רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. הִתְקַדְּשִׁי לִי בְסֶלַע זוֹ לְאַחַר שְׁלֹשִׁים. אוֹכֶלֶת (בתרומה) בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת. אוֹף רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר מוֹדֶה בָהּ. מַה בֵינָהּ לְמִלְוָוה. מִלְוָוָה לֹא נִיתְּנָה לְשֵׁם קִידּוּשִׁין. קִידּוּשִׁין לְכָךְ נִיתְּנוּ מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה. וְהָא תַנִּינָן. הָֽיְתָה אוֹכֶלֶת רִאשׁוֹנָה אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת עַד שֶׁיְּהֵא בְאַחַת מֵהֶן שָׁוֶה פְרוּטָה. מֵעַתָּה אֲפִילוּ לֹא נִשְׁתַּייֵר שָׁם שָׁוֶה פְרוּטָה תְּהֵא מְקוּדֶּשֶׁת. פָּתַר לָהּ עַל רֹאשָׁהּ. וְאִין עַל רֹאשָׁהּ בְּדָא תַנִּינָן. הָ‍ֽיְתָה אוֹכֶלֶת רִאשׁוֹנָה רִאשׁוֹנָה אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת עַד שֶׁיְּהֵא בְאַחַת מֵהֶן שָׁוֶה פְרוּטָה. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. 25a דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר הִיא. דְּתַנֵּי. הִתְקַדְּשִׁי לִי בְפִקָּדוֹן שֶׁיֵּשׁ לִי בְיָדָךְ. וְהָֽלְכָה וּמְצָאַתּוּ שֶׁנִּגְנָב אוֹ שֶׁאָבַד. אִם נִשְׁתַּייֵר שָׁם שָׁוֶה פְרוּטָה מְקוּדֶּשֶׁת וְאִם לָאו אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. בְּמִלְוָה שֶׁיֵּשׁ לִי בְיָדָךְ. וְהָֽלְכָה וּמְצָאָתָהּ שֶׁנִּגְנְבָה אוֹ שֶׁאָֽבְדָה. אֲפִילוּ לֹא נִשְׁתַּייֵר שָׁם שָׁוֶה פְרוּטָה מְקוּדֶּשֶׁת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי מֵאִיר. מִלְוָוה כְפִקָּדוֹן. אִם נִשְׁתַּייֵר שָׁם שָׁוֶה פְרוּטָה מְקוּדֶּשֶׁת וְאִם לָאו אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. אָמַר רִבִּי לָ‍ֽעְזָר. אַתְיָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר כְּרִבִּי מֵאִיר. כְּמַה דְרִבִּי מֵאִיר אָמַר. כָּל הַמְשַׁנֶּה מִדַּעַת הַבְּעָלִים נִקְרָא גוֹזְלָן. כֵּן רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אָמַר הָכָא. כָּל הַמְשַׁנֶּה מִדַּעַת הַבְּעָלִים נִקְרָא גוֹזְלָן. דְּהוּא פָתַר לָהּ בְּמִלְוָה שֶׁהַלַּוֶוה אָמַר לוֹ. קַח לִי חִטִּים. וְלָקַח לוֹ שְׂעוֹרִים. וְקַשְׁיָא. וּמְקַדְּשִׁין בִּגְזֵילָה. רִבִּי יוֹסֵי בְּעָא. נִיחָא אָדָם נוֹתֵן שָׁוֶה פְרוּטָה עַל דֵּינָר שֶׁמָּא נוֹתֵן שָׁוֶה פְרוּטָה עַל שָׁוֶה פְרוּטָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מְקַדְּשִׁין בִּגְזֵילָה. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין מְקַדְּשִׁין בִּגְזֵילָה. אָמַר רִבִּי מָנָא. מָאן דְּאָמַר. מְקַדְּשִׁין בִּגְזֵילָה. בִּגְזֵילָה שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַצִּילָהּ מִיָּדוֹ. מָאן דְּאָמַר. אֵין מְקַדְּשִׁין בִּגְזֵילָה. בִּגְזֵילָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאָהּ מִיָּדָהּ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. מָאן דְּאָמַר. מְקַדְּשִׁין בִּגְזֵילָה. בִּגְזֵילָה שֶׁנִּתְייָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מִמֶּנָּה. וּמָאן דְּאָמַר. אֵין מְקַדְּשִׁין בִּגְזֵילָה. בִּגְזֵילָה שֶׁלֹּא נִתְייָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מִמֶּנָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
