ. כְּהַהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. כָּל הַנַּעֲשֶׂה דָּמִים בְּאַחֵר כֵּיוָן שֶׁזָּכָה זֶה נִתְחַייַב זֶה בַּחֲלִיפָיו.
Traduction
Rav ajoute (à la condition du travail à exécuter): nous supposons qu’au moment d’engager la femme, il lui remet une prouta comme consécration (non que le salaire du travail serve à cette consécration). Mais, objecta R. Imi devant Rabbi, est-ce que dans toutes les hypothèses précédentes de consécration en mariage, on ne suppose pas que l’homme a remis à la femme une prouta? (Qu’apprend donc ici Rav)? Voici, en effet comment il faut compléter notre Mishna: Si l’homme dit: ''sois-moi consacrée, à la condition que mon parler en ta faveur à l’autorité supérieure équivaille à une prouta, ou que mon travail chez toi comme ouvrier représente cette somme'', dès qu’il a rempli l’une de ces conditions, la consécration sera effective; à défaut de quoi, l’union ne sera pas effective. Aussi, dit R. Aba au nom de Rav, la femme devra remettre le selà (représentant le salaire du travail) dans une tour, pour servir à la consécration en mariage. Comment la consacre-t-il alors avec de l’argent non encore dû? C’est conforme à ce qui est dit ailleurs (205)Ci-dessus, (1, 6).: Pour toute valeur estimée équivalente à telle autre, dès que l’un l’a acquise, l’autre est responsable de l’équivalence (de même ici, du moment même où l’homme remplit l’une des conditions faites, de parler à l’autorité, ou de travailler, il acquiert le salaire convenu).
Pnei Moshe non traduit
גמ' והוא שנתן לה שוה פרוטה. עכשיו אנן קיימין כדפרישית במתני':
וכל הדברים. ששנינו עד כאן הרי את מקודשת לי על מנת שאתן לך מאתים זוז כו' וכל הני דחשיב שקדשה על מנת כך וכך על כרחך בשנתן לה שוה פרוטה עכשיו אנן קיימין ומה השמיענו רב בזה:
אלא כיני. ה''ק מתני' במה שאדבר כו' שצריך שיהא שכר הדיבור ושכר הפעילה שוה פרוטה:
והוא שיחדה לו סלע במגדול. ועלה קאמר רב שיחדה לו שכרו במגדול דעכשיו סמכה דעתיה עליה ויכיל לקדש בו:
במה קידשה. כלומר במה קנאו זה לסלע שייחדה לו כדי שיכול לקדשה בסלע זו ומשני כההיא דתנינן תמן בפרק קמא כל הנעשה דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפיו וה''נ מכיון שעשה שליחותה וזכתה היא בפעולתו זכה הוא בסלע בכל מקום שהוא בחליפיו:
שְׁמוּאֵל אוֹמֵר. בַּעֲניּוּתֵינוּ צְרִיכָה מִמֶּנּוּ גֵּט. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. 37b מַתְנִיתָא לְאַחַר שֶׁיַּחֲלוֹץ לֵיךְ יְבָמֵיךְ. אֲבָל אִם אָמַר. לְאַחַר שֶׁיָּמוּת יְבָמֵיךְ. הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. בַּת יוֹמָהּ מִתְקַדֶּשֶׁת בַּכֶּסֶף. בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד מִתְקַדֶּשֶׁת בְּבִיאָה. אָמַר רִבִּי מָנָא. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. וְכֵן הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ אִם יָֽלְדָה אִשְׁתְּךָ נְקֵיבָה הֲרֵי הִיא מְקוּדֶּשֶׁת לִי. לֹא אָמַר כְּלוּם. מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ בְּעוֹלָם. הָא אִם הָֽיְתָה בְעוֹלָם הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
שמואל אמר בעניותינו. דמספקא לן אם קדושין תופסין ביבמה או לאו צריכה ממנו גט:
מתניתא. דוקא שאמר לה אחר שיחלוץ ליך יבמיך הוא דאינה מקודשת אבל אם אמר לאחר שימות יבמיך מקודשת דטעמא דלאחר שימות בעליך לא אמר כלום דמן הדין מקודשת היא אלא משום איבת הבעל והכא ביבמה לא איכפת לה משום איבה שהרי עדיין לא כנסה:
בת יומה מתקדשת בכסף. שנותן לאביה וה''ה בשטר:
מתניתא אמרה כן. שאפי' בת יומה מתקדשת דקתני אם ילדה אשתך נקבה לא אמר כלום דטעמא מפני שאינה בעולם הא אם ישנה בעולם אע''פ שהיא בת יומה ואינה ראויה לביאה הרי זו מקודשת:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source