התקדשי לי בסלע זו לאחר ל' אוכלת בתוך שלשים יום. והיא אכל' מעות הקידושין בתוך שלשים ה''ז מקודשת לכי מטא זימנא אף על פי שנתאכלו המעות:
רבי יוסי ברבי בון. מפרש דמר מיירי בלאחר יאוש ומר בלפני יאוש וממונא דנגזל הוי:
א''ר מנא. ולא פליגי וה''ג מ''ד מקדשין בגזילה בגזילה שאינו יכול להוציאה מידו בדין וכממונו דגזלן הוי ומקדשין בו ומ''ד אין מקדשין בגזילה בגזילה שהוא יכול להצילה מידו וכממונו דנגזל הוי אף על פי שעדיין ביד הגזלן הוא:
אית תניי תני מקדשין בגזילה. ול''ק קושיא קמייתא דכמ''ד מקדשין בגזילה מיתוקמא:
ניחא אדם נותן שוה פרוטה על דינר. כלומר דרך הוא לשלם במעט מעט לחוב גדול אבל לא לחוב קטן אם יש לו אצל זה עוד חוב גדול וה''נ כן היכי אמרינן מלוה ופרוטה דעתה אפרוטה והלא בהני קידושין שנתרצית לו כמשלמת לו חוב שיש לו עלי' ובודאי דעתה לשלם חוב הגדול שעליה ולא חוב הקטן דשמא אדם נותן ש''פ בשביל חוב ש''פ שעליו והוא חייב לו עוד חוב גדול מזה בתמיה:
. ר' יוסי בעא. על זה קושיא אחריתא וה''פ שהרי ע''כ לפי אוקימתא זו אכתי צריכין לטעמא דהמקדש במלוה ופרוטה דעתה אפרוטה דהא הך מלוה לא דמיא לסתם מלוה דנימא דעתו היה לקדשה בההיא הנאה דמחיל לה גבה שהרי לאו להוצאה ניתנה ולפקדון נמי לא דמיא דהתם מקדשה בדבר שמסר בידה ובש''פ שנשתייר הימנו אבל הכא הרי לא מסר בידה כלום ובמה הוא מקדשה אם לא בחוב שיש לו עלי' והרי אינו בעין וע''כ בפרוטה זו שנשתייר הוא מקדשה וא''כ הוי ליה כמלוה ופרוטה ומקודשת דאמרינן דעתה אפרוטה והיינו דבעי עלה:
וקשיא. סתמא דהש''ס מקשה על זה וכי מקדשין בגזילה שהרי גזלן הוא ששינה מדעתה ואותו ריוח המגיע לו בגזילה באת לידו ואין מקדשין בגזל:
דהוא פתר לה במלוה שהלוה אמר לו קח לי חטים. כלומר ר' אלעזר מפרש להא דר' שמעון בן אלעזר נמי בכה''ג שהאשה והיא הלוה שבתחלה נתנה לו מעות ליקח חטים והוא לקח שעורים והרויחו והריוח לאמצע ועכשיו נעשה לו מלוה עלי' מחצי הריוח שמגיע לו ובזה הוא שקדשה ואמר לה הרי את מקודשת לי במלוה שיש לי בידך דבכה''ג בעינן שישתייר שוה פרוטה שהרי מלוה זו לאו להוצאה ניתנה והאי מלוה כפקדון דמיא והיינו טעמיה דר' שמעון בן אלעזר:
כמה דר' מאיר אמר. בפרק הגוזל עצים הנותן צמר לצבע לצבוע לו אדום וצבעו שחור ר' מאיר אומר נותן לו דמי צמרו דמכיון ששינה מדעת בעלים נקרא גזלן וקנייה בשינוי ותני עלה התם בהאי תלמודא הנותן מעות לחבירו ליקח לו חטים ולקח לו שעורים אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לאמצע דהואיל ושינה מדעת בעלים קניי' בשינוי והלכך הריוח לאמצע והכי מיקי לה נמי בבבלי שם דף ק''ב וכרבי מאיר:
דתני כו'. מפורש לעיל בפ''ק:
אמר ר' אלעזר דרבי שמעון בן אלעזר היא. לעולם אסיפא קאי ולא כדקא ס''ד מעיקרא דמדמית לה להתקדשי לאחר ל' יום ולא בעינן נשתייר שוה פרוטה דשאני התם דיהיב לה כל הקידושין כאחת ובדיבור אחד והואיל וגמר דבורו קודם שנתאכלו המעות אלא שקבע זמן שלא יחולו הקידושין לגמרי עד לאחר ל' יום וכי מתאכלי ברשותה מתאכלי אבל הכא שמחלק דבורו ואמר בזו ובזו ובזו גלה דעתו שאינו רוצה שיתחילו הקדושין כלל עד גמר כולן ועד שתקבל את כלן וכשהיא אוכלת ראשונה חזרה עליה מלו' ואינה מקודשת עד שיהא באחת מהן והיינו באחרונה שוה פרוטה וכרשב''א דס''ל מלוה כפיקדון ועד שנשתייר שם שוה פרוטה:
ואין על ראשה. קאי בדא תנינן היתה אוכלת בתמיה דמאי איריא אוכלת אפילו מנחת נמי עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה:
פתר לה על ראשה. הא דקתני היתה אוכלת ארישא קאי התקדשי לי בזו כו' דהתם בעינן עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה אבל בסיפא דכולן מצטרפין לקדושי' אפילו אכלה ראשונה ראשונה לא בעינן שישתייר שוה פרוטה:
אמר רבי אלעזר. ל''ג הכא עד לקמן:
והא תנינן היתה אוכלת ראשונה. וקס''ד דדמיא להאומר התקדשי לאחר ל' יום שהרי כולן מצטרפין הן לקדושין ועד שתקבל כולן הוא דחלו הקדושין ומעתה אפי' לא נשתייר שם שוה פרוטה תהא מקודשת ואמאי צריך שיהא באחת מהן שוה פרוטה הא כי אכלה מדנפשה קא אכלה וכמו דהתם אם נתאכלו המעות בתוך ל' יום שאע''פ שלא נשתייר מהן כלום מקודשת:
מה בינה למלוה. מלוה לא ניתנה מעיקרא לשם קדושין ובשעה שמקדשה לא יהיב לה מידי אבל הני קדושין לכך ניתנו משעה ראשונה ואפילו לא נשתייר שוה פרוטה מקודשת היא דברשותא דידה קא מתאכלי:
אוף ר' שמעון בן אלעזר מודה בה. ר' שמעון בן אלעזר דס''ל לקמן דבמלוה נמי בעינן עד שישתייר שם שוה פרוטה מודה הוא הכא דאע''פ שלא נשתייר שוה פרוטה מקודשת:
אתיא דרשב''א ברבי מאיר. ה''פ ר' אלעזר מפרש להא דרשב''א לאו בסתם מלוה מיירי דבהא לא פליג דמלוה עדיפא מפקדון כדמפר' טעמא לקמן דמלוה להוצאה ניתנה וכלו' דמסתמא לא היה דעתו שיהא המעות בעין שהרי להוצאה ניתנה ובודאי לא קדשה אלא בההיא הנאה דמחיל לה גבה והלכך אפי' לא נשתייר שוה פרוטה מקודשת חבל בפקדון דעתו הי' לקדשה בדבר שהוא בעין דלאו להוצאה ניתנה והלכך עד שנשתייר שם שוה פרוטה והא דר' שמעון בן אלעזר עביד מלוה כפקדון במלוה באה מחמת מכר מיירי וכר' מאיר אתיא:
דְּתַנֵּי. אוֹמֵר הוּא אָדָם לְפוֹעֵל. הֵילָךְ דֵּינָר זֶה אֲכוֹל בּוֹ. הֵילָךְ דֵּינָר זֶה שְׁתֵה בּוֹ. וְאֵין חוֹשְׁשִׁין עַל שְׂכָרוֹ לֹא מִשּׁוּם שְׁבִיעִית וְלֹא מִשּׁוּם מַעְשְׂרוֹת וְלֹא מִשּׁוּם יַיִן נֶסֶךְ. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ. צֵא וְקַח לָךְ כִּכָּר וַאֲנִי נוֹתֵן לָךְ דָּמָיו. צֵא וְקַח לָךְ רְבִיעִית שֶׁלְּיַיִן וַאֲנִי נוֹתֵן לָךְ דָּמֶיהָ. חוֹשְׁשִׁין עַל שְׂכָרוֹ מִשּׁוּם שְׁבִיעִית וּמִשּׁוּם מַעְשְׂרוֹת וּמִשּׁוּם יַיִן נֶסֶךְ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. נַעֲשֶׂה הַחֶנְווָנִי שְׁלוּחוֹ שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת לְזַכּוֹת לַפּוֹעֵל. [אָמַר רִבִּי הִילָא פּוֹעֵל] זִכֶּה לְבַעַל הַבַּיִת מִשֶּׁל חֶנְווָנִי וְחוֹזֵר זָכָה לְעַצְמוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אומר הוא אדם לפועל. עכומ''ז או עם הארץ:
אין חוששין על שכרו. שהוא נותן לו:
לא משום שביעית. שמא יקח מפירות שביעית מן החשוד למכרם והרי הוא כאלו מאכילו:
ולא משום מעשרות. אם ע''ה הוא ויקח שאינו מעושר ונמצא שזה כמאכילו שאינו מעושר:
ולא משום יין נסך. אם עכומ''ז הוא ונמצא משקהו י''נ והרי מזונותיו עליו ונהנה הוא מיין נסך לכל אלו אין חוששין דהא איהו לא ספי ליה מידי אלא פריטי הוא דיהב ליה:
ואני נותן לך. בשבילך דמיו לחנווני אסור וחוששין לכלן ומפרש ר' זעירא הטעם דנעשה החנוני שלוחו של בעה''ב לזכות לו לפועל והוי כאלו הוא מאכילו בידו:
אמר ר' הילא. היינו טעמא דאסור דנעשה כפועל זכה לבעל הבית משל החנוני בתחילה וחוזר וזוכה לעצמו מבעה''ב והוי כמי שהבעל הבית מאכילו:
הִתְקַדְּשִׁי לִי בְסֶלַע זוֹ. וְאָמְרָה. הַשְׁלִיכָהּ לַיָּם אוֹ לַנָּהָר. אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. תְּנֵיהָ לֶעָנִי. הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת. מִכָּל מָקוֹם לֹא נִכְנַס לְתוֹךְ יָדָהּ כְּלוּם. הָכָא אַתְּ אָמַר. מְקוּדֶּשֶׁת. וְהָכָא אַתְּ אָמַר. אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. רוֹצָה הִיא מְקוּדֶּשֶׁת וְתֵרָאֶה עוֹשָׂה טוֹבָה לֶעָנִי. אָמַר רִבִּי פִינְחָס. וְאַתְיָא אוֹ כְרִבִּי זְעִירָא אוֹ כְרִבִּי אִילָא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מכל מקום לא נכנס לתוך ידה כלום. מ''ש רישא ומ''ש סיפא דהא בסיפא נמי היא לא נתקבלה כלו' והכא את אמר מקודשת וברישא אינה מקודשת:
אמר ר' אבהו בשם רבי יוחנן. היינו טעמא דסיפא דרוצה היא שתהא מקודשת בכך ותראה שעל ידה הוא עושה טובה לעני ובההיא הנאה מיתקדשה:
רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מַתְנִיתָא בְּשֶׁאָמַר לָהּ. בְּפִיקָּדוֹן 25b שֶׁיֵּשׁ לִי בְיָדָךְ. אֲבָל אִם אָמַר לָהּ. בְּכָל מַה שֶׁהִפְקַדְתִּי בְיָדָךְ. אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת עַד שֶׁיְּהוּ כוּלָּן קַייָמִין. מַה בֵינוֹ לְמִלְוָה. מִלְוָה נִיתְּנָה לְהוֹצִיאָהּ וְזֶה לֹא נִיתַּן לְהוֹצִיאוֹ. וְהָתַנִּינָן. הָֽיְתָה אוֹכֶלֶת רִאשׁוֹנָה רִאשׁוֹנָה אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת עַד שֶׁיְּהֵא בְאַחַת מֵהֶן שָׁוֶה פְרוּטָה. מֵעַתָּה אֲפִילוּ נִשְׁתַּייֵר שָׁם שָׁוֶה פְרוּטָה לֹא תְהֵא מְקוּדֶּשֶׁת עַד שֶׁיְּהוּ כוּלָּן קַייָמִין. פָּתַר לָהּ עַל רֹאשָׁהּ. וְאִין עַל רֹאשָׁהּ בְּדָא תַנִּינָן. הָֽיְתָה אוֹכֶלֶת רִאשׁוֹנָה רִאשׁוֹנָה אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת עַד שֶׁיְּהֵא בְאַחַת מֵהֶן שָׁוֶה פְרוּטָה. אָמַר רִבִּי אָבוּן. לֹא כֵן סָֽבְרִינָן מֵימַר. מָאן תַּנָּא וָוִין. רִבִּי יוּדָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. נִכְלָלִין בְּקָרְבָּן אֶחָד וְנִפְרָטִין בִּשְׁלֹשָׁה קָרְבָּנוֹת. כְּמָא דְהוּא אָמַר תַּמָּן. נִכְלָלִין בְּקָרְבָּן אֶחָד וְנִפְרָטִין בִּשְׁלֹשָׁה קָרְבָּנוֹת. כֵּן הוּא אָמַר הָכָא. נִכְלָלִין בְקִידּוּשׁ אֶחָד וְנִפְרָטִין בִּשְׁלֹשָׁה קִידּוּשִׁין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כמה דהוא אמר תמן. וכמו דלרבי יודה התם אע''ג דאמר בווי''ם חטין ושעורין וכיסמין משכחת לה דפעמים כללא הוי ופעמים פרטא וה''נ כן דאף על גב דאמר בזו ובזו ובזו לפעמים נכללין הן בקידוש אחד היכי דלא הוי בכל אחת מהן בפני עצמה שוה פרוטה אהני ווי''ם דאמר לכללן לאחד ואם יש בכולן שוה פרוטה מקודשת:
ונפרטין בג' קידושין. כלומר אם יש בכל אחת מהן שוה פרוטה ודאי פרטא מיקרא דכל אחת ואחת קידושין בפני עצמה היא ומתקדשת בכל אחת מהן והלכך אם יש באחת מהן שוה פרוטה הוי כאלו קידשה בזו אע''פ שאין הראשונין קיימין:
דברי ר' יודה נכללין בקרבן אחד. התם תנן תן לי פקדון חטין ושעורין וכוסמין שיש לי בידך שבועה שאין לך בידי חטין ושעורין וכוסמין חייב על כל אחד ואחד וההיא כר' יודה דהוא ת''ק דר' מאיר התם וכמה דאמר בולא לך ולא לך כדפרישית לעיל וקאמר רבי יוחנן עלה לדברי ר' יודה נכללין בקרבן אחד ונפרטין בשלשה קרבנות וכדמפרש התם בהאי תלמודא וה''ג התם היך עבידא פרוטה שליש חטין ופרוטה שליש שעורין ופרוטה שליש כוסמין נכללין בקרבן אחד פרוטה חטין ופרוטה שעורין ופרוטה כוסמין נפרטין בשלשה קרבנות והתם הגי' מוחלפת היא וכמה שכתבתי הוא העיקר וה''פ אע''ג דר' יודה מחייב קרבן על כל אחד ואחד מכל מקום מצינו דלפעמים נכללין בקרבן אחד אם אמר שליש פרוטה מכל מין ומן יש לי בידך דאפחות מפרוטה לא מיחייב ופרוטה מכלן מצטרפת לחייב עליהן קרבן אחד ואם אמר פרוטה מכל מין ומן נפרטין הן דפרטא הוי וחייב בג' קרבנות:
אמר רבי אבון. לעולם אסיפא קאי ולא תיקשי אמאי לא בעינן שיהו כולן קיימין דהא לא כן סברנן מימר לעיל דמאן תנא סיפא דמתני' ר' יודה היא דלדידיה יש לחלק בין אמר בווי''ם או לא ולר' יודה לא קשיא מידי כדאמר ר' יוחנן אליביה בפ' שבועת הפקדון:
פתר לה. להך דהיתה אוכלת על ראשה דמתני' ופריך ואין על ראשה בדא תנינן כו' כדלעיל:
והתנינן היתה אוכלת ראשונה. לר' אבהו פריך דקאמר אם פירש בכל מה שהפקדתי בידך צריך שיהא כולו קיים ואם כן מתני' דאמר בזו ובזו ובזו וכללן לכולן כאחת מעתה נימא נמי דאפילו נשתייר שוה פרוטה לאו כלום הוי דצריך שיהא כולו קיים בשעה שיחולו הקידושין ואע''ג דלעיל מדמינן להא דמתני' למלוה ולא לפקדון מכל מקום פריך כמו דאמרי' בפקדון הואיל ופירש בכל מה שהפקדתי דעתה אכוליה וה''ה הכא נמי הואיל ואמר בזו ובזו ובזו דעתיה אכולן שיהו כולן קיימין בשעה שהקידושין חלין:
מלוה ניתנה להוציאה. ומסתמא לא היה דעתו אלא בהנאת מחילת המלוה כדפרישית:
מה בינו למלו'. השתא מפרש טעמא דת''ק דמחלק בין פקדון למלוה:
אבל אמר לה בכל מה שהפקדתי בידך. דעתה היה אכוליה ואינה מקודשת עד שיהא כל הפקדון קיים:
מתני'. ברייתא דלעיל דקאמר בפקדון אם נשתייר ש''פ מקודשת דוקא בשאמר לה בפקדון שיש לי בידך דמשמע כפי שהוא עכשיו ומסתמא אמרינן דמינח ניחא לה בכל שהוא אם הרבה ואם מעט:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source